Le texte Le vocabulaire Les révisions
Zva'him
Daf 74b
מַאי שְׁנָא שְׁלֹשָׁה דְּאִיכָּא רוּבָּא שְׁנַיִם נָמֵי אִיכָּא רוּבָּא מַאי שְׁלֹשָׁה דְּקָתָנֵי תַּרְתֵּי וְהוּא
Traduction
The Gemara asks: What is different about a case where the pomegranate fell into a group of three other pomegranates? The essential factor is that there is a majority of permitted pomegranates, which nullify the pomegranate that fell from the ten thousand. Even if it fell into a group of two others, there is a majority of permitted items. Why must it fall into a group of three? The Gemara explains: What is the meaning of three that the tanna of this baraita teaches? It means that there were two permitted pomegranates initially, and the pomegranate of uncertain status fell into them, for a total of three.
Rachi non traduit
מאי שנא שלשה. והוא רביעי דבטיל בהו:
דאיכא רובא. לבטולי:
וְאִיבָּעֵית אֵימָא סָבַר לַהּ כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר
Traduction
The Gemara returns to the question concerning the opinion of which tanna is followed by Shmuel, who is stringent with regard to a compound uncertainty involving idol worship. And if you wish, say instead that Shmuel holds in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer, as he is similarly stringent with regard to mixtures of items of idol worship, as explained in tractate Avoda Zara (49b).
Rachi non traduit
ואי בעית אימא סבר לה כרבי אליעזר. שמואל דאמר ספק ספיקא דעבודת כוכבים אסור דאמר כר''א דתנן במסכת עבודה זרה (דף מט:) נטל הימנה עצים אסורין בהנאה הסיק בהן את התנור חדש יותץ ישן יוצן אפה בו את הפת אסורה בהנאה נתערבה באחרות ואחרות באחרות אסורות בהנאה רבי אליעזר אומר יוליך הנאה לים המלח אלמא אית ליה לר' אליעזר ספק ספיקא בעבודת כוכבים מדקתני ואחרות באחרות. ל''א סבר כר''א אר''ש קאי דאמר מריבוא לג' ותריצנא מאי שלשה דקתני תרי והוא ואי בעית אימא ג' דוקא ודקאמרינן תיסגי בתרי סבר לה כר' אלעזר דאמר לא התיר ר''א אלא שנים שנים הלכך בעינא דלהוו ד' דלישקלינהו שנים שנים וראשון ישר בעיני:
Tossefoth non traduit
ואי בעית אימא סבר לה כר' אליעזר. פי' בקונטרס בלשון ראשון שמואל דאמר לעיל ספק עבודת כוכבים וספק ספיקא אסורין ובשאר אסורין ל''ל דאמר כר''א דאית ליה ספק ספיקא בעבודת כוכבים אסורין דתנן נטל הימנה עצים אסורין בהנאה הסיק בהן את התנור חדש יותץ ישן יוצן אפה בו את הפת אסורה בהנאה נתערבה באחרות ואחרות באחרות דה''ל ספק ספיקא כולן אסורין בהנאה ר''א אומר יוליך הנאה לים המלח אלמא אית ליה לר''א ספק ספיקא בעבודת כוכבים מדבעי פדיון וקשה לר''ת חדא מאי סבר לה כר''א הא רבנן נמי אסרי ודוחק לפרש דברי ר''א ומחלקותו קאמר ועוד דר''א בשאר איסורין נמי אסר התם ועוד דהל''ל דתנן ולאתויי מתני' דהתם דכיון שלא הוזכרה בכולה שמעתא ועוד דלעיל פירש דלא גרסינן התם ואחרות באחרות ועוד שכתוב בכל הספרים סבר לה כר''א אליבא דר''א ונראה כלשון אחרון שפירש בקונטרס דר''ש סבר לה כר''א דאמר תולין את האיסור להקל ולומר האיסור הלך לו דאמר אם קרב הראשון של אחת יקרבו כל הראשים וא''ר אלעזר לא התיר ר''א אלא שנים שנים הכא נפל איסור לריבוא אסורין שזה ספק ראשון ורימוני באדן לא בטלי מריבוא לג' דה''ל ספק ספיקא :
דאמר איסורא בריבוא איתיה ואילו ארבעה מותרין וארבעה בעינן כדי שימכרו שנים שנים דאי נפל מב' והוא שלישי נמצא האחד באיסורו כשימכרו השנים וליהנות מכולן בבת אחת פשיטא דאסור כדפרישית לעיל וכן ר' אליעזר דאמר יקרבו הראשים כולן לא להקריב בבת אחת מתיר אלא שנים שנים ונראה דאין הלכה כשמואל אפילו בספק ספיקא בעבודת כוכבים דקיימא לן כרב באיסורי ואפילו ספק ראשון נראה דשרי בהולכת הנאה לים המלח דקי''ל כר''א בפ' כל הצלמים (ע''ז דף מט:) ואפילו לשאר איסורין היה אומר רבינו שמואל שיש להם פדיון כדפרישית לעיל:
אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ חָבִית שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנִּתְעָרְבָה בְּמֵאָה חָבִיּוֹת וְנָפְלָה אַחַת מֵהֶן לְיָם הַמֶּלַח הוּתְּרוּ כּוּלָּן דְּאָמְרִינַן הָךְ דִּנְפַל דְּאִיסּוּרָא נְפַל
Traduction
§ The Gemara discusses a related topic. Reish Lakish says: In the case of a barrel of teruma produce, which may be eaten only by a priest and his household, that was intermingled with one hundred barrels of non-sacred produce, they are all considered as teruma, as a sealed barrel is significant and is not nullified. And if one of these barrels fell into the Dead Sea, all the barrels are permitted, as we say: Since there is that barrel that fell, the assumption is that it is the prohibited barrel that fell.
Rachi non traduit
שנתערבה בק' חביות. סתומות ואמרינן לעיל (זבחים דף עב:) שהן אחד מו' דברים שאינן בטלין:
וְאִיצְטְרִיךְ דְּרַב נַחְמָן וְאִיצְטְרִיךְ דְּרֵישׁ לָקִישׁ דְּאִי מִדְּרַב נַחְמָן הֲוָה אָמֵינָא הָנֵי מִילֵּי עֲבוֹדָה זָרָה דְּאֵין לָהּ מַתִּירִין אֲבָל תְּרוּמָה דְּיֵשׁ לָהּ מַתִּירִין לָא
Traduction
The Gemara comments: And it was necessary for the Gemara to record the ruling of Rav Naḥman with regard to rings used in idol worship, and it was also necessary for the Gemara to record the ruling of Reish Lakish with regard to barrels of teruma, despite the similarity between the two cases. The Gemara elaborates: As, if the halakha were taught only from the ruling of Rav Naḥman, I would say that this matter applies only with regard to a mixture involving an item of idol worship, which has no permitting factors; such items themselves cannot be permitted in any other manner. Therefore, the halakha is to be lenient, i.e., to assume that the prohibited ring fell into the sea. But in the case of teruma, which has permitting factors, as the mixture can be sold in its entirety to priests, perhaps the mixture should not be permitted because one of them fell into the sea.
Rachi non traduit
ואצטריך דר''נ. דאמר לעיל גבי טבעות הכי נמי:
תרומה יש לה מתירין. ימכרם כולם לכהנים:
וְאִי מִדְּרֵישׁ לָקִישׁ הֲוָה אָמֵינָא חָבִית דְּמִינַּכְרָא נְפִילָתָהּ אֲבָל טַבַּעַת דְּלָא מִינַּכְרָא נְפִילָתָהּ לָא צְרִיכִי
Traduction
And conversely, if the halakha was taught only from the ruling of Reish Lakish, I would say that the halakha is lenient only in the case of a barrel of teruma, as its falling is noticeable, and everyone will know that the other barrels were permitted due to the one that fell. Accordingly, they will not come to permit barrels in a similar case where no barrel became separated from the mixture. But with regard to a ring, whose falling is not noticeable, perhaps the rest of the rings should not be permitted. Therefore, both statements are necessary.
Rachi non traduit
אבל טבעת אין מקומה ניכר. ולא מינכרא נפילתה ואתי למישרינהו מעיקרא בלא נפילה:
חבית. גדולה מקומה ניכר כשהיא נטולה מחברותיה הילכך מינכרא נפילתה ומוכחא מילתא דבה תליא ולא אתי למימר כולהו שרו בלא נפילת האחד לים:
אָמַר רַבָּה לֹא הִתִּיר רֵישׁ לָקִישׁ אֶלָּא חָבִית דְּמִינַּכְרָא נְפִילָתָהּ אֲבָל תְּאֵינָה לָא וְרַב יוֹסֵף אָמַר אֲפִילּוּ תְּאֵינָה כִּנְפִילָתָהּ כָּךְ עֲלִיָּיתָהּ
Traduction
Rabba says: Reish Lakish deemed the rest of the items permitted only in the case of a barrel, as its falling is noticeable. But in the case of a fig that fell from a group of figs that contained a fig of teruma, Reish Lakish does not deem the rest of the figs permitted, as the one that fell is too small for its fall to be discernible. And Rav Yosef says: Reish Lakish deemed the rest of the items permitted even with regard to a fig. The reason is that just as the initial falling of one fig rendered the entire mixture prohibited, so too, the emerging of one fig from the pile permits the rest.
Rachi non traduit
תאינה. קטנה היא ואין מקום חסרונה ניכר:
כנפילתה כך עלייתה. כשם שתחילת נפילתה בתוך ההיתר נחשבת בעיניך לאסור את אלו כך כשעלתה מתוכן יחשב בעיניך מקום עלייתה להתיר:
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר חָבִית שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנָּפְלָה בְּמֵאָה חָבִיּוֹת פּוֹתֵחַ אֶחָד מֵהֶן וְנוֹטֵל הֵימֶנָּה כְּדֵי דִימּוּעָהּ וְשׁוֹתֶה
Traduction
Rabbi Elazar says: With regard to a barrel of teruma wine that fell among one hundred barrels of non-sacred wine, it cannot be nullified in its current state, as sealed barrels are significant and are therefore not nullified. How should one proceed? He should open one of them, so that it is no longer an item of significance, and take from it as much as ought to be taken from a normal mixture of teruma and non-sacred produce, i.e., one-hundredth. He should give that to a priest, and then he may drink the rest of the wine.
Rachi non traduit
בק' חביות סתומות. דלא בטילות:
פותח אחד מהן. וכיון דנפתחה יש לה ביטול הלכך נוטל הימנה כדי דימוע אחת ממאה ואחת שבה דהא אחת נתערבה בק':
יָתֵיב רַב דִּימִי וְקָאָמַר לַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן גְּמַע וּשְׁתִי קָא חָזֵינָא הָכָא אֶלָּא אֵימָא נִפְתְּחָה אַחַת מֵהֶן נוֹטֵל הֵימֶנָּה כְּדֵי דִּימּוּעַ וְשׁוֹתֶה
Traduction
Rav Dimi sat and said this halakha, and Rav Naḥman said to him: I see a ruling of: Swallow and drink here, i.e., this formulation indicates that one may act in this manner ab initio, which is puzzling. Rather, say: If one of the barrels was opened, after the fact one may take from it as much as ought to be taken from a normal mixture of teruma and non-sacred produce. He should give that to a priest, and then he may drink the rest of the wine.
Rachi non traduit
גמע ושתי קא חזינן הכא. דא''כ דפותח לכתחילה הא דקי''ל חביות סתומות דלא בטלי היכי משכחת לה:
נפתחה. בלא מתכוין:
כדי דמועה. אחד מק' שבהן והשאר אסורות עד שיפתחו ולא אמרינן יטול אחת מן הק' דאיסורא ברובא איתיה ויהא הכל מותר ויפתח החמשים לכתחילה:
אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא חָבִית שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנִּתְעָרְבָה בְּמֵאָה וַחֲמִשִּׁים חָבִיּוֹת וְנִפְתְּחוּ מֵאָה מֵהֶן נוֹטֵל הֵימֶנָּה כְּדֵי דִימּוּעָהּ וְשׁוֹתֶה וּשְׁאָר אֲסוּרִין עַד שֶׁיִּפָּתְחוּ לָא אָמְרִינַן אִיסּוּרָא בְּרוּבָּא אִיתֵיהּ
Traduction
With regard to the same issue, Rabbi Oshaya says: In the case of a barrel of teruma wine that was intermingled with 150 barrels of non-sacred wine, and one hundred of them opened, one may take from it as much as ought to be taken from a normal mixture of teruma and non-sacred produce. He should give that to a priest, and then he may drink the rest of the wine. And as for the rest of the fifty barrels, they remain prohibited, i.e., they have teruma status, until they are opened and the ratio of teruma is separated from them. This is because we do not say that the prohibited barrel is in the group that contains the majority of barrels and the one he opens is likely permitted.
הָרוֹבֵעַ וְהַנִּרְבָּע כּוּ' בִּשְׁלָמָא כּוּלְּהוּ לָא יְדִיעַ אֶלָּא הַאי טְרֵיפָה הֵיכִי דָמֵי אִי יָדַיע לֵיהּ לֵיתֵי וְלִישְׁקְלֵיהּ אִי לָא יָדַע לֵיהּ מְנָא יָדַע דְּאִיעָרַב
Traduction
§ The mishna listed various categories of prohibited animals: An animal that copulated with a person, or an animal that was the object of bestiality, an animal that was set aside for idol worship or one that was worshipped as a deity, an animal that was given as payment to a prostitute or as the price of a dog, or an animal born of a mixture of diverse kinds, or an animal that is a tereifa. The Gemara asks: Granted, with regard to all of the other examples in this list, the prohibited animal is not known. In other words, it is physically indistinguishable from the other animals. But with regard to this tereifa animal, what are the circumstances? If, due to its physical impairment, it is known to him which animal it is, let him come and take it from there, and all the other animals will be permitted. If it is not known to him, how does he know that a tereifa animal was intermingled with others in the first place?
Rachi non traduit
לא ידיע. אין פסולן ניכר שיוכל לברר ולהוציא הפסול מביניהם:
אלא טריפה אי ידיע ליה. כגון נחתכו רגליה מן הארכובה ולמעלה או ניקב קרום של מוח שטריפתה ניכר:
מנא ידע. מעיקרא שזו המעורבת טריפה היתה:
אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן כְּגוֹן דְּאִיעָרַב נְקוּבַת הַקּוֹץ בִּדְרוּסַת הַזְּאֵב
Traduction
They say in the school of Rabbi Yannai: What are we dealing with here? We are dealing with a case where an animal that was pierced by a thorn, which does not render it a tereifa, was intermingled with an animal that was clawed by a wolf, which renders it a tereifa. Since the skin of both animals has been pierced, one cannot identify the tereifa.
Rachi non traduit
נקובת הקוץ. ואינה נקובה לחלל וכשירה ומום נמי לא הוי דהדר בריא:
דרוסת הזאב. טריפה מפני שהארס שורפה ולא ידע בין נקובה לדרוסה:
רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר [כְּגוֹן] דְּאִיעָרַב בִּנְפוּלָה נְפוּלָה נָמֵי לִיבְדְּקַהּ קָסָבַר עָמְדָה צְרִיכָה מֵעֵת לְעֵת הָלְכָה צְרִיכָה בְּדִיקָה
Traduction
Reish Lakish says there is a different answer: The mishna is discussing a case where a healthy animal was intermingled with a fallen animal, i.e., one that has fallen from a great height. A fallen animal is prohibited in case it is a tereifa, despite the fact that it bears no external sign of injury. The Gemara raises a difficulty: With regard to a fallen animal as well, let us examine it and see if it can walk by itself, in which case it is not a tereifa. The Gemara answers: According to the opinion of Reish Lakish, even after an examination of this kind it is still a possible tereifa, which is prohibited to be sacrificed upon the altar, as he holds that if an animal fell and stood up again, it requires a twenty-four-hour waiting period to determine if it is in fact injured. Furthermore, even if it both stood up and walked after the fall, it requires inspection after slaughter to determine whether it was injured by the fall and rendered a tereifa.
Rachi non traduit
נפולה. מן הגג ואינה יכולה לעמוד ספק טריפה היא ואם שחטה קודם ששהתה מעת לעת טריפה משום ריסוקי אברים ואפילו בדקה ולא מצא בה נקובת ריאה או מעיים ולא פסוקת חוט השדרה ושום סימן טריפות ואם שהתה מעת לעת ושחטה צריכה בדיקה מכל סימני טריפות וכיון דאיתחזק בה ספק טריפות אין מכניסין אותה לעזרה לשוחטה משום הקריבהו נא לפחתך:
נפולה נבדקת. אם תעמיד ותלך כשירה לגמרי דאיכא למאן דאמר באלו טריפות עמדה אינה צריכה מעת לעת הלכה אינה צריכה בדיקה:
קסבר. ר''ל עמדה על רגליה אפילו הכי צריכה מעת לעת ואף אם הלכה צריכה בדיקה לאחר שחיטתה שאין זו בדיקתה:
רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר כְּגוֹן דְּאִיעָרַיב בִּוְלַד טְרֵיפָה וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא דְּאָמַר וְלַד טְרֵיפָה לֹא יִקְרַב לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ
Traduction
Rabbi Yirmeya says there is a third answer: The mishna is referring to a case where a healthy animal was intermingled with the offspring of a tereifa, which of course bears no sign of a tereifa. And this is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer, who says: The offspring of a tereifa may not be sacrificed upon the altar.
Rachi non traduit
ולד טריפה לא יקרב. בפרק כל האסורים במסכת תמורה (דף לא.) מפרש טעם:
Tossefoth non traduit
דאיערב בולד טריפה ורבי אליעזר היא. אפילו למ''ד היא וולדה נרבעו לא אמרינן היא וולדה נטרפו דעובר יש לו חיות בפני עצמו ואינו נטרף עם האם:
כּוּלְּהוּ כְּרַבִּי יַנַּאי לָא אָמְרִי בֵּין נְקוּבַת הַקּוֹץ לִדְרוּסַת הַזְּאֵב מִידָּע יְדִיעַ הַאי מְשִׁיךְ וְהַאי עֲגִיל
Traduction
The Gemara explains why each of these Sages suggests a different interpretation of the mishna: All of them, i.e., Reish Lakish and Rabbi Yirmeya, do not say that the explanation of the mishna is in accordance with the explanation of Rabbi Yannai that an animal pierced by a thorn became mixed up with one clawed by a wolf, as they maintain that the difference between an animal pierced by a thorn and one that was clawed by a wolf is known, as this perforation caused by a wolf is elongated, and that perforation caused by a thorn is round.
Rachi non traduit
דרוסת הזאב משוך. הנקב ואינו עגול שהציפורן קורע ויורד:
Tossefoth non traduit
האי משוך והאי עגול. וא''ת הא דאמר בפ' אלו טריפות (חולין דף נג:) ספק שונרא ספק קניא אימר קניא הא אפשר לברר האי משוך והאי עגול וי''ל דה''מ מן הזאב ולמעלה אבל בשונרא לא ידיע וא''ת א''כ לישני דאיערב נקובת הקוץ בדרוסת חתול ובגדיים ובטלאים וי''ל דניחא להו לשנויי בכל בהמות והא דלא משני דאיערב דרוסת הכלב בדרוסת הזאב דלמא אפשר לברר:
כְּרֵישׁ לָקִישׁ לָא אָמְרִי קָסָבְרִי עָמְדָה אֵינָהּ צְרִיכָה מֵעֵת לְעֵת הָלְכָה אֵינָהּ צְרִיכָה בְּדִיקָה
Traduction
The Gemara continues: Rabbi Yannai and Rabbi Yirmeya do not say that the explanation of the mishna is in accordance with the explanation of Reish Lakish, that the mishna is discussing a case where a healthy animal became intermingled with one that has fallen, as they hold that if a fallen animal stood, it does not require a twenty-four-hour waiting period, and if it walked it does not require any further inspection after slaughter at all. Consequently, one can simply examine the animals to see if they can walk, and if they can, they are fit.
