Vayedaber

Simple Havroutah

Zva'him

Daf 75a

אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי קָרְבַּן יָחִיד שֶׁנִּתְעָרֵב בְּקָרְבַּן יָחִיד וְקָרְבַּן צִיבּוּר שֶׁנִּתְעָרֵב בְּקָרְבַּן צִיבּוּר וְקָרְבַּן יָחִיד וְקָרְבַּן צִיבּוּר שֶׁנִּתְעָרְבוּ זֶה בָּזֶה נוֹתֵן אַרְבַּע מַתָּנוֹת מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד וְאִם נָתַן מַתָּנָה מִכָּל אֶחָד יָצָא וְאִם נָתַן אַרְבַּע מִכּוּלָּן יָצָא

Traduction

Abaye raised an objection to this from a baraita (Tosefta 8:22): With regard to the offering of an individual that was intermingled with another offering of an individual, and likewise a communal offering that was intermingled with another communal offering, or the offering of an individual and a communal offering that were intermingled with each other, the priest places four placements of blood from each and every one of them on the altar, and in this manner fulfills the obligation of the blood rites of all the offerings. But if he placed one placement from each one, he has fulfilled his obligation. And likewise, if he placed four placements from all of them together, he has fulfilled his obligation.

Rachi non traduit

קרבן יחיד שנתערב כו'. בכולהו גרסינן קרבן:

קרבן יחיד בקרבן ציבור. כגון שעיר נשיא בשעיר הרגלים או עולה בעולה:

הכי גרסינן ואם נתן מתנה מכל אחד יצא. כדאמרן בפרק בית שמאי (לעיל זבחים דף לו:) כל הניתנין על המזבח החיצון שנתנן במתנה אחת כיפר:

ארבע מתנות. שתים מתנות שהן ארבע קאמר:

Tossefoth non traduit

ואם נתן ארבע מכולן יצא. פירש בקונטרס מזה שנים ומזה שנים ותימה דבאחת מזה ואחת מזה סגי ואין לומר דאתיא כבית שמאי (לעיל זבחים דף לו:) דאמרי ובחטאת שתי מתנות דהא קתני סיפא ואם נתן מתנה אחת מכולן יצא ויש לומר דקאי על כל ארבע חטאות שנים של יחיד ושנים של ציבור ואיכא השתא ארבע כוסות ולהכי קאמר נתן ד' מתנות יצא דהיינו מתנה אחת מכל אחת ואחת:

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁנִּתְעָרְבוּ חַיִּין אֲבָל נִתְעָרְבוּ שְׁחוּטִין נוֹתֵן אַרְבַּע מַתָּנוֹת מִכּוּלָּן

Traduction

The baraita continues: In what case is this statement, that he places from the blood of each of the offerings ab initio, said? In a case where the offerings were intermingled when they were still alive, before they were sacrificed, and therefore the priest could perform four placements from the blood of each animal separately. But if slaughtered animals were then intermingled, i.e., their blood became mixed together in one container, the priest places four placements from all of them together, only one set of four.

Rachi non traduit

בד''א. דבעינן ארבע מתנות מכל אחד לכתחילה:

אבל נתערבו שחוטין. שנבלל דמם בכוס אחד נותן ד' מתנות מכולם יחד שהרי יש כאן משניהם קסבר יש בילה:

וְאִם נָתַן מַתָּנָה אַחַת מִכּוּלָּן יָצָא רַבִּי אוֹמֵר רוֹאִין אֶת הַמַּתָּנָה אִם יֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לָזֶה וּכְדֵי לָזֶה כְּשֵׁרָה וְאִם לָאו פְּסוּלָה

Traduction

And in any case, if he placed one placement from all of them, he has fulfilled his obligation, as the blood of all these offerings is placed on the outer altar, and with regard to all of them one fulfills the obligation after the fact with a single placement. Rabbi Yehuda HaNasi says: One assesses the blood of the placement given from each animal; if there is enough in that blood for a placement of blood for this offering and enough for that one, it is fit, but if not, the offering is disqualified.

קָתָנֵי יָחִיד דֻּומְיָא דְּצִיבּוּר מָה צִיבּוּר גַּבְרֵי אַף יָחִיד גַּבְרֵי

Traduction

The Gemara explains the difficulty: This baraita indicates that if live offerings became intermingled, each is sacrificed for its owner, despite the fact that these offerings are owned by men and therefore require placing of the hands. It is evident that the baraita is referring to offerings of men, as it teaches the case of the offering of an individual adjacent to, and therefore similar to, the case of a communal offering: Just as a communal offering is sacrificed by men, so too, the offering of an individual that is being discussed here also belongs to men. This presents a difficulty to the explanation of Rav Yosef.

Rachi non traduit

אף יחיד בגברי. ואע''ג דבעי סמיכה ומדציבור לא מצי לאותביה שאין סמיכה בציבור אלא בחטאות הפנימיו' והכא בפנימיות לא קמיירי מדקתני ארבע מתנות:

אָמַר רָבָא וְתִסְבְּרָא הָא מְתָרַצְתָּא הִיא דְּקָתָנֵי בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁנִּתְעָרְבוּ חַיִּין אֲבָל נִתְעָרְבוּ שְׁחוּטִין לָא מָה לִי חַיִּים מָה לִי שְׁחוּטִין

Traduction

Rava says: And can you understand the baraita in this manner? Is this baraita accurate as it stands? There is another difficulty with the baraita, as it teaches: In what case is this statement said? It is said in a case where these offerings were intermingled when they were still alive. But if slaughtered animals were intermingled it is not said. This is problematic, as what difference is it to me whether the animals are alive or whether they are slaughtered? This is not the decisive factor, as even if the animals were slaughtered, if the blood of each is in a separate vessel the priest should perform separate placements from the blood of each.

Rachi non traduit

ותסברא הא מתרצתא היא. והאי חיין דוקא הוא ואנתערבו קודם סמיכה קאי הא קתני אבל שחוטין לא בעי ד' מכל אחד לכתחילה ובשחוטין נמי משכחת לה דבעיא כגון שנתערבו כוסות בכוסות ואין ידוע איזהו של זה ואיזהו של זה ולא נבללו הדמים בכוס אחד:

אֶלָּא הָכִי קָאָמַר בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁנִּתְעָרְבוּ שְׁחוּטִין כְּעֵין חַיִּים בְּכוֹסוֹת אֲבָל בְּבוֹלֵל נוֹתֵן אַרְבַּע מַתָּנוֹת לְכוּלָּן וְאִם נָתַן מַתָּנָה אַחַת לְכוּלָּן יָצָא

Traduction

Rava continues: Rather, this is what the baraita is saying: In what case is this statement said? It is said in a case where these offerings were intermingled after they were slaughtered, but they were similar to living animals, i.e., the blood of each animal was in separate cups. But in a situation where the blood of these animals was mixed together in a single cup, the priest places four placements of blood from all of them. And if he placed one placement from all of them, he has fulfilled his obligation. If so, this baraita has no bearing on the issue of offerings that became intermingled while they were still alive, as it deals exclusively with the blood of animals that have been slaughtered.

Rachi non traduit

אלא. האי חיין לאו דוקא והכי קאמר בד''א דצריך ארבע מתנות מכל אחד לכתחילה:

שנתערבו שחוטין. כוסות בכוסות דהיינו כעין חיין דכל חד לחודיה קאי:

אבל בבולל. שני הדמים לתוך כוס אחד נותן ארבע מתנות לכולן והשתא ליכא לאותובי סמיכה דהא לאחר שחיטה וסמיכה נתערבו אבל קודם סמיכה לא ירצו לדברי הכל:

רַבִּי אוֹמֵר רוֹאִין אֶת הַמַּתָּנָה אִם יֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לָזֶה וּכְדֵי לָזֶה כְּשֵׁרָה וְאִם לָא פְּסוּלָה וּמִי אִית לֵיהּ לְרַבִּי הַאי סְבָרָא וְהָא תַּנְיָא אָמַר רַבִּי לְדִבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר

Traduction

§ The baraita cited teaches that Rabbi Yehuda HaNasi says: One assesses the blood of the placement given from each animal; if there is enough in that blood for a placement of blood for this offering and enough for that offering, it is fit, but if not, the offerings are disqualified. The Gemara asks: And does Rabbi Yehuda HaNasi hold in accordance with this line of reasoning, that there must be a minimum amount of blood placed from each offering? But isn’t it taught in a baraita (Tosefta, Para 9:5) with regard to the water of purification into which water that is invalid for sprinkling fell that Rabbi Yehuda HaNasi says: According to the statement of Rabbi Eliezer,

Rachi non traduit

רבי אליעזר. לגבי מי חטאת קאי ומייתינן לה לקמן בפירקין (זבחים דף פ.) צלוחית של מי חטאת המוקדשין שנפל לתוכן מים אחרים כל שהוא רבי אליעזר אומר יזה שתי הזאות ולקמן מפרש מילתיה וקאמר רבי לדברי רבי אליעזר הזאה אינה צריכה שיעור אגבא דגברא דאי צריכא שיעור נהי נמי דיש בילה וסמכינן עלה דודאי יש בכלל הזאה מן המים הכשרים ומצטרפין מה שבראשונה ומה שבשניה מי יימר דמליא שיעורא:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source