Le texte Le vocabulaire Les révisions
Zva'him
Daf 98a
אִיכָּא דְּנָפְקָא לֵיהּ מֵהָכָא וְאִיכָּא דְּנָפְקָא לֵיהּ מֵהָכָא
Traduction
There is one tanna who derives it, the halakha that only males of priestly families may eat of the communal peace offering, from here, i.e., the precedent mentioned explicitly with regard to the meal offering; and there is one tanna who derives it from there, i.e., the amplification of the verse stated with regard to meal offerings, sin offerings, and guilt offerings.
Tossefoth non traduit
איכא דנפקא ליה מהכא כו'. עוד יש תנא שלישי בפרק איזהו מקומן (לעיל זבחים דף נה.) דאמר אלא היקישא למאי אתא מה חטאת לזכרי כהונה אף זבחי שלמי ציבור לזכרי כהונה והא דלא מייתי לה הכא משום דסוגיא דשמעתא היא ולא משכח לה ברייתא בהדיא:
חַטָּאת מָה חַטָּאת מִתְקַדֶּשֶׁת בְּבִלּוּעַ אַף כֹּל מִתְקַדֶּשֶׁת בְּבִלּוּעַ
Traduction
The Gemara continues expounding the verse: ''This is the law of the burnt offering, of the meal offering, and of the sin offering, and of the guilt offering, and of the inauguration offering, and of the sacrifice of peace offerings.'' ''Sin offering'' teaches: Just as with regard to a sin offering, whatever it touches is sanctified through the substance that becomes absorbed, so too for all offerings mentioned in this verse, whatever they touch is sanctified through the absorbed portions.
Rachi non traduit
מה חטאת מקדש בבלוע כו'. ואף על גב דבמנחה נמי כתיב (ויקרא ו':כ') כל אשר יגע בה יקדש דמקדשת בבלוע אצטריך לאקושינהו לחטאת דממנחה לא מצי ילפי דאיכא למימר לא איתקיש למנחה אלא לענין זכרי כהונה אבל לענין בלוע דמנחה דוקא דרכיכא למיבלע אבל שאר קדשים לא:
Tossefoth non traduit
מה חטאת מקדשת בבלוע כו'. הא דאמרינן בפרק גיד הנשה (חולין דף צח:) לא נצרכה [אלא] לטעם כעיקר דבקדשים אסור והכא שרי [ופריך] וליגמר מינה גלי רחמנא גבי חטאת כל אשר יגע בבשרה יקדש משמע דפשיטא ליה דשאר קדשים ילפינן מחטאת היינו מהיקשא דהכא:
אָשָׁם מָה אָשָׁם אֵין שָׁפִיר וְשִׁלְיָא קָדוֹשׁ בּוֹ אַף כֹּל אֵין שָׁפִיר וְשִׁלְיָא קָדוֹשׁ בּוֹ קָסָבַר וַולְדוֹת קָדָשִׁים בַּהֲוָיָיתָן הֵן קְדוֹשִׁים וְדָנִין אֶפְשָׁר מִשֶּׁאִי אֶפְשָׁר
Traduction
''Guilt offering'' teaches: Just as with regard to a guilt offering, a fetal sac and a placenta are not sacred within it, because a guilt offering is always male and as such never holds a fetal sac or a placenta, so too for any of the offerings mentioned in the verse, a fetal sac and a placenta are not sacred if found within it. The Gemara notes: Evidently, this tanna holds that with regard to the offspring of sacrificial animals, they are sanctified only as they are from the moments of their births, but not in utero. And he also holds that one derives the possible from the impossible, so that the halakha of a fetal sac and of a placenta concerning female animals may be derived from the halakha of a male animal.
Rachi non traduit
מה אשם אין שפיר ושיליא קדוש. דהא זכר הוא ואין לך לומר בחלב ושתי כליות שלו שאף של שליא שבמעיו משמע אף הבאים נקבות כגון חטאת ושלמים אין שפיר ושליא קדוש בהן ואין חלב ושתי הכליות של שליל שבמעיהן קריבין ומעולה לא ה''ל למילף דכליל היא ואף כל שאין שפיר ושליא קדוש בו לא מצי למימר דלאו לעולה מדמית להו שהרי אף שאר הבשר אינו קרב ואכילת זכרי כהונה לא יליף מחטאת ואשם כדיליף ממנחה דתקשה לך אמאי אקשינהו למנחה לילפו זבחי שלמי ציבור מאשם וחטאת משום דכתיב בתרוייהו גבי אכילת זכרים הוא קדשי קדשים הוא הלכך מהתם לא מצי ילפי אי לא מהיקשא דמנחה:
וולדות בהמות קדשים בהוייתן הן קדושים. כשנולדים הן קדושים ולא במעי אמן וגמרי מאשם:
ודנין אפשר משאי אפשר. נקבות מזכרים ולגמרי לא מצי למעוטינהו מקדשים להקריבם דכתיב רק קדשיך אשר יהיו לך ואמר מר בכורות (דף יד:) רק קדשיך אלו התמורות אשר יהיו לך אלו הוולדות ומאשם גמרינן דבמעי אמן מיהא לא קדשי אלא בהוייתן כדכתיב אשר יהיו:
Tossefoth non traduit
אף כל אין שפיר ושליא קדוש בו. פירש בקונטרס ואין חלב ושתי כליות של שליל שבמעיה קריבין וקשה דהוה ליה לתנא לפרושי חלב וכליות של שפיר ושליא כמו שילהי בהמה המקשה (חולין דף עה.):
הג''ה ועוד דמשמע מתוך פירושו דדוקא חלב ושתי כליות הוא דאין קדושין ליקרב אבל הוולדות גופן קדושין הן וא''א לומר כן דתניא תמורה (דף יא.) השוחט את החטאת ומצא בה בן ד' נאכל לכל אדם ובכל מקום ולעולם ומוקי לה למאן דאית ליה בהווייתן הן קדושין בריש כיצד מערימין (תמורה דף כה:) דהן עצמן חולין במעי אמן ונראה לפרש דלענין חולין גמורין קא יליף דשפיר ושליא הנמצא בבטן חטאת לאחר שחיטה אינן קדושין כלל ומהכא אית ליה ולדות קדשים בהווייתן הן קדושין והא דתניא ברייתא בהמה המקשה (חולין דף עה.) מה חלב ושתי כליות האמורין באשם מוצא מכלל שליל אף כל מוצא מכלל שליל ההוא תנא סבר במעי אמן קדושין ולכך איצטריך קרא למעוטי חלב ושתי כליות מהקרבה ולפי מה שפירשתי לא אתי שפיר הא דלא יליף מעולה כמו לפי' הקונטרס:
מִלּוּאִים מָה מִלּוּאִים מוֹתְרֵיהֶן בִּשְׂרֵיפָה וְאֵין בַּעֲלֵי חַיִּים בְּמוֹתְרֵיהֶן אַף כֹּל מוֹתְרֵיהֶן בִּשְׂרֵיפָה וְאֵין בַּעֲלֵי חַיִּים בְּמוֹתְרֵיהֶן
Traduction
''Inauguration offering'' teaches: Just as with regard to the inauguration offering, the rams and the bread of that offering, which were brought during the seven days of inauguration of the Tabernacle and which the priests ate, their leftovers were disposed of by incineration, as is stated: ''And if any of the flesh of the inauguration offering, or of the bread, remain until the morning, then you shall burn the remainder with fire'' (Exodus 29:34), and no living animals were among their leftovers designated for incineration; so too for all offerings mentioned, their leftovers are disposed of by incineration, and there are no living animals counted among their leftovers to be incinerated. Accordingly, if one sanctifies two animals so that either one may be brought if the other is lost, when one animal is sacrificed, the surviving animal is not killed and incinerated.
Rachi non traduit
מה מלואים מותריהן בשריפה. ולא היו בעלי חיים במותריהן דמלואים שהרי קרבן צבור היו ולא הופרשו שנים לאחריות וגם לא אבד אחד מהם והפריש אחר תחתיו ונמצא הראשון:
אף כל הקדשים מותריהן בשריפה ואין בעלי חיים במותריהן. שאם היו בעלי חיים במותריהן כגון יחיד שהפריש שני קרבנות לאחריות חובתו שאם יאבד האחד יתכפר בשני או אם הפריש קרבן ואבד והפריש אחר תחתיו ונמצא הראשון והקריב את האחד מהן ואת השני נותר אין נותר זה בשריפה כדין נותר של מילואים:
שְׁלָמִים מָה שְׁלָמִים מְפַגְּלִין וּמִתְפַּגְּלִין אַף כֹּל מְפַגְּלִין וּמִתְפַּגְּלִין
Traduction
''Peace offering'' teaches: Just as with regard to the peace offer-ing, its components can render an animal disqualified as an offering that was sacrificed with the intent to consume it after its appointed time [piggul] and can be rendered piggul; so too with regard to all offerings mentioned in this verse, their components render an animal disqualified as piggul and can be rendered piggul.
Rachi non traduit
מפגלים. את הנסכים שאם חישב בזבח אף הנסכים מפוגלין ומש''ה יליף משלמים דעיקר פיגול כתיב בהו:
Tossefoth non traduit
מה שלמים מפגלין כו'. לעיל בסוף פרק ב' (זבחים דף כח:) איכא תנא דדריש לה מדכתיב ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו מה שלמים מפגלים ומתפגלין כו' וכן בפרק ב''ש (לעיל זבחים דף מד.) דדריש לה נמי מההוא קרא מה שלמים מיוחדין שיש להם מתירין בין לאדם בין למזבח מפגלין ומתפגלין פי' בקונטרס מפגלין את הנסכים אם חישב בזבח ובחנם דחק דהוה מצי למימר שהדם מפגל את הבשר והבשר עצמו מתפגל:
בְּמַתְנִיתָא תָּנָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי עֲקִיבָא מִנְחָה מָה מִנְחָה מִתְקַדֶּשֶׁת בְּבִלּוּעַ אַף כֹּל מִתְקַדֶּשֶׁת בְּבִלּוּעַ
Traduction
§ With regard to the verse at the center of the prior exchange (Leviticus 7:37), the Gemara states: It was taught in a baraita in the name of Rabbi Akiva: From the term ''meal offering,'' it is derived: Just as with regard to a meal offering, whatever it touches is sanctified through the substance that becomes absorbed, as it is stated: ''Whatever shall touch them shall be sacred'' (Leviticus 6:11); so too for all offerings mentioned in this verse, whatever they touch is sanctified through the absorbed portions.
וְאִיצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב מִנְחָה וְאִיצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב חַטָּאת דְּאִי אַשְׁמְעִינַן מִנְחָה דְּאַיְּידֵי דְּרַכִּיכָא מִיבַּלְעָא אֲבָל חַטָּאת אֵימָא לָא וְאִי אַשְׁמְעִינַן חַטָּאת מִשּׁוּם דְּקָרִיר אֲבָל מִנְחָה אֵימָא לָא צְרִיכָא
Traduction
The Gemara notes: And it was necessary to write the halakha of absorption with regard to a meal offering, and it was necessary to write the halakha of absorption with regard to a sin offering. As, had the Torah taught us this halakha only with regard to a meal offering, I would say that since it is soft, it is absorbed and, therefore it sanctifies what it touches. But with regard to the meat of a sin offering, I would say that it does not sanctify what it touches. And had it had taught us this halakha only with regard to a sin offering, I would say that because, on account of its fattiness, it oozes into whatever it touches, it sanctifies it. But with regard to a meal offering, I would say that it does not sanctify what it touches. Therefore, it is necessary for the Torah to write both.
Rachi non traduit
דקריר. טרישטטרי''ט בלע''ז מתוך שהבשר עב נכנס בתוכו השומן בעומקו:
חטאת. באה ביום דכתיב (ביום) בפר יוה''כ (ויקרא ט''ז:ל') כי ביום הזה יכפר עליכם:
חַטָּאת מָה חַטָּאת אֵינָהּ בָּאָה אֶלָּא מִן הַחוּלִּין וּבַיּוֹם וּבְיָדוֹ הַיְמָנִית אַף כֹּל אֵינָהּ בָּאָה אֶלָּא מִן הַחוּלִּין וּבַיּוֹם וּבְיָדוֹ הַיְמָנִית וְחַטָּאת מְנָלַן אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר קְרָא וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת פַּר הַחַטָּאת אֲשֶׁר לוֹ מִשֶּׁלּוֹ וְלֹא מִשֶּׁל צִיבּוּר וְלֹא מִשֶּׁל מַעֲשֵׂר
Traduction
The cited baraita continues: ''Sin offering'' teaches: Just as a sin offering is brought only from non-sacred animals and is sacrificed specifically in the daytime, and its service must be performed with the priest’s right hand; so too all offerings mentioned are brought only from non-sacred animals, and are sacrificed specifically in the daytime, and each one’s service must be performed with the priest’s right hand. And with regard to a sin offering, from where do we derive that it is brought only from non-sacred animals? Rav Ḥisda said: The verse states: ''And Aaron shall present the bull of the sin offering, which is his'' (Leviticus 16:11). This teaches that the animal must come from his cattle, and not from communal property, and not from money upon which the second tithe has been redeemed.
Rachi non traduit
ובידו הימנית. דכתיב אצבע וכהונה ואמר מר לעיל (זבחים דף כד:) כ''מ שנאמר אצבע וכהונה אינו אלא ימין:
Tossefoth non traduit
מה חטאת אינה באה אלא מן החולין כו'. תרתי דריש מחטאת דכבר דרש נמי מה חטאת מקדשת בבלוע:
בַּיּוֹם מִבְּיוֹם צַוֹּתוֹ נָפְקָא כְּדִי נַסְבַהּ
Traduction
The Gemara asks: Why is it necessary to derive from the halakha of a sin offering that an offering is sacrificed in the daytime? Is this principle not derived from the conspicuous expression: ''On the day of His commanding'' (Leviticus 7:38), which is understood to be referring to all offerings? The Gemara answers: Indeed, the baraita cited the principle from the model of a sin offering for no reason [kedi], and it was mentioned here on account of the other principles.
Tossefoth non traduit
כדי נסבה ואי בעית אימא סבר לה כר''ש כו'. הכא מסיק להני תרי שינויי אבל בסוף התודה (מנחות דף פג.) משני כדי נסבה לחודיה ובפ''ק דחולין (דף כב.) משני כהונה בעיא אצבע כו' ותו לא. ונראה דלמאן דאמר לעיל (זבחים דף נ.) דבר הלמד בג''ש אינו חוזר ומלמד בהיקש צ''ל הכא. (ובפ''ק דחולין) כדי נסבה דאצבע דחטאת גופיה ילפינן בג''ש דמצורע דהיינו ימין לעיל בפ' ב' (דף כד:) ובפ''ק דמנחות (זבחים דף י.) ואם כן לא מצינו למילף בהיקש שאר קרבנות מחטאת:

בְּיָדוֹ הַיְמָנִית מִדְּרַבָּה בַּר בַּר חָנָה נָפְקָא דְּאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר אֶצְבַּע וּכְהוּנָּה אֵינוֹ אֶלָּא יָמִין כְּדִי נַסְבַהּ
Traduction
The Gemara asks: Why must the baraita teach that halakha of the sin offering teaches that the rites of an offering must be performed with the priest’s right hand? Is this not derived from the statement of Rabba bar bar Ḥana? As Rabba bar bar Ḥana says that Reish Lakish says: In any place in the Torah that it is stated that an action is performed with a finger, or that it is performed by priesthood, the halakha is that the rite is performed only with the right hand. This is derived from the Torah’s statement with regard to the leper: ''And the priest shall dip his right finger'' (Leviticus 14:16). The Gemara answers: The baraita cited the principle from the model of a sin offering for no reason, since it is actually derived from Rabba bar bar Ḥana’s statement.
Rachi non traduit
מדרבה בר בר חנה נפקא כו'. וקס''ד או אצבע או כהונה ואין לך בכל אלו שלא נאמר כהן בהקרבתן:
וְאִיבָּעֵית אֵימָא סָבַר לַהּ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר אֶצְבַּע לָא בָּעֲיָא כְּהוּנָּה כְּהוּנָּה בָּעֲיָא אֶצְבַּע
Traduction
The Gemara suggest: And if you wish, say that the tanna of the baraita holds in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, who says: Where the verse mentions a finger, it is not necessary for the verse to mention priesthood; but where it mentions priesthood, it is necessary for the verse to mention a finger, in order to teach that the rite must be performed with the right hand, which is not self-evident. With regard to the assorted offerings itemized in the verse (Leviticus 7:37), the Torah does not mention a finger; therefore, they must be derived from the halakha of a sin offering.
Rachi non traduit
כר''ש. בפ''ב (שם) כהונה בעי אצבע ובחטאת תרוייהו כתיב ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו:
אָשָׁם מָה אָשָׁם עַצְמוֹתָיו מוּתָּרִין אַף כֹּל עַצְמוֹתָיו מוּתָּרִין
Traduction
The cited baraita continues: ''Guilt offering'' teaches: Just as with regard to a guilt offering, its bones have no sanctity and are permitted for any use, so too with regard to any mentioned offering, its bones are permitted.
Rachi non traduit
מה אשם עצמותיו מותרין. לעשות מהן כלים אני שמעתי שהרי נאכל לכהנים ונותר בעצמות לא שייך אלא בדבר הנאכל:
אף כל. ואפי' עולה ומיבעי לי הא נמי מחטאת הוה מצי יליף ונראה בעיני דמלו יהיה יתירא נפקא ליה באשם דכתיב ביה (שם ז) לכהן לו יהיה:
Tossefoth non traduit
מה אשם עצמותיו מותרין כו'. פי' בקונטרס לעשות מהם כלים אני שמעתי באשם פשוט לו שעצמותיו מותרין שהרי נאכל לכהנים ונותר בעצמות לא שייך אלא בדבר הנאכל אף כל ואפילו עולה ומיבעי לי הא נמי מחטאת הוה מצי יליף ונראה בעיני דמלו יהיה יתירא נפקא ליה באשם דכתיב ביה לכהן אשר יכפר בו לו יהיה כך פי' בקונטרס והשתא לפירוש רבותיו דמסברא ידע דעצמות מותרין בכל קדשים הנאכלין ולא אצטריך היקישא אלא להתיר עצמות עולה קשה משלמים או משאר קדשים הנאכלין נילף ולמה איכתוב אשם ועוד דבפרק המזבח מקדש (לעיל זבחים דף פו.) דריש מג''ש נאמר באשם לו יהיה ונאמר בעולה לו יהיה וקאמר דמופני מה אשם עצמותיו מותרין אף עולה כו' והשתא תיפוק ליה מהיקישא דהכא ול''ל ג''ש כיון דלא איצטריכא היקישא דהכא אלא לאגמורי בעולה ויש לומר כיון דשאר קרבנות צריכי כל חד למלתיה כדמפרש הכא לא נילף מינייהו דבר אחר שאינו צ''ל בכל הקדשים רק בעולה וכי האי גוונא פירשנו לעיל (זבחים דף צז:) גבי מנחה דילפינן מיניה זכרי כהונה ולא ילפינן מחטאתו אשם ולפי' זה האי תנא לית ליה דרשא דשפיר ושליא דלעיל ומאן דדריש עצמות מותרין מלו יהיה פרק המזבח מקדש (לעיל זבחים דף פו.) אית ליה היקישא דאשם לגבי שפיר ושליא ולפרש''י דאמר דבכל הקדשים מן הדין אסורין העצמות דלא התיר הכתוב אלא בשר הראוי לאכילה וגילה לנו באשם לו יהיה דמשמע שריותא נילף כמו כן היתר בכל הקדשים ע''פ זה:
הגהה. קשה דבההוא קרא כתיבי חטאת ואשם בפרשת צו את אהרן כחטאת כאשם תורה אחת להם הכהן אשר יכפר בו לו יהיה ולמה נקט אשם וי''ל דעיקר פרשה באשם ועוד דלו יהיה נכתב ל' יחיד שמא לא קאי רק על האשם דסליק מיניה ולא תקשי (הכי גרסינן) הא דדרשינן לעיל בפרק המזבח מקדש (שם) נאמר לו יהיה בעולה עור העולה אשר הקריב לכהן לו יהיה ונאמר לו יהיה באשם מה אשם עצמותיו מותרין אף עולה עצמותיה מותרין וקאמר התם מופני והשתא למה לי בעולה לו יהיה תיפוק לי מהיקישא דאשם דשמעתין וי''ל דלא גמרינן מהיקישא אלא קרבנות הנאכלין ומ''מ קשה אי ממשמעותא דלו יהיה דאשם דרשינן עצמותיו מותרין וילפינן מיניה שאר קרבנות שלמים חטאת ותודה הלא בעולה נמי כתיב לו יהיה ול''ל גזירה שוה פרק המזבח מקדש (שם) למיגמר מאשם וי''ל דלו יהיה דעולה קאי על העור ולא להתיר עצמות דהכי כתיב קרא עור העולה לו יהיה:
הגהה. לו יהיה לא דריש אלא מייתורא ושם פירש בקונטרס דפשיט ליה באשם יותר מעולה משום דאף בשרו מותר ואי משום נותר דבשריפה לא שייך נותר אלא במידי דבר אכילה כדכתיב והנותר מבשר הזבח וא''כ לא צריכנא למגמר אלא עולה דכליל וזהו כמו שפירש בשמעתין בשם רבותיו:
הגה''ה. ובפרק כיצד צולין (פסחים דף פג.) מוכח בהדיא כדבריו דאין נותר בעצמות ובמנחות בסוף התודה (מנחות דף פג.) פירש בקונטרס דהא דפשיטא ליה באשם יותר משאר קרבנות הנאכלין משום דכתיב באשם הוא לאחר הקטרת אימורין דמשמע הוא אשם ואין עצמותיו אשם וצריך לדקדק ל''ל תרי קראי לעצמות היקישא דהכא דאתי מהוא וגזירה שוה דלו יהיה בפרק המזבח מקדש (לעיל זבחים דף פו.) ותו קשה לי דהוא דאשם דרשינן פ''ק (לעיל זבחים דף ה:) לאשם שניתק לרעייה מיהו תרי הוא כתיבי באשם בפרשת ויקרא. ברו''ך:
אָמַר רָבָא פְּשִׁיטָא לִי
Traduction
§ Rava said: It is obvious to me that
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source