Le texte Le vocabulaire Les révisions
Zva'him
Daf 44b
הֲרֵי לוֹג [הַבָּא] בִּפְנֵי עַצְמוֹ דִּלְכוּלֵּי עָלְמָא מַתְּנוֹתָיו שָׁרוּ לֵיהּ וְלָא מְפַגְּלִין לֵיהּ דְּתַנְיָא לוֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצוֹרָע חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּיגּוּל מִפְּנֵי שֶׁדָּם מַתִּירוֹ לַבְּהוֹנוֹת דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר
Traduction
But there is the case of the log of oil that is brought by itself, i.e., where the leper brings it after he has sacrificed his offerings. There everyone agrees that its placements render the remainder of the oil permitted to the priests, and yet they do not render the oil piggul, as it is taught in a baraita: With regard to the log of oil of a leper, one is liable for consuming it due to violation of the prohibition of piggul, as the blood of the offering renders it permitted to be placed on the thumb and big toe of the leper. This is the statement of Rabbi Meir.
Rachi non traduit
הבא בפני עצמו. מצורע שהביא אשמו היום ולוגו לאחר עשרה ימים דלכ''ע מתנותיו שריין ליה באכילה דהואיל ולא קדש בכלי כשנזרק דם האשם לאו שירים דידיה הוא ולא שרי ליה ואפ''ה לא מפגלין ליה לדברי הכל דאין בו משום פיגול כדקתני אף אני לא אמרתי כו' הלכך בא עם האשם נמי אע''ג דלרבי מתנותיו שריין ליה לא מפגלים ליה שאין מפגל אלא דם או קומץ את שיריו משום דאיתקש מנחה לזבחים:
ותנא. רישא:
לוג הבא עם האשם. שדם האשם מפגלו ואע''פ שהיה לו להביאו לאחר עשרה ימים וממנו אתה למד דה''ה לנסכים הבאים עם הזבח שדם הזבח מפגלן ואע''פ שבידו להביאן לאחר זמן:
אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי מֵאִיר וַהֲלֹא אָדָם מֵבִיא אֲשָׁמוֹ עַכְשָׁיו וְלוֹג מִיכָּן וְעַד עֲשָׂרָה יָמִים אָמַר לָהֶן אַף אֲנִי לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא בְּבָא עִם הָאָשָׁם
Traduction
The Rabbis said to Rabbi Meir: But a person may bring his guilt offering today and the accompanying log of oil from now until even ten days later. Rabbi Meir said to them: I too spoke only about a log of oil that comes with the guilt offering. This indicates that even according to the opinion of Rabbi Meir, it is the blood of the offering that renders the oil piggul.
אֶלָּא אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה לְעוֹלָם רַבִּי מֵאִיר הִיא וּסְמִי מִיכָּן נְסָכִים אָמַר אַבָּיֵי לְעוֹלָם לָא תִּסְמֵי וּתְנָא לוֹג הַבָּא עִם הָאָשָׁם וְהוּא הַדִּין לִנְסָכִים הַבָּאִין עִם הַזֶּבַח וַהֲדַר תְּנָא נְסָכִים הַבָּאִין בִּפְנֵי עַצְמָן וְהוּא הַדִּין לְלוֹג הַבָּא לִפְנֵי עַצְמוֹ
Traduction
Rather, Rabbi Yirmeya says: Actually, the aforementioned baraita is in accordance with the opinion of Rabbi Meir, and omit the case of the meal offering brought with the libations that accompany animal offerings from the list of items that are not subject to the halakha of piggul. Abaye says: Actually, do not omit this item from the list, and the baraita can be explained in accordance with the opinion of Rabbi Meir as follows: The tanna first taught the halakha with regard to the log of oil that comes with the leper’s guilt offering, and the same is true of libations that come with an animal offering, as according to Rabbi Meir piggul status applies to both of these. And then the tanna taught that piggul does not apply to libations that come by themselves, and the same is true of a log of oil that comes by itself.
