Vayedaber

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: בְּמַאי אוֹקֵימְתָּא לְמַתְנִיתִין, בְּסַכָּנַת גּוֹיִם? אֵימָא סֵיפָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: נוֹתְנָן לַחֲבֵירוֹ, וַחֲבֵירוֹ לַחֲבֵירוֹ. כָּל שֶׁכֵּן דְּאָוְושָׁא מִילְּתָא!

Traduction

Abaye said to him: In what manner did you establish our mishna as dealing with the danger posed by gentiles? Say the latter clause of the mishna as follows: Rabbi Shimon says that one gives them to another and the other passes them to another. In that case, all the more so will the matter be conspicuous, and they should fear the decree issued by the gentiles.

Rachi non traduit

הכי גרסינן במאי אוקימתא למתני' בסכנת ליסטים אימא סיפא וכו'. כיון דליסטים לא מבזו להו אמאי קא מזלזל ר''ש באיסורא דשבתא כולי האי כל שכן דהא דר''ש גריעא (כולי האי) מתנא קמא ואיכא זילזול שבת טפי דאוושא מילתא דהנך גברי דמקילינן כולי האי בשבת וכסוי דת''ק עדיף. לשון אחר ועיקר ולא לשבש הספרים מתני' בסכנת עו''ג שגזרו גזירה שלא יניחו תפילין והאי ובסכנה מכסן והולך לו אכולה מתניתין קאי והכי קאמר ובסכנה שאם ימצאו בידו או ישמע למלכות יהרג בין מעט בין צבתים מכסן בטליתו שלא יוטלו כ''כ בבזיון ומניחם שם והולך ולא יזיזן משם שמא ירגישו בו ויתחייב למלכות וברייתא בליסטים עו''ג ואסיפא קאי דקתני מחשיך עליהן ומביאן ובסכנת ליסטים שהוא ירא להחשיך שם מוליכן פחות פחות מד' אמות וכו' ולא יניחם שם שלא יזלזלו הליסטים בהם וינהגו בהם מנהג בזיון ובמאי אוקימנא למתניתין בסכנת עו''ג שלא יתחייב למלכות אימא סיפא וכו' וכ''ש דאוושא מלתא וישמע למלכות יותר משאם מכניסן זוג זוג או מחשיך עליהם לכולם וזה עיקר מדלא גרסינן ברישא כל שכן דאוושא מילתא דשבת כדגרסינן בסיפא מכלל דהאי אוושא דמילתא לאו אזלזולא דשבת קפיד אלא אסכנת נפשות קפיד:

Tossefoth non traduit

רבי שמעון אומר נותנן לחבירו כו'. נראה דאם אין שם חברים היה מתיר רבי שמעון להוליך פחות מארבע אמות דלא גרע מכיס דפרק מי שהחשיך (שבת דף קנג:) והתם נמי אם היו חברים הרבה והיו כולן שותפין בו נראה דלרבי שמעון נותנו לחברו וחבירו לחבירו דהכי עדיפא ליה:

חַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא, וְהָכִי קָתָנֵי: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בְּסַכָּנַת גּוֹיִם, אֲבָל בְּסַכָּנַת לִיסְטִים — מוֹלִיכָן פָּחוֹת פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת.

Traduction

The Gemara answers: The mishna is incomplete and is teaching the following: In what case is this statement that the finder covers the phylacteries said? It is where the concern is danger posed by gentiles. However, where the concern is danger posed by bandits, one carries them less than four cubits at a time. In that case Rabbi Shimon disagrees, maintaining that it is preferable that many people carry the phylacteries.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: נוֹתְנָן לַחֲבֵירוֹ וְכוּ'. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? מָר סָבַר: פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת עָדִיף, דְּאִי אָמְרַתְּ נוֹתְנָן לַחֲבֵירוֹ וַחֲבֵירוֹ לַחֲבֵירוֹ — אָוְושָׁא מִלְּתָא דְּשַׁבָּת.

Traduction

It is stated in the mishna that Rabbi Shimon says: One gives them to another and the other passes them to another. The Gemara asks: With regard to what principle do they disagree? One Sage, the first tanna, holds that having one person carrying the phylacteries less than four cubits at a time is preferable, as if you say that the finder gives them to another, and the other passes them to another, Shabbat desecration will be noticeable, thereby demeaning Shabbat’s character as a sacred day of rest.

וּמָר סָבַר: נוֹתְנָן לַחֲבֵירוֹ עָדִיף, דְּאִי אָמְרַתְּ מוֹלִיכָן פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת — זִימְנִין דְּלָאו אַדַּעְתֵּיהּ, וְאָתֵי לְאֵתוֹיִינְהוּ אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים.

