Vayedaber

Simple Havroutah

Meguilah

Daf 4a

לוֹד וְאוֹנוֹ וְגֵיא הַחֲרָשִׁים — מוּקָּפוֹת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן הֲווֹ.

Traduction

The cities Lod, and Ono, and Gei HeḤarashim are cities that have been surrounded by walls since the days of Joshua, son of Nun.

Rachi non traduit

לוד ואונו וגיא החרשים. מערי בנימין היו כדכתיב ובני אלפעל עבר ומשעם ושמר הוא בנה את לוד ואת אונו וגו' ובספר דברי הימים מיחסו על שבט בנימין וגמרא גמיר לה רבי יהושע בן לוי מרביה דמוקפות חומה מימות יהושע בן נון הן ובמתני' דערכין תנן תרתי מינייהו דקא מני לוד ואונו אצל ערי חומה שאינן נוהגות אלא מימות יהושע בן נון ולפי שחומותיהן נראות חדשות כדאמרינן לקמן שנפלו והחזיקן הוזקק ר' יהושע בן לוי להעיד שבכלל מוקפות חומה הן לקרות מגילה בט''ו:

Tossefoth non traduit

לוד ואונו וגיא החרשים. הקשה ה''ר אלחנן אמאי אצטריך ליה לרבי יהושע לאשמועינן דאונו מוקפת מימות יהושע והא משנה שלימה היא בפרק בתרא דערכין (דף לב.) ויש לומר דאגב דאצטריך לאשמועינן לוד וגיא החרשים תנא נמי אונו בהדייהו:

וְהָנֵי יְהוֹשֻׁעַ בְּנַנְהִי? וְהָא אֶלְפַּעַל בְּנַנְהִי, דִּכְתִיב: ''[וּ]בְנֵי אֶלְפַּעַל עֵבֶר וּמִשְׁעָם וָשָׁמֶר הוּא בָּנָה אֶת אוֹנוֹ וְאֶת לוֹד וּבְנוֹתֶיהָ''! וּלְטַעְמָיךְ, אָסָא בְּנַנְהִי, דִּכְתִיב: ''וַיִּבֶן (אָסָא אֶת עָרֵי הַבְּצוּרוֹת אֲשֶׁר לִיהוּדָה)''.

Traduction

The Gemara asks: Did Joshua, son of Nun, really build these cities? Didn’t Elpaal build them at a later date, as it is written: ''And the sons of Elpaal: Eber, and Misham, and Shemed, who built Ono and Lod, with its hamlets'' (I Chronicles 8:12)? The Gemara counters: According to your reasoning, that this verse proves that these cities were built later, you can also say that Asa, king of Judah, built them, as it is written: ''And he, Asa, built fortified cities in Judah'' (see II Chronicles 14:5). Therefore, it is apparent that these cities were built more than once.

Rachi non traduit

ויחזק אסא. אינו בכל המקרא אבל מקרא אחר כתיב ויבן ערים ביהודה ואע''ג דהני לאו מיהודה נינהו ומבנימין היו מלכי יהודה מושלים על בנימין ומצינו באסא שאף ערי בנימין חיזק דכתיב (ד''ה ב' טז) וישאו את אבני הרמה ואת עציה אשר בנה בעשא ויבן בה את גבע ואת המצפה והן ערי בנימין כדכתיב בספר יהושע:

Tossefoth non traduit

הא אלפעל בננהו. קשה אמאי לא פריך בפרק בתרא דערכין כי האי גוונא וי''ל דהתם לא תנן אלא אונו והיה יודע דמצי לשנויי תרי אונו הוו אבל הכא דהוו ג' בשלשתן לא שייך למימר שהן כפולות:

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: הָנֵי מוּקָּפוֹת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן הֲווֹ. חֲרוּב בִּימֵי פִּילֶגֶשׁ בְּגִבְעָה, וַאֲתָא אֶלְפַּעַל בְּנַנְהִי. הֲדוּר אִינְּפוּל, אֲתָא אָסָא שַׁפְּצִינְהוּ.

Traduction

Rabbi Elazar said: These cities were surrounded by a wall since the days of Joshua, son of Nun, and they were destroyed in the days of the concubine in Gibea, as they stood in the tribal territory of Benjamin, and in that war all of the cities of Benjamin were destroyed (see Judges, chapters 19–21). Elpaal then came and built them again. They then fell in the wars between Judah and Israel, and Asa came and restored them.

