Le texte Le vocabulaire Les révisions
Eirouvine
Daf 103b
מַאי הִיא, דְּתַנְיָא: כֹּהֵן שֶׁעָלְתָה בּוֹ יַבֶּלֶת — חֲבֵירוֹ חוֹתְכָהּ לוֹ בְּשִׁינָּיו. בְּשִׁינָּיו — אִין, בִּכְלִי — לָא. חֲבֵירוֹ — אִין, אִיהוּ — לָא.
Traduction
What is the source for this idea? As it was taught in a baraita: If a priest grew a wart, which temporarily disqualifies him from performing the service, his fellow priest may cut it off for him on Shabbat with his teeth. The Gemara infers: With his teeth, yes, this is permitted; but with an instrument, no, he may not do so. Likewise, for his fellow priest, yes, he may cut off his wart; but he himself, no, he may not cut off his own wart.
Rachi non traduit
מאי היא. מנא תימרא דמודי ר' אליעזר דכמה דאפשר לשנויי משנינן דתניא כהן שעלתה בו יבלת וכו':
בשיניו אין. דשבות הוא בכלי לא ואפי' בשיניו חבירו אין ואיהו לא דחבירו לא מתקן ליה שפיר והכי אמר במסכת שבת בפרק המצניע דפליגי רבי אליעזר ורבנן בנוטל צפורניו זו בזו או בשיניו שר''א מחייב חטאת וחכמים אוסרין משום שבות ואוקימנא התם דכי מחייב ר''א בנוטל לעצמו אבל לחבירו דברי הכל פטור:
מַנִּי? אִילֵּימָא רַבָּנַן וּבַמִּקְדָּשׁ, כֵּיוָן דְּאָמְרִי רַבָּנַן בְּעָלְמָא מִשּׁוּם שְׁבוּת — הָכָא, מָה לִי הוּא מָה לִי חֲבֵירוֹ?
Traduction
The Gemara inquires: According to whose opinion was this baraita taught? If you say it is in accordance with the opinion of the Rabbis, and the leniency is based on the principle that a rabbinic prohibition does not apply in the Temple, since the Rabbis say in general that biting off even one’s own nails or wart, and certainly those of another, is prohibited due to rabbinic decree, then in this case here, what is the difference to me whether it is the priest himself who cuts off the wart, or what is the difference to me whether it is another priest who cuts it off?
Rachi non traduit
מני. הא דקאמר בכלי לא ובעצמו לא:
אילימא רבנן. דאמרי מכשירי מצוה לא דחו אב מלאכה ואשמעינן דשבות דחו כגון בשיניו בחבירו וכגון שעלתה לו בשבת דלא אפשר ליה למשקליה מאתמול:
כיון דאמרי רבנן. לגבי דבר הרשות דנוטל לעצמו זו בזו או בשיניו אין כאן אלא משום שבות:
הכא. דקשרו בחבירו משום שבות דמקדש לישתרי נמי לעצמו דהא איהו גופיה נמי שבות הוא:
Tossefoth non traduit
מה לי הוא ומה לי חבירו. וא''ת וכר' אליעזר מי ניחא והא לא שרי הכא אלא בשיניו ובמתני' שרי ביד מדקתני אם בכלי כאן וכאן אסור משמע הא ביד שרי וי''ל דגבי בהמה דאיכא מיאוס לחתוך בשיניו לא הוצרכו לחתוך בשיניו אלא ביד וא''ת והיכי מצינו למימר אליבא דר''א דהיכא דאפשר לשנויי משנינן והא קאמר בפרק אם לא הביא (שבת דף קל.) דמביא סכין למול אפי' דרך רה''ר אע''ג דאפשר לשנויי ולהביאו דרך גגות וקרפיפות וחצירות וי''ל דהתם מקצר דרכו לילך דרך רה''ר אבל הכא דיכול לחותכו ביד כמו בכלי מודה רי אליעזר דמשנינן:
אֶלָּא לָאו, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּאָמַר בְּעָלְמָא חַיָּיב חַטָּאת, וְהָכָא אַף עַל גַּב דְּמַכְשִׁירֵי מִצְוָה דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת, כַּמָּה דְּאֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹיֵי מְשַׁנִּינַן.
Traduction
Rather, wasn’t it taught in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer, who said that in general one is liable to bring a sin-offering for biting off his own nails or wart? And here, even though he maintains that preparations for a mitzva override the prohibitions of Shabbat, and it should therefore be permitted for him to cut off his own wart with an instrument, nevertheless, as much as it is possible to alter the procedure so that it does not entail the violation of a Torah prohibition, one alters, and biting off another person’s wart is prohibited due to rabbinic decree, not Torah law.
Rachi non traduit
אלא לאו ר' אליעזר היא. דאמר בנוטל בשיניו לעצמו דעלמא שלא למצוה דחייב חטאת ומש''ה ה''נ כיון דאפשר בחבירו דהוי שבות לא שרינן ליה למידחי אב מלאכה ולמשקליה לנפשיה ואע''ג דאמר ר''א מכשירי מצוה דוחין אב מלאכה כמה דאפשר לשנויי משנינן:
לָא: לְעוֹלָם רַבָּנַן, וְאִי עָלְתָה בִּכְרֵיסוֹ — הָכִי נָמֵי.
Traduction
The Gemara rejects this contention: No, this is not necessarily the case. Actually, this baraita can be explained in accordance with the opinion of the Rabbis, and if the wart grew on his abdomen, or anywhere else easily removable by hand, so too, it is clear that according to the Rabbis there is no difference between himself and his fellow priest, and he may remove it himself.
Rachi non traduit
לעולם רבנן. דאי לר' אליעזר לא בעי שינוי ואפילו לעצמו ואפילו בכלי שרי ודקשיא לרבנן כיון דנוטל לעצמו נמי שבות הוא נישקליה איהו לנפשיה:
אי דעלתה לו בכריסו. מקום שאפשר לו ליטלה בידו או בשיניו הכי נמי:
הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? כְּגוֹן שֶׁעָלְתָה לוֹ נְשִׁיכָה בְּגַבּוֹ וּבְאַצִּילֵי יָדָיו, דְּאִיהוּ לָא מָצֵי שָׁקֵיל לַהּ.
Traduction
However, here, we are dealing with a case where, the priest received a bite that developed into a wart on his back or on his elbow, from where he himself cannot remove it, but someone else can.
Tossefoth non traduit
שעלתה לו נשיכה בגבו. תימה דלשמעינן רבותא טפי כגון שעלתה במקום שיכול הוא בעצמו ליטול ואפ''ה שרי הוא בעצמו ליטול אף על גב דלא הוי כלאחר יד ויש לומר דאי לא אשמעינן בחבירו הוי סלקא דעתך דלא שרינן לחבריה ליטול כדי שיעבוד חבירו:
וְאִי רַבָּנַן, נִשְׁקְלֵיהּ נִיהֲלֵיהּ בְּיָד, וְתִפְשׁוֹט דְּרַבִּי אֶלְעָזָר: דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מַחֲלוֹקֶת בַּיָּד, אֲבָל בִּכְלִי — דִּבְרֵי הַכֹּל חַיָּיב!
Traduction
The Gemara asks: But if the baraita reflects the opinion of the Rabbis, the other priest should be permitted to remove the wart from him by hand, rather than with an instrument, and therefore one should resolve the dilemma in accordance with the teaching of Rabbi Elazar, as Rabbi Elazar said: The dispute between the Rabbis and Rabbi Eliezer with regard to the removal of one’s nails is limited to one who removed them by hand, but if he removed them with an instrument, everyone agrees that he is liable to bring a sin-offering.
Rachi non traduit
הכי גרסינן ואי רבנן לישקליה ניהליה ביד ותפשוט דר''א וכו'. כלומר אי אמרת בשלמא ר''א היא ומשום שינוי מתוקמא שפיר כמו שמתרץ לקמיה אלא אי אמרת רבנן וטעמא דבכלי לא משום דמכשירין לא דחו אב מלאכה ורבנן אשבות הוא דמהדרי נהי דאיהו גופיה משניה ליה דלא אפשר למשקליה דבגבו הוא חבירו מיהא לאשמעינן דנוטלה ביד דהא ידו נמי שבות היא והכי שפיר למתני דשמעינן מיניה תרתי חדא דמכשירין שבות דחו ולא אב מלאכה כדמשמע לן השתא ועוד שמעינן מינה מדשרי ליה ביד ולא בכלי דהכא הוא כדר''א דאמר התם בפרק המצניע (שבת דף צד:) מחלוקת ביד אבל בכלי מודו רבנן דחייב חטאת דחשבינן ליה תולדה דגוזז את הצמר שהוא חותך מן המחובר לבעלי חיים אבל השתא לא מצינו למיפשטיה מינה ולמידק דהא בכלי לא משום דאב מלאכה הוא דהא ביד נמי שבות הוא ולא קשרי ליה:
Tossefoth non traduit
הכי גרסינן ואי רבנן נשקליה ביד ותפשוט דר' אלעזר. פירוש דשמעינן מינה תרתי חדא דמכשירי מצוה לא דחו אב מלאכה ועוד דשמעינן דבכלי מודו דחייב חטאת אבל השתא לא מצינו למיפשטיה ולמידק דבכלי לא משום דאב מלאכה היא דהא ביד נמי שבות הוא ולא קשרו:
וְלִיטַעְמָיךְ, לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר נָמֵי לִישְׁקְלֵיהּ נִיהֲלֵיהּ בְּיָד! הַאי מַאי? אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר — הַיְינוּ דְּגָזַר יָד אַטּוּ כְּלִי. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ רַבָּנַן הִיא — נִשְׁקְלֵיהּ נִיהֲלֵיהּ בְּיָד, וְתוּ לָא מִידֵּי.
Traduction
The Gemara rejects this argument: And according to your reasoning, Rabbi Eliezer should also agree that he should be permitted to remove it for him by hand. The Gemara expresses surprise at this comment: What is the nature of this contention? Granted, if you say that it was taught in accordance with Rabbi Eliezer, this is why removing the wart by hand was decreed prohibited due to a preventive measure, lest he remove it with an instrument, as he maintains that removing a wart with an instrument is prohibited by the Torah. However, if you say it is according to the opinion of the Rabbis, he should be permitted to remove it for him by hand. And nothing more need be said, as it is clear that the baraita was taught in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer.
Rachi non traduit
ולטעמיך לר''א נמי. נהי דטעמא משום שנוי הוה נשקליה ניהליה ביד דהא איכא שנוי דמודה ר''א בנוטל לחבירו שאינו אלא שבות:
אי אמרת בשלמא ר''א. לגבי מכשירי מצוה שבות ואיסור דאורייתא היתר משוי להו וטעמא משום דאפשר לשנויי משנינן כי היכי דמשנינן מאב מלאכה לשבות משנינן נמי משבות החמורה לשבות הקלה הלכך יד חמורה משינים דאורחיה בהכי ודומה לכלי ואיכא למגזר בה טפי יד אטו כלי:
אלא אי רבנן. וטעמייהו משום דאב מלאכה לא מידחי למה להו לאהדורי (אלא) אשבות כל דהו:
ותו ליכא. לאקשויי מידי:
Tossefoth non traduit
אא''ב ר' אליעזר. פי' כי היכי דמשנינן מאב מלאכה לשבות משנינן נמי משבות חמור לשבות הקל אלא אי אמרת רבנן למה להו לאהדורי (אלא) אשבות כל דהו והקשה השר מקוצי דאמאי ניחא ליה למיעבד הרחקה לר''א טפי מלרבנן והיה נראה להפך דהא ר''א מיקל טפי ותירץ דהיא הנותנת אליבא דרבנן יש להתיר כל שבות דלא נפיק מינה חורבה כיון דאית להו דמשום הכשר לא דחינן שבת אבל רי אליעזר דאית ליה דמכשירי' דוחה ומיהו באפשר לשנויי משנינן יש לנו לחזר אחר שבות הקל שלא יבא להתיר בלא שינוי באפשר לשנויי:
מַתְנִי' כֹּהֵן שֶׁלָּקָה בְּאֶצְבָּעוֹ — כּוֹרֵךְ עָלֶיהָ גֶּמִי. בַּמִּקְדָּשׁ, אֲבָל לֹא בַּמְּדִינָה. אִם לְהוֹצִיא דָּם — כָּאן וְכָאן אָסוּר.
Traduction
MISHNA: With regard to a priest who was injured on his finger on Shabbat, he may temporarily wrap it with a reed so that his wound is not visible while he is serving in the Temple. This leniency applies in the Temple, but not in the country, as it also heals the wound, and medical treatment is prohibited on Shabbat due to rabbinic decree. If his intention is to draw blood from the wound or to absorb blood, it is prohibited in both places.
Rachi non traduit
מתני' כורך עליה גמי. ואע''פ שהגמי מרפא את המכה הואיל והשתא מיהא צורך עבודה היא דלאו אורח ארעא שתראה מכתו עם העבודה מכסה אותה בגמי:
אבל לא במדינה. שמרפא בשבת ורפואה בשבת שבות היא ואסור:
ואם להוציא דם. שמהדקה בגמי כדי להוציא דמה:
כאן וכאן אסור. שאין זה צורך עבודה ועוד דהוה ליה חובל ואב מלאכה לא משתרי לגבייהו:
גְּמָ' אָמַר רַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא גֶּמִי, אֲבָל צִלְצוֹל קָטָן — הָוֵי יִתּוּר בְּגָדִים.
Traduction
GEMARA: Rav Yehuda, son of Rabbi Ḥiyya, said: They taught that only a reed is permitted. However, a small sash is prohibited, as it would be considered an extra garment, and it is prohibited for a priest to add to the priestly garments prescribed by the Torah.
Rachi non traduit
גמ' צלצול קטן. אזור קטן נאה כמו היא חגרה בצלצול (קטן) דסוטה (דף ט:) ובלע''ז בנדי''ל:
הוי יתור בגדים. ותניא בשחיטת קדשים בפרק שני (זבחים דף יח.) לבש שני מכנסים שני אבנטים חסר אחת או יותר אחת או שהיתה לו רטיה על בשרו תחת בגדו ועבד עבודה עבודתו פסולה ויליף לה התם מקראי בני אהרן הכהנים בכהונם כלומר בבגדי הדיוט הזקוקין להם כהן הדיוט שלבש בגדי כהן גדול ועבד עבודתו פסולה דהיינו יתור בגדים:
וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: לֹא אָמְרוּ יִתּוּר בְּגָדִים אֶלָּא בִּמְקוֹם בְּגָדִים, אֲבָל שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם בְּגָדִים — לָא הָוֵי יִתּוּר בְּגָדִים.
Traduction
And Rabbi Yoḥanan said: They said that donning an extra garment is prohibited only if it is worn in a place on the priest’s body where the priestly garments are worn. But in a place where those garments are not worn, e.g., on his hand or the like, a sash that is tied there is not considered an extra garment.
Rachi non traduit
לא אמרו. באותה משנה יתור בגדים אלא במקום בגדים אבל שלא במקום בגדים כגון באצבע לא הוי יתור בגדים:
וְתִיפּוֹק לֵיהּ מִשּׁוּם חֲצִיצָה! בִּשְׂמֹאל.
Traduction
The Gemara asks: And let him derive that both the reed and the sash are prohibited as an interposition. As the reed and sash interpose between the priest’s hand and the holy vessel, they should invalidate the service. The Gemara rejects this contention: Perhaps the wound is on the priest’s left hand, while the entire service is performed exclusively with his right hand. Consequently, a bandage on his left hand is not an interposition.
Rachi non traduit
ותיפוק ליה. בין גמי בין צלצול משום דחייץ בין ידיו לעבודה ואנן (ולקח בעינן) ולקח הכהן וזרק הכהן בעינן דמשמע בעצמו על ידו ולא ע''י אחרים:
בשמאל. שאין עבודה כשרה בה כדאמר בשחיטת חולין כל מקום שנאמר אצבע או (בהן) [כהן] אינו אלא ימין:
אי נמי בימין שלא במקום עבודה. כגון על גב האצבע:
אִי נָמֵי בְּיָמִין — וְשֶׁלֹּא בִּמְקוֹם עֲבוֹדָה.
Traduction
Alternatively, it is possible that the wound is on the priest’s right hand, but not in a place used in the service, which means the bandage does not interpose between his hand and the holy vessels used in the Temple service.
וּפְלִיגָא דְּרָבָא, דְּאָמַר רָבָא אָמַר רַב חִסְדָּא: בִּמְקוֹם בְּגָדִים — אֲפִילּוּ נִימָא אַחַת חוֹצֶצֶת. שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם בְּגָדִים, שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ — חוֹצְצוֹת, פָּחוֹת מִשָּׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ — אֵינָן חוֹצְצוֹת.
Traduction
And this conclusion disputes the opinion of Rava, as Rava said that Rav Ḥisda said: In a place on the priest’s body where the priestly garments are worn, even one extra thread interposes and is prohibited, whereas in a place where the priestly garments are not worn, if the fabric was three fingerbreadths by three fingerbreadths, it interposes, but if it was less than three fingerbreadths by three fingerbreadths, it does not interpose.
Rachi non traduit
ופליגא. הא דר' יוחנן דאמר שלא במקום בגדים לא הוי יתור בגדים ואפי' בגד ג' על שלשה משמע דלא פסיל:
אדרבא. דאמר במקום בגדים אפי' נימא אחת חוצצת ואע''ג דמשום יתור בגדים ליכא למימר דהא לאו בגד הוא חציצה מיהא הויא דכתיב (ויקרא ו) ומכנסי בד ילבש על בשרו שלא יהא דבר חוצץ:
ג' על ג' חוצצות. דכיון דבגד מקרי הוי יתור בגדים והאי דנקט בלשון חציצה משום דרישא איירי בנימא אחת במקום בגדים דלא מצי למתנייה יתור בגדים דלאו בגד הוא:
פחות מג' אין חוצצות. דאיידי דלא חשיב בגד יתור בגדים אין כאן דלאו בגד הוא וחציצה נמי אין כאן דשלא במקום בגדים הוא ושלא במקום עבודה:
אַדְּרַבִּי יוֹחָנָן וַדַּאי פְּלִיגָא. אַדְּרַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא מִי נֵימָא פְּלִיגָא?
Traduction
The Gemara comments: This teaching certainly disagrees with the opinion of Rabbi Yoḥanan, as he maintains that the prohibition against interpositions does not apply at all in a place on the priest’s body where the priestly garments are not worn. However, shall we say that it also disagrees with the opinion of Rav Yehuda, son of Rabbi Ḥiyya, who prohibits even a sash smaller than three by three fingerbreadths?
Rachi non traduit
אדר' יוחנן ודאי פליגא. הא דרבא כדאמרן שלא במקום בגדים ר' יוחנן לא חשיב יתור כלל אפי' בבגד גדול:
אדרב יהודה בריה דר' חייא מי נימא פליגא. הא דרבא דאמר שלא במקום בגדים פחות מג' אין חוצצות ואיהו אמר דצלצול קטן חייץ ואף על גב דלא הוי שלש על שלש:
שָׁאנֵי צִלְצוֹל קָטָן דַּחֲשִׁיב.
Traduction
The Gemara answers: Nothing can be proven from here, as a small sash is different, since it is significant, and it is therefore considered a garment even if it is less than three by three fingerbreadths.
לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא, אָמְרִי לַהּ: אָמַר רַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא גֶּמִי, אֲבָל צִלְצוֹל קָטָן — חוֹצֵץ.
Traduction
According to another version, they reported this dispute as follows: Rav Yehuda, son of Rabbi Ḥiyya, said that they taught this leniency only with regard to a reed, but that a small sash interposes.
Rachi non traduit
צלצול קטן חוצץ. משום יתור בגדים והיינו נמי כלישנא קמא ואין בה חילוק אלא במילתיה דר''י והאי דנקטי לה במילתיה דרב יהודה בלשון חציצה משום הך פלוגתא דר' יוחנן דלא מצי למתנייה משום יתור בגדים דקאמר פחות משלש על שלש חוצץ במקום בגדים ופחות מג' לא מצי למימר יתור בגדים אלא משום חציצה להכי נקט לה לכולה בלשון חציצה:
וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: לֹא אָמְרוּ חֲצִיצָה בְּפָחוֹת מִשָּׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ אֶלָּא בִּמְקוֹם בְּגָדִים, אֲבָל שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם בְּגָדִים
Traduction
And Rabbi Yoḥanan said: They said that there is interposition with regard to an article that is less than three by three fingerbreadths only in a place where the priestly garments are worn. However, in a place where the priestly garments are not worn, the following distinction applies:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source