Rachi non traduit
ותנא סיפא נסכים הבאים בפני עצמן. כדקתני לה דומיא דקטרת ולבונה ומנחת כהנים שאין להן מתירין וקאמר דאין מתפגלין אם הקריב מקצתן ע''מ פיגול וה''ה ללוג הבא בפני עצמו:
חַטַּאת הָעוֹף דָּמָהּ מַתִּיר אֶת בְּשָׂרָהּ לַכֹּהֲנִים מְנָא הָנֵי מִילֵּי דְּתָנֵי לֵוִי
Traduction
§ The mishna teaches: With regard to the bird burnt offering, its blood renders its meat and its skin permitted to be eaten by the priests. The Gemara asks: From where is this matter, that the meat of a bird burnt offering is eaten by the priests, derived? The Gemara cites a baraita that Levi teaches, with regard to a verse that discusses the gifts that are to be presented to the priests: ''This shall be yours of the most sacred items, from the fire: Every offering of theirs, every meal offering of theirs, and every sin offering of theirs, and every guilt offering of theirs, which they shall render to Me, shall be most sacred for you and for your sons'' (Numbers 18:9).
Rachi non traduit
מנהני מילי. דחטאת העוף נאכלת:
כָּל קָרְבָּנָם לְרַבּוֹת לוֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצוֹרָע סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא מִן הָאֵשׁ כְּתַב רַחֲמָנָא וְהַאי לָאו מוֹתָר מִן הָאֵשׁ הוּא קָא מַשְׁמַע לַן
Traduction
The baraita clarifies what is included by the term ''every'' in each of these clauses. The verse states: ''Every offering of theirs,'' which serves to include the log of oil of a leper; it too is given to the priests. The Gemara explains why it is necessary to derive from the verse that the oil is a gift to the priesthood: It might enter your mind to say that the oil should not be included, as the Merciful One writes in this same verse: ''From the fire,'' and this log of oil, notwithstanding its status as an offering, is not reserved from the fire. Only an item concerning which part of it is brought to the altar can be said to be reserved from the fire, and none of the oil is brought to the altar. Therefore, the verse teaches us by the phrase: ''Every offering of theirs,'' that the oil goes to the priests.
Rachi non traduit
כל קרבנם. גבי סדר מתנות כהונה שנאמר לאהרן על הסדר בפרשת קרח וזה יהיה לך מקדש הקדשים מן האש וגו' וכתיב בתריה בקדש הקדשים תאכלנו וקדריש להו הכא כל כל דכולהו:
לרבות לוג שמן. שאף הוא נאכל שהרי קרוי קרבן דכתיב (ויקרא י''ד:י''ב) והקריב אותו לאשם ואת לוג השמן אלמא הוא נמי בכלל והקריב והיינו קרבן כ''ש במנחות (דף עג.):
ס''ד כו'. כלומר האי דאיצטריך כל קרא לרבויי ולא נפקא ליה מקרבנו:
סד''א מן האש כתיב. הנותר מן האש ומזה לא עלה לאשים כלל:
Tossefoth non traduit
סד''א מן האש כו'. תימה לא לכתוב מן האש ולא בעי לכל:
לְכָל מִנְחָתָם לְרַבּוֹת מִנְחַת עוֹמֶר וּמִנְחַת הַקְּנָאוֹת סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא וְאָכְלוּ אוֹתָם אֲשֶׁר כֻּפַּר בָּהֶם וּמִנְחַת הָעוֹמֶר לְהַתִּיר אָתְיָא וּמִנְחַת קְנָאוֹת לְבָרֵר עָוֹן קָאָתְיָא קָא מַשְׁמַע לַן
Traduction
The phrase: ''Every meal offering of theirs,'' serves to include the omer meal offering, brought as a communal offering on the sixteenth of Nisan, and the meal offering of jealousy, brought by a sota. The Gemara elaborates: It might enter your mind to say that as the verse states with regard to the consumption of sacrificial food by the priests: ''And they shall eat those items with which atonement is achieved'' (Exodus 29:33), only those foods that facilitate atonement are given to the priests. And this would exclude the omer meal offering and the meal offering of jealousy, as the omer meal offering comes to permit the consumption of the new crop, and the meal offering of jealousy comes to clarify the transgression of the sota, as part of the ordeal undergone by the woman. Therefore, the verse teaches us by the phrase: ''Every meal offering of theirs,'' that even these meal offerings are eaten by the priests.
Rachi non traduit
ואכלו אותם אשר כופר בהם. דבר שיש בו כפרה נאכל ושאין בו כפרה אינו נאכל:
להתיר אתיא. חדש במדינה:
וּלְכָל חַטָּאתָם לְרַבּוֹת חַטַּאת הָעוֹף סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא נְבֵילָה הִיא
Traduction
The phrase: ''And every sin offering of theirs,'' serves to include the bird sin offering; its meat too is given to the priests. The Gemara explains: It might enter your mind to say that this meat should not be eaten at all, as it is an unslaughtered animal carcass, since the bird is killed by pinching its nape (see Leviticus 5:8) rather than by slaughtering, which is the manner of ritual slaughter of non-sacred birds. Therefore, the phrase: ''And every sin offering of theirs,'' teaches that the bird sin offering is eaten by the priests.
Rachi non traduit
נבילה היא. לפי שנמלקה:
לְכָל אֲשָׁמָם לְרַבּוֹת אֲשַׁם נָזִיר וַאֲשַׁם מְצוֹרָע סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא לְהַכְשִׁיר קָאָתוּ קָא מַשְׁמַע לַן
Traduction
The phrase: ''Every guilt offering of theirs,'' serves to include the guilt offering of a nazirite who contracted ritual impurity, and the guilt offering of a leper. The Gemara elaborates: It might enter your mind to say that these should not be given to the priests to eat, as they come to qualify these individuals, rather than to atone. The guilt offering of a nazirite renders him fit to restart his term of naziriteship, and the guilt offering of a leper qualifies him to eat sacrificial food, whereas the verse states: ''And they shall eat those items with which atonement is achieved'' (Exodus 29:33). Therefore, the verse teaches us by the phrase: ''Every guilt offering of theirs,'' that these offerings as well are eaten by the priests.
Rachi non traduit
לרבות אשם נזיר. נזיר שנטמא במת מביא אשם כשטהר מטומאתו ומכשירו להתחיל ולמנות נזירות טהרה והימים הראשונים יפלו ולרבות שיהא נאכל דאי לא כתיב לכל לא מרבינן להו דכתיב אשר כופר בהם והני להכשיר אתו זה להכשירו בקדשים וזה להתחיל נזירות טהרה:
אֲשַׁם מְצוֹרָע בְּהֶדְיָא כְּתִיב בֵּיהּ אֶלָּא לְרַבּוֹת אֲשַׁם נָזִיר כַּאֲשַׁם מְצוֹרָע
Traduction
The Gemara challenges: It is explicitly written with regard to the guilt offering of a leper that it is consumed by the priests: ''For as the sin offering is the priest’s, so is the guilt offering'' (Leviticus 14:13). Why, then, is this derivation necessary? Rather, the baraita means to say that the phrase: ''Every guilt offering of theirs,'' serves to include the guilt offering of a nazirite, teaching that it is like the guilt offering of a leper, in that both are eaten by the priests.
Rachi non traduit
אשם מצורע בהדיא כתיב ביה. דנאכל כי כחטאת האשם הוא (ויקרא י''ד:י''ג) ומיהו נהי דאשמם כתיב הכא לסדר בפרשה כל עשרים וארבע מתנות כהונה אלא כל למה:
אֲשֶׁר יָשִׁיבוּ זֶה גֶּזֶל הַגֵּר לְךָ הוּא שֶׁלְּךָ יִהְיֶה אֲפִילּוּ לְקַדֵּשׁ בּוֹ אֶת הָאִשָּׁה
Traduction
The baraita continues: With regard to the phrase ''which they shall render to Me,'' this is referring to an item stolen from a convert. One who robs a convert who then dies with no heirs must give the stolen item and an additional one-fifth to the priests. Finally, the term ''for you'' teaches that it shall be yours, even to betroth a woman with it, i.e., these gifts are considered the priest’s property in all regards.
Rachi non traduit
אשר ישיבו זה גזל הגר. דכתיב (במדבר ה) האשם המושב לה' לכהן ותניא (ב''ק דף קי.) אשם זה קרן המושב זה חומש או אינו אלא זה אשם ממש כשהוא אומר מלבד איל הכפורים (הרי אמור אלא) אשם זה קרן שהגוזל את חבירו ונשבע לו ואח''כ הודה משלם קרן וחומש לבעלים ואשם למזבח כדכתיב בפרשת ויקרא והיה כי יחטא ואשם וגו' ואם מת נותן ליורשיו ואם גר היה ומת ואין לו יורשין להחזירו להם נתנן הכתוב לכהן ופרשת גזל הגר אמורה בפרשת נשא אם אין לאיש גואל להשיב האשם וגו' וכי יש לך אדם בישראל שאין לו גואל אלא זה גזל הגר. גזל הגר בהדיא כתיב ביה לא גרסינן דהא חטאות ואשמות ושאר האמורים בפרשה בהדיא כתיב כל אחד ואחד במקומו וסידרן לו הכתוב לאהרן כאן מפני מחלוקתו של קרח שערער עליו על הכהונה משל הדיוט אמר לטובתו נשברה רגל פרתו:
לך הוא ולבניך. שיהו כנכסים של חולין שאין בו שום קדושה דממון בעלים הוא ואגזל לחודיה קאי האי לך הוא והאי דכתיב בתריה בקדש הקדשים תאכלנו אשארא קאי דהוו מידי דאכילה:
Tossefoth non traduit
זה גזל הגר. דאע''ג דמכפר לא הוה אמינא דליהוי לכהן אלא מידי דמותר למזבח ולא ממונא ובספרים ישנים גריס גזל הגר בהדיא כתיב ביה בפרשת נשא דכתיב לכהן לו יהיה ובקונטרס לא גריס ליה משום דחטאות ואשמות ושאר אימורים בפרשה בהדיא כתיבי כל אחד ואחד במקומו וסדרן לו הכתוב לאהרן כאן מפני מחלוקתו של קרח:
ואפילו לקדש בו את האשה. בפ' התכלת (מנחות דף מה:) אמרינן גבי שתי הלחם דעצרת ורבי עקיבא מי כתיב קודש יהיו לה' ולכהן לה' לכהן כתיב כדרב הונא דאמר רב הונא קנאו השם ונתנו לכהן ופי' שם בקונטרס דמשלחן גבוה קא זכו ועיקר מילתיה דרב הונא אגזל הגר איתמר בפ' הגוזל עצים (ב''ק דף קט:) ולא מצינו דברי רב הונא לשם אלא ברייתא היא התם בשילהי פירקין ובמסכת ערכין בשילהי המקדיש שדהו (ערכין דף כח:) האשם המושב לה' לכהן קנאו השם ונתנו לכהן שבאותו המשמר ונראה דלא גרסינן פרק התכלת כדרב הונא אלא הכי גרסינן לה' לכהן קנאו השם ונתנו לכהן ומיהו לא מצי לפרש לכהן שבאותו משמר כי ההיא דגזל הגר דהתם שהרי ברגל היו כל המשמרות שוות כדדרשינן בפ' בתרא דסוכה (דף נה:) מדכתיב ובא בכל אות נפשו ושרת אלא כמו שפי' בקונטרס לענין דמשלחן גבוה קא זכו ומיהו משמע מתוך דבריו דגזל הגר משלחן גבוה קא זכו אי אפשר לומר כן דהא אמרינן הכא לך הוא ולבניך אפילו לקדש בו את האשה ובקדושין (דף נב:) אמר במקדש בחלקו בין בקדשי קדשים בין בקדשים קלים אינה מקודשת משום דמשלחן גבוה קא זכו ונ''ל דשאני הכא דגלי קרא לך ולבניך ויש תימה (לך) לה' בגזל הגר למה לי דלגבי מאי נפקא מינה דקנאו השם למימר דמשלחן גבוה קא זכו:
תַּנְיָא רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי פִּיגֵּל בְּדָבָר הַנַּעֲשֶׂה בַּחוּץ פִּיגֵּל בְּדָבָר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים לֹא פִּיגֵּל
Traduction
§ According to the first tanna of the mishna, the bulls that are burned and the goats that are burned, the blood of which is presented on the inner altar, are subject to piggul, whereas Rabbi Shimon rules that they are not subject to piggul. It is taught in a baraita that there is a third opinion concerning the matter: Rabbi Elazar says in the name of Rabbi Yosei HaGelili: If in his service of the bulls that are burned or the goats that are burned the priest had an intention that can render the offering piggul with regard to a matter that is performed outside the Sanctuary, i.e., in the Temple courtyard, he has rendered the offering piggul. If his intention was with regard to a matter that is performed inside the Sanctuary or the Holy of Holies, he has not rendered the offering piggul.
Rachi non traduit
תניא אמר ר' אלעזר כו'. אפרים הנשרפים דאיפליגו בה במתני' קאי:
פיגל בדבר הנעשה בהן בחוץ. העבודה שהיה עובד במחשבה והאכילה שחישב עליה אם מעשה עזרה הם פיגל ואם מעשה היכל הם לא פיגל ולקמן יליף טעמא מקראי:
Tossefoth non traduit
בדבר הנעשה בפנים לא פיגל. והא דאמר בהניזקין (גיטין דף נד:) כהן גדול ביום הכיפורים יוכיח דכי אמר פיגול מהימן נהי דפיגול לא הוי פסול מיהא הוי מק''ו וכדאמר לעיל ספ''ק (דף יד.) מודה היה רבי שמעון לפסול מק''ו ומה שלא לשמו כו' וה''ר חיים מפ' דההוא פיגול מיירי בפסול שלא לשמו ולא משמע כן דשלא לשמן לא קרי ליה פיגול כדאמר לעיל ספ''ק (דף יג.) דיקא נמי דקתני שהזבח נפסל ולא קתני שהזבח מתפגל:
כֵּיצַד הָיָה עוֹמֵד בַּחוּץ וְאָמַר הֲרֵינִי שׁוֹחֵט לְהַזּוֹת מִדָּמוֹ לְמָחָר לֹא פִּיגֵּל שֶׁמַּחְשָׁבָה בַּחוּץ בְּדָבָר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים לֹא פִּיגֵּל הָיָה עוֹמֵד בִּפְנִים וְאָמַר הֲרֵינִי מַזֶּה עַל מְנָת לְהַקְטִיר אֵימוּרִים וְלִשְׁפּוֹךְ שִׁירַיִם לְמָחָר לֹא פִּיגֵּל שֶׁמַּחְשָׁבָה בִּפְנִים בְּדָבָר הַנַּעֲשֶׂה בַּחוּץ
Traduction
The baraita elaborates: How so? If he was standing outside when slaughtering the animal, and said: I hereby slaughter the animal with the intention of sprinkling its blood tomorrow inside the Sanctuary, he has not rendered the offering piggul. The reason is that in the case of an intention outside with regard to a matter that is performed inside, one has not rendered the offering piggul. Likewise, if he was standing inside when sprinkling, and said: I hereby sprinkle the blood of the sin offering in order to burn its sacrificial portions on the external altar and to pour out its remainder on the base of the altar tomorrow, he has not rendered the offering piggul, as this is an intention inside with regard to a matter that is performed outside.
Rachi non traduit
שוחט. שהרי שחיטתה בעזרה הוא וכל חוץ דהכא עזרה הוא:
להזות דמו למחר. הרי חישב על אכילת מזבח של פנים הריני מזה על הפרכת או על המזבח הפנימי שזו היא זריקתן המפגל:
אֲבָל הָיָה עוֹמֵד בַּחוּץ וְאָמַר הֲרֵינִי שׁוֹחֵט לִשְׁפּוֹךְ שִׁירַיִם לְמָחָר אוֹ לְהַקְטִיר אֵימוּרִים לְמָחָר פִּיגֵּל שֶׁמַּחְשָׁבָה בַּחוּץ בְּדָבָר הַנַּעֲשֶׂה בַּחוּץ
Traduction
But if he was standing outside, and said: I hereby slaughter the animal with the intention of pouring out the remainder of its blood tomorrow, or to burn its sacrificial portions tomorrow, he has rendered the offering piggul, as this is an intention outside with regard to a matter that is performed outside.
Rachi non traduit
על מנת לשפוך שירים. שהרי זו אכילת מזבח החיצון דמהניא ביה מחשבה:
לא פיגל. מפני שמחשבה היתה בשעת עבודת פנים:
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מַאי קְרָא כַּאֲשֶׁר יוּרַם מִשּׁוֹר זֶבַח הַשְּׁלָמִים וְכִי מָה לָמַדְנוּ מִשּׁוֹר זֶבַח הַשְּׁלָמִים מֵעַתָּה
Traduction
Rabbi Yehoshua ben Levi says: What is the verse from which this is derived? The verse states with regard to the sacrificial portions of a bull for an unwitting sin of the anointed priest, which is one of the bulls that are burned: ''As it is taken off from the bull of the peace offering'' (Leviticus 4:10). But what, then, do we learn from the bull of a peace offering? Everything that is specified with regard to a peace offering is stated with regard to this bull as well.
Rachi non traduit
כאשר יורם. בפר כהן משיח כתיב בהפרשת אימוריו:
מה למדנו לו. משלמים לענין אימורים הרי אף בזה כולן מפורשים חלב וכליות ויותרת אלא לא בא היקש הזה אלא ללמד על הפיגול שהוא למד בכל הקדשים משלמים ובא ללמדך על אלו שאין פיגול נוהג בהן אלא כשלמים מה שלמים אין פיגולן אלא על מעשי עבודה חיצונית ומחשבת אכילות חיצונות שוחט או מקבל או מוליך או זורק ע''מ לאכול בשר לשפוך שיריים או להקטיר אימוריו חוץ לזמנו אף כאן עד שיחשב בעבודות על אכילת חוץ:
Tossefoth non traduit
וכי מה למדנו משור זבח השלמים מעתה. נראה דלית ליה הא דדרשינן בפרק איזהו מקומן (לקמן זבחים דף מט:) מכאשר יורם דאיצטריך ליותרת ושתי הכליות לפר יום הכיפורים ומקרא אחרינא נפקא ליה להאי תנא:
אֶלָּא מַקִּישׁ פַּר כֹּהֵן מָשִׁיחַ לְשׁוֹר זֶבַח הַשְּׁלָמִים מָה שׁוֹר זֶבַח הַשְּׁלָמִים עַד שֶׁיְּהוּ מַעֲשָׂיו וּמַחְשְׁבוֹתָיו עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן אַף פַּר כֹּהֵן מָשִׁיחַ עַד שֶׁיְּהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וּמַעֲשָׂיו עַל הַמִּזְבֵּחַ הַחִיצוֹן
Traduction
Rather, the verse juxtaposes the bull for an unwitting sin of the anointed priest with the bull of the peace offering: Just as the bull of the peace offering is not rendered piggul unless the priest’s actions and intentions relate to the service performed on the external altar, as that is where it is offered, so too, the bull for an unwitting sin of the anointed priest is not rendered piggul unless the priest’s intentions and actions relate to the service performed on the external altar.
Rachi non traduit
מחשבותיו. מחשבת אכילתו:
ומעשיו. עבודה שהוא עובד ומחשב:
אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ אָמַר רַב הֲלָכָה כְּרַבִּי אֶלְעָזָר שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי
Traduction
Rav Naḥman says that Rabba bar Avuh says that Rav says: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Elazar, who says his ruling in the name of Rabbi Yosei.
אָמַר רָבָא
Traduction
Rava said:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source