Le texte Le vocabulaire Les révisions
Beitsah
Daf 22a
וּמַדְלִיקִין לוֹ אֶת הַנֵּר. מִשּׁוּם רַבִּי יִצְחָק אָמְרוּ: אַף צוֹלִין לוֹ דָּג קָטָן. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: מִי שֶׁלֹּא הִנִּיחַ עֵירוּבֵי תַבְשִׁילִין — אוֹפִין לוֹ פַּת אַחַת, וְטוֹמְנִין לוֹ קְדֵרָה אַחַת, וּמַדְלִיקִין לוֹ אֶת הַנֵּר, וּמְחַמִּין לוֹ קִיתוֹן אֶחָד, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף צוֹלִין לוֹ דָּג קָטָן.
Traduction
and kindle a lamp for him. They said in the name of Rabbi Yitzḥak: They may even roast a small fish for him. That is also taught in a baraita: With regard to one who did not prepare an eiruv tavshilin, others may bake one loaf of bread for him, and insulate one pot of food for him, and kindle a lamp for him, and heat one small jug [kiton] of water for him. And some say: They may even roast a small fish for him.
Tossefoth non traduit
ומדליקין לו נר. מכאן משמע שצריך להזכיר בברכת עירובי ' תבשילין יהא שרי לבשולי ולאפויי ולאדלוקי וכו' ואם בשביל הדלקה לא התנה משמע הכא דיהא אסור להדליק לו רק נר א' מדחזינן דהוצרך להזכיר אדלוקי הנר משמע דאסור למי שלא הניח להדליק לו רק נר אחד:
רָבָא אָמַר: לְעוֹלָם שֶׁהִנִּיחַ — וְשָׁאנֵי הַטְמָנָה, דְּמוֹכְחָא מִלְּתָא דְּאַדַּעְתָּא דְשַׁבְּתָא קָעָבֵיד.
Traduction
Rava said: Actually, one can say that the mishna is referring to a case where one prepared an eiruv tavshilin, and nevertheless, if he did not insulate hot food on the eve of the Festival for Shabbat he may not do so on the Festival itself, because insulating hot food is different, as it is evident that he is acting with Shabbat in mind and not for the Festival. Beit Shammai view this as a desecration of the sanctity of the Festival.
אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי: חֲנַנְיָה אוֹמֵר: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין אוֹפִין אֶלָּא אִם כֵּן עֵרֵב בְּפַת, וְאֵין מְבַשְּׁלִין אֶלָּא אִם כֵּן עֵרֵב בְּתַבְשִׁיל, וְאֵין טוֹמְנִין אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ לוֹ חַמִּין טְמוּנִין מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב. הָא הָיוּ לוֹ חַמִּין טְמוּנִין — מִיהָא עָבֵיד, וְאַף עַל גַּב דְּמוֹכְחָא מִלְּתָא דְּאַדַּעְתָּא דְּשַׁבָּת קָעָבֵיד!
Traduction
Abaye raised an objection to Rava’s opinion from the following baraita: Ḥananya says that Beit Shammai say: One may not bake on a Festival for Shabbat that occurs on the following day unless he established a joining of cooked foods with bread, and he may not cook for Shabbat unless he established a joining of cooked foods with a cooked dish, and he may not insulate hot food for Shabbat unless he already had hot food insulated from the eve of the Festival. But this indicates that if he had hot food insulated, he may in any case act in that manner and insulate hot food for Shabbat, even though it is evident that he is acting with Shabbat in mind. This shows that even according to Ḥananya, who rules in accordance with the opinion of Beit Shammai, it is permitted to insulate hot food on a Festival for Shabbat.
אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: כְּגוֹן שֶׁעֵרַב לָזֶה וְלֹא עֵרַב לְזֶה, וַחֲנַנְיָה הִיא, וְאַלִּיבָּא דְּבֵית שַׁמַּאי.
