Le texte Le vocabulaire Les révisions
Zva'him
Daf 43a
וּמִנְחַת כֹּהֲנִים וּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ וְהַדָּם וְהַנְּסָכִים הַבָּאִין בִּפְנֵי עַצְמָן דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אַף הַבָּאִין עִם הַבְּהֵמָה
Traduction
the meal offering of priests, from which no handful of flour is removed and which is burned in its entirety (see Leviticus 6:16); the meal offering of the anointed priest, which is sacrificed by the High Priest each day, half in the morning and half in the evening; the blood, which permits all the offerings; and the libations that are brought by themselves as a separate offering and do not accompany an animal offering; this is the statement of Rabbi Meir. And the Rabbis say: The same halakha applies even with regard to libations that are brought with an animal offering.
Rachi non traduit
מנחת נדבת כהנים. כולה כליל ואינה נקמצת הלכך אין אחר מתירה:
וכן מנחת כהן משיח. חביתי כהן גדול שמקריב בכל יום מחציתה בבקר ומחציתה בערב (ויקרא ו':י''ג):
ומנחת נסכים לא גרסי' דהא מיפלג פליגי בה ונתן חילוק בין באה עם הזבח לבאה בפני עצמו:
והדם. הוא המתיר:
והנסכים הבאין בפני עצמן. בין שהתנדבן בפני עצמן כדאמר במנחות (דף קד:) מתנדב אדם מנחת נסכים בין שבאו בגלל זבח אלא שהביא היום זבחו ונסכיו למחר דאמר מר מנחתם ונסכיהם אף למחר אבל אם הביאן עם זבחו ופיגל בזבח נתפגלו הנסכים:
וחכמים אומרים אף הבאים עם הבהמה. דכיון דיכול להקריב נסכים למחר נמצא שאין הזבח מתירן ליקרב אלא הן מתירין את עצמן:
לוֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצוֹרָע רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אֵין חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּיגּוּל וְרַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּיגּוּל שֶׁדַּם הָאָשָׁם מַתִּירוֹ וְכָל שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין בֵּין לָאָדָם בֵּין לַמִּזְבֵּחַ חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּיגּוּל
Traduction
With regard to the log of oil that accompanies the guilt offering of a recovered leper, Rabbi Shimon says: One is not liable for consuming it due to violation of the prohibition of piggul, because it is not permitted by any other item. And Rabbi Meir says: One is liable for consuming it due to violation of the prohibition of piggul, as the blood of the guilt offering of the leper permits its use, as only after the blood’s sacrifice is the oil sprinkled and given to the priests. And the principle is: With regard to any item that has permitting factors, either for consumption by a person or for burning on the altar, one is liable for eating it due to violation of the prohibition of piggul.
Rachi non traduit
לוג שמן של מצורע. שיריו נאכלין כדיליף בפירקין לקמן (זבחים דף מד:):
אין חייבין עליו משום פיגול. אם פיגל באשם לא נפגל הלוג ואע''פ שהלוג תלוי באשם כדכתיב על מקום דם האשם (ויקרא י''ד:כ''ח) ואם לא נתן מדם האשם תחילה אין נתינת השמן כלום אפילו הכי כיון דאדם מביא אשמו עכשיו ולוגו עד עשרה ימים נמצא שאין האשם מתירו וכיון דאין לו מתירין אין חייבין עליו משום פיגול:
ר''מ אומר. לוג הבא עם האשם בו ביום חייבין עליו משום פיגול אם פיגל באשם:
בין לאדם בין למזבח. או לזה או לזה:
Tossefoth non traduit
ולוג שמן של מצורע. נראה דרבי שמעון דהכא הוא רבנן דלעיל גבי נסכים וקשה אמאי לא עירב דתרווייהו חד טעמא הוא:
הָעוֹלָה דָּמָהּ מַתִּיר אֶת בְּשָׂרָהּ לַמִּזְבֵּחַ וְעוֹרָהּ לַכֹּהֲנִים עוֹלַת הָעוֹף דָּמָהּ מַתִּיר אֶת בְּשָׂרָהּ לְמִזְבֵּחַ חַטַּאת הָעוֹף דָּמָהּ מַתִּיר אֶת בְּשָׂרָהּ לַכֹּהֲנִים פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים דָּמָן מַתִּיר אֶת אֵימוּרֵיהֶן לִיקְרַב
Traduction
The mishna elaborates: The burnt offering, its blood permits its flesh to be burned on the altar and its hide to be used by the priests. The bird burnt offering, its blood permits its flesh and its skin to be burned on the altar. The bird sin offering, its blood permits its meat for consumption by the priests. Bulls that are burned, e.g., the bull for an unwitting communal sin, and goats that are burned, e.g., the goats sacrificed for an unwitting communal sin of idol worship, their blood permits their sacrificial portions to be sacrificed on the altar.
Rachi non traduit
דמה מתיר בשרה למזבח. דכתיב (שם א) וזרקו והדר וערכו:
ועורה לכהנים. עור העולה אשר הקריבו אין לו אלא לאחר זריקה:
חטאת העוף כו'. בגמ' מפרש מנין דנאכל לכהנים:
דמן מתיר אימוריהן ליקרב. לפיכך פיגל באימורים בשעת עבודת הדם נתפגלו פרים:
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כֹּל שֶׁאֵינוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ הַחִיצוֹן כִּשְׁלָמִים אֵין חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּיגּוּל
Traduction
Rabbi Shimon says: Those bulls and goats are not subject to piggul because their blood is presented in the Sanctuary, and in the case of any offering whose blood is not presented on the external altar like that of a peace offering, with regard to which the halakha of piggul was stated in the Torah, one is not liable for eating it due to violation of the prohibition of piggul.
Rachi non traduit
ר' שמעון. אפרים הנשרפין פליג:
כל שאין מתן דמו על המזבח החיצון כשלמים. שפיגול כתיב בהו (ויקרא ז) אין חייבין עליו משום פיגול:
גְּמָ' אָמַר עוּלָּא קוֹמֶץ פִּיגּוּל שֶׁהֶעֱלוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ פָּקַע פִּיגּוּלוֹ מִמֶּנּוּ אִם אֲחֵרִים מֵבִיא לִידֵי פִּיגּוּל הוּא עַצְמוֹ לֹא כָּל שֶׁכֵּן מַאי קָאָמַר הָכִי קָאָמַר אִם אֵינוֹ מִתְקַבֵּל הֵיאַךְ מֵבִיא אֲחֵרִים לִידֵי פִּיגּוּל
Traduction
GEMARA: Ulla says: With regard to a handful of a meal offering that is piggul that was offered up on the altar, its piggul status has left it. His reasoning is as follows: If this handful brings other items to a status of piggul, with regard to itself is it not all the more so? The Gemara asks: What is Ulla saying? This consideration does not explain why the status of piggul should leave the handful. The Gemara answers that this is what he is saying: If the handful is not accepted, i.e., if its sacrifice is disqualified, how can it bring other items to a status of piggul? A meal offering is considered piggul only if its handful is properly sacrificed.
Rachi non traduit
גמ' פקע פיגולו ממנו. לקמן מפרש למאי הלכתא פקע:
מאי קאמר. קבעי למימר פקע פיגולו ממנו ונסיב טעמא דבא לידי פיגול:
אם אינו מתקבל. בהקטרה:
היאך מביא אחרים לידי פיגול. המקטיר קומץ על מנת שיאכל שירים למחר היאך מנחה מתפגלת אם אין הקטרתו הקטרה והכי קאמר הוא עצמו לא כל שכן שיתקבל אחרי שמתקבל לרצות אחרים לפיגולו:
מַאי קָא מַשְׁמַע לַן אִי דְּאֵין חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּיגּוּל תְּנֵינָא אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאֵין חַיָּיבִין עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם פִּיגּוּל הַקּוֹמֶץ וְהַקְּטֹרֶת וְהַלְּבוֹנָה וּמִנְחַת כֹּהֲנִים וּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ וּמִנְחַת נְסָכִים וְהַדָּם
Traduction
The Gemara asks: What is Ulla teaching us? If he is teaching us that one is not liable for eating the handful due to violation of the prohibition of piggul, we learn this in the mishna: These are the items for which one is not liable due to piggul: The handful, the incense, the frankincense, the meal offering of priests, the meal offering of the anointed priest, the meal offering brought with the libations that accompany animal offerings, and the blood. If so, one is not liable for eating the handful even if it was not offered up on the altar.
Rachi non traduit
מאי קא משמע לן. למאי מיבעי ליה הא פקע פיגולו:
אי. למימרא דאם אכל ממנו אחרי שעלה אין חייבין עליו כרת:
תנינן. דבלאו עלה נמי אין חייבין עליו:
Tossefoth non traduit
והלבונה -ואם תאמר והרי לבונה הקומץ מתירה ואף על פי שיכול להקטירה קודם הקומץ כדאמר בהקומץ זוטא (מנחות טז:) מכל מקום קודם הקמיצה ודאי נראה דאין להקטירה ויש לומר דמכל מקום לא הויא לבונה דומיא דשלמים דלבונה היא גופה מתיר שמתרת שירים לאכילה ועיקר פיגול ילפינן משלמים ואע''ג דשייך פיגול באימורים וכמה דלא מיקטרי אימורים כהנים לא מצי אכלי מכל מקום לא חשיבי מתיר כיון דאם נטמאו או אבדו שרי בשר באכילה ועוד יש לומר דלבונה אין לה מתיר בעבודת המזבח ולא הויא דומיא דשלמים שעבודת המזבח מתירן כגון זריקת הדם ואם תאמר אמאי לא חשיב הכא עצים כי היכי דחשיב לבונה אע''ג דלא חזיא לאכילה דאי הוה להו מתירין היה חייב עליהם משום פיגול כמו שחייבין עליהם משום טומאה אבל אין להם מתירין והן עצמן מתירין ויש לומר דלא שייך למיתני עצים דהיכי דמי אי כגון מתנדב עצים לרבי דאמר בהקומץ רבה (מנחות כ:) דטעונים קמיצה והגשה הוי דינם כמנחה ופטור על הקומץ וחייב על השירים ואי בעצים דמערכה לא שייך בהו מחשבה דאי במחשב בשעת הולכה ע''מ להקטירו למחר היו הולכת עצים למערכה לכולי עלמא לאו עבודה היא ומיהו לחריפי דפומבדיתא בסוף הקומץ זוטא (שם דף יז.) משכחת לה בהקטיר שומשום על מנת להקטיר שומשום למחר דהקטרה מפגלת הקטרה ושמא אע''ג דחייבין על העצים משום טומאה אין חייבין עליהם משום פיגול דלאו קרבן גמור הם לרבנן דפליגי עליה דרבי בפרק הקומץ רבה (מנחות כ:) דלא בעו מליחה דמכשירי קרבן הם דלא קרבן ומיהו קשה דמאי שנא פיגול מטומאה דאי משום דילפינן (לעיל זבחים דף כח:) פיגול משלמים טומאה נמי כתיב בשלמים (ויקרא ז) ועוד דפיגול אתי לקמן (זבחים דף מה.) עון עון מנותר ונותר חילול חילול מטומאה:
מנחת נסכים. פי' בקונטרס דלא גרסינן מנחת נסכים משום דפליגי בה בסיפא דהך משנה דקתני והנסכים הבאים בפני עצמן דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אף הבאין עם הבהמה ובפני עצמן דקאמר היינו כגון שהתנדב נסכים כדאמר גבי מתנדב אדם מנחת נסכים בכל יום בין הבאין עם הבהמה כגון שהביא זבחו היום ונסכים מכאן ועד עשרה ימים ומיהו יש ליישב גירסת הספרים דמנחת נסכים מיירי במתנדב מנחת נסכים בכל יום וההיא בבאין בפני עצמן מיירי במביא זבחו היום ונסכים ביום מחר אבל קשה שלא היה לו להפסיק בדם והוה ליה למיתני הכי והדם ומנחת נסכים ונסכים הבאין בפני עצמם ושמא איידי דתנא מנחת כהנים ומנחת כהן משיח תנא נמי מנחת נסכים:
אֶלָּא דְּאִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ תְּנֵינָא הַלָּן וְהַיּוֹצֵא וְהַטָּמֵא וְשֶׁנִּשְׁחַט חוּץ לִזְמַנּוֹ וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ אִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ
Traduction
Rather, Ulla is teaching that if items with piggul status ascended the altar, they shall not descend. But this too, we learn in a mishna (84a): With regard to sacrificial flesh that is left overnight, or that emerges from the Temple courtyard, or that is ritually impure, or an offering that was slaughtered with the intention of eating the meat beyond its designated time or outside its designated area, thereby acquiring the status of piggul, if any one of these ascended the altar they shall not descend.
Rachi non traduit
אלא. להכי אהני פקיעה דכיון שעלה לא ירד:
תנינא ושנשחט חוץ לזמנו. דהיינו פיגול:
הלן. בשר הלן:
וְאֶלָּא דְּאִם יֵרְדוּ יַעֲלוּ הָא נָמֵי תְּנֵינָא כְּשֵׁם שֶׁאִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ כָּךְ אִם יֵרְדוּ לֹא יַעֲלוּ לָא צְרִיכָא שֶׁמָּשְׁלָה בָּהֶן הָאוּר
Traduction
Rather, Ulla is teaching that if items with piggul status descended from the altar after having been brought up there, they ascend once again. But we also learn in that same mishna (84b) that this is not so: Just as if they ascended the altar, they shall not descend, so too, if they descended from the altar they shall not ascend. The Gemara answers: No, Ulla’s ruling is necessary in a case where the fire has already taken hold of it, i.e., the handful began to burn before it came down from the altar. Ulla teaches that in such a case the priests should return the handful to the altar, as its piggul status has already left it.
Rachi non traduit
אלא. אהני פקיעה שאם ירד לאחר שהעלוהו (לא) יחזור ויעלה:
תנינא. בלאו הכי:
לא צריכא. הא דעולא אלא שמשלה בו האור ואשמעינן דנעשה לחמו של מזבח ואפי' ירדו יעלו וההיא דקתני לא יעלו בשלא משלה בו האור:
הָא נָמֵי אַמְרַהּ עוּלָּא חֲדָא זִימְנָא דְּאָמַר עוּלָּא לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא מָשְׁלָה בָּהֶן הָאוּר אֲבָל מָשְׁלָה בָּהֶן הָאוּר יַעֲלוּ מַהוּ דְּתֵימָא הָנֵי מִילֵּי
Traduction
The Gemara raises a difficulty: But this halakha too, Ulla already said it on another occasion. As Ulla says: The mishna taught that items that descended from the altar shall not ascend again only where the fire has not taken hold of them, but where the fire has already taken hold of them, they shall ascend. The Gemara explains: Even so, there is a novelty in Ulla’s ruling: Lest you say that this matter applies only
Rachi non traduit
לא שנו. דאם ירדו הנך פסולין משעלו לא יעלה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source