Vayedaber

Simple Havroutah

Moed katane

Daf 4b

''מַדְלִין'' — שַׁלּוֹפֵי. כְּדִתְנַן: הַמֵּידֵל בַּגְּפָנִים, כְּשֵׁם שֶׁהוּא מֵידֵל בְּשֶׁלּוֹ — כָּךְ הוּא מֵידֵל בְּשֶׁל עֲנִיִּים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: בְּשֶׁלּוֹ רַשַּׁאי, וְאֵינוֹ רַשַּׁאי בְּשֶׁל עֲנִיִּים.

Traduction

one may draw is that one may pull out some of the vegetables that are growing densely together. The baraita comes to teach that one is permitted to thin out a garden bed on the intermediate days of a Festival in order to eat on the Festival those that he removes, but he is prohibited to do so in order to enhance the appearance of those that remain. As we learned in a mishna (Pe’a 7:5): One who thins out [meidel] the vines in his vineyard, just as he may thin out his own vines, so too, he may thin out the vines set aside for the poor. Since he is doing it for the sake of the vines, he may also thin out what he leaves for the poor; this is the statement of Rabbi Yehuda. Rabbi Meir disagrees and says: His own vines he is permitted to thin out, but he is not permitted to thin out the vines set aside for the poor. This mishna indicates that the term meidel can be used to mean thinning out and does not refer only to drawing water.

Rachi non traduit

שלופי. כשהירקות רצופין נוטל מהן מבינתיים לאוכלן מותר ליפותן אסור בשביל ליפותן אותם שנשארים:

המידל. תולש בגפנים שישנן ביחד יותר מדאי:

בשל עניים. בפאה א''נ עוללות שאין לו לא כתף ולא נטף:

Tossefoth non traduit

מדלין לירקות. ממקום עמוק קרי דילוי ואע''ג דאיכא טירחא יתירא בשביל לאכול התירו אבל לייפות אפילו ליכא טירחא לא התירו:

כך מידל בשל עניים. דכי אסר רחמנא ליקח עוללות ה''מ בשעת בצירה כדכתיב (דברים כ''ד:
כ''א) כי תבצור כרמך לא תעולל איסור עוללות עלייהו:

אֲמַר לֵיהּ, וְהָתַנְיָא: מַדְלִין מַיִם לִירָקוֹת כְּדֵי לְאוֹכְלָן! אֲמַר לֵיהּ: אִי תַּנְיָא — תַּנְיָא.

Traduction

Ravina said to Rabba Tosefa’a: But wasn’t it explicitly taught in a baraita: One may draw water to irrigate vegetables in order to eat them? Rabba Tosefa’a said to him: If it is taught explicitly in a baraita, the halakha is as it is taught, and I retract my statement.

וְאֵין עוֹשִׂין עוּגִיּוֹת לַגְּפָנִים. מַאי עוּגִיּוֹת? אָמַר רַב יְהוּדָה: בַּנְכֵּי. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: אֵלּוּ הֵן עוּגִיּוֹת — בְּדִידִין שֶׁבְּעִיקָּרֵי זֵיתִים וְשֶׁבְּעִיקָּרֵי גְפָנִים.

Traduction

§ It was taught in the mishna: And one may not construct circular ditches [ugiyyot] around the bases of grapevines on the intermediate days of a Festival. The Gemara asks: What are ugiyyot? Rav Yehuda said: They are what are called in Aramaic binkei, circular ditches around vines. The Gemara notes that this is also taught in a baraita: These are ugiyyot: Bedidin, circular ditches around the bases of olive trees and around the bases of grapevines.

Rachi non traduit

בנכי. בורות תחת הגפנים וזיתים ונותן בהם מים:

עוגיות. עגול סביב כמו עג עוגה ועמד בתוכה (תענית דף יט.) ובדידין נמי הן גומות:

אִינִי? וְהָא רַב יְהוּדָה שְׁרָא לִבְנֵי בַּר צֵיתַאי לְמֶעְבַּד בַּנְכֵּי לְכַרְמֵיהוֹן! לָא קַשְׁיָא הָא בְּחַדְתֵי, הָא בְּעַתִּיקֵי.

Traduction

The Gemara asks: Is that so? Is it prohibited to dig circular ditches on the intermediate days of the Festival? Didn’t Rav Yehuda permit the family of bar Tzitai to construct circular ditches for their vineyards on the intermediate days of a Festival? The Gemara answers: This is not difficult. This source, i.e., the mishna that renders the practice prohibited, is referring to digging new ditches. That other source, i.e., Rav Yehuda’s ruling that permits the digging of such ditches, is referring to old ones, which merely need to be cleared.

