Le texte Le vocabulaire Les révisions
'Haguigah
Daf 11a
בְּגִזְבָּר הַמְּסוּרוֹת לוֹ אַבְנֵי בִנְיָן עָסְקִינַן, דְּכָל הֵיכָא דְּמַנְּחָה — בִּרְשׁוּתָא דִּידֵיהּ מַנְּחָה.
Traduction
Rather, we are dealing with the treasurer of the Temple, to whom the consecrated building stones were transferred for safekeeping. The reason for the exemption is that anywhere that the stone is resting, it is considered to be resting within his domain. Consequently, he is not liable for picking up the stone or beam, as he is permitted to carry it. However, he does not have permission to give it to someone else, and therefore when he hands it over to someone else he has misused consecrated property. If so, this halakha is also perfectly logical and should not be considered like mountains suspended by a hair.
Rachi non traduit
דכל היכא דמנחה. אפילו מקמי הכי ברשותיה מנחה הלכך כל כמה שנטלה לא שנייה מידי דתיפוק מידא דהקדש:
Tossefoth non traduit
בגזבר המסורות לו. ואפילו למ''ד שליחות יד אין צריכה חסרון הכא שאני דכל היכא דאיתא בי גזא דמלכא קאי:
אֶלָּא מִסֵּיפָא: בְּנָאָהּ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ — הֲרֵי זֶה לֹא מָעַל עַד שֶׁיָּדוּר תַּחְתֶּיהָ בְּשָׁוֶה פְּרוּטָה. מִכְּדֵי שַׁנּוֹיֵי שַׁנְּיַיהּ, מָה לִי דָּר וּמָה לִי לָא דָּר, הַיְינוּ כַּהֲרָרִין הַתְּלוּיִין בִּשְׂעָרָה?
Traduction
Rather, the comparison of these halakhot to mountains suspended by a hair is based on the latter clause of that same mishna: If he built the stone into his house, he has not misused consecrated property until he dwells under it an amount of time that is worth a peruta. Since he has changed the stone by incorporating it into his house, what difference is there to me if he dwelt there, and what difference is there to me if he did not dwell there? Apparently, this is the halakha considered like mountains suspended by a hair.
Rachi non traduit
שנויי שנייה. כשקבעה בבנין וקנייה בשנוי שמסתתה וקובעה:
Tossefoth non traduit
עד שידור תחתיה בשוה פרוטה. ולא נפקא לחולין רק אותה פרוטה וכן גרסינן בערכין (דף כא. ושם) וכיון דדר ביה נפיק (ביה) שכר לחולין וגם רש''י פירש כן דדוקא שכר ולא כולא ביתא וכן פי' הר''י ההיא דהמשאיל קרדום של הקדש לחברו בקע בו וחזר חברו ובקע בו כולן מעלו והיכי דמי הא תנן אין מועל אחר מועל אלא בהמה וכלי שרת אלא ודאי בגזבר המסורות לו קרדומות של הקדש ולא מכוין להוציאן לחולין רק כנגד בקועה לפיכך כולן מעלו ובקדושין פ''ב (דף נה. בד''ה אין) ובמנחות פרק המנחות והנסכים (מנחות דף קא. בד''ה אע''ג) פירשתי:
וּמַאי קוּשְׁיָא? דִּלְמָא לְכִדְרַב. דְּאָמַר רַב: כְּגוֹן שֶׁהִנִּיחָהּ עַל פִּי אֲרוּבָּה. אִי דָּר בֵּיהּ — אִין, לָא דָּר בֵּיהּ — לָא.
Traduction
The Gemara rejects this claim. And what is the logical difficulty with this halakha? Perhaps it is stated in accordance with the opinion of Rav. As Rav said: This mishna is referring to a case where he placed the stone over a window, but he did not make any adjustment to the stone itself. If he dwelt in the house, yes, he has misused consecrated property, as he derived benefit from it. If he did not dwell in it, no, he has not misused consecrated property, as he gained no benefit from the stone.
Rachi non traduit
שהניחה ע''פ ארובה. לפקוק הארובה וכל שעה שירצה נוטלה ולא שנייה מידי:
אֶלָּא לְעוֹלָם כִּדְרָבָא. וּדְקָא קַשְׁיָא לָךְ: מִידֵּי דְּהָוֵה אַמּוֹצִיא מְעוֹת הֶקְדֵּשׁ לְחוּלִּין, הָתָם מִידָּע יָדַע דְּאִיכָּא זוּזֵי דְהֶקְדֵּשׁ, אִיבַּעְיָא לֵיהּ לְעַיּוֹנֵי. הָכָא מִי יָדַע! הַיְינוּ כַּהֲרָרִין הַתְּלוּיִין בִּשְׂעָרָה.
