Vayedaber

Simple Havroutah

Zva'him

Daf 99a

גְּמָ' מְנָא הָנֵי מִילֵּי אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמַר קְרָא הַכֹּהֵן הַמְחַטֵּא אֹתָהּ יֹאכְלֶנָּה כֹּהֵן הַמְחַטֵּא יֹאכַל שֶׁאֵינוֹ מְחַטֵּא אֵינוֹ אוֹכֵל

Traduction

GEMARA: The mishna teaches that a priest who is unfit for the Temple service does not receive a share of the sacrificial meat. The Gemara asks: From where are these matters derived? Reish Lakish said: It is derived from a verse, as the verse states about a sin offering: ''The priest who effects atonement shall eat it; in a sacred place shall it be eaten, in the court of the Tent of Meeting'' (Leviticus 6:19). This teaches that only a priest who effects atonement by performing the rites of the offering shall partake of its meat, but a priest who does not effect atonement does not partake of its meat.

Rachi non traduit

גמ' מחטא. זורק את הדם:

וּכְלָלָא הוּא וַהֲרֵי מִשְׁמָרָה כּוּלָּהּ דְּאֵין מְחַטְּאִין וְאוֹכְלִין רָאוּי לְחִיטּוּי קָאָמְרִינַן

Traduction

The Gemara challenges: And is this an established principle? But there are all the priests of the priestly watch of that week in the Temple, who do not effect atonement for that offering, because the blood of a specific sin offering is presented by just one priest, and yet they all partake of its meat. The Gemara explains: We mean to say that any priest who is fit for effecting atonement may partake of it, even one who did not participate in the service.

Rachi non traduit

וכללא הוא. ריש לקיש גופיה יליף ואזיל למילתיה ופריך לקרא עד דממילא מיתוקמא בחלוקה:

משמרה כולה. לא זרקו את הדם אלא אחד זרק ע''י כולן וכולן חולקין ואוכלין:

הֲרֵי קָטָן דְּאֵינוֹ רָאוּי לְחִיטּוּי וְאוֹכֵל אֶלָּא מַאי יֹאכְלֶנָּה יְחַלְּקֶנָּה רָאוּי לְחִיטּוּי חוֹלֵק שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְחִיטּוּי אֵינוֹ חוֹלֵק

Traduction

The Gemara objects: But there is the case of a minor, who is unfit for effecting atonement, and who nevertheless partakes of sacrificial meat. The Gemara explains: Rather, what is meant by the term: ''Shall eat it''? It means that he shall receive a share of it. The halakha is therefore that a priest who is fit for effecting atonement receives a share of the meat, but a priest who is unfit for effecting atonement does not receive a share of the meat. Minors do not receive a share, though they may partake of meat given to them by others.

Rachi non traduit

קטן. פסול לעבודה דנפקא לן מאיש מזרעך לדורותם בהכל שוחטין (חולין דף כד:) בסיפא ובקדשים אוכל דאמרינן במנחות (דף עג.) איש כאחיו איש חולק ואין קטן חולק ומדמעיט ליה מחלוקה מכלל דאכיל ועוד כל זכר כתיב:

יחלקנה. ומהכא נפקא לן מתני' דקתני טבול יום אינו חולק:

Tossefoth non traduit

והרי קטן דאין ראוי לחיטוי ואוכל. וא''ת אמאי לא משני קטן רחמנא רבייה כדמשני בתר הכי גבי בעל מום לבתר דמסיק מאי יאכלנה יחלקנה וי''ל כיון דקטן ובעל מום אוכל מאי אתא קרא לאשמועינן אי נדרוש שאינו מחטא אינו אוכל אי למעוטי טבול יום ומחוסר כיפורים הא נפקא לן בפ' הערל (יבמות דף עד:) מקרא אחרינא דהביא כפרתו אוכל בקדשים הילכך נדרוש אינו חולק א''נ אי הוה משני רבייה קרא תיקשי ליה אכתי מבעל מום כדפריך בסמוך:

הֲרֵי בַּעַל מוּם דְּאֵינוֹ רָאוּי לְחִיטּוּי וְחוֹלֵק בַּעַל מוּם רַחֲמָנָא רַבְּיֵיהּ כָּל זָכָר בַּכֹּהֲנִים לְרַבּוֹת בַּעַל מוּם

Traduction

The Gemara objects: But there is a blemished priest, who is unfit for effecting atonement, and yet he receives a share of its meat. The Gemara replies: The Merciful One included a blemished priest as an exception, as the verse that states: ''Every male among the priests shall eat it'' (Leviticus 6:22), serves to include a blemished priest.

Rachi non traduit

כל זכר בכהנים יאכל לרבות בעל מום. ולקמן מוקמינן לה בפרקין (ד' קב) דלחלוקה רבייה דאי לאכילה לא אצטריך דהא בהדיא כתיב ביה (ויקרא כ''א:כ''ב) ומן הקדשים יאכל:

Tossefoth non traduit

ה''ג ראוי לחיטוי חולק. ותימה הרי כה''ג אונן וטמא בקרבנות ציבור דראויין לחיטוי ואינם חולקין כדבסמוך י''ל דעיקר קרא אצטריך לדיוק שאינו ראוי לחיטוי אינו חולק:

וְאֵימָא כָּל זָכָר לְרַבּוֹת טְבוּל יוֹם מִסְתַּבְּרָא בַּעַל מוּם הֲוָה לֵיהּ לְרַבּוֹיֵי שֶׁכֵּן אוֹכֵל

Traduction

The Gemara suggests: But say that the phrase ''every male'' serves to include one who immersed that day, teaching that he may also receive a share in the sacrificial meat. Why should it be understood as referring specifically to a blemished priest? The Gemara replies: It stands to reason that the Torah should include a blemished priest for receiving his own share of the meat, because he may partake of sacrificial meat in any event. By contrast, one who immersed that day is impure and may not touch or partake of sacrificial meat.

Rachi non traduit

שכן אוכל. כדכתיב ומן הקדשים יאכל:

אַדְּרַבָּה טְבוּל יוֹם הֲוָה לֵיהּ לְרַבּוֹיֵי דִּלְאוּרְתָּא מִיחְזָא חֲזֵי הַשְׁתָּא מִיהָא הָא לָא חֲזֵי

Traduction

The Gemara rejects this: On the contrary, the Torah should include one who immersed that day, because, unlike a blemished priest, in the evening he will be fit to perform the service. The Gemara replies: Now, in any event, the one who immersed himself is not fit.

Rachi non traduit

דלאורתא חזי. לעבודה כגון הקטר חלבים:

רַב יוֹסֵף אָמַר מִכְּדֵי מַאי יֹאכְלֶנָּה יְחַלְּקֶנָּה לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא יְחַלְּקֶנָּה מַאי יֹאכְלֶנָּה שְׁמַע מִינַּהּ רָאוּי לַאֲכִילָה חוֹלֵק שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילָה אֵינוֹ חוֹלֵק

Traduction

Rav Yosef said another explanation: Now what is meant by the term: ''Shall eat it''? It means: He shall receive a share of it. But if so, let the Merciful One write: Shall receive a share of it. What is the reason for writing: ''Shall eat it''? Learn from it that only a priest who is fit for partaking of sacrificial meat, which includes a blemished priest, receives a share in the meat; but a priest who is not fit for partaking of sacrificial meat, e.g., one who immersed that day, does not receive a share in the meat.

Rachi non traduit

רב יוסף אמר. לרבות טבול יום לחלוקה לא מצית אמרת הא אוקימנא מאי יאכלנה יחלקנה כו':

ראוי לאכילה. בעל מום:

בָּעֵי רֵישׁ לָקִישׁ בַּעַל מוּם וְהוּא טָמֵא מַהוּ שֶׁיַּחְלְקוּ לוֹ כֵּיוָן דְּלָא חֲזֵי וְרַחֲמָנָא רַבְּיֵיהּ לָא שְׁנָא מָה לִי טָמֵא מָה לִי בַּעַל מוּם אוֹ דִלְמָא רָאוּי לַאֲכִילָה חוֹלֵק שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילָה אֵינוֹ חוֹלֵק

Traduction

§ Reish Lakish raises a dilemma: If a priest is blemished and he is impure, what is the halakha? Must the other priests give him a share of the meat? Perhaps we say that since he is not fit to perform the rite as a blemished priest and nevertheless the Merciful One included him to receive a share in the meat, there is no difference: What is the difference to me if he is impure, and what is the difference to me if he is only blemished? In any event he is not fit, yet the Torah allows him to receive a share in the meat. Or perhaps he may not receive a share in the meat, because only a priest who is fit for partaking of sacrificial meat receives a share of the meat, but a priest who is not fit for partaking of sacrificial meat does not receive a share of the meat.

Rachi non traduit

כיון דלא חזי. לעבודה לחיטוי ואפילו מקמי טומאה ורחמנא רבייה לחלוקה הלכך מה לי כשהוא בעל מום לחודיה מה לי כשהוא טמא ובעל מום דהא לא קרינא ביה המחטא מעיקרא ופליג השתא נמי ניפלוג:

או דלמא ראוי לאכילה בעינן. אבל בהקריבוהו טמאין לא מיבעי לן שהרי אינו נאכל דקי''ל בכיצד צולין (פסחים דף עו:) קרבנות ציבור באין בטומאה אבל אין נאכלין:

אָמַר רַבָּה תָּא שְׁמַע כֹּהֵן גָּדוֹל מַקְרִיב אוֹנֵן וְאֵינוֹ אוֹכֵל וְאֵינוֹ חוֹלֵק לֶאֱכוֹל לָעֶרֶב שְׁמַע מִינַּהּ רָאוּי לַאֲכִילָה בָּעֵינַן שְׁמַע מִינַּהּ

Traduction

Rabba said: Come and hear a resolution to this dilemma from a baraita: If a High Priest is serving in the Temple and one of his immediate relatives dies, he sacrifices offerings even as an acute mourner. But he does not partake of sacrificial meat, and he does not receive a share to partake of it in the evening. Conclude from the baraita that in order for the priest to receive a share in sacrificial meat, we require that he be fit for partaking of it, and accordingly, a blemished priest who is impure does not receive a share. The Gemara affirms: Conclude from the baraita that this is so.

בָּעֵי רַב אוֹשַׁעְיָא טָמֵא בְּקָרְבְּנוֹת צִיבּוּר מַהוּ שֶׁיַּחְלְקוּ לוֹ מִי אָמְרִינַן הַמְחַטֵּא אָמַר רַחֲמָנָא וְהַאי נָמֵי מֵחֵטְא הוּא אוֹ דִלְמָא רָאוּי לַאֲכִילָה חוֹלֵק שֶׁאֵין רָאוּי לַאֲכִילָה אֵינוֹ חוֹלֵק

Traduction

§ Rav Oshaya raises a dilemma: If a priest is impure, then in a case of communal offerings, which may be offered by an impure priest, what is the halakha? Do the other priests give him a share of the meat, so that he may partake of it in the evening when he becomes pure? Do we say that the Merciful One states: ''The priest who effects atonement,'' and therefore any priest who is fit for effecting atonement receives a share, as derived earlier, and this priest is also one who may effect atonement, since this is a communal offering? Or perhaps he may not, due to the principle that only a priest who is fit for partaking of sacrificial meat receives a share of the meat, but a priest who is unfit for partaking of sacrificial meat does not receive a share.

אָמַר רָבִינָא תָּא שְׁמַע כֹּהֵן גָּדוֹל מַקְרִיב אוֹנֵן וְאֵינוֹ אוֹכֵל וְאֵינוֹ חוֹלֵק לֶאֱכוֹל לָעֶרֶב שְׁמַע מִינַּהּ רָאוּי לַאֲכִילָה בָּעֵינַן שְׁמַע מִינַּהּ

Traduction

Ravina said: Come and hear a resolution to this dilemma from a baraita: If a High Priest is serving in the Temple and one of his relatives dies, he sacrifices offerings even as an acute mourner, but he does not partake of sacrificial meat and he does not receive a share of it to partake in the evening. Conclude from the baraita that in order for a priest to receive a share in sacrificial meat, we require that he be fit for partaking of it at the time of the service, without regard to whether he can perform the service. The Gemara affirms: Conclude from the baraita that this is so.

אוֹנֵן נוֹגֵעַ וְאֵינוֹ מַקְרִיב כּוּ' אוֹנֵן נוֹגֵעַ וּרְמִינְהִי אוֹנֵן וּמְחוּסַּר כִּיפּוּרִים צְרִיכִין טְבִילָה לַקּוֹדֶשׁ

Traduction

§ The mishna teaches: A priest who is an acute mourner is permitted to touch sacrificial meat, but he may not sacrifice offerings. The Gemara asks: Is it in fact permitted for an acute mourner to touch sacrificial meat? And the Gemara raises a contradiction from another mishna (Ḥagiga 21a): An acute mourner and one who has not yet brought an atonement offering, even after their respective disqualifications have expired, require immersion in order to eat sacrificial food. According to that mishna, an acute mourner who did not immerse may not touch sacrificial meat.

Rachi non traduit

מתני' דקתני אונן נוגע בשטבל לאנינותו בו ביום. והך טבילה לא בעיא הערב שמש דמעלה דרבנן בעלמא היא:

אָמַר רַבִּי אַמֵּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לָא קַשְׁיָא כָּאן בְּשֶׁטָּבַל כָּאן בְּשֶׁלֹּא טָבַל

Traduction

Rabbi Ami said that Rabbi Yoḥanan said: This is not difficult. Here, the ruling of the mishna is stated with regard to a case where the mourner immersed during his day of acute mourning. This is why he is permitted to touch the sacrificial meat. There, the ruling of the mishna in tractate Ḥagiga is stated with regard to a case where the mourner did not immerse.

וְכִי טָבַל מַאי הָוֵי הָא הָדְרָא עֲלֵיהּ אֲנִינוּת דְּאָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא אוֹנֵן שֶׁטָּבַל אֲנִינוּתוֹ חוֹזֶרֶת עָלָיו

Traduction

The Gemara asks: And even if he immersed, what of it? But doesn’t his acute mourning return to him? As Rabba, son of Rav Huna, says: In a case of an acute mourner who immersed during his day of his acute mourning, his acute mourning returns to him.

Rachi non traduit

אונן שטבל. בו ביום דאנינות בציר מחד יומא ליתיה כדכתיב ואחריתה כיום מר במ''ק (דף כא.):

לָא קַשְׁיָא הָא דְּאַסַּח דַּעְתֵּיהּ הָא דְּלָא אַסַּח דַּעְתֵּיהּ

Traduction

The Gemara answers: This is not difficult. That case, in tractate Ḥagiga, is one where he was distracted from safeguarding his state of purity, so he may not touch sacrificial meat in the event that he is impure. This case, in the mishna here, is one where he was not distracted.

Tossefoth non traduit

ה''ג הא דאסח דעתיה כו'. היסח הדעת פוסל בקדשים והא דנקט אונן משום דרגיל לאסוחי דעתיה לפי שאינו יכול לאכול:

הֶיסַּח הַדַּעַת שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי בָּעֵי דְּאָמַר רַבִּי יוֹסְטַאי בְּרַבִּי מָתוּן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הֶיסַּח הַדַּעַת צָרִיךְ הַזָּאָה שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי

Traduction

The Gemara counters: If the mishna in tractate Ḥagiga is discussing a case of distraction, then his status is like that of one who contracted ritual impurity imparted by a corpse, who requires sprinkling with water of purification on the third and seventh days of his impurity. As Rabbi Yustai, son of Rabbi Matun, says that Rabbi Yoḥanan says: One who experienced a distraction requires sprinkling with water of purification on the third and seventh days.

לָא קַשְׁיָא הָא דְּאַסַּח דַּעְתֵּיהּ מִטְּמֵא מֵת הָא דְּאַסַּח דַּעְתֵּיהּ מִטְּמֵא שֶׁרֶץ

Traduction

The Gemara responds: This is not difficult. That statement, that he requires sprinkling, is discussing a case where he was distracted and careless about contracting impurity imparted by a corpse. This mishna in tractate Ḥagiga, stating that he requires immersion but not sprinkling, is discussing a case where he was distracted and careless about contracting impurity imparted by the carcass of a creeping animal.

Rachi non traduit

ה''ג אלא לא קשיא הא דאסח דעתיה כו'. ההיא דחומר בקדש דמצריך ליה טבילה:

בדאסח דעתיה. משמירת גופו מפני שהוא אסור בקדשים לבו ביום:

מטמא מת. מטומאת מת:

מטמא שרץ. מטומאת שרץ:

טְמֵא שֶׁרֶץ טָמֵא מְעַלְּיָיא הוּא הֶעֱרֵב שֶׁמֶשׁ בָּעֵי וְעוֹד אֲפִילּוּ תְּרוּמָה נָמֵי

Traduction

The Gemara counters: One who was careless about becoming impure due to the carcass of a creeping animal is fully impure, and so he requires not only immersion to become pure, but he also requires sunset. And furthermore, if the mishna in tractate Ḥagiga is discussing this case, the mourner should be prohibited from touching even teruma, not just sacrificial meat. Why does the mishna mention only the latter?

Rachi non traduit

ועוד לתרומה נמי. ליבעי טבילה אלמה תנן התם צריכין טבילה לקדש אבל לא לתרומה:

ה''ג באומר נשמרתי מדבר המטמאני ולא מדבר הפוסלני ומדבר המטמאני טומאה דאורייתא דבעיא הערב שמש:

אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בְּאוֹמֵר נִשְׁמַרְתִּי מִדָּבָר הַמְטַמְּאֵנִי וְלֹא נִשְׁמַרְתִּי מִדָּבָר הַפּוֹסְלֵנִי

Traduction

Rabbi Yirmeya said: The mishna is discussing a case where he says: I safeguarded myself from anything that would render me impure, so I am certain that I did not contract impurity that requires waiting until sunset; but I did not safeguard my-self from anything that would render me unfit for touching sacrificial meat.

Rachi non traduit

הפוסלני. לאכילת קדשים מדרבנן דלא בעי הערב שמש וכן לגבי תרומה באומר נשמרתי מדבר הפוסלני בתרומה ושינויא דחיקא הוא ולא מיתוקם במסקנא הכי:

Tossefoth non traduit

מדבר המטמאני. טומאה דאורייתא דבעיא הערב שמש ולא מדבר הפוסלני לאכילת קדשים מדרבנן דלא בעיא הערב שמש [ה''ג רש''י ונראה דה''ג באומר לא נשמרתי מדבר הפוסלני לקודש אבל נשמרתי מדבר הפוסלני מתרומה] דאונן אסור לאכול קודש ולכך לא שמר עצמו מדבר הפוסלו לקודש ולא נתן לבו שיהא מותר לערב אבל לתרומה מותר אפילו [בו] ביום כדאמרינן זרות אמרתי לך ולא אנינות ולכך שמר עצמו מדבר הפוסלו לתרומה וא''ת מאי ניהו אותה טומאה דקאמר דטמא בה לקודש אבל לא לתרומה דקתני מתני' דחגיגה (דף כ:) צריכין טבילה לקודש אבל לא לתרומה ומפרש ה''ר חיים כגון דאכל ככר שלישי של תרומה שגופו שני לקדש אבל לא לתרומה כדאמר בפרק שני דחולין (דף לג:) ובסמוך ליכא לפרושי הכי גבי (כלי) [לבי] על הסל ולא על המגריפה טמאה לפסול קודש ואינה פוסלת פירות תרומה שבסל דככר אינו פוסל כלי ואי משקין דמטמו כלי גזירה' משום משקה זב וזבה א''כ אפילו לתרומה נמי ואי משקין שנגעו לטבול יום דאינו תחלה אלא לקדש כדתנן (פרה מ''ח מ''ז) כל הפוסל התרומה מטמא משקין להיות תחילה חוץ מטבול יום א''כ אפילו קדש נמי לא מטמא רק לפסול כדאיתא במעילה ריש פ' חטאת העוף (מעילה דף ח.) וא''כ לא יטמאו המגריפה לפסול קדש דטמאה משמע לעשות פסול אחרי כן מדלא קאמר מגריפה פסולה דכי אמרינן פ''ק דפסחים (דף כ.) גבי הבשר טמא למאי אי למנות ראשון ושני בחיבת הקדש תפשוט דבעי ר''ל צריד של מנחות כו' לכך נראה לפרש דמשכחת לה במעת לעת שבנדה דאמרינן פ''ק דנדה (דף ו.) לקודש אבל לא לתרומה א''נ בבגדי תרומה דמדרס לקודש והא דאמר ולא שמרתיה מדבר הפוסלה אע''פ שמטמאה לקדש כל דבר שאינו (עושה שלישי ועושה) אחרי כן לקדש קרי פוסלה כמו שלישי של חולין:

וּמִי אִיכָּא נְטִירוּתָא לְפַלְגָא אִין וְהָתַנְיָא עוֹדֵהוּ הַסַּל עַל רֹאשׁוֹ

Traduction

The Gemara asks: But is there such a concept of partial care, that one can claim to have safeguarded himself from one form of impurity but not another? The Gemara answers: Yes, and it is taught in a baraita: If one was carrying a basket, and the basket was still on his head,

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source