Vayedaber

Simple Havroutah

Eirouvine

Daf 33b

וְרַבִּי סָבַר לַהּ כְּרַבִּי מֵאִיר, וְסָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה.

Traduction

And Rabbi Yehuda HaNasi holds in accordance with the opinion of Rabbi Meir, and he also holds in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda.

Rachi non traduit

וסבר לה כר' מאיר. דאמר גבי כיפה בפרק קמא (דף יא:) חוקקין להשלים ומיהו רשות היחיד גמורה לא הוי כיון דאין בתחתיתו של אילן רחב ד' אע''ג דבראשו רחב ארבעה דכלכלה משלימה לעשרה לא הוי רשות היחיד אא''כ מתחיל להיות רחבו ארבעה מתוך ג' הסמוכים לקרקע דהכי אמרינן בהזורק (שבת דף קא.) גבי בוצינייתא דמישן והן ספינות ששוליהן חדים ואין בשוליהן רוחב ד' ולמעלה הן הולכות ומרחיבות הרבה ומחיצתן גבוהות י' אין מטלטלין בהן אלא ארבע אמות דלאו רה''י נינהו ואע''ג דגבוהים עשרה ורחבין ארבעה מלמעלה הואיל ובשוליהן לא הוי ארבעה והכא גבי אילן נמי טעמא משום הכי הוא ותדע שזהו הטעם מדקאמר לקמן כמאן דלא כר' יוסי בר ר' יהודה וכו' ובהזורק נמי מותבינן עלה דההיא מהא דר' יוסי:

סָבַר לַהּ כְּרַבִּי מֵאִיר, דְּאָמַר חוֹקְקִין לְהַשְׁלִים.

Traduction

The Gemara clarifies: He holds in accordance with the opinion of Rabbi Meir, who said the following in the case of an arched gateway in which the lower, straight-walled section is three handbreadths high, and the entire arch is ten handbreadths high: Even if, at the height of ten handbreadths, the arch is less than four handbreadths wide, one considers it as if he carves out the space to complete it, i.e., the arch has the legal status as though it were actually enlarged to a width of four handbreadths. Similarly, in our case the basket is taken into account and enlarges the tree to a width of four handbreadths.

Tossefoth non traduit

ורבי סבר כר' מאיר דאמר חוקקין להשלים וכרבי יהודה דבעי עירוב על מקום ד'. וא''ת והך כלכלה היכי דמי אם היא שוה לגבי האילן או תלויה למטה בפחות מג' לגבי האילן אם היא שוה לגבי האילן א''כ אמאי צריך חקיקה ואם היא תלויה למטה מג' לגבי האילן א''כ היכי פריך לעיל ואי אית ביה ד' כי נתנו על הכלכלה מאי הוי הא לא חשיב רשות היחיד אפילו יש באילן ד' אם לא מטעם חקיקה דרחוקה מגב האילן וי''ל כגון שפי הכלכל''ה שוה לגבי האילן ומ''ה הוי חורי רה''י והעירוב מונח בשולי הכלכלה שהיא רחוקה ג' ולהכי צריך חקיקה והא דלא מוקי שהעירוב בפי הכלכלה או שהכלכלה רחבה ד' ומכל מקום לא הוי רה''י הואיל והגדיים בוקעין בו וי''ל דא''כ במאי דנקט כלכלה לא השמיענו מידי דלינקוט עמוד שיש בראשו ד' ואין בתחתיתו ג' ואף על גב דאשמעינן דצדדין אסורין לא הוי ליה למתנייה הכא כיון שבעירוב לא השמיענו כלום אלא ודאי נקט כלכלה לאשמעינן דחוקקין להשלים ובעינן עירוב על מקום ד' וא''ת אכתי למה ליה למימר כלל סבר לה כרבי מאיר וסבר לה כר' יהודה לימא לעולם אימא לך דלא בעינן עירוב על גבי מקום ד' והכא כשהכלכלה שוה לראשו של אילן וקמ''ל דלא חשיב רשות היחיד אפילו לרבי יוסי ברבי יהודה דחשיב טרסקל רשות היחיד משום דהתם הדרן מחיצתא ונראה לפרש דמשמע ליה דווקא נתנו על כלכלה הוי עירוב הא נתנו על גבי אילן לא הוי עירוב מדקתני נתנו בכלכלה ולא קתני תלאו לכלכלה באילן ונתן שם עירובו הלכך ע''כ אויר דשולי הכלכלה רחוק שלשה מגב האילן:

וְסָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר בָּעִינַן עֵירוּב עַל גַּבֵּי מְקוֹם אַרְבָּעָה, וְלֵיכָּא.

Traduction

And he also holds in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, who said: We require that the eiruv rest on a place that is four by four handbreadths wide, and here there is not a width of four handbreadths without taking the basket into account.

Rachi non traduit

בעינן עירוב על גבי מקום ד' וליכא. בלא כלכלה:

מַאי רַבִּי יְהוּדָה? דְּתַנְיָא: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: נָעַץ קוֹרָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְהִנִּיחַ עֵירוּבוֹ עָלֶיהָ, גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה וּרְחָבָה אַרְבָּעָה — עֵירוּבוֹ עֵירוּב, וְאִם לָאו — אֵין עֵירוּבוֹ עֵירוּב.

Traduction

The Gemara now asks: What is the source of the ruling of Rabbi Yehuda? As it was taught in a baraita that Rabbi Yehuda says: If one stuck a cross beam into the ground in the public domain and placed his eiruv upon it, if the cross beam is ten handbreadths high and four handbreadths wide, so that it has the status of a private domain, his eiruv is a valid eiruv; but if not, his eiruv is not a valid eiruv.

Rachi non traduit

ה''ג גבוהה עשרה ורחבה ד' עירובו עירוב ואם לאו אין עירובו עירוב. גבוהה י' ורחבה ארבעה עירובו עירוב אע''ג דרה''י היא הך קורה והוא נתכוון לשבות ברשות הרבים הא אמרן הנותן את עירובו יש לו ארבע אמות ורשות היחיד עולה עד לרקיע וגבי אילן הוא דלא הוי עירוב כדאוקימנא בנופה נוטה חוץ לד''א אבל הכא דליכא נוף שפיר דמי:

ואם לאו אין עירובו עירוב. קס''ד דהכי קאמר ואם לאו דאינה גבוהה עשרה או שאינה רחבה ארבעה אין עירובו עירוב ולהכי מתמהינן אינה גבוהה עשרה אדרבה כ''ש דעירובו עירוב דכשאינה גבוהה י' הויא כמאן דמנחה ברשות הרבים:

אַדְּרַבָּה, הוּא וְעֵירוּבוֹ בִּמְקוֹם אֶחָד! אֶלָּא הָכִי קָאָמַר: גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה — צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בְּרֹאשָׁהּ אַרְבָּעָה, אֵין גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה — אֵין צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בְּרֹאשָׁהּ אַרְבָּעָה.

Traduction

The Gemara expresses surprise: On the contrary, if the cross beam is not ten handbreadths high, why shouldn’t his eiruv be valid? He and his eiruv are in the same place, i.e., in the public domain. Rather, this is what he said: If the cross beam is ten handbreadths high, it is necessary that its top be four handbreadths wide, so that it can be considered its own domain; but if it is not ten handbreadths high, it is not necessary that its top be four handbreadths wide because it is considered part of the public domain.

Rachi non traduit

אלא. האי ואם לאו דקתני לאו אגובהה קאי אלא ארוחב קאי והכי קאמר גבוהה י' והניחה בראשה אם יש ברחבה ד' הוי מקום חשוב להנחת עירוב עירובו עירוב ומשום דהוא ברה''ר ועירובו ברה''י לא מיתסר כדאמר דהנותן את עירובו יש לו ד' אמות ואם לאו דגבוהה י' ואינה רחבה ד' אין עירובו עירוב דכיון דגבוהה עשרה ואין העירוב מונח על גבי מקום ד' הוה ליה כמונח באויר ומדוקיא שמעינן הא אינה גבוהה עשרה אפילו אינה רחבה ד' עירובו עירוב דכיון דלמטה מעשרה הויא לה כמאן דמנחה אארעא דמיא דכל למטה מי' קלוטה כמה שהונחה דמיא:

גבוהה עשרה. דמידלייא מרה''ר צריך שיהא ברוחבה ארבעה שיהא שם מקום חשוב:

אינה גבוהה עשרה אין צריך שיהא רוחבה ד'. דאפילו פחות מד' עירובו עירוב דכל למטה מעשרה כמאן דמנחה אארעא היא:

כְּמַאן? דְּלָא כְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּתַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: נָעַץ קָנֶה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְהִנִּיחַ בְּרֹאשׁוֹ טְרַסְקָל, וְזָרַק וְנָח עַל גַּבָּיו — חַיָּיב!

Traduction

The Gemara poses a question: In accordance with whose opinion did Ravina offer his explanation, which maintains that we are dealing with a basket that completes the dimension of the tree to four handbreadths and yet it is not treated as a private domain? It is not in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, as it was taught in a baraita that Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, says: If one stuck a reed into the ground in the public domain, and placed a basket [teraskal] four by four handbreadths wide on top of it, and threw an object from the public domain, and it landed upon it, he is liable for carrying from a public domain to a private domain. According to Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, if a surface of four by four handbreadths rests at a height of ten handbreadths from the ground, this is sufficient for it to be considered a private domain. Ravina’s explanation of Rabbi Yehuda HaNasi’s position, however, does not appear to accept this assumption.

Rachi non traduit

כמאן. מתרץ רבינא לעיל אע''ג דחוקקין להשלים ואיכא רוחב ד' לא הוי רה''י משום דאין בעיקרו ד' דלא כר' יוסי בר' יהודה:

טרסקל. סל רחב ד' וזרק מרשות הרבים ונח על גביו חייב שהרי זרק מרשות הרבים לרה''י אלמא אע''ג דקנה אינו רחב ד' הוי רה''י הואיל ועליונו ד' דאמרינן גוד אחית והכי מפרש בהזורק:

Tossefoth non traduit

כמאן דלא כר' יוסי בר' יהודה. לספרים דגרסי בסמוך התם (כי) הדרן מחיצתא אבל בקורה לא הדרן מחיצתא דמשמע דקאי אברייתא דנעץ קורה ומשמע ליה דאיירי אפילו חוץ לארבע אמותיו דומיא דמתניתין אפילו הכי הוי עירוב דכיון דאין בתחתיתו ג' אע''ג דראשו ד' לא הוי רשות היחיד דגדיים בוקעים בו ולהכי קאמר דלא כרבי יוסי ברבי יהודה:

אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה, הָתָם — הָדְרָן מְחִיצָתָא. הָכָא — לָא הָדְרָן מְחִיצָתָא.

Traduction

The Gemara refutes this and claims that this proof is not conclusive: Even if you say that Ravina’s explanation is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, a distinction can be made: There, in the case of the basket resting on a reed, the sides of the basket constitute partitions that surround the reed on all sides, and we can invoke the principle of: Lower the partition, according to which the partitions are viewed as extending down to the ground. Consequently, a kind of private domain is created within the public domain. Here, in the case of the basket hanging from the tree, the partitions of the basket do not surround the tree, and so they do not suffice to create a private domain.

Rachi non traduit

התם הדרן מחיצות. הטרסקל סובבת את הקנה שהרי תחוב באמצעיתו וכי אמרינן גוד אחית מחיצות הטרסקל עד הקרקע נמצא קנה מוקף מחיצות שחללו ארבעה ותו ליכא למימר מידי:

הכא לא הדרן מחיצות. דכלכלה אינה מקפת את עביו של אילן וכי אמרינן גוד אחית אכתי אית לן למימר חוקקין להשלים לאיצטרופי כלכלה בהדי אילן ותרתי לא אמרינן ואית דמפרשי כמאן דלא כר' יוסי אנעץ קורה קאי דקא''ר יהודה קורה שאין ברחבה ד' מלמעלה לא הוי רה''י ואמרינן הא דלא כר' יוסי דאמר טרסקל הוי רשות היחיד ומוקמית לה בשאין רחב ארבעה ולאו מילתא היא חדא דבהדיא מפורש בהזורק ומותבינן מינה אדרב הונא דאיירי בבוצינייתא דמישן שרחבות למעלה וקצרות למטה ואותבינן ונימא גוד אחית מחיצתא מי לא תניא ר' יוסי בר ר' יהודה כו' אלמא טעמא משום גוד אחית הוא ונמצא תחתונו של קנה מוקף מחיצות בחלל ארבעה ואי כשאין טרסקל רחב ד' כי אמרינן גוד אחית מאי הוי ועוד בכל דוכתא דאמר פחות מד' לאו רשות הוא אמאי לא אמרינן כמאן דלא כר' יוסי בר' יהודה כדאמר הכא:

רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר: שָׁאנֵי כַּלְכַּלָּה, הוֹאִיל וְיָכוֹל לִנְטוֹתָהּ וְלַהֲבִיאָהּ לְתוֹךְ עֲשָׂרָה.

Traduction

Rabbi Yirmeya said that the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi in the Tosefta can be explained in an entirely different manner: A basket is different, since one can tilt it and in that way bring it to within ten handbreadths of the ground. Without moving the entire basket, one can tilt it and thereby remove the eiruv in order to eat it, without carrying it from one domain to another.

Rachi non traduit

רבי ירמיה אמר. לעולם מתניתין דלעיל רישא וסיפא ברוחב ד' ודקא קשיא לך כי נתנו בכלכלה מאי הוי:

שאני כלכלה. הואיל וארוכה היא יכול לנטותה ולא יעקרנה מתלייתה ויטה ראשה אחד עד שיהא לתוך י' ויטול את עירובו:

Tossefoth non traduit

הואיל ויכול לנטותו ולהביאו תוך עשרה. פירש רבינו שמואל דהאי אמורא סבר לה כרבנן דאמרי בהמצניע (שבת דף צב.) אגד כלי שמיה אגד וכיון דאגד כלי למעלה מיו''ד כשנח העירוב למטה אין בהנחה זו איסור הוצאה (הואיל) ואחר שנח ברה''ר יכול ליטלו ולאוכלו ומיהו אפילו לא שמיה אגד אין כאן איסור הוצאה הואיל ונח בכלכלה למטה מעשרה דהוי כרמלית אם רוחב ד' ואין בהטייה זו איסור דאורייתא:

יָתֵיב רַב פָּפָּא וְקָא אָמַר לְהָא שְׁמַעְתָּא. אֵיתִיבֵיהּ רַב בַּר שַׁבָּא לְרַב פָּפָּא: כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה? מוֹלִיכוֹ בָּרִאשׁוֹן וּמַחְשִׁיךְ עָלָיו, וְנוֹטְלוֹ וּבָא לוֹ. בַּשֵּׁנִי, מַחְשִׁיךְ עָלָיו וְאוֹכְלוֹ, וּבָא לוֹ.

Traduction

Rav Pappa sat and recited this halakha. Rav bar Shabba raised an objection to Rav Pappa from the following mishna: What does one do if a Festival occurs on Friday, and he wishes to establish an eiruv that will be valid for both the Festival and Shabbat? He brings the eiruv to the location that he wishes to establish as his residence on the eve of the first day, i.e., the eve of the Festival, and stays there with it until nightfall, the time when the eiruv establishes that location as his residence, and then he takes it with him and goes away, so that it does not become lost before Shabbat begins, in which case he would not have an eiruv for Shabbat. On the eve of the second day, i.e., on Friday afternoon, he takes it back to the same place as the day before, and stays there with it until nightfall, thereby establishing his Shabbat residence; and then he may then eat the eiruv and go away, if he so desires.

Rachi non traduit

מתיב רב בר שבא כיצד הוא עושה. מתניתין היא ביו''ט שלפני השבת ורצה לערב לשני הימים כיצד הוא עושה מוליכו בראשון בערב יו''ט לסוף אלפים ועל ידי שלוחו קאמר דאי איהו גופיה בלא פת נמי קני ליה שביתה כיון דהתם יתיב וקדיש עליה יומא:

ומחשיך עליו. עד שיקנה לו העירוב:

ונוטלו ובא לו. שאם יניחנו שם שמא יאבד ושוב אין לו עירוב ליום המחרת כדקתני מתניתין נאכל עירובו בראשון עירובו לראשון ואין עירובו לשני וחוזר ומוליכו בשני שהוא ערב שבת ומחשיך עליו ואוכלו שם אם ירצה דלהביאו אי אפשר דשבת הוא ואם יו''ט אחר השבת הוא על כרחו יניחנו שם ע''ש ולמחר ילך ויראה אם עדיין ישנו שם ויחשיך עליו יהא לו עירוב לשני ואם אבד ישב בביתו. קתני מיהת המערב צריך להוליך עירובו לסוף אלפים ואמאי צריך להוליכו משעשאו לשם עירוב נימא אף על גב דלא אמטייה כמאן דאמטייה דמי דהא אמרת הואיל ויכול לנטותה והא הכא כמאן דלא אמטייה היא דהא הוא ברה''ר ועירובו ברשות היחיד וקאמרת הואיל ויכול לנטותה ומה לי הואיל ויכול לנטותה ומה לי יכול להביאה והאי דנקט לאותובי מתניתין דיום טוב ושבת משום דלא תנן במשנה אחריתי הולכת עירוב בהדיא כי הכא:

Tossefoth non traduit

איתיביה רב בר שבא כו'. לפ''ה דפי' לעיל גבי אילן הנוטה חוץ לד''א דלמטה מיו''ד הוי עירוב הואיל ומצי לאתויי פחות פחות מארבע צריך לחלק בין הואיל דהכא לההוא:

מוליכו. פ''ה ועל ידי שלוחו קאמר דאיהו אפילו בלא פת קני ליה שביתה ופי' כן משום דבסוף מי שהוציאוהו (לקמן עירובין נא:) פסקינן כרב נחמן ואליבא דרבי יהודה דאחד עני ועשיר מערב ברגליו:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source