Le texte Le vocabulaire Les révisions
'Haguigah
Daf 26b
שֶׁלֹּא תִּגְּעוּ בַּשֻּׁלְחָן.
Traduction
that you not touch the table of the shewbread. If you defile it by touching it, it would need to be removed for immersion, and this would lead to the temporary suspension of the mitzva of the shewbread, which had to be on the table at all times.
Tossefoth non traduit
שלא תגעו בשלחן. בכהנים עמי הארץ ההולכין להיכל להשתחות קאמר דאילו ישראל לא היו ראוין לילך אף בין אולם למזבח וכן פירש רש''י:
כָּל הַכֵּלִים שֶׁהָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ יֵשׁ לָהֶם שְׁנִיִּים וּשְׁלִישִׁים, שֶׁאִם נִטְמְאוּ הָרִאשׁוֹנִים — יָבִיאוּ שְׁנִיִּים תַּחְתֵּיהֶן. כָּל הַכֵּלִים שֶׁהָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ טְעוּנִין טְבִילָה, חוּץ מִמִּזְבַּח הַזָּהָב וּמִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת מִפְּנֵי שֶׁהֵן כַּקַּרְקַע, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְצוּפִּין.
Traduction
The mishna continues: All the vessels that were in the Temple had second and third substitute vessels, so that if the first ones became impure they could bring the second ones in their place. All the vessels that were in the Temple required immersion after the Festival, apart from the golden altar and the bronze altar, because they are considered like the ground and therefore, like land itself, not susceptible to impurity. This is the statement of Rabbi Eliezer. And the Rabbis say: It is because they are coated.
Rachi non traduit
טעונין טבילה. מפני טומאת הרגל:
חוץ ממזבח הזהב ומזבח הנחשת מפני שהן כקרקע. שהכתוב קראו מזבח אדמה ושלחן הא אמרן דלא נגעו בו:
מפני שהן מצופין. בגמרא מפרש:
גְּמָ' תָּנָא: הִזָּהֲרוּ שֶׁמָּא תִּגְּעוּ בַּשּׁוּלְחָן וּבַמְּנוֹרָה. וְתַנָּא דִּידַן, מַאי טַעְמָא לָא תָּנֵי מְנוֹרָה? שֻׁלְחָן כְּתִיב בֵּיהּ ''תָּמִיד'', מְנוֹרָה לָא כְּתִיב בַּהּ ''תָּמִיד''.
Traduction
GEMARA: A tanna taught in a baraita that they would say to the am ha’aretz priests: Be careful lest you touch the table, as explained above, or the candelabrum, as the Gemara will explain. The Gemara asks: And regarding the tanna of our mishna, what is the reason he did not teach that they were instructed not to touch the candelabrum as well? The Gemara answers: With regard to the table it is written: ''Shewbread before Me always'' (Exodus 25:30), indicating that the table holding the shewbread must always be in its place, whereas with regard to the candelabrum it is not written ''always,'' and therefore it can be removed for immersing.