Traduction

And the other Sage, Rabbi Shimon, holds that the solution that one gives the phylacteries to another is preferable, as if you say that the finder carries them less than four cubits at a time, sometimes it is not in his thoughts and will unwittingly come to carry the phylacteries four cubits in the public domain. That is unlikely if there are numerous people together.

וְכֵן בְּנוֹ. בְּנוֹ מַאי בָּעֵי הָתָם? דְּבֵי מְנַשֶּׁה תָּנָא: בְּשֶׁיְּלָדַתּוּ אִמּוֹ בַּשָּׂדֶה.

Traduction

It was stated in the mishna: And the same is true with regard to one’s son. The Gemara is surprised: What is his son doing there in the field necessitating his retrieval in this way? The school of Menashe taught: It is referring to a case where his mother gave birth to him in a field, and he must be brought to town.

Tossefoth non traduit

הכי גרסינן וכן בנו ואפילו הן מאה. ולא כספרים דגרסי ואפי' הן מאה וכן בנו דבגמרא מוכח דאפילו הן מאה אבנו קאי דמפרש טעמא אע''ג דקשיא ליה ידא:

וּמַאי אֲפִילּוּ הֵן מֵאָה? דְּאַף עַל גַּב דְּקַשְׁיָא לֵיהּ יְדָא, אֲפִילּוּ הָכִי, הָא עֲדִיפָא.

Traduction

And what may be inferred from the mishna’s ruling that the baby is passed from one person to the next, even if it requires a hundred people? This teaches that although it is difficult for the child to be passed from hand to hand, even so, this method of transporting him is preferable to his being carried by one person less than four cubits at a time.

Rachi non traduit

אע''ג דקשיא ליה. שמטלטלין אותו מיד ליד:

הא עדיפא. בשבתא ולא יטלטלנו הוא לבדו פחות פחות מד' אמות:

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: נוֹתֵן אָדָם חָבִית. וְלֵית לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה הָא דִּתְנַן הַבְּהֵמָה וְהַכֵּלִים כְּרַגְלֵי הַבְּעָלִים!

Traduction

It was stated in the mishna that Rabbi Yehuda says: A person gives a barrel to another, and the other may pass it to another, and in that way they may take it even beyond the Shabbat limit. The Gemara asks: And is Rabbi Yehuda not of the opinion of that which we learned in a mishna: The distance that an animal and vessels may be taken is like the distance that the feet of the owners may go with regard to Shabbat limits?

Rachi non traduit

כרגלי הבעלים. שהשואל או לוקח בהמה או כלים מחבירו ביום טוב אינו יכול להוליכם אלא למקום שהבעלים הראשונים מותרין לילך שם ואם עירבו לצפון לא יוליכנו זה לדרום:

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִשּׁוּם לֵוִי סָבָא: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן בִּמְעָרָן מֵחָבִית לְחָבִית. וְרַבִּי יְהוּדָה לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר: מַיִם אֵין בָּהֶם מַמָּשׁ.

Traduction

Reish Lakish said in the name of Levi the Elder: With what are we dealing here? We are dealing with a case where one pours the water from one barrel to another barrel so that only the water, rather than the barrel itself, is taken beyond the limit. And Rabbi Yehuda follows his usual reasoning, as he said: Water has no substance, i.e., it is not significant enough for its transfer beyond the Shabbat limit to be prohibited.

Rachi non traduit

מחבית לחבית. והשניה שלו וכן עושה תמיד ולקמיה מפרש מאי לא תהלך זו:

אין בהם ממש. לקנות שביתה אצל בעליהם הראשונים וכל אדם מותר להוליכן כרגליו:

דִּתְנַן: רַבִּי יְהוּדָה פּוֹטֵר בְּמַיִם מִפְּנֵי שֶׁאֵין בָּהֶן מַמָּשׁ.

Traduction

As we learned in a mishna that discusses a dispute on this issue: If one person adds flour for dough while another adds the water, the Rabbis say that the dough may only be taken as far as both owners are permitted to go, whereas Rabbi Yehuda exempts water from any limit due to the fact that it has no substance.

