Le texte Le vocabulaire Les révisions
Beitsah
Daf 15a
אֶלָּא בְּקָשִׁין, וְכִי הָא דְּאָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: הַאי נַמְטָא גַּמְדָּא דְּנַרֶשׁ — שַׁרְיָא.
Traduction
Rather, it is referring to hard clothes, upon which it is permitted to sit even if they are a mixture of wool and linen. And this is in accordance with the opinion that Rav Huna, son of Rav Yehoshua, said: With regard to this hard felt [namta] material produced in the town of Neresh, it is permitted to sit or recline on it, and one need not be concerned about the fact that it is a mixture of wool and linen.
Rachi non traduit
בקשין. בגדים קשין שאין מחממים מותר לישב עליהן:
נמטא. בגד שקורין פלטר''א בלע''ז:
גמדא. קשה כמו גמוד מסאני (פסחים דף קיא.) דבר שהוא כווץ נעשה קשה:
דנרש. מקום:
שריא. לישיבה שאינו מחמם:
Tossefoth non traduit
אלא בקשין. משמע הכא דבדבר קשה אין בו משום כלאים וכן משמע ביומא (דף סט. ושם) דקאמר שהכהנים היו מקפלים בגדיהם תחת ראשיהם ופריך הא קא מתהנו מכלאים וכו' וכללא דסוגיא איתא התם כדאיתא הכא ואמר רב אשי שאני בגדי כהונה דקשין הן ותימה דאמר בערכין (דף ג:) הכל חייבין בציצית כהנים לוים וישראלים ופריך פשיטא משום דכהנים הן יהיו פטורים ומשני מהו דתימא הואיל וכתיב לא תלבש שעטנז גדילים תעשה לך אימא כל שישנו בלא תלבש שעטנז ישנו בכלל גדילים תעשה לך והני כהני הואיל ואשתרו כלאים לגבייהו אימא לא לחייבו בציצית קמ''ל דכהנים חייבין והשתא תימה מאי קאמר הואיל ואשתרו כלאים לגבייהו דשאני בגדיהם שהיו קשין לכ''נ דדוקא להציע תחתיהם דהואיל דברכים ליכא אלא איסור דרבנן להציע בקשין לא גזור ומייתי כי ההיא וכו' נמטא גמדא דנרש שריא גמדא שמתקשה מותר להציע תחתיו כן פרש''י אבל רכים אסורים כדאמר התם דלבדין אסורין מפני שהן שוע ול''נ דשריא משמע אפי' ללבוש ויש לומר דאה''נ דשריא אפילו ללבוש ואם תאמר מאי מייתי מהא גמדא דנרש וכו' והא פירש דקשין מותרין דוקא להציע תחתיו אבל ללבוש אסורין וי''ל דגבי [בבגדי כהונה] מיירי שהוא שוע טווי ונוז ואז יש בו איסור כלאים מדאורייתא וכיון שהן אסורין מן התורה א''כ אפילו קשין אסורין בלבישה ובהעלאה אבל גמדא אינו אלא דרבנן כדאמרינן בנדה (דף סא:
ושם) דמדאורייתא בעינן שיהא שוע טווי ונוז והא דקאמר הלבדים אסורים מיירי דוקא דרבנן וכיון דרכים ליכא אסורא אלא דרבנן אפי' בלבישה בקשין לא גזור והני פורפוינטי''ש שקורין באשכנז דמזיל''ש שאנו לובשים דפעמים שיש בהן צמר יש לומר הואיל ואם עושין קרע קטן מוציאין אותו דרך הקריעה דחד מסרך סריך לחבירו שרי אבל אם היו משימין בהן חתיכות קטנות של בגד צמר ודאי שיהא אסור:
אָמַר רַב פָּפָּא: עַרְדָּלִין — אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם כִּלְאַיִם. אָמַר רָבָא: הָנֵי צְרָרֵי דִּפְשִׁיטֵי — אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם כִּלְאַיִם, דְּבִזְרָנֵי — יֵשׁ בָּהֶן מִשּׁוּם כִּלְאַיִם. רַב אָשֵׁי אָמַר: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם כִּלְאַיִם, לְפִי שֶׁאֵין דֶּרֶךְ חִמּוּם בְּכָךְ.
Traduction
Rav Pappa said: With regard to felt socks [ardalayin], there is no prohibition of diverse kinds regarding them, as they are hard. Rava said: These bundles for coins, comprised of hard fabric or felt, there is no prohibition of diverse kinds with regard to them. However, with regard to pouches for holding seeds, there is a prohibition of diverse kinds with regard to them, as they are larger and softer than both felt socks and hard bundles for coins. Rav Ashi said: Both this and that have no prohibition of diverse kinds with regard to them because using these items is not the usual manner of keeping warm. Even if these objects are placed close to one’s skin, this is not the usual way of wearing clothes and warming oneself, and therefore they are permitted.
Rachi non traduit
ערדילין. ראיתי בתשו' הגאונים שרגילין ללבשן תחת מנעליהן (ותולים) עליהם עור של תישים מעובדין תחת קרקעיתן וכנגד העקב של רגל יש עושין אותן של צמר וקורין אותן נמטי:
אין בהם משום כלאים. דקשין הן:
צררי דפשיטי אין בהן משום כלאים. בגד כלאים שצרורין בו מעות מותר לתתן בחיקו שהמעות מקשין אותו ואינו מחמם:
דבזרני. שצרור בהם זרעים:
יש בהם משום כלאים. ואסור לתתן בתוך חיקו:
אֲבָל לֹא סַנְדָּל הַמְסוּמָּר. סַנְדָּל הַמְסוּמָּר מַאי טַעְמָא לָא? מִשּׁוּם מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה.
Traduction
§ The mishna taught: However, one may not send a spiked sandal on a Festival. The Gemara asks: A spiked sandal, what is the reason that it may not be worn? The Gemara answers: It is due to an incident that occurred. A great tragedy resulted when people wore spiked sandals on Shabbat, which led the Sages to decree that these sandals may not be worn on a Shabbat or Festival.
אָמַר אַבָּיֵי: סַנְדָּל הַמְסוּמָּר אָסוּר לְנָעֳלוֹ וּמוּתָּר לְטַלְטְלוֹ. אָסוּר לְנָעֳלוֹ — מִשּׁוּם מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה, וּמוּתָּר לְטַלְטְלוֹ — מִדְּקָתָנֵי: ''אֵין מְשַׁלְּחִין'', דְּאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָסוּר לְטַלְטְלוֹ, הַשְׁתָּא לְטַלְטוֹלֵי אָסוּר, מְשַׁלְּחִין מִבַּעְיָא?
Traduction
Abaye said: With regard to a spiked sandal, it is prohibited to wear it on Shabbat, but it is permitted to move it. He clarifies: It is prohibited to wear a spiked sandal, due to the incident that occurred. And it is permitted to move it, from the fact that the mishna teaches: One may not send. For if it enters your mind that it is prohibited even to move a spiked sandal, now consider: If it were prohibited to move it, is the mishna required to state that one may send it? Rather, it must certainly be permitted to move a spiked sandal inside the house, despite the fact that one may not wear it.
Rachi non traduit
אסור לנעלו ביו''ט:
ומותר לטלטלו. דכלי הוא:
מעשה שהיה. במסכת שבת פרק במה אשה יוצאה (שבת דף ס.):
וְלֹא מִנְעָל שֶׁאֵינוֹ תָּפוּר. פְּשִׁיטָא! לֹא נִצְרְכָא, דְּאַף עַל גַּב דְּנָקֵיט בְּסִיכֵּי.
Traduction
The mishna further teaches: Nor may one send an unsewn shoe on a Festival. The Gemara asks: This is obvious, as these shoes are unfit for wearing. The Gemara answers: This statement was necessary only to teach that although the shoe is attached with pins and can be worn, it may not be sent on a Festival. Since it is not properly sewn, it is not usually worn.
Rachi non traduit
בסיכי. יתדות קטנות של עץ וי''א תופר שתי תפירות באמצעו ושתים בראשו ושתים בעקבו:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף לֹא מִנְעָל לָבָן. תַּנְיָא: רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר בְּשָׁחוֹר, וְאוֹסֵר בְּלָבָן, מִפְּנֵי שֶׁצָּרִיךְ בֵּיצַת הַגִּיר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹסֵר בַּשָּׁחוֹר, מִפְּנֵי שֶׁצָּרִיךְ לְצַחְצְחוֹ.
Traduction
The mishna teaches that Rabbi Yehuda says: One may not even send a white shoe. It is taught in a baraita: Rabbi Yehuda permits the sending of a black shoe but prohibits the sending of a white one because a white one requires a lump of chalk to color it properly. Rabbi Yosei prohibits the sending of a black shoe because one needs to polish it.
Rachi non traduit
ביצת הגיר. גיר מין קרקע המשחיר:
ביצת. כל דבר הנלוש ונעשה עב קרוי ביצת מטונ''ש בלע''ז:
לצחצחו. להחליקו כדמפרש לקמיה שבמקומו היו הופכים מקום בשר מבחוץ ומקום שער מבפנים ודרך מקום בשר להיות בו מרטים וקליפות קליפות:
וְלָא פְּלִיגִי. מָר כִּי אַתְרֵיהּ וּמָר כִּי אַתְרֵיהּ. בְּאַתְרֵיהּ דְּמָר — בִּשְׂרָא לְתַחַת, בְּאַתְרֵיהּ דְּמָר — בִּשְׂרָא לְעֵיל.
Traduction
The Gemara comments: And they do not disagree with regard to the halakha, as this Sage ruled in accordance with the custom of his locale, and this Sage ruled differently, in accordance with the custom of his locale. In the place of this Sage, Rabbi Yehuda, the leather was made so that the side of the hide facing the flesh is on the underneath, facing the inside of the shoe, and therefore it does not require polishing; whereas in the place of that Sage, Rabbi Yosei, the leather was made so that side of the hide facing the flesh is above, facing the outside of the shoe. That side is often cracked and uneven and requires smoothing and polishing.
Rachi non traduit
באתריה דר' יהודה בשרא לתחת. לפנים הלכך א''צ לצחצחו:
זֶה הַכְּלָל כֹּל שֶׁנֵּאוֹתִין בּוֹ בְּיוֹם טוֹב. רַב שֵׁשֶׁת שְׁרָא לְהוּ לְרַבָּנַן לְשַׁדּוֹרֵי תְּפִלִּין בְּיוֹמָא טָבָא. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְהָא אֲנַן תְּנַן, כֹּל שֶׁנֵּאוֹתִין בּוֹ בְּיוֹם טוֹב — מְשַׁלְּחִין אוֹתוֹ! הָכִי קָאָמַר: כֹּל שֶׁנֵּאוֹתִין בּוֹ בְּחוֹל — מְשַׁלְּחִין אוֹתוֹ בְּיוֹם טוֹב.
Traduction
§ The mishna taught that this is the general principle: With regard to any article that one may use on a Festival, one may send it. The Gemara relates: Rav Sheshet permitted the Sages to send phylacteries on a Festival. Abaye said to him: But didn’t we learn in the mishna: With regard to any article that one may use on a Festival, one may send it? Phylacteries are not worn on Festivals. The Gemara answers: This is what the mishna is saying: With regard to any article that one may use on a weekday, one may send it on a Festival.
