Vayedaber

Simple Havroutah

Zva'him

Daf 22b

יָצְאוּ מֵי כִיּוֹר שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שֵׁם לְוַוי אֶלָּא לָאו דִּרְאוּיִין לְמֵי כִיּוֹר אַלְמָא מַיִם חַיִּים נִינְהוּ

Traduction

excluded is water of the Basin, which has a modifier in its name? Rather, since the baraita cannot be referring to the water of the Basin itself, as it is unfit for washing the innards, is it not referring to water that is fit to be water of the Basin? Apparently, the only reason such water could be preferable is because it is flowing water.

Tossefoth non traduit

יצאו מי כיור שיש להם שם לווי. הא דאמרינן בסוכה (דף יג.) ובחולין (דף סב:) כל שנשתנה שמו קודם מתן תורה ובאה תורה והקפידה עליו זהו שם לווי לא קשיא מידי דכך שמו מי כיור בשעת מתן תורה:

תַּנָּאֵי הִיא דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מֵי כִיּוֹר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר מֵי מַעְיָן הֵן וַחֲכָמִים אוֹמְרִים שְׁאָר מֵימוֹת הֵן

Traduction

The Gemara responds: The issue is a dispute between tanna’im, as Rabbi Yoḥanan says: With regard to the water of the Basin, Rabbi Yishmael says: It must be spring water, i.e., flowing water, and the Rabbis say: It may be another type of water.

עָרֵל מְנָלַן אָמַר רַב חִסְדָּא דָּבָר זֶה מִתּוֹרַת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ לֹא לָמַדְנוּ מִדִּבְרֵי יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי לָמַדְנוּ כָּל בֶּן נֵכָר עֶרֶל לֵב וְעֶרֶל בָּשָׂר לֹא יָבֹא אֶל מִקְדָּשִׁי לְשָׁרְתֵנִי

Traduction

§ The mishna teaches that a priest who is uncircumcised disqualifies sacrificial rites he performs. The Gemara elaborates: From where do we derive this? Rav Ḥisda says: We did not learn this matter from the Torah of Moses, our teacher; rather, we learned it from the words of the prophet Ezekiel, son of Buzi: ''No stranger, uncircumcised in heart or uncircumcised in flesh, shall enter into My Sanctuary to serve Me'' (Ezekiel 44:9).

Tossefoth non traduit

ערל. מפרש רבינו שלמה בכל מקום שמתו אחיו מחמת מילה ור''ת מפרש דמומר לערלות וקרי ליה לבו לשמים לפי שאינו עושה אלא מדאגת צער המילה ובריש הערל (יבמות דף ע.) פירשתי:

וּמְנָלַן דְּמַחֲלִי עֲבוֹדָה דִּכְתִיב בַּהֲבִיאֲכֶם אֶת בְּנֵי נֵכָר עַרְלֵי לֵב וְעַרְלֵי בָשָׂר לִהְיוֹת בְּמִקְדָּשִׁי לְחַלֵּל אֶת בֵּיתִי

Traduction

And from where do we derive that he desecrates the service after the fact? As it is written: ''In that you have brought in strangers, uncircumcised in heart or uncircumcised in flesh, to be in My Sanctuary, to profane My house'' (Ezekiel 44:7).

תָּנוּ רַבָּנַן בֶּן נֵכָר יָכוֹל בֶּן נֵכָר מַמָּשׁ תַּלְמוּד לוֹמַר עֶרֶל לֵב אִם כֵּן מָה תַּלְמוּד לוֹמַר בֶּן נֵכָר שֶׁנִּתְנַכְּרוּ מַעֲשָׂיו לְאָבִיו שֶׁבְּשָׁמַיִם וְאֵין לִי אֶלָּא עֶרֶל לֵב עֶרֶל בָּשָׂר מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר וְעֶרֶל בָּשָׂר

Traduction

The Sages taught: The verse states ''stranger''; one might have thought that this is referring to an actual stranger, i.e., a gentile. Therefore, the verse states: ''Uncircumcised in heart,'' to indicate that it is referring to a priest rather than a gentile. If so, what is the meaning when the verse states: ''Stranger''? It is referring to one whose actions are considered estranged from his Father in Heaven, i.e., an apostate, who sins regularly. And I have derived only that one uncircumcised in heart is unfit to serve; from where is it derived that one uncircumcised in flesh is unfit as well? The verse states: ''Or uncircumcised in flesh.''

