Le texte Le vocabulaire Les révisions
Zva'him
Daf 39a
וְהָתַנְיָא דָּמִים הַטְּעוּנִין יְסוֹד טְעוּנִין כִּיבּוּס וּמַחְשָׁבָה מוֹעֶלֶת בָּהֶן וְהַמַּעֲלֶה מֵהֶן בַּחוּץ חַיָּיב
Traduction
And this is as it is taught in a baraita: With regard to blood that requires the base of the altar, presumably a reference to the remainder of the blood of a sin offering, which must be poured on the base of the altar, it requires laundering; and improper intent is effective with regard to it, i.e., if the priest poured such blood with the intent to partake of the sacrificial meat beyond its designated time, the offering is piggul; and one who offers it up outside the Temple is liable.
Rachi non traduit
[והתניא. בניחותא]:
דמים הטעונין יסוד. היינו שירים שטעון שפיכת יסוד:
מחשבה מועלת בהן. אם חישב בשפיכתן על מנת לאכול בשר למחר ולקמן רמינן עלה:
וְדָמִים הַנִּשְׁפָּכִין לָאַמָּה אֵין טְעוּנִין כִּיבּוּס וְאֵין מַחְשָׁבָה מוֹעֶלֶת בָּהֶן וְהַמַּעֲלֶה מֵהֶן בַּחוּץ פָּטוּר
Traduction
And conversely, with regard to blood that is poured into the Temple courtyard drain that passed through the Temple and emptied into the Kidron River, which is blood that has been become disqualified, it does not require laundering, and improper intent is not effective with regard to it, and one who offers it up outside the Temple is exempt.
Rachi non traduit
ודמים הנשפכין לאמה. שנפסלו ושופכין אותו לסילון שבעזרה המוציא לנחל קדרון:
מַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאָמַר מַעֲלֶה מֵהֶן בַּחוּץ חַיָּיב רַבִּי נְחֶמְיָה הִיא וְקָאָמַר טָעוּן כִּיבּוּס
Traduction
The Gemara inquires: About whom did you learn that he said that one who offers up the remainder of the blood outside the Temple is liable? It is Rabbi Neḥemya who says this, and he states in this baraita that a garment that was sprayed with such blood requires laundering.
וּמַחְשָׁבָה מוֹעֶלֶת בָּהֶן וְהָתַנְיָא יָצְאוּ שִׁירַיִם וְהַקְטָרַת אֵימוּרִין שֶׁאֵין מְעַכְּבִין אֶת הַכַּפָּרָה שֶׁאֵין מַחְשָׁבָה מוֹעֶלֶת בָּהֶן
Traduction
The Gemara asks: And is improper intent effective with regard to blood that must be poured on the base of the altar? But isn’t it taught in a baraita discussing the intent that renders an offering piggul: The possibility of piggul applies only with regard to a service that is indispensable for atonement. This serves to exclude pouring the remainder of the blood on the altar and burning the sacrificial portions on the altar, actions that are not indispensable for atonement, concerning which the halakha is that improper intent is not effective with regard to them.
כִּי תַּנְיָא הָהִיא בְּשָׁלֹשׁ מַתָּנוֹת שֶׁבַּחַטָּאת
Traduction
Rather, when that baraita is taught, stating that blood that requires the base requires laundering, it is not referring to the remainder of the blood after the placements have been completed. Instead, it is referring to the blood that is to be used for the last three placements of the blood of a sin offering.
Rachi non traduit
כי תניא ההיא. דמחשבה מועלת בהן:
בשלש מתנות כו'. וכולה חדא מלתא היא דמסקנא דקושיא היא ולאו שינויא כלומר לא תשמע מיניה דשירים טעון כיבוס ואפי' לר' נחמיה דהך ברייתא בשלשה מתנות שבחטאות:
אִי הָכִי טְעוּנִין יְסוֹד לְקֶרֶן אָזְלִי אֵימָא נִיטְעָנִין יְסוֹד וּמַחְשָׁבָה מוֹעֶלֶת בָּהֶן הָאָמְרַתְּ לָא שַׁרְיָא וְלָא מְפַגְּלָא וְלָא עָיְילָא לְגַוַּאי כְּסוֹפָן
Traduction
The Gemara asks: If so, is it correct to describe this blood as requiring the base of the altar? After all, this blood goes to the corner of the altar, not the base. The Gemara answers: Say that this means: Blood that becomes required for the base, i.e., blood that in the end, after the placements are completed, will be poured on the base of the altar. The Gemara further asks: But is improper intent effective with regard to the blood of the last three placements of the blood of a sin offering? Didn’t you say that this blood does not render the offering permitted for eating, nor does it render the offering piggul, and it is not governed by the halakha that if the blood enters inside the Sanctuary the sin offering is disqualified? With regard to all these matters the blood of the last three placements is treated like the blood presented at the end, i.e., like the remainder of the blood of a sin offering.
Rachi non traduit
נטענין יסוד. מצות טעינת יסוד עליהם ששופך שיריהם ליסוד:
אֶלָּא כִּי תַּנְיָא הָהִיא בְּדָמִים הַפְּנִימִיִּם
Traduction
The Gemara explains: Rather, when that baraita is taught, stating that blood requiring the base requires laundering, and improper intent is effective with regard to it, and one who presents of it outside the Temple is liable, it is indeed referring to the remainder of the blood after the placements have been completed. It is stated not with regard to the remainder of the blood of a standard sin offering, but with regard to the remainder of the blood of inner sin offerings, which are brought on the inner altar located inside the Sanctuary.
Rachi non traduit
ה''ג אלא כי תניא ההיא בדמים הפנימיים. ולעולם בשירים וכמ''ד לקמן שירים הפנימים מעכבי הילכך חשיבי לפגל לענין חוץ ולענין כיבוס:
אֲבָל בְּדָמִים הַחִיצוֹנִים מַאי פָּטוּר אַדְּתָנֵי דָּמִים הַנִּשְׁפָּכִין לָאַמָּה לִיפְלוֹג וְלִיתְנֵי בְּדִידַהּ בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּדָמִים הַפְּנִימִיִּם אֲבָל בְּדָמִים הַחִיצוֹנִים פָּטוּר
Traduction
The Gemara asks: But if that is the case, with regard to the remainder of the blood of external sin offerings that are brought on the external altar, what is the halakha? Is one who presents them outside the Temple exempt? If so, rather than teaching the halakha of disqualified blood that is poured into the Temple courtyard drain, let the baraita distinguish and teach the halakha within the case of the remainder of the blood itself, in the following manner: In what case is this statement said? In a case of the blood of sin offerings brought on the inner altar. But in the case of the blood of sin offerings brought on the external altar, one who offers up such an offering outside the Temple is exempt.
הָא מַנִּי רַבִּי נְחֶמְיָה הִיא דְּאָמַר שְׁיָרֵי הַדָּם שֶׁהִקְרִיבָן בַּחוּץ חַיָּיב וְלָא מַתְנֵי לֵיהּ תְּלָתָא פְּטוּרֵי לְבַהֲדֵי תְּלָתָא חִיּוּבֵי
Traduction
The Gemara answers: The baraita could not have made such a distinction, for in accordance with whose opinion is this ruling? It is in accordance with the opinion of Rabbi Neḥemya, who says: With regard to the remainder of the blood of a sin offering brought on the external altar, in a case where one presented it outside the Temple, he is liable. And therefore, were the tanna to contrast the halakha of the blood of sin offerings brought on the external altar with that of the blood of sin offerings brought on the inner altar, he would not have been able to teach three rulings of exemptions corresponding to three rulings of liabilities, as Rabbi Neḥemya maintains that even with regard to the remainder of the blood of a sin offering brought on the external altar, if one presents it outside the Temple he is liable. Therefore, the tanna preferred to compare the halakhot of the remainder of the blood of inner sin offerings to the disqualified blood that is poured into the Temple courtyard drain, so that he could list three lenient rulings alongside three stringent ones.
Rachi non traduit
ור' נחמיה היא דאמר. אף שירים החיצונים שהקריבן בחוץ חייב ומשום הכי לא מצי לפלוגי בדידה:
דלא מתני ליה תלתא פטורי. בחיצונים:
לבהדי תלתא חיובי. דתנא בפנימיות דבשלמא בכיבוס ובמחשבה מצי לפלוגי אבל בהעלאת חוץ לא מצי למיתנייה:
Tossefoth non traduit
הא מני רבי נחמיה היא. דאמר שירי הדם שהקריבן בחוץ חייב ולא מיתני תלתא פטורי בהדי תלתא חיובי כולה סוגיא דשמעתא משמע דרבי נחמיה מיירי בדמים החיצונים והקשה הרב רבי יעקב מאורלינ''ש דלקמן בסוף השוחט והמעלה (זבחים דף קיא.) אמרינן והשתא דאמר רב אדא בר אהבה מחלוקת בשירים הפנימים אבל בשירים החיצוני' דברי הכל אין מעכבין וכי קאמר ר' נחמיה בשירים הפנימים ועוד קשה דקאמר [א''ר יוחנן] ר' נחמיה כדברי האומר שירים מעכבין והכא אשכחן חיצונים דמקריבן בחוץ חייב ואינן מעכבין דקאמר הכא לר' נחמיה בדמים החיצונים תרי פטורי וחד חיובא וכיון דאין מחשבה מועלת בהן ואין טעונין כיבוס א''כ לא מעכבי ועוד דאי שירים הניתנין ליסוד בדמים החיצונים מעכבי א''כ מצינו דמים חציין למטה וחציין למעלה ובחד מקום לא אשכחן כדאמר לעיל ועוד מי עדיפי משלש מתנות שבחטאת ועוד אמרינן בסוף השוחט והמעלה (לקמן זבחים דף קיב.) גבי חטאת שקיבל דמה בשתי כוסות דמוקי לה כר' נחמיה משל למה''ד כו' ומוקי לה בשעיר נשיא אלמא ר''נ בחיצונות איירי דומיא דשעיר נשיא מיהו הא לא קשיא אע''ג דהמשל איירי בשעיר נשיא מ''מ רישא לא הוי בשעיר נשיא וצ''ל סוגיא דשמעתא אתיא דלא כר' יוחנן וברייתא לא קשיא לר' יוחנן דהא דלא מפליג בדידיה משום דכולה בפנימים קמיירי (תוס') ויש לפרש א''ר יוחנן ר' נחמיה כמ''ד שירים הפנימיים מעכבי ואילו היה עושה אותה בחוץ חייב א''כ יש לחייב אף בחיצונים אע''ג דלא מעכבי דגמרי' מאיברים ופדרים ואי פרכת מה לאיברים ופדרים שכן תחילת עבודה שיריים פנימיים יוכיחו ואי פרכת מה לשיריים הפנימיים שכן מעכבין איברים ופדרים יוכיחו וצ''ע דהא שיריים הפנימיים קורא אותן תחילת עבודה לקמן (הגהה) ר''ת השיב לו דאמת הוא דר' נחמיה אף בשירים החיצונים מיירי מדקתני שירי הדם סתמא ל''ש פנימים ול''ש חיצונים והכי פי' דשמעתא דסוף השוחט והמעלה (ג''ז שם) והשתא דא''ר אדא בר אהבה מחלוקת בשירים הפנימים אבל חיצונים דברי הכל לא מעכבי וכי קאמר ר' יהודה בשירים הפנימים פירוש כי קאמר דשירים מעכבי מוכלה מכפר היינו בשירים הפנימים וכי תניא ההיא בשירים החיצונים פי' ההיא דר' נחמיה ור' עקיבא בשירים החיצונים כל זה מדברי רב אדא ולדבריו דרבי עקיבא הש''ס קאמר דמה שאמר ר''ע שירי הדם שירי מצוה הן משמע ל''ש פנימים ולא שנא חיצונים לא קשיא לרב אדא דר''ע לדברי עצמו השיב לך דפליג אדר' יהודה ואית ליה שירים אין מעכבים אפי' בפנימים ורבי נחמיה ס''ל לעולם דפנימים מעכבין ושירים חיצונים אין מעכבין אפ''ה חייבין בחוץ ור' יוחנן היה סובר דאף חיצונים מעכבין לר' נחמיה ובזה לא היה מוקשה דמצא שום תנא דסבר חיצונים מעכבים דודאי איכא שום תנא דאית ליה האי סברא דחיצונים מעכבין אלא בזה איתותב דרבי נחמיה הוה ס''ל דחיצונים מעכבין וטעמא דר' נחמיה דמחייב בחוץ משום עיכובא הוא דהא ודאי ליתיה וק' לפר''ת דע''כ ליכא שום תנא שיאמר שירים החיצונים מעכבין כדפרישי' דלא מצינו דמים שחציין למטה וחציין למעלה ועוד דלא אפשר לומר כן לר' נחמיה שירים החיצונים מעכבין כדמוכח בסוף הוציאו לו (יומא דף ס.) דפליגי ר' יהודה ור' נחמיה בדברים הנעשין בבגדי לבן בחוץ דלרבי יהודה לא מעכבי ולרבי נחמיה מעכבי דמפרש ר' יוחנן דשניהם מקרא אחד דרשו והיתה זאת לכם וגו' וכתיב זאת וכתיב אחת לר' יהודה חד למעוטי בגדי לבן בחוץ וחד למעוטי בגדי זהב בחוץ ולרבי נחמיה חד למעוטי בגדי זהב וחד למעוטי שירים דלא מעכבי והתם פריך [שפיר] דרבי יוחנן אדרבי יוחנן מההיא דלקמן דקאמר ר' יוחנן דתני ר' נחמיה לדברי האומר שירים מעכבין קשיא:
רָבִינָא אָמַר מִן הַקֶּרֶן מַמָּשׁ מִן הַיְסוֹד מִן הָרָאוּי לַיְסוֹד
Traduction
§ The Gemara returns to discuss the statement of Rav Pappa, that a garment sprayed by blood from the last three placements of the blood of a sin offering requires laundering, and to his proof from the mishna that states that if the blood of a sin offering sprayed onto a garment from the corner of the altar or from the base of the altar, the garment does not require laundering. Ravina says, in answer to the objection raised against Rav Pappa above, that according to Rav Pappa the mishna (93a) should be understood as follows: The term: From the corner, means from the corner, literally, after the blood was placed there, and therefore Rav Pappa could infer from this that blood that is fit to be placed on the corner, including the blood to be used for the last three sprinklings, requires laundering. But the term: From the base of the altar, does not mean from the base, literally. Rather, it means: From blood that is fit for the base of the altar, i.e., from the remainder of the blood, which is to be poured on the base.
Rachi non traduit
רבינא אמר. הא דפרכת לעיל וליטעמיך מן היסוד הוא דאין טעון כיבוס הא מן הראוי ליסוד כו' לאו פירכא היא דמן הקרן מן הקרן ממש קאמר הא מן הראוי לקרן כגון שלש מתנות שבחטאת טעון כיבוס כדרב פפא והא דתנן בהו מן היסוד לאו מן היסוד ממש דתידוק מינה הא מן הראוי ליסוד טעון כיבוס ותקשה לך אלא מן הראוי ליסוד קאמר ואשמעינן דמשכלתה זריקה אין השירים טעון כיבוס דאילו מן היסוד ממש לא איצטריכא ליה דהשתא מן הקרן אמרת לא מן היסוד מיבעי:
אֲמַר לֵיהּ רַב תַּחְלִיפָא בַּר גַּזָּא לְרָבִינָא אֵימָא אִידֵּי וְאִידֵּי רָאוּי הוּא הַאי מַאי הַשְׁתָּא רָאוּי לַקֶּרֶן אָמְרַתְּ לָא רָאוּי לַיְסוֹד מִיבַּעְיָא אֶלָּא מִן הַקֶּרֶן מִן הַקֶּרֶן מַמָּשׁ מִן הַיְסוֹד מִן הָרָאוּי לַיְסוֹד
Traduction
Rav Taḥlifa bar Gazza said to Ravina: One can say a different explanation, that both this and that, i.e., the term: From the corner, and the term: From the base, are referring to blood that is fit for the corner or the base, in which case the mishna teaches that a garment sprayed by the blood that was to be used for the last three placements of a sin offering does not require laundering, contrary to the opinion of Rav Pappa. Ravina replied: What is this claim? Now that you say that blood which is fit for the corner does not require laundering, is it necessary to state that the same applies to blood that is merely fit for the base of the altar? That ruling would be unnecessary. Rather, it must be that the term: From the corner, means from the corner, literally, i.e., that the blood has already been placed there, whereas the term: From the base, means from blood that is fit for the base, i.e., from the remainder of the blood, which is to be poured on the base.
Rachi non traduit
ואימא אידי ואידי ראוי. וקמ''ל דיש לך ראוי לקרן ואין טעון כיבוס ואיזה זה שלשה מתנות שבחטאת:
ראוי לקרן אמרת לא. משנתן מתנה ראשונה ממעטת לכוליה דם מכיבוס:
ראוי ליסוד. דכבר נגמרו מתנותיו מיבעיא ליה למיתני בתמיה הא מקמייתא אידחי ליה מכיבוס:
אלא ודאי מן הקרן קרן ממש. אבל הראוי לקרן כל זמן שלא גמר מתנותיו טעון כיבוס והדר אשמעינן דמן הראוי ליסוד אין טעון כיבוס ולמעוטי שירים דאי מן היסוד ממש לא איצטריכא ליה:
כָּל הַנִּיתָּנִין עַל מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי כּוּ' תָּנוּ רַבָּנַן וְעָשָׂה כַּאֲשֶׁר עָשָׂה מָה בָּא לִלְמוֹד
Traduction
§ The mishna teaches: With regard to all the offerings whose blood is to be placed on the inner altar, which are the bull and goat of Yom Kippur, the bull for an unwitting sin of the anointed priest, the bull for an unwitting communal sin, and the goat for an unwitting communal sin of idol worship, if the priest omitted even one of the placements, it is as though he did not facilitate atonement. The Sages taught in a baraita: The Torah first discusses the bull for an unwitting sin of the anointed priest and afterward the bull for an unwitting communal sin, concerning which it states: ''And he shall do with the bull, as he did with the bull for a sin offering'' (Leviticus 4:20). It may be asked: This phrase: ''And he shall do…as he did,'' what does this come to teach? All the details stated with regard to the first bull, i.e., that of the anointed priest, seem to be stated explicitly with regard to the second bull as well.
Rachi non traduit
ועשה כאשר עשה. בפר העלם דבר לאחר שפי' בו כל מתנות דמו שנה לכתוב ועשה לפר כאשר עשה לפר החטאת וגו' ומקרא שאינו צריך הוא שהרי כל עבודותיו נתפרשו חוץ מיותרת הכבד ושתי הכליות שהוא צריך ללמוד מפר כהן משיח האמור למעלה הימנו והא ליכא למימר דלהכי הדר ואקשינהו להא מלתא דהאי קרא כתיב ביה כפרה וכפר עליהם וגו' ואימורין לא מעכבי כפרה אלא כולה לדרשא וסרסהו דע''כ לא מצי למימר כדכתיב כאשר עשה לדם הפר דמשמע מאחרינא יליף דלא חסר מידי דניבעי למילפיה אלא ועשה כאשר עשה לכפול באזהרת הזאות שלו והכי משמע כאשר עשה (לו) כאשר כתבתי לך כל עשיותיו ושנה עליהם לעכב שאם חיסר כו' כן שמעתי במנחות:
Tossefoth non traduit
ועשה לפר כאשר עשה. פי' בקונט' בפר העלם דבר של צבור כתיב ומקרא שאינו צריך הוא שהרי כל עבודותיו נתפרשו בו חוץ מיותרת הכבד ושתי הכליות שהוא צריך ללמוד מפר כהן המשיח האמור למעלה הימנו והא ליכא למימר דלהכי הדר ואקשינהו להא מילתא דהא קרא כפרה כתיב ביה וכפר עליהם ואימורין לא מעכבי כפרה משמע לפי' דאי הוה מצינו לאוקומי לעבודת דם לא הוה מוקמינא ליה לכפול בהזאות וקשה לר' שמעון בסמוך קמיבעי למימר דאיצטריך כן יעשה למתן ארבע (אפ''ה מצי נמי לכפול בהזאה דועשה לכפול כל מה דאמר בענין אתא) דלא כתב מתן ד' בהעלם דבר ומקרנות דכהן משיח למד ואם כן אימא איצטריך ועשה כאשר עשה למתן ד' וא''כ מנא ליה לכפול בהזאות לכך נראה דועשה לכפול לכל מה שאמור בענין אתיא וא''ת א''כ מצי נמי קאי אמתן ד' לכפול בהזאות דועשה לכפול כל מה דאמר בענין אתיא וי''ל דועשה לא משמע להוסיף בפר העלם שתי מתנות הכתובות בכהן משיח דאין ניכר שיהא חסר שום הזאה אלא הנך שתים דפר העלם היינו אותן שתים דמשיח וקשה דילמא ועשה כאשר עשה אתי לאת בדם וטבילה דלא כתיב בפר העלם וכתיב בפר כהן לפירוש רש''י ולא לכפול בהזאות י''ל דאת בדם וטבילה אין זה חסרון עבודה אלא תיקון עבודה ולא שייך בהו ועשה כאשר עשה. ברו''ך:

לִכְפּוֹל בְּהַזָּאָתוֹ וְלִמֵּד שֶׁאִם חִיסַּר אַחַת מִכָּל הַמַּתָּנוֹת לֹא עָשָׂה וְלֹא כְּלוּם אֵין לִי אֶלָּא מַתַּן שֶׁבַע שֶׁמְּעַכְּבוֹת בְּכָל מָקוֹם מַתַּן אַרְבַּע מִנַּיִין תַּלְמוּד לוֹמַר כֵּן יַעֲשֶׂה
Traduction
Rather, the verse comes to repeat the halakha of the sprinkling of the blood, as though it were written twice with regard to the same bull. This repetition of the halakha indicates that the sprinkling is indispensable, thereby teaching that if the priest omitted one of the placements he has done nothing. I have a derivation only with regard to the seven placements on the Curtain separating between the Sanctuary and Holy of Holies, that they are indispensable, as these seven are indispensable in all cases, as the Gemara will explain (40a). From where is it derived that the same applies to the four placements on the inner altar? The verse states: ''So shall he do'' (Leviticus 4:20).
Rachi non traduit
מתן שבע. על הפרכת שמעכבות בכל מקום לקמן מפרש:
מתן ארבע. שאין מעכבות בחטאת החיצונה כדאמרינן לעיל מניין שמעכבות בקרנות הפנימי ולקמן פריך למה לי קרא האי כפילא ועשה כאשר עשה נמי עלייהו קאי דהא אינהו נמי בהדיא כתיבו:
תלמוד לומר כן יעשה לו. חזר וכפל ואם אינו לענין מתן שבע תנהו לענין מתן ארבע:
לַפָּר זֶה פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים
Traduction
The baraita continues: The verse states: ''And he shall do with the bull'' (Leviticus 4:20); this alludes to a different bull whose service is similar, namely the bull of Yom Kippur.
Rachi non traduit
לפר זה פר יום הכפורים. להשוותו לפר העלם דבר ולקמיה מפרש למאי הילכתא:
Tossefoth non traduit
לפר זה פר יום הכפורים. לקמן אמר לא נצרכא אלא לאת בדם וטבילה אבל לעכב לא איצטריך דחוקה כתיבא ביה וגם וכלה וכפר דרשינן מיניה אם כלה כפר ותימה ולמה ליה ועשה לכפול בהזאות תיפוק לי מדאיתקש לפר יום הכפורים ועוד קשה דלרבי יהודה דריש לקמן וכלה מכפר אם כלה כיפר ואם לא כלה לא כיפר לומר דמתנות יום הכפורים מעכבות תיפוק לי מהיקישא דפר העלם דבר ומיהו לההוא לישנא דאמר בפרק איזהו מקומן (לקמן זבחים דף נב:) ופרק הוציאו לו (יומא דף ס:) דלרבי יהודה שירים מעכבים ניחא אבל להאי דאמר משמעות דורשין איכא בינייהו ושירים לא מעכבי לרבי יהודה קשה דלעכב בהזאות לא צריך וכלה מכפר דמפר העלם נפקא ויש לומר דאיצטריך וכלה לשבע הזאות שעל טהרו דליתנהו בפר העלם (תוספות עד ושעירי ראשי חדשים) ואם תאמר היא גופה נילף בפר העלם דבר בהיקישא וכ''ת דפר יום הכפורים הוא דאיתקש לפר העלם דבר ולא פר העלם לפר יום הכפורים הא ליתא דהא ילפינן יותרת ושתי הכליות בפר העלם מפר כהן משיח דאתו מייתורא דהאי קרא וכן לר''ש בסמוך ילפינן ארבע מתנות בהעלם מכהן משיח הכי נמי נילף עיכובא בהעלם מפר יום הכפורים הילכך נראה לי ועשה דאתי לעיכובא ללמד בכהן משיח ושעירי עבודת כוכבים דכתיבי בהאי קרא מייתורא לומר דמתנותיהם מעכבי דקרבנות דאתי מריבויא דהאי קרא לא ילפינן זה מזה אבל לפירוש רש''י דלקמן אינו יכול להיות תירוץ זה דפירש את בדם לא כתב בהעלם כי אם בכהן משיח וילפינן יום הכפורים ממשיח וכיון דקרבנות דאתו מריבויא גמרינן מהדדי אם כן לישתוק מועשה וניגמר עיכובא מכולהו מפר יום הכפורים מיהו פרש''י אין נראה לר''ת כדמפרש לקמן. ברו''ך. ועוד נ''ל דודאי פר העלם לא ילפינן עיכובא מפר יום הכפורים שהרי אותן פרשיות רחוקות זו מזו אבל פר העלם מפר כהן משיח ילפינן שפיר ליותרת ולשתי הכליות למתן ארבע שסמוכות הפרשיות זו אצל זו. ברוך. לפירוש זה ניחא דלהכי לא ילפינן שבע על טהרו מפר יום הכפורים לפי שהפרשיות רחוקות זו מזו אבל להכי מהני לפר דמיותר למידרש יום הכפורים דילפינן ביה דינין של העלם ולפירוש רש''י נמי דילפינן פר העלם שפיר מפר כהן משיח הא דלא ילפינן שבע דעל טהרו ושמונה דעל הפרכת בפר העלם מפר יום הכפורים היינו טעמא כיון דכתיב ביה והזה שבע על הפרכת וגם ונתן על קרנות אם הוספת לא נתקיים הפסוק ונראה הפסוק שקר אבל ארבע דילפינן בקרנות ממשיח משום דקרנות משמע שפיר טובא לכל הקרנות אחת דהיינו ארבע ובשעירי עבודת כוכבים דיליף משל העלם ויהבינן שבע דעל הפרכת מהיקשא וכן שעירי הרגלים אי לאו מיעוטא משום דלא נכתב בהו כלל עבודת דם אלא כתובין סתם וא''כ אין זה סתירת פסוק ובאימורין דכתיב כל חלבו ואנן מוסיפין יותרת ושתי כליות משום דליכא שום הקטרה בלא יותרת ושתי הכליות. ברו''ך:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source