Vayedaber

הָא חִישֵּׁב בָּאֵימוּרִין נִתְפַּגְּלוּ אֵימוּרִין עַצְמָן

Traduction

derive instead as follows: But if he intended, with regard to the sacrificial portions of the bulls, to burn them beyond their designated time, the sacrificial portions themselves are rendered piggul, and one is liable to receive karet for eating them. The flesh of the bulls is never rendered piggul.

Rachi non traduit

אימורין עצמן. יותרת הכבד והכליות אבל לא בשר שאין מתפגל בדבר שהוא גופו זבח אלא דבר המפגל דכיון דלא חשיב אכילה לענין פיגול לא חשיב נמי אכילה לענין איפגולי:

תָּא שְׁמַע פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים מוֹעֲלִין בָּהֶן מִשֶּׁהוּקְדְּשׁוּ נִשְׁחֲטוּ הוּכְשְׁרוּ לִיפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם וּבִמְחוּסַּר כִּיפּוּרִים וּבְלִינָה

Traduction

The Gemara suggests: Come and hear a proof from a mishna (Me’ila 9a): In the case of the bulls that are burned and the goats that are burned, one who derives benefit from them is liable for misuse of consecrated property from the time that they were consecrated. Once they were slaughtered, they are susceptible to being rendered disqualified for sacrifice through contact with one who immersed that day, and through contact with one who has not yet brought an atonement offering, and through being left overnight without the requirements of the offering having been fulfilled.

Rachi non traduit

הוכשרו. נתקנו לקבוע פסולין הללו:

בטבול יום ובמחוסר כיפורים. אם נגעו בהן:

מַאי לָאו לִינַת בָּשָׂר וּשְׁמַע מִינַּהּ מִגּוֹ דְּפָסְלָה בְּלִינָה פָּסְלָה בָּהּ מַחְשָׁבָה

Traduction

The Gemara derives: What, is it not referring to the flesh being left overnight, which would render it not valid? And conclude from the mishna that since the flesh is rendered disqualified by being left overnight, the flesh is also rendered disqualified by the intention to burn the sacrificial portions the next day, i.e., it is subject to piggul, which is in accordance with the statement of Rabbi Elazar.

Rachi non traduit

מאי לאו לינת בשר. קתני שאם לן נפסל וה''ה למחשבת לינה שפוסלת בבשר ונהי נמי דהיכא דחישב אבשר עצמו לא תדוק מינה דהא מחשבה בדבר שדרכו לאכול בעי וברייתא לעיל נמי תניא בהדיא ושוין שאם חישב לאכול פרים לא עשה כלום אפילו לפסול מיהו הא דייקינן מינה דמחשבת לינת אימורים מפגלת הבשר כרבי אלעזר:

מדפסלה לינה. פסלה נמי מחשבת לינה:

Tossefoth non traduit

וש''מ מיגו דפסלה בה לינה פסלה בה מחשבה. תימה דלישני כדמשני לקמן פרק טבול יום (זבחים דף קד:) דלמא מחשבה לא פסלה לינה פסלה וי''ל משום דלא בעי למפשט הא דבעי ר' ירמיה פ' טבול יום לינה מהו שתועיל בפרים הנשרפים ועוד י''ל דקסבר הש''ס דאי לינה מועלת מועיל פיגול לענין דאם פיגל באימורים פיגל הבשר לכל הפחות:

לָא לִינַת אֵימוּרִים הָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא כּוּלָּן מוֹעֲלִין בָּהֶן עַל בֵּית הַדֶּשֶׁן עַד שֶׁיּוּתַּךְ הַבָּשָׂר מִכְּלָל דְּרֵישָׁא לִינַת בָּשָׂר מִידֵּי אִירְיָא הָא כִּדְאִיתַהּ וְהָא כִּדְאִיתַהּ רֵישָׁא אֵימוּרִים וְסֵיפָא בָּשָׂר

Traduction

The Gemara responds: No, it is referring to leaving overnight the sacrificial portions of the offering, not the flesh. Likewise, only the sacrificial portions are rendered piggul by intent to eat them after their designated time. The Gemara asks: But from the fact that the latter clause teaches: One who derives benefit from all of them by the place of the ashes where they are burned is liable for misuse of consecrated property until the flesh is completely scorched, it may be inferred that the first clause of the mishna is also referring to the flesh being left overnight. The Gemara answers: Are the cases comparable? This case is as it is, and that case is as it is. The first clause is referring to the sacrificial portions that are consumed on the altar, and the latter clause is referring to the flesh.

