Le texte Le vocabulaire Les révisions
Zva'him
Daf 95a
מִדְּרַבָּנַן הוּא
Traduction
The Gemara answers that Rav Huna’s statement means that it is ritually impure by rabbinic law, since the Sages decreed the small cloth impure lest one fail to tear a garment enough to render it truly pure. By Torah law, this small cloth is torn enough to be ritually pure, so that one may bring it back into the Temple courtyard to launder it.
Rachi non traduit
מדרבנן. גזירה דילמא לא אתיא למיקרע רובה אבל מדאורייתא טהורה ומותר להכניסה משום מצות כיבוס:
נראה בעיני שחסר מן הספרים דגבי כלי חרס לא שייך לשנויי דמרצף ליה מרצף והאי שינויא גבי כלי נחשת הוא והכי פריך פוחתו כלי אמר רחמנא והאי לאו כלי הוא בשעת מריקה ושטיפה:
כְּלִי חֶרֶס שֶׁיָּצָא כּוּ' כְּלִי אָמַר רַחֲמָנָא וְלֹא כְּלִי הוּא שֶׁנִּיקַּב בְּשׁוֹרֶשׁ קָטָן
Traduction
§ The mishna teaches: With regard to an earthenware vessel in which a sin offering was cooked that went outside the curtains and became ritually impure outside the curtains, one punctures the vessel to render it ritually pure, brings the vessel back into the courtyard, and breaks it there. The Gemara asks: Why is there a need to break the earthenware vessel after puncturing it? The Merciful One states: ''The earthenware vessel…shall be broken'' (Leviticus 6:21), and, once it is punctured, it is not a vessel. The Gemara explains: When it is punctured with a hole only the size of a small root, the earthenware vessel is purified from the ritual impurity it contracted, but it remains a vessel for other purposes, such as holding fruit.
כְּלִי נְחֹשֶׁת [כּוּ'] פּוֹחֲתוֹ [וְכוּ'] וְהָא לָאו כְּלִי הוּא דְּרָצֵיף [לֵיהּ] מִרְצָיף (הוּא)
Traduction
The mishna teaches: With regard to a copper vessel in which a sin offering was cooked that went outside the curtains and became ritually impure outside the curtains, one breaks the vessel by boring a large hole in it to render it ritually pure, brings the vessel back into the courtyard, and scours and rinses it there. The Gemara asks: Why should the copper vessel be scoured and rinsed? After all, once the hole is bored, this is not a vessel anymore. The Gemara explains: When he hammers it and refashions it into a vessel, he must scour and rinse it.
Rachi non traduit
ומשני דרצף ליה מרצף. אחר שפוחתו מכין עליו בקורנס ומחברו וחזר שם כלי עליו וגבי כלי חרס איכא למימר דניקבו דמתניתין במוציא משקה ליטהר ועדיין כלי הוא לקבל זיתים במס' שבת בפרק המצניע (שבת דף צה:):
אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מְעִיל שֶׁנִּיטְמָא מַכְנִיסוֹ בְּפָחוֹת מִשָּׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ וּמְכַבְּסוֹ מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר לֹא יִקָּרֵעַ
Traduction
§ Earlier (94b–95a), the Gemara discusses a garment upon which the blood of a sin offering has sprayed; if it has contracted ritual impurity outside of the Temple courtyard, it must be torn before it is brought back into the courtyard to be laundered. Reish Lakish says: If the robe of the High Priest upon which the blood of a sin offering has sprayed has contracted ritual impurity outside of the Temple courtyard, one does not tear it; rather, he brings it in to the courtyard gradually, in portions less than the measure of a garment susceptible to impurity, which is three by three fingerbreadths, and he launders it section by section as the robe crosses the threshold. The ritually impure robe must be brought into the courtyard in this manner because it is stated with regard to the High Priest’s robe: ''It shall not be torn'' (Exodus 28:32).
Rachi non traduit
מעיל. של בגדי כהונה שניתז עליו דם חטאת ויצא חוץ לקלעים ונטמא מכניס מקום הדם לפנים:
בפחות משלש על שלש. שאינו מכניס שיעור בגד טמא לעזרה לפי שאי איפשר לקורעו ולהכניסו משום שנאמר לא יקרע:
Tossefoth non traduit
מעיל שנטמא מכניסו בפחות משלש על שלש ומכבסו. בסוף כירה (שבת דף מז.) גבי בגד עניים לעניים משמע מתוך פירוש הקונטרס בשלש על שלש ביד עשיר דלא מקבל טומאה כלל והא דתנן (כלים פרק כז מ''ב) שלש על שלש לטמא מת היינו דוקא בעניים אבל בעשירים בעי שלשה על שלשה וקשה לר''ת מהך דמעיל דפריך עלה רב אדא מההיא דעבין והרכין והשתא למה לי לאקשויי מההיא והא בגדי כהונה בגדי עשירים הם דאין עניות במקום עשירות ושיעורן בשלשה על שלשה ועוד תניא בפ' במה מדליקין (שבת דף כו:) שלש על שלש מניין ת''ל והבגד והתם לא מפליג בין עניים לעשירים לא בקרא ולא בשמעתא ואומר ר''ת דלענין טומאת מת ושרץ אין חילוק בין עניים לעשירים אלא לענין מדרס איירי התם דבעי שלשה על שלשה לעשירים והיינו טעמא דמדרס בייחוד תליא מילתא ואין דרך עשיר לייחד למדרס פחות משלשה על שלשה ואפילו ייחד בטלה דעתו ועוד הביא ר''ת ראיה דבטומאת מדרס הוא דמפלגי בין עניים לעשירים דבמס' כלים (פרק כז מ''ב) תנן דבגד מטמא משום שלשה על שלשה למדרס משום שלש על שלש לטמא מת ובעל כרחין בעשירים איירי דאי בעניים הא תנן בפ' (כח מ''ח) בגדי עניים אע''פ שאין בהם שלשה על שלשה טמאין מדרס ויש משניות שכ' בהן אע''פ שאין בהן שלש על שלש ודומה שהוא טעות סופר:
מכניסו פחות משלש. אפילו למאן דאמר בריש כל הפסולין (לעיל זבחים דף לב:) ביאה במקצת שמה ביאה שאני בגד הואיל ויכול לחותכו לא חשיב כאילו נכנס כולו:
מוֹתֵיב רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה הֶעָבִין וְהָרַכִּים אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ
Traduction
Rav Adda bar Ahava raises an objection based upon a mishna (Kelim 28:8): The particularly thick garments and the soft garments are not subject to the standard measure of three by three fingerbreadths, with regard to determining their susceptibility to becoming ritually impure. Because of their particular qualities, such garments are useful only when they are larger and are not considered significant items when they measure three by three. Since the High Priest’s robe is a thick garment, why must one bring it into the courtyard only in portions of less than three by three?
Rachi non traduit
העבים. בגד עב:
והרכין. פלטר''א שאינו ארוג:
אין בהן משום שלש על שלש. דלאו ללבישה חזו ולאו לתקן בהן חלוק אלא לישב עליו וצריך שלשה על שלשה ומעיל עב הוא כדקי''ל בסדר יומא (דף עא:) חוטן כפול שנים עשר ואפי' שלש על שלש יכניס:
אַגַּב אֲבִיהֶן חֲשִׁיבִי
Traduction
The Gemara answers: With regard to the whole robe of the High Priest, which is a garment of particular significance, even the small portions of the robe are significant due to their source garment, and are susceptible to impurity in portions measuring three by three fingerbreadths.
Rachi non traduit
אגב אבוהון. כשהוא מחובר בבגד חשוב ג' על ג' דידיה:
וְהָא בָּעֵי שִׁבְעַת סַמְמָנִין דְּאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ דַּם חַטָּאת וּמַרְאוֹת נְגָעִים צְרִיכִין שִׁבְעַת סַמְמָנִין וְתַנְיָא אֶלָּא שֶׁאֵין מַכְנִיסִין מֵי רַגְלַיִם לַמִּקְדָּשׁ
Traduction
§ The Gemara asks a fundamental question with regard to the procedure for laundering a garment upon which the blood of a sin offering has sprayed: But isn’t it so that laundering requires seven abrasive substances? As Rav Naḥman says that Rabba bar Avuh says: Blood of a sin offering that has sprayed on a garment, and shades of leprous marks on garments, which are subject to laundering (see Leviticus 13:54), require the seven abrasive substances used as laundering agents; and these substances include urine (Nidda 61b). And it is taught in a baraita: But urine is not brought into the Temple, because it is inappropriate for the Temple, although urine is theoretically suitable for use in the preparation of the incense spices. Accordingly, how is a garment laundered in the Temple?
Rachi non traduit
והא בעי. דם חטאת שבעה סממנים השנויין במס' נדה (דף סא:) לענין כתמים רוק תפל ומי רגלים ונתר ובורית ואהל וקמוניא ואשלג והיכי מעיילינן מי רגלים לעזרה ואמתני' קפריך:
ומראות נגעים. שהזקיק הכתוב נגעי בגדים לכיבוס דכתיב וכבסו את אשר בו הנגע:
ותניא. בפיטום הקטרת [כריתות ו.] שאין מכניסין מי רגלים למקדש:
Tossefoth non traduit
והא בעי שבעה סממנין. פי' בקונטרס דאמתניתין פריך וקשה דלעיל הוה ליה לאקשויי ונראה דלריש לקיש דוקא פריך דאיירי בבגדי כהונה בהדיא אבל מתני' איכא לאוקומה בבגדי הדיוט שיכול להעביר ולכבס ע''י צפון אבל מעיל דכהן גדול אינו יכול לכבסו ע''י צפון משום דאמרינן במסכת נדה (דף סב.) דאפילו צבעא נמי מעבר מיהו אמילתא דרבה בר אבוה גופא דקאמר דם חטאת ומראות נגעים צריכין ז' סממנין [נמי] הוה מצי לאקשויי הא אין מכניסין מי רגלים למקדש:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source