Vayedaber

Simple Havroutah

Zva'him

Daf 85a

לֹא תְּהֵא פְּחוּתָה מִשּׁוֹחֵט בַּחוּץ וּמַעֲלֶה בַּחוּץ

Traduction

nevertheless, the halakha with regard to one who slaughters an animal at night should not be less stringent than that of one who slaughters an animal outside the Temple and offers it up outside. With regard to that case, the mishna (106a) states that such a person is liable, even though an animal slaughtered outside the Temple is not fit to be offered on the altar inside the Temple and shall descend from the altar even if it has ascended.

Rachi non traduit

לא תהא פחותה משוחט בחוץ ומעלה אותה בחוץ. דקי''ל בהשוחט (לקמן זבחים דף קו.) דחייב על שחיטתה ועל עלייתה:

Tossefoth non traduit

לא תהא פחותה משוחט בחוץ ומעלה בחוץ. תימה אמאי איתותב הכא לימא אנא דאמרי כרבי שמעון דפ' השוחט והמעלה (לקמן זבחים קיא.) דאמר זעירי שחיטת לילה איכא בינייהו דלרבי שמעון חייב וי''ל דהכא קאמר אפי' לרבי יהודה דאי לרבי שמעון דוקא למה לי טעמא דלא תהא פחותה תיפוק לי משום דראוי להתקבל בפנים וא''ת הא דתניא לקמן בפ' השוחט והמעלה (זבחים דף קט.) מנין לרבות פסולין כגון הלן והיוצא כו' ת''ל לא יביאנו לעשות כל המתקבל בפתח אהל מועד חייבין עליו בחוץ ל''ל קרא תיפוק לי דלא תהוי פחותה משוחט בחוץ ומעלה בחוץ וכ''ת דההיא כרבי שמעון דלית ליה האי טעמא א''כ ליתני שחיטת לילה ונשפך דמה ויצא דמה חוץ לקלעים וי''ל דבלן ויוצא וטמא לא שייך לא תהא פחותה משוחט בחוץ:

מֵתִיב רַב חִיָּיא בַּר אָבִין הַשּׁוֹחֵט עוֹף בִּפְנִים וּמַעֲלֶה בַּחוּץ פָּטוּר שֹׁחֵט בַּחוּץ וּמַעֲלֶה בַּחוּץ חַיָּיב נֵימָא לֹא תְּהֵא פְּחוּתָה מִשּׁוֹחֵט וּמַעֲלֶה בַּחוּץ

Traduction

Rav Ḥiyya bar Avin raises an objection to the statement of Rabbi Yoḥanan from a mishna (111a): One who slaughters a bird inside the Temple courtyard and then offers it up on an altar outside the Temple is exempt, as a bird offering is supposed to be pinched at the nape of the neck and not slaughtered with a knife. But if he slaughtered the bird outside the Temple courtyard and offered it up outside the Temple courtyard, he is liable to receive karet. According to Rabbi Yoḥanan, let us say that the halakha with regard to one who slaughters an animal inside the Temple should not be less stringent than that of one who slaughters an animal and offers it up outside the Temple. Why, then, is such a person exempt?

Rachi non traduit

השוחט עוף קדשים בפנים והעלהו בחוץ פטור. על העלייתה דאינו מתקבל בפנים אלא מלוק:

שחטו בחוץ והעלהו בחוץ חייב. על שתיהן דהשוחט עוף קדשים בחוץ חייב דאיתרבי מאו אשר ישחט בפ' השוחט (שם דף קז.) וכי העלהו בחוץ חייב דמרבינן בהשוחט (שם) לענין העלאת כל הנשחטין דכי היכי דחייב על שחיטתן חייב על העלאתן דכתיב ואליהם תאמר לערב פרשיות:

ואמאי השוחטו בפנים והעלהו בחוץ פטור נימא לא תהא פחותה כו':

תְּיוּבְתָּא אִיבָּעֵית אֵימָא שְׁחִיטַת הָעוֹף בִּפְנִים מִיקְטָל קַטְלֵיהּ

Traduction

The Gemara responds: This is indeed a conclusive refutation, and the statement of Rabbi Yoḥanan is rejected. The Gemara adds a possible explanation: If you wish, say that one cannot derive the halakha of a bird slaughtered inside the Temple from that of a bird slaughtered outside of it, because in the case of the slaughter of a bird inside the Temple, it is considered as if he killed it. By contrast, in the case of an animal slaughtered at night within the Temple, although it is disqualified, it is still considered a slaughtered animal, and its status may therefore be derived from that of an animal that is slaughtered outside the Temple.