Rachi non traduit

לא לינת אימורים. דקתני דפסלה האימורים נפסלים בלינה קתני ודכוותה פשוט מינה דמחשבת לינת אימורים מפגלת באימורין:

עד שיתיך את הבשר. גרסינן במס' מעילה ול''ג משיותך דא''כ הוה ליה דבר שנעשית מצותו ואין מועלין בו אבל עד שיתיך דאכתי אית בהו צורך עבודת גבוה קרי בהו מקדשי ה':

מוֹתֵיב (רָבָא) [רַבָּה] וְאֵלּוּ שֶׁאֵין מְפַגְּלִין וְאֵין מִתְפַּגְּלִין צֶמֶר שֶׁבְּרָאשֵׁי כְבָשִׂים וּשְׂעַר שֶׁבִּזְקַן תְּיָישִׁים וְהָעוֹר וְהָרוֹטֶב וְהַקֵּיפֶה וְהָאָלָל וְהַמּוּרְאָה וְהָעֲצָמוֹת וְהַגִּידִין וְהַקְּרָנַיִם וְהַטְּלָפַיִם וְהַשְּׁלִיל וְהַשִּׁילְיָא וַחֲלֵב הַמּוּקְדָּשִׁין וּבֵיצֵי תוֹרִין

Traduction

Rabba raises an objection to the opinion of Rabbi Elazar from a baraita: And these are portions of the offering that do not render an offering piggul, and they do not become piggul: The wool that is on the head of the lambs, the hair that is in the beard of the goats, the hide, the gravy, the spices that amass at the bottom of the pot together with small amounts of meat, a tendon in the neck, the crop, the bones, the tendons, the horns, the hooves, the fetus, the placenta, the milk of sacrificial animals, and the eggs of doves.

Rachi non traduit

ולא מתפגלין. לקמיה מפרש ליה:

צמר שבראשי כבשים ושער שבזקן תישים. איצטריך לאשמועינן דלא מהניא מחשבה בהו משום דעור הראש קרב עם הראש שאינו בכלל הפשט כדתניא בהשוחט (חולין דף כז.) מנין לרבות הראש שכבר הותז ומהניא ביה מחשבת הקטרה בהנך מיהא לא מהניא מחשבה אם חישב להקטיר למחר דלאו דרכו להקטיר הוא דגבי אם עלו ירדו קא תני להו בפ' המזבח (לקמן זבחים דף פה:):

והמוראה. של עוף והאלל של בהמה והעובר ל''ג דהיינו שליל:

וחלב המוקדשין. חלב שבדדי נקבה:

[כּוּלָּן] לֹא מְפַגְּלִין וְלֹא מִתְפַּגְּלִין וְאֵין חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּיגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא וְהַמַּעֲלֶה מֵהֶן בַּחוּץ פָּטוּר

Traduction

The baraita continues: All of these do not render other items piggul in the case of intent to consume them after their designated time, and they are not rendered piggul, and one is not liable to receive karet for them, neither due to the prohibition of piggul, nor the prohibition of notar, nor the prohibition against partaking of the meat while ritually impure. And one who offers up one of these outside the Temple is exempt, since they are not fit to be sacrificed on the altar.

Rachi non traduit

הכי גרסי' לברייתא הכא ובתוספתא כך שנוייה כולן לא מפגלין ולא מתפגלין ואין חייבין עליהן משום פיגול נותר וטמא והמעלה מהן בחוץ פטור:

מַאי לָאו לֹא מְפַגְּלִין הַזֶּבַח וְלֹא מִתְפַּגְּלִין מֵחֲמַת זֶבַח

Traduction

Rabba explains: What, does the baraita not mean that all of these items do not render the offering piggul if one intends to partake of them beyond the designated time, and they are also not rendered piggul due to the rest of the offering having been rendered piggul? This includes the fetus and placenta, and is therefore not in accordance with the statement of Rabbi Elazar that the rest of the offering does render them piggul.

Rachi non traduit

ה''ג לגירסא דגמ' מאי לאו לא מפגלין את הזבח ולא מתפגלין מחמת הזבח לא לא מפגלין את הזבח ולא מתפגלים מחמת עצמן אי הכי הא דקתני סיפא כולן לא מפגלים ולא מתפגלין הא תו למה לי וליטעמיך אין חייבין עליהן משום פיגול תו למה לי אלא איידי דבעי למיתני נותר וטמא תנא פגול ה''נ איידי דבעי למיתני המעלה מהן כו'. אין חייבין עליהן משום פיגול אם חישב בזבח פיגול ואכל מאלו והמעלה מהן בחוץ פטור דאין ראויין לפתח אהל מועד [וה''פ] מאי לאו אין מפגלין את הזבח אם זרק ע''מ לאכול או להקטיר מאלו חוץ לזמנם הזבח כשר:

ולא מתפגלין מחמת הזבח. אם חישב לאכול מבשר הזבח או להקטיר (מחמת) אימורין חוץ לזמנו ולא נתפגלו אלו ליענש באכילתו כרת ותיובתא דר''א דהכא שליל ומוראה תנן:

מחמת זבח. מתפגלין מחמת מחשבת עצמן לא מתפגלין:

לָא לֹא מְפַגְּלִין אֶת הַזֶּבַח וְלֹא מִתְפַּגְּלִין מֵחֲמַת עַצְמָן אִי הָכִי הָא דְּקָתָנֵי סֵיפָא כּוּלָּן לֹא מְפַגְּלִין וְלֹא מִתְפַּגְּלִין הָא תּוּ לְמָה לִי

Traduction

The Gemara responds: No, it means, that they do not render the offering piggul, and they are not rendered piggul due to themselves if one had intent to partake of them beyond the designated time. But such intent with regard to the offering can render them piggul. The Gemara asks: If so, concerning that which is taught in the latter clause: All of these do not render other items piggul and they are not rendered piggul, why do I also need this? Doesn’t it teach that they are not rendered piggul due to the rest of the offering?

Rachi non traduit

הא תו למה לי. לאו לאיתויי דאף מחמת זבח אין מתפגלין:

וְלִיטַעְמָיךְ אֵין חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּיגּוּל הָא תּוּ לְמָה לִי אֶלָּא אַיְּידֵי דְבָעֵי לְמִיתְנָא נוֹתָר וְטָמֵא תְּנָא פִּיגּוּל

Traduction

The Gemara answers: And according to your reasoning that the additional statement is necessary, then with regard to that which it says a third time: One is not liable to receive karet for them due to the prohibition of piggul, why do I also need this? Rather, the third statement does not teach an additional halakha, but since the tanna wants to teach that one is not liable to receive karet due to violating the prohibition of notar and the prohibition against partaking of the meat while ritually impure, he taught the halakha with regard to piggul as well.

Rachi non traduit

וליטעמיך אין חייבין עליהם משום פיגול. פעם שלישית למה לי למיתני הא מאי תיתי לאשמועינן לדידך אלא על כרחך משנה לאו דוקא אלא אגררא דטמא ונותר נסבה לרבי אלעזר נמי משנה שניה לא תיקשי דאגררא דהמעלה מהן בחוץ נסבה:

הָכָא נָמֵי אַיְּידֵי דְבָעֵי לְמִיתְנֵי הַמַּעֲלֶה מֵהֶן בַּחוּץ תְּנָא נָמֵי וְכוּלָּן לֹא מְפַגְּלִין וְלֹא מִתְפַּגְּלִין

Traduction

Here too, it can be explained similarly: Since the tanna wants to teach the halakha that one who offers up one of these items outside the Temple is exempt, he also taught: And all of these do not render other items piggul and they are not rendered piggul. It may be that the rest of the offering does in fact render them piggul, as Rabbi Elazar stated.

