Vayedaber

Simple Havroutah

Beitsah

Daf 31b

גְּמָ' וְהָאָמְרַתְּ רֵישָׁא אֵין מְבַקְּעִין כְּלָל? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: חַסּוֹרֵי מְחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי: אֵין מְבַקְּעִין מִן הַסְּוָאר שֶׁל קוֹרוֹת, וְלֹא מִן הַקּוֹרָה שֶׁנִּשְׁבְּרָה בְּיוֹם טוֹב. אֲבָל מְבַקְּעִין מִן הַקּוֹרָה שֶׁנִּשְׁבְּרָה מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב.

Traduction

GEMARA: The Gemara wonders at the wording of the mishna: But didn’t you say in the first clause of the mishna that one may not chop beams at all on a Festival, ostensibly due to the extra effort involved? Why, then, does the mishna later define how one may chop, and even permit the use of a cleaver? Rav Yehuda said that Shmuel said: The mishna is incomplete and is teaching the following: One may not chop wood from the pile of beams intended for construction, nor from a beam that broke on the Festival itself, as it is considered muktze. However, one may chop wood from a beam that broke on the eve of the Festival, since it has presumably been designated as firewood.

Rachi non traduit

והאמרת רישא אין מבקעין כלל. סברה דטעמא דמתני' לאו משום מוקצה תנא ברישא אי''ן מבקעין עצים אלא משום מלאכה וטרחא והכי קאמר אין מבקעין עצים לא מן הקורות הנשברים מערב י''ט ועומדין להסק ולא מן הקורה כו' וזו ואין צריך לומר זו קתני והיינו דמותבי' והאמרת רישא אין מבקעין כלל והדר תני דבקופיץ שרי:

חסורי מחסרא כו'. וטעמא דרישא משום מוקצה:

סואר של קורות. המושכבות לארץ של בנין:

ולא מן הקורה שנשברה ביו''ט. ואע''ג דהשתא להסקה קיימא בין השמשות לאו להכי קיימא:

Tossefoth non traduit

וה''ק כל הנכנסין וכו' היכא אמרינן דבעי פותחת היינו למשרי רחוק אבל סמוך שרי בלא פותחת ש''מ דר' יוסי תרתי אמר לקולא ומדרבי יוסי נשמע לרבי יהודה דבעי תרתי לחומרא דמדנקט בדבריו כל הנכנסין א''כ שמעי' לרבי יהודה דבעי תרתי דאל''כ לישנא דכל קשה ומאי אמרת האי כל דקאמר לטפויי כל הקרפיפות דבעינן שיש להן פותחת הא ר' יוסי תרתי לקולא אמר א''כ הו''ל למיתני אם. כך פירש רבינו שמשון מקוצי:

והאמרת רישא אין מבקעין כלל. קסבר הש''ס דטעמא דמתני' משום דאע''פ דהוו מוכנים להסקה אין מבקעין מטעם מלאכה וטרחא יתירא והיינו זו ואין צריך לומר זו דאפי' עומדים להסק מערב יו''ט אסורין כל שכן קורה שנשברה ביו''ט עצמו והיינו הא דמותבי' והאמרת אין מבקעין וכו' כן פירש רש''י:

וּכְשֶׁהֵן מְבַקְּעִין — אֵין מְבַקְּעִין לֹא בְּקַרְדּוֹם וְלֹא בְּמַגָּל וְלֹא בִּמְגֵרָה, אֶלָּא בְּקוֹפִיץ. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: אֵין מְבַקְּעִין עֵצִים לֹא מִן הַסְּוָאר שֶׁל קוֹרוֹת וְלֹא מִן הַקּוֹרָה שֶׁנִּשְׁבְּרָה בְּיוֹם טוֹב, לְפִי שֶׁאֵינוֹ מִן הַמּוּכָן.

Traduction

Yet even when one chops such a beam, it must not be done in the weekday manner; an adjustment must be made. Therefore, one may not chop it neither with an ax, nor with a saw, nor with a sickle, but with a cleaver. The Gemara comments: This opinion, which is in accordance with the opinion of Shmuel, is also taught in a baraita: One may not chop wood, neither from the pile of beams nor from the beam that broke on the Festival itself, as it is not considered prepared.

