Vayedaber

Le texte Le vocabulaire Les révisions

Simple Havroutah

Zva'him

Daf 18b

מְטוּשְׁטָשִׁין אוֹ מְקוֹרָעִין וְעָבַד עֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה

Traduction

soiled or ripped, and he performed sacrificial rites, his service is disqualified.

Rachi non traduit

מטושטשין. בטיט:

מקורעין. ואפילו הן חדשים דלאו בגד הוא הראוי לעבודה דבעינן לכבוד ולתפארת:

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל מְרוּשָּׁלִין כְּשֵׁרִין מְסוּלָּקִין פְּסוּלִין וְהָתַנְיָא מְסוּלָּקִין כְּשֵׁרִין אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא לָא קַשְׁיָא כָּאן שֶׁסִּילְקָן עַל יְדֵי אַבְנֵט כָּאן דְּלֵיתְנִיהוּ מֵעִיקָּרָא כְּלָל

Traduction

Rav Yehuda says that Shmuel says: If the vestments are dragging on the ground, they are fit, but if they are raised up above the ground, they are unfit. The Gemara asks: But isn’t it taught in the above baraita that even if the vestments were raised up they are fit? Rami bar Ḥama says: This is not difficult. Here, the baraita deems them fit in a case where the priest raised them up by his belt, although they were initially the proper length; there, Shmuel deems them unfit in a case where they do not initially cover the priest’s feet at all.

Rachi non traduit

כאן שסילקן ע''י אבנט. משקורציי''ר בלע''ז כדרך שהנשים עושות כשרין דהא איתנהו:

Tossefoth non traduit

מסולקין כשרין. הא דתניא בפ' תמיד נשחט (פסחים סה:) מדו בד כמדתו פי' הקונטרס דהיינו למצוה ולא לעכב:

רַב אָמַר אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה פְּסוּלִין

Traduction

Rav says: In both this case and that case, whether they were dragging or raised up, they are unfit.

Rachi non traduit

אחד זה ואחד זה. אחד מרושלין ואחד מסולקין יותר מדאי שלא על ידי אבנט:

רַב הוּנָא אִיקְּלַע לְאַרְגִּיזָא רְמָא לֵיהּ בַּר אוּשְׁפִּיזְכָנֵיהּ מִי אָמַר שְׁמוּאֵל מְרוּשָּׁלִין כְּשֵׁרִין וּמְסוּלָּקִין פְּסוּלִין וְהָתַנְיָא מְסוּלָּקִין כְּשֵׁרִין אֲמַר לֵיהּ בַּר מִינַּהּ דְּהַהִיא דְּשַׁנְּיַיהּ רָמֵי בַּר חָמָא

Traduction

The Gemara recounts: Rav Huna happened to come to Argiza. The son of his innkeeper [oshpizekhaneih] raised a contradiction before him: Did Shmuel actually say that if the vestments are dragging on the ground, they are fit, but if they are raised up above the ground, they are unfit? But isn’t it taught in the baraita that even if the vestments were raised up they are fit? Rav Huna said to him: Raise a contradiction from any source apart from this baraita, as Rami bar Ḥama already answered that it does not contradict Shmuel’s statement, as it applies only to vestments that were initially the proper length.

Rachi non traduit

והתניא. בברייתא דלעיל:

אֶלָּא לְרַב קַשְׁיָא וְכִי תֵּימָא מַאי מְרוּשָּׁלִין מְסוּלָּקִין עַל יְדֵי אַבְנֵט וְאַבְנֵט מֵיגָז אָגֵיז אֶלָּא מְסוּלָּקִין קַשְׁיָא

Traduction

The Gemara asks: But doesn’t the baraita pose a difficulty for Rav, who deems the vestments unfit even if they were dragging? And if you would say: What is the meaning of the word: Dragging, in the baraita? It means that they would initially drag but were raised up by a belt to the proper length, and they are fit since the belt effectively trims them, but then the term: Raised up, in the baraita poses a difficulty. Why should the baraita deem raised vestments fit? If the baraita is referring to vestments that were initially the proper length and were then raised up by a belt, then shouldn’t they be unfit as the belt trims them?

Rachi non traduit

אלא לרב קשיא. מרושלין:

וכ''ת מאי מרושלין. דמכשר תנא כגון שסילקן עד למדתו על ידי אבנט וקמכשר ליה תנא דקסבר אבנט מיגז אגיז כלומר כל סלוק שע''י אבנט הוה ליה כחותך ונוטל היתר שבהן ומכשירו:

אלא מסולקין קשיא. דקתני כשרין וסתם מסולקין גבוהין מן הקרקע למעלה מרגליו משמע ולרב ליכא לאוקומא כגון שסילקן ע''י אבנט כדתרצה שמואל דהא על כרחיך לרב דשני דסילוק אבנט מיגז אגיז והשתא הוו כולהו כקצרים מעיקרא:

אָמַר רַבִּי זֵירָא רַב חֲדָא תָּנֵי מְרוּשָּׁלִין שֶׁסִּילְּקָן עַל יְדֵי אַבְנֵט כְּשֵׁרִין

Traduction

Rabbi Zeira says: Rav taught the baraita not as referring separately to both dragging and raised vestments, but as one statement referring to vestments that are simultaneously dragging and raised, i.e., dragging vestments that the priest raised up by his belt to the proper height are fit. But if they were above or below their proper height for any reason, they are unfit.

Rachi non traduit

רב חדא תני. להנך מרושלין ומסולקין דברייתא בחדא מילתא תני להו מרושלין שסילק רישולן ע''י אבנט עד כדי מדתו כשרין אבל מסולקין יותר מדאי פסולין אפילו ע''י אבנט:

אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה מִדִּיפְתִּי מְרוּשָּׁלִין שֶׁלֹּא סִילְּקָן תַּנָּאֵי הִיא דְּתַנְיָא עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ אַרְבַּע וְלֹא שָׁלֹשׁ אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אַרְבַּע וְלֹא חָמֵשׁ כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ הֲרֵי בַּעֲלַת חָמֵשׁ אָמוּר הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים אַרְבַּע אַרְבַּע וְלֹא שָׁלֹשׁ וּמָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת בַּעֲלַת חָמֵשׁ וּלְהוֹצִיא בַּעֲלַת שָׁלֹשׁ מְרַבֶּה אֲנִי בַּעֲלַת חָמֵשׁ שֶׁיֵּשׁ בִּכְלַל חָמֵשׁ אַרְבַּע וּמוֹצִיא אֲנִי בַּעֲלַת שָׁלֹשׁ שֶׁאֵין בִּכְלַל שָׁלֹשׁ אַרְבַּע

Traduction

§ Rabbi Yirmeya of Difti says: The case of dragging vestments that the priest did not raise is the subject of a dispute between tanna’im. As it is taught in a baraita: The verse states: ''On the four corners of your garment'' (Deuteronomy 22:12), from which it can be inferred: Four, but not three, i.e., a three-cornered garment is exempt from the obligation of ritual fringes. One may ask: Or perhaps it is only specifying four, but not five? When it says in the same verse: ''With which you cover yourself,'' a garment of five corners is mentioned as obligated. If so, how do I realize the meaning of: ''Four corners''? It means four, but not three. And what did you see that led you to include a garment of five corners and to exclude a garment of three corners? I include a garment of five corners as four is included in five, and I exclude a garment of three corners as four is not included in three.

Rachi non traduit

ולא שלש. לימד על טלית של בת שלש כנפות שפטורה מן הציצית והיכי דמי כגון שעיגל אחת מד' כנפיה:

בת חמש. כגון שחתך מעט מן הכנף ולא עיגל שני מורשי קרנתא ממקום חתך דנעשה כשתי כנפות:

הרי בעלת חמש אמור. לחיוב דריבויא הוא:

וְתַנְיָא אִידַּךְ עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ אַרְבַּע וְלֹא שָׁלֹשׁ אַרְבַּע וְלֹא חָמֵשׁ מַאי לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי דְּמָר סָבַר יָתֵר כְּמַאן דְּאִיתֵיהּ דָּמֵי וּמָר סָבַר כְּמַאן דְּלֵיתֵיהּ דָּמֵי

Traduction

And it is taught in another baraita that the verse states: ''On the four corners of your garment,'' from which it may be inferred: Four, but not three, and also four, but not five, i.e., only a four-cornered garment is obligated in the mitzva of ritual fringes. Rabbi Yirmeya continues: What, is it not that these tanna’im disagree with regard to this: That one Sage, who deems a five-cornered garment exempt, holds that an extra item is considered as though it exists and cannot be ignored, and one Sage, who deems it obligated, holds that it is considered as though it does not exist and the garment has only four corners? Accordingly, the first Sage deems a dragging priestly vestment unfit, since one cannot ignore the extra fabric, while the second Sage deems it fit since the extra fabric is treated as immaterial.

Rachi non traduit

מר סבר. מאן דפטר בעלת חמש סבר לא אמרינן יתר כמאן דליתיה דמי אלא כמאן דאיתיה הוא ולא קרינן לה בת ארבע ומאן דמחייב ס''ל יתר כמאן דליתיה דמי להאי חמישי וגבי מרושלין נמי לא הוי ייתור בגדים:

לָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא כְּמַאן דְּאִיתֵיהּ דָּמֵי וְשָׁאנֵי הָכָא דְּרַבִּי רַחֲמָנָא אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ

Traduction

The Gemara responds: No, everyone agrees that an extra piece of a garment is considered as though it exists, and therefore dragging vestments are unfit. And according to the tanna of the second baraita, it is different here, with regard to ritual fringes, as the Merciful One amplifies the halakha to obligate even five-cornered garments with the words ''with which you cover yourself.''

וְאִידַּךְ הַאי אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ מַאי עָבֵיד לֵיהּ מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא וּרְאִיתֶם אֹתוֹ פְּרָט לִכְסוּת לַיְלָה אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא פְּרָט לִכְסוּת סוֹמֵא כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ הֲרֵי כְּסוּת סוֹמֵא אָמוּר הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים וּרְאִיתֶם אֹתוֹ פְּרָט לִכְסוּת לַיְלָה

Traduction

The Gemara asks: And the other Sage, who deems five-cornered garments exempt, what does he do with this verse: ''With which you cover yourself''? The Gemara responds: He requires it for that which is taught in a baraita: The verse states: ''And it shall be unto you for a fringe, that you may look upon it'' (Numbers 15:39). The phrase: ''That you may look upon it,'' serves to exclude a night garment from the obligation of ritual fringes, as the fringes on such a garment cannot be seen. One might ask: Or is it only to exclude the garment of a blind person, who is unable to see the ritual fringes? When it states in the verse: ''With which you cover yourself'' (Deuteronomy 22:12), the obligation of ritual fringes for the garment of a blind person is mentioned. If so, how do I realize the meaning of the phrase: ''That you may look upon it''? It serves to exclude a night garment.

Rachi non traduit

פרט לכסות לילה. טלית העשויה לכסות לילה פטורה מן הציצית:

וּמָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת כְּסוּת סוֹמֵא וּלְהוֹצִיא כְּסוּת לַיְלָה מְרַבֶּה אֲנִי כְּסוּת סוֹמֵא שֶׁיֶּשְׁנָהּ בִּרְאִיָּה אֵצֶל אֲחֵרִים וּמוֹצִיא אֲנִי כְּסוּת לַיְלָה שֶׁאֵינָהּ בִּרְאִיָּה אֵצֶל אֲחֵרִים

Traduction

The baraita continues: And what did you see that led you to include the garment of a blind person and to exclude a night garment and not the reverse? I include the garment of a blind person because it is at least visible to others, and I exclude a night garment because it is not visible, even to others.

Rachi non traduit

שישנה בראיה כו'. וקרינן ביה וראיתם אותו:

[וְאִידַּךְ נָפְקָא לֵיהּ מֵאֲשֶׁר וְאִידַּךְ אֲשֶׁר לָא דָּרֵישׁ]

Traduction

The Gemara asks: And the other Sage, who derives that a five-cornered garment requires ritual fringes from the phrase: ''With which you cover yourself,'' from where does he derive that the garment of a blind person requires ritual fringes? The Gemara responds: He derives it from the word ''which'' in the phrase, as that term itself connotes an amplification of the halakha. The Gemara asks: And what does the other Sage do with this word? The Gemara responds: He does not interpret the word ''which'' as an amplification.

Tossefoth non traduit

ואידך אשר לא דריש. משמע הכא דאיכא דמרבה כסות דסומא ולא מרבה בעלת חמש ומקשה ר''ת דבפ' התכלת (מנחות דף מג.) גבי פלוגתא דר' שמעון מרבי התם רבי שמעון כסות סומא מאשר תכסה ובעלת חמש מאשר ולאו פירכא היא דההיא סוגיא כמאן דמרבי הכא בעלת חמש ומיהו קשה אההיא דמנחות ולקמן בפ' בית שמאי (זבחים דף מ.) אמרינן דר''ש אשר לא דריש ויש לומר דהכי אמרינן אשר כי האי לא דריש וטובא איכא כי האי גוונא בפ' קמא דבכורות (דף ו:) דדריש ר''ש את הגמל ובפ''ק דמנחות (דף יא:) לא דריש את:

תָּנוּ רַבָּנַן בַּד שֶׁיִּהְיוּ שֶׁל בּוּץ בַּד שֶׁיְּהוּ חֲדָשִׁים בַּד שֶׁיְּהוּ שְׁזוּרִים בַּד שֶׁיְּהוּ חוּטָן כָּפוּל שִׁשָּׁה בַּד שֶׁלֹּא יִלְבַּשׁ שֶׁל חוֹל עִמָּהֶן

Traduction

§ The Sages taught with regard to the priestly vestments that the term: ''Linen [bad ]'' (Leviticus 6:3), used in the verse indicates several properties of the garments: The verse states ''linen'' to indicate that they must be made of fine linen [butz]; ''linen,'' that they must be new; ''linen,'' that their thread must be twisted of several plies; ''linen,'' that their thread must be folded six times; ''linen,'' that the priest may not wear non-sacred clothes along with them.

Rachi non traduit

בד. שהוא מן בוץ כדמפרש לקמן ממשמעותא:

שלא ילבש של חול עמהם. דמשמע לבדו ילבש:

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף בִּשְׁלָמָא שֶׁיְּהוּ שֶׁל בּוּץ הָא קָא מַשְׁמַע לַן בּוּץ אִין מִידֵּי אַחֲרִינָא לָא אֶלָּא בַּד שֶׁיְּהוּ חֲדָשִׁים חֲדָשִׁים אִין שְׁחָקִין לָא וְהָתַנְיָא מְשׁוּחָקִין כְּשֵׁרִים

Traduction

Abaye said to Rav Yosef: Granted, the statement that they must be of fine linen is understood; this requirement teaches us that if they are of fine linen they are fit, but if they are of something else they are not. But with regard to the statement: Linen, that they must be new, one can infer that if they are new they are fit but if they are frayed they are not. But isn’t it taught in the baraita (18a) that even if they were frayed they are fit?

Rachi non traduit

חדשים. כשעת שהיו בבדי פשתנן:

Tossefoth non traduit

והתניא משוחקין כשרין. תימה דביומא (דף יב:) דרשינן מה ת''ל ילבש לרבות את השחקין ואמאי צריך רבוי:

אֲמַר לֵיהּ וְלִיטַעְמָיךְ בַּד שֶׁיְּהוּ חוּטָן כָּפוּל שִׁשָּׁה בַּד חַד חַד לְחוֹדֵיהּ מַשְׁמַע אֶלָּא הָכִי קָאָמַר בְּגָדִים שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן בַּד צְרִיכִין שֶׁיְּהוּ שֶׁל בּוּץ חֲדָשִׁים שְׁזוּרִין שֶׁיְּהֵא חוּטָן כָּפוּל שִׁשָּׁה יֵשׁ מֵהֶן לְמִצְוָה יֵשׁ מֵהֶן לְעַכֵּב

Traduction

Rav Yosef said to him: And according to your reasoning that the baraita intends to derive all of these requirements from the word linen, such that all of these requirements are indispensable, how can one understand the requirement: Linen, that their thread must be folded six times? The word bad itself means each one on its own (see Exodus 30:34). Rather, this is what the baraita is saying: Those garments with regard to which it is stated: Linen, must be made of fine linen, and they must be new and twisted, and their thread must be folded six times. Some of these requirements constitute a mitzva ab initio, and some of them are indispensable.

Rachi non traduit

וליטעמיך. דילפת לה ממשמעותא מקראי חוטן כפול ששה מנא ליה:

דברים שנאמר בהן בד צריכין כו' יש מהן למצוה. חדשים לנוי דלאו ממשמעותא אתי ויש מהן לעכב בוץ ושזורים וחוטן כפול ששה בוץ כדמפרש ואזיל דבר העולה מן הקרקע בד בבד שזורים כיון דבד היינו בוץ ובעלמא קרי להו שש משזר וחוטן כפול ששה כדאמרינן בסדר יומא (דף עא:) וילפינן בסדר יומא מקראי דברים שנאמר בהן שש חוטן כפול ששה ויליף ליה לעיכובא:

שיהו שזורים וחוטן כפול ששה. ולקמן פריך והא בד לחודיה משמע כמו לבדו:

מִמַּאי דְּהַאי בַּד כִּתָּנָא הוּא אָמַר רַבִּי יוֹסֵף בְּרַבִּי חֲנִינָא דָּבָר הָעוֹלֶה מִן הַקַּרְקַע בַּד בְּבַד

Traduction

The Gemara asks: From where is it known that this material bad is produced from the flax plant? Rabbi Yosef, son of Rabbi Ḥanina, says: The verse is referring to an item that grows from the ground with each stalk growing on its own [bad bevad], i.e., it does not split into multiple stalks. The flax plant fulfills this criterion.

Rachi non traduit

העולה מן הקרקע בד בבד. קנה יחידי מכל גיזעי ואין ב' קנים עולים מגזע אחד:

אֵימָא עַמְרָא עַמְרָא מִיפְּצֵל כִּיתָּנָא נָמֵי מִיפְּצֵל עַל יְדֵי לָקוּתָא מִיפְּצֵיל

Traduction

The Gemara asks: Why not say that it is wool? The Gemara responds: The individual wool fibers split into smaller fibers. The Gemara rejects this: But flax also splits. The Gemara responds: It splits only by being struck. Wool, by contrast, splits naturally.

Rachi non traduit

ואימא עמרא. שאף הצמר עולה מן הבהמה בד בבד נימא נימא לבדה:

כיתנא נמי מיפציל. לפני טוויתו כותשים הגבעול והוא נחלק לנימין הרבה:

מיפציל. הנימא מתפצלת ומתחלקת לשנים על גבי בהמה מאליה:

אגב לקותא. שמכין אותו וחובטים אותו בעץ או בגלגל הוא נכתש ונחלק:

Tossefoth non traduit

ואימא עמרא. ה''ר אפרים היה מדקדק דקנבוס דתנן שילהי כלאים שמותר עם צמר אין זה מה שאנו קורין קנב''א בלע''ז מדלא פריך ואימא קנבוס שעולה בד בבד והיה אומר דקנבוס הוא פשתן ואסור עם הצמר משום כלאים והשיב לו רבינו חיים כהן דהאי דלא פריך ואימא קנבוס משום דבגדי כהונה אי אפשר להיות אלא מצמר ופשתים דכל בגדים האמורים בתורה סתם היינו צמר ופשתים ועוד דכל קנבוס אינו עולה בד בבד דפירש בקונטרס בד בבד קנה יחידי מכל גרעין ואין שני קנים עולים מגרעין אחד ואפשר דקנבוס אינו כן אלא כמו חיטין שכמה שבלין עולין מחיטה אחת:

רָבִינָא אָמַר מֵהָכָא פַּאֲרֵי פִשְׁתִּים יִהְיוּ עַל רֹאשָׁם וּמִכְנְסֵי פִשְׁתִּים יִהְיוּ עַל מָתְנֵיהֶם לֹא יַחְגְּרוּ בַּיָּזַע

Traduction

Ravina says that the identity of bad is derived from here: The verse states with regard to the priestly vestments: ''They shall have linen [pishtim] crowns upon their heads, and shall have linen breeches upon their loins; they shall not gird themselves with yaza'' (Ezekiel 44:18). The word pishtim is clearly referring to flax.

Rachi non traduit

ומכנסי פשתים יהיו וגו'. ובעלמא הרי הוא אומר ומכנסי בד ש''מ בד היינו פשתים:

אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְרָבִינָא וְהָא עַד דַּאֲתָא יְחֶזְקֵאל מְנָלַן וּלְטַעְמָיךְ הָא דְּאָמַר רַב חִסְדָּא דָּבָר זֶה מִתּוֹרַת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ לֹא לָמַדְנוּ מִדִּבְרֵי יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי לָמַדְנוּ כָּל בֶּן נֵכָר עֶרֶל לֵב וְעֶרֶל בָּשָׂר לֹא יָבֹא אֶל מִקְדָּשִׁי לְשָׁרְתֵנִי עַד שֶׁבָּא יְחֶזְקֵאל מְנָלַן אֶלָּא גְּמָרָא גְּמִירִי לַהּ וַאֲתָא יְחֶזְקֵאל וְאַסְמְכֵיהּ אַקְּרָא הָכָא נָמֵי גְּמָרָא גְּמִירִי לַהּ כּוּ'

Traduction

Rav Ashi said to Ravina: But before Ezekiel came, from where did we derive the identity of bad? Ravina responded: And according to your reasoning, one could ask the same of that which Rav Ḥisda said with regard to the prohibition against Temple service by one who is uncircumcised or an apostate: We did not learn this following matter from the Torah of Moses, our teacher; we learned it from the words of Ezekiel, son of Buzi: ''No stranger, uncircumcised in heart or uncircumcised in flesh, shall enter into My Sanctuary to serve Me'' (Ezekiel 44:9). Until Ezekiel came, from where did we derive this? Rather, this halakha is learned as a tradition and therefore was observed for generations, and Ezekiel came and gave it support by writing a verse. Here too, it is learned as a tradition, and Ezekiel came and gave it support by writing a verse.

Rachi non traduit

דבר זה. קאמר לה לקמן (זבחים דף כב:) אמתני' דקתני ערל מחלל עבודה:

בן נכר. שנתנכרו מעשיו מחמת ערלת לבו שהוא ערל לב רשע:

וערל בשר. שמתו אחיו מחמת מילה לא יבא אל מקדשי ולקמן (זבחים דף כב:) יליף בה חילול בהדיא:

מַאי לֹא יַחְגְּרוּ בַּיָּזַע אָמַר אַבָּיֵי לָא יַחְגְּרוּ בִּמְקוֹם שֶׁמְּזִיעִין כִּדְתַנְיָא כְּשֶׁהֵם חוֹגְרִין אֵין חוֹגְרִין לֹא לְמַטָּה מִמָּתְנֵיהֶן וְלֹא לְמַעְלָה מֵאַצִּילֵיהֶן אֶלָּא

Traduction

The Gemara asks: What is the meaning of the phrase in the verse: ''They shall not gird themselves with yaza''? Abaye said: They shall not gird themselves in a place in which people sweat [mezi’in]. As it is taught in a baraita: When they gird themselves with the belt, they may not gird themselves below their loins nor above their elbows, but rather

Rachi non traduit

במקום שמזיעין. במקום שהבשר נכפל על הבשר ומתחמם ומזיע:

כשהן חוגרין. אבנטיהם בשעת עבודה:

למטה ממתניהם. מקום שנכפל ונופל שומן הבטן על הקילבוסת שקורין אנק''א:

ולא למעלה מאציליהן. למעלה מנגד מרפקן שקורא קוד''א לפי ששם היד שוכב תמיד על הצלעות ומזיע:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source