Le texte Le vocabulaire Les révisions
Zva'him
Daf 55a
גְּמָ' מְנָא לַן דְּבָעֵי צָפוֹן דְּתָנֵי רַבָּה בַּר רַב חָנָן קַמֵּיהּ דְּרָבָא וַעֲשִׂיתֶם שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת מָה חַטָּאת בַּצָּפוֹן אַף שַׁלְמֵי צִבּוּר בַּצָּפוֹן
Traduction
GEMARA: From where do we derive that the communal peace offerings, i.e., the two sheep brought on Shavuot, require slaughter in the north of the Temple courtyard? The Gemara answers: As Rabba bar Rav Ḥanan taught before Rava: The passage in the Torah discussing the offerings of Shavuot states: ''And you shall offer one he-goat for a sin offering, and two male sheep in their first year for a sacrifice of peace offerings'' (Leviticus 23:19). The peace offerings are juxtaposed with the sin offering. Just as the sin offering must be slaughtered in the north of the Temple courtyard, so too, communal peace offerings must be slaughtered in the north of the Temple courtyard.
Rachi non traduit
גמ' ועשיתם שעיר עזים וגו'. גבי שתי הלחם וכבשי עצרת כתיב וסיפיה דקרא ושני כבשים וגו':
Tossefoth non traduit
זבחי שלמי צבור מנא לן. לעיל (זבחים דף נ. ד''ה לא) פירשנו אמאי לא אתי בבנין אב:

מה חטאת בצפון כו'. ולענין מתנות ליכא לאקשויי לחטאת כדדרשינן לעיל פרק קמא (זבחים דף י:) אותה דמה למעלה ואין אחרת דמה למעלה:
אֲמַר לֵיהּ רָבָא וְכִי חַטָּאת מֵהֵיכָן לָמְדָה מֵעוֹלָה דָּבָר הַלָּמֵד בְּהֶיקֵּשׁ חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בְּהֶיקֵּשׁ
Traduction
Rava said to him: But from where is the requirement to slaughter a sin offering in the north of the Temple courtyard derived? It is derived from its juxtaposition with a burnt offering, as the verse states: ''Speak to Aaron and to his sons, saying: This is the law of the sin offering: In the place where the burnt offering is slaughtered shall the sin offering be slaughtered before the Lord; it is most holy'' (Leviticus 6:18). In the realm of consecrated matters, can a matter derived via a juxtaposition then teach its halakha via a juxtaposition? The Gemara (49b) demonstrates that it cannot.
אֶלָּא מִדְּתָנֵי רַב מָרִי בְּרֵיהּ דְּרַב כָּהֲנָא עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם מָה עוֹלָה קָדְשֵׁי קָדָשִׁים אַף זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר קָדְשֵׁי קָדָשִׁים מָה עוֹלָה בַּצָּפוֹן אַף זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר בַּצָּפוֹן
Traduction
Rava explains: Rather, the source that communal peace offerings must be slaughtered in the north of the Temple courtyard is derived from that which Rav Mari, son of Rav Kahana, teaches: The verse states: ''Also in the day of your gladness, and in your appointed seasons, and in your New Moons, you shall blow with the trumpets over your burnt offerings, and over your peace offerings; and they shall be to you for a memorial before your God: I am the Lord your God'' (Numbers 10:10). This verse directly juxtaposes burnt offerings with communal peace offerings. Just as burnt offerings are offerings of the most sacred order, so too, communal peace offerings are offerings of the most sacred order. Furthermore, just as a burnt offering must be slaughtered in the north of the Temple courtyard, so too, communal peace offerings must be slaughtered in the north of the Temple courtyard.
Rachi non traduit
ועל זבחי שלמיכם וגו'. על כרחך בשלמי צבור כתיב שאין קרבן יחיד טעון כלי שיר שאין אומרים שיר על קרבן יחיד כדאמר בערכין (דף י:):
קדשי קדשים. נפסלים בטבול יום וביוצא (ובלינה):
Tossefoth non traduit
מה עולה בצפון. וא''ת עיכובא מנא לן דבעולה לא ידעינן עיכובא אלא מק''ו דחטאת כדקאמר רב אדא בר אהבה לעיל (זבחים דף מח:) שלא יהא טפל חמור מן העיקר ודבר הלמד בקל וחומר אינו חוזר ומלמד בהיקש (לעיל זבחים נ:) אם לא נאמר דס''ל כרב פפא:
אֶלָּא הֶיקֵּשָׁא קַמָּא לְמַאי אֲתָא כִּי חַטָּאת מָה חַטָּאת אֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת אֶלָּא לְזִכְרֵי כְהוּנָּה אַף זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר לְזִכְרֵי כְהוּנָּה
Traduction
The Gemara asks: Rather, what halakha does the first juxtaposition between communal peace offerings and the he-goat sin offering come to teach? The Gemara answers: It teaches that the halakhot of communal peace offerings are like the halakhot of a sin offering. Just as a sin offering is eaten only by male priests, so too, communal peace offerings are eaten only by male priests.
Rachi non traduit
היקשא קמא. דאיתקש לחטאת:
ה''ג מה חטאת כו':
Tossefoth non traduit
אלא היקשא קמא למאי אתא. לא מצי למימר לענין ארבע מתנות על ארבע קרנות כדפרי' וכי תימא לענין פיסוק מתנות דנותן וחוזר ונותן כדקאמר רבי ישמעאל בעולה לעיל (זבחים דף נג:) כיון דאיתקש נמי לעולה אין לנו לשנות מעולה:
מה חטאת אינה נאכלת אלא לזכרי כהונה. תימה דלקמן פ' דם חטאת (זבחים דף צז:) ופ' התודה (מנחות דף פב:) נפקא לן מקרא אחרינא וא''ת כיון דאיתקש לחטאת אם כן יפסלו שלא לשמה כחטאת ולרבנן דדרשי בפ''ק (לעיל זבחים דף י:) אותה ניחא אבל לר' אליעזר קשה וצריך לדקדק בפ' התכלת (מנחות דף מח:) דגמר שלמי חובה משלמי נדבה ולא מקשינן לחטאת:
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי אִי הָכִי גַּבֵּי אֵיל נָזִיר דִּכְתִיב וְהִקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ לַה' כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ תָמִים אֶחָד לְעֹלָה וְכַבְשָׂה אַחַת בַּת שְׁנָתָהּ [תְּמִימָה] לְחַטָּאת וְאַיִל אֶחָד [תָּמִים] לִשְׁלָמִים הָכִי נָמֵי נֵימָא דְּהִקִּישׁ הַכָּתוּב לְחַטָּאת מָה חַטָּאת אֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת אֶלָּא לְזִכְרֵי כְהוּנָּה אַף אֵיל נָזִיר נָמֵי אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא לְזִכְרֵי כְהוּנָּה
Traduction
Abaye said to Rava: If so, then with regard to a nazirite’s ram, concerning which it is written in the verse: ''And he shall present his offering to the Lord, one he-lamb in its first year without blemish for a burnt offering, and one ewe-lamb in its first year without blemish for a sin offering, and one ram without blemish for a peace offering'' (Numbers 6:14), so too shall we say that the Torah juxtaposed the nazirite’s ram with a sin offering of a nazirite to teach that just as a sin offering is eaten only by male priests, so too, a nazirite’s ram is eaten only by male priests? As the next mishna states, a nazirite’s ram may be eaten by every ritually pure Jew.
הָכִי הַשְׁתָּא הָתָם כֵּיוָן דִּכְתִיב וְלָקַח הַכֹּהֵן אֶת הַזְּרֹעַ בְּשֵׁלָה מִן הָאַיִל מִכְּלָל דְּכוּלֵּיהּ בְּעָלִים אָכְלִי לֵיהּ
Traduction
Rava answers: How can these cases be compared? There, with regard to the nazirite’s ram, since it is written: ''And the priest shall take the foreleg of the ram when it is cooked'' (Numbers 6:19), by inference one can deduce that the owner may eat all of the remaining portions of the animal.
Rachi non traduit
כיון דכתיב ולקח הכהן את הזרוע. סיפיה דקרא קדש הוא לכהן ש''מ השאר לבעלים:
זְרוֹעַ בְּשֵׁלָה מִיהָא לָא לִיתְאֲכִיל אֶלָּא לְזִכְרֵי כְהוּנָּה קַשְׁיָא
Traduction
The Gemara asks: If so, in any event, the cooked foreleg of the nazirite’s ram should be eaten only by male priests. The mishna states that the cooked foreleg may be eaten by priests, their wives, and their slaves. The Gemara concedes: This is difficult. Based on its juxtaposition with the sin offering of a nazirite, the halakha should be that only the male priests may eat it, yet that is not the case.
וְאִיבָּעֵית אֵימָא קָדְשֵׁי אִקְּרִי קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים לָא אִיקְּרוּ וְאֶלָּא לְמַאי הִלְכְתָא אִיתַּקַּשׁ אָמַר רָבָא שֶׁאִם גִּלַּח עַל אֶחָד מִשְּׁלָשְׁתָּן יָצָא
Traduction
The Gemara offers another explanation: And if you wish, say that the foreleg of the nazirite’s ram is called sacred, but it is not called an offering of the most sacred order. Therefore, it cannot be juxtaposed with the sin offering of a nazirite in this regard. The Gemara asks: But rather, with regard to what halakha is the nazirite’s ram juxtaposed with the sin offering of a nazirite? Rava says: It is juxtaposed to teach that if the nazirite shaved after the sacrifice of any one of the three offerings, he has fulfilled his obligation after the fact.
Rachi non traduit
קדש איקראי. זרוע בשלה ומדלא כתיב קדשי קדשים ש''מ לא איתקוש לחטאת להכי דתיהוי עלי' חומרא דקדש קדשים דבהדיא מעטיה מדכתיב קדש ולא כתיב קדשים וגבי שלמי צבור אע''ג דכתיב בהו נמי קדש יהיו לה' לכהן (ויקרא כ''ג:כ') ולא כתיב קדשי קדשים כיון דכתיב לה' לאו למעוטיה הוא מהיקשא דאיכא למימר כמאן דכתיב קדשי קדשים דמי:
אלא למאי הלכתא איתקש. איל נזיר לחטאת:
שאם גילח על אחת משלשתן יצא. וחטאת הוא דילפא משלמים מה איל נזיר אם הביאו יחידי בלא חטאת ועולה יצא דכתיב (במדבר ו':כ') ואחר ישתה הנזיר יין ואמר מר בסיפרי אחר מעשה יחידי והיינו שלמים שעיקר תגלחתו של נזיר תלויה בשלמיו שהרי הוזקקו לו לשלח שערו תחת הדוד כדכתיב (שם) על האש אשר תחת זבח השלמים ותניא בסיפרי וגלח הנזיר פתח אהל מועד בשלמים הכתוב מדבר כלומר גילוחו של נזיר ע''י דבר שנאמר בו ושחט פתח אהל מועד והיינו שלמים בויקרא או אינו אלא כמשמעו שיגלח פתח אהל מועד ממש אם אמרת כן דרך בזיון כו':
Tossefoth non traduit
שאם גלח על אחת משלשתן יצא. תימה דצריך קרא בנזיר המשלח שערו תחת הדור של חטאת תיפוק לי מהך היקשא:
מַתְנִי' הַתּוֹדָה וְאֵיל נָזִיר קָדָשִׁים קַלִּים שְׁחִיטָתָן בְּכָל מָקוֹם בָּעֲזָרָה וְדָמָן טָעוּן שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע וְנֶאֱכָלִין בְּכָל הָעִיר לְכָל אָדָם בְּכָל מַאֲכָל לְיוֹם וָלַיְלָה עַד חֲצוֹת הַמּוּרָם מֵהֶם כְּיוֹצֵא בָּהֶן אֶלָּא שֶׁהַמּוּרָם נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים לִנְשֵׁיהֶם וְלִבְנֵיהֶם וּלְעַבְדֵיהֶם
Traduction
MISHNA: The thanks offering and nazirite’s ram are offerings of lesser sanctity. Their slaughter is anywhere in the Temple courtyard, and their blood requires two placements that are four, and they are eaten throughout the city of Jerusalem, by every person, i.e., any ritually pure Jew, prepared in any manner of food preparation, on the day the offering was sacrificed and during the night that follows, until midnight. The status of the portion that is separated from them and given to the priests is similar to theirs; but the portion that is separated is eaten by the priests, by their wives, and by their children, and by their slaves.