Rachi non traduit

פוטר במים. פלוגתייהו בפרק בתרא דביצה האשה ששאלה מחבירתה תבלין לקדירה ומים ומלח לעיסתה הרי הן כרגלי שתיהן אין העיסה הולכת אלא למקום ששתיהן מותרות לילך שם ואם עירבה זו לצפון וזו לדרום אין עיסה זזה ממקומה לפי שאין לזו של צפון אפילו אמה אחת בדרום וה''מ כשנתנו עירובן לסוף אלפים ר' יהודה פוטר במים שאין בעלת המים אוסרת על בעלת הקמח כלום:

וּמַאי לֹא תְּהַלֵּךְ זוֹ — לֹא יְהַלֵּךְ מַה שֶּׁבְּזוֹ יוֹתֵר מֵרַגְלֵי הַבְּעָלִים.

Traduction

And what, then, is the meaning of the Rabbis’ statement in the mishna: This may not go farther than the feet of the owners may go, which apparently refers to the barrel? It means: That which is in this barrel may not go farther than the feet of the owners may go.

Rachi non traduit

ומאי לא תהלך זו. הא רבי יהודה נמי בחבית לא קאמר דיכולה חבית להלך יותר מרגלי הבעלים דהא אוקמינן מתני' במערן מחבית לחבית:

אֵימַר דְּשָׁמְעַתְּ לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה הֵיכָא דִּבְלִיעָן בְּעִיסָּה, הֵיכָא דְּאִיתַנְהוּ בְּעֵינַיְיהוּ מִי שָׁמְעַתְּ לֵיהּ? הַשְׁתָּא בִּקְדֵירָה אָמַר רַבִּי יְהוּדָה לָא בָּטְלִי, בְּעֵינַיְיהוּ בָּטְלִי?! דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מַיִם וּמֶלַח בְּטֵלִין בָּעִיסָּה. וְאֵין בְּטֵלִין בַּקְּדֵירָה, מִפְּנֵי רוֹטְבָּהּ.

Traduction

The Gemara rejects this explanation. Say that you heard Rabbi Yehuda express his opinion that water has no substance in a case where it is absorbed in dough; but in a case where it is in its pure, unadulterated state did you hear him say so? Now, if with regard to water in a pot of cooked food Rabbi Yehuda said that it is not nullified, would it be nullified when it is in its pure, unadulterated state? That is clearly not the case, as it was taught in a baraita that Rabbi Yehuda says: Water and salt are nullified in dough, as they are absorbed into it and are not independently discernible. However, they are not nullified in a pot of cooked food, because the water and salt are discernible in its gravy.

Rachi non traduit

מפני רוטבה. שניכר ואם השאילה מים לקדירתה הרי היא כרגלי שתיהן:

אֶלָּא אָמַר רָבָא, הָכָא בְּחָבִית שֶׁקָּנְתָה שְׁבִיתָה, וּמַיִם שֶׁלֹּא קָנוּ שְׁבִיתָה עָסְקִינַן. דְּבָטְלָה חָבִית לְגַבֵּי מַיִם.

Traduction

Rather, Rava rejected this explanation and said: Here, we are dealing with a barrel that belonged to a particular individual who acquired residence at the start of Shabbat in a specific location, and water that did not remain in one place, i.e., spring or river water, and that does not belong to any individual who acquired residence. In that case, the barrel is nullified relative to the water, since the barrel is designated to hold the water.

Rachi non traduit

מים שלא קנו שביתה. שנתמלאו היום ממעין הנובע או מן הנהר דתניא (לעיל עירובין דף עו.) נהרות המושכין ומעינות הנובעים הרי הן כרגלי כל אדם:

דבטלה חבית לגבייהו. מפני שהיא טפילה להן ורבנן פליגי למימר דלא תהלך זו דלא בטלה לגבייהו:

כְּדִתְנַן: הַמּוֹצִיא הַחַי בְּמִטָּה — פָּטוּר אַף עַל הַמִּטָּה, מִפְּנֵי שֶׁהַמִּטָּה טְפֵילָה לוֹ.

Traduction

As we learned in a mishna: One who carries out a living person on a bed from one domain to another on Shabbat is exempt even for carrying out the bed, due to the fact that the bed is secondary to the person. He is exempt for carrying out the living person because a living being carries itself, i.e., the person being carried lightens the load and thereby assists those bearing him.

Rachi non traduit

פטור אף על המטה. הואיל ופטור על החי דקיימא לן חי נושא את עצמו:

Tossefoth non traduit

את החי במטה פטור. וא''ת נהי שהחי נושא את עצמו להוי כמו זה יכול וזה אינו יכול דיכול חייב כדמוכח בהמצניע (שבת דף צג.) ואור''י דמכ''מ מיפטר הכא משום דגמרינן כל הוצאות ממשכן ושם לא היו נושאים בעלי חיים דאילים ותחשים מוליכין ברגליהן וחלזון מיד כשיוצא מן הים היו מוציאין דמו בעודו בכחו כי היכי דליצליל ציבעיה כדאמר בסוף פרק כלל גדול (שבת דף עה.):

הַמּוֹצִיא אוֹכָלִין פָּחוֹת מִכַּשִּׁיעוּר — בִּכְלִי פָּטוּר אַף עַל הַכְּלִי, מִפְּנֵי שֶׁהַכְּלִי טָפֵל לוֹ.

