Vayedaber

Simple Havroutah

Zva'him

Daf 95b

וְכִי תֵּימָא דְּמַבְלַע לְהוּ בַּהֲדֵי שִׁבְעָה סַמְמָנִין וּמְעַבַּר לְהוּ לְכוּלְּהוּ כְּחַד וְהָתְנַן הֶעֱבִירָן שֶׁלֹּא כְּסִדְרָן אוֹ שֶׁהֶעֱבִיר שִׁבְעָתָן כְּאֶחָד לֹא עָשָׂה וְלֹא כְלוּם

Traduction

The Gemara rejects a solution: And if you would say that the urine is absorbed together with the rest of the seven abrasive substances used as laundering agents, and one applies all of them at once to the garment, such that the urine is not discernable separately, that is difficult: But didn’t we learn in a mishna that this method is invalid? The mishna states (Nidda 62a): If one applied them not according to their prescribed order, or if one applied all seven substances simultaneously, he has done nothing, and the laundering has not been effective.

Rachi non traduit

הכי גרסי' וכי תימא דמיבלע להו בהדי שבעה סממנין ומעבר להו לכולהו כחד:

שלא כסדרן. כסדר שהן שנויין במשנה זה אחר זה כסדר העברתן:

וְכִי תֵּימָא דְּמַיבְלַע לְהוּ בַּהֲדֵי חַד מִסַּמְמָנִין וְהָא צָרִיךְ לְכַסְכֵּס שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד תְּנַן אֶלָּא דְּמַבְלַע לְהוּ בְּרוֹק תָּפֵל דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ רוֹק תָּפֵל צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד

Traduction

The Gemara rejects another solution: And if you would say that the urine is absorbed together with only one of the cleansing substances, that is difficult: But didn’t we learn in that mishna: One must rub the garment three times with each and every one of those substances independently? The Gemara resolves: Rather, it must be explained that the urine is absorbed in tasteless saliva, which comes from one who has not eaten since waking; as Reish Lakish says: Tasteless saliva must accompany each and every one of the substances applied to the garment.

Rachi non traduit

צריך לכסכס. צריך לשפשף הכתם שלשה פעמים בכל אחד והכי אמרינן בנדה:

מַתְנִי' אֶחָד שֶׁבִּישֵּׁל בּוֹ וְאֶחָד שֶׁעֵירָה לְתוֹכוֹ רוֹתֵחַ אֶחָד קָדְשֵׁי (הַ)קֳּדָשִׁים וְאֶחָד קָדָשִׁים קַלִּים טְעוּנִין מְרִיקָה וּשְׁטִיפָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר קָדָשִׁים קַלִּים אֵין טְעוּנִין מְרִיקָה וּשְׁטִיפָה

Traduction

MISHNA: Whether with regard to a copper vessel in which one cooked the meat of an offering or whether with regard to one into which one poured the boiling meat of an offering, whether the meat is from offerings of the most sacred order or whether it is from offerings of lesser sanctity, such vessels require scouring and rinsing. Rabbi Shimon says: Vessels in which offerings of lesser sanctity were cooked or poured do not require scouring and rinsing.

Rachi non traduit

מתני' ר''ש אומר קדשים קלים כו'. ובגמ' מפרש טעמא ואם תאמר הרי הבלוע נעשה נותר ופולטו בהיתר לאחר זמן מודי רבי שמעון דבעי הגעלה ברותחין ומתורת מריקה ושטיפה הוא דממעיט ליה כדמתרצינן בגמ' גבי תרומה לא נצרכה לכדאמר מר במים ולא ביין במים ולא במזוג הא אפי' ביין ואפי' במזוג:

גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן אֲשֶׁר תְּבֻשַּׁל בּוֹ אֵין לִי אֶלָּא שֶׁבִּישֵּׁל בּוֹ עֵירָה לְתוֹכוֹ רוֹתֵחַ מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר וַאֲשֶׁר תְּבֻשַּׁל בּוֹ יִשָּׁבֵר

Traduction

GEMARA: Concerning the statement in the mishna that these halakhot also apply to a vessel into which a boiling cooked dish was poured, the Gemara notes that the Sages taught in a baraita: With regard to a sin offering, the verse states: ''In which it is cooked'' (Leviticus 6:21). I have derived only that this applies to a vessel in which one cooked the sin offering. From where do I derive that it applies also to a vessel into which one poured a boiling cooked dish? The verse states more fully: ''But the earthenware vessel in which it is cooked shall be broken.'' Since the verse employs the phrase: ''In which it is…shall be broken,'' that teaches that if the hot meat is in the vessel, whether cooked or poured into the vessel, these halakhot apply to it, and if it is an earthenware vessel it must be broken.

