Vayedaber

שִׁיכּוֹר וּבַעַל מוּם בְּקַבָּלָה בְּהוֹלָכָה בִּזְרִיקָה פָּסוּל וְכֵן יוֹשֵׁב וְכֵן שְׂמֹאל תְּיוּבְתָּא

Traduction

a drunk priest, or a blemished priest performs the rites of collection, conveying or sprinkling the blood, the offering is disqualified. And likewise, it is disqualified if a priest performs any of these rites while sitting. And this is likewise the halakha if a priest performs any of these rites with his left hand. The Gemara concludes: This is a conclusive refutation of Rav Ḥisda’s ruling; if a non-priest conveys the blood, it is disqualified.

Rachi non traduit

שיכור. היינו שתוי יין:

Tossefoth non traduit

שיכור. פירש בקונטרס שתוי יין ולא משמע כן בפרק מומין אלו פסולין באדם (בכורות דף מה:) אלא שיכור בשאר דברים המשכרים ודלא כר' יהודה דאמר מחלי עבודה מיהו שיכור דתנן התם ודאי לא הוי שתוי יין כדפרי' התם בהדי מומין דמחלי עבודה בעי למיחשבה אבל שיכור דהכא פשטיה משמע שתוי יין והא כדאיתא והא כדאיתא ולכולי עלמא מחלל לעבודה כדפריך התם בפשיטות אחולי מיחל עבודה הוא:

וְהָא רַב חִסְדָּא קְרָא קָאָמַר

Traduction

The Gemara asks: But didn’t Rav Ḥisda state a verse as proof that the offering is not disqualified? The verse states that the priests sprinkled the blood after receiving it from non-priests.

דְּעָבֵיד מַעֲשֶׂה אִצְטְבָא

Traduction

The Gemara answers: The verse described a case where the non-priests served as a bench [itztaba]. The priests would give the blood to the non-priests to hold it for them and would then take it and sprinkle the blood. The non-priests would not convey the blood to the altar.

Rachi non traduit

מעשה איצטבא. עומדין במקומן הזר אצל הכהן המקבל והכהן נותנו לו ואוחזו עד שבא הזורק ונוטלו מידו ואין הזר מקרבן לצד המזבח לא בהולכת רגל ולא בהושטת יד אלא כאיצטבא זו שמניחין כלי עליה:

רַבָּה וְרַב יוֹסֵף דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ הוֹלָכָה בְּזָר מַחְלוֹקֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבָּנַן רַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר עֲבוֹדָה שֶׁאֶפְשָׁר לְבַטְּלָהּ לָאו עֲבוֹדָה הִיא כְּשֵׁרָה בְּזָר לְרַבָּנַן פְּסוּלָה

Traduction

Rabba and Rav Yosef both say that the case of a non-priest conveying the blood is subject to a dispute between Rabbi Shimon and the Rabbis. According to Rabbi Shimon, who says that a dispensable rite is not classified as a true rite and therefore does not disqualify the offering if performed with prohibited intent, the offering is fit even if the conveying of the blood is performed by a non-priest. According to the Rabbis, who hold that a dispensable rite is classified as a true rite, the conveying of the blood is not valid if performed by a non-priest.

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי וְהָא שְׁחִיטָה דַּעֲבוֹדָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָהּ וּכְשֵׁרָה בְּזָר אֲמַר לֵיהּ שְׁחִיטָה לָאו עֲבוֹדָה הִיא

Traduction

Abaye said to him: But what about slaughter, which is an indispensable rite, and yet the offering is fit even if it is performed by a non-priest? He said to Abaye: Slaughter, though indispensable, is not classified as a sacrificial rite at all. Therefore it need not be performed by a priest.

Rachi non traduit

והא שחיטה כו'. אלמא טעם לא בהא תלי וליכא למיפשט לרבנן דמשום דסבירא להו דהולכה אי אפשר לבטל א''כ בשחיטה דאי אפשר לבטל תיפסל בזר והא שחיטה בזר כשרה:

ומשני שחיטה לאו עבודה היא. מדאתכשרו בה כל הפסולים אבל מידי דהוי עבודה ואי אפשר לבטלה פסול בזר:

Tossefoth non traduit

והא שחיטה שאי אפשר לבטלה וכשרה. פרש''י אלמא לאו באפשר לבטלה תלי ואת אמרת לרבנן פסול ותימה דמאי פירכא לרבנן ודאי לא בהא תלי והא דפסלי בהולכה משום דמקבלה ואילך מצות כהונה אלא פריך דמכשיר לר' שמעון משום דאפשר לבטל הא לא תלי בהא מדמכשר זר בשחיטה אע''ג דאי אפשר לבטלה ובסמוך דפריך מהולכת אברים לרבי שמעון פריך וכן דמייתי אמר ר' אלעזר הולכה בזר פסולה לרבי שמעון:

הג''ה שחיטה לאו עבודה היא. פירש בקונטרס מדאתכשרו בה כל הפסולים ואי אפשר לומר כן דאהכשר זר גופה מייתי לה [הכא] ובפ''ק דמנחות (דף ו:) ומיהו יש ליישב פירושו דכיון דבשום מקום לא בעי כהן בשחיטה לאו עבודה היא ולהכי פריך עלה מפרה וה''ר יעקב דאורלינ''ש מפרש לאו עבודה היא לפי ששוה בחולין ובקדשים א''כ לאו מטעם עבודה צוה המקום שחיטה ולי נראה לאו עבודה היא מדמכשרינן לקמן בפ' שני (זבחים דף כו.) עומד בדרום והושיט ידו לצפון ושחט בקדשי קדשים ובמקבל פסול דדרשינן אותו בצפון ולא שוחט בצפון אבל מקבל בצפון ובשלמים מכשירין עומד בחוץ והושיט ידו לפנים ושחט ואם קבל קבלתו פסולה דדרשינן בפ' כל הפסולין (לקמן זבחים דף לב:) בן הבקר לפני ה' ולא שוחט לפני ה' אבל קבל קבלתו פסולה משום דכתיב לעמוד לפני ה' לשרתו אלמא כל שירות לפני ה' ש''מ מדמכשיר רחמנא עומד בחוץ והושיט ידו לפנים ושחט מכלל דשחיטה לאו עבודה היא ועוד מדאמר בההיא שמעתא בפ''ב (דף כו.) נתלה ושחט שחיטתו כשרה דשחיטה על ירך אמר רחמנא ולא שוחט על ירך (אמר רחמנא) אלמא דשחיטה לאו עבודה היא דאי עבודה היא לא הוה מכשר רחמנא בכי האי גוונא דהא נתלה וקבל אמרינן דקבלתו פסולה משום דאין דרך שירות בכך ומדפריך הכא ובפ' חטאת העוף (לקמן זבחים דף סח:) ובפ''ק דמנחות (דף ו:) מפרה דאמר רב שחיטת פרה בזר פסולה משמע קצת כפי' הקונטרס מיהו גם לפי מה שפירשתי יש ליישבו אבל קשה לי לפירושו דא''כ לשמעון התימני דבעי פרק כל הפסולין (לקמן זבחים דף לב:) שיהא ידיו של שוחט לפנים מן הנשחט הויא שחיטה עבודה:

וְלָא וְהָאָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב שְׁחִיטַת פָּרָה בְּזָר פְּסוּלָה וְאָמַר רַב עֲלַהּ אֶלְעָזָר וְחוּקָּה כְּתִיב בַּהּ

Traduction

The Gemara asks: And is it not? But doesn’t Rabbi Zeira say that Rav says: If the slaughter of a red heifer is performed by a non-priest, it is not valid? And Rav said about this halakha: It is derived from the phrases: ''Elazar the priest'' (Numbers 19:3), and: ''Statute'' (Numbers 19:2), which are written with regard to the red heifer. The mention of Elazar indicates that slaughter must be performed by a priest, and the term ''statute'' indicates that one may not deviate from any of the details of the service as delineated in the verses. If one does, the heifer is disqualified.

Rachi non traduit

ואמר רב עלה. לפרושי למילתיה מאי טעם פסולה דכתיב בשחיטתה ונתתם אותה אל אלעזר הכהן ושחט וכתיב בה בפרה חוקה וכל היכא דכתיב חוקה עכובא:

שָׁאנֵי פָּרָה דְּקָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת הִיא

Traduction

The Gemara answers: The red heifer is different, as it is not an offering; it has the sanctity of items consecrated for Temple maintenance. The halakhot that govern its service therefore differ from those of offerings proper.

