Vayedaber

Simple Havroutah

Eirouvine

Daf 77a

וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֵלּוּ מַעֲלִין מִכָּאן וְאוֹכְלִין, וְאֵלּוּ מַעֲלִין מִכָּאן וְאוֹכְלִין.

Traduction

And Rabbi Yoḥanan said: These residents of one courtyard may raise food from their courtyard to the top of the wall and eat it there, and they may lower the food from the wall to the courtyard; and those residents of the other courtyard may raise food from their courtyard and eat it there, and they may lower the food from the wall to the courtyard. This is because the wall is considered nonexistent, and its domain is viewed as part of the two courtyards.

Rachi non traduit

מעלין. מחצירן לראשו והוא הדין דמורידין דמקום פטור הוא ובטיל לכאן ולכאן להקל:

Tossefoth non traduit

ורבי יוחנן אמר אלו מעלין כו'. פירוש מן הבית דמן החצר אפילו ברחב ד' שרי דכר''ש מוקי לה רבי יוחנן לקמן בריש כל גגות (עירובין דף צב.):

תְּנַן: אֵלּוּ עוֹלִין מִכָּאן וְאוֹכְלִין, וְאֵלּוּ עוֹלִין מִכָּאן וְאוֹכְלִין. עוֹלִין — אִין, מַעֲלִין — לָא.

Traduction

We learned in the mishna: If there was produce on top of the wall, these residents of one courtyard may ascend from this side and eat from it, and those residents of the other courtyard may ascend from that side and eat from it. The Gemara infers from this: To ascend, yes, it is permitted, but to raise food from the courtyard to the top of the wall, no, it is not permitted. This presents a challenge to Rabbi Yoḥanan’s opinion.

הָכִי קָאָמַר: יֵשׁ בּוֹ אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה, עוֹלִין — אִין, מַעֲלִין — לָא. אֵין בּוֹ אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה — מַעֲלִין נָמֵי.

Traduction

The Gemara answers that this is what the mishna is saying: If the top of the wall between the two courtyards is four by four handbreadths, then to ascend, yes, it is permitted. However, to raise food, no, it is prohibited, because in that case the top of the wall is considered a domain in its own right. But if it is not four by four handbreadths, it is an exempt domain, and therefore they may raise their food onto the wall as well.

Tossefoth non traduit

עולין אין מעלין לא. תימה דמאי קס''ד וכי לא ידע דרבי יוחנן איירי באין לו ארבעה וי''ל דס''ד דטעמא דרבי יוחנן משום דאין רגילות להשתמש שם ולא אסרי אהדדי והוא הדין ברוחב ד' כיון שהוא גבוה י' ואין נח להשתמש שם ולהכי לא פריך אלא לר' יוחנן אבל לרב דטעמא משום דבטל הוא לא שייך אלא באין בו ד' על ד':

וְאַזְדָּא רַבִּי יוֹחָנָן לְטַעְמֵיהּ, דְּכִי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה — מוּתָּר לִבְנֵי רְשׁוּת הָרַבִּים וְלִבְנֵי רְשׁוּת הַיָּחִיד לְכַתֵּף עָלָיו, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַחֲלִיפוּ.

Traduction

And Rabbi Yoḥanan followed his line of reasoning in this regard, as when Rav Dimi came from Eretz Yisrael to Babylonia, he said that Rabbi Yoḥanan said: With regard to a place that does not have an area of four by four handbreadths and is situated between a public and a private domain, it is permissible for both the people in the public domain and for the people in the private domain to adjust the burden on their shoulders upon it, provided they do not exchange objects between them from one domain to the other domain. This demonstrates that in the case of an exempt domain, Rabbi Yoḥanan was not concerned that one might carry from one domain to another, and permitted members of both domains to use it.

Rachi non traduit

מקום שאין בו ד'. רוחב ועומד בין רה''י לרה''ר ויש לנו היכר כגון גבוה מן הארץ ג' ואילו היה רוחב ד' היה נקרא רשות לעצמו והויא כרמלית ואסור לכאן ולכאן אבל עכשיו נקרא מקום פטור ומותר לכאן ולכאן לכתף עליו משאוי שלהן:

ובלבד שלא יחליפו. דרבנן היא דאילו חיובא ליכא דבעינן עקירה מרשות זו והנחה לרשות זו והכא עקירה מרה''י גמורה והנחה למקום פטור ועקירה ממקום פטור והנחה לרה''ר גמורה:

וְרַב לֵית לֵיהּ דְּרַב דִּימִי? אִי בִּרְשׁוּיוֹת דְּאוֹרָיְיתָא — הָכִי נָמֵי.

Traduction

The Gemara asks: And does Rav, who prohibits carrying in that case even as much as a hair’s breadth, not accept the opinion of Rav Dimi in this matter? The Gemara answers: If this referred to an exempt domain situated between two domains by Torah law, i.e., between a public and a private domain, so too, Rav would agree that the members of both domains may adjust their burdens there.

Rachi non traduit

ורב לית ליה דרב דימי. בתמיה והא מתניתא היא במסכת שבת בפ''ק [דף ו.] עומד אדם על האסקופה נוטל מעני ונותן לו מבעל הבית ונותן לו ובלבד שלא יטול מזה ויתן לזה:

רשויות דאורייתא. כגון רשות רבים ויחיד:

הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן — בִּרְשׁוּיוֹת דְּרַבָּנַן. וַחֲכָמִים עָשׂוּ חִיזּוּק לְדִבְרֵיהֶם יוֹתֵר מִשֶּׁל תּוֹרָה.

Traduction

However, with what are we dealing here, in the case of the wall? We are dealing with domains by rabbinic law, and the Sages reinforced their statements even more than those of the Torah. Due to their severity, Torah laws are generally observed. Therefore, there is no need to impose decrees and enactments in order to preserve them. The same is not true of rabbinic decrees; if people ignore the preventive measures, they might come to violate the entire enactment.

Rachi non traduit

דרבנן. חצירות דרשות יחיד ויחיד הוא ומדרבנן הוא דאסור:

Tossefoth non traduit

הכא במאי עסקינן ברשויות דרבנן. נראה דוקא כי הכא שהכל רה''י אלא שלא עירבו אבל מקום שאין בו ד' על ד' שבין רה''י לכרמלית אין נראה שיחלוק רב אלא מותר לבני רה''י ולבני כרמלית לכתף עליו וקצת מוכח כן בפ''ק (דף ט.) דמוקי רבא הא דאמר רב תוך הפתח אע''פ שאין בו ד' על ד' צריך לחי אמר להתירו הפתוח לכרמלית משום דמצא מין את מינו ולרה''ר שרי ולא קאמר משום דעשו חיזוק אלא ודאי אף לרב בין כרמלית לרה''י לא עשו חיזוק ומיהו מצינו למימר דהתם לא נקט טעמא דחיזוק משום דאית ליה טעמא אחרינא:

ברשויות דרבנן. בפרק כיצד משתתפין מיקל רב דימי טפי משמיה דרבי יוחנן ברשויות דרבנן ושרי אחילו להחליף כשיש בין רשות היחיד לכרמלית מקום שאין בו ד' על ד' והא דאמר ר' יוחנן הכא אלו מעלין מכאן ואוכלין מסיק דזעירי אמרה:

אָמַר רַבָּה (אָמַר) רַב הוּנָא אָמַר רַב נַחְמָן: כּוֹתֶל שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵירוֹת, צִידּוֹ אֶחָד גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים וְצִידּוֹ אֶחָד שָׁוֶה לָאָרֶץ — נוֹתְנִין אוֹתוֹ לָזֶה שֶׁשָּׁוֶה לָאָרֶץ.

Traduction

Rabba said that Rav Huna said that Rav Naḥman said: With regard to a wall that is between two courtyards, and one side facing one courtyard is ten handbreadths high, and the other side is level with the ground of the second courtyard, i.e., the second courtyard is built on a higher plane, so that the wall is less than ten handbreadths above its floor, in this case the Sages grant the use of the top of the wall on Shabbat only to the courtyard in which the wall is level with the ground.