Rachi non traduit

בימי פילגש בגבעה. שהחריבו ישראל את בנימין ואת עריו כדכתיב גם כל הערים הנמצאות שלחו באש (שופטים כ':מ''ח):

שפצינהו. החזיק את בדקיהן ודומה לו ביבמות (דף סג.) טום ולא תשפץ שפיץ ולא תבנה:

דַּיְקָא נָמֵי, דִּכְתִיב: ''וַיֹּאמֶר לִיהוּדָה נִבְנֶה אֶת הֶעָרִים הָאֵלֶּה'', מִכְּלָל דְּעָרִים הֲווֹ מֵעִיקָּרָא. שְׁמַע מִינַּהּ.

Traduction

The Gemara comments: The language of the verse is also precise according to this explanation, as it is written with regard to Asa: ''And he said to Judah: Let us build these cities'' (II Chronicles 14:6), which proves by inference that they had already been cities at the outset, and that he did not build new cities. The Gemara concludes: Indeed, learn from this that it is so.

Rachi non traduit

דיקא נמי גרס:

וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: נָשִׁים חַיָּיבוֹת בְּמִקְרָא מְגִילָּה, שֶׁאַף הֵן הָיוּ בְּאוֹתוֹ הַנֵּס. וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: פּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, שׁוֹאֲלִין וְדוֹרְשִׁין בְּעִנְיָנוֹ שֶׁל יוֹם.

Traduction

§ And Rabbi Yehoshua ben Levi also said: Women are obligated in the reading of the Megilla, as they too were significant partners in that miracle. And Rabbi Yehoshua ben Levi also said: When Purim occurs on Shabbat, one asks questions and expounds upon the subject of the day.

Rachi non traduit

שאף הן היו באותו הנס. שאף על הנשים גזר המן להשמיד להרוג ולאבד מנער ועד זקן טף ונשים וגו':

שואלין ודורשין - מעמידין תורגמן לפני החכם לדרוש אגרת פורים ברבים

Tossefoth non traduit

נשים חייבות במקרא מגילה. מכאן משמע שהנשים מוציאות את אחרים ידי חובתן מדלא קאמר לשמוע מקרא מגילה והכי נמי משמע בערכין (דף ב:
ושם) דקאמר הכל כשרים לקרא את המגילה ומסיק הכל כשרים לאתויי מאי ומשני לאתויי נשים משמע להוציא אפילו אנשים וקשה דהא בתוספתא תני בהדיא דטומטום אין מוציא לא את מינו ולא שאין מינו ואנדרוגינוס מוציא את מינו ואין מוציא את שאין מינו ופשיטא דלא עדיפא אשה מאנדרוגינוס וכן פסקו הה''ג דאשה מוציאה מינה אבל לא אנשים וי''ל דסלקא דעתך דלא יועיל קריאתן אפילו להוציא הנשים קמ''ל דחייבין דהכל חייבין בשמיעה עבדים נשים וקטנים:

שאף הן היו באותו הנס. פירש רשב''ם שעיקר הנס היה על ידן בפורים על ידי אסתר בחנוכה על ידי יהודית בפסח שבזכות צדקניות שבאותו הדור נגאלו וקשה דלשון שאף הן משמע שהן טפלות ולפירושו היה לו לומר שהן לכך נראה לי שאף הן היו בספק דלהשמיד ולהרוג וכן בפסח שהיו משועבדות לפרעה במצרים וכן בחנוכה הגזירה היתה מאד עליהן. גבי מצה יש מקשה למה לי היקשא דכל שישנו בבל תאכל חמץ ישנו בקום אכול מצה תיפוק ליה מטעם שהן היו באותו הנס וי''ל דמשום האי טעמא לא מחייבא אלא מדרבנן אי לאו מהיקשא ורבינו יוסף איש ירושלים תירץ דסלקא דעתך למיפטרה מגזירה שוה דט''ו ט''ו דחג הסוכות כדפי' פרק אלו עוברין (פסחים מג:
ד''ה סלקא:)

