'Haguigah
Daf 21b
דְּקִיטְרָא בְּמַיָּא אִהַדּוֹקֵי מִיהַדַּק, אֲבָל רֵישָׁא, דְּמַיָּא אַקְפּוֹיֵי מַקְפּוּ לֵיהּ לְמָנָא — לָא הָוְיָא חֲצִיצָה, צְרִיכָא.
Traduction
that it is the nature of knots to tighten even more in water, creating an interposition that bars the water from entering all the way, but in the case of the first clause of the mishna, which deals with one vessel inside another and where water by nature causes the top vessel to lighten and float away from the lower vessel rather than weigh down on it, I would have said that it is not considered an interposition. It is therefore necessary for the halakha to be stated in both cases.
Rachi non traduit
אהדוקי מיהדק. וקרוב הוא להיות חוצץ:
אקפויי מקפי ליה למנא. מציפות ומגביהות אותו:
Tossefoth non traduit
דקיטרא במיא אהדוקי מיהדק. ומנגיב דמתניתין הוי משום חציצה כדפירש רש''י והא דלא עביד צריכותא ממנגיב משום דקים ליה דלא ידעינן מאידך ויש מפרשים דמנגיב. טעמא אחרינא איכא משום שהמים חוזרים ומטמאין ליה ולא סלקא להו השקה משום מעלה דקדש וקשה למורי דאם כן לרבא הוי שנים עשר ולרבי אילא אחד עשר וי''ל רביעי בקדש לא חשיב ליה או צירוף דאורייתא:
רַבִּי אִילָא לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רַבִּי אִילָא אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא: עֶשֶׂר מַעֲלוֹת שָׁנוּ כָּאן, חָמֵשׁ רִאשׁוֹנוֹת — בֵּין לַקֹּדֶשׁ, בֵּין לְחוּלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ, אַחֲרוֹנוֹת — לַקֹּדֶשׁ, אֲבָל לֹא לְחוּלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ.
Traduction
The Gemara comments: Rabbi Ila here conforms to his standard line of reasoning in considering these two issues as one, as Rabbi Ila said that Rabbi Ḥanina bar Pappa said: They taught ten stringencies of sacrificial food here in this mishna, rather than the apparent eleven. The first five stringencies apply both to the sacrificial foods themselves and to non-sacred food that was prepared according to the standards of purity of sacrificial food, whereas the last five apply only to actual sacrificial food but not to non-sacred food that was prepared according to the standards of purity of sacrificial food. The fact that Rabbi Ila counts only ten cases in the mishna shows that he considered the two cases discussed above to be of the same category, and therefore they are counted together as one stringency.
Rachi non traduit
רבי אילא. דאוקי טעמא דרישא משום חציצה:
לטעמיה. דאמר עשר מעלות שנו כאן אלו שבין תרומה לקודש ואנן י''א תנן ביה אלא הני תרתי דחד טעמא חשיב להו כחדא:
בין לחולין שנעשו על טהרת הקדש. אף הן נתעלו יותר מן התרומה במעלות הללו:
Tossefoth non traduit
אחרונות לקדש ולא לחולין כו'. תימה להר''ר אלחנן דמוכח רב מרי לעיל באידך פירקא (חגיגה דף יט:) ש''מ חולין שנעשו על טהרת הקדש כקדש דמו מדלא קתני להו גבי מעלות כלומר בגדי אוכלי תרומה מדרס לחולין שנעשו על טהרת הקדש בגדי חולין מדרס לקדש ומאי הוכחא היא דילמא לאו כקדש דמו בעלמא ולענין מעלה זו הוו כקדש שכן מתניתין סבירא גבי ה' ראשונות כקדש דמו ואפ''ה לא חשיב לה גבי מעלות ושמא דלא קאמר הש''ס רק לענין הך מעלה לחוד:
מַאי טַעְמָא: חֲמֵשׁ קַמָּיָיתָא, דְּאִית לְהוּ דְּרָרָא דְטוּמְאָה מִדְּאוֹרָיְיתָא — גְּזַרוּ בְּהוּ רַבָּנַן בֵּין לְקֹדֶשׁ בֵּין לְחוּלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ, בָּתְרָיָיתָא, דְּלֵית לְהוּ דְּרָרָא דְטוּמְאָה מִדְּאוֹרָיְיתָא — גְּזַרוּ בְּהוּ רַבָּנַן לְקֹדֶשׁ, לְחוּלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ — לָא גְּזַרוּ בְּהוּ רַבָּנַן.
Traduction
The Gemara explains Rabbi Ila’s statement. What is the reason for this distinction? With regard to the first five stringencies, which have a connection to impurity as defined by Torah law because ignoring them can lead to a case of impurity by Torah law as opposed to merely rabbinic law, the Sages decreed these stringencies both for actual sacrificial food and for non-sacred food prepared according to the standards of purity of sacrificial food. However, with regard to the last five, which do not have a connection to impurity by Torah law, as their entire impurity is based on a rabbinic decree, the Sages decreed these stringencies only for actual sacrificial food. But with regard to non-sacred food made according to the standards of purity of sacrificial food, the Sages did not decree these stringencies for such foods.
Rachi non traduit
דררא דטומאה דאורייתא. חשש טומאה דאורייתא כלי בתוך כלי אי איכא חציצה טומאה דאורייתא היא אחוריים ותוך אף על גב דבכלים שנטמאו אחוריו במשקין דטומאה דרבנן היא עסקינן מיהו הא דאמור רבנן משקין מטמאין כלי משום גזרה דמשקה זב וזבה הוא כגון רוקו ומימי רגליו והני מטמאין כלי מדאורייתא ובטומאה דאורייתא אין חילוק בכלי שטף בין אחוריים לתוכו שבכל מקום שטומאה נוגעת בו נטמא כולו נושא את המדרס נמי חשש טומאה דאורייתא היא כדמפרש בגמרא מעשה היה שנפלה רצועת הסנדל לאויר חבית בגדי אוכלי תרומה מדרס לקדש שמא ישבה עליהן אשתו נדה חשש טומאה דאורייתא היא כלים הנגמרים כו' משום צינורא דעם הארץ שמא זב הוא:
Tossefoth non traduit
בתרייתא דלית בהו דררא דטומאה דאורייתא לקדש גזור ולא לחולין שנעשו על טהרת הקדש. וקשה לר''י דאמרינן בפ''ק דנדה (דף ו.) מעת לעת שבנדה לקדש אבל לא לתרומה אי הכי לתנויי גבי מעלות כי קתני מילתא דאית ליה דררא כו' דלית ליה דררא דטומאה דאורייתא לא קתני ומאי קא משני ליה הא גבי בתרייתא חשיב הכא דררא דטומאה דרבנן וההיא דהתם דררא דטומאה דרבנן ותו קשה מאי שנא הני בתרייתא דהכא דלא הוו לחולין שנעשו על טהרת הקדש והתם מסקינן דמעת לעת אף לחולין שנעשו על טהרת הקדש וריב''א היה מפרש דהתם לא מקשה וליתנייה גבי מעלות רק מקמייתא דגבי בתרייתא לא דמו דהתם אף לחולין שנעשו על טהרת הקדש והכא דוקא לקדש ולא יתכן להר''י דאכתי לא קים ליה בהא כי פריך ליה עד דלמסקנא ועוד כי משני דלא דמי לקמייתא משום דלית דררא דטומאה אכתי תקשי ליה מ''ש דהתם לחולין שנעשו עט''ה והכא דווקא לקדש להכי נראה להר''י לפרש וניתנייה גבי מעלות או קמייתא או בתרייתא ומשני דליכא דררא דטומאה כלל אפילו דרבנן ולא דמי אף לבתרייתא דהא כי מטמינן לה מעת לעת קים לן דטהורה היתה ואל תתמה היכי מסקינן התם אף לחולין כיון דליכא דררא דטומאה כלל לפי שרגילות הוא קצת. שנעקר הדם לפני ראייתה לכך גזרו רבנן אף בחולין שנעשו עט''ה ומכל מקום לית להו דררא דטומאה התם כיון דבשעה דעסקה בטהרות אז אין שם ספק טומאה ואין לה להניח מלעסוק בטהרות שאינה יודעת מתי תראה אחרי כן:
בתרייתא דלית להו דררא דטומאה דאורייתא. תימה להר''י הרי רביעי בקדש דקתני ושלישי בתרומה דהוו דאורייתא כדאיתא בסוטה פרק כשם (דף כט.) ולקמן אפרש בע''ה ודלא כפי' רש''י שפירש דהוי דרבנן רביעי בקדש ועוד קשה למורי דרב נחמן אמר רבה בר אבוה דקתני גבי י''א מעלות לקמייתא כו' אחרונות לקדש דווקא אם כן סבירא ליה כל אלו דבתרייתא לית להו דררא דטומאה דאורייתא ואילו לקמן (חגיגה דף כד.) שמעינן ליה דצירוף סל הוי דאורייתא דמשני ליה למימרא דרבי חנין כגון שצברו על גבי קטבליא דאורייתא יש לו תוך מצרף אלמא הוי דאורייתא בכלי שיש לו תוך ותירץ הר''י כיון דלא שייך לחולין לא חשיב ליה דררא דטומאה והיינו שייכות דטומאה:
רָבָא אָמַר: מִדְּסֵיפָא הָוֵי מִשּׁוּם חֲצִיצָה, רֵישָׁא לָאו מִשּׁוּם חֲצִיצָה. וְרֵישָׁא, הַיְינוּ טַעְמָא: גְּזֵירָה שֶׁלֹּא יַטְבִּיל מְחָטִין וְצִינּוֹרוֹת בִּכְלִי שֶׁאֵין בְּפִיו כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד. כְּדִתְנַן: עֵירוּב מִקְווֹאוֹת, כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד, כְּעוֹבְיָהּ
Traduction
Rava disagreed with Rabbi Ila. He said that since the reason for the stringency in the latter clause is due to concern for interposition, this implies that the reason for the stringency in the first clause is not due to interposition, but to a different reason. And with regard to the stringency in the first clause that one may not immerse one vessel within another, this is the reasoning: It is a rabbinic decree to ensure that one not immerse small vessels, such as needles and hooks, inside a vessel whose mouth is less than the width of the tube of a wineskin. In such a case the water in the bottle would not be considered attached to the rest of the ritual bath, as we learned in a mishna (Mikvaot 6:7): The joining of different bodies of water in cases of ritual baths takes place if the opening between the two bodies is at least as wide as the width of the tube of a wineskin, counting both the thickness of the wall of the tube
Rachi non traduit
בכלי שאין בפיו כשפופרת הנוד. וההיא לאו טבילה היא שאין המים הנכנסין לתוכו חיבור למי המקוה ולא טבלו המחטין אלא במיעוט מים שבכלי ותנן כו' דלאו חיבור הוא:
עירוב מקוואות. מקוה חסר בצד מקוה שלם והצינור ביניהן המחברן:
אם יש ברוחבו כשפופרת הנוד. כקנה שנותנין בפי הנוד של עור:
Tossefoth non traduit
כעוביה וכחללה. פירש''י שתי אצבעות חוזרות למקומן והקשה ר''ת דתנן ומייתי לה פרק שני דגיטין (דף טז. ושם) ובפרק בתרא דע''ז (דף עב.) הנצוק והקטפרס ומשקה טופח אינן חיבור הא טופח על מנת להטפיח חיבור ואומר ר''ת דבמים סגי בטופח על מנת להטפיח אבל בנקב בעינן ב' אצבעות אך קשה להר''י דתנן בפרק חמישי דפרה [מ''ח] שתי שקתות שבאבן קדש אחת מהם מים שבשניה אינן מקודשות אם היו נקובות זה בתוך זה כשפופרת נוד או שהיו מים צפין על גביו אפי' כקליפת השום קדש אחת מהן מים שבשניה מקודשות משמע מדקתני סיפא או שהיו מים צפין על גביו משמע דבכותל בעינן שפופרת הנוד אפי' ממים דדוקא בסיפא סגי כקליפת השום ותו תנן במסכת מקואות (פ''ו מ''ט) כותל שבין שתי מקוואות שנסדק לשתי מצטרף לערב אין מצטרף עד שיהא במקום אחד כשפופרת הנוד ר''י אומר חילוף הדברים נפרצו זה לתוך זה על רום כקליפת השום ועל רוחב כשפופרת [הנוד] כלומר שתי אצבעות חוזרות למקומן וכיון דבעינן חצי הנקב מלא מים איכא טפי מטופח על מנת להטפיח ועוד אי מיתניא ההיא דנצוק וקטפרס לענין מקואות מאי האי דקאמר בגיטין ולענין מקואות ור''י הוא מכלל דמעיקרא לא מיתוקמא לענין מקואות ונראה לר''י דלענין השקה מיתניא דומיא דרישא [מקל] שהוא מלא משקין טמאין כיון שהשיקו למקוה טהורה דברי ר' יהושע וחכ''א עד שיטביל את כולה הנצוק והקטפרס כו' ובסוף פרק שמיני דטהרות מיתני' אבל לענין מקואות מועיל כדאיתא לעיל (חגיגה דף יט.) גבי שלש גממיות דטובלין בתחתונה וכי מוקמינן בגיטין [דילמא] לענין מקואות ור''י היא דאמר גוד אחית לא מצי לאוקמי כרבנן דלית להו טופח על מנת להטפיח אפי' בגוד אחית וכ''ש בקרקע שוה דלעולם לית להו חיבור עד שיהא כקליפת השום ברוחב שפופרת והכי משמע לישנא דידהו דלעולם לא הוי חיבור ועוד דאיכא למימר לר''י נמי לית ליה רק היכא דשייך גוד אחית אבל בקרקע שוה לא אמרינן ולעיל (חגיגה דף יט:
בד''ה בתחתונה) פירשתי דנקט ובאמצעית ארבעים לרבותא דר''י דאע''ג איכא מ' סאה באמצעית אין טובלין בעליונה אי נמי רבותא דחכמים דאפי' הכי קתני סיפא בתוספתא וחכ''א אין מטבילין אלא באמצעית אך תימה להר''ר אלחנן דסברא הפוכה דגבי השקה חזינן דקטפרס אינו חיבור בההיא דנצוק וקטפרס ולענין מקואות מהני כדאיתא לעיל גבי שלשה גממיות (שם) דטובלין בתחתונה דהוי חבור ואלו טופח על מנת להטפיח מהני לענין השקה ולענין מקואות בעינן מים צפין על גביו ותירץ הר''י דטומאה וטהרה והשקה הלכתא גמירי לה ולא בסברא תליא מילתא ועוד קשיא לו דגבי טופח על מנת להטפיח הוי חיבור להשקה ובמקואות בעינן מים צפין וכי קאמרינן דילמא לענין מקואות קאמר רוצה לומר דלגבי השקה לא הוי חיבור ויש לומר דהוא הדין להשקה במקום דאיכא למימר גוד אחית הוי חיבור לרבי יהודה והא דנקט מקואות משום דאיירי ביה נקטיה ומיהו יש לחלק מעיקרא וליישב כל המשניות דבקרקע שוה היכא דליכא כותל כלל סגי בטופח על מנת להטפיח והיכא דאיכא נקב בכותל בעינן כרוחב שפופרת הנוד ועל גבי כותל סגי כקליפת השום ועל רוחב כשפופרת הנוד: [וע' תוס' יבמות טו. ד''ה עירוב]:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source