Rachi non traduit

תניא נמי הכי. כשמואל דטעמא דמתניתין משום מוקצה:

וְלֹא בְּקַרְדּוֹם. אָמַר רַב חִינָּנָא בַּר שֶׁלֶמְיָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּנַקְבוּת שֶׁלּוֹ, אֲבָל בְּזַכְרוּת שֶׁלּוֹ — מוּתָּר.

Traduction

It is taught in the mishna that even when it is permitted to chop wood on a Festival, one may not do so with an ax. Rav Ḥinnana bar Shelemya said in the name of Rav: They taught this prohibition only with regard to a case where one chops with its female side, i.e., the broad side of the ax, as was normally done. But if one chops with its male side, i.e., the narrow side, this is permitted because it is an unusual manner of chopping.

Rachi non traduit

לא שנו אלא בנקבות שלו. בראש הרחב שקוצצין בו העץ לרחבו דדמי למלאכת אומן:

אבל בזכרות שלו. בראש הקצר שמבקעין בו עצים מותר:

פְּשִׁיטָא, בְּקוֹפִיץ תְּנַן! מַהוּ דְּתֵימָא: הָנֵי מִילֵּי קוֹפִיץ לְחוֹדֵיהּ, אֲבָל קַרְדּוֹם וְקוֹפִיץ, אֵימָא: מִגּוֹ דְּהַאי גִּיסָא אָסוּר — הַאי גִּיסָא נָמֵי אָסוּר, קָא מַשְׁמַע לַן.

Traduction

The Gemara challenges: It is obvious that one may do so in this unusual fashion, as we learned in the mishna that it is permitted to chop with a cleaver, and chopping with the narrow side of an ax is similar to chopping with a cleaver. The Gemara explains: It was necessary to teach this halakha lest you say: This applies only to a cleaver, as it is narrow on both sides, but with regard to a tool that is an ax on one side and like a cleaver on the other, one might say: Since this side, that which is like an ax, is prohibited, the other, side, which is like a cleaver, should also be prohibited. Rav therefore teaches us that the cleaver side is in fact permitted.

Rachi non traduit

פשיטא אלא בקופיץ תנן. וקופיץ כולה זכרות היא:

וְאִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ אַסֵּיפָא: אֶלָּא בְּקוֹפִיץ. אָמַר רַב חִינָּנָא בַּר שֶׁלֶמְיָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּזַכְרוּת שֶׁלּוֹ, אֲבָל בְּנַקְבוּת שֶׁלּוֹ — אָסוּר. פְּשִׁיטָא, וְלֹא בְּקַרְדּוֹם תְּנַן! מַהוּ דְּתֵימָא: הָנֵי מִילֵּי קַרְדּוֹם, אֲבָל קוֹפִיץ וְקַרְדּוֹם, אֵימָא: מִגּוֹ דְּהַאי גִּיסָא שְׁרֵי — הַאי גִּיסָא נָמֵי שְׁרֵי, קָא מַשְׁמַע לַן.

Traduction

And some teach this halakha in relation to the latter clause of the mishna: Rather, with a cleaver. Rav Ḥinnana bar Shelemya said in the name of Rav: They taught that it is permitted to chop wood on a Festival from a beam that was broken the day before, as stated previously, when one does so only with its male side; but if he chops with its female side, it is prohibited. The Gemara challenges: This is obvious. Didn’t we learn in the mishna that one may not use an ax? The Gemara answers: It was necessary to teach this halakha lest you say: This prohibition applies only to an ax, but with regard to a utensil that is both an ax and a cleaver, i.e., that is broad on one side and narrow on the other, one might say: Since this side, the narrower one, is permitted, the other, broader side should also be permitted. Rav therefore teaches us that they did not permit one side due to the other.

Rachi non traduit

ואיכא דמתני לה. להא דרב חיננא אסיפא דמתניתין ובאתריה דהא דמתני לה להא דרב חיננא אסיפא היו עושין לקופיץ זכרות ונקבות כמו שעשוי כלי אומן שקורין בידגוא''ה:

פשיטא ולא בקרדום תנן. משום דכולו נקבות וממילא שמעינן דכי שרו קופיץ משום זכרות הוא דשריוה:

מהו דתימא. ה''מ דאסר קרדום לחודיה דכוליה נקבות ואינו עשוי לבקע אלא לכלי אומן אבל מי שיש לו שני ראשין אחד זכרות כקופיץ ואחד נקבות כקרדום אימא דמוכחא מלתא דלבקע הוא וכי היכי דהאי גיסא שרי האי גיסא נמי שרי קמ''ל:

Tossefoth non traduit

אבל קרדום וקופיץ מדהאי גיסא שרי האי גיסא נמי שרי. ופירשו התוספות דאין אנו בקיאין בקרדום היאך הן נעשין ולכך יש לנו לאסור לבקע עצים רק ביד:

מַתְנִי' בַּיִת שֶׁהוּא מָלֵא פֵּירוֹת וְנִפְחַת — נוֹטֵל מִמְּקוֹם הַפְּחָת. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַף פּוֹחֵת לְכַתְּחִלָּה וְנוֹטֵל.

Traduction

MISHNA: If there is a house that is filled with produce and locked on all sides, and a hole formed in one of its walls or its roof, one may remove produce through the place of the hole. The produce is not considered muktze, even though one cannot reach it without the existence of the hole. Rabbi Meir says: One may even make a hole ab initio and take produce through that opening.

Rachi non traduit

מתני' ונפחת. מאליו:

נוטל ממקום הפחת. ולא אמרי' מוקצין מחמת איסור הן דאין יכול לפחתו ביו''ט ואסח דעתו מינייהו דכיון דלא הוה פחיתתו איסורא דאורייתא כדמוקמינן לה באוירא דלבני לאו מוקצה נינהו כדאמר גבי טבל בשלהי פרקין (דף לד:) שהוא מוכן אצל שבת שאם עבר ותקנו מתוקן:

אף פוחת לכתחלה. כדמפרש טעמא בגמרא:

Tossefoth non traduit

ונפחת נוטל ממקום הפחת. פרש''י נפחת מאליו וא''ת אמאי נוטל ממקום הפחת הא הוה מוקצה בין השמשות דאסור לפחתו ביו''ט מדרבנן ומגו דאתקצאי בין השמשות אתקצאי לכולי יומא ופירש בקונט' דכיון דאינו אסור אלא מדרבנן לפחות כדמוקים ליה בגמרא באוירא דלבני השתא דנפחת שרי למיכל מינייהו דבמוקצה דרבנן לא אמרינן מגו דאתקצאי לבין השמשות וכו' והכי אמר גבי טבל בשלהי פרקין שהוא מוכן אצל שבת הואיל ואם עבר ותקנו מתוקן דלא הוי מוקצה אלא מדרבנן ולא אמר מגו דאתקצאי וכו' ולא נהירא דאמר גבי שבת (דף נ ג.) גבי סל לפני האפרוחים מגו דאתקצאי אע''ג דאין שם מוקצה אלא מדרבנן וכן גבי גלגל מוכני שיש עליה מעות ואומר הר''ר משה דלא אמרו אלא כשהמוקצה אינו מסתלק מן העולם כגון מעות שע''ג הכר שאף על פי שנטלם עדיין הן בעולם אבל בטבל מיד שתקנו הטבל מסתלק המוקצה מכל וכל וא''ת והא אמרינן בחולין (דף יד. ושם) השוחט בשבת אסור באכילה ליומא ונסבין חבריא למימר ר' יהודה היא דמגו דאתקצאי לבין השמשות שהיתה חיה אסורה ואע''ג דעכשיו כשנשחטה נסתלק המוקצה מן העולם וי''ל כיון דבין השמשות היתה מוקצה מחמת חסרון מלאכה דאורייתא אמרינן מגו אע''פ שהמוקצה נסתלק מן העולם ומ''מ קשה דהכא הפחת הוי בעולם דומיא דמוכני שיש עליה מעות דהוי המוקצה בעולם אף על פי שאין כאן שהוא במקום אחר ה''נ גבי הפחת הכי איתא לכנ''ל דאתיא האי סתמא כרבי שמעון דלית ליה מוקצה וא''ת מאי קאמר לעיל בריש מכיליתין (ביצה דף ב:) גבי יום טוב סתם לן תנא כרבי יהודה והא הכא סתם לן תנא כרבי שמעון ויש לומר דאין זה סתמא דסתמא הוי אם היה יכול לומר דברי רבי שמעון ולא קאמר אם כן הוה סתם לן תנא כוותיה אבל הכא לא היה יכול לומר דברי רבי שמעון דהא רישא קאמר נוטל ממקום הפחת דמשמע דוקא בדיעבד אבל לכתחלה לא יפחות ולא מצי למימר דברי רבי שמעון דהא סבירא ליה אף פוחת לכתחילה אבל לעיל ניחא דקאמר גבי יו''ט סתם לן תנא כרבי יהודה דלא מיירי אלא במוקצה וא''כ היה יכול למימר דברי רבי יהודה ומדלא קאמר א''כ סתם לן תנא כוותיה:

גְּמָ' אַמַּאי? וְהָא קָא סָתַר אֻהְלָא! אָמַר רַב נְחוּמִי בַּר אַדָּא אָמַר שְׁמוּאֵל: בְּאַוֵּירָא דְלִיבְנֵי. אִינִי?! וְהָאָמַר רַב נַחְמָן: הָנֵי לִיבְנֵי דְּאִיַּיתּוּר מִבִּנְיָנָא — שְׁרֵי לְטַלְטוֹלִינְהוּ בְּשַׁבְּתָא, הוֹאִיל וַחֲזֵי לְמִזְגֵּא עֲלַיְיהוּ. שַׁרְגִינְהוּ — וַדַּאי אַקְצִינְהוּ!

Traduction

GEMARA: The Gemara wonders at Rabbi Meir’s statement: Why does he permit one to make a hole in order to remove the produce ab initio? Isn’t one who does so dismantling a tent, thereby performing a biblically prohibited labor? Rav Naḥumi bar Adda said that Shmuel said: Here, it is referring to bricks placed one on top of the other [aveira delivni] but not cemented together. This is not considered a building at all. The Gemara challenges: Is that so? But didn’t Rav Naḥman say: With regard to these bricks remaining from a building, it is permitted to handle them on Shabbat, since they are fit to sit on; however, if one arranged them in rows, one on top of the other, he has certainly set them aside from his intentions? This indicates that even bricks placed on top of one another without being cemented together are nonetheless considered muktze.

Rachi non traduit

גמ' באוירא דליבני. סדור של אבנים בלא טיט:

דאייתור מבנינא. שנשתיירו לו לאחר שגמר בנינו:

שרי לטלטלינהו. דמעתה לאו לבנין קיימי אלא למזגא עלייהו ותורת כלי עליהן:

שרגינהו. סדרן זו על זו גלי דעתיה שמקצן לבנין ואסור לטלטלינהו ומתני' נמי נתסר מדרבנן שהרי מטלטלן:

אָמַר רַבִּי זֵירָא: בְּיוֹם טוֹב אָמְרוּ, אֲבָל לֹא בְּשַׁבָּת. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַף פּוֹחֵת לְכַתְּחִלָּה וְנוֹטֵל. בְּיוֹם טוֹב אָמְרוּ, אֲבָל לֹא בְּשַׁבָּת.

Traduction

Rabbi Zeira said: Rabbi Meir was referring to a Festival. On a Festival they said that one may do so, but they did not allow it on Shabbat even in such a manner, and Rav Naḥman was speaking of Shabbat. This opinion was also taught explicitly in the following baraita: Rabbi Meir says: One may even make a hole on a Festival ab initio and remove the produce from inside; they said this with regard to a Festival, but not with regard to Shabbat.