פסק ואומר על הנסים בתפלה ובהודאה ויש שאין אומרים כשם לפי שאמרו חכמים (ברכות לד.) לעולם לא ישאל אדם צרכיו לא בג' ראשונות ולא בג' ברכות אחרונות ושטות הוא שהרי האי טעמא לא הוי אלא למתפלל בלשון יחיד אבל בשביל הציבור שרי אבל נראה שאין לאומרו מטעם אחר משום דאמרו חכמים (פסחיה קיז:) דכל דבר דהוי בלהבא תקנו בלהבא ובדבר דהודאה הוי לשעבר ומשום הכי תקנו בה על הנסים דהוי לשעבר ובליל י''ד לאחר תפלת מעריב אומר קדיש שלם ואחר כך קורא את המגילה ומברך לפניה ג' ברכות ואחריה ברכה אחת עד האל המושיע השלים עומד לפני התיבה ואומר ואתה קדוש ואין מתחילין ובא לציון לפי שאין גאולה בלילה ואם מוצאי שבת הוא יאמר ויהי נועם קודם וכשרוצה לקרות פושט את כולה קודם כאגרת אבל לא גולל וקורא כמו ס''ת ובשחר מתפלל שמונה עשרה ברכות ואומר על הנסים בהודאה ואין אומר כשם לפי שכל הברכה אינה אלא לשעבר וא''כ אין לומר בה דבר שלהבא ואחר כך אומר קדיש עד דאמירן ואוחז ס''ת וקורא שלשה גברי פרשת ויבא עמלק אע''פ שאין בה אלא ט' פסוקים ואין מחזיר הספר תורה למקומו אלא יושב ואוחז בידיו עד שקראו את המגילה ומברך עליה כאשר עשה בלילה כדפירש בפנים ואחר כך אומר תהלה ובא לציון ואין אומרים למנצח משום דכתיב ביה צרה וצרה בפורים לא מזכרינן וכן אין נופלים על פניהם בי''ד ובט''ו משום דכתיב ימי משתה ושמחה ואומר [(תהילים כ''ב:א') למנצח על אילת השחר] משום דכתיב ביה מפלה לעובדי כוכבים וכן בליל ארבעה עשר ואומר פטום הקטורת וכל הסדר כמו בחול:

פורים שחל להיות בשבת. דווקא בשבת לפי שאין קורין המגילה משום גזירה דרבה אבל בחול א''צ שהרי קורין המגילה וטפי איכא פרסומי ניסא:

מַאי אִרְיָא פּוּרִים? אֲפִילּוּ יוֹם טוֹב נָמֵי! דְּתַנְיָא: מֹשֶׁה תִּיקֵּן לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיְּהוּ שׁוֹאֲלִין וְדוֹרְשִׁין בְּעִנְיָנוֹ שֶׁל יוֹם: הִלְכוֹת פֶּסַח בַּפֶּסַח, הִלְכוֹת עֲצֶרֶת בָּעֲצֶרֶת, וְהִלְכוֹת חַג בֶּחָג!

Traduction

The Gemara raises a question with regard to the last halakha: Why was it necessary to specify Purim? The same principle applies also to the Festivals, as it is taught in a baraita: Moses enacted for the Jewish people that they should ask questions about and expound upon the subject of the day: They should occupy themselves with the halakhot of Passover on Passover, with the halakhot of Shavuot on Shavuot, and with the halakhot of the festival of Sukkot on the festival of Sukkot.

Tossefoth non traduit

מאי איריא פורים אפילו י''ט נמי. נראה לי דה''פ מאי איריא פורים דאין דורשין בו מקודם לכן שלשים יום דמשום הכי לידרוש בו ביום אפילו בי''ט דדרשינן שלשים יום לפניו ואפילו הכי דורשין בו ביום כדתניא (לקמן מגילה לב.) וידבר משה את מועדי ה' וכו':

פּוּרִים אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ, מַהוּ דְּתֵימָא: נִגְזוֹר מִשּׁוּם דְּרַבָּה, קָא מַשְׁמַע לַן.

Traduction

The Gemara answers: It was necessary for Rabbi Yehoshua ben Levi to mention Purim, lest you say that when Purim falls on Shabbat we should decree that it is prohibited to expound upon the halakhot of the day due to the concern of Rabba, who said that the reason the Megilla is not read on a Purim that falls on Shabbat is due to a concern that one carry the Megilla in the public domain. Rabbi Yehoshua ben Levi therefore teaches us that expounding the halakhot of the day is not prohibited as a preventive measure lest one read the Megilla on Shabbat.

Rachi non traduit

משום דרבה. דגזר לקמן בקריאת מגילה שמא יעבירנה ארבע אמות ברשות הרבים אף כאן גזרו דרשה אטו קרייה:

וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: חַיָּיב אָדָם לִקְרוֹת אֶת הַמְּגִילָּה בַּלַּיְלָה וְלִשְׁנוֹתָהּ בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ''אֱלֹהַי אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דוּמִיָּה לִי''.

Traduction

And Rabbi Yehoshua ben Levi further said with regard to Purim: A person is obligated to read the Megilla at night and then to repeat it [lishnota] during the day, as it is stated: ''O my God, I call by day but You do not answer; and at night, and there is no surcease for me'' (Psalms 22:3), which alludes to reading the Megilla both by day and by night.

