Vayedaber

Simple Havroutah

'Haguigah

Daf 25a

הַמְדוּמָּעוֹת — נֶאֱמָנִין עֲלֵיהֶם בִּשְׁעַת הַגִּיתּוֹת וְהַבַּדִּים, וְקוֹדֶם לַגִּיתּוֹת שִׁבְעִים יוֹם.

Traduction

that are mingled, amei ha’aretz are trusted with regard to them during the period of the winepress and the olive press, and also up to seventy days before the winepress, for that is when people begin to purify their vessels in preparation for the wine-pressing season.

Rachi non traduit

המדומעות. מפרש בגמרא והשתא משמע של טבל תרומה וחולין מעורבין:

שבעים יום. מקדימין לטהר את הכלים גיתות של יין בדים של שמן:

גְּמָ' בִּיהוּדָה אִין, וּבַגָּלִיל לָא, מַאי טַעְמָא?

Traduction

GEMARA: The mishna teaches that amei ha’aretz are trusted with regard to the purity of sacrificial wine and oil in Judea. The Gemara infers: In Judea, yes, but in the Galilee, no. What is the reason for this distinction between the two places?

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מִפְּנֵי שֶׁרְצוּעָה שֶׁל כּוּתִים מַפְסֶקֶת בֵּינֵיהֶן.

Traduction

Reish Lakish said: It is because a strip of land inhabited by Samaritans [Kutim] separates between Judea and the Galilee, and it is impossible to travel from one land to the other without traversing this strip. The Sages decreed that lands inhabited by non-Jewish nations are considered ritually impure, so that it would be impossible to transport food from the Galilee to Judea, where the Temple is located, without the food becoming impure. Therefore, even oil and wine prepared by ḥaverim who lived in the Galilee were not accepted for sacrificial use.

Rachi non traduit

גמ' רצועה. של ארץ העמים מפסקת בין גליל ליהודה וירושלים ביהודה היא וא''א להביאן לירושלים בטהרה לפי שגזרו חכמים טומאה על ארץ העמים ואפילו של חברים שמגליל אינו בא לנסכים:

Tossefoth non traduit

שרצועה של כותים מפסקת. הקשה הר''ר אלחנן היאך היו מביאין אפר פרה לגליל דא''א לעשות אלא בירושלים וא''כ נטמא בהבאת דרך ארץ העמים ושמא דבשביל קטן איכא להביא דרך שם אבל להביא יין ושמן לנסכים בעי שביל גדול אבל צ''ע היאך עולין לרגל מן הגליל כיון דאפסקיה ליה רצועה נטמא ובעי הזאה ג' וז' כדאמר פ' כ''ג בנזיר (דף נד.) הקשה הר''ר אלחנן דתניא בתוספתא ארץ העמים טמאה מקוואותיה ושביליהן טמאין ארץ הכותים טהורה ומקוואותיהן טהורין ושביליהן טהורים כו' ונראה למורי דהתם נשנית קודם שקלקלו לדמות יונה כדאיתא פ''ק דחולין (דף ו.) והכי משמע בירושלמי דע''ז פ''ב בעו כותאי קומי רבי אבהו אבותיכם היו מסתפקין משלנו מפני מה אין אתם מסתפקין משלנו אמר להו אבותיכם לא קלקלו מעשיהם אתם קלקלתם מעשיכם דתנינן תמן א''י טהורה מקוואותיה טהורים כו' ולאחר שנתקלקלו שאף רבי מאיר מצינו שגזר עליהן בפ''ק דחולין:

וְנֵיתֵיב בְּשִׁידָּה תֵּיבָה וּמִגְדָּל? הָא מַנִּי — רַבִּי הִיא, דְּאָמַר: אֹהֶל זָרוּק — לָאו שְׁמֵיהּ אֹהֶל. דְּתַנְיָא: הַנִּכְנָס לְאֶרֶץ הָעַמִּים בְּשִׁידָּה תֵּיבָה וּמִגְדָּל, רַבִּי מְטַמֵּא, וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר.

Traduction

The Gemara raises a difficulty: And let the residents of the Galilee place the wine and oil and transport it to Judea in a closed box, a chest, or a closet, whose contents cannot contract impurity, as they have the status of separate tents. The Gemara answers: In accordance with whose opinion is this mishna? It is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, who said: A thrown tent, i.e., a moving tent, is not called a proper tent, and therefore its contents are subject to impurity. In our case, then, the contents would contract the impurity decreed upon the lands of non-Jewish nations. As it is taught in a baraita: Concerning one who enters a land of non-Jewish nations sitting in a box, a chest, or a closet, Rabbi Yehuda HaNasi declares him to be impure, and Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, declares him to be pure.

Rachi non traduit

אהל זרוק. אהל המיטלטל ונזרק לאו שמיה אהל להיות מפסיק בין אוירה של ארץ העמים והם גזרו על אוירה:

Tossefoth non traduit

אהל זרוק לאו שמיה אהל. בפרק כ''ג בנזיר (דף נה. ושם) אמר כתנאי הנכנס לארץ העמים בשידה תיבה ומגדל רבי מטמא ורבי יוסי בר יהודה מטהר מאי לאו דרבי סבר משום אוירא גזרו ורבי יוסי סבר לא גזרו משום אוירא לא דכ''ע משום גושא גזרו משום אוירא לא גזרו מר סבר אהל זרוק לא שמיה אהל ומר סבר שמיה אהל והתניא רבי יוסי בר יהודה אומר תיבה מלאה ספרים וזרקה על פני המת באהל טמאה וכו' וקשה מאי קאמר כיון דס''ל שמיה אהל אמאי זרק על פני המת טמאה אהל זרוק הוא וחוצץ וי''מ והתניא לשון קושיא הוי והכי פריך כדפרשינן וחוצץ ואח''כ דמסיק וקאמר ואי בעית אימא גר' דכ''ע לא שמיה אהל וגרס דכ''ע משום אוירא ומר סבר דלא שכיח ולא גזרו ביה רבנן והקשה הר''ר אלחנן דבשמעתין משמע דפליגי אי שמיה אהל בזרוק אי לא והכי נמי בפ' בכל מערבין (עירובין דף ל:
ושם) ודוחק הוא לומר דנקט הכא לישנא דאהל זרוק משום דמעיקרא בעי למימר ליה ולפי המסקנא אינו ועוד קשה להר''י דהתם נמי צ''ל לרבי יוסי בר יהודה דשמיה אהל כי מוקי פלוגתא בשמא יוצא ראשו ורובו ולית ליה טעמא דאוירא לא שכיח ואמאי מטהר רבי יוסי אם לא מטעם דאהל זרוק שמיה אהל ותהדר קושיין לדוכתה מתיבה מלאה ספרים אמאי מטמא ותירץ ר''י דלעולם אמת הוא דפליגי באהל זרוק שמיה אהל ודוקא כגון שידה תיבה ומגדל שהולכים אבל זרק תיבה לא הוי אהל וכן משמע במסכת אהלות (פ''ח מ''ה) עוף הפורח או הקופץ וספינה המטרפת לא הויא אהל ומייתי סייעתא מזורק תיבה מלאה ספרים מדקאמר ואם היתה מונחת טהורה והיינו שהולכת בנחת והיינו אהל זרוק וזרק דרישא לא חשיב אהל זרוק דומיא דעוף הפורח:

וְלַיְיתוּהּ בִּכְלִי חֶרֶס הַמּוּקָּף צָמִיד פָּתִיל! אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, שׁוֹנִין: אֵין הַקֹּדֶשׁ נִיצּוֹל בְּצָמִיד פָּתִיל.

Traduction

The Gemara raises a further difficulty: And let them bring oil and wine to the Temple in an earthenware vessel sealed with a tightly bound cover, which cannot contract impurity even if it is in the same tent as a corpse, as it states: ''And every open vessel, which has no covering tightly bound upon it, is unclean'' (Numbers 19:15). Rabbi Eliezer said: The Sages taught in a baraita: Sacrificial food, unlike other items, is not spared from impurity by being in a container with a tightly bound cover.

Rachi non traduit

שונין. תנאים שונין ברייתא שאין הקודש ניצל בצמיד פתיל:

Tossefoth non traduit

שונין אין הקדש ניצול במוקף צמיד פתיל. צ''ע אמאי לא חשיב ליה גבי מעלות דתרומה מצינו בשילהי הניזקין (גיטין דף סא:
ושם) דניצלת בהא דאמר מפקידין תרומה אצל ע''ה במוקף צמיד פתיל הר''ר אלחנן ויש להקשות על הא דאמר בפ''ק דנדה (דף ה: ושם) ומה כלי חרס המוקף צמיד פתיל הניצול באהל המת אינו מציל במעת לעת שבנדה ומאי קאמר במאי מציל במת היינו בתרומה ולא בקדש כדאיתא הכא בהכי מציל נמי במעת לעת שבנדה דקאמר התם מעת לעת שבנדה לקדש אבל לא לתרומה וי''ל דבהא לא שייך הצלה אי לא מטמא לה וה''ק ומה כלי חרס המציל באהל המת במאי שמטמא לה כגון לתרומה אינו מציל במעת לעת במאי שמטמא דהיינו לקדש דוקא:

וְהָתַנְיָא: אֵין חַטָּאת נִיצֹּלֶת בְּצָמִיד פָּתִיל. מַאי לָאו: הָא קֹדֶשׁ נִיצּוֹל! לָא: הָא מַיִם שֶׁאֵינָן מְקוּדָּשִׁים נִיצּוֹלִין בְּצָמִיד פָּתִיל.

Traduction

The Gemara asks: But isn’t it taught in a baraita: Water of purification containing ashes from the red heifer is not spared from impurity by being in a vessel with a tightly bound cover? What, is it not implied in the baraita this inference: That sacrificial food is spared from impurity in such a situation? The baraita seems to imply that this is a special stringency for water of purification, which does not apply to anything else, including sacrificial food. The Gemara rejects this: No, the baraita’s inference should be understood differently, as this: Water that has not yet been consecrated by being mixed with ashes of the red heifer is spared from impurity by being in a vessel with a tightly bound cover, even if they are designated for such a use at a later stage.

Rachi non traduit

אין חטאת. מי אפר פרה:

שאינן מקודשין. שלא ניתן האפר עליהן עדיין:

ניצולין. וכשירין לקדשן אחר כך:

וְהָאָמַר עוּלָּא: חַבְרַיָּיא מְדַכַּן בְּגָלִילָא! מַנִּיחִין, לִכְשֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ וִיטַהֲרֶנָּה.

Traduction

The Gemara raises another difficulty: But didn’t Ulla say: Ḥaverim purify their wine and oil, i.e., they produce their wine and oil by the standards of purity used for sacrificial food in the Galilee, to be used for sacrificial purposes? This indicates that there must have been some way of transporting them from the Galilee to the Temple, for otherwise why would they have prepared such items? The Gemara answers: Indeed, they could not transfer these items to the Temple. Rather, they would leave them in their place, and their thought was that when Elijah comes in messianic times and purifies the road from Galilee to Judea, these items will become eligible for use.

Rachi non traduit

מדכן. מטהרין יינן ושמנן למזבח ואי רצועה מפסקת למה מטהרין:

שמא יבא אליהו. ויראה להן שביל בה שאינו מארץ העמים:

וּבִשְׁעַת הַגִּיתּוֹת נֶאֱמָנִין אַף עַל הַתְּרוּמָה. וּרְמִינְהִי: הַגּוֹמֵר זֵיתָיו — יְשַׁיֵּיר קוּפָּה אַחַת וְיִתְּנֶנָּה לְעָנִי כֹּהֵן!

Traduction

§ It was taught in the mishna: And during the period of the winepress and olive press, amei ha’aretz are trusted even with regard to the purity of teruma. And the Gemara raises a contradiction from the following teaching: An am ha’aretz who finishes pressing his olives should leave over one sack of unpressed olives, and give it to a poor priest as teruma, so that the priest himself can make ritually pure oil from it. This shows that even during the period of the olive press the am ha’aretz is not trusted to make pure olive oil himself.

Rachi non traduit

הגומר את זיתיו. עם הארץ שבא לגמור את זיתיו:

ישייר קופה אחת. לצורך תרומותיו:

ויתננה לעני כהן. ויראנה שלא הוכשרו הזיתים והכהן יעשנה בטהרה אלמא בשעת הגיתות והבדים אין נאמנים:

Tossefoth non traduit

יתננה לעני כהן. פרש''י ויראה שלא הוכשרו הזיתים משמע מהכא דבעינן הכשר בזיתים ולא מכשר ליה בשעת מסיקה ודלא כפר''ת שפירש בפ''ק דשבת (דף יז.) אם אתה מקניטני גוזרני על המסיקה ושוב גזר לה וכן משמע בכולה תוספתא דטהרות פרק ג' דתני דבעינן בזיתים הכשר ויש טעם נכון לדבר כדפי' ר''י שמשקה זיתים אינו אלא מוהל בעלמא ולא חשיב משקה. לעיני כהן גר' וכן גרס רש''י והכי איתא בסדר המשנה דטהרות הגומר זיתיו יתננה לעיני כהן דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר ימסור לו מפתח ומאן דגרס לעני כהן שיבוש הוא בידו:

אָמַר רַב נַחְמָן, לָא קַשְׁיָא: הָא בְּחָרְפֵי, הָא בְּאַפְלֵי. אֲמַר לֵיהּ רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: כְּגוֹן מַאי? כְּאוֹתָן שֶׁל בֵּית אָבִיךָ.

Traduction

Rav Naḥman said: This is not difficult. This case of the mishna, where amei ha’aretz are trusted to produce pure olive oil themselves, is referring to people who press their olives early, during the regular season of the olive press, while that case is referring to those who press their olives later, after the period when most people press their olives has passed. Rav Adda bar Ahava said to him: Such as what case, for example? Such as those olives of your father’s house. Rav Naḥman’s father had many olives, and he often pressed them after the regular pressing season.

Rachi non traduit

באפלי. שכבר עבר זמן הגיתות לרובא דעלמא קאמר דלא מהימן:

כשל בית אביך. אפלי הוו:

רַב יוֹסֵף אָמַר: בְּגָלִילָא שָׁנוּ. אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי: עֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְהַגָּלִיל — הֲרֵי הֵן כִּיהוּדָה, נֶאֱמָנִין עַל הַיַּיִן בִּשְׁעַת הַיַּיִן וְעַל הַשֶּׁמֶן בִּשְׁעַת הַשֶּׁמֶן, אֲבָל לֹא עַל הַיַּיִן בִּשְׁעַת הַשֶּׁמֶן וְלֹא עַל הַשֶּׁמֶן בִּשְׁעַת הַיַּיִן.

Traduction

Rav Yosef said a different resolution of the above contradiction. The source that states that amei ha’aretz are not trusted was taught with regard to the Galilee, and as the mishna taught earlier concerning sacrificial wine and oil, amei ha’aretz are trusted only in Judea and not in the Galilee. Abaye raised an objection to him from a baraita: Transjordan and the Galilee are like Judea, in that they are trusted with regard to wine of teruma during the period of wine production, and with regard to oil of teruma during the period of oil production. However, they are not trusted with regard to wine during the period of oil production, nor are they trusted with regard to oil during the period of wine production. This baraita shows that with regard to teruma there is no difference between the trustworthiness of amei ha’aretz who live in the Galilee and that of those who live in Judea.

Rachi non traduit

בגלילא שנו. ומתני' דקא תני דמהימני ביהודה קאי דקתני רישא שביהודה נאמנין על טהרות יין ושמן ועלה קאי ובשעת הגיתו' והבדים אף על התרומ':

Tossefoth non traduit

בגלילא שנו. שיש להם רוב שמן ומאחרים בבדים ברוב שמן שיש להם לעשות והכי נמי אמר פרק כירה (שבת דף מז. ושם) גבי מטלטלין כנונא אגב קיטמא כלומר מחתה אגב קיטמא כדלעיל מינה מחתה אגב אפרה וכן פירש בערוך ועדיף טפי מכלכלה ואבן שבתוכה ואותיב ליה ושוין שאם יש בה שברי פתילה שאסור לטלטלה שבטל הכלי והשמן אגב הפתילה ומוקי לה בגלילא שנו כלומר שעשירים הוו מרוב שמן ולא קפדי עליה בטיל ליה אגב פתילה ודוגמא לדבר ההוא דבפ''ק דסנהדרין (דף יא:) טול אגרתא וכתוב לאחנא בני גלילאה עילאי ותתאי כו' לאפרושי מעשרא ממעטנא דזיתא ובנזיר פ' ב''ש (נזיר דף לא:) בגלילא שנו דחמרא עדיף ממשחא ויין היה מצוי להם הרבה ורוב שתייתן בכך כדמשמע בהמוציא יין (שבת דף עח.) דקתני מים כדי לשוף את הקילור דחשיב משום דשכיח לרפואה טפי משתיה שלא היו שותין רק יין מתוך עושרם בגליל ואפ''ה הוה עדיף להם היין מן השמן משמע שהיה להם רוב שמן בזול כדפרי' ומיהו פירש רש''י בגלילא שנו דפרק כירה (שבת דף מז.) ש עניים ולא היו להם פתילות מצויות ובהמוציא (שם דף עח.) פירש מתוך שהיו עניים לא היו עושין רפואה רק ממים ולא מיין ולא משמע כן דא''כ גם שתיית מים שכיח טפי כיון שלא היה להם יין פורתא לשפות הקילור והיה להם לשער בשתיה ועוד מצינו בחולין בפ' אותו ואת בנו (חולין דף פג.) וערב יום הכפורים בגליל משמע שהיו עשירים ומרבים בסעודות ועוד מה שפי' דלא היו פתילות מצויות הא אמרינן בשילהי בבא קמא (דף קיח:) מקבלין מן הנשים דבר מועט כלי פשתן בגליל אלמא שמצוי פשתן ביניהם וכי קאמר לישנא דאסור לטלטלה דמשמע דקאי אפתילה דשייך בה לשון נקבה דהא נר לשון זכר דאיכא למימר דקאי אקערה דמייתי לה לעיל מותר השמן שבנר ושבקערה מותר וגם מצינו לשון נקבה אנר נר חנוכה כבתה אין זקוק לה (שבת דף כא.) כל זה פי' הר''י וגם רבינו מאיר פירש כן ועוד הוסיף כי מרוב יין היה להם כאב עינים וטוב המים לרפואה:

אֶלָּא מְחַוַּורְתָּא כִּדְשַׁנִּין מֵעִיקָּרָא.

Traduction

Rather, Rav Yosef’s answer must be rejected, and it is clear that the correct answer is as we answered initially, that it is speaking of the period following the conclusion of the winepress.

עָבְרוּ הַגִּיתּוֹת וְהַבַּדִּים וְהֵבִיאוּ לוֹ חָבִית שֶׁל יַיִן — לֹא יְקַבְּלֶנָּה הֵימֶנּוּ, אֲבָל מַנִּיחָהּ לַגַּת הַבָּאָה. בְּעוֹ מִינֵּיהּ מֵרַב שֵׁשֶׁת: עָבַר וְקִיבְּלָהּ, מַהוּ שֶׁיַּנִּיחֶנָּה לַגַּת הַבָּאָה? אֲמַר לְהוּ: תְּנֵיתוּהָ:

Traduction

§ It was taught in the mishna: Once the periods of the winepress and olive press have passed, if amei ha’aretz brought to a ḥaver priest a barrel of teruma wine, he may not accept it from them. But the giver may leave it over for the following winepress season, in the following year. They raised a dilemma before Rav Sheshet: If the priest violated the halakha and did accept the wine from an am ha’aretz, what is the halakha? Is it permissible that he should leave it over for himself for the following winepress season? Since it is permissible to accept the wine and oil of an am ha’aretz intentionally left until that time, perhaps it is also permissible if the priest himself intentionally leaves it over until that time. He said to him: You learned it in a mishna (Demai 6:9):

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source