Rachi non traduit

ציתאי. מקום:

למעבד בנכי. עוגיות והיכי שרי והא תנן אין עושין עוגיות:

הא בחדתי. שמעולם לא היו שם עוגיות אסור לעשות בחולו של מועד דאיכא טירחא יתירא אבל עתיקי שכבר היו לו שם עוגיות ונסתמו מותר לחזור ולחופרן בחולו של מועד:

רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: אֵין עוֹשִׂין אֶת הָאַמָּה. בִּשְׁלָמָא מוֹעֵד — מִשּׁוּם דְּקָא טָרַח, אֶלָּא שְׁבִיעִית מַאי טַעְמָא?

Traduction

§ It was taught in the next clause of the mishna that Rabbi Elazar ben Azarya says: One may not construct a new water channel during the intermediate days of a Festival or during the Sabbatical Year. The Gemara asks: Granted, it is prohibited for him to do so on the intermediate days of a Festival, because in so doing he excessively exerts himself on the Festival. But what is the reason that this is prohibited during the Sabbatical Year, when only labors that enhance the growth of plants are prohibited?

פְּלִיגוּ בַּהּ רַבִּי זֵירָא וְרַבִּי אַבָּא בַּר מֶמֶל. חַד אָמַר: מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּעוֹדֵר. וְחַד אָמַר: מִפְּנֵי שֶׁמַּכְשִׁיר אֲגַפֶּיהָ לִזְרִיעָה.

Traduction

The Gemara answers: Rabbi Zeira and Rabbi Abba bar Memel disagreed with regard to this issue. One of them said: It is prohibited because it appears to others as if he were hoeing his field. As onlookers do not know that he is merely digging a water channel, they suspect him of working his land during the Sabbatical Year. And the other one said: It is prohibited because he thereby prepares the channel’s banks for planting, for when he digs out the channel, he piles the fresh soil that is fit for planting on its two banks.

Rachi non traduit

מפני שנראה כעודר. לצורך שביעית שהרי חופר כעודר:

שמכשיר אגפיה לזריעה. כשחופר האמה ומניח העפר שבאמה על שפת האמה מתקן אגפיה לזריעה דעביד לה ארעא רכיכא:

Tossefoth non traduit

מפני שמכשיר אגפיה לזריעה. ונראית חרישה ממש שסבורין הרואין שלכך מתכוין אי נמי חשיב ליה עבודת קרקע ממש ואע''ג שאינו מתכוין לכך מיהו מלאכה היא ואע''ג דאמר ר' שמעון דבר שאין מתכוין מותר הא אמרינן. מודה ר' שמעון בפסיק רישיה ולא ימות ורבנן סברי כיון דע''י שינוי עביד ליה לאו מלאכה היא ומותר דלא שמיה חרישה:

מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּקָא אָתוּ מַיָּא בָּתְרֵיהּ. מַאן דְּאָמַר מִפְּנֵי שֶׁמַּכְשִׁיר אֲגַפֶּיהָ לִזְרִיעָה — אִיכָּא, וּמַאן דְּאָמַר מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּעוֹדֵר — לֵיכָּא.

Traduction

The Gemara asks: What is the practical halakhic difference between them? The Gemara answers: There is a practical halakhic difference between them in a case where water comes into the channel immediately after he digs it out. According to the one who said that digging a water channel is prohibited because he thereby prepares its banks for planting, there is still a prohibition, as here too, he piles the fresh soil on the channel’s banks. But according to the one who said it is prohibited because it appears as if he were hoeing, there is no prohibition here, as the immediate entry of water makes it obvious that he is digging a water channel.

Rachi non traduit

דקא אתו מיא בתריה. דכי חפר באמה אתו לאלתר מים בהדי חפירה:

מ''ד מפני שמכשיר אגפיה לזריעה איכא. אע''ג דאתי מיא בתריה דהא שדא ארעא רכיכא אגפי האמה:

ומ''ד מפני שנראה כעודר ליכא. דהא אתי מיא ובעודר ליכא מים ולכך לא דמי לעודר:

וּלְמַאן דְּאָמַר מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּעוֹדֵר, לֵיחוּשׁ מִפְּנֵי שֶׁמַּכְשִׁיר אֲגַפֶּיהָ לִזְרִיעָה? אֶלָּא, אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּקָא שָׁקֵיל מִינֵּיהּ וְשָׁדֵי לְבָרַאי. לְמַאן דְּאָמַר מִפְּנֵי שֶׁמַּכְשִׁיר אֲגַפֶּיהָ לִזְרִיעָה — לֵיכָּא. לְמַאן דְּאָמַר מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּעוֹדֵר — אִיכָּא.