Rachi non traduit
עמדה. על רגליה אינה צריכה מעת לעת אבל בדיקה בעיא ואם הלכה אף בדיקה אינה צריכה:
כְּרַבִּי יִרְמְיָה לָא אָמְרִי כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר לָא מוֹקְמִי
Traduction
Finally, Rabbi Yannai and Reish Lakish do not say that the explana-tion of the mishna is in accordance with the explanation of Rabbi Yirmeya, that the mishna is discussing a case where a healthy animal became intermingled with the offspring of a tereifa, as they do not want to interpret the mishna in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer because the halakha does not follow his ruling.
קָדָשִׁים בְּקָדָשִׁים מִין בְּמִינוֹ כּוּ' וְהָא בָּעֵי סְמִיכָה
Traduction
§ The mishna teaches: In a case where sacrificial animals were intermingled with other sacrificial animals, if it was an animal of one type of offering with animals of the same type of offering, one should sacrifice this animal for the sake of whoever is its owner and one should sacrifice that animal for the sake of whoever is its owner, and both owners fulfill their obligations. The Gemara raises a difficulty: But each animal requires placing hands on its head, a rite that must be performed by its owner, and in this case the owner is unknown.
Rachi non traduit
והא בעיא סמיכה. בבעליו ולא ידיע מנו:
Tossefoth non traduit
והא בעי סמיכה. לא מצי לשנויי בעוף כדמשני בפרק כל הגט (גיטין דף כח:) גבי שולח חטאתו ממדינת הים דפריך והא בעי סמיכה ומשני בחטאת העוף דהכא בזבחים מיירי ועוד דעופות לאו בני רעייה ופדייה נינהו וליכא נמי למימר מין במינו כגון בכור בבכור ומעשר במעשר דמשמע דמיירי בכל קדשים וא''ת ולוקמה ביורש וכרבי יהודה (ערכין דף ב.) דאמר יורש אינו סומך ויש לומר דקתני דומיא דחטאת ואשם דאין באין לאחר מיתה וא''ת ולוקמה בערל וטמא דמשלחין קרבנותיהן כדאמרינן בפרק תמיד נשחט (פסחים דף סב.) וכ''ת בעוף איירי הא קאמרינן התם דכל הזבחים ערל וטמא משלחין כו' ועוף לאו זבח הוא וכ''ת בבכור ומעשר הא כל הזבחים קאמר וכן קשה בפ' כל הגט (גיטין דף כח:) גבי שולח חטאתו ממדינת הים דפריך והא בעי סמיכה מאי קושיא והא ערל וטמא משלחין קרבנותיהן בלא סמיכה וי''ל ההיא דגיטין כיון שיש עדיין ספק בדבר שצריך להקריב בחזקת שהוא קיים לא היה לנו להתיר מאחר דא''א נמי לקיים מצות סמיכה ומיהו הכא לא יתכן לתרץ כן ויש לומר דהכא נמי כיון שיש לו תקנה ברעיה אין לעשות בלא סמיכה דכי האי גוונא מפלגינן נמי לקמן (זבחים דף עו.) גבי אשם משום דאית ליה תקנה ברעיה והשתא לא צריכא בההיא דגיטין לטעמא דפרישית דהתם נמי כיון דאפשר לקיים מצות סמיכה שיביאנו הוא עצמו אין לו לעשות בלא סמיכה ומיהו קשה מההיא דפסחים פרק האשה (דף פח:) חמשה שנתערבו [עורות] פסחיהן [ונמצא יבלת באחד מהן] דפטורין מלעשות פסח שני אע''פ שהיו יכולין להביא במותר הפסח ולא יעשו סמיכה אפילו הכי פטורין משום דפסח לא בעי סמיכה ומותר הפסח בעי סמיכה ומאי קפידא איכא אם לא יעשו סמיכה הא ערל וטמא משלחין קרבנותיהן וי''ל כיון שהוא ספק דשמא פטור הוא מלעשות פסח לא עשו לו חכמים תקנה כיון דאי אפשר לתקן אם לא יעבור מצות סמיכה מיהו תימה מ''ש מהא דתנן בכריתות בפ' דם שחיטה (כריתות דף כג.) ושניהם מביאין חטאת אחת אלמא מייתי קרבן בלא סמיכה כדי ליפטור את עצמו ובנזיר פ' שני נזירים (נזיר דף נז.) שמביאין קרבן בתנאי וי''ל דאע''פ שתיקנו חכמים שיביא קרבן מספק בלא סמיכה כדי לפטור מ''מ קרבן אחר שהוא מחוייב סמיכה ודאי כגון מותר הפסח לא התירו לו חכמים להביאו בלא סמיכה כדי לפטור את עצמו ואם תאמר והא דתנן במסכת שקלים ומייתי לה בפרק האיש מקדש (קדושין דף נה.) בהמה שנמצאת בין ירושלים למגדל עדר זכרים עולות נקבות זבחי שלמים והתם הא בעי סמיכה וכ''ת כשמצאום הבעלים ויכולין לסמוך דלא משמע הכי דתניא התם בראשונה היו ממשכנים מוצאיה להביא נסכיה כו' ויש לומר דשאני התם דאין להם תקנה אחרת לאותן קרבנות אלא שיקרבו בלא סמיכה וטוב להקריב בלא סמיכה ממה שנאמר ימותו וכן י''ל ביורש שמקריב קרבן אביו אע''פ שאינו סומך ולא אמרינן הא בעי סמיכה וא''ת הא דאמרינן לקמן (זבחים דף עו:) למחר מביא אשמו ולוגו עמו ואותו אשם טעון סמיכה וההיא סמיכה על כרחין היינו בהקפת יד ולא בסמיכה גמורה למ''ד סמיכת אשם מצורע לאו דאורייתא והיכי עביד בלא סמיכה הא בעי סמיכה ובגברא איירי כדמוכח בתוספתא וי''ל דתקוני גברא שאני כדקאמר נמי התם עלה דההיא והא דאמר פ''ג דמועד קטן (דף טו:) דאבל אינו משלח קרבנותיו משום דכתיב שלמים כשהוא שלם ולא כשהוא חסר אבל אי לאו קרא היה משלח איכא לאוקמא בעוף או בקרבן נשים וכן הא דבעי התם מנודה מהו שישלח קרבנותיו והא דקאמר ת''ש כל אותן שנים שהיו ישראל במדבר מנודים היו ושלחו קרבנותיהם היינו תמידין שבכל יום ואם תאמר הא דתנן בפרק בתרא דמנחות (דף קז.) פירשתי. בן בקר ואיני יודע מה פירשתי מביא פר ועגל וקאמר בגמרא גבי ששה לנדבה דאחד מהם לפר [ואחד] לעגל והיכי עביד הכי הא בעי סמיכה וי''ל דהתם בקיץ למזבח איירי שהיא נדבת ציבור ולא בעי סמיכה ומיהו קשה מההיא דכל המנחות באות מצה (מנחות דף סב:) דאמר השולח קרבנותיו ממדינת הים כהן מניף על ידו והיכי עביד הכי והא בעי סמיכה ומדקתני מניף משמע דאיירי בשלמים ובקרבן נשים ליכא לאוקמה דהא תנא ליה רישא והאשה כהן מניף על ידה ודוחק להעמידה בקרבן ערל וטמא והנך קושיות שהקשיתי אינם לפי טעם ראשון שפירשתי לפי שלא חשו על הסמיכה אלא משום שיש עדיין נדנוד אחר דשמא אינו קיים וזה לא שייך אלא בחטאת דאם מתו בעליה למיתה אזלא אבל בשאר קרבנות לא אבל לפי טעם אחרון שפירשתי דכל היכא שיכול לתקן הדבר ולקיים מצות סמיכה אין לו לעשות בלא סמיכה קשה וי''ל דאיירי ביורש כרבי יהודה דאמר יורש אינו סומך והכא דלא משני ביורש משום דדומיא דחטאת קתני כדפרישית וכן בגיטין (דף כח.) השולח חטאתו קתני ויש לתמוה ערל וטמא מ''ש משלחין קרבנותיהם הא אפשר לערל עד שימול ולטמא עד אשר יטהר ויעשו סמיכה ונראה לומר דבאותם שאין להם תקנה איירי כגון ערל שמתו אחיו מחמת מילה דא''א למולו בשום ענין וטמא כגון זב ומצורע דאין רפואתן תלויה בעצמן אי נמי בקרבן הקבוע להם זמן כגון עולת ראיה וחגיגה (כגון) שהיה עובר עליהם בבל תאחר וא''ת נהי דסמיכה לא מעכבא מ''מ ערל וטמא שאין יכולין לסמוך נימא כל שאינו ראוי לבילה בילה מעכבת בו וכן בההיא דשקלים ודכריתות ודנזיר דכל הני נמי דאין יכולין לסמוך מטעם ספק חשיב שפיר אין ראוין לבילה כדאשכחן בפ' המוכר את הספינה (ב''ב פא:) גבי ביכורים וי''ל דנפקא לן מהא דאמרינן בפ''ג דמועד קטן (דף טז.) וביום בואו אל הקדש אל החצר הפנימית לשרת בקודש יקריב חטאתו זו עשירית האיפה שהכהן מביא בשעה שבא תחילה לעבוד ודריש התם רבי שמעון בבואו יקריב בזמן שראוי לביאה ראוי להקרבה בזמן שאינו ראוי לביאה אינו ראוי להקרבה כגון טמא מת ומצורע משמע דוקא עשירית האיפה אבל שאר קרבנות משלח מיהו אין כל כך ראיה מזה דדלמא הא דמשלח שאר קרבנות היינו בהני דלא בעו סמיכה דומיא דעשירית האיפה ויש לדקדק מהא דדרשינן בת''כ מזובו ולא מנגעו שמע מינה דטמא משלח קרבנותיו דבהבאת קרבן איירי ועוד יש לדקדק מדממעטינן בפ''ק דחגיגה (דף ד:) טמא מראיה מדכתיב והבאתם שמה כל שישנו בביאה ישנו בהבאה ש''מ דשאר קרבנות משלח ולא חיישינן לענין סמיכה בראוי לסמיכה ומיהו למ''ד בפ' כל הפסולין (לעיל זבחים דף לב.) דטמא בר סמיכה דאפשר דמעייל ידיה וסמיך לא מצי למידק מהני קראי היכא דלא אפשר לסמוך שלא תהא סמיכה מעכבת מטעם דאינו ראוי לבילה ושמא י''ל דלמאן דאית ליה ביאה במקצת לא שמה ביאה קא סבר כל הסומך ראשו ורובו הוא מכניס אי נמי אית ליה דמרחק צפון ומאן דס''ל דלא בעינן ראשו ורובו קא סבר ביאה במקצת שמה ביאה מיהו אכתי קשה אי תיכף לסמיכה שחיטה לאו דאורייתא א''כ יכולה לסמוך אבראי ויש לומר דבפרק כל הפסולין (זבחים לג.) מסקינן דתיכף לסמיכה שחיטה דאורייתא:

אָמַר רַב יוֹסֵף בְּקָרְבַּן נָשִׁים אֲבָל בְּקָרְבַּן אֲנָשִׁים לָא
Traduction
Rav Yosef says: The halakha of the mishna is stated with regard to an offering of women, who do not perform the placing of hands. The Gemara is puzzled by this suggestion: But this indicates that with regard to an offering of men, the halakha stated in the mishna is not applicable, and therefore there is no way of rectifying a mixture of consecrated animals of the same type of offering.
Rachi non traduit
אבל קרבן אנשים לא. מתכשר בתערובת בתמיה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source