Rachi non traduit

וצידו אחד שוה לארץ. כלומר גבוה הוא מן האחת ונמוך הוא לחברתה כגון שקרקעיתה של זו גבוה. כל כמה דלא גבוה י' קרי ליה שוה לארץ:

נותנין אותו. להעלות ולהוריד מעליו וחבירו אסור:

Tossefoth non traduit

כותל שבין ב' חצירות גבוה עשרה וצדו אחד שוה לארץ. לאו שוה ממש קאמר דאם כן לאו היינו כותל אלא הכל היא קרקעית חצר אלא כל שאין גבוה י' שוה לארץ קרי ליה כך פי' בקונטרס וא''ת לרב חסדא דאמר בפרק כל גגות (לקמן עירובין דף צג:) גידוד ה' ומחיצה ה' אין מצטרפין מאי קאמר נותנין אותו לזה ששוה לארץ הא אין מטלטלין בעליונה אלא בד' וי''ל דמכל מקום נפקא מינה דתוך ד' מיהא שרי לטלטל מן הכותל לעליונה:

מִשּׁוּם דְּהָוֵה לָזֶה תַּשְׁמִישׁוֹ בְּנַחַת וְלָזֶה תַּשְׁמִישׁוֹ בְּקָשֶׁה. וְכָל לָזֶה בְּנַחַת וְלָזֶה בְּקָשֶׁה — נוֹתְנִין אוֹתוֹ לָזֶה שֶׁתַּשְׁמִישׁוֹ בְּנַחַת.

Traduction

The reason is because the use of the wall is convenient for one side, i.e., the higher courtyard, but difficult for the other side. The wall can be used more conveniently by the residents of the higher courtyard. And the principle is that in any case with regard to Shabbat where an action is convenient for one party and difficult for another, the Sages grant it to the one for whom its use is convenient.

אָמַר רַב שֵׁיזְבִי אָמַר רַב נַחְמָן: חָרִיץ שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵירוֹת, צִידּוֹ אֶחָד עָמוֹק עֲשָׂרָה וְצִידּוֹ אֶחָד שָׁוֶה לָאָרֶץ — נוֹתְנִין אוֹתוֹ לָזֶה שֶׁשָּׁוֶה לָאָרֶץ, מִשּׁוּם דְּהָוֵה לֵיהּ לָזֶה תַּשְׁמִישׁוֹ בְּנַחַת וְלָזֶה תַּשְׁמִישׁוֹ בְּקָשֶׁה וְכוּ'.

Traduction

Similarly, Rav Sheizvi said that Rav Naḥman said: In the case of a ditch between two courtyards, one side of which is ten handbreadths deep, and the other side of which is level with the ground of the second courtyard, i.e., is less than ten handbreadths below it, the Sages grant the use of the ditch to the courtyard in which the ditch is level with the ground. This is because it is a case in which the use of the ditch is convenient for one side, where it is close to level with the ground, and difficult for the other, where the ditch is ten handbreadths deep, and whenever use of an item is convenient for one party and inconvenient for another, it is granted to the one for whom it is convenient.

Rachi non traduit

חריץ. על פני אורך החצירות מבדיל בין זו לזו הוי מחיצה מעלייתא:

שוה לארץ. שאינו עמוק ממנה י' כגון שקרקעיתה נמוך:

וּצְרִיכִי. דְּאִי אַשְׁמְעִינַן כּוֹתֶל, מִשּׁוּם דִּבְגוּבְהָא מִשְׁתַּמְּשִׁי אִינָשֵׁי. אֲבָל חָרִיץ, בְּעוּמְקָא לָא מִשְׁתַּמְּשִׁי אִינָשֵׁי — אֵימָא לָא.

Traduction

The Gemara comments: And it was necessary to cite both of these cases, as it would not have been possible to learn one from the other, since, had Rav Naḥman taught us only the case with regard to a wall, one could have said that the halakha applies only in that case, because people use an elevated surface. Even for the residents of the lower courtyard, it is relatively easy to use this wall. However, with regard to a ditch, people do not use a deep surface, as it is troublesome to bend down and place an item in a ditch. In that case, one might say that it may not be used by the residents of either courtyard.

Rachi non traduit

אימא לא. משתרי דלדידיה נמי תשמישו בקשה הוא:

וְאִי אַשְׁמְעִינַן בְּחָרִיץ, מִשּׁוּם דְּלָא בְּעִיתָא תַּשְׁמִישְׁתָּא. אֲבָל כּוֹתֶל דִּבְעִיתָא תַּשְׁמִישְׁתָּא — אֵימָא לָא, צְרִיכָא.

Traduction

And likewise, had he taught us only the case with regard to a ditch, one could have said that the halakha applies only in that case, because its use does not cause worry, as anything placed in the ditch is protected. However, with regard to a wall, the use of which causes worry that the objects placed there are liable to fall, one might say that it may not be used by the residents of either courtyard. Therefore, it was necessary to state both of these rulings.

Rachi non traduit

לא בעיתא תשמישתיה. מה שמניח בו משתמר:

בעיתא תשמישתיה. שנופלים החפצים:

בָּא לְמַעֲטוֹ, אִם יֵשׁ בְּמִיעוּטוֹ אַרְבָּעָה — מוּתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכָל הַכּוֹתֶל כּוּלּוֹ. וְאִם לָאו — אֵין מִשְׁתַּמֵּשׁ אֶלָּא כְּנֶגֶד הַמִּיעוּט.

Traduction

With regard to a wall between two courtyards, the Gemara states: If one comes to diminish the height of the wall by placing a stone next to it, or by building a platform in order to permit its use or to utilize it as a passageway to another courtyard, the following distinction applies: If the diminished section is at least four handbreadths wide, it is permitted to use the entire wall. This area has the status of an entrance and the two courtyards are considered one, which renders the entire wall permitted. However, if the diminished section is not at least four handbreadths wide, one may use only the area of the wall opposite the diminished section, but no more.

Rachi non traduit

בא למעט. אכותל קאי וקס''ד שעשה תל עפר למטה בקרקע סמוך לכותל או בנה איצטבא או הניח שם פספסים:

אם יש במעוטו ד'. אורך בצד משך הכותל הוי כפתח וכיון דממנו ולמעלה לא גבוה עשרה משתמש בכל הכותל שהרי תשמישו בנחת שעולה לו דרך פתחו:

מָה נַפְשָׁךְ? אִי אַהֲנִי מִעוּטָא — בְּכוּלֵּיהּ כּוֹתֶל לִישְׁתַּמֵּשׁ. אִי לָא אַהֲנִי — אֲפִילּוּ כְּנֶגֶד הַמִּיעוּט נָמֵי לָא. אָמַר רָבִינָא: כְּגוֹן שֶׁעָקַר חוּלְיָא מֵרֹאשׁוֹ.

Traduction

The Gemara challenges this ruling: Whichever way you look at it, this ruling is difficult. If the diminishing was effective, although it extends less than four handbreadths, let him use the entire wall; and if the diminishing was not effective, even the area corresponding to the diminished section should also not be permitted for use, as this section is insignificant. Ravina said: Here, it refers to a case where one removed a segment of stone from the top of the wall. Since the wall is actually less than ten handbreadths high along that section, it is fit for use as is an opening in the wall.

Rachi non traduit

אי אהני מעוטא. למיהוי פתחא כוליה שרי:

ואי לא אהני. הא בטיל ליה:

אמר רבינא. לאו מלמטה עסקינן דהתם ודאי בציר מד' לא מהני למידי אלא כגון שעקר חוליא מראשו מגובהו של כותל קרי ראשו כדתנן היו בראשו פירות הלכך אי הוי מעוטא ארבעה אורך הוי פיתחא לכל הכותל בציר מהכא פיתחא הוא דלא הוי אבל לאשתמושי ביה שרי דכיון דלא גבוה י' לא הוי רשותא:

אָמַר רַב יְחִיאֵל: כָּפָה סֵפֶל — מְמַעֵט.

Traduction

Rav Yeḥiel said: If one overturned a basin and placed it next to a wall, such that the wall is no longer ten handbreadths high, it effectively diminishes the height of the wall.

Rachi non traduit

כפה ספל. סמוך לכותל ומיעט גובהו מעשרה כל הני מיעוטי כגון דליכא י' מראשו לראש הכותל:

וְאַמַּאי? דָּבָר הַנִּיטָּל בְּשַׁבָּת הוּא, וְדָבָר הַנִּיטָּל בְּשַׁבָּת אֵינוֹ מְמַעֵט. לָא צְרִיכָא, דְּחַבְּרֵיהּ בְּאַרְעָא.

Traduction

The Gemara asks: And why should this be so? Isn’t this basin an item that may be moved on Shabbat, i.e., something that one is permitted to handle? And the principle is that an item that may be moved on Shabbat does not diminish a wall. Since it can be removed at any moment on Shabbat, such an object cannot be viewed as a permanent part of the wall. The Gemara answers: No, it is necessary; this basin can be considered a permanent part of the wall in a case where he attached the basin to the ground by covering it with soil. The basin may then not be moved on Shabbat due to the prohibition of handling soil.

וְכִי חַבְּרֵיהּ בְּאַרְעָא, מַאי הָוֵי? וְהָא תַּנְיָא: פַּגָּה שֶׁהִטְמִינָהּ בְּתֶבֶן, וַחֲרָרָה שֶׁהִטְמִינָהּ בְּגֶחָלִים, אִם מְגוּלָּה מִקְצָתָהּ — נִטֶּלֶת בְּשַׁבָּת.

Traduction

The Gemara challenges this explanation: And if one attached the basin to the ground, what of it? Wasn’t it taught in a baraita: With regard to an unripe fig that one buried in straw intended for kindling, so that it would ripen, or a cake that one buried in coals before Shabbat, and the coals were extinguished, if part of either one is visible, it may be moved on Shabbat. This is not prohibited, although as a result one will move the straw or the coals, which are set aside.

Rachi non traduit

מאי הוי. אכתי ניטל בשבת הוא:

פגה. תאנה בוסר שטומנין אותה בתבן להתבשל ותבן מוקצה הוא ואסור לטלטלו כגון שהקצהו ללבון לבנים:

וחררה שהטמינה. אתמול בגחלים ועכשיו כבו ומ''מ מוקצין הן אבל לא כבו לא דמתוך שנהפכים מכבה את התחתונות ומבעיר את העליונות כדאמרינן בכריתות (דף כ.):

הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, דְּאִית לֵיהּ אוֹגְנַיִים.

Traduction

The Gemara explains: With what are we dealing here? We are dealing with a case where the top of the basin has a rim that is fully buried in the ground, so that removing the basin will dislodge the earth under which it is buried in a manner similar to digging, which is prohibited on Shabbat.

Rachi non traduit

דאית להו אוגניים. כעין ספלים שלנו דעכשיו עפר מונח עליהן והוי מזיז עפר ממקומו ודומה לחופר:

וְכִי אִית לֵיהּ אוֹגְנַיִים, מַאי הָוֵי? וְהָתְנַן: הַטּוֹמֵן לֶפֶת וּצְנוֹן תַּחַת הַגֶּפֶן, בִּזְמַן

Traduction

The Gemara further challenges this explanation: And if the basin has a rim, what of it? Didn’t we learn in a mishna: With regard to one who buries a turnip or a radish in the ground beneath a vine for safekeeping, when

Rachi non traduit

הטומן. להצניע:

Tossefoth non traduit

הטומן לפת וצנון כו'. בשלא השרישו איירי דכשהשרישו לא היו ניטלין בשבת וא''ת בשלמא גבי כלאים ושביעית אצטריך לאשמועי' דלא גזרינן כשמתכוון להטמין אמו דילמא אתי ליטע אבל מעשר מה שייך כאן אפי' השריש כיון דליכא תוספת ואי נקטינן לענין דשרי לעשר עליו מן התלוש או ממנו על התלוש ולא חיישינן דילמא אתי לפרושי מן התלוש על המחובר ומן המחובר על התלוש א''כ הוה ליה למנקט תרומה דגבי מחובר ותלוש רגיל להזכיר תרומה בכל מקום אין תורמין מן התלוש על המחובר פירות ערוגה זו תלושין יהיו תרומה על פירות מחוברין ואור''י דרגילות הוא שמתוספין מחמת ליחלוחית הקרקע כעין שאנו רואין שומין ובצלים שמתוספין אפילו כשמונחים בחלון ועל אותה תוספת קאמר דאין צריך לעשר הואיל והיו מתוקנים מקודם לכן ודוקא נקט הטומן אבל אם לשם נטיעה עושה חושש משום כולם:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source