Rachi non traduit

ולשנותה ביום. זכר לנס שהיו זועקין בימי צרתן יום ולילה:

אקרא. במזמור למנצח על אילת השחר הוא שנאמר על אסתר כדאמרינן במסכת יומא (דף כט.) למה נמשלה אסתר כאילת כו':

Tossefoth non traduit

חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום. אומר ר''י דאף על גב דמברך זמן בלילה חוזר ומברך אותו ביום דעיקר פרסומי ניסא הוי בקריאה דיממא וקרא נמי משמע כן דכתיב ולילה ולא דומיה לי כלומר אף על גב שקורא ביום חייב לקרות בלילה והעיקר הוי ביממא כיון שהזכירו הכתוב תחילה וגם עיקר הסעודה ביממא הוא כדאמר לקמן (מגילה דף ז:) דאם אכלה בלילה לא יצא י''ח והכי נמי משמע מדכתיב נזכרים ונעשים ואיתקש זכירה לעשייה מה עיקר עשייה ביממא אף זכירה כן:

סְבוּר מִינָּה לְמִקְרְיַיהּ בְּלֵילְיָא וּלְמִיתְנֵא מַתְנִיתִין דִּידַהּ בִּימָמָא. אֲמַר לְהוּ רַבִּי יִרְמְיָה: לְדִידִי מִיפָּרְשָׁא לִי מִינֵּיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא, כְּגוֹן דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: אֶעֱבוֹר פָּרַשְׁתָּא דָּא וְאֶתְנְיַיהּ.

Traduction

Some of the students who heard this statement understood from it that one is obligated to read the Megilla at night and to study its relevant tractate of Mishna by day, as the term lishnota can be understood to mean studying Mishna. Rabbi Yirmeya said to them: It was explained to me personally by Rabbi Ḥiyya bar Abba himself that the term lishnota here has a different connotation, for example, as people say: I will conclude this section and repeat it, i.e., I will review my studies. Similarly, Rabbi Yehoshua ben Levi’s statement means that one must repeat the reading of the Megilla by day after reading it at night.

Rachi non traduit

סבור מינה. בני הישיבה ששמעו שמועה זו בלה''ק ולשנותה ביום היו סבורין דהאי ולשנותה לשון שונה משנה הוא:

למיתני מתני' דידה. משניות של מסכת מגילה:

אעבור פרשתא הדא ואתניה. אסיים פרשה זו ואשנה אותה פעם שניה:

אִיתְּמַר נָמֵי, אָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר עוּלָּא בִּירָאָה: חַיָּיב אָדָם לִקְרוֹת אֶת הַמְּגִילָּה בַּלַּיְלָה וְלִשְׁנוֹתָהּ בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ''לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדּוֹם ה' אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ''.

Traduction

The Gemara notes that this ruling was also stated by another amora, as Rabbi Ḥelbo said that Ulla Bira’a said: A person is obligated to read the Megilla at night and then repeat it during the day, as it is stated: ''So that my glory may sing praise to You and not be silent; O Lord, my God, I will give thanks to You forever'' (Psalms 30:13). The dual formulation of singing praise and not being silent alludes to reading the Megilla both by night and by day.

Rachi non traduit

ביראה. דמן בירי:

יזמרך כבוד. ביום ולא ידום בלילה והאי קרא במזמור ארוממך ה' כי דליתני דרשינן בפסיקתא במרדכי ואסתר והמן ואחשורוש וקריאת מגילה שבח הוא שמפרסמין את הנס והכל מקלסין להקדוש ברוך הוא:

אֶלָּא שֶׁהַכְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: חֲכָמִים הֵקֵילּוּ עַל הַכְּפָרִים לִהְיוֹת מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה כְּדֵי שֶׁיְּסַפְּקוּ מַיִם וּמָזוֹן לַאֲחֵיהֶם שֶׁבַּכְּרַכִּין.

Traduction

§ We learned in the mishna that residents of unwalled towns read the Megilla on the fourteenth of Adar; however, residents of villages may advance their reading to the day of assembly, the Monday or Thursday preceding Purim. Rabbi Ḥanina said: The Sages were lenient with the villages and allowed them to advance their reading of the Megilla to the day of assembly, so that they could be free to provide water and food to their brethren in the cities on the day of Purim. If everyone would be busy reading the Megilla on the fourteenth, the residents of the cities would not have enough to eat.

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source