Rachi non traduit

יכול בן נכר ממש. עובד כוכבים:

תלמוד לומר ערל לב. אינו נפסל אלא מחמת ערלות לבו אלמא בכהן קאמר:

שנתנכרו מעשיו. נחשבים לנכרים למקום:

ערל בשר. והוא צדיק מנין:

וּצְרִיכִי דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא עֶרֶל בָּשָׂר מִשּׁוּם דִּמְאִיס אֲבָל עֶרֶל לֵב דְּלָא מְאִיס אֵימָא לָא וְאִי אַשְׁמְעִינַן עֶרֶל לֵב מִשּׁוּם דְּאֵין לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם אֲבָל עֶרֶל בָּשָׂר דְּלִבּוֹ לַשָּׁמַיִם אֵימָא לָא צְרִיכִי

Traduction

The Gemara notes: And both phrases in the verse are necessary. As, had the Merciful One written only: ''Uncircumcised in flesh,'' one might think that only he is unfit because he is disgusting in that he possesses a foreskin, but concerning one uncircumcised in heart, who is not disgusting, I will say that he is not unfit. And had the verse taught us only that one uncircumcised in heart is unfit, one might think that only he is unfit, because his heart is not directed toward Heaven, but one uncircumcised in flesh, whose heart is directed toward Heaven, I will say that he is not unfit. Therefore, both phrases are necessary.

Tossefoth non traduit

משום דאין לבו לשמים. אפילו שב בשעת עבודה אמרינן בסוף מנחות (דף קט.) דאין קרבנו ריח ניחוח ואע''ג דהשתא לבו לשמים מתחילה לא היה לבו לשמים:

טָמֵא פָּסוּל אָמְרוּ זִקְנֵי דָרוֹם לֹא שָׁנוּ אֶלָּא טְמֵא שֶׁרֶץ אֲבָל טְמֵא מֵת מִתּוֹךְ שֶׁמְּרַצֶּה בְּצִיבּוּר מְרַצֶּה נָמֵי בְּיָחִיד

Traduction

§ The mishna teaches that a ritually impure priest is unfit for Temple service and disqualifies rites he performs. The Elders of the South said: They taught this only with regard to one who became impure due to contact with the carcass of a creeping animal. But with regard to a priest who became impure due to contact with a corpse, since he can effect acceptance of his rites for communal offerings ab initio if the majority of the community has contracted impurity from a corpse, he can effect acceptance of his rites for individual offerings as well after the fact.

Rachi non traduit

טמא פסול. אמתני' קאי דתנן במתני' טמא מחלל עבודה ועל כרחיך בקרבן יחיד קאמר דאילו קרבן צבור קרב בטומאה:

מתוך שמרצה בצבור. לכתחילה:

מרצה ביחיד. דיעבד על ידי שהציץ מרצה עליו והאי דבטומאת מת פשיטא לן דכתיב במועדו ואפי' בטומאה משמע בין שכהן (נמי) טמא בין שהצבור טמאין ומדגלי בדוכתא אחריתי גבי טומאת בעלים דכי אישתראי טומאה בצבור במת אישתראי דכתיב איש כי יהיה טמא לנפש ילפינן מינה איש נדחה ואין צבור נדחין אף גבי כהן המרצה נמי במת אישתראי: אי הכי ל''ג:

Tossefoth non traduit

אבל טמא מת. פירוש קודם שביעי מרצה אפי' בקרבן יחיד על ידי ציץ מתוך שמרצה בלא ציץ והא דאמר עון הקדשים ולא עון מקדישים מוקמינן להו בטומאת שרץ וכן כל טומאת מת דשמעתין היינו קודם שביעי שלו אבל בשביעי היינו כמו טמא שרץ דאינו מרצה ביחיד לפי ששוחטין וזורקין עליו וגם אינו מרצה בצבור טמא מת בשביעי [נמי] לפי שיכולין לעשות ע''י שלוחין טהורים ולאורתא מצו אכלי הפסח בטהרה. ברוך:

אִי הָכִי טְמֵא שֶׁרֶץ נָמֵי לֵיתֵי בְּקַל וָחוֹמֶר מִטְּמֵא מֵת מָה טְמֵא מֵת שֶׁטָּעוּן הַזָּאָה שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי מְרַצֶּה טְמֵא שֶׁרֶץ שֶׁאֵינוֹ טָעוּן הַזָּאָה שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי אֵינוֹ דִּין שֶׁמְּרַצֶּה

Traduction

The Gemara asks: If so, let it be derived that one impure due to the carcass of a creeping animal can also effect acceptance for communal offerings in cases of communal impurity ab initio, and for individual offerings after the fact, by a fortiori inference from one impure due to a corpse: Just as a priest who is impure due to a corpse, who requires sprinkling of the water containing the ashes of the red heifer on the third and seventh day to be purified, still effects acceptance, then with regard to one who is impure due to the carcass of a creeping animal, who does not require sprinkling on the third and seventh day, is it not right that he should also effect acceptance?

Rachi non traduit

טמא שרץ נמי ליתי בקל וחומר. דמרצה בצבור לכתחילה בק''ו מטמא מת:

Tossefoth non traduit

אי הכי טמא שרץ נמי. בקונטרס לא גרס אי הכי דאפי' לית לן מתוך שמרצה כו' מצי לאקשויי הך פירכא טמא שרץ לירצי בצבור מקל וחומר מטמא מת ויש ליישב אי הכי דקאמרת מתוך שמרצה וכו' וילפת יחיד בדיעבד מצבור לכתחילה א''כ טמא שרץ נמי לירצי ביחיד דהא מרצה הוא בציבור מק''ו דטמא מת אבל אי לאו מתוך לא הוה קשיא מידי דאמינא דמתני' דפסלה טמא מיירי בין בטמא מת בין בטמא שרץ ועוד יש לפרש כי נמי אמרינן מתוך הוה לכו לאוקמי מתני' בזב ומצורע מי שטומאה יוצאת מגופו אבל טמא מת ושרץ לא דמרצו ביחיד בדיעבד הואיל ומרצו בצבור לכתחילה ושרץ מקל וחומר ומשני טמא שרץ אינו מרצה בציבור לכתחילה שהרי מכפרין כמתכפרין ובמתכפרין טמאי שרץ אינן עושים פסח בטומאה שהרי שוחטין וזורקין על טמא שרץ וכל שאין היחיד נדחה אין צבור עושין בטומאה אלא שולחין שלוחיהן הטהורים ועושים פסחיהן בשבילם וא''כ איכא למיפרך מה לטמא מת שכן מרצה בצבור מה שאין כן בטמא שרץ [הגה''ה]:

ורבינו תם גרס אי הכי ומפרש דבמועדו אפי' בטומאה היינו בין במת בין בשרץ בין דפסח בין דתמיד והא דקאמרי זקני דרום לא שנו אלא טמא שרץ אבל טמא מת מתוך שמרצה בצבור מיירי בריצוי של אכילה בטומאה כלומר מתוך שמרצה ריצוי גדול שנאכל בטומאת בעלים במת מרצה נמי ביחיד ששימש בטומאת מת אבל טמא שרץ נהי דיש לו ריצוי בצבור כגון היכא דנטמאו הכהנים או הסכינים בשרץ דעבדי בטומאה דבמועדו אמר רחמנא ואפילו בטומאה וכל שביחיד נדחה בצבור עבדי בטומאה מ''מ אין לו ריצוי גדול כמו מת ואילו נטמאו צבור בשרץ אין להם לאכול בטומאה כמו שאמר לבסוף ופריך אי הכי טמא שרץ נמי כיון דאמרת דבטומאת מת מרצה ביחיד מטעם דמרצה בצבור דאכלי בטומאת מת א''כ טמא שרץ נמי בקרבן יחיד לירצי מקל וחומר מטמא מת דיחיד ומשני קסברי זקני דרום מכפרין פירוש דיחיד כמתכפרין דטמא מת אין טמא שרץ לא ואם תאמר ומנ''ל דבמועדו איירי אף בטומאת שרץ אי ממשמעותא דמועדו אם כן אפילו זב ומצורע אי מקל וחומר דמת שטעון שלישי ושביעי מה לטומאת מת שכן אישתראי לאכול בטומאת בעלים תאמר בשרץ דאם נטמאו בעלים בשרץ לא אכלי [ויש לומר דהאי דלא אכלי] לאו משום חומר דשרץ אלא משום דשוחטין וזורקין עליו [ולא] איפטר ליה מפסח וכה''ג במת בשביעי שלו אם היו רוב צבור טמאים בשביעי שיכולים ליטהר לערב לא הוו אכלי בטומאה וקשה לפירוש ר''ת כי היכי דאמר מכפרין כמתכפרים [למעוטי טומאת שרץ דלא לירצי ביחיד] הכי נמי נימא בציבור ודווקא טמא מת ולא טמא שרץ ואי משום דאתי קל וחומר ומפיק מהיקישא הכא נמי נייתי ק''ו ליפוק מהיקשא ועוד קשה היכי יליף טמא שרץ דיחיד בק''ו מטמא מת דיחיד הא טמא גופיה דיחיד יליף על ידי מתוך וכי האי גוונא חשיב בבנין אב בפרק איזהו מקומן (לקמן זבחים דף נא.) דקאמר לן בדם כשר הואיל ולן כשר באימורין ודבר הלמד בבנין אב אינו חוזר ומלמד בקל וחומר וי''ל דבעיא היא באיזהו מקומן והכא אם נאמר דילפי' קאמר ועוד י''ל דהאי מתוך אינו בבנין אב דאי הוי בבנין אב א''כ יאכל ביחיד כבציבור:

קָסָבְרִי זִקְנֵי דָרוֹם מְכַפְּרִין כְּמִתְכַּפְּרִין מָה מִתְכַּפְּרִין טְמֵא מֵת אִין טְמֵא שֶׁרֶץ לָא אַף מְכַפְּרִין טְמֵא מֵת אִין טְמֵא שֶׁרֶץ לָא

Traduction

The Gemara responds: The Elders of the South hold that the halakha with regard to those who effect atonement is like those who achieve atonement: Just as with regard to those who achieve atonement through communal offerings, i.e., the community, only if a majority is impure due to a corpse may the offering be sacrificed in a state of impurity, but if they are impure due to the carcass of a creeping animal it may not, so too with regard to those who effect atonement, i.e., the priests, if they serve when they are impure due to a corpse, yes, their service achieves atonement, but if they serve when they are impure due to the carcass of a creeping animal, it does not.

Rachi non traduit

קסברי זקני דרום. דאמרי מת דווקא:

מכפרין כמתכפרין. כשהותרה טומאה בצבור שניהם היו במשמע הכהן והצבור דהא ממועדו נפקא לן (פסחים דף עז.) הילכך כהן כציבור מה כשהותרה טומאה אצל רוב צבור שנטמאו טמא מת הותר ולא טמא שרץ [אף כשהותר לכהן בקרבן צבור מת הותר ולא שרץ]:

מַאי קָסָבְרִי אִי קָסָבְרִי אֵין שׁוֹחֲטִין וְזוֹרְקִין עַל טְמֵא שֶׁרֶץ אַמַּאי לָא עָבְדִי צִיבּוּר בְּטוּמְאָה הָא כֹּל שֶׁבְּיָחִיד נִדְחֶה צִיבּוּר עָבְדִי בְּטוּמְאָה

Traduction

The response of the Gemara assumes that communal offerings may not be brought when the majority of the community is impure due to a creeping animal. The Gemara therefore asks: What do the Elders of the South hold with regard to the Paschal offering? If they hold that one may not slaughter it nor sprinkle its blood on the altar for an owner who is impure due to a creeping animal, even though he can immerse and become pure in time to eat the offering that night, then one may ask: Why can’t the community perform communal offerings in such a state of impurity? Isn’t it a principle that for any impurity for which an individual may not sacrifice the Paschal offering and is deferred to the second Pesaḥ, the community may perform its offerings in such a state of impurity?

Rachi non traduit

מאי קסברי. זקני דרום דפשיטא להו דלא הותרה טומאת שרץ אצל רוב צבור ותיתי בקל וחומר:

אי קסברי אין שוחטין וזורקין. את הפסח על יחיד טמא שרץ ואף ע''ג דיכול לטבול ולאכול לערב ואיכא למ''ד בפסחים (דף צ:) [דס''ל] הכי ויליף לה מאיש איש כי יהיה טמא לנפש ואפילו חל שביעי שלו ערב הפסח במשמע דהוה ליה כטמא שרץ:

אמאי לא עבדי ציבור בטומאה הא כל שביחיד נדחה צבור עבדי בטומאה. דאיש ולא ציבור קאמר רחמנא:

אֶלָּא קָסָבְרִי שׁוֹחֲטִין וְזוֹרְקִין עַל טְמֵא שֶׁרֶץ

Traduction

Rather, they must hold that one may slaughter the Paschal offering and sprinkle its blood for an owner who is impure due to a creeping animal. Accordingly, the community may not offer the Paschal offering in such a state of impurity.

Rachi non traduit

אלא סברי לן כמ''ד התם שוחטין וזורקין על טמא שרץ. הואיל וחזי לאורתא הילכך צבור טמאי שרץ אף הן לא הותר להן ליכנס לעזרה טמאין אלא ישלחו קרבנותיהם לעזרה ויקריבוהו כהנים טהורין ויטבלו ויאכלו לערב דלא הותרה להם טומאה אלא במקום שאילו לא הותרה היו נדחין הילכך טמא מת שאינו מותר לאכול לערב הותר להן אבל טומאת שרץ לא ואין כאן ק''ו שהרי יכולין לעשותו בטהרה:

אָמַר עוּלָּא תְּקַע לְהוּ רֵישׁ לָקִישׁ לִדְרוֹמָאֵי וְכִי אֵיזֶה כֹּחַ מְרוּבֶּה כֹּחַ מְכַפְּרִין אוֹ כֹחַ מִתְכַּפְּרִין הֱוֵי אוֹמֵר כֹּחַ מִתְכַּפְּרִין

Traduction

Ulla says: Reish Lakish shouted [teka] to the Elders of the South: But which power is greater to overcome impurity with respect to offerings, the power of those who effect atonement, i.e., the priests, or the power of those who achieve atonement, the offerings’ owners? Since the Elders of the South hold that the Paschal offering may be sacrificed for an owner who is impure due to a creeping animal, while a priest who is similarly impure may not sacrifice any offering, you must say that the power of those who achieve atonement is greater.

Rachi non traduit

תקע להו. צעק להם קול גדול:

איזה כח מרובה. לדחות את הטומאה:

הוי אומר כח מתכפרין. כדמפרש ואזיל שהיחיד טמא שרץ משלח קרבנו לעזרה כדקאמריתו שוחטין וזורקין על טמא שרץ והכהן המרצה בו אם נטמא בשרץ פסול לו כדמוקמיתו מתני' דקתני טמא פסול בטמא שרץ:

וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁנִּטְמְאוּ בְּעָלִים בְּשֶׁרֶץ מְשַׁלְּחִין קָרְבְּנוֹתֵיהֶן כֹּהֵן שֶׁנִּטְמָא בְּשֶׁרֶץ אֵינוֹ מְרַצֶּה מְקוֹם שֶׁנִּטְמְאוּ בְּעָלִים בְּמֵת שֶׁאֵין מְשַׁלְּחִין קָרְבְּנוֹתֵיהֶן כֹּהֵן שֶׁנִּטְמָא בְּמֵת אֵינוֹ דִּין שֶׁאֵינוֹ מְרַצֶּה

Traduction

If so, your initial statement that a priest who contracted impurity from a corpse can effect acceptance for individual offerings can be refuted a fortiori: And just as in a case where the owner became impure due to a creeping animal, he may send his offerings for sacrifice, and yet a priest who became impure due to a creeping animal cannot effect acceptance, then in a case where the owner became impure due to a corpse, where he may not send his offerings for sacrifice, is it not right that a priest who became impure due to a corpse cannot effect acceptance?

Rachi non traduit

מקום שאם נטמאו בעלים כו'. יחיד שנטמא במת אין משלח פסחו לעזרה לשחוט עליו [אלא נדחה לפסח שני] כדכתיב איש איש כי יהיה וגו' ואע''ג דכחו מרובה משל כהן אצל שרץ:

כהן שנטמא במת אינו דין שאינו מרצה. שהרי כחו רע משל בעלים אצל שרץ ואמאי אמרי זקני דרום מרצה ביחיד מגו דמרצה בצבור:

קָסָבְרִי זִקְנֵי דָרוֹם טְמֵא מֵת [נָמֵי] מְשַׁלֵּחַ קָרְבְּנוֹתָיו

Traduction

The Gemara responds: The Elders of the South hold that an owner who is impure due to a corpse may also send his offerings, even though he will not be able to partake of his Paschal offering. Therefore, the a fortiori inference does not stand.

Rachi non traduit

טמא מת נמי. יחיד טמא מת נמי משלח קרבנותיו כלומר אם שילח פסחו לעזרה ושחטו וזרקו עליו פטור מלעשות פסח שני ואף על פי שלא יאכל ממנו דקסברי אכילת פסחים לא מעכבת ומיהו לכתחילה אמר רחמנא נדחה לפסח שני וצבור עבדי בטומאה הילכך כהן המכפר בקרבן יחיד מתוך שמרצה [בצבור] לכתחילה מרצה ביחיד דיעבד:

וְהָכְתִיב אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא וַעֲשֵׂה פֶּסַח בְּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי וְגוֹ' לְמִצְוָה

Traduction

The Gemara protests: But isn’t it written: ''If any man of you or of your generations shall be impure by reason of a dead body, or be in a journey afar off, he shall perform the Paschal offering to the Lord. In the second month on the fourteenth day at dusk they shall perform it'' (Numbers 9:10–11)? Apparently, one impure due to a corpse in the first month must defer his Paschal offering to the second month. The Gemara responds: The verse intends this as a mitzva ab initio. But if he sends his offering in the first month, it is accepted, and he is not required to sacrifice a Paschal offering in the second month.

Rachi non traduit

והכתיב איש איש וגו' ועשה פסח בחדש השני. אלמא מידחי:

וְהָא כְּתִיב אִישׁ

Traduction

The Gemara asks: But isn’t it written: ''And if the household be too little for a lamb, then shall he and his neighbor next to his house take one according to the number of the souls; a man,

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source