Rachi non traduit
מתני' קדשים קלים. אין (לך) מועלין בהן:
בכל מקום. אין טעונין צפון:
ונאכלין בכל העיר. בגמ' מפרש:
לכל אדם. לזרים:
ליום ולילה. בתודה כתיב ביום קרבנו יאכל לא יניח ממנו עד בוקר ותניא תודת שלמיו לרבות שלמי נזיר:
המורם מהן. מן התודה חזה ושוק כשאר שלמים דהא איתקש לשלמים כדאמרן זבח השלמים אם על תודה (ויקרא ז) וארבע חלות מד' מינין שבה כדכתיב אחד מכל קרבן וגו' לכהן הזורק וגו' (שם) ומורם מאיל נזיר זרוע בשלה וחזה ושוק נמי ביה כתיבי וחלת מצה אחת ורקיק מצה אחד כיוצא בהן ונאכלין בכל העיר ליום ולילה:
אלא. שאינו לבעלים אלא לכהנים:
ולנשיהם. כדכתיב (ויקרא י) ואת חזה התנופה וגו' אתה ובניך ובנותיך:
גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן אֶת חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְאֵת שׁוֹק הַתְּרוּמָה תֹּאכְלוּ בְּמָקוֹם טָהוֹר אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה וְכִי רִאשׁוֹנִים בְּטוּמְאָה אֲכָלוּם
Traduction
GEMARA: The Sages taught in a baraita: The verse states with regard to the priests: ''And the breast of waving and the thigh of heaving you shall eat in a pure place; you, and your sons, and your daughters with you; for they are given as your due, and your sons’ due, out of the peace offerings of the children of Israel'' (Leviticus 10:14). Rabbi Neḥemya said: But did they eat the first offerings, mentioned in the previous two verses, in a place of impurity? The previous verses make reference to the remainder of the meal offering, which also had to be eaten in a pure place.
Rachi non traduit
גמ' תאכלו במקום טהור. בפרשת ויהי ביום השמיני כתיב:
וכי הראשונים בטומאה אכלום. קרבנות הראשונים שנאמרו תחילה בענין כגון שעירים ומנחה:
אֶלָּא טָהוֹר מִכְּלָל שֶׁהוּא טָמֵא טָהוֹר מִטּוּמְאַת מְצוֹרָע וְטָמֵא מִטּוּמְאַת זָב וְאֵיזֶה זֶה זֶה מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל
Traduction
Rather, by inference, the word ''pure'' in this context is referring to a place that is to some degree ritually impure, but pure in some respects. The priest must eat in a place that is pure due to the impurity of a leper, but it may be a place that is impure due to the impurity of a man who experiences a gonorrhea-like discharge [zav]. And which place is this? This is the Israelites’ camp in the wilderness, and, once the Temple was built in Jerusalem, the entire city of Jerusalem. A zav could remain in these places, but not a leper. This is the source for the halakha in the mishna that these offerings may be eaten anywhere in Jerusalem.
Rachi non traduit
טהור מכלל שהוא טמא. מדלא כתיב קדש ש''מ טהור במקצת קאמר ולא מן הכל הא כיצד במחנה הטהור מטומאת מצורע שאין מצורע נכנס לו וטמא מטומאת זב שהזבין נכנסין שם ואיזה זה זה מחנה ישראל במדבר כל דגל בתוך אסיפת דגלו ובית עולמים תוך ירושלים דאמרינן בפסחים (דף סז.) מצורע משתלח חוץ לג' מחנות זב נכנס למחנה ישראל אבל לא למחנה לויה והוא במדבר חניית הלוים סביב למשכן העדות בבית עולמים הר הבית וטמא מת מותר ליכנס במחנה לויה שנאמר ויקח משה את עצמות יוסף עמו (שמות י''ג:י''ט) עמו במחיצתו:
וְאֵימָא טָהוֹר מִטּוּמְאַת זָב וְטָמֵא מִטּוּמְאַת מֵת וְאֵיזֶה זֶה זֶה מַחֲנֵה לְוִיָּה
Traduction
The Gemara asks: But why not say that the word ''pure'' is referring to a place which is pure from the impurity of a zav and impure due to ritual impurity imparted by a corpse? And which place is this? This is the Levites’ camp in the wilderness, and, once the Temple was built in Jerusalem, the Temple Mount.
אָמַר אַבָּיֵי אָמַר קְרָא וַאֲכַלְתֶּם אֹתָהּ בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ אוֹתָהּ בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ וְלֹא אַחֶרֶת בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ אַפְּקַהּ לְמַחֲנֵה לְוִיָּה הֲדַר כְּתִיב בְּמָקוֹם טָהוֹר אַפְּקַהּ לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל
Traduction
Abaye says that the verse states with regard to the meal offering: ''And you shall eat it in a sacred place'' (Leviticus 10:13). The word ''it'' is a restriction, teaching that one must eat ''it,'' i.e., the meal offering, in a sacred place, i.e., in the camp of the Divine Presence, but one is not required to eat another offering, i.e., the breast of waving and the thigh of heaving, in a sacred place. This removes the portions from the camp of the Divine Presence, to be eaten in the Levites’ camp. Then it is written: ''You shall eat in a pure place,'' which removes the portions from the Levites’ camp, to be eaten in the Israelites’ camp.
Rachi non traduit
אותה. במנחה כתיב בההוא ענינא:
ואין אחרת. ואין לחמי תודה במקום קדוש:
אפקה. ממחנה שכינה שקרבה בתוכה למחנה לויה הדר כתיב במקום טהור להקל ולומר טהרה כל דהו דלא איצטריך פשיטא דבטומאה ממש לא אכלי לה:
רָבָא אָמַר אוֹתָהּ בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ וְלֹא אַחֶרֶת בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ אַפְּקַהּ לִגְמָרֵי הֲדַר כְּתַב רַחֲמָנָא תֹּאכְלוּ בִּמְקוֹם טָהוֹר עַיְּילַאּ לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל
Traduction
Rava says a different explanation: ''It,'' i.e., the meal offering, must be eaten in a sacred place, but one is not required to eat another offering, i.e., the breast of waving and the thigh of heaving, in a sacred place. This verse removes the portions completely from any pure place, and according to this stage of Rava’s interpretation, these portions may be eaten anywhere. Then the Merciful One wrote: ''You shall eat in a pure place,'' which brings it into the Israelites’ camp, which is a pure place, relative to everywhere outside it.
Rachi non traduit
אפקה לגמרי. ואפי' חוץ לחומה במשמע (בשעריך) חוץ לירושלים:
וְאֵימָא עַיְּילַאּ לְמַחֲנֵה לְוִיָּה לַחֲדָא מְעַיְּילִינַן לְתַרְתֵּי לָא מְעַיְּילִינַן
Traduction
The Gemara asks: But why not say that the verse brings it into the Levites’ camp, which is also referred to as pure? The Gemara answers: We bring it into one camp, adjacent to the area outside the encampment of the Jewish people, but we do not bring it into two camps.
אִי הָכִי אַפּוֹקֵי נָמֵי לַחֲדָא מַפְּקִינַן לְתַרְתֵּי לָא מַפְּקִינַן וְעוֹד לֹא תוּכַל לֶאֱכוֹל בִּשְׁעָרֶיךָ כְּתִיב אֶלָּא מְחַוַּורְתָּא כִּדְאַבָּיֵי
Traduction
The Gemara asks: If so, also with regard to removing it, why not say that we remove it to one place, but we do not remove it from two places? Accordingly, the initial derivation should be to eat it in the Israelites’ camp. And furthermore, it is written: ''You may not eat within your gates the tithe of your grain, or of your wine, or of your oil, or the firstborn of your herd or of your flock, nor any of your vows which you vow, nor your gift offerings, nor the offering of your hand'' (Deuteronomy 12:17). This verse negates the possibility that an offering may be eaten ''in your gates,'' i.e., outside of Jerusalem. Rather, it is clear that the source for the ruling of the baraita is in accordance with the explanation of Abaye.
Rachi non traduit
ועוד לא תוכל לאכול בשעריך כתיב. והיכי אמרינן אפקיה לגמרי:
מַתְנִי' שְׁלָמִים קָדָשִׁים קַלִּים שְׁחִיטָתָן בְּכָל מָקוֹם בָּעֲזָרָה וְדָמָן טָעוּן שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע וְנֶאֱכָלִין בְּכָל הָעִיר לְכָל אָדָם בְּכָל מַאֲכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד הַמּוּרָם מֵהֶם כַּיּוֹצֵא בָּהֶם אֶלָּא שֶׁהַמּוּרָם נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים לִנְשֵׁיהֶם וְלִבְנֵיהֶם וּלְעַבְדֵיהֶם
Traduction
MISHNA: Peace offerings are offerings of lesser sanctity. Their slaughter is anywhere in the Temple courtyard, and their blood requires two placements that are four, and they are eaten throughout the city of Jerusalem, by every person, i.e., any ritually pure Jew, prepared in any manner of food preparation, for two days and one night, i.e., the day on which they are slaughtered, the following day, and the intervening night. The status of the portion that is separated from them and given to the priests is similar to theirs; but the portion that is separated is eaten by the priests, by their wives, and by their children, and by their slaves.
Rachi non traduit
מתני' בכל מקום. אף בדרום ובגמרא יליף לה:
בכל העיר. כדאמרן לעיל בחזה ושוק דשלמי יום שמיני:
לשני ימים ולילה אחד. דהכי כתיב בהו ובגמרא מייתי לה:
גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן וּשְׁחָטוֹ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְשָׁחַט אֹתוֹ לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד וְשָׁחַט אוֹתוֹ לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד
Traduction
GEMARA: The Sages taught in a baraita: With regard to cattle peace offerings, the verse states: ''And he shall lay his hand upon the head of his offering, and slaughter it at the entrance of the Tent of Meeting'' (Leviticus 3:2). With regard to sheep peace offerings the verse states: ''And he shall lay his hand upon the head of his offering, and slaughter it before the Tent of Meeting'' (Leviticus 3:8). With regard to goat peace offerings the verse states: ''And he shall lay his hand upon the head of it, and slaughter it before the Tent of Meeting'' (Leviticus 3:13).
Rachi non traduit
גמ' ושחטו כו'. כל שלש פרשיות בשלמים חדא בבן בקר וחדא בבן כשב וחדא בעז בקמייתא כתיב ושחטו פתח אהל מועד ובתרתי כתיב לפני אהל מועד:
לְהַכְשִׁיר אֶת כָּל הָרוּחוֹת בְּקָדָשִׁים קַלִּים קַל וָחוֹמֶר לַצָּפוֹן וּמָה קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים שֶׁלֹּא הוּכְשְׁרוּ בְּכָל הָרוּחוֹת הוּכְשְׁרוּ בַּצָּפוֹן קָדָשִׁים קַלִּים שֶׁהוּכְשְׁרוּ בְּכָל הָרוּחוֹת אֵינוֹ דִּין שֶׁהוּכְשְׁרוּ בַּצָּפוֹן
Traduction
This repetition serves to render fit all directions of the Temple courtyard for the slaughter of offerings of lesser sanctity. From here one can derive an a fortiori inference to permit slaughter in the north of the Temple courtyard: Just as the rites of slaughtering offerings of the most sacred order, which are not rendered fit in all directions, are rendered fit in the north, with regard to the rites of slaughtering offerings of lesser sanctity, which are rendered fit in all directions, is it not logical that they are rendered fit in the north?
Rachi non traduit
להכשיר כל הרוחות שבעזרה. דלפני משמע כל שלפני ההיכל ושבצדדין לקמיה יליף ומפרש לה:
קל וחומר לצפון. לירך מזבח צפוני הקבוע לעולה ולקדשי קדשים ומשום פלוגתא דפליג רבי אליעזר עלה ואמר צפון איצטריך קרא בהדיא לרבויי לשחיטת קדשים קלים איצטריך לת''ק למימר האי קל וחומר לצפון:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר לֹא נֶאֱמַר הַכָּתוּב אֶלָּא לְהַכְשִׁיר צָפוֹן שֶׁיָּכוֹל וַהֲלֹא דִּין הוּא וּמָה קָדָשִׁים קַלִּים שֶׁהוּכְשְׁרוּ בְּכָל הָרוּחוֹת לֹא הוּכְשַׁר מְקוֹמָן אֵצֶל קָדְשֵׁי קָדָשִׁים קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים שֶׁלֹּא הוּכְשְׁרוּ אֶלָּא בַּצָּפוֹן אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא הוּכְשַׁר מְקוֹמָן אֵצֶל קָדָשִׁים קַלִּים תַּלְמוּד לוֹמַר אֹהֶל מוֹעֵד
Traduction
Rabbi Eliezer says: The repetition of the verse is stated only to render fit slaughter in the north. As one might have thought: And could this not be derived through logical inference? Just as with regard to offerings of lesser sanctity, whose slaughter is rendered fit in any direction, nevertheless their place is not rendered fit for the slaughter of offerings of the most sacred order, with regard to offerings of the most sacred order, whose slaughter is rendered fit only in the north, is it not logical that their place should not be rendered fit for the slaughter of offerings of lesser sanctity? Therefore, the verse states: ''Tent of Meeting,'' to teach that offerings of lesser sanctity may be slaughtered in the north.
Rachi non traduit
לא בא אחד מן הכתובין הללו אלא להכשיר צפון. לקמיה מפרש מאי פלוגתייהו:
שיכול והלא דין הוא. שלא יהא צפון בכלל לפני אהל מועד להכשירו לשחיטת שלמים:
לא הוכשר מקומן. שלשה הרוחות הכשירות להם לא הוכשרו לשחיטת קדשי קדשים:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source