Le texte Le vocabulaire Les révisions
Zva'him
Daf 93b
הָא תּוּ לְמָה לִי מָה טַעַם קָאָמַר מָה טַעַם נִשְׁפַּךְ עַל הָרִצְפָּה וַאֲסָפוֹ אֵין טָעוּן כִּיבּוּס לְפִי שֶׁאֵין טָעוּן כִּיבּוּס אֶלָּא דָּם שֶׁנִּתְקַבֵּל בִּכְלִי וְרָאוּי לְהַזָּיָיה
Traduction
With regard to the statement that only blood that was collected in a vessel and is fit for sprinkling requires the laundering of the garment on which it sprayed, the Gemara asks: Why do I also need this? After all, it was already taught that if blood spilled from the neck onto the floor before it was collected in a vessel, and it sprayed on a garment, the garment does not require laundering. The Gemara answers: This is not an additional halakha, but rather the mishna is saying: What is the reason? What is the reason that if the blood spilled from the neck onto the floor before it was collected in a vessel, and the priest collected it and it sprayed on a garment, the garment does not require laundering? This is because it is only with regard to blood that was received in a sacred vessel and is fit for sprinkling that the garment requires laundering.
Rachi non traduit
הא תו למה לי. למיתני אין טעון כיבוס אלא שנתקבל בכלי הא תנא ליה נשפך על הרצפה:
Tossefoth non traduit
מה טעם קאמר. מתוך התירוץ משמע דהא דקשיא ליה הא תו ל''ל קאי אלפי שאין טעון כיבוס כו' ותימה ונשפך על הרצפה למה לי הא שמעינן לה מניתז מן הצואר:
רָאוּי לְהַזָּאָה לְמַעוֹטֵי מַאי לְמַעוֹטֵי קִיבֵּל פָּחוֹת מִכְּדֵי הַזָּיָיה בִּכְלִי זֶה וּפָחוֹת מִכְּדֵי הַזָּיָיה בִּכְלִי זֶה
Traduction
§ The mishna teaches: It is only with regard to blood that was received in a sacred vessel and is fit for sprinkling that the garment requires laundering. The Gemara asks: As it was already taught that when disqualified blood is sprayed on a garment, it does not require laundering, this reiteration serves to exclude what? The Gemara answers: It serves to exclude the case where a priest received less blood than is sufficient for sprinkling in this vessel, and less than is sufficient for sprinkling in that vessel, and then he mixed together the blood from the two vessels. In such a case, even though the combined amount is now enough for sprinkling, the blood did not become fit for sprinkling.
Rachi non traduit
קיבל פחות מכדי הזייה בכלי זה. וחזר ועירב:
דְּתַנְיָא רַבִּי חֲלַפְתָּא בַּר שָׁאוּל אוֹמֵר קִידֵּשׁ פָּחוֹת מִכְּדֵי הַזָּיָיה בִּכְלִי זֶה וּפָחוֹת מִכְּדֵי הַזָּיָיה בִּכְלִי זֶה לֹא קִידֵּשׁ
Traduction
This is as it is taught in a baraita: With regard to the sanctification of water of purification, Rabbi Ḥalafta bar Shaul says: If a priest sanctified less than is sufficient for sprinkling in this vessel and less than is sufficient for sprinkling in that vessel, and he then mixed together the water from the two vessels, he has not sanctified it to become water of purification.
Rachi non traduit
דתני ר' חלפתא. לגבי מי חטאת:
קידש. מי חטאת באפר פרה:
לא קידש. כדבעי טעמא ואזיל:
אִיבַּעְיָא לְהוּ בְּדָם מַהוּ הִלְכְתָא הִיא וּמֵהִלְכְתָא לָא גָּמְרִינַן
Traduction
In a related issue, a dilemma was raised before the Sages: If a priest did this for the blood of an internal sin offering, collecting less than is sufficient for sprinkling in each vessel and then mixing all the blood together, what is the halakha? Is Rabbi Ḥalafta’s statement about the water of purification a halakha transmitted to Moses from Sinai, and we do not learn from such a halakha an application to a different matter?