Traduction

The Gemara asks: But according to the one who said that digging a water channel is prohibited because it appears as if he were hoeing, let him be concerned that the digger thereby prepares the channel’s banks for planting and render digging prohibited in this case as well. Rather, the matter must be explained differently, such that there is a practical difference between them in a case where he takes the earth that he excavates from the channel and throws it a considerable distance outside. According to the one who said that it is prohibited because he thereby prepares the channel’s banks for planting, there is no prohibition here, as he does not prepare them for planting. But according to the one who said it is prohibited because it appears as if he were hoeing, there is a prohibition here, as here too, it appears as if he were hoeing.

Rachi non traduit

אלא. לעולם דלא אתו מיא בתריה ואיכא בינייהו דשקיל ושדי לבראי דחפיר באמה ושדי עפר לבראי רחוק מאגפי אמה דלא מכשיר אגפיה לזריעה:

מאן דאמר מפני שנראה כעודר איכא. דהא חפיר ולא אתו מיא בתריה:

וּלְמַאן דְּאָמַר מִפְּנֵי שֶׁמַּכְשִׁיר אֲגַפֶּיהָ לִזְרִיעָה, לֵיחוּשׁ מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּעוֹדֵר! עוֹדֵר נָמֵי, כִּי קָא שָׁקֵיל, בְּדוּכְתֵּיהּ מַנַּח לֵיהּ.

Traduction

The Gemara asks: But according to the one who said that digging a water channel is prohibited because he thereby prepares its banks for planting, let him be concerned that the digger appears as if he were hoeing. The Gemara answers that this is not a concern, because it is also true of one who hoes that when he takes up a clump of earth, he puts it down again in its place. Consequently, since one throws the dug-up earth far away, it is immediately apparent that he is not engaged in hoeing but is rather digging a water channel.

Rachi non traduit

בדוכתיה מנח ליה. דלא שדי ארעא לבראי דלא עביד אלא מרכך ארעא אבל הכא שדי לבראי לכך לא דמי לעודר:

אַמֵּימָר מַתְנֵי לַהּ מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּעוֹדֵר, וְקַשְׁיָא לֵיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אַדְּרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: וּמִי אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה כָּל שֶׁנִּרְאֶה כְּעוֹדֵר אָסוּר?

Traduction

Ameimar would teach this mishna as stating explicitly that Rabbi Elazar ben Azarya says that one may not dig a new water channel during the Sabbatical Year because it appears as if he were hoeing his field, and he therefore found a difficulty between this statement of Rabbi Elazar ben Azarya and another statement of Rabbi Elazar ben Azarya. The difficulty is as follows: Did Rabbi Elazar ben Azarya actually say that any action that causes him to appear as if he were hoeing is prohibited?

Rachi non traduit

אמימר מתני. בהדיא הא דאמר ר' אלעזר אין עושין את האמה בשביעית מפני שנראה כעודר:

וּרְמִינְהִי: עוֹשֶׂה אָדָם אֶת זִבְלוֹ אוֹצָר. רַבִּי מֵאִיר אוֹסֵר, עַד שֶׁיַּעֲמִיק שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, אוֹ עַד שֶׁיַּגְבִּיהַּ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. הָיָה לוֹ דָּבָר מוּעָט — מוֹסִיף עָלָיו וְהוֹלֵךְ.

Traduction

One may raise a contradiction to this assertion from a mishna (Shevi’it 3:3) that states: A person may pile his manure in his field during the Sabbatical Year so that it becomes a storage heap, and there is no cause for concern that it may appear as if he were fertilizing his field. Rabbi Meir prohibits this unless he deepens the storage area for the manure three handbreadths below the ground or raises it three handbreadths above the surface of the ground, so that it does not appear as if he were fertilizing his field. If he already had a small amount of manure in that heap from before the Sabbatical Year, he may continue to add to it, and there is no need for concern.

Rachi non traduit

עושה אדם זבלו אוצר. שמכניס כל זבלו בשביעית בשדה ולא אמרינן דנראה כמזבל שדהו בשביעית:

עד שיעמיק שלשה טפחים. ומכניס הזבל לשם דמוכחא מלתא דלא עביד כדי לזבל שדהו בשביעית:

היה לו מעט זבל. באותה שדה קודם שביעית מוסיף עליו זבל והולך בשביעית ואין צריך להעמיק:

רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹסֵר עַד שֶׁיַּעְמִיק שְׁלֹשָׁה אוֹ עַד שֶׁיַּגְבִּיהַּ שְׁלֹשָׁה, אוֹ עַד שֶׁיִּתֵּן עַל הַסֶּלַע!

Traduction

Rabbi Elazar ben Azarya prohibits piling his manure in his field unless he deepens the storage area for the manure three handbreadths below the surface of the ground, or he raises it three handbreadths above the surface, or he places it on a rock. In any event, it seems that according to Rabbi Elazar ben Azarya, it is permitted for him to dig a hole in the ground in order to deposit his manure there, even though he might appear to be hoeing the ground.

Rachi non traduit

רבי אלעזר אוסר. אפילו אם היה שם מעט זבל קודם שביעית להוסיף עליו בשביעית:

עד שיעמיק שלשה. או שיתן הזבל על הסלע שבשדה דלא נראה כמזבל והיכי שרי רבי אלעזר לחפור ולהעמיק בשביעית ולא חייש לנראה כעודר:

רַבִּי זֵירָא וְרַבִּי אַבָּא בַּר מֶמֶל, חַד אָמַר: כְּגוֹן שֶׁהֶעֱמִיק, וְחַד אָמַר: זִיבְלוֹ מוֹכִיחַ עָלָיו.

Traduction

Rabbi Zeira and Rabbi Abba bar Memel both offered resolutions to this difficulty: One of them said: The case in this second mishna is one where he had already deepened the three-handbreadth pit during the sixth year. And the other one said: His pile of manure is proof that he intends merely to bury the manure and not to hoe the field.

Rachi non traduit

כגון שהעמיק. קודם לכן כלומר הא דאמר רבי אלעזר עד שיעמיק לא אמר עד שיעמיק בשביעית אלא שהיה עמוק קודם שביעית:

זבלו מוכיח עליו. כלומר אע''ג דמעמיק בשביעית הוא נראה כעודר ואסור הכא מותר שהרי זבלו שמניח לשם מוכיח עליו דלא עביד משום עודר:

Tossefoth non traduit

זבלו מוכיח עליו. דליכא למיחש להא דמאן דחזי החפירה (. לא) חזי ליה לזבל שבחפירה:

וּמְתַקְּנִין אֶת הַמְקוּלְקֶלֶת בַּמּוֹעֵד. מַאי מְקוּלְקֶלֶת? אָמַר רַבִּי אַבָּא: שֶׁאִם הָיְתָה עֲמוּקָּה טֶפַח — מַעֲמִידָהּ עַל שִׁשָּׁה טְפָחִים.

Traduction

§ It was taught in the mishna that the Rabbis say: One may repair a damaged water channel during the intermediate days of a Festival. What is meant by a damaged water channel? Rabbi Abba said that if it was now a handbreadth deep because it had become filled with sediment, he may dredge it out until he sets it at its original depth of six handbreadths.

Rachi non traduit

שאם היתה עמוקה טפח. כלומר שלכתחילה היה שם אמת המים בת ששה טפחים ונסתמה עד טפח מעמידה עד ששה טפחים כלומר חוזר ומעמיק אותן חמשה טפחים שנסתמה:

פְּשִׁיטָא, חֲצִי טֶפַח עַל שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, כֵּיוָן דְּלָא עָבַר מַיָּא — לָא כְּלוּם הוּא. טִפְחַיִים עַל שְׁנֵים עָשָׂר, דְּקָא טָרַח טִירְחָא יַתִּירָא — לָא.

Traduction

Based on this ruling, the Gemara clarifies several practical issues: It is obvious that if the channel is half a handbreadth deep and he wants to restore it to a depth of three handbreadths, since water does not flow through a three-handbreadth-deep channel in sufficient quantity, it is nothing at all and it is certainly prohibited to exert oneself with work that provides insignificant benefit. So too, if the channel is two handbreadths deep and he wants to deepen it to twelve handbreadths, even though he preserves the same ratio as in Rabbi Abba’s case, since it involves excessive exertion, no, this is also not permitted.

Rachi non traduit

חצי טפח על שלשה. אם היתה בתחלה בת שלשה טפחים ונסתמה עד חצי טפח דודאי אינו חוזר וחופר אותן שני טפחים ומחצה אע''ג דהוי דומיא דהיתה עמוקה טפח ומעמידה על ו' טפחים:

כיון דמעיקרא לא עברי בה מיא. כלומר ודאי באמה בת שלשה טפחים לא עברי בה מיא שפיר לא קודם לכן ולא עכשיו הוי טירחא דלא צריך:

טפחיים על שנים עשר. דלכתחילה היתה של שנים עשר ונסתמה עד שני טפחים אסור להעמיק עוד עד י' טפחים על אותן שנים הראשונים משום דהוי טירחא יתירא דקא מעמיק כל כך ולהגביה קרקעית הגומא למעלה מששה טפחים:

טִפְחַיִים עַל שִׁבְעָה מַהוּ? הָכָא חֲמִשָּׁה קָא מַעֲמֵיק, וְהָכָא חֲמִשָּׁה קָא מַעֲמֵיק, אוֹ דִלְמָא: כֵּיוָן דְּאִיכָּא טֶפַח יַתִּירָא — אִיכָּא טִירְחָא טְפֵי? תֵּיקוּ.

Traduction

However, in a case where the channel is two handbreadths deep and he wants to deepen it to seven handbreadths, what is the halakha? The Gemara explains the two sides of the question of whether this can be compared to the case in the mishna: Here, in the case of dredging a one-handbreadth-deep channel to restore its depth of six handbreadths, he deepens the channel by five handbreadths, and similarly here, in the case of deepening the channel from two to seven handbreadths, he likewise wants to deepen it by five handbreadths, and therefore it should be permitted. Or perhaps, since there is an extra handbreadth of depth, then bending over to dig that additional handbreadth involves greater effort, which is unnecessary, and so possibly it should be prohibited. The Gemara states that the dilemma shall stand unresolved.

Rachi non traduit

טפחיים על שבעה טפחים. ונסתמה עד שני טפחים:

מהו. להעמיק אותן חמשה שנשתיירו:

הכא חמשה קא מעמיק. דהיתה עמוקה טפח ומעמידה על ששה ולא הוי טירחא יתירא להעמיק כל כך בקרקע:

והכא. נמי לא מעמיק במועד אלא חמשה טפחים:

כיון דאיכא טפח יתירא. דלא צריך כל הטפח [דסגי בד']:

איכא טירחא טפי. ששוחה עצמו בשביל אותו טפח יותר מדאי:

אַבָּיֵי שְׁרָא לִבְנֵי בַּר הַמְדָּךְ לְשַׁחוֹפֵי נַהֲרָא. רַבִּי יִרְמְיָה שְׁרָא לְהוּ לִבְנֵי סָכוּתָא לְמִיכְרֵא נַהֲרָא טְמִימָא. רַב אָשֵׁי שְׁרָא לְהוּ לִבְנֵי מָתָא מַחְסֵיָא לְאַקְדּוֹחֵי נְהַר בּוּרְנִיץ. אֲמַר: כֵּיוָן דְּשָׁתוּ מִינֵּיהּ רַבִּים — כְּרַבִּים דָּמֵי, וּתְנַן: עוֹשִׂין כָּל צוֹרְכֵי רַבִּים.

Traduction

It was related that Abaye permitted the people of Bar Hamdakh to remove the branches of the trees from the river on the intermediate days of a Festival. Rabbi Yirmeya permitted the people of Sekhavta to dredge out a river that had become blocked. Rav Ashi permitted his townsmen, the people of Mata Meḥasya, to clean out the nearby Burnitz River. He said: Since the public drinks from it, it is considered like a public need, and we learned in the mishna that one may tend to all other public needs on the intermediate days of a Festival.

Rachi non traduit

לשחופי נהרא. לעקור ענפי אילנות הגדלים בנהר:

למיכרא נהרא טמימא. לפנות מקור המעיין שנסתם:

לאקדוחי נהרא. לפנות שירטון שבאמצע הנהר:

בורניץ. שם הנהר:

וּמְתַקְּנִין אֶת

Traduction

§ It was taught in the mishna: During the intermediate days of a Festival one may repair

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source