Vayedaber

Simple Havroutah

Zva'him

Daf 68b

תּוֹרִין שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּן וּבְנֵי יוֹנָה שֶׁעָבַר זְמַנָּן שֶׁיָּבְשָׁה גַּפָּהּ שֶׁנִּסְמֵית עֵינָהּ וְשֶׁנִּקְטְעָה רַגְלָהּ מְטַמֵּא בְּבֵית הַבְּלִיעָה

Traduction

or if he pinched doves whose time of fitness for sacrifice has not yet arrived, as they are too young to be sacrificed; or if he pinched pigeons whose time of fitness has passed, as they are too old; or if he pinched the nape of a fledgling whose wing was withered, or whose eye was blinded, or whose leg was severed; in all these cases, although the bird’s nape was pinched, it renders one who swallows it ritually impure when it is in the throat.

Rachi non traduit

תורין שלא הגיע זמנן ובני יונה שעבר זמנן. אינן ראויין לקרבן והוו להו כמליקת חולין דתניא בהכל שוחטין (חולין דף כב.) תורין גדולים ולא קטנים בני יונה קטנים ולא גדולים דלא אישתמיט קרא וכתב מן היונה ומן בני התורים ואימתי תורין כשירין משיזהיבו ואימתי בני יונה פסולין משיצהיבו נוצה מוזהבת שסביב הצואר:

שנסמית עינה. דה''ל מחוסר אבר והקריבהו נא לפחתך וכי אמרינן אין תמות וזכרות בעופות לענין דוקין שבעין הוא דקאמרינן:

Tossefoth non traduit

ושניסמית עינה. היינו שנחטטה דמחוסר אבר וממעטינן לה בפ''ק דקידושין (דף כד:) מדכתיב מן העוף ולא כל העוף פרט לשיבש גפה ולא כמו שפירש בקונטרס משום הקריבהו נא לפחתך וא''ת ל''ל קרא למחוסר אבר הא אפילו לבני נח אסור כדדרשינן לקמן פ' בתרא (דף קטז.) ופ''ק דע''ז (זבחים דף ה:) הבא בהמה שחיין ראשי איברים שלה וי''ל דאי לאו דכתיב קרא בישראל הוה מוקמינן קרא דבני נח לישראל ולא לבני נח כדאמר בפ' ד' מיתות (סנהדרין דף נט.) כל מצוה שנאמרה לבני נח ולא נשנית בסיני לישראל נאמרה ולא לבני נח א''נ הוה אמינא דכיון דאישתרי בעל מום בעופות לישראל טפי מבהמה אישתרי אפי' מחוסר אבר א''נ הוה מוקמינן מכל החי דכתיב בבני נח דדוקא בהמה שמצינו שנאסר בה מום לישראל:

זֶה הַכְּלָל כֹּל שֶׁפְּסוּלוֹ בַּקּוֹדֶשׁ אֵינוֹ מְטַמֵּא בְּבֵית הַבְּלִיעָה לֹא הָיָה פְּסוּלוֹ בַּקּוֹדֶשׁ מְטַמֵּא בְּבֵית הַבְּלִיעָה

Traduction

This is the principle: The meat of any bird that was initially fit for sacrifice and whose disqualification occurred in the course of the service in the sacred Temple courtyard does not render one who swallows it ritually impure when it is in the throat. The meat of any bird whose disqualification did not occur in the sacred area, but rather was disqualified before the service began, renders one ritually impure when it is in the throat.

Rachi non traduit

שפסולה בקדש. שבאה לעזרה בהכשרה ונפסלה:

גְּמָ' אָמַר רַב שְׂמֹאל וְלַיְלָה אֵין מְטַמְּאִין בְּבֵית הַבְּלִיעָה זָר וְסַכִּין מְטַמְּאִין בְּבֵית הַבְּלִיעָה

Traduction

GEMARA: Rav says: Pinching with the thumbnail of the left hand and pinching at night do not cause the offering’s meat to render one who swallows it ritually impure when it is in the throat as would the carcass of an unslaughtered bird; but pinching by a non-priest and pinching, i.e., cutting from the nape of the neck, with a knife rather than the fingernail do cause the meat to render one ritually impure when it is in the throat.