Rachi non traduit
והאנן תנן כו'. ותפילין אין נאותין בהן ביו''ט כדאמר בערובין (דף צו.) יצאו שבתות וימים טובים שהן עצמן אות:
כל שנאותים בו בחול. שהוא מתוקן כל צרכו:
משלחין אותו ביום טוב. דאי ביום טוב דקתני מתני' לאו אנאותין דלקמיה קאי אלא אמשלחין דבתריה ולאתויי תפילין אתא דאי נמי מנח להו ביו''ט ליכא אסורא ומיהו סנדל המסומר לא דלא לימא מדשרו רבנן לשלחו ש''מ מותר לנעלו:
Tossefoth non traduit
הכי קאמר כל שנאותין בחול וכו'. ואתי לאתויי תפלין דמשלחין אותן דהא אפילו אם מניח אותן ליכא אסורא אבל לא תני לאתויי סנדל המסומר דודאי יהא אסור לשלחו דאי שרית לשלחו אתי לנעלו דאיכא איסורא בדבר זה אבל תפלין (נהי דשבת ויום טוב לאו זמן תפילין הן) מכל מקום ליכא איסורא להניחן:
אָמַר אַבָּיֵי: תְּפִלִּין, הוֹאִיל וַאֲתוֹ לְיָדָן, נֵימָא בְּהוּ מִילְּתָא: הָיָה בָּא בַּדֶּרֶךְ וּתְפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ, וְשָׁקְעָה עָלָיו חַמָּה — מַנִּיחַ יָדוֹ עֲלֵיהֶם עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְבֵיתוֹ. הָיָה יוֹשֵׁב בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ וּתְפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ וְקִדֵּשׁ עָלָיו הַיּוֹם — מַנִּיחַ יָדוֹ עֲלֵיהֶן עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְבֵיתוֹ.
Traduction
Abaye said: With regard to phylacteries, since this topic has come before us in the previous discussion, let us say a novel matter about it: If someone was coming on the road on the eve of a Shabbat or Festival, and he had phylacteries on his head, as the practice then was to don phylacteries the entire day, but not at night, and the sun set before he arrived at his destination, signaling the beginning of the Shabbat or Festival, when phylacteries may not be worn or even moved, he places his hand upon them to cover them so that people will not see them until he reaches his house, at which point he removes them. If he was sitting in the study hall with phylacteries on his head, and the day of Shabbat or the Festival was sanctified, for which he was unprepared, he places his hand upon them until he reaches his house.
Rachi non traduit
היה בא בדרך. בע''ש:
מניח ידו עליהם. שלא יראום וחכמים התירו לו להכניסם לעיר דרך מלבוש דהיא העברה כלאחר יד ומשום בזיון:
בבהמ''ד. בשדה היה ואינו משתמר:
Tossefoth non traduit
היה בא בדרך ותפילין בראשו ושקעה עליו חמה וכו' או יושב בבית המדרש וכו'. פרש''י דתרוייהו מיירי בערב שבת דשבת לאו זמן תפילין וכי בא בדרך ושקעה עליו חמה התירו לו להביאם לעיר הואיל ומביאם כלאחר יד ולפ''ז קשה דא''כ אמאי נקט גבי בא בדרך ושקעה ולגבי יושב בבית המדרש וקדש היום כיון דטעמא דתרוייהו שוין אמאי שני בלישניה לכ''נ ובא בדרך ושקעה מיירי בחול והואיל ושקעה חמה יש לו לסלקן וקמ''ל דלילה לאו זמן תפילין הוא ואם תאמר אי מיירי בחול אמאי אינו מביא אותם בידו וי''ל דלמא משתלפי ליה מידיה וההיא דיושב בבית המדרש נקט וקדש היום דבע''ש מיירי וקמ''ל דשבת לאו זמן תפילין הוא:
מֵתִיב רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא: הָיָה בָּא בַּדֶּרֶךְ וּתְפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ וְקִדֵּשׁ עָלָיו הַיּוֹם — מַנִּיחַ יָדוֹ עֲלֵיהֶן עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְבֵית הַסָּמוּךְ לַחוֹמָה. הָיָה יוֹשֵׁב בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ וְקִדֵּשׁ עָלָיו הַיּוֹם — מַנִּיחַ יָדוֹ עֲלֵיהֶן עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַבַּיִת הַסָּמוּךְ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ.
Traduction
Rav Huna, son of Rav Ika, raised an objection from the following teaching: If one was coming on the road with phylacteries on his head, and the day was sanctified before he arrived at his destination, he places his hand upon them until he reaches the house nearest the wall, where he removes them and leaves them there. If he was sitting in the study hall, outside the city, and the day was sanctified, for which he was unprepared, he places his hand upon them until he reaches a house that is near the study hall, where there are people who can guard the phylacteries. This shows that one may not bring phylacteries all the way to his house, but only to the nearest place within the city boundary.
Rachi non traduit
לבית הסמוך לחומה. משנכנס לעיר יתנם בבית הראשון ולא יוליכם עד ביתו:
לָא קַשְׁיָא: הָא דְּמִנַּטְרָא, הָא דְּלָא מִנַּטְרָא.
Traduction
The Gemara answers: This is not difficult. This baraita, which teaches that one places the phylacteries in the house nearest the wall, is referring to a case where the phylacteries can be safeguarded there, whereas that baraita, which states that he may bring them all the way to his house, deals with a situation where they are not safeguarded in the nearest house.
Rachi non traduit
הא דמנטרא. באותו בית הסמוך לבהמ''ד אם נשמרים הם בו יתנם שם:
אִי דְּלָא מִנַּטְרָא, מַאי אִירְיָא בְּרֹאשׁוֹ? אֲפִילּוּ מַחֲתָן בְּאַרְעָא נָמֵי, דְּהָא תְּנַן: הַמּוֹצֵא תְּפִלִּין — מַכְנִיסָן זוּג זוּג!
Traduction
The Gemara challenges this: If the baraita is dealing with a case where the phylacteries are not safeguarded, why discuss specifically the case of phylacteries that were on his head? Even if one was not donning them but found them placed on the ground, he should also be required to don them and bring them to the house, for didn’t we learn in a mishna (Eiruvin 95a): One who finds phylacteries lying in a field outside of the city on Shabbat should don them and bring them into the city one pair at a time?
Rachi non traduit
מאי איריא בראשו. שכבר היה מלובש בהן מבעוד יום דקא נקיט אביי:
אפי' מחתן בארעא נמי. אפילו לאחר שקדש היום מצאן מונחים בקרקע התירו לו חכמים להניחן בראשו ולהצניען:
המוצא. גרס ולא גרסינן המוציא:
המוצא תפילין. בשבת בשדה:
מכניסן. לעיר:
זוג זוג. נותן בראשו אחד ואחד בזרועו כדרך הנחתן בחול ומכניסן וחוזר והולך ולובש זוג אחר ומכניסן תפילין של ראש ושל זרוע קרי זוג זוג:
לָא קַשְׁיָא: הָא — דְּמִנַּטְרָא מֵחֲמַת גַּנָּבֵי וּמֵחֲמַת כַּלְבֵי. הָא — דְּמִנַּטְרָא מֵחֲמַת כַּלְבֵי וְלָא מִנַּטְרָא מֵחֲמַת גַּנָּבֵי.
Traduction
The Gemara answers: This is not difficult. This baraita, where it was taught that one need not don the phylacteries if they were not already on his head, is referring to a situation where they are safeguarded from thieves and also from dogs. That mishna, which stated that even if one found them on the ground, he must put them on and bring them into the city, is referring to a case where they are safeguarded from dogs but are not safeguarded from thieves.
Rachi non traduit
ולא מנטרא מחמת גנבי. ואשמעינן אביי דהואיל ולא מנטרא מחמת גנבי מאחר שהן בראשו יוליכם עד ביתו אבל אם מצאן שם במקום שהן נשמרין מן הכלבים לא יזיזם ממקומן:
מַהוּ דְּתֵימָא: רוֹב לִסְטִים יִשְׂרָאֵל נִינְהוּ וְלָא מְזַלְזְלִי בְּהוּ, קָא מַשְׁמַע לַן.
Traduction
The Gemara clarifies the novel element of the mishna’s ruling. Lest you say: Since most thieves [listim] are Jews, who would not treat phylacteries with contempt, one should not be allowed to carry them because there is no danger that they will be desecrated if they are left in their place, the mishna teaches us that the halakha takes the minority of cases into account. It is therefore appropriate to don the phylacteries and bring them into the city.


הֲדַרַן עֲלָךְ בֵּיצָה

Traduction
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source