Vayedaber

Simple Havroutah

Eirouvine

Daf 60b

מַה שֶּׁנִּשְׂכַּר הוּא מַפְסִיד.

Traduction

what he gains in distance through his eiruv on one side of the city he loses on the other side.

Rachi non traduit

מה שנשכר. לרוח זה נפסד לרוח שכנגדה שהרי מנה מן העירוב אלפים לכל רוח ואם נתנו בסוף אלף למזרח נמצא שכלות אלפים של מזרח בסוף ג' אלפים לעיר ונשתכר אלף ואלפים של מערב כלות בסוף אלף של מערב העיר והפסיד האלף וקמ''ל דאין העיר עולה לו מן החשבון האלפים של מערב אלא כולה כד''א:

גְּמָ' קָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ: ''לַמִּזְרָח'', לְמִזְרַח בֵּיתוֹ. ''לַמַּעֲרָב'', לְמַעֲרַב בֵּיתוֹ.

Traduction

GEMARA: It might enter your mind to say that when the mishna states that one was standing to the east, it means that he was standing to the east of his house and that he had instructed his son to establish an eiruv to the west of his house. Similarly, when it states that he was standing to the west, it means that he was positioned to the west of his house and that he had instructed his son to establish an eiruv to the east of his house. In such a case, the person’s house is located between him and his eiruv.

Rachi non traduit

גמ' למזרח ביתו. ואמר לבנו לערב לו במערב ביתו נמצא שביתו עומד בינו לבין עירובו והיכי תני ממנו ולעירובו אלפים ולביתו יותר מכאן הא ודאי עירובו מרחיק טפי:

בִּשְׁלָמָא ''הֵימֶנּוּ וּלְבֵיתוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה וּלְעֵירוּבוֹ יָתֵר מִכָּאן'' — מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ, דְּמָטֵי לְבֵיתֵיהּ וְלָא מָטֵי לְעֵירוּבוֹ, אֶלָּא ''הֵימֶנּוּ וּלְעֵירוּבוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה וּלְבֵיתוֹ יָתֵר מִכָּאן'' — הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ?

Traduction

If so, the question arises: Granted, the mishna’s case where there is a distance of two thousand cubits from his current location to his house, and the distance to his eiruv is greater than this, you can find, as it is possible that he can reach his house without traveling two thousand cubits and he cannot reach his eiruv. But where do you find a case where there is a distance of two thousand cubits between him and his eiruv, and the distance to his house is greater than this? The person’s house is located between him and his eiruv.

Rachi non traduit

דמטי לביתיה. שהיה יכול לילך לביתו בלא עירוב אבל לעירוביה לא הוה מטי:

אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מִי סָבְרַתְּ ''לַמִּזְרָח'' — לְמִזְרַח בֵּיתוֹ, ''לַמַּעֲרָב'' — לְמַעֲרַב בֵּיתוֹ?! לֹא, ''לַמִּזְרָח'' — לְמִזְרַח בְּנוֹ, ''לַמַּעֲרָב'' — לְמַעֲרַב בְּנוֹ.

Traduction

Rabbi Yitzḥak said: Do you think that to the east means that he was standing to the east of his house, and to the west means that he was standing to the west of his house? No, to the east means to the east of his son, who is depositing his eiruv for him, and to the west means to the west of his son.

רָבָא בַּר רַב שֵׁילָא אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא ''לַמִּזְרָח'' — לְמִזְרַח בֵּיתוֹ, וְ''לַמַּעֲרָב'' — לְמַעֲרַב בֵּיתוֹ, כְּגוֹן דְּקָאֵי בֵּיתֵיהּ בַּאֲלַכְסוֹנָא.

Traduction

Rava bar Rav Sheila said: Even if you say that to the east means to the east of his house and to the west means to the west of his house, the mishna can be understood as referring to a case where his house stood along a diagonal line in relation to the person and his eiruv. In that case, although he is to the west of his house and the eiruv is located to its east, he can still be closer to his eiruv than he is to his house.

Rachi non traduit

באלכסונא. בינו לבין עירובו משוך עירובו למערב יותר מביתו ואעפ''כ כן פעמים שהאלכסון רב והרי ביתו רחוק ממנו יותר מעירובו:

הַנּוֹתֵן עֵירוּבוֹ בְּתוֹךְ עִיבּוּרָהּ וְכוּ'. חוּץ לַתְּחוּם סָלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא אֵימָא: חוּץ לְעִיבּוּרָהּ.

Traduction

We learned in the mishna: One who places his eiruv within the outskirts of the city has not accomplished anything. However, if he places it outside the city limits, it is effective. The Gemara expresses surprise: Can it enter your mind that the mishna is dealing with a case where one placed his eiruv outside the Shabbat limit? If the eiruv is outside the Shabbat limit as measured from his physical location at the onset of Shabbat, he cannot access it on Shabbat; it is therefore ineffective in establishing his Shabbat residence. Rather, correct it and say as follows: If one placed his eiruv outside the city’s outskirts, i.e., beyond the area of slightly more than seventy cubits surrounding the city, the eiruv is effective in establishing his Shabbat residence at that location.

Rachi non traduit

חוץ לתחום ס''ד. הא לא הוי עירוב:

מַה שֶּׁנִּשְׂכַּר הוּא מַפְסִיד. מָה שֶּׁנִּשְׂכַּר וְתוּ לָא?! וְהָתַנְיָא: הַנּוֹתֵן אֶת עֵירוּבוֹ בְּתוֹךְ עִיבּוּרָהּ שֶׁל עִיר, לֹא עָשָׂה וְלֹא כְלוּם. נְתָנוֹ חוּץ לְעִיבּוּרָהּ שֶׁל עִיר אֲפִילּוּ אַמָּה אַחַת, מִשְׂתַּכֵּר אוֹתָהּ אַמָּה וּמַפְסִיד אֶת כָּל הָעִיר כּוּלָּהּ, מִפְּנֵי שֶׁמִּדַּת הָעִיר עוֹלָה לוֹ בְּמִדַּת הַתְּחוּם!

Traduction

We learned in the next clause of the mishna concerning one who places his eiruv even one cubit beyond the city’s boundary: That which he gains on one side of the city he loses on the other. The Gemara expresses surprise: Does that mean that only that which he gains on one side he loses on the other, and no more? Wasn’t it taught in a baraita: With regard to one who places his eiruv within the outskirts of the city, he has not done anything; if, however, he placed it outside the outskirts of the city, even one cubit outside, he gains that cubit and loses the entire city because the measure of the city is included in the measure of his Shabbat limit? If one’s Shabbat residence had been in the city, the two thousand cubits of his Shabbat limit would have been measured from the edge of the city’s outskirts; now that he has established his Shabbat residence outside the city, the city itself is included in the two thousand cubits, and he may lose far more on that side than he will gain on the other side.

Rachi non traduit

משתכר אותה אמה. לרוח העירוב והפסיד מדת כל העיר לרוח שכנגדה שכשימדוד אלפים מעירובו לצד העיר תעלה לו מדת העיר מן החשבון:

לָא קַשְׁיָא: כָּאן שֶׁכָּלְתָה מִדָּתוֹ בַּחֲצִי הָעִיר, כָּאן שֶׁכָּלְתָה מִדָּתוֹ בְּסוֹף הָעִיר.

Traduction

The Gemara answers: This is not difficult. Here the baraita is referring to a case where his measure of two thousand cubits terminated in the middle of the city; whereas there the mishna is referring to a case where his measure terminated at the far end of the city.

Rachi non traduit

שכלתה מדתו בחצי העיר. אם היתה עיר גדולה או שהרחיק עירובו מן העיר עד שאין כל העיר נבלעת במדת אלפים של עירוב תעלה לו העיר מן החשבון ומפסידה ואם היתה כל העיר נבלעת באלפים של עירובו הויא לה כולה כארבע אמות:

Tossefoth non traduit

כאן שכלתה מדתו בסוף העיר. תימה ולרבנן דאמרי בפרק מי שהוציאוהו (לעיל עירובין דף מה.) בישן בדרך שיש לו ח' על ח' ומסתמא דה''ה לנותן עירובו כיון דקים לן דנותן עירובו יש לו ד' אמות כמו שבת הוא נשכר ד' אמות שאם נתן עירובו למזרח העיר ד' אמות חוץ לעיבורה של עיר הרי הולך למזרח ח' אמות ואלפים ולמערב אלפים פחות ד' אמות מה שהעיר נחשב לו וי''ל דלר''א דאמר והוא באמצען או לרבי יהודה דאמר בורר לו ד' אמות בכל רוח שירצה מה שנשכר הוא מפסיד שנשכר ד' אמות במקום העירוב ומפסיד ד' אמות העיר דמונין לו העיר כד' אמות וא''ת לרמי בר חמא דמספקא ליה בסוף מי שהוציאוהו (לעיל עירובין דף נב.) בנותן עירובו אם יש לו ד' אמות תפשוט מהכא דאי אין לו ד' אמות א''כ מפסיד יותר ממה שנשכר שאם נותן עירוב ארבע אמות חוץ לעיבורה של עיר לצד מזרח נשכר ד' אמות לצד מזרח ומפסיד ח' אמות לצד מערב דמונין לו ד''א שחוץ לעיבורה של עיר והעיר ד' אמות ואומר ר''י דלרמי בר חמא אם נותן עירובו אין לו ד''א גם העיר אם מובלעת תוך תחום העירוב נחשבת לו כמשהו ואין מפסיד כלום במשך העיר דהאמר בס''פ דהנותן עירובו בתוך העיר או בתוך מערה שיש בה דיורין יש לו אלפים חוצה לה ואמאי יש לו אלפים שלימות כיון דנחשבה כד' אמות ונאמר שהנותן עירובו אין לו ד' אמות אלא ודאי ס''ל שאם אין לו ד' אמות העיר נחשבת לו כמשהו וא''ת ולר''א דאמר והוא באמצען כשנתן עירובו באמה אחרונה של עיבור העיר לצד מזרח יהיה לו לצד מזרח ב' אמות ואלפים ולצד מערב אלפים פחות ב' אמות דהעיר נחשבת לו כד' אמות ולעירוב נותן ב' אמות וב' אמות שניות של עיר יעלו לחשבון אלפים ואמאי תנן המניח עירובו בעיבורה של עיר לא עשה ולא כלום וי''ל כשעומד תוך המחיצות או במקום שנחשב כד''א אין חילוק בין עומד באמצע לעומד בסוף דאפי' עומד בסופו כאילו עומד באמצעו ואין נותנין חוצה לה כלום דהא במי שהוציאוהו חוץ לתחום ונתנוהו בדיר או בסהר מהלך את כולה ולא חוצה לה ואפי' הוא עומד בסופה:

וְכִדְרַבִּי אִידִי, דְּאָמַר רַבִּי אִידִי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: הָיָה מוֹדֵד וּבָא וְכָלְתָה מִדָּתוֹ בַּחֲצִי הָעִיר — אֵין לוֹ אֶלָּא חֲצִי הָעִיר. כָּלְתָה מִדָּתוֹ בְּסוֹף הָעִיר — נַעֲשֵׂית לוֹ הָעִיר כּוּלָּהּ כְּאַרְבַּע אַמּוֹת, וּמַשְׁלִימִין לוֹ אֶת הַשְּׁאָר.

Traduction

And this is in accordance with the opinion stated by Rabbi Idi, as Rabbi Idi said that Rabbi Yehoshua ben Levi said: If one was measuring the two thousand cubits of his Shabbat limit from the location of his Shabbat residence outside the city, and his measure terminated in the middle of the city, he has only half the city, i.e., he may walk only to the end of his two thousand cubits. If, however, his measure terminated at the far end of the city, the entire city is regarded as four cubits, and he completes the rest of the Shabbat limit on the other side of the city.

Rachi non traduit

היה מודד ובא. שבת חוץ לעיר ולא היה יודע שיש עיר סמוך לו ותנן בפרק מי שהוציאוהו (לעיל עירובין דף מה.) הואיל ולא היתה כוונתו לכך לא יכנס לעיר אלא עד אלפים ממקום שביתתו והתחיל למנות אלפים פסיעות בינוניות וכלתה מדתו כו' והוא הדין נמי לנותן עירובו חוץ לעיר וקנה שביתה:

אָמַר רַבִּי אִידִי: אֵין אֵלּוּ אֶלָּא דִּבְרֵי נְבִיאוּת. מָה לִי כָּלְתָה בַּחֲצִי הָעִיר, מָה לִי כָּלְתָה בְּסוֹף הָעִיר?

Traduction

Rabbi Idi said: These are nothing more than words of prophecy, i.e., I do not see the logic behind this statement. What difference is it to me if the measure terminated in the middle of the city, or if it terminated at the far end of the city?

Rachi non traduit

א''ר אידי אין אלו אלא דברי נביאות. כמתנבא מפני הגבורה שאינו נותן טעם לדבריו אמרן רבי יהושע בן לוי לדברים הללו ואי לאו דגמיר להו מרביה לא הוה אמר כי האי מילתא בלא טעמא:

Tossefoth non traduit

אין אלו אלא דברי נביאות. אומר ר''י דבכ''מ שאומר אין אלו אלא דברי נביאות הוי לשבח כלומר אין חכמה כזו שמבין לחלק כל כך סברא מועטת וברוח הקדש אמר דהכי משמע בפ''ק דבבא בתרא (דף יב.) גבי מנת בכרם אני מוכר לך סומכוס אומר לא יפחות לו מג' קבין א''ר יוסי אין אלו אלא דברי נביאות ומייתי עלה מיום שחרב בית המקדש נטלה נבואה מן הנביאים ונתנה לחכמים משמע דלשבח קאמר ובפ' אלו מומין (בכורות דף מה.) דאשכחן דלא הוי לשבח לא קאמר בהאי לישנא אלא עשו דבריהם כדברי נביאות פי' לאומרם בלא טעם דפריך אי אבר הוא באהל נמי ליטמא והכא נמי הוי לשבח כההוא דב''ב וקאמר רבא תרוייהו תננהי ומאי קמ''ל ריב''ל ומסיק דסוף העיר איצטריכא ליה לריב''ל לאשמעינן דלא תנן אבל אין לפרש דרב אידי קורא אותן דברי נביאות לומר שאין נראה לחלק בדבר ורבא קאמר תרוייהו תננהי ושפיר חילק ריב''ל אע''ג דבפרק בהמה המקשה (חולין דף עא:) גבי הא דאמר רבה כשם שטומאה בלועה כו' קאמר תרוייהו תננהי והתם הוי פירושו מאי קמ''ל רבה מדקא משני כי קאמר רבה כגון שבלע ב' טבעות מ''מ אשכחן נמי בפרק אין מעמידין תרוייהו תננהי דלא להקשות מאי קמ''ל קאתי אלא להביא סייעתא לדבריו גבי הא דקאמר (רבא) המקדש (בשור) הנסקל כו' מ''מ הכא משמע דרבא בא להקשות מאי קמ''ל ריב''ל מדמסיק סוף העיר איצטריכא ליה ומיהו רבינו שמואל לא גרס איצטריך אלא סוף העיר לא תנן ודוחק הוא שמוחק הספרים ועוד לא מצינו למימר דר' אידי לא סבר כר' יהושע דהא לא מתרצא מתני' וברייתא אלא כר' יהושע כדאמר לעיל ומהר''י אומר דמתני' וברייתא איירי בלן בה ולהכי כי כלתה מדתו בסוף העיר כל העיר נחשבת לו כד' אמות למנין אלפים דהא אפילו כלתה מדתו בחצי העיר בלן בה נחשבת לו כד' אמות להלך את כולה כדמשמע בהדר (לקמן עירובין דף עג.) דקאמר והרי נותן עירובו בסוף אלפים וקאתי וביית בביתיה אלמא בלן בה אפילו כלו אלפים שלו בתחילת העיר נעשית כל העיר כד' אמות וכן בפרק בכל מערבין (לעיל עירובין דף לח:) דקאמר מי סברת דמנח ליה בסוף אלפים לכאן ופירש רש''י דכל העיר נעשית לו כד' אמות כיון דלן בה ור' אידי לא מתמה אלא אר' יהושע דאמר אפילו במודד כשכלתה מדתו בסוף העיר כל העיר נעשית לו כד' אמות ולהכי מתמה כיון כשכלתה מדתו בחצי העיר אין לו אלא חצי העיר ולא נעשית לו כד' אמות אפילו להלך את כולה כי כלתה בסוף העיר נמי אין נעשית כל העיר כד' אמות להשלים לו את השאר והשתא אתי שפיר מאי דפריך לעיל מה שנשכר ותו לא והתניא כו' ולא פריך ממתני' והתנן ולמודד שאמרו כו' דלגבי מודד הוה ידע דיש לחלק בין כלתה מדתו בחצי העיר לכלתה בסוף העיר ולהכי פריך מנותן דהוה לן בה ומשני דבלן בה נמי יש לחלק דבכלתה מדתו בחצי העיר נהי דנעשית לו כד' אמות שיכול להלך כל העיר לענין שיוכל לצאת לצד אחר של עיר לא נעשית לו כד' אמות ולספרים דגרסי נמי סוף העיר איצטריכא ליה דלא תנן אתי שפיר אף על גב דסוף העיר נמי תנן דאם לא כן תיקשה ממתניתין אברייתא כדאקשי לעיל מ''מ במודד איצטריכא ליה דהא לא שמעי' ממתניתין כדפירשתי:

אָמַר רָבָא, תַּרְוַיְיהוּ תְּנַנְהִי: אַנְשֵׁי עִיר גְּדוֹלָה מְהַלְּכִין אֶת כָּל עִיר קְטַנָּה.

Traduction

Rava said: They are not words of prophecy, as both cases were taught in the following mishna: The residents of a large city may walk through an entire small city that is fully included within its Shabbat limit; the small city is considered as though it were four cubits, and the rest of the Shabbat limit is measured from the other side of the city.

Rachi non traduit

אמר רבא. ומאי נביאותיה תרוייהו תננהי במתני' דאנשי עיר גדולה שהיתה להן עיר קטנה בתוך אלפים ויוצאין מעירן והולכין לילך דרך הקטנה מהלכין את כל העיר הקטנה הסמוכה להן ועל כרחך ה''ק מהלכין את כולה כד' אמות ומשלימין מדתן חוצה לה דאי ס''ד מדת העיר סליק להו מאי אתא לאשמועינן פשיטא דעד אלפים יכול להלך:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source