Rachi non traduit

שאני פרה. וחילוק טעם זה אינו מטעם עבודה דהא אינה קדושת מזבח אלא קדושת דמים בעלמא כקדשי בדק הבית ועל כרחך טעם הפוסל בה לאו משום תורת עבודה אלא גזירת הכתוב בעלמא היא אבל בקדשי מזבח דשייכי בהן עבודות לא חשיבא להיות עבודה:

Tossefoth non traduit

שאני פרה דקדשי בדק הבית היא. בפ''ק דחולין (דף יא.) פירשתי:

וְלָאו כָּל דְּכֵן הוּא קָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת הָוְיָא עֲבוֹדָה קָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ לָאו עֲבוֹדָה הִיא

Traduction

The Gemara asks: But does this not prove the point all the more? If slaughtering an animal consecrated for Temple maintenance is tantamount to a sacrificial rite, can slaughtering offerings, which are sacrificed on the altar, not be considered a sacrificial rite?

אָמַר רַב שִׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי מִידֵּי דְּהָוֵה אַמַּרְאוֹת נְגָעִים דְּלָאו עֲבוֹדָה הִיא וּבָעֲיָא כְּהוּנָּה

Traduction

Rav Sheisha, son of Rav Idi, said: The slaughter of a red heifer is considered just as it is in the case of shades of leprous marks, which are deemed ritually pure or impure by a priest. Although this is not a sacrificial rite, it still requires a member of the priesthood to perform it. Therefore, the requirement that the red heifer be slaughtered by a priest does not prove that it is classified as a sacrificial rite.

וַהֲרֵי הוֹלָכַת אֵבָרִים לַכֶּבֶשׁ דַּעֲבוֹדָה שֶׁאֶפְשָׁר לְבַטְּלָהּ הִיא וּפְסוּלָה בְּזָר דִּכְתִיב וְהִקְרִיב הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה וְאָמַר מָר זוֹ הוֹלָכַת אֵבָרִים לַכֶּבֶשׁ

Traduction

The Gemara further challenges the premise of Rabba and Rav Yosef that a dispensable rite can be performed by a non-priest: But what about conveying the limbs of the offering to the ramp, which is a dispensable rite, as the offering can be slaughtered next to the ramp? And nevertheless, if it is performed by a non-priest, the offering is disqualified, as it is written: ''And the priest shall sacrifice the whole, and make it smoke upon the altar'' (Leviticus 1:13); and the Master says: This is referring to conveying the limbs to the ramp.

Rachi non traduit

הולכת אברים אפשר לבטלה. שאם רצה מפשיט ומנתח אצל המזבח:

Tossefoth non traduit

והרי הולכת אברים לכבש דאפשר לבטלה ופסולה בזר דכתיב והקריב הכהן את הכל המזבחה ואמר מר כו' שאני הכא דגלי קרא. הקשה ה''ר אליהו מאברוויקא הקדוש דבפ''ב דיומא (דף כז.) אמרינן מדאצטריך למכתב כהן בהולכת אברים לכבש פי' לגופיה לא אצטריך אלא לגלות דהולכת עצים למזבח לא בעי כהן ומדאצטריך מעוט להולכת עצים א''כ סידור ב' גזרי עצים בעי כהונה (בלאו קרא מטעם) וא''כ רבי שמעון דבעי ב' כהנים התם (דף כו:) לשני גזרי עצים מנא ליה דהא כהן דכתב גבי הולכת אברים אצטריך לגופיה משום דאפשר לבטלה וי''ל דרבי שמעון לטעמיה דאמר התם (דף מה.) הצתת אליתא לא צריך למכתב ביה כהן דוכי תעלה על דעתך שזר קרב למזבח ורבנן אפשר דעביד במפוחא וא''כ רבי שמעון ע''כ שני גזרי עצים בעו כהונה בלא קרא מטעמא דוכי תעלה על דעתך כו' דכמו דלית ליה במפוחא לית ליה אפשר להו בזריקה אבל לרבנן אית להו בזריקה כמו דאית להו במפוחא וכהן דגבי הולכת אברים לגופיה לא אצטריך דהא לית טעמא דאפשר לבטלה אלא לגלות על שני גזרי עצים דבעי כהונה ובפ' הקומץ רבה (מנחות דף כ.) אמר לא מלח כהן אלא זר פריך וכי תעלה על דעתך שזר קרב יש לומר דאפילו לרבנן דאית להו במפוחא וזריקה פריך שאין יכולין למלוח בטוב על ידי זריקה:

הֵיכָא דְּגַלִּי גַּלִּי וְהֵיכָא דְּלָא גַּלִּי לָא גַּלִּי

Traduction

The Gemara answers: In a case where the verse explicitly revealed that a rite must be performed by a priest, it revealed it; but in a case where the Torah did not reveal it, it did not reveal it. With regard to conveying the blood, the Torah does not state explicitly that a priest is required.