רָבָא אָמַר אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא הַשּׁוֹחֵט אֶת הַמּוּקְדָּשִׁים לֶאֱכוֹל שְׁלִיל אוֹ שִׁילְיָא בַּחוּץ לֹא פִּיגֵּל וְהַמּוֹלֵק אֶת הַתּוֹרִים לֶאֱכוֹל בֵּיצֵיהֶם בַּחוּץ לֹא פִּיגֵּל

Traduction

Rava says: We learn in accordance with the statement of Rabbi Elazar in the mishna as well: One who slaughters sacrificial female animals with the intent to eat the fetus of those animals or their placenta outside their designated area has not rendered the offering piggul. And one who pinches doves, i.e., slaughters them for sacrifice by cutting the napes of their necks with his fingernail, with the intent to eat their eggs that are still in their bodies outside their designated area, has not rendered the offering piggul.

Rachi non traduit

אף אנן נמי תנינא. כרבי אלעזר דשליל ושיליא מתפגלין ולא מפגלין:

לא פיגל. משמע לא את עצמן ולא את הזבח:

Tossefoth non traduit

לאכול שליל או שיליא בחוץ לא פיגל. הוא הדין למחר:

וַהֲדַר תָּנֵי חֲלֵב הַמּוּקְדָּשִׁין וּבֵיצֵי תוֹרִים אֵין חַיָּיב עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּיגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא הָא שְׁלִיל וְשִׁילְיָא חַיָּיבִים

Traduction

And then it is taught: One who consumes the milk of sacrificial female animals or the eggs of doves is not liable to receive karet for it due to the prohibition of piggul, nor due to the prohibition of notar, nor due to the prohibition against partaking of the meat while ritually impure. But it can be inferred that one who partakes of the fetus or placenta, which are not mentioned, is liable to receive karet due to the prohibition of piggul.

Rachi non traduit

הא שליל ושיליא חייבין. עליהן משום פיגול אלמא מתורת מפגל אפקעינהו מתורת מתפגל לא אפקעינהו:

Tossefoth non traduit

הא שליל ושליא חייבין אלא ש''מ כאן מחמת זבח כו'. וא''ת אכתי נותר וטמא קשיא דמשמע הכא (דוקא) [דיוקא] דאשליל ושיליא חייבין משום נותר וטמא וברייתא דלעיל קתני ואין חייבין עליהם משום פיגול ונותר וטמא וי''ל דלעולם אין חייבין אשליל ושיליא משום נותר וטמא והאי (דשירייה) [דשיירינהו] משום פיגול:

אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ כָּאן מֵחֲמַת הַזֶּבַח כָּאן מֵחֲמַת עַצְמָן שְׁמַע מִינַּהּ

Traduction

Rather, isn’t it correct to conclude from the mishna that here, they are rendered piggul due to the offering, and there, due to themselves, i.e., if he had improper intent concerning them, then they are not rendered piggul. The Gemara affirms: Conclude from the mishna that it is so.

Rachi non traduit

מחמת זבח. מתפגלין מחמת מחשבת עצמן לא מתפגלין:

תְּנַן הָתָם וּבַעֲלֵי מוּמִין רַבִּי עֲקִיבָא מַכְשִׁיר בְּבַעֲלֵי מוּמִים

Traduction

§ The baraita cited by Rabba is now discussed in a different context: We learned in a mishna there (84a) that if disqualified offerings are nevertheless brought upon the altar, they are removed, and blemished animals are also included in this halakha. Rabbi Akiva deems blemished animals fit, and if they were brought upon the altar they are not removed.

Rachi non traduit

תנן התם. גבי אם עלו לא ירדו בפרק המזבח:

מכשיר. אם עלו שלא ירדו:

אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לֹא הִכְשִׁיר רַבִּי עֲקִיבָא אֶלָּא בְּדוּקִּין שֶׁבָּעַיִן הוֹאִיל וּכְשֵׁירִים בְּעוֹפוֹת וְהוּא שֶׁקָּדַם הֶקְדֵּישָׁהּ אֶת מוּמָהּ

Traduction

Rabbi Ḥiyya bar Abba says that Rabbi Yoḥanan says: Rabbi Akiva deemed fit only an animal with a blemish on the cornea of the eye and similar blemishes that are not noticeable, since they are valid in the case of birds. And in addition, this is the halakha provided that its consecration preceded its blemish, i.e., when the animal was consecrated it was still entirely fit.

Rachi non traduit

וכשרין בעופות. לכתחילה שאין פוסל בהן אלא חסרון אבר כגון יבש גפה נסמית עינה (ויצאת) או נקטעה רגלה משום הקריבהו נא לפחתך כדמפרש בבכורות:

דוקין. טיילא בלע''ז לשון או דק (ויקרא כא) כמו הנוטה כדוק (ישעיהו מ':כ''ב) [אבל] דוקין שבעין לא פסלי בהו ואע''ג דמום גמור הוא לא נאמרו מומין אלא בבהמה דכתיב תמים זכר בבקר בכשבים ובעזים (ויקרא כ''ב:י''ט) מיניה דרשי' (מנחות דף כה.) תמות וזכרות בבהמה ואין תמות וזכרות בעופות הואיל וכשרין בעופות לכתחלה בבהמה אם עלו לא ירדו:

והוא שקדם הקדשן את מומן. אבל קדם מומן את הקדשן לא חלה עליהן קדושת מזבח מעולם אלא קדושת דמים ואין המזבח מקדש פסולין אלא שנראו לו כדמפרש בפ' המזבח:

Tossefoth non traduit

אלא בדוקין שבעין הואיל וכשרים בעופות. לאו דוקא דוקין שבעין דה''ה שאר מומין שאינן מחוסרי אבר כדאמר בפרק קמא דקדושין (דף כד:) דוקא יבש גפה ונסמית עינה אי נמי שאר מומין פסלי מדרבנן ומה שפי' בקונטרס דמחוסר אבר פסול בעוף משום הקריבהו נא לפחתך בחנם פירש דבהדיא דריש לה בקדושין (ג''ז שם) מדכתיב מן העוף ולא כל העוף:

אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא וּמוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא בְּעוֹלַת נְקֵבָה דִּכְמַאן דִּקְדַם מוּמָהּ לְהֶקְדֵּישָׁהּ דָּמֵי

Traduction

Rabbi Ḥiyya bar Abba says: And Rabbi Akiva concedes with regard to a female burnt offering that was brought upon the altar that since a burnt offering may be only a male animal, it is comparable to a case where its blemish preceded its consecration, since the disqualifying factor was there from the outset. Therefore, if it was brought upon the altar it must be removed.

Rachi non traduit

ומודה ר''ע בעולת בהמה נקבה. שתרד ואע''פ שכשרה בעופות לכתחילה מ''ט דכמאן דקדם מומה להקדישה הוא שאין לך מום בעולה גדול מזה דכל עולה זכר הוא:

מֵתִיב רַבִּי זֵירָא הַמַּעֲלֶה מֵהֶן בַּחוּץ פָּטוּר הָא מֵאִימָּן חַיָּיב וְהֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בְּעוֹלַת נְקֵבָה

Traduction

Rabbi Zeira raises an objection to this from the baraita cited by Rabba: One who offers up one of these outside the Temple is exempt, as they are not fit to be sacrificed on the altar. But it can be inferred that if he were to sacrifice from the flesh of the mother of one of these outside the Temple, he would be liable. And how can you find these circumstances? It is only in the case of a female burnt offering. This is because with regard to a peace offering, which may also be from a female animal, its flesh is not burned on the altar but is eaten. Therefore, there would be no liability for sacrificing it outside the Temple.

Rachi non traduit

המעלה מהן בחוץ. בברייתא דלעיל תנן לה וקתני בה שליל ומעלה מהן משמע מבשרו פטור דלאו גופיה דזיבחא הוא ולא חזי להקרבה כדתניא בבהמה המקשה (חולין דף עה.) מה יותרת כבד וכליות האמורים באשם מוצא מכלל שליל אף כל מוצא מכלל שליל:

הא מבשר אימן חייב:

והיכי משכחת לה בעולת נקבה. דאילו בשלמים המעלה מבשר בחוץ פטור דלא מתקבל בפנים הוא כדתנן בפרק בתרא (לקמן זבחים דף קיב:) המעלה מבשר חטאת כו':

אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא קָסָבַר רַבִּי עֲקִיבָא עוֹלַת נְקֵבָה אִם עָלְתָה לֹא תֵּרֵד הָא מַנִּי רַבִּי עֲקִיבָא הִיא אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ אִם עָלְתָה תֵּרֵד הָא מַנִּי

Traduction

Rabbi Zeira explains his objection: Granted, if you say that Rabbi Akiva holds with regard to a female burnt offering that if it ascended onto the altar it does not descend, in accordance with whose opinion is this baraita? It is that of Rabbi Akiva. This is because one is liable for sacrificing any offering outside the Temple that may be sacrificed on the altar, including one that was brought upon the altar inappropriately but is not removed. But if you say that with regard to a female burnt offering if it ascended the altar it must descend, and it entirely lacks the status of an offering fit to be sacrificed on the altar, in accordance with whose opinion is this baraita?

Rachi non traduit

הא מני ר''ע היא. דכיון דבפנים אם עלתה לא תרד מיחייב עלה בחוץ:

אֵימָא הַמַּעֲלֶה מֵהֶן בַּחוּץ פָּטוּר הָא מֵאֵימוּרֵי אִימָּן חַיָּיב

Traduction

The Gemara answers: Say that the inference should be as follows: One who offers up one of those items outside the Temple is exempt, but if he sacrificed from the sacrificial portions of the mother of one of these, he is liable. This halakha can apply to both a sin offering and a peace offering, for which a female may be brought and whose sacrificial portions are burned on the altar.

Rachi non traduit

הכי גרסינן אימא המעלה מהן בחוץ פטור הא מאימורי אימן חייב והא מהן קתני ואימן דומיא דידהו אימא המעלה מאימוריהן בחוץ פטור הא מאימורי אימן חייב. לא תימא הא מאימן חייב אלא אימא הא אימורי אימן חייב ובשלמים או בחטאת עסקינן שבאין נקבות:

וְהָא מֵהֶן קָתָנֵי וְאִימָּן דּוּמְיָא דִּידְהוּ אֶלָּא אֵימָא הַמַּעֲלֶה מֵאֵימוּרֵיהֶן בַּחוּץ פָּטוּר הָא מֵאֵימוּרֵי אִימָּן חַיָּיב

Traduction

The Gemara challenges: But the baraita teaches this halakha with the term: Of one of these, indicating that it is referring to one who sacrifices the flesh, and not the sacrificial portions alone. And the case of their mother is similar to that of them, and is therefore referring to sacrificing the flesh of the mother outside the Temple, and not the sacrificial portions. Rather, say as follows: One who offers up part of their sacrificial portions outside the Temple is exempt, but one who offered up some of the sacrificial portions of the mother of one of these is liable.

Rachi non traduit

והא מהן קתני. דמשמע מבשרן ואימן דומיא דידהו ודייקינן מינה הא מאימן חייב ע''כ דומיא דידה דייקינן מן הבשר ע''כ בעולה קאי:

מַתְנִי' שְׁחָטוֹ עַל מְנָת לְהַנִּיחַ אֶת דָּמוֹ אוֹ אֵימוּרָיו לְמָחָר אוֹ לְהוֹצִיאָן לַחוּץ רַבִּי יְהוּדָה פּוֹסֵל וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין עַל מְנָת לִיתְּנָן עַל גַּבֵּי הַכֶּבֶשׁ שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד הַיְסוֹד וְלִיתֵּן אֶת הַנִּיתָּנִים לְמַעְלָן לְמַטָּה וְאֶת הַנִּיתָּנִים לְמַטָּה לְמַעְלָן וְאֶת הַנִּיתָּנִים

Traduction

MISHNA: If one slaughters the animal in order to leave its blood or its sacrificial portions for the next day, or to remove them outside the designated area, but not in order to sacrifice them the next day, Rabbi Yehuda deems the offering unfit, and the Rabbis deem it fit. In the case of one who slaughters the animal in order to place the blood upon the ramp or on the wall of the altar that is not opposite the base of the altar, or in order to place the blood that is to be placed above the red line below the red line, or to place the blood that is to be placed below the red line above the red line, or the blood that is to be placed

Rachi non traduit

מתני' רבי יהודה פוסל. אף על פי שאין כאן לא אכילה ולא הקטרה ובגמרא מפרש טעמא:

שלא כנגד היסוד. או על המזבח שלא כנגד היסוד: