Vayedaber

Simple Havroutah

Eirouvine

Daf 39b

וְרַבָּנַן, הָתָם כִּי הֵיכִי דְּלָא לְזַלְזוֹלֵי בֵּיהּ.

Traduction

And the Rabbis hold that there, the first day is not observed as a Festival by Torah law but due to rabbinic decree, so that people will not demean the day in future years and end up desecrating the Festival should the witnesses come on time. However, by Torah law it is an ordinary weekday, and therefore one can establish two separate eiruvin for the two days.

Rachi non traduit

ורבנן. אמרי לך התם נמי כיון דנדחה ליום המחרת הוי ראשון חול ולא הוי קודש אלא חד והאי דתקון לגמור היום בקדושה כי היכי דלא לזלזולי ביום ל' של שנה האחרת דאי שריית להו לעשות בו מלאכה מן המנחה ולמעלה כשיודעין שידחה אתו למיעבד ביה נמי קודם המנחה ושמא יבואו עדים קודם המנחה ויהא היום קדש ונמצא שעשו מלאכה בי''ט:

וְעוֹד אָמַר רַבִּי יְהוּדָה וְכוּ'.

Traduction

We learned in the mishna that in addition to his ruling with regard to eiruvin for the two days of Rosh HaShana, Rabbi Yehuda said further that the two days can be split with regard to a basket of tevel produce and an egg laid on the first day of the Festival.

וּצְרִיכָא. דְּאִי אַשְׁמְעִינַן רֹאשׁ הַשָּׁנָה — בְּהָא קָאָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מִשּׁוּם דְּלָא קָעָבֵיד מִידֵּי. אֲבָל כַּלְכָּלָה, דְּמֶיחְזֵי כִּמְתַקֵּן טִיבְלָא — אֵימָא מוֹדֶה לְהוּ לְרַבָּנַן.

Traduction

The Gemara comments: And it was necessary to teach us all three laws, as they could not have been derived from one another. As, if he had only taught us the halakha with regard to establishing an eiruv for the two days of Rosh HaShana, one might have said that only in this case does Rabbi Yehuda say his ruling because in this case one does not actually do anything on the Festival itself. But in the case of a basket, where it appears as though one is rendering tevel fit on a Festival, say that Rabbi Yehuda concedes to the Rabbis that it is decreed prohibited.

Rachi non traduit

וצריכי. לר' יהודה לאורויי דב' קדושות הן בהנך תלת מילי לענין עירוב וכלכלה וביצה:

הכי גרסינן אבל כלכלה דמיחזי כמתקן טיבלא אימא לא:

וְאִי אַשְׁמְעִינַן הָנֵי תַּרְתֵּי — מִשּׁוּם דְּלֵיכָּא לְמִיגְזַר עֲלַיְיהוּ. אֲבָל בֵּיצָה, דְּאִיכָּא לְמִיגְזַר בָּהּ מִשּׁוּם פֵּירוֹת הַנּוֹשְׁרִין וּמִשּׁוּם מַשְׁקִין שֶׁזָּבוּ — אֵימָא מוֹדֶה לְהוּ לְרַבָּנַן, צְרִיכָא.

Traduction

And had he taught us only these two halakhot, we might have said that Rabbi Yehuda is lenient because there is no reason to issue a decree prohibiting them, as the potential prohibitions involved are not so severe. But in the case of an egg that was laid on the first day of a Festival, where there is reason to issue a decree prohibiting it, as explained in tractate Beitza, because of fruit that fall from a tree or due to liquids that oozed from fruit on a Festival, both of which the Sages prohibited as a safeguard against violating Torah prohibitions, say that Rabbi Yehuda concedes to the opinion of the Rabbis, which maintains that this egg may not be eaten even on the second day of the Festival. It was therefore necessary to teach us all three cases.

Rachi non traduit

ביצה. שנולדה ביום טוב איתסר בכלל גזירת פירות הנושרין שגזרו עליהן שמא יעלה ויתלוש ויש שאוסרי' בכלל משקין שזבו מן הענבים שגזרו עליהן משום שמא יסחוט והך פלוגתא בשמעתא קמייתא דביצה:

תַּנְיָא, כֵּיצַד אָמַר רַבִּי יְהוּדָה מַתְנֶה אָדָם עַל הַכַּלְכָּלָה בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן וְאוֹכְלָהּ בַּשֵּׁנִי? הָיוּ לְפָנָיו שְׁתֵּי כַּלְכַּלּוֹת שֶׁל טֶבֶל, אוֹמֵר: אִם הַיּוֹם חוֹל וּלְמָחָר קֹדֶשׁ — תְּהֵא זוֹ תְּרוּמָה עַל זוֹ, וְאִם הַיּוֹם קֹדֶשׁ וּלְמָחָר חוֹל — אֵין בִּדְבָרַי כְּלוּם. וְקוֹרֵא עָלֶיהָ שֵׁם, וּמַנִּיחָהּ.

