Vayedaber

Simple Havroutah

Zva'him

Daf 33b

רָבִינָא אָמַר לְעִנְיַן מַלְקוֹת אִיתְּמַר

Traduction

The Gemara returns to Ulla’s statement in the name of Reish Lakish (32b) that an impure individual who inserted his hand into the Temple courtyard is flogged, as partial entry is considered entry. An objection was then raised from the case of the leper, where he is not liable to be punished with karet for partial entry, and Ulla offered one answer. Ravina says that there is another answer: It was stated only with regard to lashes, teaching that one is flogged for partially entering the courtyard while ritually impure. Reish Lakish agrees that there is no punishment of karet for partial entry as there is for a full entry.

Rachi non traduit

רבינא אמר. הא דאמר עולא לעיל משמיה דריש לקיש בביאה מקצת:

לענין מלקות אמרה. כדקאמר לוקה בהדיא אבל לא לענין כרת דתותביה מצורע שראה קרי דכי איתקש ביאה לנגיעה לאזהרה איתקש כדכתיב לא תבא אבל לעונש לא איתקש דאין עונש בנגיעה:

Tossefoth non traduit

לענין מלקות איתמר. פירש בקונטרס אבל לא לענין כרת דתותביה מצורע שראה קרי והקשה ה''ר חיים דאכתי איכא לאקשויי דאין עשה דוחה לא תעשה ועשה לאו דנגיעה במקצת וטמא יהיה לרבות טבול יום ועוד קשיא ליה אפילו לאו גרידא היכי דחי ליה הא בעידנא דמיעקר לאו לא מיקיים עשה ויש לומר דעשה שיש בו כרת חמור ודחי להו כדאשכחן בפרק תמיד נשחט (פסחים נט.) דעשה שיש בו כרת דוחה עשה דהשלמה אע''ג דבעלמא אין עשה דוחה עשה ואם תאמר והלא גבי עשה דמצורע דחמיר משום שלום בית ודחי עשה אפילו הכי לא דחי לא תעשה בהדי עשה כדקאמר גבי שילוח הקן (חולין קמא.) לא צריכא שנטל' ע''מ לשלחה דלאו ליכא וי''ל דעשה דמצורע אף ע''ג דחמיר כיון דליכא כרת לא דחי לתרוייהו אבל בפסח איכא כרת הכי גרסינן רבי יוחנן אומר אינו לוקה גבי חומרות דתרומה דקאמר שכן מחפ''ז הוה מצי למיחשב נמי נגיעת קודש דלוקה בתרומה ולא בקודש לרבי יוחנן ועוד יש חומרות הרבה כדפירש' ביבמות:

כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ לְעִנְיַן טָמֵא שֶׁנָּגַע בַּקּוֹדֶשׁ אִיתְּמַר

Traduction

When Ravin came from Eretz Yisrael to Babylonia, he said that Rabbi Abbahu says that the statement of Reish Lakish with regard to this verse was stated with regard to a ritually impure individual who touched sacrificial food, and not with regard to partial entry into the courtyard, as Ulla had said.

Rachi non traduit

לטמא שנגע בקדש איתמר. לא יליף ריש לקיש מלקות מההוא קרא אלא לטמא שנגע בקדש ולא איירי בביאת מקדש כלל:

דְּאִיתְּמַר טָמֵא שֶׁנָּגַע בְּקוֹדֶשׁ רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר לוֹקֶה רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֵינוֹ לוֹקֶה רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר לוֹקֶה בְּכָל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֵינוֹ לוֹקֶה הָהוּא בִּתְרוּמָה כְּתִיב

Traduction

This is as it was stated: There is an amoraic dispute with regard to an impure person who touched sacrificial food. Reish Lakish says: He is flogged. Rabbi Yoḥanan says: He is not flogged. The Gemara elaborates. Reish Lakish says: He is flogged, as it is written: ''Every consecrated item she shall not touch'' (Leviticus 12:4). And Rabbi Yoḥanan says: He is not flogged, as that verse is written with regard to touching the portion of the produce designated for the priest [teruma].

Rachi non traduit

בתרומה כתיב. כדמוכח סיפיה דקרא עד מלאת ימי טהרה שיעריב שמשה שהיא טבולת יום ארוך שטובלת בשביעי ללידתה וכל ימי טוהר שלה [הרי] היא כטבולת יום וביום מ' ואחד מביאה קרבנה ומדכתיב לא תגע עד מלאת אבל משימלאו ימיה תגע ואפי' מחוסרת כפרה ע''כ בתרומה כתיב דלענין קדש עד שתביא כפרתה והכי מוקמינן להאי קרא ביבמות בהערל וכיון דבתרומה כתיב לא ילפינן מלקות דקדש ואפילו בק''ו דאין מזהירין מן הדין:

Tossefoth non traduit

ההוא בתרומה כתיב. הקשה ה''ר חיים מכל מקום לילקי בקודש כדאשכחן בפ''ק דכריתות (דף ד:) דאוכל חלב המוקדשין לוקה שלש משום וכל זר לא יאכל קודש אע''ג דבתרומה כתיב כיון דכתיב לשון קודש ותירץ דהתם איכא מעילה שהוא נהנה ילפי' חט חט מתרומה כדאמר גבי הזיד במעילה ובכל דוכתא ילפינן מעילה חט חט מתרומה אבל לענין שאר לאוין לא ילפינן ללקות על קודש כמו על תרומה דחטאה בשגגה במעילה כתיב ובנוגע בקודש ליכא מעילה וה''ר יעקב דאורלינ''ש לא גריס וכל זר לא יאכל קודש אלא וזר לא יאכל כי קודש הם [דכתיב גבי קודש עצמה ומתרומה לא ילפינן]:

וְרֵישׁ לָקִישׁ הַאי קְרָא לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא הַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ אַזְהָרָה לְאוֹכֵל בְּשַׂר קוֹדֶשׁ דְּאִיתְּמַר אַזְהָרָה לָאוֹכֵל בְּשַׂר קוֹדֶשׁ מִנַּיִן רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר בְּכָל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע

Traduction

The Gemara asks: But does Reish Lakish actually hold that this verse comes to teach this halakha? He requires this verse to teach a prohibition for a ritually impure person who eats sacrificial meat. As it was stated: From where is the prohibition for a ritually impure person who eats sacrificial meat derived? Reish Lakish says it is derived from the verse: ''Every consecrated item she shall not touch,'' which the Gemara will explain is referring to eating.

Rachi non traduit

לאוכל בשר קדש. בטומאת הגוף:

בכל קדש לא תגע. ודרשינן לקמן אזהרה לאוכל:

Tossefoth non traduit

אזהרה לאוכל בשר קודש מנין. תימה תיפוק ליה מלא תוכל לאכול בשעריך כי היכי דנפקא לן בפ' הערל (יבמות דף עג:) מעשר וביכורים דאוכלן בטומאת עצמן לוקה מדכתיב לא תוכל לאכול בשעריך ולהלן הוא אומר בשעריך תאכלנו הטמא והטהור יחדו יאכלנו דאפי' טמא וטהור אוכלין בקערה אחת וקאמר רחמנא לך בשעריך תאכלנו הכא לא תוכל לאכול ובין בטומאת הגוף ובין בטומאת עצמן איירי קרא ובההוא שמעתא גופה קשה דקאמר גבי מעשר וביכורים טומאת הגוף בהדיא כתיב ביה לא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ ואמאי איצטריך והלא מהאי קרא תיפוק לן תרוייהו טומאת הגוף וטומאת בשר ויש מפרש דלא מצי לאפוקי מהאי קרא אלא טומאה הנוהגת במעשר דכתיבי בקרא הילכך צריך קרא בטבול יום שמותר במעשר שמוזהר על אכילת קדשים וקשה מדאמרינן בפרק כל שעה (פסחים כד.) והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל למה לי מלא תוכל לאכול בשעריך נפקא הא לא נפקא לן מהתם אלא טומאה הנוהגת במעשר ואיצטריך והבשר לטמאים דטהורים במעשר ושמא קרא דלא תוכל הוה מוקמינא לדיוקא בטמא האוכל דחמיר טפי אי לאו דכתביה קרא בעלמא ואזהרה לטומאת בשר לא הוה ידענא:

רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר תָּנֵי בַּרְדְּלָא אָתְיָא טוּמְאָתוֹ טוּמְאָתוֹ מִבִּיאַת מִקְדָּשׁ מָה לְהַלָּן עָנַשׁ וְהִזְהִיר אַף כָּאן עָנַשׁ וְהִזְהִיר

Traduction

Rabbi Yoḥanan says: The Sage Bardela teaches that this prohibition is derived from a verbal analogy of the term ''his impu-rity [tumato]'' written with regard to one who eats sacrificial meat while impure (Leviticus 7:20), and the term ''his impurity [tumato]'' written with regard to one who enters the Temple while impure (Numbers 19:13). Just as there, with regard to entering the Temple while impure, the Torah prescribed the punishment of karet and also explicitly prohibited doing so, so too here, with regard to eating sacrificial meat while impure, the Torah prescribed the punishment of karet and also explicitly prohibited doing so. Clearly, Reish Lakish understood this verse as referring to eating sacrificial meat, not merely touching it.

Rachi non traduit

טומאתו טומאתו. כתיב בכרת באוכל קדש בטומאת הגוף וטומאתו עליו וכתיב בביאת מקדש עוד טומאתו בו מה ביאת מקדש איכא אזהרה ולא יטמאו את מחניהם אף טומאת הגוף דאוכל קודש תיפוק ליה אזהרה מהכא:

טָמֵא שֶׁנָּגַע בַּקּוֹדֶשׁ מִדְּאַפְּקַהּ רַחֲמָנָא בִּלְשׁוֹן נְגִיעָה אַזְהָרָה לָאוֹכֵל מִדְּאִיתַּקַּשׁ קוֹדֶשׁ לְמִקְדָּשׁ

Traduction

The Gemara answers: Reish Lakish holds that both can be derived from Leviticus 12:4. The prohibition with regard to a ritually impure individual who touched sacrificial food is derived from the fact that the Merciful One expressed this prohibition with a term of touching, while the prohibition with regard to one who eats sacrificial food while impure is derived from the fact that the Torah juxtaposed the prohibition of eating sacrificial food while impure to the prohibition of entering the Temple while impure in the verse: ''Every consecrated item she shall not touch, and to the Temple she shall not come'' (Leviticus 12:4).

Rachi non traduit

ומשני טמא שנגע נפקא לן מדאפקיה בלשון נגיעה:

אזהרה לאוכל. עיקר קרא מידריש מדאיתקש קדש למקדש בהאי קרא דרשינן מה ביאת מקדש דבר שיש בו כרת אף אזהרת קודש דבר שיש בו כרת והיינו אכילה דאילו בנגיעה לא אשכחן כרת ומיהו אזהרה לנוגע נפקא לן מיניה מדאפקיה בלשון נגיעה:

תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ בְּכָל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע אַזְהָרָה לָאוֹכֵל אַתָּה אוֹמֵר אַזְהָרָה לְאוֹכֵל אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לַנּוֹגֵעַ

Traduction

The Gemara comments: It is taught in a baraita in accordance with the opinion of Reish Lakish. It is written: ''Every consecrated item she shall not touch''; this is a prohibition for an impure person who eats sacrificial food. Do you say that it is a prohibition for an impure person who eats sacrificial food, or perhaps it is only a prohibition for an impure person who touches sacrificial food?

Rachi non traduit

תניא כוותיה דריש לקיש. דאזהרה לאוכל קדש מהכא:

Tossefoth non traduit

תניא כוותיה דריש לקיש בכל קדש לא תגע. תימה דהכא משמע דהך ברייתא מוקמא להאי קרא בקודש ולא בתרומה ובפ' הערל (יבמות עה.) אמרינן ואיבעית אימא נגיעה דתרומה מהכא נפקא דתניא בכל קדש לא תגע ומייתי הך ברייתא ויש לומר דהתם קאי אקראי דנגיעה דמעשר ותרומה דלעיל מיניה מקשי ואיפוך אנא צריך לחלק בין נגיעה לאכילה דתרומה ולהכי מייתי ראייה מהך ברייתא דגבי קודש נגיעה כאכילה והוא הדין בתרומה ועוד קשיא דבההיא שמעתא דהתם ובפרק קמא דשבועות (דף ז.) אמרינן בכל קודש לא תגע לרבות את התרומה וברייתא היא בתורת כהנים ובאכילה דתרומה מיירי כדמוכח שמעתא דהתם דקאי אהא דקאמר אי סלקא דעתך לתרומה גיורת ושפחה בנות מיכל תרומה נינהו ואי במגע הא ודאי בנות מגע נינהו אלא באכילה מיירי והשתא ההיא דרשא כמאן לא כריש לקיש דמוקי ליה לאזהרה לטמא שאכל את הקדש מדאיתקש קודש למקדש ומדאפקיה בלשון נגיעה אפקיה לאזהרה לנוגע בקודש ומרבויא דבכל אזהרה לאוכל לפני זריקה אבל לתרומה לא מוקי ליה כלל אלא נפקא ליה לאזהרה לאוכל תרומה מאיש איש ורבי יוחנן מוקי לא תגע אזהרה לנוגע בתרומה אבל לאוכל לא מוקי ליה ותירץ ה''ר אפרים האי דמוקי ליה ביבמות [דף עה. ושם ד''ה והכתיב] אזהר' לאוכל תרומה היינו למאן דמוקי קרא דאיש איש מזרע אהרן בזב בעל שלש ראיות ולא יאכל עד אשר יטהר עד דמייתי כפרה ולקודש כדקאמר התם ואם כן אזהרה לאוכל תרומה מנא ליה אלא מבכל קודש לא תגע אע''ג דהתם פריך לתנא דמוקי ליה בזב בעל שתי ראיות מכל מקום פריך שפיר דהא איכא מאן דמוקי ליה בתרומה אע''ג דגיורת ושפחה לאו בנות מיכל תרומה נינהו אף על גב דבאכילת קדשים מצרכינן תרי קראי חד בזב וחד ביולדת [גבי תרומה צריכי כיון דחזינן כבר באכילת קודש דזב ויולדת שוין ה''נ גבי אכילת תרומה ועוד יש לומר דבתרומה דלא תליא בכפרה לא בעי תרי קראי לזב ויולדת אלא דווקא למקדש שצריך להמתין הכפרה:

תַּלְמוּד לוֹמַר בְּכָל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע וְאֶל הַמִּקְדָּשׁ לֹא תָבֹא מַקִּישׁ קוֹדֶשׁ לְמִקְדָּשׁ מָה מִקְדָּשׁ דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ

Traduction

The verse states: ''Every consecrated item she shall not touch, and to the Temple she shall not come'' (Leviticus 12:4). The verse juxtaposes the matter pertaining to sacrificial food to the matter of entering the Temple while ritually impure. Just as entering the Temple is a matter that entails a punishment that involves

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source