Rachi non traduit

מיקטל קטליה. לא שייכא שחיטה בפנים כלל לא בחולין ולא בקדשים אבל שחיטת לילה שחיטה היא בחולין הלכך בקדשים שחיטה פסולה היא קרויה:

Tossefoth non traduit

מקטל קטליה. משום דלא מצינו שחיטה בעוף בפנים הלכך ה''ל כהתיז ראשו ולא דמי לשחיטת לילה:

אָמַר עוּלָּא אֵימוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּים שֶׁהֶעֱלָן לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמָן לֹא יֵרְדוּ נַעֲשׂוּ לַחְמוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ

Traduction

§ Concerning items that were inappropriately placed on the altar, Ulla says: Sacrificial portions of offerings of lesser sanctity that one offered up upon the altar before the sprinkling of their blood, which is the act that sanctifies such portions for the altar, shall not descend, as they have become the bread of the altar.

אָמַר רַבִּי זֵירָא אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא שֶׁנִּשְׁפַּךְ דָּמָהּ וְשֶׁיָּצָא דָּמָהּ חוּץ לַקְּלָעִים וּמָה הָתָם דְּאִם בָּא לִזְרוֹק אֵין לוֹ לִזְרוֹק אָמַרְתָּ אִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ הָכָא דְּאִם בָּא לִזְרוֹק זוֹרֵק לֹא כָּל שֶׁכֵּן

Traduction

Rabbi Zeira said in support of Ulla: We learn in the mishna as well: The sacrificial portions of an offering whose blood was spilled, or whose blood emerged outside the curtains, shall not descend if they ascended. From this one can infer: And if there, where the blood was spilled, if he comes to sprinkle it he cannot sprinkle it, as there is no blood with which to do so, and you said that if they ascended the altar they shall not descend, then here, where the blood is intact such that if he comes to sprinkle it he sprinkles it, which renders the sacrificial portions permitted for sacrifice upon the altar, is it not all the more so that if they ascended they shall not descend?

Rachi non traduit

שנשפך דמה. לא תרד הבשר אם עלה וקא ס''ד דבאימורי קדשים קלים נמי קאי:

ומה. נשפך דמה דהוי עליית בשר לפני זריקה דהא אין כאן זריקה וגריעא משאר עולין לפני זריקה דהתם אם בא לזרוק יש לו מה לזרוק והכא אם בא לזרוק אין לו מה לזרוק ואפ''ה לא תרד וכ''ש היכא דלא נשפך:

תַּרְגְּמַהּ אַקָּדְשֵׁי קָדָשִׁים

Traduction

The Gemara rejects the inference of Rabbi Zeira: Interpret the mishna as referring specifically to offerings of the most sacred order, whose sacrificial portions are sanctified for the sake of the altar before their blood is presented. Therefore, such sacrificial portions are considered fit for the altar and shall not descend if they ascended. It may be that the sacrificial portions of offerings of lesser sanctity are entirely unfit for the altar before the presentation of their blood.

Rachi non traduit

תרגמא אקדשי קדשים. פירוש המשנה הזאת בקדשי קדשים שקדושת הגוף עליהן לפני זריקה:

הֲרֵי פֶּסַח דְּקָדָשִׁים קַלִּים הוּא תַּרְגְּמַהּ בְּשֶׁלֹּא לִשְׁמָן

Traduction

The Gemara challenges: But there is a Paschal offering, which is an offering of lesser sanctity, and it is mentioned in the same list of items that shall not descend if they ascended. The Gemara explains: Interpret the case of a Paschal offering as referring to where it was slaughtered not for its sake, but not to where its blood was spilled or emerged outside the curtains.

Rachi non traduit

והרי פסח. שנינו בה דקתני סיפא והפסח והחטאת כו' וקא ס''ד דאפסולי דקתני ברישא נמי קאי כגון אם נשפך דמו או יצא:

תרגמא אשלא לשמו. פסח לא תנא ליה אלא אפסולא דשלא לשמו כדקתני בה ששחטן שלא לשמן:

תְּנַן וְכוּלָּן שֶׁעָלוּ חַיִּין לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ יֵרְדוּ הָא שְׁחוּטִין לֹא יֵרְדוּ מַאי לָאו לָא שְׁנָא קָדְשֵׁי קָדָשִׁים לָא שְׁנָא קָדָשִׁים קַלִּים

Traduction

We learned in the mishna: And all of them that if they ascend they do not descend, if they ascended to the top of the altar alive, they descend. But it may be inferred from here that slaughtered animals shall not descend, even if their blood was not presented. What, is it not that this inference applies to all offerings, and the halakha is not different with regard to offerings of the most sacred order, and it is not different with regard to offerings of lesser sanctity?

Rachi non traduit

הכי גרסינן תנן וכולן שעלו חיין לגבי מזבח ירדו הא שחוטין לא ירדו מאי לאו לא שנא קדשי קדשים ל''ש קדשים קלים לא הא שחוטין מהן ירדו ומהן לא ירדו והא כולן קתני כולן אחיין פשיטא לעולם ובדוקין שבעין כו':

תנן וכולן שעלו חיין. קא סלקא דעתך הא כולן אכל קדשים קאמר ואכשרין קאי ולא אפסולין דתני ברישא קאי דלא שייך בהו חיין דבכל הפסולין הנזכרים באם עלו לא ירדו אין בהן פסול מחיים הלכך אכשרין קאי והאי כולן ע''כ כל הקדשים קאמר לא שנא קדשי קדשים ולא שנא קדשים קלים וקאמר הא שחוטין לא ירדו ובלאחר זריקת דמים לא איצטריך לאשמועינן דאמאי ירדו:

כולן משום חיין. נקט לה למימר דירדו דאין מזבח מקדש חיין:

לָא הָא שְׁחוּטִין מֵהֶן יֵרְדוּ מֵהֶן לֹא יֵרְדוּ וְהָא כּוּלָּן קָתָנֵי כּוּלָּם אַחַיִּין

Traduction

The Gemara responds: No, it is possible to infer as follows: But with regard to slaughtered animals, some of them shall descend and some of them shall not descend. The Gemara challenges: But the mishna teaches that all of them shall descend if they ascended alive, in which case it must be inferred with regard to all of them that if they were slaughtered they shall not descend. The Gemara explains: When the mishna states: All of them shall descend, it is referring only to animals that ascended upon the altar while still alive, in order to emphasize that all fit animals that ascended while still alive shall descend and are not slaughtered atop the altar. The mishna did not intend to teach the halakha with regard to all slaughtered animals.

Rachi non traduit

ומשני לא תימא הא שחוטין כולן לא ירדו אלא אימא הא שחוטין יש מהן ירדו ויש מהן לא ירדו קדשי קדשים לא ירדו קדשים קלים ירדו:

והא כולן קתני. מאי לאו אדוקיא דהא שחוטין לא ירדו נמי קאי:

פְּשִׁיטָא לְעוֹלָם אַחַיִּין וּבְדוּקִּין שֶׁבָּעַיִן וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר אִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ

Traduction

The Gemara asks: Isn’t it obvious that live animals that ascended upon the altar shall descend? The Gemara answers: Actually, the mishna intends to teach the halakha with regard to living animals but is referring specifically to animals blemished on the cornea of the eye, and it is in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, who says that in the case of such a small blemish, if they ascended the altar they shall not descend. The phrase: All of them shall descend, teaches that even Rabbi Akiva agrees that such animals that ascended while still alive shall descend.

Rachi non traduit

פשיטא. דירדו דהא חוזרין ועולין לאחר שחיטה הואיל ובכשרין קיימי:

לעולם אחיין. נקט כולן ולאשמועינן דירדו ובדוקין שבעין איצטריך לאשמועינן שפסולין מחיים וכי מחתינן להו תו לא מסקי דקי''ל (לעיל זבחים דף פד.) בפסולין כשם שאם עלו לא ירדו כך אם ירדו לא יעלו ואפי' הכי ירדו דאין מזבח מקדש חיים:

ואליבא דר''ע. נקט לה דאמר במתניתין בעלי מומין אם עלו לא ירדו ומוקמינן לה לקמן בדוקין שבעין ואשמעינן מתניתין עלו חיים ירדו הא שחוטין לא ירדו:

בְּמַאי אוֹקֵימְתַּהּ בִּפְסוּלִין אֵימָא סֵיפָא וְכֵן עוֹלָה שֶׁעָלְתָה חַיָּה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ תֵּרֵד שְׁחָטָהּ בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ יַפְשִׁיט וִינַתֵּחַ בִּמְקוֹמָהּ וְאִי פְּסוּלָה בַּת הֶפְשֵׁט וְנִתּוּחַ הִיא וְנִתַּח אוֹתָהּ אָמַר רַחֲמָנָא אוֹתָהּ כְּשֵׁרָה וְלָא פְּסוּלָה

Traduction

The Gemara asks: To what case did you interpret this halakha in the mishna to be referring? You interpreted it as referring to disqualified offerings. Say the latter clause: And likewise, a burnt offering that ascended to the top of the altar alive shall descend. But if one slaughtered the animal at the top of the altar, he should flay it and cut it into pieces in its place, and it is not removed from the altar. And if the mishna is referring to a disqualified offering one must ask: Is a disqualified offering fit for flaying and cutting? The Merciful One states: ''And he shall flay the burnt offering, and cut it into its pieces'' (Leviticus 1:6), and the word ''it'' indicates an exclusion: Only fit offerings are flayed and cut, and not those that are disqualified.

Rachi non traduit

ונתח אותה. אמרינן בתורת כהנים כשרה ולא פסולה שאם נפסלה קודם הפשט שורפה בעזרה והא נמי בראש המזבח נהי דלא תרד דקדשה מזבח מיהו לא בעי הפשט ונתוח:

סֵיפָא אֲתָאן לִכְשֵׁרָה וּמַאי קָמַשְׁמַע לַן דְּיֵשׁ הֶפְשֵׁט וְנִתּוּחַ בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ

Traduction

The Gemara answers: In the latter clause we come to refer to a fit offering. The Gemara asks: And what does this teach us? The Gemara answers: It teaches that there is flaying and cutting at the top of the altar, and it is not considered degrading to the altar.

Rachi non traduit

סיפא דמתני' אתאן לכשרים. והכי קאמר וכן עולה חיה כשרה שעלתה כו' ומאי קא משמע לן פשיטא דתרד דהא הדרא סלקא:

ומשני הא קמ''ל דהיכא דשחטה בראש המזבח לא צריך לאחותה ואסוקה ואע''ג דהדר סלקא אלא מפשיטה בראש המזבח:

דיש הפשט. בכשרות:

Tossefoth non traduit

ומאי קמ''ל דיש הפשט ונתוח בראש המזבח הניחא למ''ד כו'. תימה דהך קושיא יכול להקשות בלאו הכי דהיכי דמי אי בפסולים ונתח אותו אמר רחמנא ואי בכשרין הניחא כו' ומפרש ה''ר חיים דאם עלתה בראש המזבח לכ''ע יש הפשט ונתוח וכשהיא למטה פליגי מהו להעלותה ולהפשיטה והכי פירושא בשלמא אי מיירי רישא בכשרין ותיהוי סייעתא לעולא ותנא סיפא לגלויי רישא דבכשרים אף על גב דסיפא לא אשמועינן מידי דלכ''ע יש הפשט ונתוח בראש המזבח ולא תניא אלא לגלויי ארישא אלא אי אמרת רישא בפסולין סיפא במאי אי בפסולין ונתח אותה אמר רחמנא ואי בכשרין מאי קא משמע לן אי קא משמע לן דיש הפשט ונתוח בראש המזבח כלומר אפילו הורידה יעלנה להפשיטה הניחא למאן דאמר כו':

וּלְמַאן דְּאָמַר אֵין הֶפְשֵׁט וְנִתּוּחַ בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ מַאי אִיכָּא לְמֵימַר הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה לוֹ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר וְנִפְסְלָה וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא דְּאָמַר כֵּיוָן שֶׁנִּזְרַק הַדָּם וְהוּרְצָה בָּשָׂר שָׁעָה אַחַת יַפְשִׁיטֶנָּה וְעוֹרָהּ לַכֹּהֲנִים

Traduction

The Gemara asks: But according to the one who says that there is no flaying and cutting at the top of the altar, what can be said? The Gemara answers: According to that opinion, what are we dealing with here? We are dealing with a case where the animal that ascended while still alive had a time of fitness, during which it was slaughtered atop the altar and its blood was presented, and thereafter it became disqualified. And the last clause of the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, who says: Since the blood was sprinkled, thereby effecting acceptance of the flesh of the offering for a moment, even if the offering then became disqualified, he shall flay it and its hide is given to the priests, and its flesh is burned.

Rachi non traduit

אין הפשט. הואיל והדר מצי לאסוקה לאו אורח ארעא להפשיט שם:

הכא במאי עסקינן. לעולם כשעלתה כשרה חיה ומששחטה בראש המזבח וזרק דמה נפסלה הלכך יפשיט וינתח במקומה דאי מחית לה תו לא סלקא ודקשיא לך פסולה לאו בת הפשט היא:

כגון דהיתה לו שעת הכושר. להפשט קודם פסולה בת הפשט ונתוח היא ואפילו היא למטה והבשר פסול ונשרף וכרבי אלעזר בר''ש דאמר לקמן בפרק טבול יום (זבחים דף קד.) כיון שנזרק הדם והורצה בשר שעה אחת להקטיר ונפסלה יפשיטנה ועורה לכהנים ואין עורה נשרף עמה הילכך השתא נמי כי איתא בראש המזבח ונקטרת בעיא הפשט ונתוח:

עורה לכהנים גרסינן. כדכתיב (ויקרא ז':ח') עור העולה אשר הקריב לכהן:

וְאֶלָּא דְּקָתָנֵי כֵּיצַד עוֹשֶׂה מוֹרִיד אֶת הַקְּרָבַיִם לְמַטָּה וּמַדִּיחָן לְמָה לִי

Traduction

The Gemara asks: But if the mishna is referring to an offering that became disqualified, then with regard to that which is taught in a baraita concerning the mishna: What shall he do with such an offering? He takes the innards down from the altar, placing them below it, and thereafter rinses them, why do I need to do so? Since the innards of a disqualified offering may not be returned to the altar once they have been removed from it, why should they be removed from the altar?

Rachi non traduit

אלא הא דקתני כיצד הוא עושה כו'. בברייתא דזבחים גרסינן ליה גבי עולה שעלתה חיה למזבח ושחטה וקאמר יפשוט וינתח במקומה וקתני סיפא מוריד את הקרביים למטה ומדיחן ואי בפסולה מכי מחית לה תו לא סלקא:

הֵיכִי נַעֲבֵיד נַקְרְבִינְהוּ בְּפִרְתַּיְיהוּ הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ הֲיִרְצְךָ אוֹ הֲיִשָּׂא פָנֶיךָ

Traduction

The Gemara responds: Rather, what should we do? Should we offer them with their dung? Doesn’t the verse state: ''Present it now to your governor; will he be pleased with you? Or will he accept your person?'' (Malachi 1:8), and isn’t it derived from this verse that items considered repulsive to people are not fit for use as an offering for the Most High?

Rachi non traduit

ומשני אלא היכי ליעבד ניקרבינהו לקרביים בפרתייהו. בפרש שלהן בתמיה:

אֲנַן הָכִי קָאָמְרִינַן מַדִּיחָן לְמָה לִי דְּאִי מִיתְרְמֵי כֹּהֵן אַחֲרִינָא וְלָא יָדַע נַסְּקִינְהוּ

Traduction

The Gemara clarifies: This is what we are saying: Since one removes the innards of a disqualified offering from atop the altar and they may not be returned, why do I need to rinse them? The Gemara answers: The concern is that if another priest chances upon these innards and does not know that they are disqualified for the altar, he will sacrifice them upon the altar with their dung.

Rachi non traduit

אנן הכי קאמרינן מדיחן למה לי. הואיל ולא הדרי סלקי:

ומשני דאי מתרמי כהן אחרינא דלא ידע. שנפסלה ניסקינהו:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source