Traduction

Similarly, one who carries out an amount of food, less than the measure that determines liability for carrying out food on Shabbat, in a vessel is exempt, even for carrying out the vessel, due to the fact that the vessel is secondary to the food inside it. By the same reasoning, the barrel should be nullified relative to the water it contains.

מֵתִיב רַב יוֹסֵף, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בִּשְׁיָירָא, נוֹתֵן אָדָם חָבִית לַחֲבֵירוֹ וַחֲבֵירוֹ לַחֲבֵירוֹ. בִּשְׁיָירָא אִין, שֶׁלֹּא בִּשְׁיָירָא לָא? אֶלָּא אָמַר רַב יוֹסֵף: כִּי תְּנַן נָמֵי בְּמַתְנִיתִין — בִּשְׁיָירָא תְּנַן.

Traduction

Rav Yosef raised an objection from the following baraita. Rabbi Yehuda says: If members of a caravan camped in a field wish to drink, one person gives a barrel to another, and the other passes it to another. By inference: In a caravan, yes, it is permitted to do so due to exigent circumstances; however, in a case that is not a caravan, no, it is prohibited. Rather, Rav Yosef said: When we learned the case in the mishna as well, we learned it with regard to a caravan. The Sages were lenient in the case of a caravan due to the lack of water.

Rachi non traduit

בשיירא. שחנתה בבקעה שאנוסין הן שאין להם מים שרי להו רבנן דתיבטיל:

אַבָּיֵי אָמַר: בִּשְׁיָירָא — אֲפִילּוּ חָבִית שֶׁקָּנְתָה שְׁבִיתָה וּמַיִם שֶׁקָּנוּ שְׁבִיתָה. שֶׁלֹּא בִּשְׁיָירָא — חָבִית שֶׁקָּנְתָה שְׁבִיתָה וּמַיִם שֶׁלֹּא קָנוּ שְׁבִיתָה.

Traduction

Abaye said that this explanation is unnecessary: In a caravan, even if the barrel acquired residence and the water acquired residence, it is permitted to move them. If one is not in a caravan, if the barrel acquired residence and the water did not acquire residence, it is prohibited to move them.

רַב אָשֵׁי אָמַר: הָכָא בְּחָבִית דְּהֶפְקֵר עָסְקִינַן וּמַיִם דְּהֶפְקֵר עָסְקִינַן. וּמַאן אָמְרוּ לוֹ — רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי הִיא, דְּאָמַר: חֶפְצֵי הֶפְקֵר קוֹנִין שְׁבִיתָה. וּמַאי ''לֹא תְּהַלֵּךְ זוֹ יוֹתֵר מֵרַגְלֵי הַבְּעָלִים''? לֹא יְהַלְּכוּ אֵלּוּ יוֹתֵר מִכֵּלִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בְּעָלִים.

Traduction

Rav Ashi said: Here, we are dealing with an ownerless barrel and ownerless water, neither of which acquired residence as they do not belong to anyone. And who is the tanna about whom it says in the mishna that they said to Rabbi Yehuda that it may not go farther than the feet of its owners may go? It is Rabbi Yoḥanan ben Nuri, who, consistent with his approach, said that ownerless objects acquire residence where they were located when Shabbat began, and it is prohibited to move them beyond their limit. And what is the meaning of the statement: This may not go farther than the feet of its owners may go, as it has no owner? It means that the barrel and water may not go farther than vessels that have owners, i.e., they may not be moved beyond their limit.

Rachi non traduit

כרבי יוחנן בן נורי. בפרק מי שהוציאוהו:

Tossefoth non traduit

הכא בחבית דהפקר ומים דהפקר עסקינן. דלא קנו שביתה לא לזה ולא לזה ואפילו חוץ לתחום דקאמר היינו ממקום שביתת המים אבל חוץ לתחום של הזוכה בהם תחילה לא יוליכו אותן למאי דפרישית לעיל בפרק מי שהוציאוהו (עירובין דף מו.) דכרגלי כל אדם דקתני גבי נהרות המושכין היינו כרגלי הממל''א והא דקאמר נותנו לחבירו וחבירו לחבירו לא משום דלא מצי אזיל התם אלא משום דאסור להעביר ארבע אמות ברה''ר ועוד יש לומר דיכול להוציאם חוץ לתחום שזכה בהן תחילה וכגון שלא נתכוון לזכות בהן לא לעצמו ולא לאחרים בהגבהתו אלא מה ששותים וכענין זה אפי' בי''ט שייך לשנות נותנן לחבירו וחבירו לחבירו אע''ג דליכא איסור ד' אמות:

מַתְנִי' הָיָה קוֹרֵא בְּסֵפֶר עַל הָאִיסְקוּפָּה וְנִתְגַּלְגֵּל הַסֵּפֶר מִיָּדוֹ — גּוֹלְלוֹ אֶצְלוֹ.

Traduction

MISHNA: One who was reading a sacred book in scroll form on Shabbat on an elevated, wide threshold, and the book rolled from his hand into the public domain, he may roll it back to himself, since one of its ends remains in his hand.

Rachi non traduit

מתני' היה קורא בספר. כל ספרים העשויים בימי הראשונים עשוין (בגליון) כספר תורה שלנו:

גוללו אצלו. הואיל וראשו אחד בידו ובגמרא מפרש לה:

הָיָה קוֹרֵא בְּרֹאשׁ הַגָּג וְנִתְגַּלְגֵּל הַסֵּפֶר מִיָּדוֹ, עַד שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לַעֲשָׂרָה טְפָחִים — גּוֹלְלוֹ אֶצְלוֹ. מִשֶּׁהִגִּיעַ לַעֲשָׂרָה טְפָחִים — הוֹפְכוֹ עַל הַכְּתָב.

Traduction

If he was reading on top the roof, which is a full-fledged private domain, and the book rolled from his hand, as long as the edge of the book did not reach within ten handbreadths above the public domain, the book is still in its own domain, and he may roll it back to himself. However, once the book has reached within ten handbreadths above the public domain, it is prohibited to roll the book back to oneself. In that case, he may only turn it over onto the side with writing, so that the writing of the book will be facedown and not exposed and degraded.

Rachi non traduit

לעשרה טפחים. לעשרה התחתונים שברשות הרבים וכולן מפרש בגמרא:

הופכו על הכתב. האותיות כלפי הכותל שלא יהא מוטל כל כך בבזיון ומניחו עד שתחשך:

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֲפִילּוּ אֵין מְסוּלָּק מִן הָאָרֶץ אֶלָּא כִּמְלֹא מַחַט — גּוֹלְלוֹ אֶצְלוֹ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֲפִילּוּ בָּאָרֶץ עַצְמוֹ — גּוֹלְלוֹ אֶצְלוֹ, שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר מִשּׁוּם שְׁבוּת עוֹמֵד בִּפְנֵי כִּתְבֵי הַקּוֹדֶשׁ.

Traduction

Rabbi Yehuda says: Even if the scroll is removed only a needle breadth from the ground, he rolls it back to himself. Rabbi Shimon says: Even if the scroll is on the ground itself, he rolls it back to himself, as you have nothing that was instituted as a rabbinic decree to enhance the character of Shabbat as a day of rest that stands as an impediment before the rescue of sacred writings.

Rachi non traduit

משום שבות. כגון זו שלא נפל מידו שהרי אחז בראשו אחד ואין כאן אלא משום גזירה דילמא נפיל כוליה מידיה ואתי לאתויי כל איסור דרבנן הוי שבות:

גְּמָ' הַאי אִיסְקוּפָּה הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא אִיסְקוּפָּה רְשׁוּת הַיָּחִיד וְקָמָה רְשׁוּת הָרַבִּים, וְלָא גָּזְרִינַן דִּילְמָא נָפֵיל וְאָתֵי לְאֵתוֹיֵי.

Traduction

GEMARA: The Gemara questions the first clause of the mishna: What are the circumstances of this threshold? If you say it is referring to a threshold that is a private domain, and there is a public domain before it, and the mishna teaches that we do not issue a decree lest the entire scroll fall from one’s hand and he come to bring it from a public to a private domain,

Rachi non traduit

גמ' אי נימא איסקופה רשות היחיד. גבוהה עשרה ורחבה ארבעה:

וקמה רשות הרבים. ולפניה רשות הרבים וקאמר מתני' אע''ג דמונח ראשו ברשות הרבים גוללו ברשות היחיד:

ולא גזרינן דלמא נפל. כוליה מידיה דאיכא חיוב חטאת ואתי לאיתויי: