Vayedaber

Simple Havroutah

Eirouvine

Daf 59a

גְּמָ' לִמְקוֹם שֶׁרִיבָּה אִין, לִמְקוֹם שֶׁמִּיעֵט לָא? אֵימָא: אַף לִמְקוֹם שֶׁרִיבָּה.

Traduction

GEMARA: The Gemara asks: Does this mean that in a place where he extended the limit, yes, the surveyor’s measurements are accepted, but in a place where he reduced the limit, no, his measurements are not accepted? If his extended measurement is accepted, his shortened measurement should certainly be accepted as well. The Gemara answers: Say that the mishna means that the surveyor’s measurements are accepted even in a place where he extended the limit, without concern that he might have erred (Tosafot), and that the surveyor’s measurements are certainly accepted in places where he reduced the Shabbat limit.

Rachi non traduit

גמ' למקום שמיעט לא. בתמיה והלא יש בכלל מאתים מנה:

Tossefoth non traduit

למקום שריבה אין למקום שמיעט לא. פ''ה והלא יש בכלל מאתים מנה ותימה דמאי קשיא דודאי אין שומעין למקום שמיעט אלא הולכין עד מקום המרובה ועוד לישנא דמשני אף למקום שריבה לא אתי שפיר דלמקום שריבה דוקא הוא ולא אף למקום שריבה ונראה לפרש דהולכין למקום שריבה משמע ליה דאף במקום שמיעט מצד שני מאותו רוח מוציאין המדה עד כנגד מקום שריבה ומתמי' נהי דאזלינן ממקום שריבה עד מקום שציין ואומר דשפיר ציין למקום שמיעט נמי אית לן למימר דשפיר ציין ויש לתלות בהבלעה ובקידורין ובמדידה יפה שמודדין בהר המתלקט י' מתוך ה' ולא נתלה בטעות ומשני אף למקום שריבה וכ''ש דאזלינן נמי אחר מקום שמיעט להחמיר גירס' ר''ח ובלבד שלא ירבה ממדתו ואלכסון ולא גריס באלכסון אלא גרסינן ואלכסון ומיירי שמדדו שניהן מצד אחד ולא הוי דומיא דרישא והכי פירושו דאם האחרון הרחיק ציון שלו יותר מן הראשון כמדת העיר ואלכסון אין לנו לומר שטעה אלא יש לנו לומר שהראשון קיצר ציון שלו לעיר בקרן מערבית דרומית כי באותה שעה לא היו בעיר אלא ב' וג' בתים בקרן מזרחית צפונית ומדד משם וזה מדד אחר שנתיישבה העיר ולא טעה:

רִיבָּה לְאֶחָד וּמִיעֵט לְאֶחָד כּוּ'. הָא תּוּ לְמָה לִי? הַיְינוּ הָךְ! הָכִי קָאָמַר: רִיבָּה אֶחָד וּמִיעֵט אֶחָד — שׁוֹמְעִין לְזֶה שֶׁרִיבָּה.

Traduction

We learned in the mishna: If the surveyor extended the limit for one and reduced it for another, one accepts the extended measurement. The Gemara asks: Why do I need this as well? This clause is the same as that previous clause in the mishna. The Gemara answers that this is what the mishna said: If two surveyors measured the Shabbat limit and one extended the Shabbat limit and one reduced it, one accepts the measurements of the surveyor who extended it.

Rachi non traduit

היינו הך. דהיינו אחד היינו למקום א':

ה''ק ריבה א' ומיעט א'. שמדדום שני בני אדם זה מיעט וזה ריבה:

אָמַר אַבָּיֵי: וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַרְבֶּה יוֹתֵר מִמִּדַּת הָעִיר בַּאֲלַכְסוֹנָא.

Traduction

Abaye said: The measurements of the surveyor who extended the limit are accepted only as long as he does not extend the limit more than the difference between the measure of the Shabbat limit of the city calculated as a diagonal line from the corner of the city and as calculated as a straight line from the side of the city. If, however, the difference in measurements exceeds that amount, the Shabbat limit must be measured again.

Rachi non traduit

שלא ירבה יותר ממדת העיר באלכסונא. דאפי' ריבה שיעור גדול דליכא למיתלי במתיחת החבל תלינן ביה בטעות האלכסון דאמרינן זה היה בקי במדידה והניח טבלא של תחומין כנגד הקרן באלכסון כדאמרן (דף נו:) וזה מדד אלפים מאמצע הקרן והפסיד את הזויות כל אלכסון של אלפים אבל אם ריבה יותר מכך אין לנו במה לתלות ולבי מגמגם בלשון:

שֶׁלֹּא אָמְרוּ חֲכָמִים אֶת הַדָּבָר לְהַחֲמִיר אֶלָּא לְהָקֵל. וְהָתַנְיָא: לֹא אָמְרוּ חֲכָמִים אֶת הַדָּבָר לְהָקֵל אֶלָּא לְהַחֲמִיר?

Traduction

We learned in the mishna: As the Sages did not state the matter, the laws of Shabbat limits, to be stringent, but rather to be lenient. The Gemara asks: Wasn’t the opposite taught in a baraita: The Sages did not state the matter, the laws of Shabbat limits, to be lenient but rather to be stringent?

אָמַר רָבִינָא: לֹא לְהָקֵל עַל דִּבְרֵי תוֹרָה, אֶלָּא לְהַחְמִיר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה, וּתְחוּמִין דְּרַבָּנַן.

Traduction

Ravina said that there is no contradiction between these two statements: The very institution of Shabbat limits was enacted not to be more lenient than Torah law, but rather to be stringent beyond Torah law. Nonetheless, since Shabbat limits are rabbinic law, the Sages permitted certain leniencies with regard to how the Shabbat limits are measured.

Rachi non traduit

לא להקל על דברי תורה. כל מה שגזרו חכמים בתחומין להחמיר על דברי תורה באו דמדאורייתא לא מתסרי מידי ואינהו גזור הלכך אזלינן בהו לקולא דהא תחומין עצמן מדרבנן:

Tossefoth non traduit

ותחומין דרבנן. משמע אי הוה דאורייתא לא מהימני ואע''ג דמעשה בכל יום שמאמינין לנשים בשחיטה וניקור ולתרום חלה היינו משום דהוי בידה קודם שנעשית השחיטה הוי בידה לשחוט אבל תחומין לא הוי כלל בידה ולהכי נאמן קטן טפי בבדיקת חמץ מבתחומין שאינו נאמן בקוטנו לומר ע''כ היינו מהלכין משום דבדיקת חמץ בידו והא דקאמר גבי בדיקת חמץ בנשים ועבדים דהימנוהו רבנן בדרבנן משמע דאי הוי דאורייתא לא הימנום אע''ג דבידו היינו משום דבדיקת חמץ צריך דקדוק וטורח גדול לפיכך יש לחוש לעצלות הנשים טפי ממקום אחר וכן משמע בירושלמי דאיכא מ''ד דנשים אינן נאמנות בבדיקת חמץ מפני שהן עצילות ובודקות כל שהוא:

מַתְנִי' עִיר שֶׁל יָחִיד, וְנַעֲשֵׂית שֶׁל רַבִּים — מְעָרְבִין אֶת כּוּלָּהּ.

Traduction

MISHNA: Although this chapter as a whole deals with halakhot governing the joining of Shabbat boundaries, this mishna returns to the halakhot governing a joining of courtyards. If a private city, which does not have many residents, grows and becomes a heavily populated public city, one may establish a joining of the courtyards for all of it, as long as it does not include a public domain as defined by Torah law.

Rachi non traduit

מתני' עיר של יחיד. שלא היו נכנסין בה תמיד ס' רבוא של בני אדם ולא חשיבא רה''ר דלא דמיא לדגלי מדבר:

ונעשית של רבים. שנתוספו בה דיורין או נקבעו בה שווקים:

מערבין את כולה. כבתחלה ואין מבואותיה צריכין תיקון שהרי היא כחצר אחת וכגון שאין בה רה''ר גמורה של ט''ז אמה ואם יש בה מפרש בגמרא תקנתא לרה''ר שבתוכה:

Tossefoth non traduit

עיר של יחיד. פי' בקונט' שלא נכנסין בו תמיד ס' רבוא ולא חשיב רה''ר דלא דמי לדגלי מדבר ונעשית של רבים שניתוספו בה דיורין או נקבעו שווקין אז מערבין את כולה כבתחלתה ואין מבואותיה צריכין תיקון שהרי היא כחצר אחת כגון שאין בה רה''ר גמורה של ט''ז אמה ואם יש בה מפרש בגמרא תקנתא לרה''ר שבתוכה ע''כ לשון הקונטרס והדין עמו דודאי מתני' לא איירי ברה''ר גמורה מדלא קתני ורה''ר עוברת בתוכה כדקתני בברייתא בגמרא ואתיא מתני' נמי כרבנן דלית להו תקנתא דר' יהודה לערב רה''ר ומיהו בגמרא נמי לא איירי ברחב ט''ז אמה דטפי מי''ג אמה ושליש לא הוי שרי ר' יהודה בלחי וקורה כדפירשנו בפ''ק (דף ו:) אלא י''ל ורה''ר עוברת בתוכה שאינו רחב ט''ז אמה אלא יש רה''ר רחב ט''ז אמה מכאן ומכאן ובוקעין דרך העיר מזו לזו והוי רה''ר אף לתוכה דליכא ט''ז אמה כמו בין העמודין דפ''ק דשבת (דף ז.) כדפירשנו בפ''ק (דף ו:):

וְשֶׁל רַבִּים וְנַעֲשֵׂית שֶׁל יָחִיד — אֵין מְעָרְבִין אֶת כּוּלָּהּ אֶלָּא אִם כֵּן עָשָׂה חוּצָה לָהּ. כָּעִיר חֲדָשָׁה שֶׁבִּיהוּדָה, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ חֲמִשִּׁים דָּיוֹרִין, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שָׁלֹשׁ חֲצֵירוֹת שֶׁל שְׁנֵי בָתִּים.

Traduction

And if a public city loses residents over time and becomes a private city, one may not establish an eiruv for all of it unless one maintains an area outside the eiruv that is like the size of the city of Ḥadasha in Judea, which has fifty residents. Carrying within the eiruv is permitted, but it remains prohibited to carry in the area excluded from the eiruv. The reason for this requirement is to ensure that the laws of eiruv will not be forgotten. This is the statement of Rabbi Yehuda. Rabbi Shimon says: The excluded area need not be so large; rather, it is sufficient to exclude three courtyards with two houses each.

Rachi non traduit

ושל רבים שנעשית של יחיד. רבותא אשמועי' דאע''ג דנעשית של יחיד אין מערבין את כולה הואיל ותחלתה של רבים דדילמא הדרא ומתעבדא של רבים ואתו לערובה כולה ואסור לערב עיר של רבים בלא שיור ואע''ג דאין בה רה''ר גמורה שלא תשתכח תורת רה''ר וההוא שיור הוי היכרא דטעמא משום עירוב הוא:

אא''כ עשה חוצה לה. שיור שלא עירבו עם שאר העיר אלא לבדן:

כעיר חדשה. כך שמה:

גְּמָ' הֵיכִי דָּמֵי עִיר שֶׁל יָחִיד וְנַעֲשֵׂית שֶׁל רַבִּים? אָמַר רַב יְהוּדָה: כְּגוֹן דִּאיסְקַרְתָּא דְּרֵישׁ גָּלוּתָא.

Traduction

GEMARA: The Gemara asks: What are the circumstances of a private city that becomes a public city? Rav Yehuda said: For example, the Exilarch’s village [de’iskarta] was a small village set aside for the Exilarch’s family and attendants; since it was frequented by many people, it turned into a public city.

אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן: מַאי טַעְמָא? אִילֵּימָא מִשּׁוּם דִּשְׁכִיחִי גַּבֵּי הַרְמָנָא, מַדְכְּרִי אַהֲדָדֵי — כּוּלְּהוּ יִשְׂרָאֵל נָמֵי בְּצַפְרָא דְּשַׁבְּתָא שְׁכִיחִי גַּבֵּי הֲדָדֵי. אֶלָּא אָמַר רַב נַחְמָן: כְּגוֹן דִּיסְקַרְתָּא דְנַתְּזוּאִי.

Traduction

Rav Naḥman said to him: What is the reason for bringing this example? If you say that because large numbers of people are to be found at the residence of the governor [harmana] in order to request licenses and authorizations, and they remind each other of the reason it is permissible to establish an eiruv there, and consequently they will not arrive at mistaken conclusions with regard to other places, then every city should have the same status, as the entire Jewish people are also found together on Shabbat morning when they come to pray. Rather, Rav Naḥman said: For example, the village of Natzu’i was a private city belonging to a single individual before a large influx of residents turned it into a public city.

Rachi non traduit

גמ' מ''ט. תלו טעמא בה דלא משכחת עיר של יחיד ונעשית של רבים אחריתי:

משום דשכיחי רבים גבי הרמנא. אצל המושל דהיינו ריש גלותא ליטול רשות לדון ולהתיר בכורות ולסמוך:

מדכרי אהדדי. דלא אתו למישרי של רבים והרי היא של רבים:

בצפרא דשבתא שכיחי אהדדי. לשמוע דרשה:

אלא א''ר נחמן. כל עיר של יחיד ונעשית של רבים שריא:

כגון דיסקרתא דנתזואי. כרך של אותו האיש:

תָּנוּ רַבָּנַן: עִיר שֶׁל יָחִיד וְנַעֲשֵׂית שֶׁל רַבִּים וּרְשׁוּת הָרַבִּים עוֹבֶרֶת בְּתוֹכָהּ, כֵּיצַד מְעָרְבִין אוֹתָהּ? עוֹשֶׂה לֶחִי מִכָּאן וְלֶחִי מִכָּאן, אוֹ קוֹרָה מִכָּאן וְקוֹרָה מִכָּאן, וְנוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בָּאֶמְצַע. וְאֵין מְעָרְבִין אוֹתָהּ לַחֲצָאִין, אֶלָּא אוֹ כּוּלָּהּ, אוֹ מָבוֹי מָבוֹי בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

Traduction

The Sages taught in a baraita: If a private city becomes public, and a bona fide public domain passes through it, how does one establish an eiruv for it? He places a side post from here, one side of the public domain, and side post from there, the other side; or, he places a cross beam from here, one side of the public domain, and another cross beam from there, the other side. He may then carry items and place them between these symbolic partitions, as the public domain is now considered like one of the courtyards of the city. And one may not establish an eiruv for half the city; rather, one may establish either one eiruv for all of it or separate ones for each alleyway separately without including the other sections of the city.

Rachi non traduit

ורה''ר עוברת בתוכה. של ט''ז אמה רוחב:

לחי מכאן ולחי מכאן. לראשי רה''ר ובעיירות שאין להם חומה עסקינן שראשי רה''ר מפולשין ובשל רבים והרי היא של רבים לא שרו רבנן להא תקנתא דכל מבואותיה המפולשין הוו כרה''ר ובעו תקנתא מדרבנן דמיחלפי ברה''ר אבל בעיר של יחיד מוכחא מילתיה:

ואין מערבין אותה לחצאין. דכיון דמעיקרא חדא היא אסרי הני אהני והויא כמבוי ששכח אחד מן החצירות ולא נשתתפה בו דאסרה אכולהו:

או מבוי מבוי. ולקמן פריך השתא נמי ליסרו אהדדי:

הָיְתָה שֶׁל רַבִּים, וַהֲרֵי הִיא שֶׁל רַבִּים

Traduction

The baraita continues: If it was originally a public city, and it remains a public city,

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source