Traduction

It was taught in a baraita: How is one to carry out what Rabbi Yehuda said, that a person may make a condition with regard to a basket of tevel produce on the first day of the Festival and then eat the produce on the second day? If there were two baskets of tevel produce before him, he says as follows: If today is an ordinary weekday and tomorrow is sanctified, let this basket be teruma for that basket; and if today is sanctified and tomorrow is an ordinary weekday, my statement has no significance. And he bestows upon the basket the name of teruma, and sets it aside.

Rachi non traduit

וקורא עליה שם. בתנאי כמו שאמרנו:

וּלְמָחָר הוּא אוֹמֵר: אִם הַיּוֹם חוֹל — תְּהֵא זוֹ תְּרוּמָה עַל זוֹ, וְאִם הַיּוֹם קֹדֶשׁ — אֵין בִּדְבָרַי כְּלוּם. וְקוֹרֵא עָלֶיהָ שֵׁם וְאוֹכְלָהּ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹסֵר. וְכֵן הָיָה רַבִּי יוֹסֵי אוֹסֵר בִּשְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל גָּלִיּוֹת.

Traduction

And on the next day he says as follows: If today is an ordinary weekday, let this basket be teruma for that basket; and if today is sanctified, my statement has no significance. And He bestows upon the basket the name of teruma, and he may then eat the produce in the other basket, as teruma has definitely been separated on a weekday. Rabbi Yosei prohibits this. And, so too, Rabbi Yosei would prohibit this procedure even on the two Festival days of the Diaspora, even though the second day is only observed because of a doubt as to the proper day on which to observe the Festival.

Rachi non traduit

ולמחר הוא אומר. על אותה עצמה שתהא תרומה על חברתה:

וקורא עליה שם. על אותה של תרומה:

ואוכלה. לחברתה:

וכן היה ר' יוסי אוסר בשני ימים טובים של גלויות. כגון ב' ימים של פסח ועצרת וסוכות שהתורה אמרה יום אחד שבתון ובגולה עושין שני ימים מפני שרחוקין מב''ד ואין יודעין אם הוקבעו תשרי וניסן ביום שלשים או ביום ל''א ואף על גב דמשום ספק וחד מינייהו חול אפ''ה מחמיר בהו ר' יוסי והנך דר''ה לא קרי להו של גלויות מפני שאף בירושלים פעמים היו נעשין ב' ימים וכגון שבאו עדים מן המנחה ולמעלה:

הָהוּא בַּר טַבְיָא דַּאֲתָא לְבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא דְּאִתְּצִיד בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁל גָּלִיּוֹת, וְאִשְׁתְּחִיט בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי.

Traduction

The Gemara relates that a particular young deer was brought to the house of the Exilarch. The deer was trapped by a gentile on the first day of a Festival observed in the Diaspora and slaughtered on the second day of the Festival. The question arose whether it was permitted to eat it, based on the fact that one of these two days was certainly an ordinary weekday.

Rachi non traduit

בר טביא. צבי:

דאיתציד בי''ט ראשון של גלויות. ועל ידי נכרים:

רַב נַחְמָן וְרַב חִסְדָּא אֲכַלוּ, רַב שֵׁשֶׁת לָא אֲכַל. אָמַר רַב נַחְמָן: מַאי אֶעֱבֵיד לֵיהּ לְרַב שֵׁשֶׁת דְּלָא אָכֵיל בִּישְׂרָא דְטַבְיָא? אֲמַר לֵיהּ רַב שֵׁשֶׁת: וְהֵיכִי אֵיכוֹל דְּתָנֵי אִיסִי, וְאָמְרִי לַהּ אִיסִי תָּנֵי: וְכֵן הָיָה רַבִּי יוֹסֵי אוֹסֵר שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל גָּלִיּוֹת!

Traduction

Rav Naḥman and Rav Ḥisda ate from it, but Rav Sheshet did not eat from it. Rav Naḥman said in a jesting manner: What can I do for Rav Sheshet, who does not eat deer meat? Rav Sheshet said to him: How can I eat it, as Isi taught, and some say that this should be read as a question: Didn’t Isi teach: And, so too, Rabbi Yosei would prohibit this procedure even on the two Festival days of the Diaspora?

Rachi non traduit

רב נחמן ורב חסדא אכלו. ממה נפשך אי אתמול חול הרי מותר ואי אתמול קודש הרי היום חול והרי המתננו בכדי שיעשה:

לא אכל. משום דקא סבר קדושה אחת היא:

דתני איסי. בניחותא:

ואמרי לה איסי תני. ובלשון תימא כלומר איסי תני וכו' ואנא איכול:

אָמַר רָבָא: וּמַאי קוּשְׁיָא? דִּילְמָא הָכִי קָאָמַר: וְכֵן הָיָה רַבִּי יוֹסֵי אוֹסֵר בִּשְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה בַּגּוֹלָה! אִי הָכִי ''שֶׁל גָּלִיּוֹת'' — ''בַּגּוֹלָה'' מִיבְּעֵי לֵיהּ!

Traduction

Rava said: What is the difficulty? Perhaps this is what he said: And, so too, Rabbi Yosei would prohibit this procedure even on the two Festival days of Rosh HaShana in the Diaspora, but with regard to the two days of other Festivals observed in the Diaspora, he too would agree with Rabbi Yehuda and permit it. They said to him: If so, the phrase of the Diaspora is inappropriate. It should have said in the Diaspora.

Rachi non traduit

ומאי קושיא. דילמא הך סיפא נמי אראש השנה קאי והכי קאמר וכן היה רבי יוסי אוסר בר''ה בגולה כל ראשי שנים כאותו שהיו עושים בירושלים כשבאים העדים מן המנחה ולמעלה:

של גלויות. משמע בהני שאין נעשים שנים אלא בגולה:

אָמַר רַב אַסִּי: וּמַאי קוּשְׁיָא? דִּילְמָא הָכִי קָאָמַר: וְכֵן הָיָה רַבִּי יוֹסֵי עוֹשֶׂה אִיסּוּר שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל גָּלִיּוֹת, כִּשְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְרַבָּנַן דְּשָׁרוּ.

Traduction

Rav Asi said: What is the difficulty? Perhaps this is what he said: And so too, Rabbi Yosei would treat the prohibition of such a procedure on the two Festival days of the Diaspora as on the two Festival days of Rosh HaShana, according to the opinion of the Rabbis, who permit it. In any case, the proof from this baraita is inconclusive.

Rachi non traduit

אמר רב אסי ומאי קושיא דילמא. האי אוסר ה''ק וכן היה ר' יוסי עושה איסור שני ימים טובים של גלויות קל כאיסור שני ימים של ר''ה לרבנן דפליגי עליו ואמרי מותר כדתניא לעיל מודים חכמים לרבי אליעזר ומוטב לתרוצי הכי מילתיה ולא נוקי שבשתא בר' יוסי דקי''ל ר' יוסי נמוקו עמו והאי חומרא בלא טעמא הוא:

אַשְׁכְּחֵיהּ רַב שֵׁשֶׁת לְרַבָּה בַּר שְׁמוּאֵל, אֲמַר לֵיהּ: תָּנֵי מָר מִידֵּי בִּקְדוּשּׁוֹת? אֲמַר לֵיהּ תְּנֵינָא: מוֹדֶה רַבִּי יוֹסֵי בִּשְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל גָּלִיּוֹת. אֲמַר לֵיהּ: אִי מַשְׁכַּחַתְּ לְהוּ, לָא תֵּימָא לְהוּ וְלָא מִידֵּי.

Traduction

The Gemara further relates that afterward Rav Sheshet met Rabba bar Shmuel and said to him: Has the Master learned anything with regard to the two sanctities of a Festival and the like? Rabba bar Shmuel said to him: We have learned that Rabbi Yosei concedes with regard to the two Festival days of the Diaspora. Rav Sheshet said to him: If you happen to meet Rav Naḥman and Rav Ḥisda, who disagreed with me and ate the deer in the Exilarch’s house, do not tell them anything of what you just told me, lest they use this tannaitic source to embarrass me about my refusal to eat.

