Le texte Le vocabulaire Les révisions
Eirouvine
Daf 62b
אָמַר מָר: חֲצֵירוֹ שֶׁל גּוֹי הֲרֵי הוּא כְּדִיר שֶׁל בְּהֵמָה. וְהָא אֲנַן תְּנַן: הַדָּר עִם הַנָּכְרִי בֶּחָצֵר הֲרֵי זֶה אוֹסֵר עָלָיו!
Traduction
The Gemara proceeds to analyze the Tosefta: The Master said above: The courtyard of a gentile is like the pen of an animal, which implies that the residence of a gentile is not considered a significant residence. But didn’t we learn otherwise in the mishna: One who resides with a gentile in the same courtyard this person prohibits him from carrying? This implies that a gentile’s residence is in fact of significance.
Rachi non traduit
אמר מר הרי הוא כדיר של בהמה. דנכרי לא אסר מידי וכי דייר ישראל גביה קאמר ר' מאיר דישראל אוסר על ביתו של עכו''ם אבל עכו''ם אינו אוסר על ביתו של ישראל והתנן כו':
לָא קַשְׁיָא: הָא — דְּאִיתֵיהּ. הָא — דְּלֵיתֵיהּ.
Traduction
The Gemara answers: That is not difficult. This halakha in the mishna is referring to a situation where the gentile is present, and therefore carrying is prohibited, whereas that halakha in the Tosefta refers to a situation where he is not present, and therefore carrying is permitted.
Rachi non traduit
הא דליתיה. לעכו''ם לא אסר ואם יש שם ישראל אחר אוסר על ביתו של עכו''ם ואפי' ליתא לישראל:
וּמַאי קָסָבַר? אִי קָסָבַר דִּירָה בְּלֹא בְּעָלִים שְׁמָהּ דִּירָה — אֲפִילּוּ גּוֹי נָמֵי נִיתְּסַר. וְאִי קָסָבַר דִּירָה בְּלֹא בְּעָלִים לֹא שְׁמָהּ דִּירָה — אֲפִילּוּ יִשְׂרָאֵל נָמֵי לָא נִיתְּסַר!
Traduction
The Gemara poses a question: What does Rabbi Meir hold? If he holds that a residence without its owners is still considered a residence, and it is prohibited to carry in the courtyard even when the owner is away, then even a gentile in absentia should likewise render it prohibited for carrying. And if he holds that a residence without its owners is not considered a residence, then even a Jew who is away should also not render it prohibited for carrying.
לְעוֹלָם קָסָבַר דִּירָה בְּלֹא בְּעָלִים — לֹא שְׁמָהּ דִּירָה. וְיִשְׂרָאֵל, דְּכִי אִיתֵיהּ אָסַר, כִּי לֵיתֵיהּ — גְּזַרוּ בֵּיהּ רַבָּנַן.
Traduction
The Gemara answers: Actually, he holds that a residence without its owners is not considered a residence, but nevertheless, he draws a distinction between a Jew and a gentile. In the case of a Jew, who renders it prohibited to carry for those who dwell in the same courtyard when he is present in his residence, the Sages decreed with regard to him that even when he is not present, his residence renders it prohibited for them to carry as though he were present.
Rachi non traduit
ה''ג לעולם קסבר דירה בלא בעלים לאו שמה דירה:
וישראל דכי איתיה אסר. משום דירה דדירת ישראל שמה דירה:
כי ליתיה גזרו רבנן. משום כי איתיה אבל עכו''ם דאפילו כי איתיה לאו שמה דירה אלא משום שמא ילמד כו':
גּוֹי, דְּכִי אִיתֵיהּ — גְּזֵירָה שֶׁמָּא יִלְמַד מִמַּעֲשָׂיו. כִּי אִיתֵיהּ — אָסַר, כִּי לֵיתֵיהּ — לָא אָסַר.
Traduction
However, with regard to a gentile, who even when he is present does not fundamentally render it prohibited to carry, but only due to a rabbinic decree that was issued lest the Jew learn from the gentile’s ways, no further decree was necessary. Thus, when he is present, the gentile renders it prohibited to carry; but when he is not present, he does not render it prohibited to carry.
וְכִי לֵיתֵיהּ, לָא אָסַר? וְהָתְנַן: הַמַּנִּיחַ אֶת בֵּיתוֹ וְהָלַךְ לוֹ לִשְׁבּוֹת בְּעִיר אַחֶרֶת, אֶחָד נָכְרִי וְאֶחָד יִשְׂרָאֵל אוֹסֵר, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
Traduction
The Gemara asks: And when the gentile is not present, does he really not render it prohibited for carrying? Didn’t we learn elsewhere in a mishna: With regard to one who left his house without establishing an eiruv and went to spend Shabbat in a different town, whether he was a gentile or a Jew, he renders it prohibited for the other residents of his courtyard to carry objects from their houses to the courtyard and vice versa. This is the statement of Rabbi Meir. This indicates that according to Rabbi Meir, a gentile renders it prohibited to carry in the courtyard even if he is not present.
הָתָם דְּאָתֵי בְּיוֹמֵיהּ.
Traduction
The Gemara answers: There, it is referring to a situation where the person who left his house without establishing an eiruv intends to return on that same day, on Shabbat. Since upon his return he will render it prohibited for others to carry in the courtyard, the decree is applied even before he returns home. However, if he left his house intending to return after the conclusion of Shabbat, he does not render it prohibited to carry, in absentia.
Rachi non traduit
דאתי ביומיה. שהלך למקום קרוב ויבא בו ביום ואי שרית להו קודם שיבא מטלטלי נמי אחר שיבא ולא מסקי אדעתייהו: ל''א הכי גרסינן ואם יש שם ישראל אחר שדר ישראל עם ישראל אחר בבית אחד הרי זה העכו''ם אוסר עליו דהכי שכיח דדייר ורישא דקתני הרי הוא כדיר של בהמה בישראל הדר יחידי עמו דלא שכיח דדייר ואתא ר' אליעזר למימר עד שיהו דרין בשני בתים ומשום הכי מותבינן לר''מ וביחידי לא אסר והתנן כו' ואי אפשר לומר כן דהא משנינן הא דאיתיה הא דליתיה וכיון דבליתיה מוקמינן לה כי יש שם ישראל אחר דר עם חבירו בבית מאי טעמא אסר עכו''ם ועוד דבתוספת' (פ''ה) הכי גרסינן ואם יש שם ישראל אחר הרי זה אוסר מפני שהוא כחצירו ואי האי אוסר בעכו''ם קאמר מאי מפני שהוא כחצירו ועוד הא טעמא משום שמא ילמד הוא:
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. וְרַב הוּנָא אָמַר: מִנְהָג כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: נָהֲגוּ הָעָם כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב.
Traduction
Rav Yehuda said that Shmuel said: The halakha in this dispute is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer ben Ya’akov. And Rav Huna said: This is not an established halakha to be issued publicly; rather, the custom is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer ben Ya’akov, i.e., a Sage would rule according to his opinion for those who come to ask. And Rabbi Yoḥanan said: The people are accustomed to conduct themselves in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer ben Ya’akov. Accordingly, a Sage would not issue such a ruling even to those who inquire, but if someone acts leniently in accordance with his opinion, he would not object.
Rachi non traduit
הלכה. דדרשינן לה בפירקא ברבים:
מנהג. בפירקא לא דרשינן אבל אורויי מורינן לה בבא לישאל ומאן דאמר נהגו אורוי נמי לא מורינן אבל אי עבדי לא מחינן בידייהו:
Tossefoth non traduit
ורבי יוחנן אמר נהגו העם כר' אליעזר בן יעקב. במסכת תענית בפ' שלשה פרקים (תענית דף כו:) מפרש דהלכה דרשינן בפרקא ומנהגא בפרקא לא דרשינן אבל אורויי מורינן ומ''ד נהגו אורויי נמי לא מורינן אבל אי עבדי לא מחינן בידייהו ואע''ג דבכל דוכתא קיימא לן כר' יוחנן לגבי שמואל בהא קי''ל כשמואל דאמר הלכה אפילו בפירקא דריש לה דקי''ל הלכה כדברי המיקל בעירוב כדפסיק ריב''ל לעיל וקי''ל כוותיה לגבי ר''י ואפי' כביעתא בכותחא חשבי ליה אביי ורב יוסף להא דראב''י ורבא נמי מודה לאביי גבי עובדא דהמן בר ריסתק אי לא משום דביטלת תורת עירוב מאותו מבוי ואומר ר''י דאותן ישראלים הדרים יחידים בכרכים המוקפים חומה שיש להם מחיצות גמורות ודלתותיהן נעולות בלילה שרי לטלטל בכולה בשבת כיון דליכא ישראל אחר דאסר עליה:
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: קַיְימָא לַן מִשְׁנַת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב קַב וְנָקִי, וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב.
Traduction
Abaye said to Rav Yosef, his teacher: We maintain that the teaching of Rabbi Eliezer ben Ya’akov measures a kav, but is clean, meaning that it is small in quantity but clear and complete, and that the halakha is in accordance with his opinion in all instances. Moreover, with regard to our issue, Rav Yehuda said that Shmuel said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer ben Ya’akov, and therefore there is no doubt about the matter.
Rachi non traduit
קיימא לן. ביבמות פ' החולץ בסופיה (דף מט:) משנת ר' אליעזר בן יעקב קב ונקי כלומר במקומות מועטין מוזכר במשנה אבל נקי הוא. דהלכה כמותו בכל מקום והכא אמר שמואל דהלכה כמותו ומשמע דפשיטא לן דהכי הילכתא:
מַהוּ לְאוֹרוֹיֵי בִּמְקוֹם רַבּוֹ?
Traduction
However, what is the halakha with regard to whether a disciple may issue a ruling according to the opinion of Rabbi Eliezer ben Ya’akov in his teacher’s place of jurisdiction, i.e., in a place where he is the recognized authority? Although it is usually prohibited to do so, perhaps such an evident and well-known principle such as this does not fall into the category of rulings that a disciple may not issue in his teacher’s territory.
Rachi non traduit
מהו לאורויי תלמיד במקום רבו. כיון דלא תליא בסברא ומילתא פשיטא היא שרי או דילמא חוצפא הוא:
Tossefoth non traduit
מהו לאורויי במקום רביה. אומר ר''י כל הני הוראות כגון שבא מעשה לפניו ומורה לעשות כן אבל אם שואלין לתלמיד הלכה כדברי מי יכול לומר כל מה שבדעתו ובלבד שלא יורה על מעשה שבא:
אֲמַר לֵיהּ: אֲפִילּוּ בֵּיעֲתָא בְּכוּתָּחָא בְּעוֹ מִינֵּיהּ מֵרַב חִסְדָּא כָּל שְׁנֵי דְּרַב הוּנָא, וְלָא אוֹרִי.
Traduction
Rav Yosef said to Abaye: Even when Rav Ḥisda was asked about the permissibility of cooking an egg in kutaḥ, a dairy dish, throughout the years of Rav Huna’s life, he refused to issue a ruling. Rav Ḥisda was a disciple of Rav Huna, and a disciple may not issue a ruling in his teacher’s place of jurisdiction about even the simplest of matters.
Rachi non traduit
ביעתא. ביצה לאוכלה:
בכותח. שיש בו ניסיובי דחלבא דמלתא פשיטא הוא:
בעו מיניה מרב חסדא. אם מותר אם אסור ולנסותו היה מתכוין אם יורה במקום רבו:
ולא אורי. בשני דרב הונא רביה:
Tossefoth non traduit
אפילו ביעתא בכותחא. מפרש בערוך דלאו בסתם ביצים איירי דאותן אין צריכין היתר דאין לך עם הארץ שלא ידע שמותרות בחלב אלא כששוחט את התרנגולת ומצא בה ביצים גמורות שמותר לאוכלן בחלב כדתניא בפ''ק דביצה (דף ו:) ואם תאמר אמאי מותר לאוכלן בחלב מ''ש מביצת נבילה דאסרינן אפי' כמוה נמכרת בשוק כדתנן במס' עדיות (פ''ה מ''א) ותירץ בהלכות גדולות דגבי איסור נבילה דאורייתא החמירו אבל בבשר עוף בחלב דרבנן הקילו ואם תאמר אם כן מאי אפילו דקאמרינן אפילו ביעתא בכותחא דאטו מי פשיט היתר טפי משאר דברים הא פלוגתא היא דלמ''ד בשר עוף בחלב דאורייתא אסירי מידי דהוה אביצת נבילה ואומר ר''י דלהכי קאמר אפי' שאע''פ שכל העולם נוהגין בו היתר ובפ''ק דביצה (דף ו:) נמי פשיטא ליה להש''ס דשרייא גבי הא דאמר רב ביצה עם יציאתה נגמרה דקאמרינן למאי אילימא דשרי לאוכלה בחלב הא במעי אמו אסורה והא תניא השוחט את התרנגולת כו' משמע דפשיטא ליה דלא הוה פליג רב ולפירוש. רבינו תם אתי שפיר שפי' דבביצת נבילה החמירו משום דנבילה דבר האסור הוא אבל בבשר בחלב לא החמירו דכל חד וחד באפי נפשיה שרי:

אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַבָּא לְאַבָּיֵי: כְּגוֹן מְגִלַּת תַּעֲנִית דִּכְתִיבָא וּמַנְּחָא. מַהוּ לְאוֹרוֹיֵי בְּאַתְרֵיהּ דְּרַבֵּיהּ? אֲמַר לֵיהּ, הָכִי אָמַר רַב יוֹסֵף: אֲפִילּוּ בֵּיעֲתָא בְּכוּתָּחָא בְּעוֹ מִינֵּיהּ מֵרַב חִסְדָּא כָּל שְׁנֵי דְּרַב הוּנָא, וְלָא אוֹרִי.
Traduction
Rabbi Ya’akov bar Abba said to Abaye: With regard to matters such as those detailed in Megillat Ta’anit, which is written and laid on the shelf for all to access and offers a list of the days on which fasting is prohibited, what is the halakha concerning whether or not a disciple may rule about these matters in his teacher’s place of jurisdiction? Abaye said to him: Rav Yosef said as follows: Even when Rav Ḥisda was asked about the permissibility of cooking an egg in kutaḥ throughout the years of Rav Huna’s life, he refused to issue a ruling.
Rachi non traduit
כגון מגלת תענית דכתיבא ומנחא. אלו ימים אסורין להתענות להכי נקט מגילת תענית שלא היתה דבר הלכה כתובה בימיהן אפילו אות אחת חוץ ממגילת תענית ולהכי קרי לה מגלה:
Tossefoth non traduit
כגון מגלת תענית. פירש בקונטרס דכתיבא ומנחא אלין ימים האסורין להתענות וא''א לומר הכי דאפרושי מאיסורא שרי במקום רביה כדאמרינן לקמן אין חכמה ואין תבונה כו' אלא בימים המותרים איירי אי שרי לאורויי וכי ההוא דמקצתן הוו דלא למספד בהון דמורי הי מינייהו שרי ולפניו אסור ולאחריו מותר ובזמן שהיה מגלת תענית נוהגת קאמרינן כי האידנא בטלה מגלת תענית כדפסיק בפ''ק דר''ה (דף יט:):
רַב חִסְדָּא אוֹרִי בְּכַפְרִי בִּשְׁנֵי דְּרַב הוּנָא.
Traduction
The Gemara relates that Rav Ḥisda nonetheless issued halakhic rulings in the town of Kafri during the years of Rav Huna’s life, as he was not actually in his teacher’s place.
Rachi non traduit
בכפרי. שם מקום ולא היה מקומו של רב הונא ומקומו בפומבדיתא ושתיהן בבבל:
Tossefoth non traduit
רב חסדא אורי בכפרי בשני דרב הונא. כדמפרש הקונטרס שלא היה שם מקומו של רב הונא ובפומבדיתא היתה מקומו וצ''ל דתלמיד חבר דרב הונא הוה כמו רב המנונא דאורי בחרתא דארגז בשני דרב חסדא דמפרש בסמוך משום דתלמיד חבר דיליה היה אבל תלמיד גמור אין יכול להורות אפילו שלא במקום רביה כדאמרינן בשני דרב הונא לא אורי רב המנונא בחרתא דארגז אע''פ שהיה מקומו של רב הונא בפומבדיתא ואפילו רחוק ממנו שלש פרסאות או אפילו טפי אסור ואינו חייב מיתה דפריך עלה מאותו תלמיד שנתחייב מיתה על שהורה ברחוק שלש פרסאות מר''א אבל אם לא נתחייב מיתה לא הוה קשיא מידי אפילו איכא איסורא במילתיה ורבינא דסר סכינא בבבל משמע שהיה רחוק הרבה מרב אשי והיה אסור שם אם היה תלמידו גמור כו' והא דאמרינן בפ''ק דסנהדרין (דף ה:) תנחום בריה דר' אמי איקלע לאתרא דרש להו מותר ללתות חטין בפסח אמרו ליה לאו ר' מני דמן צור איכא הכא ותנא תלמיד לא יורה הלכה במקום רבו אא''כ רחוק ממנו שלש פרסאות כנגד מחנה ישראל צריך לומר דתלמיד חבר הוה ומש''ה חוץ לג' פרסאות שרי והא דאמרינן בפניו אסור וחייב מיתה כל תוך שלש פרסאות חשיב בפניו כדמשמע באותו תלמיד שהורה לפני ר''א דאם היה תוך שלש פרסאות בדין היה חייב מיתה ומסתמא נמי לא בפניו ממש היה וכן בני אהרן מסתמא לא הורו בפני משה ממש ועיקר שיעור דגמרינן שלש פרסאות כנגד מחנה ישראל מבני אהרן גמרינן לה והתם חייבי מיתה הוו ואומר ר''י דווקא בדבר שנראה חידוש לשואל ואפילו ביעתא בכותחא ומגלת תענית בכי האי גוונא איירי ולא נקטינהו אלא לאשמועינן דאפילו בהני שהתלמיד בעצמו יודע שאינו טועה אסור להורות אבל דבר שהשואל יודע שידוע מנהגו של דבר זה כגון נותן טעם לפגם וכיוצא בו דכשמורה לו היתר אין דומה לו דבר חידוש שרי ורבינא דסר סכינא בבבל כעין דבר חידוש הוא שנוטל שררה כדאמרינן (חולין דף יז:) לא אמרו להראות סכין לחכם אלא מפני כבודו של חכם:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source