Le texte Le vocabulaire Les révisions
Zva'him
Daf 49a
וַהֲרֵי מַעֲשֵׂר דְּהוּא נִפְדֶּה וְאִילּוּ לָקוּחַ בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר אֵינוֹ נִפְדֶּה דִּתְנַן הַלָּקוּחַ בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר שֶׁנִּטְמָא יִפָּדֶה רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר יִקָּבֵר נִטְמָא אִין לֹא נִטְמָא לָא
Traduction
But there is the case of the second tithe, which may be redeemed, whereas food that is purchased with second-tithe redemption money may not be redeemed. As we learned in a mishna (Ma’aser Sheni 10:10): With regard to food that was purchased with second-tithe money and that then became ritually impure, this ritually impure food must be redeemed with money, with which one must purchase other food. Rabbi Yehuda says: The food must be buried. The Gemara infers from the mishna: If the food purchased with the second-tithe money became impure, yes, it may be redeemed, but if it did not become impure, it may not be redeemed. If so, according to Rabbi Yehuda, the halakha that food purchased with second-tithe money must be buried if it becomes impure is more stringent than the halakha for second-tithe produce itself, which may be redeemed if it becomes impure.
Rachi non traduit
והרי מעשר שני דהוא נפדה. אפי' בירושלים אם נטמא כדילפינן (ב''מ דף נג:) מלא תוכל שאתו ואין שאת אלא אכילה שנאמר וישא משאות:
אינו נפדה. אליבא דר' יהודה אלמא איכא טפל חמור מעיקר:
Tossefoth non traduit
והרי מעשר דהוא נפדה. אפילו בירושלים אם נטמא כדילפינן מלא תוכל שאתו ואין שאת אלא אכילה ואילו לקוח בכסף מעשר שני אינו נפדה אליבא דר' יהודה אלמא איכא טפל חמור מעיקר כך פי' בקונטרס ובספרי פרשת עשר תעשר מפרש טעמא דרבי יהודה משום דכתיב [הכסף] כסף ראשון ולא כסף שני והא דאמר בריש הזהב (ב''מ דף מה.) גבי סלעין דינרין דכסף כסף ריבה יש לחלק בזה שנגמר כאן פדיונו לגמרי וקנה פדיונו מעשר ואם היה טהור לא היה נפדה ותנן במסכת מעשר שני פ' שלישי (מ''י) אמרו לו לר' יהודה מה אם מעשר שני עצמו שנטמא הרי הוא נפדה הלקוח בכסף מעשר שנטמא אינו דין שיפדה אמר להם לא אם אמרתם במעשר שני עצמו שכן נפדה טהור ברחוק מקום תאמרו בלקוח בכסף מעשר שאינו נפדה טהור ברחוק מקום ואית ספרים דגרסי הכא נטמא אין לא נטמא לא ומייתי ראייה מרבנן דטפל חמור מעיקר פירוש נטמא נפדה לרבנן לא נטמא אינו נפדה אפי' חוץ לירושלים אע''פ שמעשר עצמו נפדה והיינו חוץ לירושלים דבירושלים אין מעשר טהור נפדה ובתוספתא דמעשר שני משמע כפי' הקונטרס דעל מילתא דר' יהודה פרכינן האי לישנא שעושה טפל חמור מן העיקר והכי איתא התם הלקוח בכסף מעשר כו' אמרו לו לרבי יהודה תחמיר בטפילה יותר מן העיקר ולגירסת הספרים לא נטמא לא ומוכיח דרבנן נמי סברי טפל חמור מן העיקר גבי מעשר טהור חוץ לירושלים קשה דאי פרכי רבנן לר' יהודה תיקשי להו לדידהו כיון דקורא טפל חמור מן העיקר האי דלקוח טהור אינו נפדה ומעשר עצמו נפדה אבל לגירסת הקונטרס ניחא דאיכא למימר דהאי לא מיקרי טפל חמור מן העיקר דמעשר עצמו טהור נפדה ברחוק מקום כדי לפדות בדמים בירושלים בקר וצאן יין ושכר כדכתיב ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך אבל אם לקח פירות בו חוץ לירושלים כדי לאוכלם בירושלים לא יפדה כמו שלא היה פודה מה שהיה לוקח בירושלים ולגירסת הספרים לא נטמא לא קשה לפירוש הקונטרס דפרק הזהב (ב''מ דף נה:) גבי מחללין אותו כסף על נחשת נחשת על הפירות ויחזור ויפדה את הפירות וחכמים אומרים יעלו פירות ויאכלו בירושלים ופי' בקונטרס וחכמים אומרים לא הזקיקוהו לחזור לחללם כמו ת''ק אלא אם רצה יעלה פירות עצמו דהקלו בו משמע מתוך פירושו דר''מ מחמיר דלא שרי נחשת על הפירות אא''כ יחזור ויפדה את הפירות ויעלה הכסף לירושלים והכא משמע שזו היא קולא כשחוזר ופודה את הפירות ומשמע דאפילו איסורא איכא למאי דגרסי' לא נטמא לא דאינו נפדה טהור ברחוק מקום ומשנה שלימה היא במסכת מעשרות (פ''ג מ''י) ושם הארכתי בפרק הזהב (ב''מ דף נה:
ד''ה ויחזור):
הָתָם לָא אַלִּימָא קְדוּשְּׁתֵיהּ לְמִיתְפַּס פִּדְיוֹנֵיהּ
Traduction
The Gemara answers: There, the reason one may not redeem food that was purchased with second-tithe money and that then became ritually impure is not that the halakha is more stringent. Rather, there is a different reason. Since this food was merely purchased with second-tithe money, its sanctity is not as strong as the tithe itself and is unable to grasp its redemption money. Its status as second tithe is weak, and cannot be transferred to a third item. Consequently, if it becomes impure, according to Rabbi Yehuda it cannot be redeemed for money but must be buried, as an item that one is prohibited to derive benefit from.
Rachi non traduit
התם משום דלא אלים. ולא חומרא הוא:
וַהֲרֵי תְּמוּרָה דְּאִילּוּ קֳדָשִׁים לָא חָיְילִי עַל בַּעַל מוּם קָבוּעַ וְאִילּוּ אִיהִי חָיְילָא
Traduction
Mar Zutra asks: But there is the case of a substitution, as the status of an offering does not take effect with regard to a permanently blemished animal, while consecration performed via substitution does take effect with regard to an animal with a permanent blemish. Although the animal cannot be sacrificed as an offering and must be redeemed, even after its redemption it may not be used for labor and its wool may not be used.
Rachi non traduit
קדשים לא חיילי (עליה). תחילת הקדש אינו חל על בעל מום קבוע ליקדש קדושת הגוף אלא קדושת דמים בעלמא ויוצאין לחולין גמורין בפדיון ואפילו ליגזז וליעבד כדתניא פרק הוציאו לו בסדר יומא (דף נ:) חומר בתמורה שהתמורה חלה על בעל מום קבוע ואין יוצא לחולין ליגזז וליעבד מה שאין כן בזבח דגבי תמורה כתיב טוב ברע השווה בעל מום לתם לענין תמורה על כולם נאמר והיה הוא ותמורתו יהיה קדש אבל זבח ראשון אם קדם הקדישו את מומו קדוש קדושת הגוף ואינו יוצא לחולין ליגזז וליעבד כדתנן בבכורות (דף יד.) כל הקדשים שקדם מומן להקדישן נפדה ויליף לה מקראי:
תְּמוּרָה מִכֹּחַ קָדָשִׁים קָא אָתְיָא וְקָדָשִׁים מִכֹּחַ חוּלִּין (קָאָתֵי)
Traduction
The Gemara answers: The sanctity of a substitution comes by virtue of a consecrated animal; therefore it has a stronger sanctity. But the sanctity of a consecrated animal itself comes by virtue of a non-sacred animal, as there was no consecrated animal by which the owner extended the sanctity to this animal.
Rachi non traduit
קדשים מכח חולין קאתו. לא חלה עליהם קדושה קודמת אבל תמורה באה מכח קדושה קודמת הלכך לאו טפל חמור מן העיקר הוא דהא חומרא דעיקר הוא:
הֲרֵי פֶּסַח דְּהוּא אֵינוֹ טָעוּן סְמִיכָה וּנְסָכִים וּתְנוּפַת חָזֶה וָשׁוֹק וְאִילּוּ מוֹתָר דִּידֵיהּ טָעוּן סְמִיכָה וּנְסָכִים וּתְנוּפַת חָזֶה וָשׁוֹק
Traduction
Mar Zutra asks: But there is the case of a Paschal offering, as it does not require the placing of hands on its head, or wine libations to accompany the offering, or waving of the breast and thigh. While its remainder, an animal that was designated as a Paschal offering but was not sacrificed at the right time, which is then sacrificed as a peace offering, has more stringent halakhot, because it requires the placing of hands on its head, and wine libations to accompany the offering, and waving of the breast and thigh.
פֶּסַח בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה שְׁלָמִים הוּא
Traduction
The Gemara answers: A Paschal offering on the rest of the days of the year is the same as a peace offering, and the animal is no longer considered to be a Paschal offering. Since it is a peace offering, all the halakhot of a peace offering apply to it, and the fact that it was once designated as a Paschal offering is irrelevant. The conclusion of the Gemara is that there are no cases where a secondary status is more stringent than the corresponding primary status. Therefore, the derivation from the halakha of a sin offering to the halakha of a burnt offering, that the latter should be disqualified if it was not slaughtered in the north or if its blood was not collected in the north, remains.
Rachi non traduit
שלמים הוא. ולא מותר פסח מיקרי למיחשביה טפל:
Tossefoth non traduit
פסח בשאר ימות השנה שלמים הוא. וא''ת הרי אחד עשר שטפל חמור מן העיקר כדאמרינן בפ' שתי מדות (מנחות צא:) האחד זה אחד עשר שלא מצינו לו בכל התורה טפל חמור מן העיקר וי''ל כדמשני הכא מותר הפסח שלמים הוי ה''נ אחד עשר שלמים הוי דכל דיני שלמים עליו כדמשמע בבכורות (דף סא.) מדמצריך קרא דמותר הפסח נמי בעי קרא כדדרשינן פרק קמא (לעיל זבחים ט.) אם כשב להביא פסח שעברה שנתו ושלמים הבאין מחמת פסח לכל מצות שלמים שיטענו סמיכה ונסכים ותנופת חזה ושוק והא דקרי ליה טפל לאו דווקא:
וְאִיבָּעֵית אֵימָא אָמַר קְרָא הָעוֹלָה בִּמְקוֹמָהּ תְּהֵא
Traduction
And if you wish, say there is a different proof that even after the fact a burnt offering that was not slaughtered in the north is disqualified. The verse states: ''And slaughter the sin offering in the place of the burnt offering'' (Leviticus 4:29). Since the earlier verse (Leviticus 4:24) already stated: ''In the place of the burnt offering,'' the repetition in this verse stresses that it shall be in its place, meaning that the offering is disqualified if it is slaughtered anywhere else.
Rachi non traduit
ואיבעית אימא. עיכובא דעולה מהכא:
אָשָׁם מְנָלַן דְּבָעֵי צָפוֹן דִּכְתִיב בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁחֲטוּ אֶת הָעֹלָה יִשְׁחֲטוּ אֶת הָאָשָׁם
Traduction
§ The Gemara asks: From where do we derive that a guilt offering, which is an offering of the most sacred order, requires slaughter in the north? The Gemara answers: As it is written: ''In the place where they slaughter the burnt offering they shall slaughter the guilt offering, and its blood shall be sprinkled around the altar'' (Leviticus 7:2). Since the burnt offering must be slaughtered in the north, the guilt offering must also be slaughtered in the north.
Rachi non traduit
דכתיב במקום כו' העולה. חזר ושנה לימד מקום שקבעתו לעולה לעולם הוא מקומה:
ישחטו את האשם ואת דמו. במקום שחיטתו תהא קבלת דמו:
Tossefoth non traduit
לעכב מנא לן דכתיב ושחט את הכבש. למקבל לא ידעינן עיכובא:
אַשְׁכְּחַן שְׁחִיטָה קַבָּלָה מְנָא לַן וְאֶת דָּמוֹ יִזְרוֹק קִבּוּל דָּמוֹ נָמֵי בַּצָּפוֹן
Traduction
The Gemara asks: We have found a source that the slaughter must be in the north. From where do we derive that the collection of the blood must also be in the north? The Gemara answers that the second half of the verse states: ''And its blood shall be sprinkled around the altar.'' Since the blood must be collected immediately after the slaughter and before the sprinkling, just as the slaughter must be in the north, so the collection of its blood must also be in the north.
מְקַבֵּל עַצְמוֹ מְנָא לַן דָּמוֹ וְאֶת דָּמוֹ
Traduction
The Gemara asks: From where do we derive that the one who collects the blood must himself stand in the north? The Gemara answers: It is derived from the fact that the verse does not only state: ''Its blood shall be sprinkled,'' but states: ''And its blood shall be sprinkled'' (Leviticus 7:2). The conjunction ''and [ve’et]'' serves to include the one who collects the blood.
Rachi non traduit
דמו ואת דמו. מדמצי למיכתב ישחטו את האשם ודמו יזרוק וכתיב ואת דמו את לרבות את המקבל:
אַשְׁכְּחַן לְמִצְוָה לְעַכֵּב מְנָא לַן קְרָא אַחֲרִינָא כְּתִיב וְשָׁחַט אֶת הַכֶּבֶשׂ
Traduction
The Gemara asks: We have found a verse teaching that in order to perform the mitzva in the optimal manner, the slaughtering of the guilt offering is in the north. From where do we derive to disqualify after the fact an offering slaughtered elsewhere, not in the north? The Gemara answers: Another verse is written, referring to a guilt offering, which states: ''And he shall slaughter the sheep in the place where they slaughter the sin offering and the burnt offering, in the place of the Sanctuary; for as the sin offering, so is the guilt offering; to the priest, it is most holy'' (Leviticus 14:13). This teaches that all guilt offerings are disqualified if they are not slaughtered in the north.
Rachi non traduit
ושחט את הכבש וגו'. באשם מצורע כתיב שנה הכתוב עליו לעכב:
וְהַאי לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא הַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא דָּבָר שֶׁהָיָה בַּכְּלָל וְיָצָא לִידּוֹן בְּדָבָר הֶחָדָשׁ אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְהַחְזִירוֹ לִכְלָלוֹ עַד שֶׁיַּחְזִירֶנּוּ הַכָּתוּב לִכְלָלוֹ בְּפֵירוּשׁ
Traduction
The Gemara asks: But does this verse come to teach this halakha? This verse is necessary for that which is taught in a baraita: With regard to a matter that was included in a general category but left to discuss a new matter, i.e., if a novel aspect or special ruling is taught with regard to a specific case within a broader general category, you may not return it to its general category even for other matters, and this case is understood to have been entirely removed from the general category, until the verse explicitly returns it to its general category.
Rachi non traduit
לכדתניא כו'. דצריך להחזירו לכללו הלכך לענין שחיטת צפון נמי בעי להחזירו דאי לא הדר כתביה בגוויה כי היכי דאהדריה למתן דמו הוה אמינא לא ניבעי צפון:
אי אתה יכול להחזירו לכללו. שיהא עוד כשאר הכלל:
כֵּיצַד וְשָׁחַט אֶת הַכֶּבֶשׂ בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁחַט אֶת הַחַטָּאת וְאֶת הָעוֹלָה בִּמְקוֹם הַקֹּדֶשׁ כִּי כַּחַטָּאת הָאָשָׁם הוּא וְגוֹ' שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר כַּחַטָּאת הָאָשָׁם מָה תַּלְמוּד לוֹמַר כַּחַטָּאת הָאָשָׁם
Traduction
The Gemara explains: How so? The verse states: ''And he shall slaughter the sheep in the place where they slaughter the sin offering and the burnt offering, in the place of the Sanctuary; for as the sin offering, so is the guilt offering; to the priest, it is most holy'' (Leviticus 14:13). As there is no need for the verse to state: ''As the sin offering, so is the guilt offering,'' since the verse had already equated the guilt offering with the sin offering, why does the verse state: ''As the sin offering, so is the guilt offering''? What does it serve to teach?
לְפִי שֶׁיָּצָא אֲשַׁם מְצוֹרָע לִידּוֹן בְּדָבָר הֶחָדָשׁ בְּבוֹהֶן יָד וּבוֹהֶן רֶגֶל וְאֹזֶן יְמָנִית יָכוֹל לֹא יְהֵא טָעוּן מַתַּן דָּמִים וְאֵימוּרִין לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ
Traduction
Since the guilt offering of a leper left the general category of guilt offerings to teach a new matter, as there is a halakha unique to the guilt offering of a leper in that blood of the offering is placed on the right thumb of the hand and the right big toe of the foot and the right ear of the leper, one might have thought that this guilt offering does not require placement of blood or the burning of sacrificial portions on the altar, as the halakhot of this guilt offering are unique.
Rachi non traduit
שיצא אשם מצורע. מכלל זאת תורת האשם דהוה כתב בכולהו ואת דמו יזרוק על המזבח אף כאן לשחיטת צפון נמי להחזירו הוא דשנה עליה:
Tossefoth non traduit
לפי שיצא אשם מצורע לידון בדבר החדש כו'. מה שחטאת מצורע טעונה נסכים ושאר חטאות אין טעונין לא חשיב דבר חדש וכן אוב וידעוני שיש כרת מה שאין כן בשאר מכשפים מדלא תני בל''ו כריתות ואפ''ה גמרינן סקילה מאוב וידעוני בשאר מכשפים פרק קמא דיבמות (דף ד.) ופרק ארבע מיתות (סנהדרין דף סז:) ואי מקרי כרת דכתיב באוב וידעוני דבר החדש היכי גמר מינייהו סקילה למ''ד כללו לא גמר מיניה וזה הקשה ה''ר יעקב מאורלינ''ש אלא לא קרוי דבר חדש אלא כשסותר כללו כי הכא דשאר אשמות כל הדם למזבח ואשם מצורע הדם ממנו לבהונות וכגון אשת אח בפרק קמא דיבמות (דף ז.) שנאסרו כל העריות וזו הותרה וזהו דבר החדש שסותר כללו אבל מה שחטאת מצורע טעונה נסכים אינו סותר מכללו אלא תוספת הוא על הקרבן וא''ת למאן דאמר כללו גמר מיניה יהיו כל אשמות טעונין מתן בהונות ולילפו נמי כולהו עריות מאשת אח וי''ל דלא גמר מיניה אלא מידי דלא חידש בו כגון שחיטת צפון אבל החידוש לא גמר מיניה כדפירש בקונטרס דא''כ לא היה עוד כאן דבר חדש ועוד דאם כן היה יוצא לידון בדבר החדש כיוצא בו ללמד על הכלל כולו:
תַּלְמוּד לוֹמַר כַּחַטָּאת הָאָשָׁם הוּא מָה חַטָּאת טְעוּנָה מַתַּן דָּמִים וְאֵימוּרִין לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ אַף אֲשַׁם מְצוֹרָע טָעוּן מַתַּן דָּמִים וְאֵימוּרִין לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ
Traduction
To counter this reasoning, the verse states: ''As the sin offering, so is the guilt offering.'' Just as the sin offering requires the placement of the blood and the burning of sacrificial portions on the altar, so too, the guilt offering of a leper requires placement of the blood and the burning of sacrificial portions on the altar. Similarly, just as the verse had to teach these two halakhot, so too, the verse had to state: ''And he shall slaughter the sheep in the place where they slaughter the sin offering and the burnt offering,'' to teach that it requires slaughter in the north. It cannot serve as a source for the general halakha that a guilt offering slaughtered in a place other than in the north is disqualified.
אִם כֵּן נִכְתּוֹב בְּהַאי וְלָא נִכְתּוֹב בְּהַאי
Traduction
The Gemara explains: If so, that the optimal manner to perform the mitzva is to slaughter a guilt offering in the north but failure to do so does not disqualify the offering, let the Torah write the requirement to slaughter in the north in this context, i.e., in the context of the guilt offering of a leper, and not write it in that context, i.e., that of the standard guilt offering. The requirement for slaughter in the north for all other guilt offerings could be derived from the guilt offering of the leper. The repetition of the requirement to slaughter in the north serves to disqualify a guilt offering whose slaughter is not in the north.
Rachi non traduit
לכתוב. שחיטת צפון באשם מצורע ולא נכתוב גבי זאת תורת האשם ונגמר כללו מיניה ומדכתביה הכא והכא לעיכובא הוא:
Tossefoth non traduit
נכתוב בהאי ולא נכתוב בהאי. תימה ושאר אשמות היכי ילפי מאשם מצורע מה לאשם מצורע שכן בא להתיר:
הָנִיחָא אִי סְבִירָא לַן יָצָא לִידּוֹן בְּדָבָר הֶחָדָשׁ אִיהוּ הוּא דְּלָא גָּמַר מִכְּלָלוֹ
Traduction
The Gemara comments: This works out well if we hold that with regard to a matter that left its category to teach a new matter, the following principle applies: That matter itself does not learn halakhot from its general category until the Torah explicitly returns it to that category,
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source