Rachi non traduit

גמ' ה''ג בתורת כהנים עירה לתוכו רותח מניין ת''ל אשר בו ישבר. מדסמיך ישבר אצל בו ולא כתב אם בכלי חרס תבושל ישבר למידרש אם נבלע בו מ''מ ישבר:

Tossefoth non traduit

עירה לתוכו רותח מנין ת''ל אשר תבושל בו ישבר. מכאן מדקדק ר''ת דעירוי ככלי ראשון מדחשיב כמבושל ונראה דאדרבה קשה מכאן דהא קרי ליה בסמוך בלוע בלא בישול מיהו י''ל דחשיב ליה בלוע בלא בישול לפי שאינו מתבשל מחמת הכלי דבכלי אחר נתבשל ורבינו שמואל היה מדקדק דעירוי ככלי שני מהא דתנן בפרק כירה (שבת דף מב:) האילפס והקדירה שהעבירן מרותחין לא יתן לתוכן תבלין דמשמע הא לערות מהם על התבלין שרי ועוד היה מדקדק מהא דקי''ל כשמואל דאמר תתאה גבר דתניא כוותיה בפ' כיצד צולין (פסחים דף עו.) והיה מתיר מתוך כך לערות רותחין מכלי ראשון על התרנגולת כדי למולגה ור''ת אומר דאדרבה דוק מסיפא אבל נותן לתוך הקערה הא לערות מאילפס על התבלין אסור ועוד לדבריו קשה ההיא משנה למ''ד עילאה גבר אלא איידי דתנא רישא המיחם שפינהו לא יתן לתוכו מים אבל נותן לתוך הכוס תנא סיפא נמי האילפס והקדירה לא יתן לתוכן (מים) [תבלין] אבל נותן לתוך הקערה ובירושלמי משמע דעירוי ככלי ראשון דאמרינן עלה בגמ' מהו ליתן תבלין מלמטה ולערות עליהן מלמעלה רבי יונה אומר עירוי ככלי ראשון חייליה דר' יונה מן הדא וכל כלי חרס אשר תבושל בו ישבר אין לי אלא שבישל בו עירה לתוכו רותח מניין ת''ל ואשר תבושל בו ישבר מ''מ (וכה אמר הכין) א''ר יוסי תמן כלי חרס בולע תבלין אינו מבשל פירוש כלי חרס בולע טפי משאר כלים איתיב רבי יוסי בר' בון והתני אף בכלי נחשת כן אית לך למימר כלי נחשת בולע פי' וכי בלע יותר משאר כלים בתמיה השתא מדמי התם כמו שבולע על ידי עירוי כמו כן מבשל ע''י עירוי ש''מ מיתניא כוותיה דרבי יונה אלמא הילכתא כוותיה ואע''ג דקי''ל כוותיה דשמואל דאמר תתאה גבר מודה שמואל דמבשל כדי קליפה דהא ברייתא דמסייע ליה קתני חם לתוך צונן מדיח ופריך הש''ס אדמיקר ליה בלע פירוש קודם שיצטנן חום שלמעלה נבלע ממנו מקצת בתחתון ומשני אימא חם לתוך צונן קולף ועוד מייתי ר''ת ראיה מהא דקאמר בפרק כל שעה (פסחים דף לז:) המעיסה ב''ש פוטרין וב''ה מחייבין החליטה ב''ש מחייבין ובית הלל פוטרין איזו היא המעיסה ואיזו היא החליטה המעיסה קמח על גבי מוגלשין פירוש מוגלשין מים רותחין ופריך מ''ש המעיסה ומאי שנא החליטה ומשני תברא מי ששנה זו לא שנה זו אלמא מאן דפטר מחלה בקמח על גבי מוגלשין משום דלאו לחם הוא כיון שנילוש ברותחין פטר נמי במוגלשין ששפכן על גבי קמח אע''פ שנשפכו לכלי שני אלמא עירוי ככלי ראשון מיהו קשה היכי פטר הא אינו מבשל אלא כדי קליפה לשמואל דאמר תתאה גבר דקי''ל כוותיה וי''ל דמיירי כגון דליכא אלא כדי חיוב חלה מצומצם או מעט יותר דבתר קליפה אין נשאר כשיעור חלה ועוד מביא ר''ת ראיה מהא דאמר בשילהי ע''ז (דף עד:) נעוה ארתחו אלמא עירוי ככלי ראשון דאין יכול להכשירו אלא בעירוי ועוד יש לדקדק דמיירי בעירוי מדתניא התם רבי יוסי אומר הרוצה לטהרן מיד מגעילן ברותחין או חולטן במי זיתים והחלטה אינו אלא עירוי כדמפרש בפסחים (דף לז:) מוגלשין ע''ג קמח מיהו אין ראיה משם לשאר דברים דבכמה דברים מיקל ביין נסך שאין מיקל בשאר איסורין דחולטן במי זיתים משמע אפילו צונן כמו חלטי לה בחלא דכל הבשר (חולין דף קיא.) גבי כבדא וכן עירוי שלשה ימים מעת לעת וניגוב והנחה מגת לגת שכל אלו העניינים לא מהני בשאר איסורים וטעמא משום דביין נסך אין איסור רותח כלל אלא שהחמירו בו להרתיחו ואף ר''ת התיר לשפוך רותחין לתוך החבית שהיה בה יין נסך ולהפכם מצד זה לצד זה בתוך החבית אע''פ שכבר היו בכלי שני מיד כששופכן בחבית ולא נפלו על כל צידי החבית אלא מכלי שני שהופכן מצד זה לצד זה ואפילו עירוי מכלי ראשון ליכא ומ''מ עירוי הוא ככלי ראשון לענין שאר איסורין כמה שהוכחתי ומה שכתב בסדר של פסח המתחיל אדיר דר מתוחים הכנת קערות ומיליהם בכלי שני שימושיהם כשופכין מסיר בהן כך שופכין רותחין עליהן אומר ר''ת דליתיה דכל כלים שבעולם מהניא שפיכת רותחין דעירוי ככלי ראשון וקשה לרבינו שמואל נהי דמהני עירוי רותחין מכלי ראשון לתוך קערות ושאר כלים שדרך לערות בהן היאך יועיל לאותן קערות וכלים שהוכנסו כולן לתוך כלי ראשון ומלואן איסורין מכל צד בכל עובי הכלי לענין שיוכל לחזור ולהכניסן בתוך אילפס וקדירה מרותחין של היתר כיון דקיימא לן כשמואל דאמר תתאה גבר ואינו מבשל אלא כדי קליפה ואם היינו מפרשים דעירוי ככלי ראשון לגמרי ומבשל יותר מכדי קליפה ומאי דאמר שמואל דאינו מבשל אלא בכדי קליפה זה דוקא בשני דברים יבשים שנוגעין זה בזה ואפילו בדבר לח כגון נטף מרוטבו על הסולת שאותו רוטב אינו כמו עירוי שהרי נפסקה אבל עירוי שאין כח הכלי ראשון נפסק מבשל לגמרי לפי זה יתיישב מה שאומר ר''ת דשופכין רותחין עליהן הוא הכשר גמור אפילו לקערות שנותנן בתוך הסיר והאילפס ולא תקשי נמי מה שפירשתי לעיל דמוגלשין על גבי קמח היכי פטור מחלה והלא אינו מבשל אלא כדי קליפה דאיכא למימר דמבשל לגמרי כדפירשתי מיהו ר''ת לא היה סובר כן מדאיצטריך ליה למימר דעירוי אינו מבשל אלא כדי קליפה משום קושיא דתתאה גבר וא''ת הא דתנן בפ' חבית (שבת דף קמה:) כל שבא בחמין מלפני השבת שורין אותו בחמין בשבת וכל שלא בא בחמין מלפני השבת מדיחין אותו בחמין [בשבת] חוץ ממליח הישן וקולייס האיספנין ואי עירוי ככלי ראשון אמאי מדיחין וי''ל התם בכלי שני מיירי ואפי' הכי מדיחין אין שורין לא משום דמיחזי כמבשל ולא דמי לתבלין דשרי בפרק כירה (שבת מב:) ליתן לתוך הקערה או לתוך התמחוי דעשויין למתק את הקדירה ולא מיחזי כמבשל אי נמי לרבותא נקט מדיחין דאפי' הדחה אסור במליח ישן וקולייס האיספנין:

בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא תְּלָאוֹ בַּאֲוִיר תַּנּוּר מַהוּ אַבִּישּׁוּל וּבִילּוּעַ הוּא דְּקָפֵיד רַחֲמָנָא אוֹ דִילְמָא אַבִּישּׁוּל בְּלֹא בִּילּוּעַ

Traduction

§ Rami bar Ḥama raises a dilemma: If one suspended the meat of a sin offering in the airspace of an earthenware oven in order to roast it, what is the halakha? When the verse requires the breaking of the earthenware vessel, is it only with regard to both cooking and the resultant absorption of the offering’s flavor into the vessel that the Merciful One is particular? If so, an oven would not need to be broken simply because an offering has been roasted within its airspace. Or perhaps, is the Merciful One particular even about cooking in the vessel without absorption of the flavor, and therefore, if meat is roasted while suspended in this oven, the vessel must still be broken?

Rachi non traduit

תלאו. לשפוד של חטאת לצלותו באויר תנור דנתבשל בו אבל לא נבלע בו כלום:

מהו. מי הוי צריך תנור שבירה או לא:

אָמַר רָבָא תָּא שְׁמַע אֶחָד שֶׁבִּישֵּׁל בּוֹ וְאֶחָד שֶׁעֵירָה לְתוֹכוֹ רוֹתֵחַ

Traduction

Rava said: Come and hear a proof, deduced from the mishna: Whether with regard to a copper vessel in which one cooked the meat of an offering or whether with regard to one into which one poured the boiling meat of an offering, the earthenware vessel must be broken. Therefore, the vessel must be broken even if the meat was not cooked in it but only absorbed in its walls, indicating that even if cooking and absorption do not occur together, just one of the two should suffice to require the breaking of the vessel.

Rachi non traduit

ואחד שעירה לתוכו. אלמא אחדא קפיד דהא עירה לתוכו בלוע איכא בישול ליכא:

בִּלּוּעַ בְּלֹא בִּישּׁוּל לָא קָמִיבַּעְיָא לַן כִּי קָמִיבַּעְיָא לַן בִּישּׁוּל בְּלֹא בִּילּוּעַ מַאי

Traduction

The Gemara rejects the proof: The halakha in a case of the absorption of flavor into an earthenware vessel without cooking the meat in that vessel, as in the case of pouring, was not raised as a dilemma to us. If the boiling offering has been poured into a vessel, the vessel certainly must be broken, since earthenware never fully emits all that it absorbed. When a scenario was raised as a dilemma to us, it was with regard to cooking meat in the vessel without absorption of the flavor by that vessel, as in the case of roasting suspended meat. In such a case, what is the halakha?

Rachi non traduit

בלוע בלא בישול לא מיבעיא לן. דכיון דהוי נותר והתורה העידה על כלי חרס שאינו יוצא מידי דופיו לעולם ובעי שבירה:

תָּא שְׁמַע דְּאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ תַּנּוּר שֶׁל מִקְדָּשׁ שֶׁל מַתֶּכֶת הָיָה וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ בִּישּׁוּל בְּלֹא בִּלּוּעַ לָא קָפֵיד נֶיעְבֵּיד שֶׁל חֶרֶס כֵּיוָן דְּאִיכָּא שְׁיָרֵי מְנָחוֹת דַּאֲפִיָּיתָן בַּתַּנּוּר וְאִיכָּא בִּישּׁוּל וּבִילּוּעַ עָבְדִינַן שֶׁל מַתֶּכֶת

Traduction

The Gemara suggests: Come and hear a proof, deduced from that which Rav Naḥman says that Rabba bar Avuh says: The oven of the Temple was fashioned of metal. And if it enters your mind that with regard to cooking in a vessel without absorption, the Merciful One is not particular and does not require the breaking of a vessel used in such a fashion, then the oven should be made of earthenware. The Gemara rejects this proof: Since there are the remainders of meal offerings, whose baking is performed in the oven, and there is both cooking and absorption into the oven, as the remains of the meal offerings would be baked directly on the walls of the oven, for this reason alone the oven would have to be broken if it were fashioned of earthenware. Consequently, we fashion it of metal.

Rachi non traduit

של מתכת היה. קס''ד מפני שצולין בו שפודי חטאת שלא יטען שבירה:

בישול ובלוע. שמן המנחה:

הָהוּא תַּנּוּרָא דִּאטְחוֹ בֵּהּ טִיחְיָיא אַסְרַהּ רַבָּה בַּר אֲהִילַיי לְמֵיכְלַהּ לְרִיפְתָּא לְעוֹלָם וַאֲפִילּוּ בְּמִילְחָא דִּילְמָא אָתֵי לְמֵיכְלַהּ בְּכוּתָּחָא

Traduction

§ The Gemara relates: There was a certain oven that was smeared with animal fat all over its walls and floor. Rabba bar Ahilai prohibited eating bread baked in that oven forever, and he prohibited even eating the bread with salt alone, lest one come to eat it with kutaḥ, a dish made from milk, water, salt, and bread crumbs. According to Rabba bar Ahilai, the oven will never fully eliminate the fat.

Rachi non traduit

טחו ביה טחייה. מין טיגון הוא שעושין מלחם וטשין התנור באליה ואופין את הלחם אחר שטחוהו ובמס' שבת (דף קיט.) נמי אמרינן תלתא סאוי טחיי:

לעולם. ואפילו הסיקוהו ואפו בו דקסבר אינו יוצא מידי דופיו:

מֵיתִיבִי אֵין לָשִׁין אֶת הָעִיסָּה בְּחָלָב וְאִם לָשׁ כָּל הַפַּת כּוּלָּהּ אֲסוּרָה מִפְּנֵי הֶרְגֵּל עֲבֵירָה

Traduction

The Gemara raises an objection to this from a baraita: With regard to baking bread, one may not knead the dough with milk, and if one nevertheless kneaded the dough with milk, all of the bread made from that dough is forbidden, because one might become accustomed to sin. As one habitually eats bread with meat, he might also eat this bread with meat and unwittingly transgress the prohibition against eating meat with milk.

Rachi non traduit

מפני הרגל עבירה. שלא יאכל הפת עם הבשר:

כְּיוֹצֵא בּוֹ אֵין טָשִׁין אֶת הַתַּנּוּר בְּאַלְיָה וְאִם טָשׁ כָּל הַפַּת כּוּלָּהּ אֲסוּרָה עַד שֶׁיַּסִּיק אֶת הַתַּנּוּר תְּיוּבְתָּא דְּרַבָּה בַּר אֲהִילַיי תְּיוּבְתָּא

Traduction

The baraita continues: Similarly, one may not smear [tashin] the inside of an oven with the fat of a sheep’s tail, because the fat of the tail has the halakha of meat. And if one nevertheless smeared the oven with the fat of the tail, all of the bread baked in it is forbidden, until one kindles the oven and burns off this fat. Evidently, the bread baked after the oven is kindled again is permitted, because the oven is considered cleansed of the meat fat. Therefore, the refutation of the opinion of Rava bar Ahilai, who says that the oven never fully eliminates the fat, is indeed a conclusive refutation.

Tossefoth non traduit

ואם טש כל הפת כולה אסורה. וא''ת מאי שנא מהא דאמרינן בפ' כל הבשר (חולין קיא:) דגים שעלו בקערה מותר לאוכלם בכותח דנותן טעם בר נותן טעם מותר ובשם רש''י פירש ה''ר יהודה חתנו דדוקא עלו שרו הא נתבשלו אסור ובא מעשה לפניו בביצים שנתבשלו בקדירה שבשלו בה חלב ואסר לעשות מולייתא על גבי בשר ואין להביא ראיה לדבריו מקדירה שבישל בה בשר לא יבשל בה חלב ואם בישל בנותן טעם (לקמן ע''ב) דהתם לאו נותן טעם בר נותן טעם הוא שהטעם שני באיסור אבל כאן הטעם שני בהיתר וקודם שיבא לידי איסור נתבטל הטעם בדגים לפי שהוא שני אבל יש לדקדק מצנון שחתכו בסכין של בשר דאסור לאוכלו בכותח (חולין דף קיא:) דאגב חורפיה בלע טפי וחשיב כחד טעמא ולא גרע נתבשל מצנון מיהו לפי לשון אחר שפירש שם בקונטרס היינו טעמא שיש חילוק בין קערה לסכין דסתם קערה מקנחין אותה משומן הקרוש עליה משום מיאוס אבל סכין טעמא שהשומן קרוש עליו ואינו ניכר כשחותך הוי כצונן טעם הבא מן הממש ולפי זה אין ראיה מצנון שחתכו בסכין והך דתנור שטשו באליה נמי מפרש ר''ת דאי אפשר לו לתנור להתקנח יפה ונדבק בו השמנונית והוי בעין עד שיוסק ומיהו יש לדקדק דאפי' נתבשלו שרי מהא דאמר לקמן (זבחים דף צז.) דכל יום ויום נעשה גיעול לחבירו ומותר לבשל האידנא שלמים בקדירה שבישל בה שלמים אתמול ולא אמרינן דקממעט באכילת שלמים דהאידנא דטעם שני הוא ונתבטל קודם שיבוא לידי איסור ואפי' למ''ד דשאני התם שהוא טעם שלישי שיש מים בקדירה שמבשלים בה שלמים מטעם זה נמי יהו מותרין הביצים שנתבשלו בקדירה החולבת לעשות מהם מולייתא בבשר שבתוך המים נתבשלו ועוד דגבי שפוד ואסכלא מייתי בסוף ע''ז (דף עו.) ההיא דכל יום ויום נעשה גיעול לחבירו ומיהו על כרחין אין זו ראיה דלענין חטאת אין שייך לומר כן דבסוף ע''ז (שם) קשרי לבשל חטאת והדר שלמים והרי ממעט באכילתן דמיתסרי לזרים לנשים ולעבדים ואין נאכלין אלא ליום ולילה גם מיפסלי ביוצא כחטאת ואין שייך כאן להתיר מכח נותן טעם בר נותן טעם כי אם היכא שיש שני נותני טעם של היתר אבל האחד של איסור לא דהוי כמו קדירה שבישל בה בשר לא יבשל בה חלב תרומה לא יבשל בה חולין ועל כרחין יש לומר שם משום דמין במינו דאורייתא ברובא בטל ובכלי המקדש ברגל אוקמיה אדאורייתא ואע''ג דאסרי לקמן (זבחים דף צז.) רקיק שנגע ברקיק וחתיכה בחתיכה גבי כלים אקילו רבנן טפי ותימה אי נתבשלו נמי מותר אמאי אמרו רבנן מזמן אכילה של ראשון טעון מריקה ושטיפה לגבי שלמים דאתמול ושלמים דהאידנא דשניהם היתר דאין סברא לומר גזירת הכתוב היא בדבר שמותר גמור בחולין אפי' מדרבנן. ברו''ך:

אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי וְכִי מֵאַחַר דְּאִיתּוֹתַב רַבָּה בַּר אֲהִילַיי אַמַּאי אָמַר רַב קְדֵירוֹת בְּפֶסַח יִשָּׁבְרוּ אֲמַר לֵיהּ רַב מוֹקֵי לַהּ הָהִיא בְּשֶׁל מַתֶּכֶת

Traduction

Ravina said to Rav Ashi: Since the statement of Rava bar Ahilai was conclusively refuted, why does Rav say that pots that were used for leavened bread must be broken before Passover? Presumably, the leavened bread could be burned out of them through kindling instead. Rav Ashi said to him: Rav construes that ruling of the baraita, according to which the fat can be burned out of the oven, as referring to an oven fashioned of metal, which cleanses the fat when kindled. In the case of earthenware vessels, additional kindling is insufficient, because the flavor absorbed within it cannot be cleansed by fire.

Rachi non traduit

אמאי אמר רב כו'. הא אית להו תקנתא בהיסק:

מוקים לההיא. דקתני עד שיוסק התנור בשל מתכת:

וְאִי בָּעֵית אֵימָא בְּתַנּוּר שֶׁל חֶרֶס זֶה הֶסֵּיקוֹ מִבִּפְנִים וְזֶה הֶסֵּיקוֹ מִבַּחוּץ

Traduction

Or if you wish, say instead that the baraita is also referring to an earthenware oven, and there is another distinction. This oven is kindled from the inside, and a fire kindled inside the oven suffices to cleanse absorbed flavor. But that pot is kindled from the outside while it rests on the stove, and the heat absorbed in that manner is insufficient to cleanse absorbed flavor.

וְנַעְבֵּיד הֶסֵּקָה מִבִּפְנִים חָיֵיס עֲלַיְיהוּ דְּמִתַּבְרִי הִילְכָּךְ הַאי כּוּבְיָא הֶסֵּיקוֹ מִבַּחוּץ הוּא וַאֲסִיר

Traduction

The Gemara suggests: And let us also perform the kindling of the pot from the inside, in order to cleanse that which has been absorbed. The Gemara answers: This solution is not feasible; the owners of such pots might be concerned for them, as they are apt to break if the heat becomes too great. Consequently, the owners will not apply sufficient heat to ensure that the absorbed flavor will be completely cleansed. The Gemara concludes: Therefore, with regard to this earthenware tile [kuvya], which is used on the fire as a baking pan and its kindling is from the outside, it becomes prohibited for subsequent use by the flavors absorbed within, which cannot be cleansed.

Rachi non traduit

כוביא. רעפים חלולין כמין שפיתת קדירה ופעמים שטחין אותו שמן ואופין בו לחם הקרוי טיחיא:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source