Le texte Le vocabulaire Les révisions
Zva'him
Daf 47a
מִנַּיִן לַמִּתְעַסֵּק בְּקָדָשִׁים שֶׁהוּא פָּסוּל שֶׁנֶּאֱמַר וְשָׁחַט אֶת בֶּן הַבָּקָר לִפְנֵי ה' עַד שֶׁתְּהֵא שְׁחִיטָה לְשֵׁם בֶּן בָּקָר
Traduction
From where is it derived with regard to one who acts unawares in the case of consecrated items, i.e., if one slaughtered an offering without intending to perform the act of slaughter at all, but rather like one occupied with other matters, that the offering is disqualified? Rav Huna said to Shmuel: It is derived from a verse, as it is stated: ''And he shall slaughter the young bull before the Lord'' (Leviticus 1:5), teaching that the mitzva is not performed properly unless the slaughter is for the sake of a young bull, i.e., knowing that he is performing an act of slaughter.
Rachi non traduit
למתעסק בקדשים. שוחט קדשים ולא בכוונה אלא כמתעסק בדברים אחרים:
Tossefoth non traduit
מנין למתעסק בקדשים שהוא פסול. פ''ק דחולין (דף יג.) פירש בקונטרס כגון מתעסק בסכינו להגביהו [או] לזורקו וקשה דכה''ג אפילו בחולין פסול לרבנן דפליגי עליה דרבי נתן ובעו כוונה ואפי' מתכוין לחתיכה כגון זרק סכין לנועצה בכותל דחשיב מתכוין לחתיכה כדמוכח פ''ב דחולין (דף לא:) אפ''ה פסלי רבנן עד שיתכוין לחתיכת סימנין אף על גב דאינו מתכוין לשחיטה להתיר בשר ודאי מכשרי כדקאמר התם ורבנן נהי דלא בעו כוונה לזביחה לחתיכה מיהא בעינן פירוש לחתיכת סימנין אבל חתיכה אחרת לא דזרק סכין לנועצה בכותל מתכוין לחתיכה הוא ופסלי רבנן ונראה האי מתעסק דקדשים היינו מתכוין לחתיכת סימנין ולא לשם זביחה דבחולין כשר ובקדשים פסול ועוד יש מתעסק אחר כגון משום חולין דהיינו כסבור שהן חולין וכולהו מושחט את בן הבקר נפקי:
אֲמַר לֵיהּ זוֹ בְּיָדֵינוּ הִיא לְעַכֵּב מִנַּיִן אֲמַר לֵיהּ לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחֻהוּ לְדַעְתְּכֶם זְבֻיחוּ
Traduction
Shmuel said to Rav Huna: We have this as an established halakha already, that it is a mitzva to slaughter the offering for the sake of a bull, but from where is it derived that this requirement is indispensable? Rav Huna said to him that the verse states: ''With your will you shall slaughter it'' (Leviticus 19:5), i.e., with your full awareness you shall slaughter it, in the form of a purposeful action.
Rachi non traduit
בידינו הוא. ראיה זאת כבר ידענו אותה ומיהו מצוה הוא דנפקא לן ולא עיכוב:
שֶׁאֵין הַמַּחְשָׁבָה הוֹלֶכֶת אֶלָּא אַחַר הָעוֹבֵד מַתְנִיתִין דְּלָא כִּי הַאי תַּנָּא דְּתַנְיָא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי שָׁמַעְתִּי שֶׁהַבְּעָלִים מְפַגְּלִין אָמַר רָבָא מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי דְּאָמַר קְרָא וְהִקְרִיב הַמַּקְרִיב
Traduction
§ The mishna teaches: Because the intent follows only the one performing the sacrificial rite. The Gemara comments: The mishna is not in accordance with the opinion of this tanna, as it is taught in a baraita that Rabbi Elazar, son of Rabbi Yosei, says: I heard that even the owner of an offering can render it piggul through improper intention. Rava says: What is the reason of Rabbi Elazar, son of Rabbi Yosei? As the verse states: ''Then he who sacrifices shall sacrifice his offering to the Lord'' (Numbers 15:4). The term ''he who sacrifices'' is a reference to the owner; since the owner is considered one who sacrifices, he too can render his offering piggul with an improper intention.
Rachi non traduit
שמעתי שהבעלים מפגלין. בעבודת הכהן אם קיבל הכהן בשתיקה וחישבו הבעלים עליה על פיגול הוי פיגול:
והקריב המקריב. קרבנו בפרשת נסכים כתיב והקריב המקריב קרבנו לה' (במדבר ט''ו:ד') אלמא מקריב קרבנו קרי ליה הלכך הוו להו בכלל המקריב לא יחשב:
אָמַר אַבָּיֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר כּוּלְּהוּ סְבִירָא לְהוּ זֶה מְחַשֵּׁב וְזֶה עוֹבֵד הָוְיָא מַחְשָׁבָה רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי הָא דַּאֲמַרַן
Traduction
Abaye says: Rabbi Elazar, son of Rabbi Yosei, and Rabbi Eliezer, and Rabbi Shimon ben Elazar all hold that even in a case involving two people, where this one has intention and that one performs the service, it is the intention that is relevant, i.e., it is as though the one performing the service had the intention. The Gemara explains: The statement of Rabbi Elazar, son of Rabbi Yosei, is that which we just said, that the owner can render his offering piggul through improper intention despite the fact that it is the priest who performs the service.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר דִּתְנַן הַשּׁוֹחֵט לְגוֹי שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹסֵל
Traduction
The statement of Rabbi Eliezer is as we learned in a mishna (Ḥullin 38b): With regard to one who slaughters an animal on behalf of a gentile, his slaughter is valid and a Jew may eat the meat of this animal. But Rabbi Eliezer deems it unfit, as the intention of the gentile, which is presumably to use the animal for idol worship, invalidates the act of slaughter performed by the Jew.
Rachi non traduit
ורבי אליעזר פוסל. התם מפרש בהדיא שסתם מחשבת עובד כוכבים לעבודת כוכבים ואע''ג דלא איהו שחיט לה פסול:
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר דִּתְנַן כְּלָל אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר כֹּל שֶׁאֵין כָּשֵׁר לְהַצְנִיעַ וְאֵין מַצְנִיעִין כָּמוֹהוּ הוּכְשַׁר לָזֶה וְהִצְנִיעוֹ וּבָא אַחֵר וְהוֹצִיאוֹ נִתְחַיֵּיב זֶה בְּמַחְשָׁבָה שֶׁל זֶה
Traduction
The statement of Rabbi Shimon ben Elazar is as we learned in a baraita: Rabbi Shimon ben Elazar stated a principle: In the case of any item that is not fit to be stored, and therefore people do not typically store items like it, but it was deemed fit for storage by this person and he stored it, and another person came and carried out on Shabbat the item that was stored, that one who carried it out is rendered liable by the thought of this one who stored it.
Rachi non traduit
שאין כשר להצניע. במסכת שבת כגון דם נדה או איסור (או) הנאה:
ואין מצניעין כמוהו. שכשר הוא להצניעו אם היה שיעורו אבל שיעורו של זה מועט הוא ואין אדם חושבו להצניעו:
ובא אחר והוציאו. בשבת לרה''ר חייב דחשיב מלאכה מפני מחשבתו של זה שהוכשר לו והצניעו:
תַּרְוַיְיהוּ אִית לְהוּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי הַשְׁתָּא בַּחוּץ אָמְרִינַן בִּפְנִים מִיבַּעְיָא
Traduction
The Gemara notes: These two Sages, Rabbi Eliezer and Rabbi Shimon ben Elazar, although their rulings are stated in the context of entirely different matters, accept as halakha the ruling of Rabbi Elazar, son of Rabbi Yosei. The Gemara explains: Now that concerning matters outside the Temple, i.e., non-sacred slaughter and carrying on Shabbat, with regard to which the Torah makes no reference to intention, we say that the intention of one person is effective for the action of another, is it necessary to state that the same halakha applies to matters inside the Temple, i.e., offerings, with regard to which it is explicitly stated that intention is effective, as indicated by the verse: ''With your will you shall slaughter it'' (Leviticus 19:5)?
Rachi non traduit
ותרוייהו. רבי אליעזר ור''ש בן אלעזר:
השתא בחוץ. בעבודת כוכבים ושבת דלא כתיבא בהו מחשבה בהדיא אמרינן זה מחשב וזה עושה הוי מחשבה:בפנים. בקרבנות דמחשבה בהו כתיבא מיבעיא:
בפנים. בקרבנות דמחשבה בהו כתיבא מיבעיא:
רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי לֵית לְהוּ דְּתַרְוַיְיהוּ דִּלְמָא בִּפְנִים הוּא דְּאָמְרִינַן בְּחוּץ לָא אָמְרִינַן
Traduction
But Rabbi Elazar, son of Rabbi Yosei, does not necessarily accept as halakha the rulings of these two Sages, Rabbi Eliezer and Rabbi Shimon ben Elazar. The Gemara explains: Perhaps it is only concerning inside the Temple that we say that one person’s intention is effective for the action of another, whereas concerning outside the Temple, we do not say this.
Rachi non traduit
בפנים הוא דאמר. משום דעיקר מחשבות בקרבנות כתיבא:
אבל בחוץ. כגון עבודת כוכבים ושבת לא:
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אִית לֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַשְׁתָּא בְּשַׁבָּת אָמְרִינַן בַּעֲבוֹדָה זָרָה מִיבַּעְיָא
Traduction
The Gemara further differentiates between the opinions of those two Sages themselves. Rabbi Shimon ben Elazar accepts as halakha the ruling of Rabbi Eliezer: Now that with regard to Shabbat we say that the intention of one person is effective for the action of another, is it necessary to say that the same applies concerning idol worship, where the actions are somewhat similar to those performed in the Temple?
Rachi non traduit
בעבודת כוכבים מיבעיא. דעבודת כוכבים דומיא דעבודת פנים חייב בה רחמנא כדאמרי' בארבע מיתות (סנהדרין ס:) זובח לאלהים יחרם בלתי לה' עבודות הראויות למקום חייב בהו בעבודת כוכבים בין שדרכה בכך בין שאין דרכה בכך הלכך לענין מחשבה נמי איכא למיגמרה מבפנים:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לֵית לֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר דִּלְמָא בַּעֲבוֹדָה זָרָה הוּא דְּאָמְרַתְּ כְּעֵין בִּפְנִים אֲבָל שַׁבָּת מְלֶאכֶת מַחְשֶׁבֶת אָסְרָה תּוֹרָה
Traduction
But Rabbi Eliezer does not necessarily accept as halakha the ruling of Rabbi Shimon ben Elazar: Perhaps it is only with regard to idol worship that you say that one person’s intention is effective for the action of another, as idol worship is somewhat similar to service performed inside the Temple. Consequently, it is reasonable that one person’s intention is effective for the action of another in the case of idolatry, as it does for offerings. But with regard to Shabbat, the Torah prohibited only planned, constructive labor, i.e., one is liable only for an action that includes the creative intent of the doer, and here the one who took the item out did not intend to perform a labor.
Rachi non traduit
מלאכת מחשבת אסרה תורה. שנסמכה שבת לפרשת המשכן בויקהל ומלאכת מחשבת שהעושה אותה מתכוין למלאכה גמורה אלא ששגג בשבת או סבור שמלאכה זו מותרת. וזה שיעור זה חשוב בעיניו אינו מתכוין למלאכה:
הֲדַרַן עֲלָךְ בֵּית שַׁמַּאי
Traduction
MISHNA: What is the location of the slaughtering and consumption of offerings? The principle is that with regard to offerings of the most sacred order, their slaughter is in the north of the Temple courtyard.
מַתְנִי' אֵיזֶהוּ מְקוֹמָן שֶׁל זְבָחִים קָדְשֵׁי קָדָשִׁים שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן
Traduction
Specifically, with regard to the bull and the goat of Yom Kippur, their slaughter is in the north and the collection of their blood in a service vessel is in the north, and their blood requires sprinkling between the staves of the Ark in the Holy of Holies, and upon the Curtain separating the Sanctuary and Holy of Holies, and on the golden altar. Concerning all those sprinklings, failure to perform even one placement of their blood disqualifies the offering. As to the remainder of the blood, which is left after those sprinklings, a priest would pour it onto the western base of the external altar. But if he did not place the remainder of the blood on the western base, it does not disqualify the offering.
Rachi non traduit
מתני' קדשי קדשים. כולן בכלל חטאות ואשמות ועולה ושלמי ציבור ומיהו משום דחלוקין במתן דמים או בהקטרתן הדר תני להו כל חד וחד באפי נפשיה לפרש הלכותיהן:
שחיטתן בצפון. ובגמ' מפרש מ''ט לא תנא וקבול דמן ומ''ש דתנן חטאות הפנימיות ברישא:
Tossefoth non traduit
קדשי קדשים שחיטתן בצפון. ה''ר אפרים היה מדקדק מכאן דלא בעינן סכין בשחיטה מדלא קתני שחיטתן בכלי שרת בצפון כדקתני גבי קבלה וקיבול דמן בכלי שרת בצפון ומתוך כך אתיא שפיר הא דאמר בפ''ק דחולין (דף ג.) כגון שבדק קרומית של קנה ושחט בה דלא בעי כלי שרת וכן משמע קצת בפסחים פ' ואלו דברים (דף סו.) שהיה כל אחד מביא סכינו מתוך ביתו ואי אפשר לומר כן דבסוף התודה (מנחות פב:) ובסוף דם חטאת (לקמן זבחים צז:) דריש מדכתיב ויקח את המאכלת דעולה טעונה כלי וילפינן מיניה כולהו ובסוטה פרק היה מביא (סוטה דף יד:) משמע דסכין מקדש ליה לדם ועוד בריש התודה (מנחות עח:) איכא למ''ד סכין אלימא מכלי שרת דאף על גב דלית לה תוך מקדשא וההיא קרומית של קנה איכא למימר שתקנה ועשאה כלי וכר' יוסי בר' יהודה דאמר בפרק היה מביא (סוטה יד:) דעושין כלי שרת דעץ וההיא דאלו דברים (פסחי ' סו.) אימר כל אחד הקדיש סכינו בערב שבת והאי דלא תנן הכא שחיטתן בכלי שרת בצפון כדתנן בקבלה לא דמי דבקבלה נמי לא הזכיר הכלי אלא משום דבעי שיהא גם הכלי בצפון לאפוקי אם הבהמה בצפון והכלי בדרום והדם מקלח בתוכו תדע דבכל הנהו דבעו צפון קתני שחיטה כו' וקיבול דמן בכלי שרת בצפון וגבי קדשים קלים ששחיטתן בכל מקום בעזרה לא קתני וקיבול דמן בכלי שרת אע''ג דבעי קבלה בכלי שרת וכן לעיל פרק שני (זבחים דף כו.) דתניא קדשים קלים שחיטתן בפנים וקבול דמן בכלי שרת בפנים אתא לאשמועינן שצריך שיהא הכלי בפנים לאפוקי אם רוב הכלי בחוץ ומיעוטה בפנים אע''פ שאין הדם בפנים נפסל ביוצא דמקבל במיעוט שבפנים אי נמי משום דאיכא אשם מצורע שמתקבל ביד איצטריך למיתני בכולהו קדשים וקיבול דמן בכלי שרת בצפון ומיהו יש לדקדק מהא בתוספתא דמנחות חומר בקמיצה מבשחיטה שהקמיצה טעונה כלי והשחיטה אינה טעונה כלי אלא אפי' קרומית של קנה ועל כרחיך לא קאמר דלא תבעי כלי כלל דהא אמרינן מה עולה טעונה כלי כו' אלא דלא בעי כלי שרת קאמר ומיהו יש לפרש דלא חיישינן לכלי יפה קאמר דלא פסלה קרומית של קנה משום הקריבהו נא לפחתך כדפריך הש''ס בסוטה פרק היה מביא (סוטה דף יד:) גבי כפיפה מצרית דדורון הוא שדרך להביא בכלי נאה אבל בשחיטה לא חיישינן אי נמי כפיפה מצרית מכוערת יותר מקרומית של קנה:
פַּר וְשָׂעִיר שֶׁל יוֹם הַכִּיפּוּרִים שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן וְקִיבּוּל דָּמָן בִּכְלֵי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן וְדָמָן טָעוּן הַזָּיָה עַל בֵּין הַבַּדִּים וְעַל הַפָּרוֹכֶת וְעַל מִזְבַּח הַזָּהָב מַתָּנָה אַחַת מֵהֶן מְעַכֶּבֶת שְׁיָרֵי הַדָּם הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד מַעֲרָבִי שֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן וְאִם לֹא נָתַן לֹא עִכֵּב
Traduction
With regard to bulls that are burned and goats that are burned, their slaughter is in the north of the Temple courtyard, and the collection of their blood in a service vessel is in the north, and their blood requires sprinkling upon the Curtain separating the Sanctuary and Holy of Holies, and upon the golden altar,
Rachi non traduit
פר ושעיר של יום הכפורים כו'. בגמ' יליף טעמא מנא לן דשחיטתן וקיבול דמן בכלי שרת בצפון:
בכלי שרת. דכתיב בעולה בסיני וישם באגנות (שמות כ''ד:ו') וממנה למדו כל הזבחים בהיקש ליטעון כלי:
הזיה על בין הבדים. עומד בין שני בדי ארון ומזה א' למעלה וז' למטה כנגד עובייה של כפרת ולא היו נוגעים בה:
ועל הפרכת. כדכתיב וכן יעשה לאהל מועד (ויקרא ט''ז:ט''ז):
ועל מזבח הזהב. כדכתיב ויצא אל המזבח וגו' באחרי מות:
מתנה אחת מהן מעכבת. כדאמרי' בפ' בית שמאי (לעיל זבחים דף לו:):
שירי הדם היה שופך על יסוד כו'. יליף בגמ':
ואם לא נתן. שירים הללו ליסוד לא עיכב הכפרה ובגמ' יליף לה בברייתא יכול יעכבנו כו':
פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן וְקִיבּוּל דָּמָן בִּכְלִי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן וְדָמָן טָעוּן הַזָּיָה עַל הַפָּרוֹכֶת וְעַל מִזְבַּח הַזָּהָב
Traduction
Rachi non traduit
פרים הנשרפים. פר העלם ופר כהן משיח שאין נאכלין לכהנים אלא נשרפין חוץ לירושלים כדכתיב בהו אל שפך הדשן ישרף (ויקרא ד':י''ב) וילפינן בסדר יומא (דף סח.) שהוא חוץ לירושלים:
ושעירים הנשרפים. שעירי עבודת כוכבים שהוקשו לפר העלם לכל דבריהם בפרק בית שמאי (שם):
הזיה על הפרוכת. כתיב בהו אבל בין הבדים לא כתיב בהו כדכתיב בפר יום הכפורים והזה באצבעו על פני הכפרת וגו' (ויקרא ט''ז:י''ד):
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source