Rachi non traduit

א''ר זירא ביו''ט. התיר ר''מ כיון דמדרבנן הוא דאסור ומשום שמחת יו''ט שרי שהרי מותר בו אוכל נפש אבל לא לשבת משום טלטול כרב נחמן:

Tossefoth non traduit

אמר ר' זירא ביו''ט אמרו. פי' דהתירו מוקצה משום אוכל נפש אבל לא בשבת מכאן יש ראייה לריצב''א שפירש לעיל דטלטול מוקצה התירו ביו''ט משום אוכל נפש:

אָמַר שְׁמוּאֵל: חוֹתָמוֹת שֶׁבַּקַּרְקַע — מַתִּיר, אֲבָל לֹא מַפְקִיעַ וְלֹא חוֹתֵךְ. שֶׁבַּכֵּלִים — מַתִּיר וּמַפְקִיעַ וְחוֹתֵךְ, אֶחָד שַׁבָּת וְאֶחָד יוֹם טוֹב.

Traduction

Shmuel said: In the case of fastenings made of knotted ropes that are attached to the ground and that serve as closures for doors of cellars and caves, one may untie the knot, but one may not unravel the rope itself into its constituent fibers nor cut the rope. This constitutes the prohibited labor of dismantling the cellar or cave on Shabbat. With regard to fastenings that are on the doors of vessels, e.g., cupboards, it is permitted to untie, or unravel, or cut them if necessary, both on Shabbat and on a Festival, as the prohibition against dismantling does not apply to vessels.

Rachi non traduit

חותמות. פרמדורי''ש:

חותמות שבקרקע. כגון דלתות פתחי בורות ומערה הסגורים בקשרי חבלים:

מתיר. את הקשר דהא לאו קשר של קיימא הוא שהרי להתיר תמיד הוא עשוי:

אבל לא מפקיע. החבל לסתור עבותו וגדילתו:

ולא חותך. דהא סתירה היא ויש סתירה בבנין של קרקע:

ושל כלים. כגון תיבה הנעולה ע''ו קשר חבל מתיר ומפקיע וחותך דאין סתירה בכלים:

מֵיתִיבִי: חוֹתָמוֹת שֶׁבַּקַּרְקַע, בְּשַׁבָּת — מַתִּיר אֲבָל לֹא מַפְקִיעַ וְלֹא חוֹתֵךְ. בְּיוֹם טוֹב — מַתִּיר וּמַפְקִיעַ וְחוֹתֵךְ!

Traduction

The Gemara raises an objection to this from the following baraita: In a case of fastenings that are attached to the ground, which are on doors, on Shabbat one may untie the rope but not unravel or cut it. Although it is permitted to do so by Torah law, the Sages prohibited it. However, on a Festival, one may untie or unravel or cut it, as this is not prohibited even by rabbinic law. This appears to contradict the opinion of Shmuel, who does not differentiate between Shabbat and Festivals.

Rachi non traduit

מיתיבי חותמות שבקרקע כו' ביו''ט מתיר ומפקיע וחותך. אלמא חותמות הקשורים אין בהן משום סתירה מדאורייתא ובשבת מדרבנן הוא דאסור:

הָא מַנִּי — רַבִּי מֵאִיר הִיא, דְּאָמַר: אַף פּוֹחֵת לְכַתְּחִלָּה וְנוֹטֵל, וּפְלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ, וַאֲנָא דַּאֲמַרִי כְּרַבָּנַן. וּמִי פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ בְּחוֹתָמוֹת שֶׁבַּקַּרְקַע? וְהָתַנְיָא: מוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי מֵאִיר בְּחוֹתָמוֹת שֶׁבַּקַּרְקַע, שֶׁבְּשַׁבָּת מַתִּיר — אֲבָל לֹא מַפְקִיעַ וְלֹא חוֹתֵךְ, בְּיוֹם טוֹב — מַתִּיר וּמַפְקִיעַ וְחוֹתֵךְ!

Traduction

Shmuel could respond: In accordance with whose opinion is this baraita? It is in accordance with the opinion of Rabbi Meir, who said: One may even make a hole and remove produce ab initio, whereas the Rabbis disagree with him and prohibit it, and I spoke in accordance with the opinion of the Rabbis. The Gemara asks: And do the Rabbis disagree with him with regard to doors sealed to the ground? But isn’t it taught in a baraita: The Rabbis concede to Rabbi Meir with regard to doors sealed to the ground that one may untie them on Shabbat but not unravel or cut them, while on a Festival one may untie or unravel or cut them?

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source