Traduction
Rather, Abaye said that the mishna is referring to a case where he established a joining of cooked foods for this, meaning he baked and cooked before the Festival for the sake of an eiruv, but he did not establish a joining of cooked foods for this, i.e., he did not insulate hot food for Shabbat on the Festival eve. And the mishna is in accordance with the opinion of Ḥananya, according to Beit Shammai, with Rabban Gamliel’s household being stringent upon themselves in this regard.
Rachi non traduit
שערב לזה ולא ערב לזה. אפה ובשל מבעוד יום לשם ערוב ולא טמן חמין:
וְאֵין זוֹקְפִין אֶת הַמְּנוֹרָה. מַאי קָא עָבֵיד? אָמַר רַב חִינָּנָא בַּר בִּיסְנָא: הָכָא בִּמְנוֹרָה שֶׁל חֻלְיוֹת עָסְקִינַן, דְּמִחֲזֵי כְּבוֹנֶה. דְּבֵית שַׁמַּאי סָבְרִי: יֵשׁ בִּנְיָן בְּכֵלִים, וּבֵית הִלֵּל סָבְרִי: אֵין בִּנְיָן בְּכֵלִים וְאֵין סְתִירָה בְּכֵלִים.
Traduction
§ The mishna states that one of the three stringencies that Rabban Gamliel practiced in accordance with Beit Shammai was that on a Festival one may not set up a candelabrum that fell. The Gemara asks: What prohibited act does one perform when he sets a candelabrum upright? Rav Ḥinnana bar Bisna said: Here, we are dealing with a candelabrum composed of segments that come apart; it is prohibited to reassemble such a candelabrum because it looks like building. As Beit Shammai hold that there is a prohibition against building with regard to vessels, and therefore the pieces of this candelabrum may not be reconnected, whereas Beit Hillel hold that there is no prohibition against building with regard to vessels, and there is also no prohibition against dismantling with regard to vessels. One may therefore reattach the pieces of the candelabrum if they came apart.
Rachi non traduit
במנורה של חליות. וכשנפלה נפרדו חליותיה:
יש תורת בנין בכלים. ובונה חייב בכל שהוא:
אין תורת בנין בכלים. ואינו חייב אלא אם כן עשה בו מלאכה כגון ממחק או מחתך או אורג או תופר שהן אבות מלאכות לעצמם אבל חזרת חליות שאין בה אלא משום בנין אין בונה אלא בבתים ואהלים:
Tossefoth non traduit
ובית הלל סברי אין בנין וסתירה בכלים. וא''ת והא בשבת (דף מו.) במנורה של חליות כ''ע לא פליגי דאסור וי''ל דהתם מיירי בשבת והכא מיירי בי''ט ולא החמירו חכמים הואיל ואין בנין בכלים אי נמי י''ל דהתם מיירי שכולה של חליות ומפרקין אותה אברים אברים אבל הכא מיירי שאין חסר כאן רק להקימה קצת ואינה בעלת אברים דכולה מחוברת היא:
עוּלָּא אִיקְּלַע לְבֵי רַב יְהוּדָה, קָם שַׁמָּעֵיהּ זְקַף לֵהּ לִשְׁרָגָא. אֵיתִיבֵיהּ רַב יְהוּדָה לְעוּלָּא: הַנּוֹתֵן שֶׁמֶן בַּנֵּר — חַיָּיב מִשּׁוּם מַבְעִיר, וְהַמִּסְתַּפֵּק מִמֶּנּוּ — חַיָּיב מִשּׁוּם מְכַבֶּה! אֲמַר לֵיהּ: לָאו אַדַּעְתַּאי.
Traduction
The Gemara relates that Ulla once happened to come to the house of Rav Yehuda on a Festival. Ulla’s servant stood and tilted the oil lamp [sheragga], diverting most of the oil to one side, with the intention of preventing the oil from reaching the wick so that the light would be extinguished more quickly. Rav Yehuda raised an objection to Ulla from the following baraita, in which it is taught: One who adds oil to a lamp on Shabbat is liable for performing the prohibited labor of kindling on Shabbat, and one who supplies himself with oil from a lit lamp on Shabbat is liable for performing the prohibited labor of extinguishing, as he causes the light to be extinguished more quickly. This indicates that any action, even an indirect one, that causes a lamp to be extinguished earlier than it would have otherwise is considered extinguishing. Here too, by tilting the lamp, the servant extinguished a light on the Festival, which is prohibited. Ulla said to him: You are indeed correct; the act was performed by my servant without my knowledge.