Rachi non traduit

היכא דגלי גלי. הולכת אברים דגלי בהן כהן בעינן כהן אבל הולכת הדם דלא גלי בהו כהן לרבי שמעון דאפשר לבטלה לא בעי כהן:

וְלָאו כָּל דְּכֵן הוּא וּמָה הוֹלָכַת אֵבָרִים לַכֶּבֶשׁ דְּלָא מְעַכְּבָא כַּפָּרָה בָּעֲיָא כְּהוּנָּה הוֹלָכַת דָּם דִּמְעַכְּבָא כַּפָּרָה [לֹא כָּל שֶׁכֵּן] (מִיבַּעְיָא)

Traduction

The Gemara challenges: But is it not all the more so obvious? Just as conveying the limbs to the ramp requires that the conveyor be a member of the priesthood, even though it does not prevent atonement if not performed at all, since atonement was already effected by sprinkling the blood, all the more so is it not clear that concerning conveying the blood and sprinkling it on the altar, where the failure to convey it and sprinkle it on the altar prevents atonement, it must be that the conveyor be a member of the priesthood? This difficulty remains unresolved.

אִיתְּמַר נָמֵי אָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר הוֹלָכָה בְּזָר פְּסוּלָה אֲפִילּוּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן

Traduction

It was also stated that Ulla says that Rabbi Elazar says: In a case where conveying the blood is performed by a non-priest, the offering is disqualified, even according to Rabbi Shimon.

Rachi non traduit

אפילו לר' שמעון. דאע''ג דאמר ר' שמעון לא פסל בה מחשבה משום דאין היתר הקרבן תלוי בה ולא קרינא בה דברים המביאים לידי אכילה אבל עבודה הוי ליפסל בזר:

אִיבַּעְיָא לְהוּ הוֹלָכָה שֶׁלֹּא בָּרֶגֶל שְׁמָהּ הוֹלָכָה אוֹ לֹא שְׁמָהּ הוֹלָכָה

Traduction

§ A dilemma was raised before the Sages: Is conveying the blood not by foot but rather by passing it by hand to another priest considered conveying, or is it not considered conveying? Can the rite be performed in this manner?

Rachi non traduit

שמה הולכה. ופסלה בה מחשבה לרבנן או אם עשאה זר פסולה:

או לא שמה הולכה. ולא פסלה מחשבה:

Tossefoth non traduit

(כל זה בהג''ה דאיבעיא להו) איבעיא להו הולכה שלא ברגל שמה הולכה או לא. פרש''י לפסול בה מחשבה וגם בזר דאי שמה הולכה מחשבה שלא לשמו או פיגול פוסלת בה ואי לא שמה הולכה אינה קרויה עבודה וצריך להחזיר המזרק אחריו ולעשות הולכה ברגל וגם אם עשאה זר או יושב אין בכך כלום ויכול לתקנה בכהן [בהולכת רגל] דכהן או אם זר מוליך [בהולכת רגל] פסולה [ואינו] יכול לתקנה בכהן להחזירה ולהוליכה כהן וקאמר ת''ש וכן יושב פסול הא עומד דומיא דיושב שאינו זז ממקומו כשר אלמא הויא הולכה ועשה עבודה כתקנה ולכך נמי כי עשאה מיושב פסול דכתיב לעמוד לשרת אבל מיושב פסול לא מצי מוכח דהויא הולכה עבודה בלאו דיוקא [משום] דדלמא לאו עבודה היא ויושב פסול היינו כי לא תקנה ולא החזיר הדם לאחוריו לעשות הולכה אחרת:

תָּא שְׁמַע וְכֵן יוֹשֵׁב וְכֵן שְׂמֹאל פָּסוּל הָא עוֹמֵד דּוּמְיָא דְּיוֹשֵׁב כָּשֵׁר

Traduction

The Gemara suggests: Come and hear evidence from the baraita: And likewise, if the priest collected, conveyed, or sprinkled the blood while sitting, and likewise, if he performed any of these rites with his left hand, the offering is disqualified. Since only sitting is listed, one consequently infers that if the priest conveyed the blood while standing but in a manner similar to sitting, i.e., by outstretching his hand without walking, the offering is fit. Evidently, conveying the blood does not require walking.