Rachi non traduit

תנינא מודה ר''י בשני ימים טובים של גלויות. דב' קדושות הן:

אי משכחת להו. לרב נחמן ורב חסדא:

לא תימא להו. להאי מילתא דמיכספי לי על דלא אכלית מיניה פסק ושמעינן מדרב נחמן ורב חסדא ומדרבה בר שמואל ומדרב ששת דהדר ביה ומדרבא דאמר במסכת ביצה (ד יז.) מניח אדם עירובי תבשילין ועירובי תחומין מי''ט לחבירו ומתנה ומדרב דאמר במסכת ביצה (ד' ד:) בב' ימים טובים של גלויות ביצה שנולדה בזה מותרת בזה וקבעי הלכתא כוותיה דדבר הניצוד או הנלקט מן המחובר ביום טוב הראשון של גלויות ממתין לערב בכדי שיעשו ומותר דמכולהו שמעינן דאחד מהן חול דאי מספקא לן בקדושה אחת אמאי מישתרי בהו ביצה ואי משום דביצה איסורא דרבנן היא הא לא אישתרי בשני ימים טובים של ר''ה ועוד קי''ל במסכת ביצה (ד' ד.) דספיקא דרבנן בדבר שיש לו מתירין אסור ועוד צידת צבי מלאכה דאורייתא היא ושרייא ובהלכות גדולות אסר ויליף טעמא מדקבע רב פפא הילכתא נכרי שהביא דורון לישראל כו' ומוקי דהאי לערב אסורין בכדי שיעשו לערב של מוצאי יום טוב שני קאמר דליהוי ראוי לעשות קאמר ובעיני נראה שאינו כן אלא כדסתם ואמר לערב סתם אי ביום טוב ראשון הביאו ימתין לערב בכדי שיעשו ואוכלו ולפיכך צריך להמתין דשמא היה היום קדש ולמחר חול ובעי המתנה בכדי שיעשו ואי הוה איפכא כל שכן דאף בלא המתנה היו מותרין ואי ביום שני הביאום. ימתין לערב בכדי שיעשו דשמא היום קדש הוא ותדע דעיקר מילתיה דרב פפא לערב יום טוב ראשון איתמר דאמר לקמן (עירובין דף מ.) הנהו בני גננא דגזו להו נכרים אסא ביום טוב שני לאורתא שרא להו רבינא לאורוחי לאלתר אלמא קסבר כי בעינן בכדי שיעשו ביום טוב ראשון דהא קים לן בקביעא דירחא דראשון עיקר והא דעבדינן תרי יומי משום דשלחו מתם הזהרו כו' אבל יום טוב שני דקיל לא בעינן בכדי שיעשו ומסקנא קבעינן הילכתא אף בי''ט שני בכדי שיעשו דלא ליתו לזלזולי ביה ותשובת הגאון יש בידי כן. ע''כ פסק:

Tossefoth non traduit

אי משכחת להו לא תימא להו. רש''י פסק דבדבר הניצוד או הנלקט ביו''ט ראשון של גליות דממתין בי''ט שני בכדי שיעשו ושרי דודאי קי''ל בשני י''ט של גליות דשתי קדושות הן כדמוכח הכא ובפרק קמא דביצה (ד' ד:) נמי פסקינן נולדה בזה מותרת בזה אלמא דשתי קדושות הן והא דפסיק רב פפא הלכתא בריש אין צדין (ביצה ד' כד:) דנכרי שהביא דורון לישראל כו' ולערב בכדי שיעשו פי' בקונטרס דהיינו לערב די''ט ראשון ומותר ממה נפשך דאי יום ראשון קדש יום שני חול דהא שרינן ביצה וצבי הניצוד בי''ט ראשון לאוכלו בי''ט שני ולקמן נמי גבי הנהו גננא דשרי להו רבינא לאורתא לאורוחי ביה לאלתר אלמא קסבר דכי בעינן בכדי שיעשו היינו מי''ט ראשון דטעם בכדי שיעשו מפרש הקונטרס באין צדין (שם ד' כד.) כדי שלא יהנה ממלאכת י''ט ולפי טעם זה ודאי יש להתיר לעי''ט ראשון בכדי שיעשו דמה נפשך לא יהנה ממלאכת יו''ט כדפי' ולפי זה נמי אין צריך להמתין כשיעור שילך ויצוד ויביא ויתלוש ויביא אלא שיעור תלישה לבד שהוא ברגע אחד קטן דאז לא יהנה ממלאכת י''ט ודוקא בדבר הנעשה בשביל ישראל צריך להמתין בכדי שיעשו אבל בפירות הנושרין או שעשה הנכרי בשביל עצמו אין צריך בכדי שיעשו כדאמר בשבת בפ' שואל (שבת ד' קנא.) אם רוב נכרים בעיר במוצאי שבת רוחץ בה מיד ומבשל בשבת דאמר בשוגג יאכל (שבת ד' לח.) אע''ג דנהנה ממלאכת שבת כיון דמילתא דלא שכיחא לא גזרו ביה רבנן ובה''ג מפרש דצריך להמתין עד מוצאי יו''ט בכדי שיעשו וטעם כדי שיעשו יש לפרש משום שמא יאמר ישראל לנכרי לעשות ביום טוב כדי שיאכל לאלתר במוצאי יום טוב וזה אין שייך אלא בדבר הנעשה בשביל ישראל כדמשמע נמי בפרק שואל (שבת ד' קנא) וההיא בר טביא מיירי באיתציד מאליו על ידי שהיו מצודות פרוסות מערב יום טוב ולא נכרי שהביא דורון לישראל הוה ורבינא דשרי לאורוחי ביה לאלתר שמאלית ליה בכדי שיעשו כלל אפילו בי''ט ראשון או שמא אית ליה בי''ט ראשון שהוא מדאורייתא בכדי שיעשו במוצאי י''ט שני ומבשל בשבת אתי שפיר דיאכל דליכא למיגזר אטו שמא יבשל בשבת ולפי טעם זה היה צריך להמתין במוצאי י''ט שני כשיעור [שילך] ויתלוש ויביא דאי כדי שיתלוש לבד איכא למיחש שמא יאמר לנכרי בי''ט לתלוש כדי שיאכל במוצאי י''ט אחר שעה מועטת ושמא יש לומר דכולי האי לא החמירו חכמים וריצב''א אומר דבירושלמי דנדה משמע דטעם כדי שיעשו כדפרש''י דתניא התם לא תמלא אשה קדירה עססיות ותורמוסין ותתנם לתוך התנור עם חשיכה ואם עשתה כן למוצאי שבת אסורין בכדי שיעשו ומפרש התם בתר הכי מפני שהניית שבת עליו וכיון דממתין בכדי שיעשו אינו נהנה ממלאכת שבת כלום ובשבת וי''ט אף לפרש''י אסור מזה לזה אף בדבר הבא מחוץ לתחום בשביל ישראל ובדבר הניצוד והנלקט אפילו שלא בא בשביל ישראל יש לאסור בשבת וי''ט משום הכנה מידי דהוה אביצה שנולדה בזה אסורה בזה וכן משמע בריש ביצה (ד' ד.) דמשמע התם דרב דאסר ביצה אסר נמי עצים שנשרו מן הדקל ושירי מדורה ושירי פתילה ושמן שכבה בשבת ומפרש בירושלמי דרב אוסר להדליק בי''ט ובהלכות גדולות בהלכות י''ט כתב דאע''ג דדבר הניצוד והנלקט בי''ט בשביל ישראל אסור עד מוצאי י''ט שני בדבר הבא מחוץ לתחום בשביל ישראל שרי בי''ט שני מידי דהוה אביצה שנולדה בזה מותרת בזה ונראה שדקדקו מדקאמר באין צדין (שם ד' כד:) ולערב אסורים בכדי שיעשו אאם יש [במינו] במחובר ולא קאמר נמי על הבא מחוץ לתחום משמע דאין צריך בו בכדי שיעשו וטעמא משום דבתחום הקילו כעין שהקילו לענין הבא בשביל ישראל זה מותר לישראל אחר ומיהו לביצה ודאי לא מדמינן דבביצה לא שייך שמא יאמר לנכרי כמו בדבר הבא מחוץ לתחום:

אָמַר רַב אָשֵׁי: לְדִידִי אֲמַר לִי אַמֵּימָר: הָהוּא בַּר טַבְיָא לָאו אִיתְּצוּדֵי אִיתְּצִיד,

Traduction

Rav Ashi said: Ameimar told me that the deer was not trapped on the Festival;

Rachi non traduit

לאו איתצודי איתציד. דודאי פשיטא ליה לרב ששת דשרי בשני:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source