Rachi non traduit
קם שמעיה. דעולא:
זקף לשרגא. שהיה רוצה שיסתלק השמן לאחוריו ולא ימשך אחר הפתילה ותכבה:
שרגא. נר של חרס קרויזו''ל בלע''ז:
הנותן שמן בנר. בשבת:
המסתפק. הנוטל ממנו ואוכל:
חייב משום מכבה. וכבוי בי''ט לא אשתרי:
לאו אדעתאי. עשה השמש מה שעשה:
Tossefoth non traduit
והמסתפק ממנו חייב משום מכבה. אינו ר''ל מפני שממהר כבוי דלא הוי אלא גרם כבוי וגרם כבוי ביום טוב שרי אע''פ שממהר כבויה ובשבת נמי אינו חייב אלא היינו טעמא הואיל דבאותה שעה שהוא מסתפק ממנה מכבה קצת ומכסה אורו דלא יכול לאנהורי כולי האי כי איכא שמן מועט בנר ולכך נראה ככבוי ומכאן יש להתיר קנדיל''א של שעוה גדולה לחתוך למטה ממנה כיון דבשעה שחותך אותה אינו מכחיש מאור שלה כלל אע''ג שהוא גורם לגרום כבויה שרי ודוקא לחתוך אותה באור אבל בסכין אסור אליבא דכולי עלמא דאמר לקמן במתני' (ביצה דף לב.) חותכה באור בפי שתי נרות:
אָמַר רַב: קִנְבָא שְׁרֵי.
Traduction
With regard to the halakha governing extinguishing on a Festival, Rav said: It is permitted to trim the end of a wick that has become charcoal, so that it will burn better; this is not considered extinguishing.
Rachi non traduit
קנבא. למחוט ראש הפתילה שנעשה פחם שקורין מוקיי''ר בלעז:
Tossefoth non traduit
קנבא שרי. פי' רש''י מוקייר בלעז למחוט ראש הפתילה ועושה פחם ולא נהירא דלקמן פרק המביא (ביצה דף לב:) קרי ליה מוחטין את הנר מאי מוחטין עדויי חושכא ולא קאמר הכא כי ההיא לישנא דהתם לכ''נ דתרי חטויי יש אחד בשעה שדולק והיינו ההוא דלקמן ויש אחד לאחר שכבה שמתקנין אותה כדי שידליק מהר ומסיר הפחם שבראש הפתילה ובכך נוחה כשידליק אותה והיינו ההוא דהכא דשרי:
בְּעָא מִינֵּיהּ אַבָּא בַּר מָרְתָא מֵאַבָּיֵי: מַהוּ לְכַבּוֹת אֶת הַנֵּר מִפְּנֵי דָּבָר אַחֵר? אָמַר לוֹ: אֶפְשָׁר בְּבַיִת אַחֵר.
Traduction
With regard to this same issue, Abba bar Marta raised a dilemma before Abaye: What is the halakha with regard to extinguishing a lamp that is burning in a room on a Festival for another matter, a euphemism for marital relations? Since it is prohibited to have relations in a room where a lamp is burning, may one extinguish a lamp for this purpose? Abaye said to him: One may not extinguish it, as it is possible to have relations in a different room.
Rachi non traduit
מפני דבר אחר. לשמש מטתו:
אֵין לוֹ בַּיִת אַחֵר, מַאי? אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת לוֹ מְחִיצָה. אֵין לוֹ לַעֲשׂוֹת מְחִיצָה, מַאי? אֶפְשָׁר לִכְפּוֹת עָלָיו אֶת הַכְּלִי. אֵין לוֹ כְּלִי, מַאי? אֲמַר לֵיהּ: אָסוּר.
Traduction
Abba bar Marta continued: If he does not have a different room, what should he do? Abaye replied: It is possible to erect for oneself a partition out of sheets and engage in relations on the other side of the partition. Abba bar Marta asked further: If he does not have sheets to erect a partition, what should he do? Abaye answered: It is possible to invert a vessel over the lamp in order to hide the light. Abba bar Marta further inquired: If he does not have a vessel, what should he do? Abaye said to him: It is prohibited; one may not extinguish the lamp.
Rachi non traduit
לעשות מחיצה. בסדין:
אֵיתִיבֵיהּ: אֵין מְכַבִּין אֶת הַבְּקַעַת כְּדֵי לָחוּס עָלֶיהָ, וְאִם בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִתְעַשֵּׁן הַבַּיִת אוֹ הַקְּדֵרָה — מוּתָּר! אֲמַר לֵיהּ: הָהִיא רַבִּי יְהוּדָה הִיא, כִּי קָאָמֵינָא אֲנָא, לְרַבָּנַן.
Traduction
Abba bar Marta raised an objection to Abaye’s opinion from the following baraita: One may not extinguish a piece of wood in order to save it from being needlessly burned, but if he extinguishes it so that the house or a pot not become smoky, it is permitted. This shows that it is permitted to extinguish a fire on a Festival if it serves people’s needs. Abaye said to him: That baraita is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, who permits the performance of prohibited labors on a Festival for all of one’s needs and not only for the preparation of food; when I spoke, it was in accordance with the opinion of the Rabbis, who disagree.
Rachi non traduit
בקעת. אישטיל''א:
כדי לחוס עליה. שאין כבוי זה צורך י''ט ואני שמעתי דהוי ליה סותר ע''מ לבנות במקומו:
מותר. אלמא לצורך יום טוב שיהנה היום שרי:
ר' יהודה. דאמר לקמן מכשירי אוכל נפש שרו ודריש יעשה לכם לכל צרכיכם והאי נמי צרכיכם הוא וכן תשמיש ואנא דאסרנא כרבנן דדרשי הוא לבדו:
Tossefoth non traduit
אין מכבין את הבקעת וכו'. מכאן יש למחות את הנשים שרגילות להסיר הפתילה מתוך השמן כשהיא דולקת ומשימין אותה על הקרקע וכן שלא לכסות את האור ומה שנהגו העולם להדליק הנר מי''ט לחברו ואין מדקדקין אם הוא לילה ולעיל פירשתי דהוי הכנה ואין י''ט מכין לחבירו י''ל דאע''ג שאינו לילה מ''מ הוא סמוך לחשיכה ואף באותו יום צורך הוא אותה הדלקה:
ההיא רבי יהודה היא. דאית ליה לכל צרכיכם ואנן עבדינן כרבנן ואם תאמר והא אנן פסקינן לקמן הלכה כר' יהודה וי''ל דמסיק עליה ואין מורין כן אי נמי י''ל דהא דשרינן מדרשה דלכם היינו דוקא בדבר שהוא אוכל נפש אבל בדבר שאינו אלא לתשמיש בעלמא וכן שלא תתעשן הקדרה אסור:
בְּעָא מִינֵּיהּ אַבָּיֵי מֵרַבָּה: מַהוּ לְכַבּוֹת אֶת הַדְּלֵקָה בְּיוֹם טוֹב? הֵיכָא דְּאִיכָּא סַכָּנַת נְפָשׁוֹת — לָא קָא מִבַּעְיָא לִי, דַּאֲפִילּוּ בְּשַׁבָּת שְׁרֵי. כִּי קָמִבַּעְיָא לִי מִשּׁוּם אִבּוּד מָמוֹן, מַאי? אֲמַר לֵיהּ: אָסוּר.
Traduction
Further on the topic of extinguishing, Abaye raised a dilemma before Rabba: What is the halakha with regard to extinguishing a fire on a Festival? He clarified his question: Where there is danger to life, I have no dilemma, as in that case it is permitted even on Shabbat. When I raised the dilemma, it was with regard to a case involving only monetary loss. What is the halakha? Rabba said to him: It is prohibited.
אֵיתִיבֵיהּ: אֵין מְכַבִּין אֶת הַבְּקַעַת כְּדֵי לְחוּס עָלֶיהָ, וְאִם בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִתְעַשֵּׁן הַבַּיִת אוֹ הַקְּדֵרָה — מוּתָּר! הָהִיא רַבִּי יְהוּדָה הִיא, כִּי קָאָמֵינָא אֲנָא, לְרַבָּנַן.
Traduction
Abaye raised an objection to his opinion from the baraita cited above: One may not extinguish a piece of wood in order to save it from being needlessly burned, but if he extinguishes it so that the house or a pot not become smoky, it is permitted. This indicates that extinguishing a fire on a Festival is permitted even if only to prevent a small loss. Rabba replied: That baraita is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda; when I spoke, it was in accordance with the opinion of the Rabbis.
Rachi non traduit
איתיביה כו'. ואין לך עשון בית גדול מן הדלקה וצורך י''ט הוא לכבותה שלא יצטרך לישב בשרב ובגשמים:
בְּעָא מִינֵּיהּ רַב אָשֵׁי מֵאַמֵּימָר: מַהוּ לִכְחוֹל אֶת הָעַיִן בְּיוֹם טוֹב? הֵיכָא דְּאִיכָּא סַכָּנָה, כְּגוֹן: רִירָא, דִּיצָא, דְּמָא, דִּמְעֲתָא, וְקַדַּחְתָּא, וּתְחִלַּת אוּכְלָא — לָא מִבַּעְיָא לִי, דַּאֲפִילּוּ בְּשַׁבָּת שְׁרֵי. כִּי קָמִבַּעְיָא לִי, סוֹף אוּכְלָא וּפַצּוֹחֵי עֵינָא, מַאי? אֲמַר לֵיהּ: אָסוּר.
Traduction
§ Rav Ashi raised a dilemma before Ameimar: What is the halakha with regard to painting an eye with a medicinal ointment on a Festival? He elaborated on his question: Where there is a danger to the eye, for example, the illnesses called rira, ditza, dema, dimata, and kadaḥta, or the beginning of an inflammation, I have no dilemma, as in such cases it is permitted to apply an ointment even on Shabbat. When I raised the dilemma, it was with regard to less serious ailments, such as at the end of an inflammation, or in order to brighten one’s eyesight. What is the halakha in such cases? Ameimar said to him: It is prohibited.
Rachi non traduit
למכחל עינא. לשום בו כחול לרפואה:
רירא. שעושה ריר ביב''א והוא שקורין קציד''ה בלע''ז שהוא עושה ריר שמגליד תמיד:
דיצא. פי' שנוקב כמו מחט כמו דץ ביה מידי (חולין דף צג:):
דמא. שנקנ''ר:
דמעתא. מדמעת תמיד:
קדחתא. לשון קדחה באפי (דברים ל''ב:כ''ב) שורפת והוא שקורין איתקלפיישו''ן:
תחלת אוכלא - תחלת החולי של כל אלו
דאפילו בשבת שרי כדאמרינן במסכת ע''ז (דף כח:) שורייני דעינא באובנתא דלבא תלו:
סוף אוכלא ופצוחי עינא. שקרוב להתרפאות הוא ואינו כוחל אלא להגיה מאורו:
אֵיתִיבֵיהּ: אֵין מְכַבִּין אֶת הַבְּקַעַת, וְשַׁנִּי לֵיהּ כִּדְשַׁנִּין.
Traduction
Rav Ashi raised an objection to him from the same baraita: One may not extinguish a piece of wood in order to save it from being needlessly burned, but if he extinguishes it so that the house or a pot not become smoky, it is permitted. This indicates that a prohibited labor is permitted on a Festival, if it is performed for the sake of a bodily need. And Ameimar answered him as we answered before, that the baraita is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda.
Rachi non traduit
איתיביה בקעת. שמותר להנאת הגוף שלא יתעשן:
כדשנין. רבי יהודה היא דאמר לכל צרכיכם:
אַמֵּימָר שָׁרֵי לְמִכְחַל עֵינָא מִגּוֹי בְּשַׁבְּתָא. אִיכָּא דְּאָמְרִי: אַמֵּימָר גּוּפֵיהּ כְּחַל עֵינָא מִגּוֹי בְּשַׁבְּתָא. אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְאַמֵּימָר: מַאי דַּעְתָּיךְ — דְּאָמַר עוּלָּא בְּרֵיהּ דְּרַב עִילַּאי כָּל צָרְכֵי חוֹלֶה עוֹשִׂין עַל יְדֵי גּוֹי בְּשַׁבָּת, וְאָמַר רַב הַמְנוּנָא: כָּל דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה — אוֹמֵר לְגוֹי וְעוֹשֶׂה.
Traduction
The Gemara relates that Ameimar permitted painting an eye for medicinal purposes on Shabbat by means of a gentile. Some say that Ameimar himself painted his eye on Shabbat by means of a gentile. Rav Ashi said to Ameimar: What is your reasoning in permitting this practice? You must rely upon that which Ulla, son of Rav Ilai, said: All the needs of an ill person whose life is not in danger are performed by means of a gentile on Shabbat. And similarly, Rav Hamnuna said: With regard to any matter in which there is no life-threatening danger but only potential illness, one says to the gentile to perform the act, and the gentile performs the act for him.
הָנֵי מִילֵּי, הֵיכָא דְּלָא מְסַיַּיע בַּהֲדֵיהּ. אֲבָל מָר קָא מְסַיַּיע בַּהֲדֵיהּ, דְּקָא עָמֵיץ וּפָתַח! אֲמַר לֵיהּ: אִיכָּא רַב זְבִיד דְּקָאֵי כְּוָתָךְ, וְשַׁנַּיי לֵיהּ: מְסַיֵּיעַ אֵין בּוֹ מַמָּשׁ.
Traduction
However, this applies only where the ill person, or any other Jew, does not assist the gentile. But in this case the Master, Ameimar, assists the gentile while the ointment is being applied, as he closes and opens his eye, thereby allowing the ointment to penetrate more deeply. Therefore, this should be prohibited. Ameimar said to Rav Ashi: There is also the opinion of Rav Zevid, who holds in accordance with your opinion; he, too, raised the objection that it should be prohibited due to the fact that the Jew assists the gentile. And I already answered him: The assistance provided by one who assists another in performing a task that the other could essentially have performed himself is insubstantial. Inasmuch as the action is primarily performed by the gentile, the minor assistance given by the Jew may be overlooked.
Rachi non traduit
עמיץ ופתח. סוגר ופותח ריסי עיניו להכניס הכחול:
איכא רב זביד. שהיה מקשה לי כמותך:
ושניי ליה. ופרקתי לו:
מסייע אין בו ממש. מי שאינו עושה מלאכה ממש אלא מסייע מעט כי האי ובלאו הוא מתעבדא אין בו ממש והכי אמר במסכת שבת בהמצניע (שבת דף צג.) גבי זה יכול וזה אינו יכול יכול חייב ושאינו יכול פטור ואע''ג דקמסייע בהדיה מסייע אין בו ממש:
אַמֵּימָר שְׁרָא לְמִכְחַל עֵינָא בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה. אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְאַמֵּימָר, וְהָאָמַר רָבָא: מֵת בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן — יִתְעַסְּקוּ בּוֹ עַמְמִין, בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי — יִתְעַסְּקוּ בּוֹ יִשְׂרָאֵל. וַאֲפִילּוּ בִּשְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה,
Traduction
The Gemara further relates that Ameimar permitted painting an eye with a medicinal ointment on the second day of the festival of Rosh HaShana if the eye is causing pain and requires treatment. Rav Ashi said to Ameimar: But didn’t Rava say that if a person died on the first day of a Festival, gentiles may attend to his burial; if he died on the second day of a Festival observed in the Diaspora, Jews may attend to his burial? And this is the halakha even on the second day of the festival of Rosh HaShana,
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source