Rachi non traduit

גמ' שמאל ולילה. מלק בשמאל או בלילה:

זר. והוא הדין לאונן וערל וכל הפסולין:

Tossefoth non traduit

אמר רב שמאל ולילה כו'. כולה הך סוגיא כר''ש כדפרישית במתני' ושמאל ולילה דאין מטמאין דאם עלו לא ירדו וזר וסכין דמטמאין (ירדו) לר''ש דכיון דאירע פסול [קודם שחיטה] כמו דחנקינון דמי וירדו דאין פסולן בקודש שלא נתקדש בכלי וכל שפסולו בקודש דלא ירד היינו שאירע פסול משנשחט ונתקדש בקדושת כלי ולא כמו שפי' בקונטרס לקמן בפ' המזבח מקדש (זבחים דף פד.) אין פסולו בקודש שאירע פסול קודם ביאתו לעזרה כגון רובע ונרבע דנרבע בעזרה מאי איכא למימר ועוד דשחיטת דרום ר''ל במעילה דתרד לר''ש ולאו דוקא ר''ש רובע ונרבע דה''ה זר במליקה ובקמיצה תרד דעל כרחיך למאי דבעי למימר רבה דשחיטת דרום תרד לר''ש ושמאל ולילה דאין מטמאין בבית הבליעה ואם עלו לא ירדו טעמא בכל מקום כדמפרש הכא שמאל דאית ליה הכשר' ביום הכפורים ולילה לאיברים ופדרים ורבי יהודה ממעט לילה אע''ג דאית ליה הכשר' ושמאל נמי ה''ל הכשר' וממעט דאין לומר דלא ממעט אלא ג' דברים משום דתלתא מיעוטי כתיבי דהא מלקה זר ובעל מום תרד לר' יהודה וכן שחיטת דרום וא''ת ומה בין שחיטת דרום לרבי יהודה לפסח וחטאת שלא לשמו דרום נמי כשר בשאר קדשים וי''ל דדרום דמי לנשחט בחוץ דתרוייהו פסולי מקום ומהאי טעמא היה רוצה לומר רבה לר''ש דתרד וא''ת דהכא משמע דלרב לא הוי פסול זר כפסול שמאל ובפ''ק דמנחות (דף ו:) משווה להו לענין אם קמץ יחזיר וי''ל דהתם אין תלוי בהכשר דהא מכשר ר' יהודה בן בתירא בכל הפסולין כולן. הגה''ה נ''ל פירוש דכל שפסולו בקודש היינו כל שפסולו כשר בעלמא בקודש דהא לשון זה תנן לקמן בפ' המזבח מקדש (זבחים דף פד.) גבי אם עלו לא ירדו והתם נמי מפרש לכל אותם שלא ירדו היכן כשרים בעלמא ולעיל פ''ה (זבחים דף נא.) מפרש להו לן בדם כשר שהרי לן כשר באימורים וכן כולהו ובשמעתא נמי מפרש מ''ש שמאל דאינו מטמא דאית ליה הכשיר' ביוה''כ ולילה באיברים ופדרים וזר וסכין מטמאין דלית להו הכשיר' בעלמא ור' יוחנן דאמר מליקת זר אין מטמאה משום דאית ליה הכשירא או בשחיטה או בבמה וכן בהמה בעלת מום דלא תרד לר''ע בדוקין שבעין הואיל וכשר בעופות ולרבנן נמי אי משכחת ליה בבהמה הכשירא לא תרד ולרבי שמעון נמי בעי הכשירא בעלמא דהיינו פסולו בקודש ולהכי תנן גבי אתנן וכלאים ירדו דלית להו הכשירא בעלמא והא דר' יהודה בעצמו אומר מפני מה לן בדם כשר שכשר באימורין [ולן] באימורין [שכשר] בבשר לאורויי דשאר עבודות ילפינן מלכתחילה או מבמה אבל עבודות דם לא ולהכי קאמר ירדו בג' דמכשירן ר''ש דאינו חושש כיון דמשכח הכשירא בשום מקום אבל עבודות דם שפיר יליף ר' יהודה מעבודות דם אפי' מהכשירן ולהכי שלמעלה שלמטה שבפנים שבחוץ לא ירד וטריפה ירד אפי' לר''ש אפי' לר''ע דיליף בהמה מעוף אע''ג דאשכחן הכשירא בעוף טריפה במליקה אם תתרץ התם מצוותו בכך הא ילפינן שמאל לא ירד מהכשר דיוה''כ י''ל דתרתי לא ילפי בהמה מעוף וגם שלא בהכשרו ממצוותו בכך אי נמי לא ילפינן פסול של קודם שחיטה כגון טריפה ממליקה שאינו דוגמתו לא אירע קודם שחיטה וכמדומה לי שכן פירש לנו רבינו הקדוש נ''ע ולא כמו שבפנים וא''כ אין מטמאין בגדים אבית הבליעה וגם אם עלו לא ירדו הא בהא תליא דהא לישנא דכל שפסולו בקודש גבי תרווייהו תנן לה ובריש מעילה (דף ב:) נמי מדמה להו לתרווייהו ושחיטת עוף קדשים בפנים דאמרינן בסמוך אין מטמאין אע''ג דתרד כדמוכח בפרק השוחט והמעלה (לקמן זבחים דף קיא.) דפטר ליה אם העלהו אחרי כן בחוץ ואם לא ירדו בפנים היה חייב בחוץ כדאיתא בפ''ב התם איכא קרא בסמוך למימר אין מטמאין והא דאמרינן בשחיטת דרום דירדו לרבי יהודה פ''ק דמעילה (דף ב:) אע''ג דאית ליה הכשירא דקדשים קלים ודמים שלמטה למעלה לא ירד אף לר' יהודה מ''מ כיון דשחיטתן חוץ למקומן חשיבי כשוחט חוץ והוו כמאן דחנקינהו דמי ומליקת פסול דקאמר בסמוך אין מטמאה אין צ''ל כפירש''י שפירש בעל מום דלא אשכחן כהן בעל מום שכשר לעבודה ואפילו בבמה כדאשכחן (דמוכח) לעיל ריש פ''ב (דף טז.) דפריך מה להצד השוה שבהן שכן לא הותרו בבמה אבל מליקת פסול היינו או אונן או טמא או פסול אחר דאישתרי בעלמא ונשפך דמה מן הצואר דלא ירדו משום דכבר נעשית כל השחיטה כהוגן. ברו''ך:

מַאי שְׁנָא שְׂמֹאל דְּאִית לֵיהּ הֶכְשֵׁירָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וְלַיְלָה אִית לֵיהּ הֶכְשֵׁירָה בְּאֵיבָרִים וּפְדָרִים זָר נָמֵי אִית לֵיהּ הֶכְשֵׁירָה בִּשְׁחִיטָה שְׁחִיטָה לָאו עֲבוֹדָה הִיא

Traduction

The Gemara challenges: What is different about the first two cases that prevents the bird from assuming the status of a carcass? Temple service with the left hand has an instance of validity during the service on Yom Kippur, when the High Priest enters the Holy of Holies holding the spoon of incense in his left hand. And Temple service at night has an instance of validity in the burning of limbs and fats of offerings on the altar, which may be burned throughout the night. But a non-priest also has an instance of validity in the slaughter of animal offerings. Why then does Rav rule that pinching by a non-priest renders the bird a carcass? The Gemara answers: Slaughter is not considered a full-fledged sacrificial rite, and therefore it cannot be compared to pinching.

Rachi non traduit

ביום הכפורים. נטל את המחתה בימינו ואת הכף בשמאלו ולילה נמי מאי שנא דאשכחן ליה הכשירה לכתחילה באיברים ופדרים:

Tossefoth non traduit

דאית ליה הכשירה ביוה''כ. הוה מצי למימר בהולכת אברים אלא כיון דמשכח יוה''כ בעבודה דמעכב כפרה נקטיה:

שחיטה לאו עבודה היא. פירשתי לעיל בסוף פ''ק (זבחים דף יד:):

וְלָא וְהָא אָמַר רַבִּי זֵירָא שְׁחִיטַת פָּרָה בְּזָר פְּסוּלָה וּמַחְוֵי רַב עֲלַהּ אֶלְעָזָר וְחוּקָּה

Traduction

The Gemara asks: And is it not a full-fledged rite? But doesn’t Rabbi Zeira say that the slaughter of a red heifer by a non-priest is not valid, which indicates that it is a full-fledged rite? And Rav showed a source in the Torah for this halakha: The verses concerning the red heifer mention both Elazar the priest as performing the slaughter and the word ''statute,'' which is mentioned in the verse: ''This is the statute of the law'' (Numbers 19:2), teaching that Elazar’s involvement was halakhically required.

Rachi non traduit

אלעזר כתיב. בשחיטתה וכתיב חוקה לעכב:

שָׁאנֵי פָּרָה דְּקָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת הִיא

Traduction

The Gemara answers: The red heifer is different, as it has the halakhic status of an item consecrated for Temple maintenance rather than for sacrifice on the altar. Therefore, its slaughter cannot teach the halakha concerning an actual offering.

Rachi non traduit

דקדשי בדק הבית היא. ועל כרחך אין עבודות שלה חשובות עבודה:

וְלָא כֹּל דְּכֵן הוּא קָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת בָּעוּ כְּהוּנָּה קָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ מִיבַּעְיָא

Traduction

The Gemara asks: But can it not be inferred a fortiori that slaughter is a sacrificial rite? If animals that have the status of items consecrated for Temple maintenance, which are of lesser sanctity, require slaughter by the priesthood, is it necessary to say that the slaughter of animals consecrated for sacrifice on the altar, which are of greater sanctity, is a sacrificial rite that should require a priest? Apparently, the fact that non-priests may slaughter offerings proves that certain sacrificial rites apply to them.

אָמַר רַב שִׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי מִידֵּי דְּהָוֵה אַמַּרְאוֹת נְגָעִים דְּלָאו עֲבוֹדָה הִיא וּבָעֲיָא כְּהוּנָּה

Traduction

Rav Sheisha, son of Rav Idi, said: The slaughter of a red heifer does not constitute Temple service at all, and therefore it cannot be compared to the slaughter of an offering. The halakha is just as it is with regard to the examination of the shades of leprous marks, which does not constitute Temple service but requires a declaration of purity or impurity by the priesthood.

וְנֵילַף מִבָּמָה

Traduction

The Gemara asks: But let us derive from the halakha of a private altar, which was a valid medium for sacrificing offerings before the Temple was built, where non-priests were permitted to pinch the napes of bird offerings, that there is a circumstance in which pinching by non-priests is valid. Why then does the bird assume the status of a carcass when the pinching is performed by a non-priest?

Rachi non traduit

ונילף מבמה. שהזר כשר בה למלוק עופות לכתחילה דאין כיהון בבמה כדתנן בפ' בתרא (לקמן זבחים דף קיג.) וכיון דאשכחן ליה הכשירה לכתחילה בעלמא יטהר כאן מידי נבילה:

Tossefoth non traduit

ונילף מבמה. פי' כיון דמכשרת לילה אע''ג דאין פסולו בקודש משום דאית ליה הכשירא א''כ זר נמי כיון דאית ליה הכשירא והוה מצי לשנויי דאתיא כמ''ד (לקמן זבחים דף סט.) דאין מנחה ועופות בבמה וברייתא דתניא לקמיה כרבי יוחנן לא קשיא לדידיה דאתיא כמ''ד דיש מנחה ושמא משמע ליה דאי ילפא מבמה ילפינן אפי' מנחה ועופות כיון דאיכא הכשירא מיהא לזר:

מִבָּמָה לָא יָלֵיף

Traduction

The Gemara answers: One cannot derive the halakhot of the Temple service from the halakhot of a private altar, which was considered non-sacred by comparison.

Rachi non traduit

מבמה לא ילפינן במקדש. דבמה כחול היא לגבי מקדש:

Tossefoth non traduit

וכי תימא מבמה לא יליף והתניא מנין ליוצא כו'. אע''ג דהך ברייתא כר' יהודה בפ' המזבח מקדש (לקמן זבחים דף פד:) מ''מ כיון דר' יהודה דמחמיר יליף מבמה כל שכן ר''ש ומשני אזאת תורת העולה סמיך דמרבינן כל דבר שיש לו הכשר אע''ג דלית ליה הכשר אלא בבמה מיהו עבודת הדם לא יליף ר' יהודה דהא ממעט נשחטה בלילה ויצא דמה וכן שחיטת דרום:

וְלָא וְהָתַנְיָא מִנַּיִן לַיּוֹצֵא שֶׁאִם עָלָה לֹא יֵרֵד שֶׁהֲרֵי יוֹצֵא כָּשֵׁר בְּבָמָה

Traduction

The Gemara asks: And can one not derive the halakhot of the Temple service from the halakhot of a private altar? But isn’t it taught in a baraita: From where is it derived with regard to an item, e.g., the limbs of an offering, which emerged from the Temple courtyard and was thereby rendered unfit for sacrifice upon the altar, that if it nevertheless ascended upon the altar it shall not descend? It is derived from the fact that an item that emerged is valid for sacrifice on a private altar. This indicates that one can learn from the halakhot of a private altar with regard to the Temple service.

תְּנָא אַזֹּאת תּוֹרַת הָעוֹלָה סְמִיךְ לֵיהּ

Traduction

The Gemara answers: The tanna of that baraita relies on the verse: ''This is the law of the burnt offering [ha’ola]'' (Leviticus 6:2), from which it is derived that any item that ascends [ola] upon the altar shall not descend from it, even if it was disqualified. In other words, the verse is the actual source for the halakha of the baraita, whereas the case of a private altar is cited merely in support of this ruling.

וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר זָר אֵין מְטַמֵּא אַבֵּית הַבְּלִיעָה סַכִּין מְטַמֵּא אַבֵּית הַבְּלִיעָה

Traduction

Until this point the Gemara has discussed the opinion of Rav, who holds that the pinching of a non-priest renders the bird a carcass with regard to ritual impurity. But Rabbi Yoḥanan says: If a non-priest pinched the nape of a bird offering, the meat does not render one who swallows it ritually impure when it is in the throat; but if a priest pinched it, i.e., cut it from the nape of the neck, with a knife, the meat renders one ritually impure when it is in the throat.

Rachi non traduit

ורבי יוחנן אמר מלק זר אינו מטמא בבית הבליעה. דילפינן מבמה:

סכין מטמא. דלא מליקה ולא שחיטה היא ודכוותה לא אשכחן הכשירה:

תְּנַן כָּל הַפְּסוּלִין שֶׁמָּלְקוּ מְלִיקָתָן פְּסוּלָה בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יוֹחָנָן כֹּל לְאֵיתוֹיֵי זָר אֶלָּא לְרַב כָּל לְאֵיתוֹיֵי מַאי

Traduction

The Gemara brings proof for the opinion of Rabbi Yoḥanan from that which we learned in the mishna: If any of those disqualified for Temple service pinched the nape of a bird offering, their pinching is not valid, but the meat does not render one who swallows it ritually impure when it is in the throat. Granted, according to Rabbi Yoḥanan, the word: Any, is written to add that even the pinching of a non-priest does not render the bird a carcass. But according to Rav, who holds that it does render the bird a carcass, what is added by the word: Any?

(לָאו) לְאֵיתוֹיֵי שְׂמֹאל וְלַיְלָה שְׂמֹאל וְלַיְלָה בְּהֶדְיָא קָתָנֵי תָּנֵי וַהֲדַר מְפָרֵשׁ

Traduction

The Gemara answers: It is written to add pinching with the left hand or pinching at night. The Gemara challenges: The word: Any, is unnecessary with regard to teaching the cases of pinching with the left hand and pinching at night, as they are taught in the mishna explicitly. The Gemara answers: According to Rav, the word: Any, is not meant to add a specific case. Rather the mishna teaches the principle and then explains using specific examples.

תָּא שְׁמַע זֶה הַכְּלָל כֹּל שֶׁהָיָה פְּסוּלוֹ בַּקּוֹדֶשׁ אֵינוֹ מְטַמֵּא בְּגָדִים אַבֵּית הַבְּלִיעָה בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יוֹחָנָן כֹּל לְאֵיתוֹיֵי זָר אֶלָּא לְרַב לְאֵיתוֹיֵי מַאי

Traduction

The Gemara suggests: Come and hear proof from the continuation of the mishna: This is the principle: The meat of any bird whose disqualification occurred during the course of the service in the sacred Temple courtyard does not render the garments of one who swallows it ritually impure when the meat is in the throat. Granted, according to Rabbi Yoḥanan, the word: Any, is written to add that even the pinching of a non-priest does not render the bird a carcass. But according to Rav, who holds that it does render the bird a carcass, what is added by the word: Any?

Tossefoth non traduit

אלא לרב לאתויי מאי. וליכא למימר לאתויי חוץ לזמנו וחוץ למקומו ושלא לשמו דלא תני במתניתין דהא מקל וחומר אתו דמליקת לילה דלרבי יהודה תרד אינה מטמאה כל שכן הנך דלא תרד לר' יהודה דלא מטמו:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source