Vayedaber

Simple Havroutah

Zva'him

Daf 94b

כָּרִים וּכְסָתוֹת דְּרַכִּין נִינְהוּ וּתְנַן הָיְתָה שֶׁל עוֹר נוֹתֵן עָלֶיהָ מַיִם עַד שֶׁתִּכְלֶה אֶלָּא אָמַר רָבָא כֹּל כִּיבּוּס דְּלֵית לֵיהּ כִּיסְכּוּס לָא שְׁמֵיהּ כִּיבּוּס

Traduction

Cushions and blankets that are of soft leather, and for which the halakha with regard to laundering should be relevant, and yet we learned about them in the mishna (Shabbat 142b): If the filth was on a cushion of leather, he applies water to it until the filth dissolves, which indicates that the halakha with regard to laundering is not applicable even to soft leather. Rather, Rava said: With regard to any laundering that does not include rubbing, it is not considered laundering. Consequently, one may apply water to a soft leather cushion, but soft leather remains subject to laundering, so long as there is rubbing.

Rachi non traduit

כרים וכסתות דרכין נינהו. דאין עושין אותן אלא מעור רך שיהא נוח לישכב עליו:

כסכוס. משפשף צדו זה על צדו זה כדרך המכבס בגדים אוחז הבגד בשתי ידיו ומשפשף:

לא שמיה כיבוס. הילכך נותן עליו מים עד שתכלה שרי בעור ואפילו רך ולקמן פריך אי הכי בגד נמי כיבוס לא [הוי אלא] על ידי כסכוס:

וְהָא דְּאָמַר רַב חִיָּיא בַּר אָשֵׁי זִימְנִין סַגִּיאִין הֲוָה קָאֵימְנָא קַמֵּיהּ דְּרַב וְשַׁכְשֵׁיכִי לֵיהּ מְסָאנֵיהּ בְּמַיָּא שִׁכְשׁוּךְ אִין אֲבָל כִּבּוּס לָא אִי בְּרַכִּין וּכְדִבְרֵי הַכֹּל אִי בְּקָשִׁין וְכַאֲחֵרִים

Traduction

And that statement that Rav Ḥiyya bar Ashi said: Many times I would stand before Rav on Shabbat and place water on his leather shoes, may be explained accordingly. With regard to placing water on leather, yes, that is permitted, but with regard to laundering, which includes rubbing, it is not permitted. This may be explained as follows: If Rav Ḥiyya bar Ashi spoke of soft leather shoes, then all agree that only placing water is permitted. And if Rav Ḥiyya bar Ashi spoke of hard leather shoes, the distinction between placing and rubbing accords with the opinion of the others, who hold that the requirement of laundering sprayed blood applies even to hard leather.

אִי הָכִי בֶּגֶד נָמֵי בֶּגֶד שְׁרִיָּיתוֹ זֶהוּ כִּיבּוּסוֹ

Traduction

The Gemara asks: If that is so, that placing water upon something is not considered laundering so long as one does not also rub the item, then with regard to a non-leather garment as well, one should be allowed to place water upon it on Shabbat. Why does the cited mishna state that one may wipe it only with a dry rag? The Gemara answers: With regard to a garment, its soaking is its laundering, and merely placing water on it is forbidden.

Rachi non traduit

בגד נמי. יתן עליו מים ואמאי תנא מקנחה בסמרטוט:

[רָבָא לְטַעְמֵיהּ דְּאָמַר רָבָא זָרַק סוּדָר לְמַיִם חַיָּיב זָרַק פִּשְׁתָּן לְמַיִם חַיָּיב בִּשְׁלָמָא סוּדָר עָבֵיד כִּיבּוּס] אֶלָּא זֶרַע פִּשְׁתָּן מַאי טַעְמָא

Traduction

The Gemara comments: Rava conforms to his standard line of reasoning; as Rava says: If one cast a cloth into water on Shabbat, he is liable for laundering on Shabbat, as it is made of fabric like any garment; and if one cast flax seeds into water, he too is liable. The Gemara analyzes this statement: Granted, if he casts a cloth into water, he performs laundering; but with regard to flaxseed, what is the reason that one may not cast it into water on Shabbat?

Rachi non traduit

זרע פשתן במים חייב. כדמפרש ואזיל:

וְכִי תֵּימָא מִשּׁוּם דְּמִקַדַּח אִי הָכִי חִיטֵּי וּשְׂעָרֵי נָמֵי הָנָךְ אִית לְהוּ רִירֵי אִי הָכִי שְׁלָחִים נָמֵי הָתָם קָעָבֵיד לִישָׁה

Traduction

And if you would say that it is prohibited because it sprouts in the water and constitutes the prohibited act of planting, if so, with regard to wheat and barley, it should also be forbidden to place them into water. The Gemara explains: Casting the flax into the water is not prohibited because of planting but because these flax seeds have discharges when soaked. If so, with regard to hides, it should also be prohibited to place them into water, because they too produce discharges in water. The Gemara answers: There, with regard to flaxseed, it is prohibited because it effects kneading, as the discharges cause the seeds to combine together, which is not true of hides.

Rachi non traduit

דמיקדח. צומח במים והויא לה זריעה:

הכי גרסינן אי הכי חיטי ושערי נמי הנך אית להו רירא אי הכי שלחים נמי התם קעביד לישה:

הנך אית להו רירא. זרע פשתן במים נפקא רירא מיניה ומדבקי אהדדי:

אי הכי שלחים נמי. אי משום דמדבקי ברירייהו מחייבין להו בשלחים נמי עורות שאינן עבודין ונתנן במים רירא קנפקא מינייהו:

ומשני התם. גבי זרע פשתן כי מדבקת ברירא דנפקי מינייהו הוי תולדות לישה אבל שלחים לא שייכא בדיבוקא דידהו ענין לישה:

Tossefoth non traduit

אי הכי שלחים נמי. ה''ר חיים גריס שחלים:

דָּרֵשׁ רָבָא מוּתָּר לְכַבֵּס מִנְעָל בְּשַׁבָּת אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְרָבָא וְהָא אָמַר רַב חִיָּיא בַּר אָשֵׁי זִימְנִין סַגִּיאִין הֲוָה קָאֵימְנָא קַמֵּיהּ דְּרַב וְשַׁכְשֵׁיכִי לֵיהּ מְסָאנֵי בְּמַיָּא שִׁכְשׁוּךְ אִין אֲבָל כִּיבּוּס לָא הֲדַר אוֹקֵי רָבָא אָמוֹרָא עֲלֵיהּ וּדְרַשׁ דְּבָרִים שֶׁאָמַרְתִּי לִפְנֵיכֶם טָעוּת הֵם בְּיָדִי בְּרַם כָּךְ אָמְרוּ שִׁכְשׁוּךְ מוּתָּר כִּיבּוּס אָסוּר

Traduction

The Gemara relates: Rava taught in public: It is permitted to launder a shoe on Shabbat. Rav Pappa said to Rava: But didn’t Rav Ḥiyya bar Ashi say: Many times I would stand before Rav on Shabbat and place water on his leather shoes? Evidently, placing water upon leather, yes, that is permitted, but laundering, which includes rubbing, is not permitted. Rava went back and placed an interpreter before him so that he could tell the public that he had been wrong, and taught in public: The statements that I said before you earlier are my error. Truly, the Sages said like this: Placing water upon shoes is permitted, but laundering them is prohibited.

Rachi non traduit

אמר ליה רב פפא. לאחר שישב לו המתורגמן:

הדר אוקי. באותה שעה חזר ואמר למתורגמן עמוד והשמע לרבים שאני חוזר בי ממה שדרשתי:

הַכִּיבּוּס בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ כּוּ' מְנָא הָנֵי מִילֵּי דְּתָנוּ רַבָּנַן תְּכַבֵּס בְּמָקוֹם קָדֹשׁ שְׁבִירַת כְּלִי חֶרֶס מִנַּיִין תַּלְמוּד לוֹמַר וּכְלִי חֶרֶשׂ אֲשֶׁר תְּבֻשַּׁל בּוֹ יִשָּׁבֵר מְרִיקָה וּשְׁטִיפָה בִּכְלִי נְחֹשֶׁת מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר וְאִם בִּכְלִי נְחֹשֶׁת בֻּשָּׁלָה וּמֹרַק וְשֻׁטַּף בַּמָּיִם

Traduction

§ The mishna teaches: The laundering must be performed in a sacred place, and the breaking of an earthenware vessel must be performed in a sacred place, and the scouring and rinsing of a copper vessel must be performed in a sacred place. From where are these matters derived? As the Sages taught in a baraita: Concerning a garment on which blood was sprayed, the verse states: ''You shall launder that on which it shall be sprinkled in a sacred place'' (Leviticus 6:20). From where is the halakha with regard to the breaking of an earthenware vessel in which a sin offering was cooked derived? The subsequent verse states: ''And the earthenware vessel in which it is cooked shall be broken'' (Leviticus 6:21). From where is the halakha with regard to the scouring and rinsing of a copper vessel in which a sin offering was cooked derived? The verse states immediately thereafter: ''And if it be cooked in a copper vessel, it shall be scoured, and rinsed in water.''

Rachi non traduit

וכלי חרס. בתר כיבוס כתיב:

זֶה חוֹמֶר בְּחַטָּאת כּוּ' וְתוּ לֵיכָּא וְהָאִיכָּא שֶׁנִּכְנַס דָּמָהּ לִפְנַי וְלִפְנִים בְּחַטָּאוֹת הַחִיצוֹנוֹת

Traduction

§ The mishna teaches: With regard to this matter, a stringency applies to a sin offering more than it applies to offerings of the most sacred order. The Gemara asks: And are there no more halakhot specific to a sin offering? But there is this halakha: That its blood enters the innermost sanctum to be sprinkled. The Gemara answers: The mishna is dealing with external sin offerings, and this halakha applies only to internal sin offerings.

Rachi non traduit

והאיכא. אכתי חומר בחטאת שהרי יש בהן דמן נכנס לפנים מה שאין בשאר קדשים:

ומשני בחטאות החיצונות קאמרינן:

ופרכינן בחטאות החיצונות נמי איכא שאם נכנס דמה לפנים פסולה. כדכתיב (ויקרא ו':כ''ג) וכל חטאת אשר יובא:

שֶׁאִם נִכְנַס דָּמָהּ (לִפְנַי וְ)לִפְנִים פְּסוּלָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר כָּל דָּמִים שֶׁנִּכְנְסוּ לַהֵיכָל לְכַפֵּר פְּסוּלָה

Traduction

The Gemara challenges: But there is the stricture that if its blood enters into the Sanctuary it becomes disqualified. The Gemara explains: This mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, who says: Every offering’s blood, not only that of a sin offering, that enters the Sanctuary to atone becomes disqualified; therefore, this is not a halakha specific to a sin offering.

Rachi non traduit

ומשני כרבי עקיבא. סבירא ליה לתנא דידן:

דאמר כל דמים כו'. בכל הזבחים שנתערבו (לעיל זבחים דף פא:):

שֶׁכֵּן מְכַפְּרִין עַל חַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת בְּחַטָּאת דִּשְׁמִיעַת הַקּוֹל

Traduction

The Gemara challenges: But there is the halakha that external sin offerings atone for those who are liable to receive excision, karet, through unintentional sins. The Gemara explains: The mishna includes an offering that does not have that halakha, as its principles also apply to a sin offering brought for hearing the voice, i.e., for falsely taking an oath that one is unable to testify in another’s case. This transgression is not punishable by karet.

שֶׁכֵּן טְעוּנָה אַרְבַּע מַתָּנוֹת כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל דְּאָמַר כָּל דָּמִים טְעוּנִין אַרְבַּע מַתָּנוֹת עַל אַרְבַּע קְרָנוֹת

Traduction

The Gemara challenges: But there is the stricture that the blood of a sin offering requires four placements on the altar, unlike other offerings of the most sacred order. The Gemara explains: This mishna is composed in accordance with the opinion of Rabbi Yishmael, who says that all blood of offerings requires four placements, one upon each of the four corners of the altar; accordingly, this is not a halakha limited to the sin offering.

Rachi non traduit

והאיכא שכן טעונה ארבע מתנות. מפוסקות ושאר קדשים שתי מתנות שהן ארבע ואין בהן אלא פיסוק שתי מתנות:

כר' ישמעאל. דאמר באיזהו מקומן (לעיל זבחים דף נג:) כל הדמים טעונין פיסוק ארבע מתנות לב' קרנות:

וְלִיטַעְמָיךְ הָאִיכָּא קֶרֶן הָאִיכָּא אֶצְבַּע הָאִיכָּא חוּדָּהּ אֶלָּא חַד מִתְּרֵי תְּלָתָא חוּמְרֵי נָקֵט

Traduction

The Gemara asks: And even according to your reasoning, can it be said that there is only one halakha that applies to a sin offering but does not apply to other offerings? Isn’t there the requirement to place a sin offering’s blood on the corner at the top of the altar? Isn’t there the requirement that a priest place a sin offering’s blood on the altar with his finger? Isn’t there the requirement to place it on the edge of the altar? Therefore, it should not be assumed that this is the only halakha unique to a sin offering, but rather that the mishna simply cited one of two or three stringencies.

Rachi non traduit

ופרכינן לר' ישמעאל איכא חומר בחטאת שהוא טעון ארבע קרנות:

וליטעמיך טובא איכא. שהרי חטאת טעונה קרן ושאר דמים ניתנין למטה מן החוט ואיכא שטעונה אצבע ושאר דמים נזרקין מן הכלי מרחוק למזבח וטעונה חודה של קרן מה שאין כן בשאר דמים:

Tossefoth non traduit

אלא מתרי תלת חומרי נקט. תימה מ''מ קשה זה חומר דמשמע זה חומר ותו לא כדדייקינן בפ' הזהב (ב''מ דף נז:) [גבי] אלו דברים שאין להם אונאה בשלמא הדיוט זה חומר ותו לא אלא הקדש זה חומר ותו לא ומיהו בלאו הכי קשה התם מאי קאמר בשלמא הדיוט זה חומר ותו לא אכתי איכא (בעי) תשלומי כפל דאיתיה בהדיוט וליתיה בהקדש ושומר חנם שנשבע להדיוט ואין נשבע להקדש ואית דלא גרס התם ותו לא והכי פירושא בשלמא בהדיוט שייך למיתני זה חומר לפי שמועטות חומרות של הדיוט משל הקדש וכשמוצא [חומרא] שייך למיתני זה חומר עליה אבל חומרי דהקדש משל הדיוט נפישן ואינו שום חידוש דליתני עלה זה חומר ולפירוש זה ניחא הכא וכן במסכת ערכין בפרק האומר משקלי עלי (ערכין דף יט:) דקתני זה חומר בנדרים מבערכין ובגמ' חשיב טפי מברייתא ואי גרסינן ותו לא יש לפרש משום דחומרא באונאה שכיחא אבל חומרא דחיוב ד' וה' וכפל ושבועת שומר חנם ותשלומי שומר שכר לא שכיח האי חומרא בהדיוט אלא הקדש זה חומר ותו לא אכתי איכא טובא דשכיחי ולפירוש זה לא מיתרצא הך דשמעתין וההיא דערכין:

מַתְנִי' בֶּגֶד שֶׁיָּצָא חוּץ לַקְּלָעִים נִכְנָס וּמְכַבְּסוֹ בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ נִטְמָא חוּץ לַקְּלָעִים קוֹרְעוֹ נִכְנָס וּמְכַבְּסוֹ בִּמְקוֹם קָדוֹשׁ כְּלִי חֶרֶס שֶׁיָּצָא חוּץ לַקְּלָעִים נִכְנָס וְשׁוֹבְרוֹ בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ נִטְמָא חוּץ לַקְּלָעִים נוֹקְבוֹ וְנִכְנָס וְשׁוֹבְרוֹ בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ

Traduction

MISHNA: With regard to a garment upon which the blood of a sin offering was sprayed that went outside the curtains, i.e., the Temple courtyard, before being laundered, the garment reenters the courtyard and one launders it in a sacred place. If the garment became ritually impure outside the curtains, one tears the garment in order to render it ritually pure, enters the courtyard with it, and launders it in a sacred place. With regard to an earthenware vessel in which a sin offering was cooked that went outside the curtains, the vessel reenters the courtyard and one breaks it in a sacred place. If the vessel became ritually impure outside the curtains, one punctures the vessel to render it ritually pure, and one enters the courtyard with it and breaks it in a sacred place.

Rachi non traduit

מתני' בגד. שניתז עליו דם חטאת ויצא חוץ לקלעים:

נכנס. לעזרה ומכבסו במקום קדוש:

נטמא חוץ לקלעים. לאחר שיצא ואי אפשר להכניס טומאה לעזרה:

קורעו. וטהור מטומאה ומותר להכניסו ונכנס ומכבסו במקום קדוש:

נוקבו. לטהרו מטומאתו:

כְּלִי נְחֹשֶׁת שֶׁיָּצָא חוּץ לַקְּלָעִים נִכְנָס וּמוֹרְקוֹ וְשׁוֹטְפוֹ בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ נִטְמָא חוּץ לַקְּלָעִים פּוֹחֲתוֹ וְנִכְנָס וּמוֹרְקוֹ וְשׁוֹטְפוֹ בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ

Traduction

With regard to a copper vessel in which a sin offering was cooked that went outside the curtains, the vessel reenters the courtyard, and one scours it and rinses it in a sacred place. If the vessel became ritually impure outside the curtains, one breaks the vessel by boring a large hole in it to render it ritually pure and enters the courtyard with it and scours and rinses it in a sacred place.

Rachi non traduit

פוחתו. דכלי מתכות אינו טהור בנקב כל דהו אלא בנקב גדול:

גְּמָ' מַתְקֵיף לַהּ רָבִינָא קוֹרְעוֹ בֶּגֶד אָמַר רַחֲמָנָא וְלָאו בֶּגֶד הוּא

Traduction

GEMARA: The mishna teaches: If the garment became ritually impure outside the curtains, one tears the garment in order to render it ritually pure, enters the courtyard with it, and launders it in a sacred place. Ravina objects to this: How can the mishna say that one tears it? The Merciful One states in the Torah that one must launder ''a garment'' (Leviticus 6:20), and once this article is torn, this is no longer a garment, but only a scrap of cloth.

Rachi non traduit

גמ' בגד אמר רחמנא. שיהא שם בגד עליו בשעת כיבוסו:

דִּמְשַׁיַּיר בֵּיהּ כְּדֵי מַעְפּוֹרֶת אִינִי וְהָאָמַר רַב הוּנָא לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא שִׁיֵּיר בָּהּ כְּדֵי מַעְפּוֹרֶת אֲבָל שִׁיֵּיר בָּהּ כְּדֵי מַעְפּוֹרֶת חִבּוּר הָוֵי

Traduction

The Gemara answers: The mishna describes a scenario when he leaves untorn a fragment of the garment that is size enough for a small cloth. Is that so? If he leaves such a portion intact, is he still permitted to bring the garment back into the courtyard? But doesn’t Rav Huna say: The Sages taught that an impure garment, most of which has been torn, loses its impurity only when one did not leave of it enough for a small cloth, but if he left enough of it untorn for a small cloth, it is considered a joining of the pieces, and the garment remains ritually impure. Accordingly, leaving a piece that size would not serve any purpose with regard to ritual impurity.

Rachi non traduit

דמשייר ביה. שלא יבדיל את הקרע על פני כולו לחלוק את הבגד לשנים אלא משייר בו כדי רוחב סודר דמטומאתו טהור הואיל ונקרע רובו וכיון ששייר בו כדי מעפורת ראוי לחברו ושמו עליו ובגד קרינן ביה:

והאמר רב הונא. בפרק העור והרוטב (חולין דף קכג:) לא שנו דטלית טמאה שהתחיל בה לקורעו כיון שנקרע רובה טהורה אלא שלא שייר באותה מיעוט כדי מעפורת:

אבל שייר בה כדי מעפורת חיבור הוי. ועדיין הוא בטומאתו:

Tossefoth non traduit

לא שנו אלא שלא שייר בה כדי מעפורת אבל שייר בה כדי מעפורת חיבור. מילתיה דר''ה איתמר בהעור והרוטב (חולין דף קכג:) אההיא דטלית שהתחיל בה לקורעה כיון שנקרע בה רובה שוב אינו חיבור וטהורה ומשמע דטהורה לגמרי ותימה אמאי אינה טמאה מגע מדרס כדאמר בפ' בהמה המקשה (חולין דף עב:) שלשה על שלשה שנחלק טהורה מן המדרס אבל טמא מגע מדרס דברי רבי מאיר ומסיק התם בשלש על שלש הבאות מבגד גדול לכולי עלמא בשעת פרישתן מאביהן מקבלות טומאה מאביהן ואפי' מיירי הך דטלית בשלא נטמאה מדרס אלא מגע טומאה בעלמא מ''מ כל כמה דאשתייר בה שלש על שלש שהוא שיעור טומאת מגע לא פקעה מינה טומאת מגע ואי לאו הך דשמעתין הוה מצינן למימר דטהורה דקתני מן המדרס קאמר והא דלא קתני אבל טמא מגע מדרס כדקתני בבהמה המקשה משום דלא נחת להשמיענו חידוש של טהרה אלא קמ''ל אע''ג דטלית גדולה (הרבה יותר) עדיין יותר מג ' על ג' אפ''ה טהורה מן המדרס הואיל ולא חזיא למלאכתו ראשונה [להתעטף] אבל קשה מהך שמעתא דאי לא פקעה מינה טומאת מגע היאך מכניסו הא אכתי טמא הוא מ''מ י''ל דטלית ובגד דשמעתין שאני שהם כלי ושם כלי עליהן וכשנקרעו כיון דאזיל שם כלי מינייהו טהרו לגמרי אבל בבהמה המקשה (חולין דף עב:) מיירי בחתיכת בגד דעלמא ואין שם כלי עליו ולא טהר ממגע מדרס אע''פ שטהור מן המדרס ובפ' העור והרוטב (חולין דף קכג:) פי' בקונטרס דההיא דאבל טמא מגע מדרס כשהיה בו ב' טומאות מדרס החמורה ומגע זב ואהני החלוקה לבטל המדרס דתו לא חזו ליה ופשא ליה טומאת מגע דחזיא לשלש אצבעות אבל בהעור והרוטב (שם) מיירי דליכא אלא חדא טומאה או מגע זב בלא הכבדה או מגע שרץ ונבלה וחד שמה הוי וכולה טומאה דשלשה על שלשה היא וקריעה מהניא לבטולי שמה מינה ותו לא פש עלה מידי ואין זו שום סברא לחלק בין טומאה אחת לשתי טומאות דכיון שנשאר בטלית שלש על שלש שזהו שיעור טומאת מגע היאך יהיה טהור ובתחילת הסוגיא פי' שם בקונטרס טלית שהתחיל בה לקורעה ולבטלה מתורת טלית מאחר שאין ראוי למלאכה ראשונה ואין שמה עליה מיטהרת אע''פ שיש בשירים שלש על שלש ועדיין ראויין לקבל טומאה טהרו מטומאתן ראשונה דומיא דכלי חרס דשבירתו מטהרתו ושבריו מקבלין טומאה כדאמר באלו טריפות (שם דף נד:) הן וקרקרותיהן ואין (זו) משם ראיה דהתם מיירי כשייחד השברים אח''כ אבל בלא ייחוד לא כדפרישית שם ונראה לפרש דקריעה דבגד וטלית מיירי תרוייהו כשקורע קרעים הרבה ואין בכל אחד רוחב שלשה ולהכי קאמר טהורה לגמרי אע''ג שעדיין כל הקריעות מחוברין בסופן לאו חיבור הוא כיון שכל קרע וקרע שקרע עד רובה של טלית (בפחות משלשה על שלשה) הוי כאילו גמר כל אחד ואחד עד סופן וכגון שלא שייר בטלית באותו מיעוט שלא נקרע כדי מעפורת דאם שייר הוי טמא מדרבנן כדמסקינן הכא וזהו תימה מ''ש דלענין טומאה לא מיקרי בגד מן התורה אע''ג דשייר בה כדי מעפורת ולגבי חטאת מקרי בגד וכמו כן קשה בסמוך גבי כלי חרס שניטמא [כו' נוקבו כו'] [דפריך] כלי אמר רחמנא והאי לאו כלי הוא ומשני דנקיב ליה בכדי שורש קטן והשתא א''כ לאו כלי הוא שהרי מיטהר מטומאתו ונראה לפרש כיון שמועיל לו ייחוד לאותו בגד ששייר בו כדי מעפורת שלא הבדיל הקרעים על פני כולו ולאותו כלי שניקב בשורש קטן שאם היה מיחדו לזיתים או לרימון היה מקבל טומאה מכאן ולהבא חשיב הוא כלי ובגד לענין דם חטאת כיון דאין מחוסר מעשה אלא ייחוד בעלמא והא דקאמר בסמוך גבי כלי נחשת פוחתו כלי אמר רחמנא והאי לאו כלי הוא ומשני דרציף ליה מרציף אין לפרש כמו רצפינהו מרציף דפ''ק דשבת (דף טז:) פי' שיתקן הפחיתה שמכה עליו בקורנוס ומחברו וחזר שם כלי עליו דא''כ בגד נמי לישני הכי שחזר ותפרו לאחר שקרעו אלא ע''כ הוא חשיב בגד חדש וכלי חדש וכאילו אינו ראשון ורציף ליה היינו שהופך צד פנים לצד חוץ וצד חוץ לצד פנים ונעשה תוכו גבו וגבו תוכו ומיטהר בכך מטומאתו וקצת תימה מה שייך באותו שיעור דשורש קטן לענין טהרת כלי שאותו שיעור הוא לענין הכשר זרעים בסוף המצניע (שבת דף צה:) ואם הכלי מיוחד לאוכלין שיעורו בזיתים אבל בשורש קטן לא ואם הוא מיוחד למשקין שיעורו ככונס משקין ובקונטרס פירש דשורש קטן איכא למ''ד שזהו שיעור נקיבתו ליטהר ואי אפשר לומר כן דהא פלוגתא דאמוראי הוא בסוף המצניע (שבת דף צה:) דכדי שורש קטן וכדי מוציא רימון ופי' שם בקונטרס דפליגי לענין הכשר זרעים דלענין טומאה משנה היא במסכת כלים (פ''ג) דעשוי לאוכלין שיעורו כזיתים ומשקין ככונס משקה ומיהו גם לאותו פי' קשה דמתני' היא במס' עוקצין (פ''ב מ''י) דלהכשיר זרעים בשורש קטן ומפרש ר''ת דלענין צמיד פתיל פליגי ליחשב פתח בסתם כלים אבל לענין טומאה לא פליגי ויש לפרש בדוחק דהאי כלי חרס עשוי לאוכלין ולמשקין שהרי מבשלין בו חטאת ויש בו מרק ולכך שיעורו בשורש קטן ואין עליו לא תורת כלי העשוי למשקין ולא תורת כלי העשוי לאוכלין ולא דמי להא דגרסי' במס' כלים (פ''ג מ''א) העשוי לכך ולכך מטילין אותו לחומרא כזיתים היינו בשעה שמניחים בו משקין אין מניחין בו אוכלין וכשמניחין בו אוכלין אין מניחין בו משקין אלא שמניחין בו אוכלין בפני עצמן ומשקין בפני עצמן אבל הכא בקדירה שמבשלין בה בשר שעשוי להשתמש אוכלין ומשקין על ידי תערובת והא דאין שיעורה ככונס משקה משום דאכתי ראוי לבשל בה שיכול להניח בשר כנגד הנקב וגם המרק שהאור מעמיד המרק שלא יצא לכך שיעורה בשורש קטן והאי דלא קאמר בסוף המצניע (שבת דף צה:) שש מדות בכלי חרס משום דמדה זו של שורש קטן קחשיב (זה) לענין הכשר זרעים ומיהו קשה דבהדיא תנן במס' כלים (בפ''ג מ''ב) האילפס והקדירה שיעורן כזיתים ואי הוה אמינא דשיעור זיתים דבעינן מדרבנן הוה ניחא כדקאמר גבי בגד אבל מדאורייתא אם ניקב בשורש קטן טהור:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source