Rachi non traduit
בדם מאי. גבי חטאת הפנימית קיבל פחות מכדי הזייה כו' וחזר ועירב מי הואי קבלה או לא:
הלכתא. גבי מי חטאת:
ומהלכתא לא גמרינן. מילתא אחריתי דקי''ל שבת (דף קלב.) אין דנין מהלכה:
אוֹ דִלְמָא הָתָם מַאי טַעְמָא דִּכְתִיב וְטָבַל בַּמַּיִם הָכָא נָמֵי כְּתִיב וְטָבַל בַּדָּם
Traduction
Or, perhaps: What is the reason there, that the combined water of purification is not fit for sprinkling? It may be because it is written about sprinkling the water: ''And dip it in the water'' (Numbers 19:18), stressing that it is to be dipped in precisely the same water that was first placed in the vessel. This indicates that from the outset there must be an amount sufficient for sprinkling. If so, then here also there is comparable language employed with regard to the blood of a sin offering. It is written: ''And the priest shall dip his finger in the blood, and sprinkle of the blood'' (Leviticus 4:6). Does this prove that from the outset there must be sufficient blood for sprinkling?
Rachi non traduit
וטבל במים. מדקרינן במים ולא קרינן במים משמע במים הנזכרים למעלה לענין קידוש שיהא בשעת קידוש שיעור טבילה:
ה''נ. הא כתיב וטבל הכהן את אצבעו בדם שיהא בדם הראשון שיעור טבילה מתחילתו:
תָּא שְׁמַע דְּאָמַר רַבִּי זְרִיקָא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אַף בְּדָם לֹא קִידֵּשׁ
Traduction
The Gemara suggests: Come and hear a proof, as Rabbi Zerika says that Rabbi Elazar says: Even in the case of the blood of a sin offering, if one collected two insufficient amounts and then mixed them together, he did not sanctify the blood to make it fit for sprinkling on the altar, and therefore, if it sprays on a garment, one is not required to launder the garment.
אָמַר רָבָא תַּנְיָא וְטָבַל וְלֹא מְסַפֵּג בַּדָּם עַד שֶׁיְּהֵא בַּדָּם שִׁיעוּר טְבִילָה מֵעִיקָּרוֹ מִן הַדָּם מִן הַדָּם שֶׁבָּעִנְיָן
Traduction
§ Rava says: It is taught in a baraita with regard to the internal sin offering, whose blood is sprinkled in the Sanctuary: The verse states: ''And the priest shall dip his finger in the blood, and sprinkle of the blood'' (Leviticus 4:6); and there must be enough blood in the vessel for the priest to dip his finger in it so that he does not need to wipe blood from the sides or the bottom of the vessel onto his finger. The verse states: ''In the blood,'' teaching that the blood is unfit for sprinkling unless there is a measure of the blood fit for dipping in the vessel from the outset, and the blood is disqualified if more blood is added to a vessel that initially contained less than the required measure. The verse states: ''Sprinkle of the blood,'' which teaches that he must sprinkle of the blood that is mentioned in this matter, which is the blood in the vessel.
Rachi non traduit
מספג. מקנח בשולי הכלי או בדופנותיו:
שיהא בדם שיעור טבילה מעיקרא. גרסינן כדפרי' בדם הראשון משמע:
מן הדם. והזה מן הדם:
שבענין. מדם האמור בענין טבילה שהזה ממנה ראשונה יזה את כולן שצריך לחזור ולטבול בו אצבעו על כל הזייה טבילה ולמעוטי שירים שבאצבע דהאי מן הדם קרא יתירא הוא דלא צריך למיכתב אלא והזה ז' פעמים:
וְאִיצְטְרִיךְ לְמִיכְתַּב בַּדָּם דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא וְטָבַל הֲוָה אָמֵינָא אַף עַל פִּי דְּלֵיכָּא שִׁיעוּר טְבִילָה מֵעִיקָּרוֹ כְּתַב [רַחֲמָנָא] בַּדָּם
Traduction
And it was necessary for the Torah to write the term: ''In the blood,'' as well as the term: ''And the priest shall dip.'' As, had the Merciful One written only: ''And the priest shall dip,'' I would say that if there is sufficient blood at the time of dipping, even though there was not a measure of blood fit for dipping in the vessel from the beginning, it is nevertheless fit for dipping. Therefore, the Merciful One writes: ''In the blood,'' to teach that there must be sufficient blood from the beginning.
Rachi non traduit
להכי איצטריך למיכתב בדם. דמשמע בדם שהזכיר לענין קבלה:
אע''ג דליכא שיעור טבילה מעיקרא. הואיל ואיכא שיעור בשעת טבילה:
וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא בַּדָּם הֲוָה אָמֵינָא אֲפִילּוּ מְסַפֵּג כְּתַב רַחֲמָנָא וְטָבַל
Traduction
And if the Merciful One had written only: ''In the blood,'' I would say that if at the beginning there was an appropriate measure of blood, it is not necessary for the vessel to retain a measure of enough blood throughout the whole rite, and even if he eventually wipes blood off of the vessel onto his finger, it is sufficient for sprinkling. Therefore, the Merciful One writes: ''And the priest shall dip,'' to teach that there must remain enough blood to dip his finger each time.
מִן הַדָּם שֶׁבְּעִנְיָן לְמַעוֹטֵי מַאי אָמַר רָבָא לְמַעוֹטֵי שִׁירַיִים שֶׁבָּאֶצְבַּע מְסַיַּיע לְרַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר שִׁירַיִים שֶׁבָּאֶצְבַּע פְּסוּלִין
Traduction
The cited baraita states: The verse states: ''Sprinkle of the blood,'' which teaches that he must sprinkle of the blood that is mentioned in this matter, which is the blood in the vessel. The Gemara asks: In order to exclude what was this mentioned? Rava said: This serves to exclude the remainder of the blood that is on the priest’s finger after sprinkling, which may not be used for further sprinkling, as he must dip his finger in the blood again for each sprinkle. Rava continues: This supports the opinion of Rabbi Elazar, as Rabbi Elazar says: The remainder of the blood that is on the priest’s finger after sprinkling is unfit for further sprinkling.
Rachi non traduit
אמר רב עמרם תנינא. תיובתא לר' אלעזר:
אֲמַר לֵיהּ רָבִין בַּר רַב אַדָּא לְרַב אָמַר תַּלְמִידְךָ אָמַר רַב עַמְרָם תְּנֵינָא הָיָה מַזֶּה וְנִיתְּזָה הַזָּאָה מִיָּדוֹ עַד שֶׁלֹּא הִזָּה טָעוּן כִּיבּוּס מִשֶּׁהִזָּה אֵין טָעוּן כִּיבּוּס
Traduction
Ravin bar Rav Adda said to Rav, i.e., Rava: Your student says that Rav Amram says: We already learn a baraita opposing Rabbi Elazar’s opinion: If a priest was sprinkling the blood of an internal sin offering, and a sprinkle sprayed from his hand onto a garment, the halakha depends on the circumstances. If it sprayed before he sprinkled, the garment requires laundering, but if it sprayed once he has sprinkled, it does not require laundering.
Rachi non traduit
היה מזה. בחטאות הפנימיות וניתזה הזאה מידו על הבגד:
מַאי לָאו הָכִי קָאָמַר עַד שֶׁלֹּא גָּמַר מִלְּהַזּוֹת טָעוּן כִּיבּוּס מִשֶּׁגָּמַר לְהַזּוֹת אֵין טָעוּן כִּיבּוּס לָא הָכִי קָאָמַר עַד שֶׁלֹּא יָצְתָה הַזָּאָה מִיָּדוֹ טָעוּן כִּיבּוּס מִשֶּׁיָּצְתָה הַזָּאָה מִיָּדוֹ אֵין טָעוּן כִּיבּוּס
Traduction
Ravin bar Rav Adda explains: What, is it not this that the baraita is saying: If the blood sprayed on a garment before the priest concluded sprinkling, the garment requires laundering, even if it sprayed from the remainder on his finger; but if it sprayed once the priest has concluded sprinkling, it does not require laundering? This indicates that blood sprayed from the remainder on his finger requires laundering, so it must be fit for sprinkling. Rava replied: No, this is what the baraita is saying: If the blood sprayed on a garment before the sprinkling has left his hand, it requires laundering, but if it sprayed once the sprinkling has left his hand, the remainder on his finger does not require laundering if it then sprays onto a garment.
Rachi non traduit
עד שלא גמר כל ההזאות. טעון כיבוס ואפי' ניתז בין ההזאה להזאה משירים שבאמצע אלמא שירים שבאצבע כשרין דאי פסולין אמאי טעון כיבוס:
עד שלא יצתה מידו. משטבל טעון כיבוס משיצתה הזאה מידו לאחר טבילה דהוי להו שירים באצבע אין טעון כיבוס:
אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי גָּמַר מִלְּהַזּוֹת מְקַנֵּחַ יָדוֹ בְּגוּפָהּ שֶׁל פָּרָה גָּמַר אִין לֹא גָּמַר לָא אֲמַר לֵיהּ גָּמַר מְקַנֵּחַ יָדוֹ בְּגוּפָהּ שֶׁל פָּרָה לֹא גָּמַר מְקַנֵּחַ אֶצְבָּעוֹ
Traduction
Abaye raised an objection to Rabbi Elazar’s opinion from what is taught about sprinkling the blood of the red heifer in a mishna (Para 3:9): When the priest has concluded sprinkling the blood, he wipes his hand on the body of the red heifer. Evidently, if he concluded sprinkling, yes, he does wipe his hand; but if he did not conclude sprinkling, he does not wipe his hand, even though a remainder is left on his finger. Evidently, this remainder is fit for sprinkling. Rava said to him: The mishna is to be understood otherwise: If he concluded sprinkling, he wipes his entire hand on the body of the red heifer; but if he has not concluded sprinkling, he wipes only his finger after each sprinkling.
Rachi non traduit
גמר מלהזות. במס' פרה (פ''ג מ''ט) תנן לה גמר מלהזות ז' הזאות שמזה בהר המשחה כנגד פתחו של היכל כדכתיב (במדבר י''ט:ד') אל נכח פני אהל מועד:
מקנח ידו בגופה של פרה. שאף דמה טעון שריפה כדכתיב את עורה ואת בשרה ואת דמה על פרשה ישרוף:
בִּשְׁלָמָא גָּמַר מְקַנֵּחַ יָדוֹ בְּגוּפָהּ שֶׁל פָּרָה שֶׁנֶּאֱמַר וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו אֶלָּא אֶצְבָּעוֹ בְּמַאי מְקַנֵּחַ אָמַר אַבָּיֵי בִּשְׂפַת מִזְרָק כְּדִכְתִיב כְּפוֹרֵי זָהָב
Traduction
The Gemara asks: Granted, if he concluded sprinkling, he wipes his hand on the body of the red heifer, as it is stated: ''And the heifer shall be burned in his sight; its skin, and its flesh, and its blood'' (Numbers 19:5), indicating that the remaining blood must be incinerated together with the flesh. But on what does he wipe his finger after each sprinkling, since he must not wipe it on the body of the heifer, which might cause hair to stick to his finger, interfering with the sprinkling? Abaye said: He wipes his finger on the lip of the bowl holding the blood for sprinkling, as it is written: ''Atoning bowls [keforei] of gold'' (Ezra 1:10). The atoning bowls are so named because the priest wipes his finger on them, and the word keforei indicates cleansing by way of wiping (see Ḥullin 8b).
Rachi non traduit
אלא אצבעו. בין הזאה להזאה:
במה יקנח. בגופה של פרה לא מצית אמרת שילכלך אצבעו בגוף הפרה וידבקו בו נימין:
כפורי זהב. גבי כלי שרת כתיב בספר עזרא והן מזרקין ועל שם שמקנח בו אצבעו קרי להן כפורי לשון וכפר ידיה דנירון קיסר (גיטין דף נו.):
Tossefoth non traduit
אלא אצבעו במאי מקנח. בפ''ק דמנחות (דף ז:) פי' בקונטרס לפי שהיה מזה מדמה בהר המשחה אל נכח פני אהל מועד ופרה לפניו נשרפת לאחר שיורד מן ההר והיאך היה יורד בין כל הזאה והזאה מהר המשחה לקנח בגוף הפרה וקשה מהא דאמר לקמן בריש פרק בתרא (זבחים דף קיג.) שחטה שלא כנגד הפתח פסולה שנאמר ושחט והזה מה הזאה כנגד הפתח אף שחיטה כנגד הפתח דמשמע שהיה הכל במקום אחד ונראה כמו שפירש כאן בקונטרס שלא היה יכול לקנח אצבעו בגוף הפרה שלא יתלכלך אצבעו מן הנימין והכי נמי אשכחן דחיישינן לנימין פרק כל כתבי הקדש (שבת קטז:) גבי מפשיטין את הפסח עד החזה:
מַתְנִי' נִיתַּז עַל הָעוֹר עַד שֶׁלֹּא הוּפְשַׁט אֵינוֹ טָעוּן כִּיבּוּס מִשֶּׁהוּפְשַׁט טָעוּן כִּיבּוּס דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה
Traduction
MISHNA: Apropos laundering the blood of a sin offering from garments onto which it sprayed, the mishna discusses what is considered a garment. If the blood of a sin offering sprayed onto the hide of an animal before it was flayed from the animal, the hide does not require laundering, because its status is not that of a garment, which is susceptible to ritual impurity. If the blood sprayed onto the hide after it was flayed, it requires laundering; this is the statement of Rabbi Yehuda.
Rachi non traduit
מתני' עד שלא הופשט אין טעון כיבוס. טעמא מפרש בגמרא דבעינן ראוי לקבל טומאה בלא חסרון מלאכה:
רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר אַף מִשֶּׁהוּפְשַׁט אֵינוֹ טָעוּן כִּיבּוּס אֶלָּא מְקוֹם הַדָּם וְדָבָר שֶׁהוּא רָאוּי לְקַבֵּל טוּמְאָה וְרָאוּי לְכִיבּוּס
Traduction
Rabbi Elazar says: Even if the blood sprayed onto the hide after it was flayed, it does not require laundering until it is crafted into a vessel or garment that is actually susceptible to ritual impurity. This is the principle with regard to laundering: A garment must be laundered only in the place where the blood was sprayed, and only if it is an item that is fit to become ritually impure, and only if it is an item fit for laundering.
Rachi non traduit
אף משהופשט. כל זמן שלא נתקן להיות כלי אין טעון כיבוס דבעינן דבר המקבל טומאה שאין מחוסר אפילו מחשבה:
אלא מקום הדם. ולא כל הבגד:
ודבר הראוי לקבל טומאה. ואע''פ שמחוסר מחשבה ובלבד שלא יהא מחוסר מלאכה וסתמא כרבי יהודה:
וראוי לכיבוס. בגמרא מפרש למעוטי מאי:
אֶחָד הַבֶּגֶד וְאֶחָד הַשַּׂק וְאֶחָד הָעוֹר טְעוּנִין כִּיבּוּס וְהַכִּיבּוּס בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ וּשְׁבִירַת כְּלִי חֶרֶס בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ וּמְרִיקָה וּשְׁטִיפָה בִּכְלִי נְחוֹשֶׁת בִּמְקוֹם קָדוֹשׁ זֶה חוֹמֶר בְּחַטָּאת מִקָּדְשֵׁי קָדָשִׁים
Traduction
With regard to the garment mentioned explicitly in the Torah, and the sackcloth, and the hide, all of these require laundering. And the laundering must be performed in a sacred place, the Temple courtyard, and the breaking of an earthenware vessel in which a sin offering was cooked must be performed in a sacred place, and scouring and rinsing of a copper vessel in which a sin offering was cooked must be performed in a sacred place. With regard to this matter, a stringency applies to a sin offering more than it applies to offerings of the most sacred order.
Rachi non traduit
במקום קדוש. בעזרה:
ושבירת כלי חרס. שבישל בה חטאת במקום קדוש ובגמרא יליף לה:
זה חומר. אכיבוס קאי:
גְּמָ' מְנָהָנֵי מִילֵּי דְּתָנוּ רַבָּנַן בֶּגֶד אֵין לִי אֶלָּא בֶּגֶד מִנַּיִן לְרַבּוֹת עוֹר מִשֶּׁהוּפְשַׁט תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר יִזֶּה עָלֶיהָ תְּכַבֵּס
Traduction
GEMARA: With regard to blood sprayed on a flayed hide, from where are these matters, i.e., the divergent opinions of Rabbi Yehuda and Rabbi Elazar, derived? The Gemara explains: They are derived as the Sages taught in a baraita: It is stated with regard to laundering: ''And when any of its blood shall be sprinkled on a garment'' (Leviticus 6:20). I have derived only a garment; from where do I include an animal’s hide after it was flayed? The same verse states: ''You shall launder that on which it shall be sprinkled,'' to include any item on which the blood sprayed.
יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה עוֹר עַד שֶׁלֹּא הוּפְשַׁט תַּלְמוּד לוֹמַר בֶּגֶד מָה בֶּגֶד הָרָאוּי לְקַבֵּל טוּמְאָה אַף כֹּל הָרָאוּי לְקַבֵּל טוּמְאָה דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה
Traduction
One might have thought that I would include a hide even before it was flayed. To counter this, the verse states: ''Garment.'' Consequently, just as any manner of garment is an item fit to become ritually impure if one intends to use it, e.g., making it a patch for his clothing, so too the requirement of laundering applies to any item that becomes fit to become ritually impure when one intends to use it as is. A hide is fit to become ritually impure after it has been flayed, when one intends to use it for a rug or the like; this is the statement of Rabbi Yehuda.
Rachi non traduit
גמ' מה בגד הראוי לקבל טומאה. דאין לך בגד קטן ששמו בגד שאינו ראוי לקבל טומאה אם חישב עליו לכלי כמות שהוא אף כל כו' ועור משהופשט ראוי לקבל טומאה אם חישב עליו לעבדה כמו שהיא אבל כל זמן שלא הופשט אינו ראוי לכלי:
רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר בֶּגֶד אֵין לִי אֶלָּא בֶּגֶד מִנַּיִן לְרַבּוֹת שַׂק
Traduction
Rabbi Elazar holds that, even after it is flayed, the hide does not require laundering. In interpreting the verse, he says: The verse states: ''Garment,'' and from this I have derived only a garment; from where do I include sackcloth
Rachi non traduit
אין לי אלא בגד. סתם בגדים שבתורה צמר ופשתים:
שק. מנוצה של עזים:
Tossefoth non traduit
מנין לרבות שק וכל מיני בגדים כו'. מדאוקי ריבויא לשק וכל מיני בגדים משמע דעור אף משהופשט לא בעי כיבוס לרבי אלעזר וגרסי' במילתיה יכול שאני מרבה את העור משהופשט כדפי' בקונטרס ול''ג עד שלא הופשט דא''כ הוה משמע משהופשט בעי כיבוס וזה אינו דר''א לא מביא אלא שק ומיני בגדים ושמעינן ליה נמי במתני' דאף משהופשט אין טעון כבוס זה אינו דיוק דאדרבה דעור משהופשט ואינו מחוסר שום דבר לא תיקון ולא מחשבה לקבל טומאה טעון כבוס אפילו לר''א דהא (משהופשט נמי) לא ממעט אלא מטעם דבעינן דבר המקבל טומאה כדאיתא בברייתא אלמא אי מקבל טומאה השתא טעון כיבוס ובסמוך נמי קאמר עוצבא שחישב לקצעה איכא בינייהו דלרבי אלעזר לא בעי כיבוס משום דאינו מקבל טומאה עד שיקצענה אבל אם קצעה או לא חישב לקצעה דהשתא אי מקבל העור טומאה טעון כיבוס והא דמרבי שק ושאר מיני בגדים משום דאפילו הני דאינן בכלל בגד כי אם צמר ופשתים כדפרש''י וצריך יתור לרבות' וה''ה דמההוא יתור נמי אתי עור ואי גרסי' בר''א משהופשט מיירי שעדיין צריך מחשבה קודם שיקבל טומאה אי צריך שיבטל מחשבתו שחישב העוצבא לקצעה וכן פרש''י דהשתא אינו מקבל טומאה לא בעי כיבוס ולרבי יהודה בעי כיבוס כיון דראוי לקבל בלא מעשה ע''י ייחוד מודי אבל ר''א לא מיירי בעור שצריך תיקון ומעשה קודם שיקבל טומאה דההוא אפי' רבי יהודה מודה דלא בעי כיבוס דהא אינו ראוי לקבל דהא מחוסר מעשה אבל קשה אי גריס משהופשט מאי בעי מאי בינייהו ליבעי פירוש דר''א עור משהופשט דאינו מקבל טומאה השתא אבל ראוי לקבל ע''י מחשבה היכי משכחת לה דאי מחוסר מעשה אפי' רבי יהודה מודה דהא אינו ראוי מיהו היינו נמי מאי בינייהו דקאמר שצריך לעשות הבעיא מכח דברי שניהם ואי גרסינן אף במילתיה דר''א עד שלא הופשט א''ש דבעי מאי בינייהו אבל קשה ממתניתין אי גריס אף משהופשט:
הג''ה השתא אפילו גרס משהופשט ע''כ לא פליגי ר''י ור''א אלא דר''י דריש מה בגד ראוי לקבל טומאה ור''א דריש מה בגד מקבל טומאה ומשום הכי ר''י דדריש ראוי מרבה עור משהופשט דראוי לקבל טומאה במחשבה ואין מחוסר מעשה ור''א דדריש מקבל ממעט עור שהופשט אע''ג דראוי משום דבעי דבר המקבל טומאה שאין מחוסר אפילו מחשבה אבל לאחר מחשבה מקבל טומאה בלא שום מעשה דאי מחוסר מעשה אפילו ר''י מודה דלא בעי כיבוס דהא אינו ראוי וכל שכן אי גרסינן עד שלא הופשט שיש הוכחה שלאחר הפשט מקבל טומאה בלא שום מעשה עד כאן הגה''ה ותימה בפ' במה טומנין (שבת דף מט:) משמע דאין עור מקבל טומאה עד לאחר עיבוד דתניא עורות בין עבודים בין שאינן עבודים מותר לטלטלן בשבת ולא אמרו עבודים אלא לענין טומאה בלבד ופי' שם בקונטרס דאין עור מקבל טומאה עד לאחר עיבוד ושמא יש לפרש דאחר עיבוד אפילו מחשבה לא בעי אבל קודם עיבוד בעי מחשבה וה''ר חיים מפרש בשם ריב''א דהתם מיירי באותם שעורותיהם כבשרם דתנן בפ' העור והרוטב (חולין דף קכב.) וכולן שעיבדן או שהלך בהן כדי עבודה טהורין וה''ק לא אמרו שיש חילוק בין עבודין לשאין עבודין אלא לענין טומאה ובאותם שעורותיהן כבשרם דקודם עיבוד טמאין בכזית כדין בשר המת ונבלה ודשרץ בכעדשה ולאחר עיבוד טהורין עד שיהא בו חמשה על חמשה כדין עור וא''ת דמשמע הכא דעור משהופשט אפילו לח מקבל טומאה במחשבה דהא דומיא דעור שלא הופשט קמרבי דהוי לח ומדחשיב מנא במחשבה לענין טומאה אם כן מותר לטלטלו בשבת כדאשכחן בפרק כל הכלים (שבת דף קכג.) במחט שאינה נקובה בגלמי דכיון דזימנין דמימלך עלה ומשוי לה מנא שרי לטלטלו וקשה מכאן לר''ת דמפרש בבמה טומנין (שם דף מט.) גבי טומנין בשלחין ומטלטלין אותן דמיירי ביבשין אבל לחין לא משום דקשיא ליה ההיא דכל כתבי הקדש (שם דף קטז:) גבי מפשיטין את הפסח עד החזה דקאמר לא נטלטל עור אגב בשר אבל בלא בשר לא וכן בפ''ק דביצה (דף יא:) גבי עור לפני הדורסן דהתירו סופן משום תחילתן קאמר מהו דתימא טעמא דב''ה משום דחזי למזגא עליה ואפילו בעי''ט קמ''ל כו' וי''ל דאע''ג דמקבל טומאה במחשבה כאן (דלא שכרה) שייחדה לישיבה בעוד שהוא לח אסור לטלטל וכן צ''ל גבי מחט שניטל חררה או עוקצה דאסרינן לטלטלה אע''ג דאם איתקנא למתוח טמאה כדתנן במס' כלים (פרק יג מ''ה) ובקונטרס פי' בפ' כל כתבי הקודש (שבת דף קכ.) דההיא דבמה טומנין דעור בהמה גסה ולפירושו צריך לאוקומה נמי ההיא דביצה בבהמה דקה כי ההיא דכל כתבי דגבי פסח וטעמא דעור בהמה דקה לא חזיא למזגא כולי האי והא דתנן בפרק כל כתבי (שם) פורסין עור של גדי כו' צריך להעמידה (כ''ש) כשייחדו לישיבה אי נמי בדליקה התירו טפי כדאמר התם ולפר''ת אתי שפיר דמיירי ביבשין כי ההיא דבמה טומנין (שם דף מט.):
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source