Rachi non traduit

וכן כהן יושב. קתני דפסול בהולכה [הא עומד] דאינו מוליך אלא בהושטת יד דומיא דיושב כשר אלמא שמה הולכה:

דִּלְמָא יוֹשֵׁב דְּקָשָׁיֵיף מֵישָׁף עוֹמֵד דּוּמְיָא דְּיוֹשֵׁב דְּנָיֵיד פּוּרְתָּא

Traduction

The Gemara rejects this inference: Perhaps when the baraita states: Sitting, it is referring to one who conveys the blood by moving toward the altar while sitting on the ground in such a manner that he rubs himself against the floor of the courtyard as he pulls himself forward. If so, the parallel case of standing in a manner similar to sitting is a case where the priest moves forward a bit. Perhaps if he does not move at all and merely outstretches his hand, the rite is not valid.

Rachi non traduit

דשייף מישף. שמגרר עצמו לצד המזבח שייף משפשף בקרקע שייף מגרר כמו שייף ליה מישחא (שבת דף י:) שף אחת ובועט שתים (מנחות דף עו.) פדיי''ר ודכוותה דוק מיניה בעומד דכשרה דנייד פורתא בשפשוף רגלים:

תָּא שְׁמַע שָׁחַט יִשְׂרָאֵל וְקִבֵּל הַכֹּהֵן נְתָנוֹ לַחֲבֵירוֹ וַחֲבֵרוֹ לַחֲבֵירוֹ

Traduction

The Gemara suggests: Come and hear a proof from a mishna (Pesaḥim 64a): An Israelite would slaughter the Paschal offering, and a priest would collect the blood. The priests would be lined up from the place where the lamb was slaughtered until the altar. The priest who collected the blood would immediately hand it to another priest standing next to him, and the other priest would pass it to another, and so forth, until it would reach the altar. Evidently, the blood can be passed from hand to hand; it need not be conveyed by foot.

Rachi non traduit

ת''ש דתנן בסדר הפסח שחט ישראל כו'. כן היה דרכן לעשות:

נתנו לחבירו. דקתני התם הכהנים עומדים שורות שורות:

הָתָם נָמֵי דְּנָיְידִי פּוּרְתָּא וּמַאי קָא מַשְׁמַע לַן בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ

Traduction

The Gemara answers: There, too, the priests would move a bit with their feet while passing the blood forward. The Gemara asks: But what is the mishna teaching us in this description, if not that the blood need not be conveyed by foot? The Gemara answers: It teaches that: ''In the multitude of people is the king’s glory'' (Proverbs 14:28). It honors God when the Temple service is performed by a multitude of priests.

תָּא שְׁמַע קִבֵּל הַכָּשֵׁר וְנָתַן לַפָּסוּל יַחְזִיר לַכָּשֵׁר

Traduction

The Gemara suggests: Come and hear another resolution from a mishna (32a): If a priest who is fit for Temple service collected the blood in a vessel and gave it to an unfit individual standing next to the altar, that individual should return it to the fit priest, so that he may perform a complete act of conveying the blood to the altar. Evidently, the blood must be conveyed to the altar by foot. If conveying by hand were valid, another priest could simply take the blood from the unfit person and complete the conveying of the blood to the altar.

Rachi non traduit

יחזיר לכשר. שנתנו לו ואשמעינן תרתי בה חדא דלא מיפסל במאי דאפסקיה פסול ואשמעינן בה דהולכה זו שעשה הכשר שלא ברגל שהושיט לפסול שהיה עומד בצד המזבח לא נעשית בהכשר ולא שמה הולכה דקתני יחזירנה למי שנתנה לו ואי הולכה שלא ברגל שמה הולכה אמאי יחזירנה לאחור יבא כשר ויטלנה מידו לצד המזבח וזה לא יושיטנה לו אלא דמעשה אצטבא בעלמא עביד:

אֵימָא יַחְזוֹר הַכָּשֵׁר וִיקַבְּלָהּ

Traduction

The Gemara rejects this inference: Say that the wording of the mishna should be emended; instead of stating that the unfit person should return the vessel to the fit priest, it should state that the fit priest, even another priest, should then receive it from the unfit person. If so, the mishna proves nothing about conveying by hand.

Rachi non traduit

אימא יחזור כשר. לצד המזבח ויקבלנו יטלנו מיד הפסול דהולכת כשר קמא כשרה:

אִיתְּמַר אָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הוֹלָכָה שֶׁלֹּא בָּרֶגֶל לֹא שְׁמָהּ הוֹלָכָה

Traduction

It was stated: Ulla says that Rabbi Yoḥanan says: Conveying the blood not by foot is not considered conveying.

Rachi non traduit

לא שמה הולכה. ואינה כשרה להוליכה כן ואין מחשבה מפגלת בה: