Le texte Le vocabulaire Les révisions
Eirouvine
Daf 51a
אָמַר רָבָא: וְהוּא דְּכִי רָהֵיט לְעִיקָּרוֹ מָטֵי. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְהָא ''חָשְׁכָה לוֹ'' קָתָנֵי!
Traduction
Rava said: This halakha applies only in a case where, were he to run to the trunk of the tree he could reach it before the onset of Shabbat. Abaye said to him: But doesn’t the mishna state: And it grew dark while he was traveling, indicating that he is farther away than that?
Rachi non traduit
והוא דכי רהיט מטי. הא דקתני מתניתין דאם סיים קנה שביתה בעיקרו הוא דכי הוה רהיט מטי התם קודם שתחשך התם מהניא אמירה ואי קני התם מצי למיזל לביתו בנחת:
חשכה לו. לילך עד ביתו אפילו במרוצה אבל לעיקרו הוה מטי במרוצה אי הוה רהיט:
''חָשְׁכָה'' — לְבֵיתוֹ, אֲבָל לְעִיקָּרוֹ שֶׁל אִילָן מָצֵי אָזֵיל. אִיכָּא דְּאָמְרִי אָמַר רָבָא: חָשְׁכָה לוֹ כִּי מְסַגֵּי קַלִּי קַלִּי, אֲבָל רָהֵיט — מָטֵי.
Traduction
The Gemara answers: The mishna means that it grew dark while he was traveling so that he can no longer return to his house before nightfall; however, he is able to go to the trunk of the tree before Shabbat. Some state a different version of the previous statement. Rava said: The mishna means that it grew dark while he was traveling, so that were he to walk very slowly he could not reach his house; however, if he runs, he can still arrive before Shabbat.
Rachi non traduit
מסגי קלי. הולך מעט מעט:
רַבָּה וְרַב יוֹסֵף הֲווֹ קָא אָזְלִי בְּאוֹרְחָא. אֲמַר לֵיהּ רַבָּה לְרַב יוֹסֵף: תְּהֵא שְׁבִיתָתֵנוּ תּוּתֵי דִּיקְלָא דְּסָבֵיל אֲחוּהּ. וְאָמְרִי לַהּ: תּוּתֵי דִּיקְלָא דְּפָרֵיק מָרֵיהּ מִכְּרָגָא.
Traduction
Rabba and Rav Yosef were going together along the way. Rabba said to Rav Yosef: Our residence will be beneath the palm that carries its brother, the one with another palm tree leaning on it. And some say he said to him: Our residence will be beneath the palm that spared its owner from the land tax [karga], the palm which yielded enough dates for its owner to pay his entire land tax.
Rachi non traduit
דסביל אחוה. אילן אחר היה נסמך עליו:
דפריק מריה מכרגא. טוען פירות הרבה ומוכרן ופורע מהן המס:
יָדַע לֵיהּ מָר? אֲמַר לֵיהּ: לָא יָדַעְנָא לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: סְמוֹךְ עֲלַי, דְּתַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אִם הָיוּ שְׁנַיִם, אֶחָד מַכִּיר וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר — זֶה שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר מוֹסֵר שְׁבִיתָתוֹ לַמַּכִּיר, זֶה שֶׁמַּכִּיר אוֹמֵר: תְּהֵא ''שְׁבִיתָתֵנוּ בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי''.
Traduction
Rabba asked: Does the Master know of that tree? Rav Yosef said to him: No, I do not know of it. He said to him: Then rely on me, as it was taught in a baraita that Rabbi Yosei says: If two people were walking together, one of whom is familiar with a particular location in the distance, and one is not familiar with it, the one who is not familiar with it entrusts his right to designate his residence to the one who is familiar with it, and the one who is familiar with it says: My residence is in such-and-such place.
Rachi non traduit
לא ידענא ליה. איני מכיר אותו אילן:
מוסר שביתתו למכיר. אומר שביתתי עמך:
וְלָא הִיא, לָא תְּנָא לֵיהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי, אֶלָּא כִּי הֵיכִי דְּלִיקַבֵּל לַהּ מִינֵּיהּ, מִשּׁוּם דְּרַבִּי יוֹסֵי נִימּוּקוֹ עִמּוֹ.
Traduction
The Gemara comments: But it is not so; that is not the opinion of Rabbi Yosei. Rabba only taught it as if it is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei so that Rav Yosef would accept it from him, due to the fact that Rabbi Yosei’s reasoning accompanies his rulings, Since the halakha is usually in accordance with Rav Yosei’s opinion, Rav Yosef would be less likely to raise doubts with regard to the ruling.
Rachi non traduit
ולא היא. הא דאמר ליה משמיה דר' יוסי ליתא דלא תניא ליה בשם ר' יוסי אלא סתמא תניא ליה לעיל ומשום הכי אמרה בשם רבי יוסי כי היכי דליקבלה מיניה:
ה''ג ולא היא לא תניא ליה כדר' יוסי:
נימוקו עמו. טעמו במסכת גיטין (דף סז.) מונה שבחן של חכמים ואמר ר''י נמוקו עמו נים וקו דבר ישר כקו המשקולת:
אִם אֵינוֹ מַכִּיר אוֹ שֶׁאֵינוֹ בָּקִי וְכוּ'.
Traduction
We learned in the mishna: If one is not familiar with a tree or any other noticeable landmark, or if he is not an expert in the halakha, unaware that residence can be established from a distance, and he said: My residence is at my current location, his presence at his current location acquires for him the right to walk two thousand cubits in each direction.
הָנֵי אַלְפַּיִם אַמָּה הֵיכָן כְּתִיבָן? דְּתַנְיָא: ''שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו'' — אֵלּוּ אַרְבַּע אַמּוֹת. ''אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ'' — אֵלּוּ אַלְפַּיִם אַמָּה.
Traduction
The Gemara raises a fundamental question: These two thousand cubits, where are they written in the Torah? The Gemara answers that it is as it was taught in a baraita: ''Remain every man in his place'' (Exodus 16:29); these are the four cubits, which constitute the minimum Shabbat limit, e.g., for one who ventured beyond his prescribed limit. ''Let no man go out of his place'' (Exodus 16:29); these are the two thousand cubits of the Shabbat limit for one who remains in his place. Unless otherwise specified, the measure of one’s place is two thousand cubits.
Rachi non traduit
אלו ד' אמות. ליוצא חוץ לתחום:
מְנָא לַן? אָמַר רַב חִסְדָּא: לָמַדְנוּ 'מָקוֹם' מִ'מָּקוֹם', וּ'מָקוֹם' מִ'נִּיסָה', וְ'נִיסָּה' מִ'נִּיסָה', וְ'נִיסָּה' מִ'גְּבוּל', וּ'גְבוּל' מִ'גְּבוּל', וּ'גְבוּל' מִ'חוּץ', וְ'חוּץ' מִ'חוּץ'. דִּכְתִיב: ''וּמַדּוֹתֶם מִחוּץ לָעִיר אֶת פְּאַת קֵדְמָה אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְגוֹ'''.
Traduction
The Gemara asks: From where do we derive that this is the measure of one’s place? Rav Ḥisda said: We derive this by means of a verbal analogy between the term place written here: ''Let no man go out of his place,'' and from the term place written with regard to an unwitting murderer: ''Then I will appoint you a place to where he shall flee'' (Exodus 21:13). This last verse mentions both place and fleeing, and the term place is derived from the term fleeing. And the term fleeing is derived from the term fleeing, written in a different verse with regard to the unwitting murderer: ''But if the slayer shall at any time come outside the border of the city of his refuge, whither he has fled'' (Numbers 35:26). And the term fleeing is derived from the term border, which appears in the same verse. And the term border is derived from the term border, as it states there: ''And the avenger of blood find him outside [miḥutz] the borders of the city of his refuge'' (Numbers 35:27). Since this verse mentions both the term border and the term outside, the term border is derived from the term outside. And the term outside is derived from the term outside, as it is written with regard to the Levite cities, which also served as cities of refuge: ''And you shall measure from outside [miḥutz] the city on the east side two thousand cubits, and on the south side two thousand cubits, and on the west side two thousand cubits, and on the north side two thousand cubits'' (Numbers 35:5). From this chain of identical terms, the meaning of the term place stated in connection with Shabbat is derived from the two thousand cubits mentioned with regard to the Levite cities.
Rachi non traduit
מקום ממקום ומקום מניסה. פסוק שנאמר בו מקום ולא נאמר בו ניסה דנין אותו מפסוק אחר שנאמר בו מקום וניסה כגון אל יצא איש ממקומו דנין מושמתי לך מקום אשר ינוס שמה מה להלן כתיב ניסה אשר ינוס אף מקרא דאל יצא איש ממקומו מרבי ביה ניסה והוי כמאן דכתיב ביה ניסה והדר דנין ניסה מניסה וניסה מגבול כלומר דנין ניסה זו שלא נאמר בו גבול מניסה שנאמר בו גבול דכתיב מגבול עיר מקלטו אשר ינוס ומרבינן נמי באידך ניסה דאל יצא איש ממקומו כאילו כתיב ביה גבול והדר דנין גבול מגבול וגבול מחוץ דנין גבול זה שלא נאמר בו חוץ מגבול שנאמר בו חוץ שנאמר ומצא אותו גואל הדם מחוץ לגבול ומרבינן חוץ מג''ש להאי גבול דאל יצא איש ממקומו והדר דנין האי חוץ מחוץ דומדותם מחוץ לעיר דכתיב ביה אלפים באמה:
וְנֵילַף מִ''קִּיר הָעִיר וָחוּצָה אֶלֶף אַמָּה''? דָּנִין 'חוּץ' מִ'חוּץ', וְאֵין דָּנִין 'חוּץ' מֵ'חוּצָה'.
Traduction
The Gemara asks: But let us derive instead by means of a verbal analogy between the term outside in the verse: ''Outside the borders of the city of refuge,'' and the term outside in the verse: ''From the wall of the city outward [vaḥutza] a thousand cubits'' (Numbers 35:4), that the Shabbat limit measures only a thousand cubits. The Gemara answers: One derives the meaning of the term outside [ḥutz] by means of a verbal analogy from another instance of the term outside [ḥutz], but one does not derive the meaning of the term outside from the term outward [ḥutza].
וּמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? הָא תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ''וְשָׁב הַכֹּהֵן'' ''וּבָא הַכֹּהֵן'' — זוֹ הִיא שִׁיבָה, זוֹ הִיא בִּיאָה!
Traduction
The Gemara raises a difficulty: What is significant about the difference between the two terms? Didn’t the school of Rabbi Yishmael teach a verbal analogy with regard to leprosy of houses between the verse: ''And the priest shall return [veshav]'' (Leviticus 14:39) and the verse: ''And the priest shall come [uva]'' (Leviticus 14:44), from which it is derived that this is the halakha with regard to returning, i.e., it is after seven days; this is the same halakha with regard to coming; it is after seven days. Obviously, the less pronounced difference of one letter between ḥutz and ḥutza, should not prevent the teaching of a verbal analogy.
Rachi non traduit
ושב הכהן ובא הכהן. בתורת כהנים שנויה בנגעי בתים בשבוע של הסגר ראשון כתיב ושב הכהן ביום השביעי וראה והנה פשה הנגע בקירות הבית וכתיב בתריה וחלצו את האבנים ואת הבית יקציע מבית יקלף עפר הבית סביב הקיר ועפר אחר יקח וטח את הבית וכתיב ואם ישוב הנגע ופרח בבית וגו' ונתץ את הבית ותניא ופרח יכול לא יהא טמא עד שיחזור ויפשה ת''ל צרעת ממארת צרעת ממארת לג''ש מה צרעת ממארת האמורה בבגדים טימא את החוזר אע''פ שאינו פושה אף צרעת ממארת האמורה בבתים טימא את החוזר אע''פ שאינו פושה יכול חזר ופרח בו ביום יהא טמא נאמר ואם ישוב הנגע ונאמר ושב הכהן מה שיבה האמורה להלן בסוף שבוע אף שיבה האמורה כאן בסוף שבוע למדנו שנותן לו שבוע אחר החליצה וקיצה וטיחה אם חזר הנגע נותצו ואם לא חזר מטהרו אין לי אלא חולץ וקוצה וטח ונותן שבוע אלא בפושה בשבוע של הסגר ראשון מניין לנגע שעמד בעיניו בראשון שלא פשה והכהן לא חלץ ולא קצה ולא טח והמתין שבוע שני ופשה בשבוע שני מניין שהוא חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע ואינו נותצו מיד ת''ל ובא הכהן והנה פשה וגו' ואע''ג דהאי קרא בתריה דאם ישוב הנגע כתיב דמשמע דבנגע החוזר קאי מפקינן ליה התם מהאי משמעות ומרבינן נתיצה לנגע החוזר ואע''פ שלא פשה והאי ובא הכהן וראה והנה פשה דמשמע דבעי פשיון מוקמינן ליה בנגע שעמד בראשון ופשה בשני ואע''ג דכתיב נתיצה בתריה יליף בג''ש נאמר כאן בפשה בשני ובא הכהן ונאמר בפשה בראשון ושב הכהן היא שיבה היא ביאה כלומר זו כזו מה להלן חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע אף כאן חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע ואם חזר שוב בעי נתיצה אלמא אע''ג דלאו שיבה היא כיון דשיבה וביאה חדא מילתא היא דתרוייהו משמע שבא מביתו לבית המנוגע דיינינן גזירה שוה מינייהו:
הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּלֵיכָּא מִידֵּי דְּדָמֵי לֵיהּ, אֲבָל הֵיכָא דְּאִיכָּא מִידֵּי דְּדָמֵי לֵיהּ — מִדָּמֵי לֵיהּ יָלְפִינַן.
Traduction
Gemara rejects this argument: This applies only when there are no terms that are identical to it however, where there are terms that are identical to it, we derive the verbal analogy from terms identical to it, rather than from the terms that are not precisely identical.
אַלְפַּיִם אַמָּה עֲגוּלּוֹת. וְרַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס מָה נַפְשָׁךְ: אִי אִית לֵיהּ גְּזֵירָה שָׁוָה — פֵּיאוֹת כְּתִיבָן, אִי לֵית לֵיהּ גְּזֵירָה שָׁוָה — אַלְפַּיִם אַמָּה מְנָא לֵיהּ?
Traduction
The tanna’im of the mishna disagree whether the two-thousand-cubit limit granted to a person in every direction is measured as a circle or as a square tablet. The Gemara poses a question: With regard to the opinion of Rabbi Ḥanina ben Antigenos that the limit is measured as a circle, no matter what you say, it is difficult. If he is of the opinion that there is a verbal analogy from the verse written with regard to the Levite cities it is difficult, because sides is the term written, indicating squared boundaries. And if he is not of the opinion that there is a verbal analogy, from where does he derive that the Shabbat limit is two thousand cubits?
Rachi non traduit
אי אית ליה ג''ש. דמקום מניסה וחוץ מחוץ כדאמר לעיל:
פיאות כתיב. דכתיב פאת (נגב) ופאת משמע מרובע:
לְעוֹלָם אִית לֵיהּ גְּזֵירָה שָׁוָה, וְשָׁאנֵי הָכָא דְּאָמַר קְרָא: ''זֶה יִהְיֶה לָהֶם מִגְרְשֵׁי הֶעָרִים'' — לָזֶה אַתָּה נוֹתֵן פֵּיאוֹת, וְאִי אַתָּה נוֹתֵן פֵּיאוֹת לְשׁוֹבְתֵי שַׁבָּת.
Traduction
The Gemara answers: Actually, he is of the opinion that there is a verbal analogy, but here, with regard to the Levite cities, it is different, as the verse says: ''This shall be to them the open space of the cities'' (Numbers 35:5), from which it is inferred: To this, the open space of the city, you should provide sides and square it, but you do not provide sides to those resting on Shabbat. Instead, those who establish Shabbat residence are provided with a circular, two-thousand-cubit limit.
וְרַבָּנַן? תָּנֵי, רַב חֲנַנְיָה אוֹמֵר: כָּזֶה יְהוּ כָּל שׁוֹבְתֵי שַׁבָּת.
Traduction
The Gemara asks: And how do the Rabbis understand the emphasis placed on the word this in the verse? The Gemara answers: As it was taught in a baraita that Rav Ḥananya says: Like this measure shall be the calculations of measures for all those who rest on Shabbat, i.e., square.
Tossefoth non traduit
כזה יהו כל שובתי שבת. פ''ה דגבי העברה ליכא למיתב פיאות אלא כה''ג שנותנין שיעור אלכסון דהא ליכא למימר בהן ריבוע ועיגול ור' שמואל מפרש שמרביעין ד' אמות ברשות הרבים בריבוע עולם ואם מעביר או זורק ממזרח למערב או מצפון לדרום חייב בד''א לחודיה ואם לאלכסונו של עולם אינו חייב עד שיזרוק או יעביר ד''א ואלכסונן ועמוד נמי ברה''ר גבוה י' ורחב ד' דבעינן נמי ד' על ד' מרובעים היינו כשמעמיד אלכסון העמוד לאלכסון העולם אבל העמיד האלכסון ממזרח למערב ומצפון לדרום לא סגי בד' על ד' מרובעות ועיר עגולה נמי אמרינן בכיצד מעברין (לקמן עירובין דף נו.) דמרבעה בריבוע עולם ור''ת מפרש דלכל צד נותנין האלכסון בזריקה ובהעברה ובתחום שבת ועמוד נמי צריך שיהא בו ששה פחות ב' חומשין והא דמזכיר בכל דוכתא ד' אמות היינו משום דנפיק מינייהו האלכסון וכוורת דפ''ק דשבת (ד' ח.) שהיא עגולה ואין לה אלכסון נקט רחבה ו' דאי הוה נקט ד' הוה משמע דלא בעי אלכסון ול''נ דפיאות דשבת ילפינן מערי הלוים והתם אין נותנין פיאות אלא לפיאות העולם כדמוכח בכיצד מעברין (לקמן עירובין דף נו:) דקאמר נמצא מגרש רביע:
אָמַר רַבִּי אַחָא בַּר יַעֲקֹב: הַמַּעֲבִיר אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים אֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁמַּעֲבִיר הֵן וַאֲלַכְסוֹנָן.
Traduction
Rav Aḥa bar Ya’akov said: One who carries an object four cubits in the public domain is only liable if he carries it four cubits with their diagonal. The four cubits mentioned in many places is only the basic measure by which the distance beyond which it is prohibited to carry is calculated. However, in practice, a person is liable only if he carries the object the length of the diagonal of a square with four-cubit sides.
Rachi non traduit
הן ואלכסונן. ד''א וח' חומשי אמה דאמרן כזה יהיו כל שובתי שבת פיאות תן להן וגבי העברה ליכא למיתב פיאות אלא כי האי גוונא שנותנין להן שיעור אלכסונן דהא ליכא למימר בהו רבוע ועיגול:
אָמַר רַב פָּפָּא בָּדֵיק לַן רָבָא: עַמּוּד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה וְרוֹחַב אַרְבָּעָה, צָרִיךְ הֵן וַאֲלַכְסוֹנָן אוֹ לָא? וְאָמְרִינַן לֵיהּ: לָאו הַיְינוּ דְּרַב חֲנַנְיָה? דְּתַנְיָא, רַב חֲנַנְיָה אוֹמֵר: כָּזֶה יְהוּ כָּל שׁוֹבְתֵי שַׁבָּת.
Traduction
Rav Pappa said that Rava once tested us by asking: With regard to a pillar in the public domain, ten handbreadths high and four handbreadths wide, must the width be four handbreadths with their diagonal in order to be regarded a private domain, or not? And we said to him: Is this not that which was taught by Rav Ḥananya? As it was taught in a baraita: Rav Ḥananya says: Like this measure shall be that of all those who rest on Shabbat, indicating that the diagonal is the determining measure for the halakhot of rest on Shabbat.
Rachi non traduit
בדיק לן. מנסה אותנו:
מי בעינן הן ואלכסונן. שיהא רחב ד' בריבוע שתוכל למצוא בו אלכסון דדבר עגול אין לו אלכסון:
וְזֶה הוּא שֶׁאָמְרוּ הֶעָנִי מְעָרֵב בְּרַגְלָיו. אָמַר רַבִּי מֵאִיר: אָנוּ אֵין לָנוּ אֶלָּא עָנִי וְכוּ'.
Traduction
We learned in the mishna: And this is the meaning of that which the Sages said: A pauper can establish an eiruv with his feet, i.e., one who does not have the bread required to establish an eiruv may walk anywhere within his Shabbat limit and acquire residence. We have this leniency in effect only for a pauper, who does not have food for two meals. However, one who has bread may only establish residence with bread. Rabbi Yehuda says: This leniency is in effect for both a pauper and a wealthy person.
אָמַר רַב נַחְמָן: מַחֲלוֹקֶת ''בִּמְקוֹמִי'', דְּרַבִּי מֵאִיר סָבַר: עִיקָּר עֵירוּב בְּפַת,
Traduction
Rav Naḥman said: This dispute between Rabbi Meir and Rabbi Yehuda is with regard to a case where the person said: My residence is in my current location. As Rabbi Meir maintains: The primary ordinance and establishment of eiruv is with bread.
Rachi non traduit
מחלוקת במקומי. גרסינן ביו''ד מחלוקת דר' מאיר ור' יהודה דקא שרי ר' יהודה אפילו לעשיר לערב ברגליו באומר שביתתי במקומי וזהו שאמרו דמתני' לקמן מפרש אהיכא קאי אי אמכיר אילן דקתני דאמר שביתתי במקום פלוני או אאינו בקי דקתני דאמר שביתתי במקומי:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source