Le texte Le vocabulaire Les révisions
Zva'him
Daf 36b
יְהֵא חַיָּיב
Traduction
the slaughterer would be liable to receive lashes?
Rachi non traduit
יהא חייב. מלקות:
וְהָתַנְיָא רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר יָכוֹל חַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָהּ בַּדָּרוֹם יְהֵא חַיָּיב תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא תִזְבַּח לַה' אֱלֹהֶיךָ שׁוֹר וָשֶׂה וְגוֹ' כֹּל דָּבָר רָע עַל דָּבָר רָע אַתָּה מְחַיְּיבוֹ וְאִי אַתָּה מְחַיְּיבוֹ עַל חַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָהּ בַּדָּרוֹם תְּרֵי תַּנָּאֵי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה
Traduction
But isn’t it taught in a baraita: Rabbi Yehuda says: One might have thought that with regard to a sin offering that one slaughtered in the south, he would be liable for it. Therefore, the verse states: ''You shall not sacrifice to the Lord your God an ox, or a sheep, that has a blemish, even any evil thing'' (Deuteronomy 17:1), to teach that for slaughtering an evil thing, such as a blemished offering, you deem him liable to receive lashes, but you do not deem him liable for a sin offering that he slaughtered in the south. The Gemara answers: Here too, there are two tanna’im, and they disagree with regard to the opinion of Rabbi Yehuda.
Rachi non traduit
דבר רע. מום בגלוי שהוא מגונה קרי דבר רע בבכורות בפרק על אלו מומין (בכורות דף לז.):
אָמַר רַבִּי אַבָּא וּמוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה שֶׁחוֹזֵר וְקוֹבְעוֹ לְפִיגּוּל
Traduction
§ Rabbi Abba says: Although Rabbi Yehuda says that an offering is rendered not valid if it was slaughtered with the intent that its blood would be left over until the next day, Rabbi Yehuda concedes that if the priest subsequently collected, conveyed, or presented the blood with the intent to sacrifice or partake of the offering beyond its designated time, he then establishes the offering as piggul. The intent to leave it overnight does not prevent it from being rendered piggul, in contrast to intent to sacrifice or partake of it outside its designated area, or performing a sacrificial rite of the Paschal offering or a sin offering not for its own sake, which do prevent the offering from subsequently being rendered piggul (see 29b).
Rachi non traduit
ומודה רבי יהודה. בחישב על מנת להניח שחוזר וקובעו לפיגול אם חזר וחישב בעבודה שניה על מנת לאכול חוץ לזמנו ולא אמרי' כבר נפסל במחשבת הינוח:
אָמַר רָבָא תִּדַּע דְּפִיגּוּל לִפְנֵי זְרִיקָה לָא כְּלוּם הוּא וְאָתְיָא זְרִיקָה וְקָבְעָה לַהּ בְּפִיגּוּל
Traduction
Rava says: Know that this is so, as intent to sprinkle the blood the next day, which renders an offering piggul and which inherently includes the intent to leave the blood over until the next day so that he can then sprinkle it, is nothing before the sprinkling of the blood. And his intent during the slaughter to sprinkle the blood the next day does not render the offering piggul until the blood is sprinkled, and then the sprinkling of the blood comes and establishes the offering as piggul. Clearly, the intent to leave the blood over until the next day does not prevent the offering from subsequently being rendered piggul.
Rachi non traduit
אמר רבא תדע. דמחשבת הינוח לרבי יהודה לאו כמחשבת חוץ למקומו ושלא לשמו היא לאפוקי מידי פיגול דהא פיגול דשוחט על מנת לזרוק את דמו למחר לפני זריקה לאו כלום היא ואין המחשבה מועלת עד שיזרק הדם היום דבעינן קרב כל מתיריו ומיהו מחשבה קמייתא מחשבת הינוח הוי וכי זריק ליה אתיא זריקה וקבעי ליה ולא אמרי' הואיל ומעיקרא פיגול לא חיילא איפסיל ליה במחשבת הינוח וכי זריק ליה או בפיגול או בשתיקה לא ליחול פיגול:
וְלָא הִיא הָתָם הוּא חֲדָא מַחְשָׁבָה הִיא הָכָא תְּרֵי מַחְשָׁבוֹת
Traduction
The Gemara rejects Rava’s proof: But it is not so that this is a valid proof, as there, with regard to standard piggul intent, it is one intent that is established with the sprinkling of the blood. By contrast, here, where he initially had intent to leave the blood until the next day and subsequently had intent to sprinkle it beyond its designated time, there are two separate intents. Therefore, since an improper intent already exists, the offering cannot thereafter be rendered piggul.
Rachi non traduit
התם חד מחשבה. דלא שינה מחשבתו הראשונה והיא היתה לשם פיגול:
תרי מחשבות. והאחד שם פסול לה ולא שם פיגול:
אֵיתִיבֵיהּ רַב הוּנָא לְרַבִּי אַבָּא לִיתֵּן אֶת הַנִּיתָּנִין לְמַעְלָה לְמַטָּה לְמַטָּה לְמַעְלָה לְאַלְתַּר כָּשֵׁר חָזַר וְחִישֵּׁב חוּץ לִמְקוֹמוֹ פָּסוּל וְאֵין בּוֹ כָּרֵת חוּץ לִזְמַנּוֹ פִּיגּוּל וְחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת
Traduction
Rav Huna raised an objection to Rabbi Abba from a baraita: If one slaughtered an offering with the intent to place the blood that is to be placed above the red line below the red line, or to place the blood that is to be placed below the red line above the red line, and he had intent to do so immediately, i.e., on the same day, then it is valid, as such intent does not disqualify the offering. If he then had intent to sacrifice the offering outside its designated area, it is disqualified, but there is no liability to receive karet for it. If he had intent to sacrifice it beyond its designated time, then it is rendered piggul, and one is liable to receive karet for it.
Rachi non traduit
כשר. כדאמרינן במתני' לדברי הכל:
לְמָחָר פָּסוּל חָזַר וְחִישֵּׁב בֵּין חוּץ לִזְמַנּוֹ בֵּין חוּץ לִמְקוֹמוֹ פָּסוּל וְאֵין בּוֹ כָּרֵת תְּיוּבְתָּא דְּרַבִּי אַבָּא תְּיוּבְתָּא
Traduction
The baraita continues: If one had intent to place the blood that is to be placed above the red line below the red line or vice versa the next day, then it is disqualified, due to his intent to leave it overnight, in accordance with the statement of Rabbi Yehuda. In this case, if he then had intent to sacrifice the same offering either beyond its designated time or outside its designated area, it is disqualified, and there is no liability to receive karet for it. Evidently, intent to leave it overnight prevents the offering from subsequently being rendered piggul. The Gemara concludes: The refutation of the opinion of Rabbi Abba is indeed a conclusive refutation.
Rachi non traduit
למחר פסול. חישב ליתן למחר את הניתנין למטה למעלן ואוקי בפרק שני משום מחשבת הינוח כרבי יהודה ולא משום מחשבת נתינת מחר דא''כ פיגול מיבעיא ליה אלמא לא הוי פיגול דזריקה דלא כשר באכילה לא אתיא לידי פיגול וקתני חזר וחישב בו אלמא לא מיקבע תו פיגול:
אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר רָבִינָא בַּר סֵילָא חִישֵּׁב שֶׁיֹּאכְלוּהוּ טְמֵאִים לְמָחָר חַיָּיב אָמַר רָבָא תִּדַּע דְּבָשָׂר לִפְנֵי זְרִיקָה לָא חֲזֵי וְכִי מְחַשֵּׁב בֵּיהּ מִיפְּסִיל
Traduction
§ Rav Ḥisda says that Ravina bar Sila says: If one slaughtered an offering with intent that impure individuals would eat the meat of the offering the next day, one is liable to receive karet due the prohibition of piggul. Although impure individuals are not fit to partake of the meat, this is nevertheless considered intent to partake of it beyond its designated time. Rava says: Know that this is so, as meat prior to the sprinkling of the blood is not fit to be eaten, and when one has improper intent with regard to it, it is disqualified. Clearly, intent to partake of a forbidden item beyond its designated time renders the offering piggul.
Rachi non traduit
חישב שיאכלוהו טמאים למחר. פיגול ולא אמרינן לאו מחשבה היא דאכילת טמאים לא חזיא והוי כמחשב מחשבת פסול:
תדע. דמחשבת אכילת פסול לא מפקא מידי פגול בר מחשבת חוץ למקומו (ולזמנו) דהא בשר לפני זריקה לא חזי לאכילה וכי מחשב ביה בשחיטה ע''מ לאוכלה למחר מפגיל דהשתא אכילה פסולה היא בלא שום פיגול:
Tossefoth non traduit
שיאכלוהו טמאים. לא דמי לאכילת כלבים דבטמאים מיפסיל קודם אכילה משעת נגיעה ואפי' תחב לו חבירו מ''מ בהך (מחשבה אכילת) דבר אחר גורם לו שבלא אכילה יכול לפוסלו בנגיעה:
וְלָא הִיא הָתָם זָרֵיק וּמִיחֲזֵי הָכָא לָא מִיחְזֵי כְּלָל
Traduction
The Gemara rejects Rava’s proof: But it is not so, as there, with regard to standard piggul intent, he sprinkles the blood, and the meat is rendered fit to be eaten the next day. By contrast, here, it is not rendered fit to be eaten by impure individuals at all. Therefore, such intent is not considered significant intent to consume the meat after its designated time.
Rachi non traduit
התם זריק ומיחזי. ואשתכח דלמחר אי לאו משום פיגול הוה חזיא לאכילה:
אָמַר רַב חִסְדָּא מַרְגְּלָא בְּפוּמֵּיהּ דְּרַב דִּימִי בַּר חִינָּנָא בְּשַׂר פֶּסַח שֶׁלֹּא הוּצְלָה וְלַחְמֵי תוֹדָה שֶׁלֹּא הוּרְמוּ חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם טוּמְאָה
Traduction
Rav Ḥisda says that Rav Dimi bar Ḥinnana was wont to say the following halakha: With regard to the meat of a Paschal offering that was not roasted, and the loaves of a thanks offering from which the priests’ portion was not separated, although it is prohibited for them to be eaten, nevertheless one is liable to receive karet due to violating the prohibition against eating them in a state of impurity.
Rachi non traduit
שלא הורמה. ד' חלות הנתרמות לכהן מארבעה מינין שבה דכתיב והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה וגו' (ויקרא ז':י''ד):
משום טומאה. אם אכלן בטומאת הגוף ואע''ג דקי''ל שאין ניתר לטהורים אין חייבין עליו משום טומאה האי כיון דאיזרק דם ניתר לטהורין קרינן ביה ואע''ג דאין פסח נאכל אלא צלי וחלות התודה עד שיורמו:
Tossefoth non traduit
בשר פסח שלא הוצלה. הא דתניא בהקומץ רבה (מנחות דף כה:) דשאין ניתר לטהורים אין חייבין עליו משום טומאה היינו בדבר שצריך היתר מזבח כגון בשר שנטמא לפני זריקה ולא דמי לבשר פסח שלא הוצלה ולחמי תודה שלא הורמו וצריך לדקדק דהכא דרשינן אשר לה' לרבות אימורי קדשים קלים לטומאה והתם מוקמינן ליה לרבות לן ויוצא:
אָמַר רָבָא תִּדַּע דְּתַנְיָא אֲשֶׁר לַה' לְרַבּוֹת אֵימוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּים לְטוּמְאָה
Traduction
Rava said: Know that this is so, as it is taught in a baraita: The verse states: ''But the soul that eats of the flesh of the sacrifice of peace offerings that pertain to the Lord, having his impurity upon him, that soul shall be cut off from his people'' (Leviticus 7:20). The added words ''that pertain to the Lord'' serve to include the sacrificial portions of offerings of lesser sanctity with regard to impurity, teaching that one who partakes of them while impure is liable to receive karet.
Rachi non traduit
ה''ג אשר לה' לרבות אימורי קדשים קלים לטומאה. והנפש אשר תאכל מבשר זבח השלמים אשר לה':
לטומאה. להתחייב כרת האוכלן בטומאת הגוף דאשר לה' יתירא הוא למידרש ביה דבר שהוא עולה לגבוה:
אַלְמָא אַף עַל גַּב דְּלָאו בְּנֵי אֲכִילָה נִינְהוּ חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם טוּמְאָה הָכָא נָמֵי אַף עַל גַּב דְּלָאו בְּנֵי אֲכִילָה נִינְהוּ חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם טוּמְאָה
Traduction
Apparently, even though they are not fit for consumption, one is liable to receive karet due to violating the prohibition against eating them in ritual impurity. Here too, with regard to the meat of a Paschal offering that was not roasted, and the loaves of a thanks offering from which the priests’ portion was not separated, even though they are not fit to be eaten, one is liable to receive karet due to violating the prohibition against eating them in impurity.
וְלָא הִיא הָתָם אֵימוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּים חֲזוּ לְגָבוֹהַּ לְאַפּוֹקֵי בְּשַׂר פֶּסַח שֶׁלֹּא הוּצְלָה וְלַחְמֵי תוֹדָה שֶׁלֹּא הוּרְמוּ דְּלָא חֲזוּ לָא לְגָבוֹהַּ וְלָא לְהֶדְיוֹט
Traduction
The Gemara rejects Rava’s proof: But it is not so, as there, the sacrificial portions of offerings of lesser sanctity that are burned on the altar are at least fit for the Most High, i.e., for the consumption of the altar, and therefore one is liable to receive karet for eating them while ritually impure. This is to the exclusion of the meat of a Paschal offering that was not roasted and the loaves of a thanks offering from which the priests’ portion was not separated, which are not fit at all, not for the Most High, and not for an ordinary person.
לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא הָא אֵימוּרִין לָא חֲזוּ וְלָא הִיא הָנָךְ חֲזוּ לְמִילְּתַיְיהוּ וְהָנֵי לָא חֲזוּ כְּלָל
Traduction
The Gemara presents another version of the proof and its rejection: But the sacrificial portions are not fit, and yet one is liable if he consumes them while impure. The Gemara responds: But it is not so, since these sacrificial portions are fit for their matters, and these, i.e., the meat of a Paschal offering that was not roasted and the loaves of a thanks offering from which the priests’ portion was not separated, are not fit at all.
הֲדַרַן עֲלָךְ כָּל הַפְּסוּלִין
Traduction
MISHNA: Beit Shammai say: With regard to all the offerings whose blood is to be placed on the external altar, even those that require that the blood be sprinkled on two opposite corners of the altar so that it will run down each of its four sides, in a case where the priest placed the blood on the altar with only one placement, he facilitated atonement. And in the case of a sin offering, which requires four placements, one on each of the four corners of the altar, at least two placements are necessary to facilitate atonement. And Beit Hillel say: Even with regard to a sin offering, in a case where the priest placed the blood with one placement, he facilitated atonement after the fact.
מַתְנִי' בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים כָּל הַנִּיתָּנִין עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן שֶׁנָּתַן בְּמַתָּנָה אַחַת כִּיפֵּר וּבְחַטָּאת שְׁתֵּי מַתָּנוֹת וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אַף חַטָּאת שֶׁנְּתָנָהּ מַתָּנָה אַחַת כִּיפֵּר
Traduction
Therefore, since the priest facilitates atonement with one placement in all cases other than a sin offering according to Beit Shammai, and even in the case of a sin offering according to Beit Hillel, if he placed the first placement in its proper manner, and the second with the intent to eat the offering beyond its designated time, he facilitated atonement. Since the second placement is not indispensable with regard to achieving atonement, improper intent while performing that rite does not invalidate the offering.
Rachi non traduit
מתני' בית שמאי אומרים. מתנה אחת. זריקה אחת כיפר אע''פ שרובן טעונים שתי מתנות שהן ארבע:
ובחטאת שתי מתנות. מתנות אצבע ממש ובגמרא יליף טעמא:
לְפִיכָךְ אִם נָתַן אֶת הָרִאשׁוֹנָה כְּתִיקְנָהּ וְאֶת הַשְּׁנִיָּה חוּץ לִזְמַנָּהּ כִּיפֵּר
Traduction
And based on the same reasoning, if he placed the first placement with the intent to eat the offering beyond its designated time and he placed the second placement with the intent to eat the offering outside its designated area, the second of which does not render an offering piggul, the offering is piggul, an offering disqualified by improper intention, and one is liable to receive excision from the World-to-Come [karet] for its consumption. This is because the intent that accompanied the second placement does not supersede the piggul status of the offering.
Rachi non traduit
לפיכך. חטאת וכל הזבחים לבית הלל ולבית שמאי שאר זבחים חוץ מחטאת:
נתן את הראשונה כתקנה. בשתיקה ואת השניה במחשבת אכילת בשר חוץ לזמנו כיפר וכשר הקרבן שכבר ניתר הקרבן ליקרב על ידי מתנה ראשונה ואין השניה מתרת את הבשר לפיכך אינה מפגלת:
וְאִם נָתַן אֶת הָרִאשׁוֹנָה חוּץ לִזְמַנָּהּ וְאֶת הַשְּׁנִיָּה חוּץ לִמְקוֹמָהּ פִּיגּוּל וְחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת
Traduction
All this applies to those offerings whose blood is to be placed on the external altar. But with regard to all the offerings whose blood is to be placed on the inner altar, if the priest omitted even one of the placements, it is as though he did not facilitate atonement. Therefore, if he placed all the placements in their proper manner, and one placement in an improper manner, i.e., with the intent to eat the offering beyond its designated time, the offering is disqualified, as it is lacking one placement; but there is no liability for karet for one who partakes of the offering, as the improper intention related to only part of the blood that renders the offering permitted for consumption, and an offering becomes piggul only when the improper intention relates to the entire portion of the offering that renders it permitted for consumption.
Rachi non traduit
פיגול וחייבין עליו כרת. שאין מחשבת חוץ למקומו דשניה מוציאתו מידי פיגול שכבר הוקבע בראשונה שכבר קרבו כל מתיריו:
כָּל הַנִּיתָּנִין עַל הַמִּזְבֵּחַ הַפְּנִימִי שֶׁאִם חִיסֵּר אַחַת מִן הַמַּתָּנוֹת כְּאִילּוּ לֹא כִּיפֵּר לְפִיכָךְ נָתַן כּוּלָּן כְּתִיקְנָן וְאַחַת שֶׁלֹּא כְּתִיקְנָהּ פְּסוּלָה וְאֵין בּוֹ כָּרֵת
Traduction
GEMARA: The Sages taught in a baraita: From where is it derived with regard to those offerings whose blood is placed on the external altar, that if the priest placed the blood with one placement, he facilitated atonement? The verse states: ''And the blood of your offerings shall be poured upon the altar of the Lord your God'' (Deuteronomy 12:27), indicating that a single pouring of blood suffices. The Gemara asks: But does this verse come to teach this halakha? That verse is necessary for that which is taught in another baraita discussing a different matter:
Rachi non traduit
שחיסר אחת מכל המתנות לא כיפר. כדיליף בברייתא בגמרא:
לפיכך. הואיל וכולן מתירות אין זו מתרת בלא זו ואין זו מפגלת בלא זו ואם נתן כולן כתקנן בשתיקה ואחת שלא כתקנה כגון שנתנה במחשבת חוץ למקומו או חוץ לזמנו פסול שלא ניתר בראשונות ואין בו כרת שאין האחרונה מפגלתו דקסבר אין מפגלין בחצי מתיר:
גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן מִנַּיִן לְנִיתָּנִין עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן שֶׁנְּתָנָן בְּמַתָּנָה אַחַת שֶׁכִּיפֵּר תַּלְמוּד לוֹמַר וְדַם זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ וְהַאי לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא הַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא
Traduction
Rachi non traduit
גמ' ישפך. שפיכה אחת משמע דלא כתיב סביב דילפינן מיניה שתי מתנות שהן ארבע בפרק איזהו מקומן:
Tossefoth non traduit
מנין לניתנין על מזבח החיצון שנתנן מתנה אחת כיפר כו'. לכאורה אתיא כבית שמאי דבית הלל כיון דמכשרי בחטאת לקמן וכפר אע''פ שלא נתן אלא אחד לא צריך קרא לשאר קרבנות וכן משמע בסוף שמעתין דקאמר וכל הנך תנאי דמפקי ליה להאי ודם זבחיך ישפך לדרשא אחרינא כל הניתנין על מזבח החיצון שנתנן במתנה אחת שכיפר מנא להו סברי לה כבית הלל דאמרי אף חטאת שנתנה במתנה אחת כיפר וילפי כולהו מחטאת ונראה דאתיא אפי' כב''ה וקסבר האי תנא דלא ילפינן מחטאת משום דשתי מתנות שהן ארבע דשאר קרבנות ילפי' בפ' איזהו מקומן (לקמן זבחים דף נג:) מדכתיב סביב והוה אמינא שתים עשאן הכתוב כמתנה אחת ולא כיפר אי נמי משום דטובא סביב כתיבי ושנה לעכב ולקמן נמי אמרי' וכפר וכפר וכפר מפני הדין כו' מה דמים האמורים למטה שנתנן מתנה אחת כיפר אף דמים שלמעלה כן ולמטה מנא לן אם לא מודם זבחיך ישפך אלמא דבית הלל נמי דרשי ליה ומיהו יש לדחות ונראה לי (תוספת) דשאר זבחים ידע מדלא שנה בהן לעכב אבל חטאת לא נכשיר מטעמא דלא שנה אלא פשיטא ליה דגמר חטאת חיצון מחטאת פנימי לעכב אי לא אשכחן בעלמא דמצינן למיגמר מיניה דמתנה אחת כיפר א''כ על כרחיך לב''ש בעי הכא מנין דנגמר מחטאת דבעי שתי מתנות אע''ג דחטאת חמירא גילוי מילתא היא ללמוד סתום מן המפורש דאי לבית הלל מאי בעי מנין הא לא שנה לעכב ומהאי טעמא לא מצי למיבעי יהא כשרה בדיעבד בולא כלום דכפרה בכדי לא אשכחן:
ברו''ך ע''כ:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source