Rachi non traduit
גמ' מנורה לא כתיב בה תמיד. כלומר תמידין האמורין במנורה לא תמיד יומם ולילה קאמר אלא תמיד מלילה ללילה כתמיד האמור בעולת תמיד ובחביתי כ''ג אבל ביום לא היה דולק דמערב עד בוקר כתיב (שמות כח) תן לה מדת השמן שיש בה כדי לידלק מערב עד בוקר לפיכך כל היום אתה יכול לסלקה ולהטבילה אבל תמיד האמור בשלחן תמיד יום ולילה הוא דמשבת לשבת הוא ערוך עליו:
Tossefoth non traduit
מנורה לא כתיב בה תמיד. פי' רש''י דתמיד דכתיב בה לא דמי לתמיד דשלחן דהאי תמיד מלילה ללילה הוי כמו עולת תמיד האמור בתמיד ובחביתי כ''ג אבל ביום לא היה דולק דמערב ועד בקר כתיב תן לה מדתה מערב עד בקר הלכך כל היום יכול לסלקה אבל תמיד האמור בשלחן כל היום וכל הלילה דהלחם נסדר עליו משבת לשבת והקשה הר''ר אלחנן דהא במסכת תמיד (דף ל:) משמע דנר מערבי דולק כל היום שממנה היה מדליק ובה היה מסיים ומסתמא מתמיד נפקא ועוד קשה להר''ר אלחנן עלה דההיא דהא כתיב מערב עד בקר ושיערו חכמים מדתה לחצי לוג וי''ל דמ''מ לא היה בה טפי מבשאר נרות ומ''מ ממילא מחמת הנס דולק כל היום ובשעה שלא היה הנס היו דולקין אותה בבקר כדי להדליק ממנה האחרות:
וְאִידָּךְ: כֵּיוָן דִּכְתִיב: ''וְאֶת הַמְּנוֹרָה נֹכַח הַשֻּׁלְחָן'', כְּמַאן דִּכְתִיב בַּהּ ''תָּמִיד'' דָּמֵי. וְאִידָּךְ: הָהוּא לִקְבּוֹעַ לָהּ מָקוֹם הוּא דַּאֲתָא.
Traduction
The Gemara asks: And regarding the other tanna, in the baraita, why does he include the candelabrum? The Gemara answers: Since it is written: ''And you shall set the table without the veil and the candelabrum opposite the table'' (Exodus 26:35), indicating that the candelabrum must always be placed opposite the table; it is as though it is written ''always'' with regard to the candelabrum as well. And the other tanna, in the mishna, who does not object to removing the candelabrum for immersion, would reply: That verse comes only to establish a place for the candelabrum, to describe where it must be positioned, but it does not mean to say that it must be opposite the table at all times.
Rachi non traduit
נוכח השלחן. כל זמן שהשלחן שם תהא מנורה נוכחו:
וְתִיפּוֹק לִי דִּכְלִי עֵץ הֶעָשׂוּי לְנַחַת הוּא, וְכָל כְּלִי עֵץ הֶעָשׂוּי לְנַחַת לָא מְטַמֵּא. מַאי טַעְמָא — דּוּמְיָא דְשַׂק בָּעֵינַן: מָה שַׂק מִיטַּלְטֵל מָלֵא וְרֵיקָם — אַף כֹּל מִיטַּלְטֵל מָלֵא וְרֵיקָם!
Traduction
The Gemara poses a question concerning the requirement to keep amei ha’aretz away from the table: And let us derive it, i.e., let it be established, that it is not necessary to take care against contact with the table, as it is incapable of contracting ritual impurity. This is because it is a wooden vessel designated to rest in a fixed place, and the halakha is that any large, wooden vessel designated to rest in a fixed place cannot become impure. What is the reason for this halakha? Since wooden vessels and sacks are juxtaposed in the verse describing their impurity (Leviticus 11:32), we require a wooden vessel to be similar to a sack in order to be capable of contracting impurity, in the following manner: Just as a sack is carried when it is both full and empty, so too any wooden vessel that is carried full and empty can contract impurity, as opposed to vessels, such as the table, that are designated to rest in a fixed place. The table should therefore not be susceptible to impurity at all.
Rachi non traduit
ותיפוק לי. דאי נמי נגעו בשלחן לא מיטמאו ליה דהא כלי עץ העשוי לנחת במקום אחד הוא:
דומיא דשק בעינן. לענין טומאה הוקשו כלי עץ לשק דכתיב כל אשר יפול עליו מהם במותם יטמא מכל כלי עץ או בגד או עור או שק (ויקרא י''א:ל''ב):
מה שק מיטלטל מלא וריקם. יצא העשוי לנחת דאינו מיטלטל מלא וריקן יצא כלי עץ המחזיק מ' סאה בלח שהן כוריים ביבש אע''פ שמיטלטל ריקן אינו מיטלטל מלא שאם יטלטלנו מלא ישבר:
Tossefoth non traduit
כלי עץ העשוי לנחת. הקשה הר''ר אלחנן כל שנים שהיו ישראל במדבר היו מטלטלים אותה ואם כן אין עשוי לנחת ואם כן אמאי צריך ראייה מקרא השלחן הטהור מכלל דאיכא טמא ותירץ דלא איצטריך קרא רק לנוב וגבעון ושילה ובית עולמים שלא היתה מטולטלת ושמעינן מקרא שהיו מגביהין אותה ולא נראה כיון שהיתה מטולטלת כבר אף משבאו לבית עולמים נמי לא נפקא מידי קבלת טומאה ראשונה אלא י''ל דלא מהני טלטולה כיון דלא היתה מטולטלת לבדה כי אם בהדי שאר כלים:
הַאי נָמֵי מִיטַּלְטֵל מָלֵא וְרֵיקָם הוּא, כִּדְרֵישׁ לָקִישׁ. דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מַאי דִּכְתִיב: ''עַל הַשֻּׁלְחָן הַטָּהוֹר'', מִכְּלָל שֶׁהוּא טָמֵא.
Traduction
The Gemara answers: The table too is in fact carried full and empty, in accordance with the words of Reish Lakish. For Reish Lakish said: What is the meaning of that which is written: ''And you shall set them in two rows, six in a row, upon the pure table'' (Leviticus 24:6)? The words ''pure table'' teach by inference that it is capable of becoming impure, and therefore the Torah warns us to make sure it is pure when the twelve loaves of bread are placed there.
Rachi non traduit
השלחן הטהור. שאמרתי שיהא טהור מכלל שהוא ראוי לטומאה והלא כלי עץ העשוי לנחת הוא:
וְאַמַּאי? כְּלִי עֵץ הֶעָשׂוּי לְנַחַת הוּא, וְאֵינוֹ מְקַבֵּל טוּמְאָה! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁמַּגְבִּיהִין אוֹתוֹ וּמַרְאִין בּוֹ לְעוֹלֵי רְגָלִים לֶחֶם הַפָּנִים, וְאוֹמְרִים לָהֶם: רְאוּ חִיבַּתְכֶם לִפְנֵי הַמָּקוֹם, סִילּוּקוֹ כְּסִידּוּרוֹ. דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: נֵס גָּדוֹל נַעֲשָׂה בְּלֶחֶם הַפָּנִים, כְּסִידּוּרוֹ כָּךְ סִילּוּקוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''לָשׂוּם לֶחֶם חוֹם בְּיוֹם הִלָּקְחוֹ''.
Traduction
And why indeed is the table susceptible to ritual impurity, being that it is a wooden vessel designated to rest in a fixed place and should therefore not be susceptible to impurity? Rather, this verse teaches that they would lift the table with the shewbread on it to display the shewbread to the pilgrims standing in the Temple courtyard, as it was prohibited for Israelites to enter the Sanctuary, where the table stood, and they would say to them: Behold your affection before God, Who performs a perpetual miracle with the bread, for when it is removed from the table on Shabbat it is just as fresh as when it was arranged on the previous Shabbat. As Rabbi Yehoshua ben Levi said: A great miracle was performed with the shewbread: As its condition during its arrangement, so was its condition during its removal, as it is stated: ''To place hot bread on the day when it was taken away'' (I Samuel 21:7), indicating that it was as hot on the day of its removal as it was on the day when it was placed.
Rachi non traduit
סילוקו כסידורו. שסילוקו לשבת הבאה חם כיום סידורו:
חם ביום הלקחו. שיהא חם ביום הלקחו מעל השלחן:
Tossefoth non traduit
סילוקו כסידורו. לענין שהיה רך ומה שאמר הפסוק חום ביום הלקחו לאו דוקא אלא דחם לא היה דאיכא מ''ד במנחות (דף צה:) שהיא נאפת מערב שבת ואי אפשר. שישמור החום עד השבת אם לא שנאמר לדבריו נשאר בתנור לשמור חומו עד השבת בבקר:
וְתִיפּוֹק לִי מִשּׁוּם צִיפּוּי. דְּהָתְנַן: הַשֻּׁלְחָן וְהַדּוּלְפְּקֵי שֶׁנִּפְחֲתוּ, אוֹ שֶׁחִיפָּן בְּשַׁיִישׁ, וְשִׁיֵּיר בָּהֶם מְקוֹם הַנָּחַת כּוֹסוֹת — טָמֵא. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מָקוֹם הַנָּחַת הַחֲתִיכוֹת.
Traduction
The Gemara asks another question: Let us derive this fact, i.e., that the table can contract ritual impurity, not because it is portable but due to its golden coating. For didn’t we learn in a mishna (Kelim 22:1): Concerning a table and a dulpaki that some of its surface became broken off, or that one coated with marble, i.e., stone not being susceptible to impurity: If he left on them a place on the surface that remained unbroken or uncoated, big enough for placing cups, it remains susceptible to impurity as a wooden vessel. Rabbi Yehuda says: It must have an unbroken and uncoated place big enough for placing pieces of meat and bread as well in order to maintain susceptibility to impurity as a wooden vessel. It is clear from this mishna that if a table is completely coated with stone it is not susceptible to impurity, showing that the status of a vessel follows its external coating, not its main material. The Temple table, which was coated with gold, should have the status of a metal vessel.
Rachi non traduit
ותיפוק לי. דמקבל טומאה ואפילו הוא עשוי לנחת:
משום ציפויו. שהוא מתכת דכלי מתכת לא איתקש לשק:
דהתנן. דבתר ציפוי אזלינן:
הדולפקי. כסא המתקפל ומכוסה עור:
שחיפהו בשייש. דשוב הוי ככלי אבנים שאין מקבלין טומאה:
ושייר בהן. מן הפחיתה או מן החיפוי כדי הנחת כוסות:
טמא. שעדיין ראוי למלאכתו ראשונה:
רבי יהודה אומר. צריך אף הנחת חתיכות לחם ובשר ואי לא לאו שלחן הוא אלמא ציפויו מבטלו אפילו להקל וכל שכן להחמיר:
וְכִי תֵּימָא: שָׁאנֵי עֲצֵי שִׁטִּים דַּחֲשִׁיבִי וְלָא בָּטְלִי, הָנִיחָא לְרֵישׁ לָקִישׁ, דְּאָמַר: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בִּכְלֵי אֶכְּסְלָגֵים הַבָּאִין מִמְּדִינַת הַיָּם, אֲבָל בִּכְלֵי מְסִמֵים — לָא בָּטְלִי, שַׁפִּיר. אֶלָּא לְרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר: אֲפִילּוּ בִּכְלֵי מְסִמֵים נָמֵי בָּטְלִי, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?
Traduction
The Gemara proposes a possible answer: And if you would say that acacia wood, from which the Temple table was made, is different, as it is an important, valuable kind of wood and is therefore not nullified by a coating, this works out well according to Reish Lakish, who said: They taught that a wooden vessel is nullified by its coating only with regard to vessels made of cheap akhselag wood which comes from overseas, but vessels made of expensive masmi wood are not nullified by a coating. According to this opinion it is fine, for we can say that the acacia wood of the table is also not nullified by its golden coating. But according to Rabbi Yoḥanan, who said: Even expensive masmi vessels are also nullified by a coating, what is there to say?
Rachi non traduit
לא שנו. הך דקתני ציפויו מבטלו אלא בעצי אכסלגים שאינו חשוב כ''כ:
Tossefoth non traduit
בכלי אכסלגים. יתכן לפרש שהיא שם עיר וחשובים כלים הבאים משם וקשה דהכא משמע של עץ היו והתם בזבחים פרק דם חטאת (זבחים דף צד.) משמע שהיו של עור כדפי' רש''י גבי העור טעון כבוס במקו' קדוש:
[וע' תוס' מנחות צז. ד''ה כלי]:
וְכִי תֵּימָא: כָּאן בְּצִיפּוּי עוֹמֵד, כָּאן בְּצִיפּוּי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד — הָא בְּעָא מִינֵּיהּ רֵישׁ לָקִישׁ מֵרַבִּי יוֹחָנָן: בְּצִיפּוּי עוֹמֵד, אוֹ בְּצִיפּוּי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד? בְּחוֹפֶה אֶת לְבִזְבְּזָיו, אוֹ בְּשֶׁאֵינוֹ חוֹפֶה אֶת לְבִזְבְּזָיו?
Traduction
The Gemara proposes another possible answer: And if you would say that the mishna is not applicable because here in the mishna the wood is nullified by its coating because it is speaking of a fixed coating, whereas there in the case of the Temple table the golden coating is not fixed onto the wood, this is impossible. For didn’t Reish Lakish inquire of Rabbi Yoḥanan: Does this law that vessels follow their coating deal only with a fixed coating or even with a coating that is not fixed? And he asked him further: Does it deal only with a coating that covers the table’s rim as well as the table itself, or even with one that does not cover its rim?
Rachi non traduit
ציפוי שאינו עומד. שאינו מחוזק במסמרים יפה ותאמר דההוא דמקדש לאו עומד הוא:
לבזבזין. שפה לשלחן סביב:
Tossefoth non traduit
כאן בצפוי עומד. ושל מקדש לא היה עומד דשלש שולחנות היו במקדש כמין שלשה ארונות שעשה בצלאל והצפוי נוח להסירו וי''מ בצפוי עומד צפוי דשייש כגון שלחן ודולבקי דשייש עב וחזק וגם בלא עץ נמי עומד מאליו לכך לא חשיב העץ אבל שלחן של משה הזהב היה דק וקלוש ובלא עץ לא מצי קאי לפיכך העץ עיקר והצפוי בטל לגביה:
וַאֲמַר לֵיהּ: לָא שְׁנָא בְּצִיפּוּי עוֹמֵד וְלָא שְׁנָא בְּצִיפּוּי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד, לָא שְׁנָא בְּחוֹפֶה אֶת לְבִזְבְּזָיו וְלָא שְׁנָא בְּשֶׁאֵינוֹ חוֹפֶה אֶת לְבִזְבְּזָיו. אֶלָּא: שָׁאנֵי שֻׁלְחָן —
Traduction
And Rabbi Yoḥanan said to him in response: It is not different if it is a fixed coating and it is not different if it is a coating that is not fixed; and it is not different if the coating covers the table’s rim and it is not different if it does not cover its rim. Therefore, since the coating always determines the status of the vessel, the Temple table, with its gold coating, should be susceptible to impurity. Rather, we must say a different explanation as to why the coating does not make the table susceptible to impurity: The table is different
Tossefoth non traduit
שאני שלחן דרחמנא קרייה עץ. יש להקשות מזבח נמי איקרי עץ דכתיב המזבח עץ שלש אמות ותנן ליה במתני' דפליגי ביה משום דלא בטיל הצפוי אגב העץ אלא העץ בטל ועוד אמר בסמוך ואיבעית אימא רבנן לר''א קאמרי מאי דעתך משום דמצופין מיבטל בטל צפוי לגבייהו אלמא טעמא משום דהצפוי בטל לגבי העץ ואילו גבי שלחן ודולבקי היכא דלא שייר כלום בטל העץ אגב הצפוי ומיהו הך קרא דמזבח של עץ מתרגם יהונתן פתורא דסמוך למזבח דדהבא אבל מזבח לא מיקרי של עץ וגם שלחן לא מצינו דאיקרי עץ כי אם השלחן דסמוך למזבח מדאפקי' בלשון מזבח אבל שמא שלחן ודולבקי עץ לא איקרי לפיכך לא בטיל הצפוי לגבייהו אי לא שייר כלום והר''ר אלחנן תי' דלא קשה מידי כדתנן במתני' כל הכלים שהיו במקדש טעונים טבילה חוץ ממזבח הזהב והנחשת מזבח הנחשת דכתיב מזבח אבנים תעשה לי מזבח הזהב דכתיב המנורה והמזבחות ואיתקוש להדדי לפיכך נבטל צפוי גבי מזבח הנחשת הלכך לא מקבלי טומאה אך צריך עיון האי קרא דמזבח שלש אמות במאי מיתוקם אי מזבח הזהב אמתים ותו לא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source