Traduction
Rather, the reason is actually in accordance with the aforementioned opinion of Rava, who holds that the innovative element of this halakha involves a case where the homeowner remembered, which caused the agent to misuse consecrated property. And with regard to that which posed a difficulty for you, i.e., that the halakha here should be just as it is with regard to one who spends consecrated money for non-sacred purposes, the two cases are not identical. There, in the case that Rava mentioned, the agent knew that he also had consecrated coins and therefore he should have examined carefully whether this money was consecrated. Here, did the agent know that there was a possibility that the money was consecrated? This is why this halakha is like mountains suspended by a hair.
Rachi non traduit
כדרבא. נזכר בעל הבית כו:
היינו כהררין התלויין בשערה. בסמיכה מועטת מדמינן לה למוציא מעות הקדש לחולין שהרי קרוב הוא לאונס יותר מן השוגג:
מִקְרָא מוּעָט וַהֲלָכוֹת מְרוּבּוֹת. תָּנָא: נְגָעִים וְאֹהָלוֹת, מִקְרָא מוּעָט וַהֲלָכוֹת מְרוּבּוֹת. נְגָעִים מִקְרָא מוּעָט? נְגָעִים מִקְרָא מְרוּבֶּה הוּא! אָמַר רַב פָּפָּא, הָכִי קָאָמַר: נְגָעִים — מִקְרָא מְרוּבֶּה וַהֲלָכוֹת מוּעָטוֹת, אֹהָלוֹת — מִקְרָא מוּעָט וַהֲלָכוֹת מְרוּבּוֹת.
Traduction
§ The mishna explained that those matters that are like mountains suspended by a hair have little written about them in the Torah, and yet the details of their halakhot are numerous. A Sage taught in the Tosefta: The halakhot of leprosy and the halakhot of ritual impurity imparted by tents in which a corpse lies have little in the Torah and their halakhot are numerous. The Gemara asks: With regard to leprosy, is there little about their halakhot in the Torah? Leprosy is something about which there are numerous details stated in the Torah (see Leviticus, chapters 13–14). Rav Pappa said that this is what the mishna is saying: Leprosy has numerous details in the Torah but relatively few halakhot. In contrast, the case of ritual impurity imparted by tents has little in the Torah but numerous halakhot.
וּמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? אִי מִסְתַּפְּקָא לָךְ מִילְּתָא בִּנְגָעִים — עַיֵּין בִּקְרָאֵי, וְאִי מִסְתַּפְּקָא לָךְ מִילְּתָא בְּאֹהָלוֹת — עַיֵּין בְּמַתְנִיתִין.
Traduction
The Gemara asks: And what is the practical difference whether there are numerous or few references to a particular halakha in the Torah? The Gemara answers: If you are uncertain about a matter with regard to the halakhot of leprosy, delve into the verses, as it is treated extensively there. And if you are uncertain about a matter with regard to the halakhot of the ritual impurity imparted by tents, delve into the Mishna, as these halakhot are not sufficiently explicated in the Torah.
דִּינִין. מִיכְתָּב כְּתִיבָן! לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְכִדְרַבִּי.
Traduction
§ The mishna taught that monetary law is one of those matters that have something to support them in the Torah. The Gemara asks: Monetary laws are written in the Torah; why does the mishna merely say it has something to support it? The Gemara answers: This is necessary only according to the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi.
Rachi non traduit
דינין מיכתב כתיבן. מפורשין יפה ומתניתין קתני יש להן סמיכה משמע שאינן מפורשין:
לא נצרכא כו'. כלומר יש בהן דברים שאינן מפורשין בפירוש כגון זה וכיוצא בה:
דְּתַנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: ''נֶפֶשׁ תַּחַת נֶפֶשׁ'' — מָמוֹן. אַתָּה אוֹמֵר מָמוֹן, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא נֶפֶשׁ מַמָּשׁ? נֶאֶמְרָה נְתִינָה לְמַטָּה. וְנֶאֶמְרָה נְתִינָה לְמַעְלָה. מָה לְהַלָּן — מָמוֹן, אַף כָּאן — מָמוֹן.
Traduction
The Gemara elaborates. As it is taught in a baraita that Rabbi Yehuda HaNasi says: ''But if any harm follow, then you shall give life for life'' (Exodus 21:23). This verse is referring to a payment of money. Do you say money, or perhaps it is solely an actual life that is demanded? The term giving is stated below: ''You shall give life for life,'' and giving is stated above, in the previous verse: ''And he shall give as the judges determine'' (Exodus 21:22). Just as there, the giving is in the form of money, so too here, it is referring to a payment of money. Although this halakha is not explicit in the Torah, the verses lend support to it.
Rachi non traduit
דכתיב נפש תחת נפש. אם אסון יהיה שמתה האשה יתן ממון דמי האשה ליורשיה שאין עליה חיוב מיתה שלא נתכוון לה אלא לחברו נתכוון דכתיב וכי ינצו אנשים יחדיו קסבר רבי נתכוון להרוג את זה והרג את זה פטור ממיתה ומשלם ממון:
נתינה למעלה. לענין דמי וולדות כתיב ונתן בפלילים (שמות כא):
נתינה למטה. ונתתה נפש תחת נפש ממון ומאי נפש דמי הנפש:
עֲבוֹדוֹת. מִיכְתָּב כְּתִיבָן! לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְהוֹלָכַת הַדָּם. דְּתַנְיָא: ''וְהִקְרִיבוּ'', זוֹ קַבָּלַת הַדָּם.
Traduction
§ The mishna stated that the halakhot of sacrificial rites have something to support them. The Gemara asks: Sacrificial rites are written explicitly in the Torah. The Gemara answers: It is necessary to state that sacrificial rites have merely something to support them only with regard to the rite of carrying the blood to the altar. As it is taught in a baraita: ''And Aaron’s sons, the priests, shall offer the blood'' (Leviticus 1:5); this is referring to collecting the blood, which is the stage before carrying the blood to the altar.
Rachi non traduit
והקריבו זו קבלת הדם. אע''פ שהוא לשון הולכה. אינה אלא קבלה שהרי לאחר שחיטה נכתבה ואין הולכה אלא אם כן קיבל הדם:
Tossefoth non traduit
לא נצרכא אלא לכדרבי דתניא ונתתה נפש תחת נפש ממון. ורבי יוחנן דאמר חייבי מיתות שוגגין פטורין מן התשלומין מוקי לה לאידך דרבי דתניא ונתת עין תחת עין דלא פליג אסתם משנה דהכא:
והקריבו זו קבלת הדם. ובהולכה לא מוקמינן ליה כפשטא דקרא דהא בתר שחיטה כתיב וקבלה היה מיד והיינו עבודה ראשונה כך פרש''י אך לא משמע לי דהכי נמי וזרקו כתיב בתריה והולכה מקמי זריקה הוי מיד לאפוקי קבלה דהולכה בינתיים ועוד קשה לר''י דאמרי' שילהי פ''ק דזבחים (דף יג.) והקריבו זו קבלה אתה אומר זו קבלה או אינו אלא זריקה כשהוא אומר וזרקו הרי זריקה אמור משמע דהוה מוקמינן לה בזריקה אי לאו דכתיב קרא ואע''ג דלא בתר שחיטה הויא ומיהו י''ל דלא ניחא ליה לאוקמי קרא בהולכה לפי שאינה עבודה חשובה שאפשר לבטלה ויכול לשחוט בראשו של מזבח:
וְאַפְּקַהּ רַחֲמָנָא בִּלְשׁוֹן הוֹלָכָה, דִּכְתִיב: ''וְהִקְרִיב הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה'', וְאָמַר מָר: זוֹ הוֹלָכַת אֵבָרִים לַכֶּבֶשׁ.
Traduction
And the Merciful One expressed collecting the blood in the language of carrying, i.e., by means of the term offer. As it is written: ''And the priest shall offer the whole, and make it smoke upon the altar'' (Leviticus 1:13). And the Master said that this term, ''offer,'' is not referring to sacrificing on the altar, as that is expressed by the phrase: ''Make it smoke upon the altar.'' Rather, this is referring to carrying the limbs to the ramp next to the altar, from where it is placed on the altar itself.
Rachi non traduit
והקריב הכהן את הכל. גבי אברים כתיב והקרב והכרעים ירחץ במים והקריב הכהן את הכל והקטיר המזבחה:
זו הולכת אברים לכבש. דאילו הקטרה בהדיא כתיב בקרא והקטיר המזבחה:
לְמֵימְרָא דְּהוֹלָכָה לָא תַּפְּקַהּ מִכְּלַל קַבָּלָה.
Traduction
Evidently, the Torah is referring to collecting the blood with the same terminology it used when referring to carrying. That is to say that carrying should not be excluded from the category of collecting. In other words, all the halakhot that pertain to collecting the blood of offerings, e.g., that it must be performed by a priest with his right hand, apply equally to carrying the blood.
Rachi non traduit
לא תפקיה מכלל קבלה. לכל דבריה ואע''ג שהיא עבודה שאפשר לבטלה שאם רצה שוחט בצד המזבח וזורק היכא דלא בטלה עבודה היא ומפגלין את הקרבן במחשבתה וצריכה כהן ובגדי כהונה ופוסל בה אונן ויושב וערל:
טְהָרוֹת. מִיכְתָּב כְּתִיבָן! לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְשִׁיעוּר מִקְוֶה דְּלָא כְּתִיבָא, דְּתַנְיָא: ''וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בְּמַיִם'' — בְּמֵי מִקְוֶה. ''אֶת כָּל בְּשָׂרוֹ'' — מַיִם שֶׁכָּל גּוּפוֹ עוֹלֶה בָּהֶן, וְכַמָּה הֵן — אַמָּה עַל אַמָּה בְּרוּם שָׁלֹשׁ אַמּוֹת. וְשִׁיעֲרוּ חֲכָמִים מֵי מִקְוֶה אַרְבָּעִים סְאָה.
Traduction
§ The mishna further taught that the halakhot of ritual purity have something to support them. The Gemara again asks: But ritual purity is written explicitly in the Torah. The Gemara answers: The observation that the halakhot of ritual purity merely have something to support them is necessary only for the minimum measure of a ritual bath, which is not written explicitly in the Torah. As it is taught in a baraita: ''And he shall bathe his flesh in water'' (Leviticus 14:9). This means in the water of a ritual bath. And it is stated: ''And he shall wash all his flesh in water'' (Leviticus 15:16), which indicates that it must contain water in which his whole body can enter. And how much water is this? One cubit by one cubit with a height of three cubits. And the Sages estimated that the measure for ritual bath water is forty se’a.
Rachi non traduit
במים. נקודתו בפתח משמע מים המיוחדים לאפוקי שאובין ומיהו מים חיים לא צריך מדכתיב בזב מים חיים (ויקרא טו) מכלל דשאר טמאין לאו מים חיים בעו ומיהו במים במים המיוחדין במקוה אע''פ שהן גשמים:
Tossefoth non traduit
לא נצרכא אלא לשיעור מקוה. לא הוה מצי למימר [לבעלה] דלא כתיב כדפירש בה''ג דלא נפקא לן אלא בק''ו דהשתא לטהרות כתיב ורחץ לבעלה דכרת לא כ''ש דהא לאו מילתא היא דמהאי ק''ו לא מצי נפיק דק''ו פריכא הוא דהא כמה חציצות וכוונה דבפרק ב' דחולין (דף לא.) מצינו לטהרות ולא לבעלה אלא מהאי קרא נפקא דכתיב (ויקרא טו) (ותהי נדתה עליו ואחר תטהר) בנדתה תהא עד שתבא במים כדדריש ר''ע בפ''ו דשבת (דף סד:) וכן פר''ת דמהתם נפקא לן טבילת נדה הלכך הוה ליה כמו כתובה:
במי מקוה. פרש''י נקודתו בפתח לאשמועינן מים המיוחדים לאפוקי מים שאובין ולא יתכן דהא מים שאובין לאו מהכא נפקא אלא מאך מעין ובור מקוה מים וגו' (ויקרא יא) ודרשינן בת''כ מה מעין בידי שמים אף מקוה בידי שמים ועוד היכי משמע מקוה לאפוקי שאובין הא עיקר קרא משמע שאובין אי לאו דסמכיה למעין כדפי' ונראה לפרש מי מקוה היינו אשבורן כדאמרינן מעין מטהר בזוחלין מקוה באשבורן (שבת דף סה:):
אמה על אמה. שאדם מחזיק אמה בעובי עם מלבושים וכן מוכח בשמעתין דכוכין בפ' הפירות (ב''ב דף קא.) שאינו מחזיק עם עובי הארון כ''א אמה והשתא יתכן דלא תקשה היכי טבל אמתא באמתא:
ברום ג' אמות. ואע''ג שאדם מחזיק ד' אמות קומה כדמוכח בשמעתין דכוכין דאורך הכוך ד' אמות קומת האדם אינו אלא ג' אמות לבד הראש ומצי להרכין את ראשו מן הצד והא דנקט ד' אמות משום עובי צידי הארון ואע''ג דמצינו בפ''ק דב''ב (דף ב:) גבי היזק ראייה שיעור ראייה ד' אמות היינו שיכול להגביה עצמו על ראשי אצבעותיו עד שיציץ ד' אמות וכן מוכח בעובדא דבני המן בתרגום של מגילת אסתר שנסדר על פי המדרש שגובה קומתן ג' אמות לבד הראש דקחשיב ואזיל על רום חמשים אמות לפי תליית כל העשרה והיו נהרגים כבר קודם התלייה וכן משתעי קרא בשושן הבירה הרגו היהודים ואבד חמש מאות איש ואת עשרת בני המן משמע שבכלל הריגה היו וגם הפייט יסד בסליחה אדם בקום חיש בשלש אמות והרביעית (וחמישית) אויר מגולה:
טְמָאוֹת. מִיכְתָּב כְּתִיבָן! לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לְכַעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ, דְּלָא כְּתִיבָא. דְּתַנְיָא: ''בָּהֶם'' —
Traduction
§ The mishna stated that the halakhot of ritual impurity also have something to support them. Once again the Gemara asks: Ritual impurity is written explicitly in the Torah. The Gemara answers: This is necessary only with regard to the size of a lentil-bulk from a creeping animal, which is not written. As it is taught in a baraita with regard to a verse that deals with creeping animals: ''Whoever touches them when they are dead shall be impure'' (Leviticus 11:31).
Rachi non traduit
בהם. כל הנוגע בהם:
יָכוֹל בְּכוּלָּן, תַּלְמוּד לוֹמַר: ''מֵהֶם''. יָכוֹל בְּמִקְצָתָן — תַּלְמוּד לוֹמַר: ''בָּהֶם''.
Traduction
One might have thought that only someone who touches an entire, whole creeping animal becomes ritually impure. The verse states: ''And upon whatever any of them falls, when they are dead, it shall be impure'' (Leviticus 11:32). ''Of them'' indicates that this halakha applies even if one comes into contact with a part of them. One might have thought that even some of them suffices to impart impurity. The verse states: ''Them,'' i.e., all of them. This conclusion apparently contradicts the first ruling.
Rachi non traduit
מהם. כל אשר יפול עליו מהם במותם יטמא:
הָא כֵּיצַד? עַד שֶׁיַּגִּיעַ בְּמִקְצָתוֹ שֶׁהוּא כְּכוּלּוֹ. שִׁיעֲרוּ חֲכָמִים בְּכַעֲדָשָׁה, שֶׁכֵּן חוֹמֶט — תְּחִלָּתוֹ בְּכַעֲדָשָׁה. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כִּזְנַב הַלְּטָאָה.
Traduction
How can this apparent contradiction be resolved? One does not become impure until he touches some of it that is like the whole, i.e., a significant amount. And the Sages estimated this measure as the size of a lentil-bulk. The reason is that in its early stages, the ḥomet, the smallest of these creeping animals, is the size of a lentil-bulk. Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, says: The size of a lentil-bulk is that of a lizard’s tail, which is considered a part that is like the whole. The tail of a lizard can be cut off easily, and as it continues to twitch even after it has been cut off, it has the appearance of life. Consequently, it is fitting to label it as a part that is like the whole.
Rachi non traduit
חומט. אומר אני שהוא מין שרץ שקורין לימג''א הגדל בקליפה ההולכת ומעגלת תמיד כל כמה שגדל ותחילת הניצר כקליפה של עדשה היא:
כזנב הלטאה. לפי שמפרכסת לאחר שנחתכה והיינו מקצתו שהוא ככולו שיש בו חיות:
Tossefoth non traduit
הא כיצד. פי' איזה מהם שהוא כהם הקשה הר''ר אליעזר ממיץ דהכא מוקמינן כוליה קרא בחד ענינא ואילו בפ' דם הנדה (נדה נו.) אמר כתיב בהם בכולן וכתיב מהם במקצתן לא קשיא כאן בלח כאן ביבש אלמא בתרי ענייני מיירי קרא ושמא תרתי שמעינן מינה ולמורי נראה תרי קראי כתיבי כל הנוגע בהם במותם מהם במותם אשר יפול מהם אל תוכו ואל תטמאו בהם:
עֲרָיוֹת. מִיכְתָּב כְּתִיבָן! לֹא נִצְרְכָה
Traduction
§ The mishna further taught that the halakhot of those with whom relations are forbidden have something to support them. The Gemara asks: The halakhot of those with whom relations are forbidden are written explicitly in the Torah. The Gemara answers: This is necessary only
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source