Vayedaber

Simple Havroutah

Zva'him

Daf 14a

כֹּל שֶׁאֵינוֹ עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן כִּשְׁלָמִים אֵין בּוֹ מִשּׁוּם פִּיגּוּל

Traduction

that any offering whose blood is not sprinkled on the external altar like a peace offering is not subject to the halakhot of piggul? If so, piggul does not apply to inner sin offerings at all.

Rachi non traduit

כל קרבן שאינו על מזבח החיצון כשלמים. שלמדנו מהם פיגול לכל הזבחים אין בו משום פיגול לקמן בפרק בית שמאי (זבחים דף מג.):

אֶלָּא הָא וְהָא רַבָּנַן וְלָא קַשְׁיָא כָּאן בְּחַטָּאוֹת הַחִיצוֹנוֹת כָּאן בְּחַטָּאוֹת הַפְּנִימִיּוֹת

Traduction

Rather, both this baraita and that baraita are in accordance with the opinion of the Rabbis; and the apparent contradiction between them is not difficult. Here, the baraita that maintains that one cannot render the offering piggul while dipping his finger in the blood is referring to the external sin offerings, since dipping one’s finger in order to sprinkle the blood on the external altar is not considered an essential rite. There, the baraita that maintains that one can render the offering piggul while performing this rite is referring to the inner sin offerings.

Rachi non traduit

בחטאות החיצונות. אינה מפגלת דלא כתיב בהו וטבל אלא ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו וההיא לקיחה קבלה היא ומינה ילפינן קבלה לקמן באיזהו מקומן (זבחים דף מח.):

חַטָּאוֹת הַחִיצוֹנוֹת פְּשִׁיטָא לָא כְּתִיב בְּהוּ וְטָבַל

Traduction

The Gemara asks: Isn’t it obvious that one cannot render the offering piggul while dipping his finger in the blood of the external sin offerings? The statement: ''And the priest shall dip his finger in the blood'' (Leviticus 4:6), is not written with regard to these offerings. Since it is clearly not an essential rite, why was it necessary for the baraita to teach that improper intent while performing it cannot render the offering piggul?

אִצְטְרִיךְ סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא הוֹאִיל וּכְתִיב וְלָקַח וְאִי אָתֵי קוֹף רָמֵי לְהוּ אַיְּדֵיהּ בָּעֵי לְמִישְׁקַל זִימְנָא אַחֲרִיתִי כְּמַאן דִּכְתִיב וְטָבַל דָּמֵי

Traduction

The Gemara answers: It was necessary for the baraita to teach this, as otherwise it might enter your mind to say that since it is written with regard to an external sin offering: ''And the priest shall take of the blood of the sin offering with his finger'' (Leviticus 4:34), and therefore if a monkey comes and places blood on the hand of the priest the priest must take blood from the vessel again to perform the mitzva as stated in the verse, it is considered as though the statement: And the priest shall dip his finger in the blood, is written with regard to an external sin offering as well.

Rachi non traduit

איצטריכא מהו דתימא הואיל וכתיב ולקח. דמשמע הוא בעצמו יקח:

ואי אתי קוף ורמי להו אידיה. על אצבעו בעי מיהדר ומשקל אלמא ולקח נמי אאצבעו קאי שיטבול אצבעו אימא כמאן דכתיב וטבל דמי:

קָא מַשְׁמַע לַן לְהָכִי לָא כְּתִיב וְטָבַל דְּמַשְׁמַע הָכִי וּמַשְׁמַע הָכִי

Traduction

Therefore, the baraita teaches us that dipping one’s finger in the blood of an external sin offering is an inessential rite and one cannot render the offering piggul while performing it. As it is for this reason that the phrase: And the priest shall dip his finger in the blood, is not written with regard to this offering, but rather: And the priest shall take of the blood of the sin offering with his finger, which indicates this halakha, that the priest must actively take the blood in his hand, and also indicates that halakha, that dipping one’s finger in the blood is not an essential rite and cannot render the offering piggul.

Rachi non traduit

להכי לא כתביה טבילה. בהדיא אלא כתב קבלה ומדסמכיה אאצבעו ונתן הוא דיליף לטבול אצבעו שצריך ליקח בעצמו ולטבול דמשמע הכי דלא תהא טבילת אצבע עבודה חשובה בהן לפגל מדלא אחשבה קרא להצריכה בפירוש ומשמע הכי שצריכה היא לטבול כחטאות החיצונה ולא דלישקל קוף ולירמייה לדם על האצבע דבעינן לקיחת אצבע מעליותא דולקח נמי אאצבע קאי:

רַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר בְּהִילּוּךְ אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מוֹדֶה רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּהוֹלָכַת חַטָּאוֹת הַפְּנִימִיּוֹת שֶׁמַּחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בָּהּ הוֹאִיל וַעֲבוֹדָה שֶׁאֵין יָכוֹל לְבַטְּלָהּ

Traduction

§ The mishna teaches that Rabbi Shimon deems the offering fit if the prohibited intent was during the rite of conveying the blood to the altar. Rabbi Shimon ben Lakish says: Rabbi Shimon concedes that prohibited intent during the conveying of the blood of the inner sin offerings disqualifies them, since with regard to those offerings, it is an indispensable rite. Because the blood must be sprinkled inside the Sanctuary and the offering cannot be slaughtered inside the Sanctuary, conveying the blood into the Sanctuary is always necessary for such offerings.

Rachi non traduit

שאי אפשר לבטלה. דלאו אורח ארעא לשחוט בהיכל ועל כרחו הוא שוחטו בעזרה ומוליכה בהיכל לקרנות מזבח פנימי ולהזאת פרוכת:

וְהָאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן כָּל שֶׁאֵינוֹ עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן כִּשְׁלָמִים אֵין חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּיגּוּל

Traduction

The Gemara asks: But doesn’t Rabbi Shimon say that with regard to any offering whose blood is not sprinkled on the external altar like a peace offering, one is not liable to be punished with karet for eating it, due to the prohibition of piggul? In other words, the halakha of piggul does not apply to inner sin offerings at all.

Rachi non traduit

כל שאינו. כל קרבן שאין מתן דמו על מזבח החיצון לאפוקי חטאות הפנימיות וקס''ד דה''ה לפסול דשלא לשמו:

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא מוֹדֶה הָיָה לִפְסוֹל מִקַּל וָחוֹמֶר וּמָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָן שֶׁהוּכְשְׁרוּ בִּשְׁלָמִים פָּסוּל בְּחַטָּאת חוּץ לִזְמַנּוֹ שֶׁפּוֹסֵל בִּשְׁלָמִים אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּפְסוֹל בְּחַטָּאוֹת

Traduction

Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, says: Rabbi Shimon concedes that although intent to consume an inner sin offering after its designated time does not render it piggul, it disqualifies the offering, due to an a fortiori inference: Just as sacrifice not for its sake, which is valid in the case of a peace offering, is nevertheless not valid in the case of a sin offering, as stated in the mishna (2a), so too, isn’t it logical that sacrifice with intent to consume it beyond its designated time, which disqualifies peace offerings, should disqualify sin offerings?

Rachi non traduit

מודה הוא לפסול. נהי דאין בהן פיגול להתחייב כרת על אכילתו אבל מודה הוא דמחשבה חוץ לזמנו פוסלתו מק''ו והכי נמי הוה מצי לתרוצי ליה אנן במחשבה שלא לשמו קיימינא דפסלה בהו אלא דבעי רבי יוסי בר' חנינא לאשמועינן דמחשבת חוץ לזמנו פסלה בהו לר''ש:

חוץ לזמנו הפוסל בשלמים כו'. ומיהו כרת לא נפקא לן בו מינה דהא ק''ו מכח שלא לשמו אתי ודיו להבא מן הדין להיות כנדון:

Tossefoth non traduit

מודה היה לפסול מקל וחומר. מכאן מתרצים ההיא דפ' הנזקין (גיטין דף נד:
ושם) דקאמר ר' יוסי כהן גדול ביום הכפורים יוכיח דכי אמר פיגול מהימן ור' יוסי סבירא ליה כר''ש בפ' הקומץ זוטא (מנחות דף יד.) דאין פיגול אלא בדבר הנעשה על מזבח החיצון ולמאי דאמר הכא דמודה הוא לפסול ניחא דפיגול לאו דוקא ועוד יש לפרש היינו שלא לשמה ולא נהירא:

ומה שלא לשמן כו'. תימה מה לשלא לשמן שכן נוהג בד' עבודות תאמר בחוץ לזמנו שאינו נוהג אלא בזריקה וכי האי גוונא פריך לעיל (זבחים דף ד.) (מה לחוץ לזמנו שכן כרת) ויש לומר דאי הוה פריך הכי הוה עביד ק''ו משנוי בעלים דהוי כפיגל בזריקה ומיהו קשה מה לשנוי בעלים שכן פוסל בזביחה בפסח או בזריקה לחודיה וי''ל דשלא לשמן יוכיח וילפינן במה הצד משנוי קדש ושנוי בעלים:

וְאַשְׁכְּחַן חוּץ לִזְמַנּוֹ חוּץ לִמְקוֹמוֹ מְנָלַן

Traduction

The Gemara asks: And we found a source for the halakha that intent to consume an inner sin offering beyond its designated time disqualifies it according to Rabbi Shimon. From where do we derive that intent to consume it outside its designated area also disqualifies it?

Rachi non traduit

חוץ למקומו מנא לן. דהא חוץ למקומו נמי בשלמים כתיב ומינייהו גמרינן לכל הזבחים ולר' שמעון דלא גמר מינייהו אלא חיצונות כמותן מנ''ל דפסלה בפנימיות:

אִי מִחוּץ לִזְמַנּוֹ מָה לְחוּץ לִזְמַנּוֹ שֶׁכֵּן כָּרֵת

Traduction

If we derive it from the case of intent to consume it beyond its designated time, one may respond: What is notable about intent to consume it beyond its designated time? It is notable in that it can render an offering piggul, for partaking of which one is liable to receive karet.

Rachi non traduit

אי מחוץ לזמנו. במה מצינו:

אִי מִשֶּׁלֹּא לִשְׁמָהּ שֶׁכֵּן נוֹהֵג בְּבָמָה

Traduction

If we derive it from the case of intent not for its sake, one may respond: What is notable about sacrifice not for its sake? It is notable in that this disqualification applies even to sacrifice on a private altar during the era when such altars were permitted. By contrast, intent to consume the offering outside its designated area is irrelevant to sacrifice on a private altar, which has no designated area.

Rachi non traduit

אי משלא לשמו. ובק''ו כדלעיל:

שכן נוהג בבמה. [בקרבן במת יחיד בשעת היתר הבמות שהרי שנוי קדש הוא תאמר בחוץ למקומו דלא שאין מחיצה בבמה] וכל הבקעה מקומו עד סוף העולם:

(חִיּוּב) שֶׁלֹּא לִשְׁמָן בְּמַאי נוֹהֵג בְּפֶסַח וְחַטָּאת פֶּסַח וְחַטָּאת בְּבָמָה לֹא קָרְבוּ

Traduction

The Gemara answers: With regard to what offering does disqualification due to intent not for its sake apply? It applies to a Paschal offering and a sin offering. Since a Paschal offering and a sin offering may not be sacrificed on a private altar, this factor is irrelevant. One may therefore derive from the case of intent not for its sake that intent to consume the offering outside its designated area disqualifies it.

Rachi non traduit

ומשני שלא לשמו במאי נוהג. באיזה קרבן אתה מוצא פסולו בפסח וחטאת והני בבמה לא קרבי דתנן לקמן (זבחים דף קיז.) כל הנידר ונידב קרב בבמה ושאינו נידר ונידב אינו קרב בבמה:

וְאִיבָּעֵית אֵימָא הֶקֵּישָׁא הוּא שְׁלִישִׁי זֶה חוּץ לִזְמַנּוֹ פִּיגּוּל זֶה חוּץ לִמְקוֹמוֹ

Traduction

And if you wish, say that it is derived from the juxtaposition of the halakha of intent to consume the offering beyond its designated time with the halakha of intent to consume it outside its designated area. The verse states: ''And if any of the flesh of the sacrifice of his peace offerings is at all eaten on the third day, it shall not be accepted, neither shall it be imputed to the one who offers it; it shall be an abhorred thing [piggul]'' (Leviticus 7:18). This statement: ''On the third day, it shall not be accepted,'' is referring to intent to consume the offering beyond its designated time; and this seemingly superfluous statement: ''Neither shall it be imputed to the one who offers it; it shall be piggul,'' is referring to intent to consume it outside its designated area. Such juxtaposition indicates that there are parallel halakhot in the two cases even if they are dissimilar.

Rachi non traduit

ואיבעית אימא. חוץ למקומו מחוץ לזמנו אתי ולא פרכינן שכן כרת דהיקשא הוא דאיתקש חוץ למקומו לחוץ לזמנו בפ' שני (לקמן זבחים דף כח.) בקרא אחרינא דאמרינן אם האכל יאכל ביום השלישי זה מחשבת חוץ לזמנו לא יחשב לו פיגול יהיה קרא יתירא הוא לאתויי חוץ למקומו וכיון דאיתקוש גמרינן מהדדי ואין משיבין על ההיקש:

אָמַר רָבָא אִם תִּימְצֵי לוֹמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר לַהּ כִּבְרֵיהּ דְּאָמַר בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ צָפוֹן אֵין מַחְשָׁבָה מוֹעֶלֶת בְּהוֹלָכַת חַטָּאוֹת הַפְּנִימִיּוֹת אֶלָּא מִפֶּתַח אוּלָם וְלִפְנִים

Traduction

§ Rava says: If you say that Rabbi Shimon holds in accordance with the opinion of his son Rabbi Elazar, who says that the area between the Entrance Hall and the altar is considered part of the north of the Temple courtyard, the only place where a sin offering may be slaughtered, he must also hold that prohibited intent while conveying the blood of the inner sin offerings is effective to disqualify them only from the doorway of the Entrance Hall inward. Prohibited intent before the priest reaches the doorway of the Entrance Hall does not disqualify the offering, as conveying the blood to the doorway is not necessary; the offering could have been slaughtered at the doorway in the first place.

Rachi non traduit

אמר רבא את''ל ר' שמעון סבר לה כבריה דאמר. לקמן בפ' שני (זבחים דף כ.):

בין האולם למזבח צפון. חלק צפוני שבעזרה שבין האולם ולמזבח אע''ג דלא קרינן ביה על ירך המזבח צפונה דהא במערבו של מזבח הוא הוי צפון לענין שחיטת קדשי קדשים:

אין מחשבה מועלת בחטאות הפנימיות. אפילו לפסול:

אלא מפתח האולם ולפנים. שאם חישב בהולכת הדם ממקום שחיטתו עד האולם אינה מחשבה שהרי אפשר לבטל הולכה זו לשחוט אצל פתח האולם אבל אי סבר כרבי יוסי דפליג אדרבי אלעזר בר' שמעון ואומר אין צפון אלא כנגד המזבח מקיר המזבח צפוני עד כותל העזרה צפונית הויא לה עבודה שאין יכול לבטלה דהא חטאת טעונה צפון לשחיטתה דכתיב במקום אשר תשחט העולה וגו' וצפון בעולה כתיב:

וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר תּוֹךְ עֲזָרָה מְקַדֵּשׁ אֵין מַחְשָׁבָה מוֹעֶלֶת בְּהוֹלָכַת סִילּוּק בָּזִיכִין אֶלָּא מִפֶּתַח הֵיכָל וְלַחוּץ

Traduction

And if you say that Rabbi Shimon holds in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, who says that the interior of the Temple courtyard sanctifies offerings, i.e., that offerings can be sacrificed on the courtyard floor as if it were part of the altar, prohibited intent while conveying the removed bowls of frankincense from the table in the Sanctuary to burn them on the external altar is effective to disqualify them only while conveying them from the doorway of the Sanctuary outward to the Entrance Hall. Since the table can be placed anywhere in the Sanctuary, conveying the bowls of frankincense in the Sanctuary itself is unnecessary, and once the priest exits the Entrance Hall to the Temple courtyard, the frankincense could theoretically be burned immediately.

Rachi non traduit

ואת''ל. ר' שמעון סבר לה כר' יהודה דאמר לקמן בפ' קדשי קדשים (זבחים דף נט.) תוך עזרה מקדש כל רצפת העזרה בין האולם ולמזבח מקודשת להקטיר חלבים כמזבח עצמו דכתיב ביום ההוא קדש המלך את תוך החצר ותניא לקמן דברים ככתבן דברי ר' יהודה:

אין מחשבה מועלת. לר' שמעון בהולכת בזיכי לחם הפנים שהן מתירין את הלחם כדם המתיר את הבשר וכקומץ המתיר את השיריים והלחם מתפגל במחשבת עבודת הבזיכים הואיל והן מתירין רבי שמעון אי כרבי יהודה סבר לה אין מחשבת הולכה מועלת בה לפסול אלא מפתח היכל ולחוץ משהגיע לפתח היכל עד שמגיע ליציאת אולם לרצפת העזרה שלפניו דבכל ההיכל לא מהניא מחשבה שהרי כל ההיכל כשר להושיב שם שלחן לסדר עליו עד הפתח ואולם כי עזרה סבירא לן ומן האולם ולחוץ נמי לא מהניא מחשבה בהולכה שהרי אפשר להקטירו על רצפת העזרה מיד אם ירצה נמצאת הולכתו עד המזבח שלא לצורך:

Tossefoth non traduit

הג''ה תוך עזרה מקדש. טעמא דרבי יהודה לקמן בפרק קדשי קדשים (זבחים דף נט.) וצריך לדקדק לר' יהודה כיון דעזרה מקדש היכי משכחת לה בפסולין דאם ירדו לא יעלו וי''ל דמשכחת לה [באותם] דירדו בלשכה או באולם או על גבי דף ועדיף מאויר דאמר פ''ב (לקמן זבחים כו.) תלה ושחט פסול א''נ שחט על הרצפה ואח''כ נתן על הדף דהשתא ירדו וצ''ע דלקמן (זבחים דף קכ.) מבעיא להו ירדו מהו שיעלו [וי''ל דשחט על הרצפה [ואח''כ נתן על הדף] ועוד יש לומר דמודה רבי יהודה בדמים לקמן דבעי מזבח והדם לא עלה ברצפה ותו דלשון אם עלו דנקט היינו לדינא דקודם דאתא דוד וקדיש רצפה וקודם בנין שלמה הג''ה:

וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר סָבַר קְדוּשַּׁת הֵיכָל וְאוּלָם חֲדָא הִיא אֵין מַחְשָׁבָה מוֹעֶלֶת אֶלָּא מִפֶּתַח אוּלָם וְלַחוּץ

Traduction

Rava continues: And if you say that Rabbi Shimon also holds that the sanctity of the Sanctuary and the Entrance Hall are one and the same, and the table can be placed in the Entrance Hall as well, prohibited intent is effective only while conveying the frankincense from the doorway of the Entrance Hall outward, i.e., in the doorway of the Entrance Hall itself.

Rachi non traduit

ה''ג ואת''ל סבר רבי שמעון קדושת אולם והיכל חדא היא אין מחשבה מועלת אלא מפתח אולם ולחוץ. כלומר ה' אמות של עובי כותל פתחו של אולם דבכל חללו של אולם לא מהניא דכפנים דמי וחוץ לפתח לא מהניא דאפשר להקטיר שם:

וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר תּוֹךְ הַפֶּתַח כְּלִפְנִים אֵין מַחְשָׁבָה מוֹעֶלֶת אֲפִילּוּ פְּסִיעָה אַחַת אֶלָּא בִּכְדֵי הוֹשָׁטַת יָדוֹ

Traduction

And if you say that he also holds that inside the doorway is considered like inside the Entrance Hall, then the table can be placed in the doorway too, and prohibited intent is not effective while conveying the frankincense even one step. Rather, it is effective only during the moment when the frankincense is taken out of the doorway to the courtyard, the time it takes the priest to stretch out his hand to place the bowls on the courtyard floor.

Rachi non traduit

ואת''ל סבר לה תוך פתח האולם כלפנים אין מחשבה מועלת אפילו פסיעה שלימה אלא בכדי הושטת ידו. עומד בפתח האולם ומושיט ידו לרצפה היינו הולכה ומהניא בה מחשבה:

וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר סָבַר הוֹלָכָה שֶׁלֹּא בָּרֶגֶל לֹא שְׁמָהּ הוֹלָכָה אֵין מַחְשָׁבָה מוֹעֶלֶת כְּלָל

Traduction

And if you say that he also holds that conveying an offering not by foot is not considered conveying, prohibited intent is not effective at all while conveying the bowls of frankincense.

Rachi non traduit

הכי גרסינן ואם תמצי לומר הולכה שלא ברגל לא שמה הולכה אין מחשבה מועלת כלל. דהא הושטת ידו הולכה שלא ברגל היא:

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְאָמוֹרֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא בְּעִי מִינֵּיהּ מֵרַב חִסְדָּא הוֹלָכָה בְּזָר מַהוּ

Traduction

§ Abaye said to Rav Ḥisda’s interpreter: Ask Rav Ḥisda for me: What is the halakha with regard to a non-priest conveying the blood? Is the offering disqualified, as in a case where a non-priest performs any other sacrificial rite that may performed only by priests?

אֲמַר לֵיהּ כְּשֵׁרָה וּמִקְרָא מְסַיְּיעֵנִי וַיִּשְׁחֲטוּ אֶת הַפֶּסַח וַיִּזְרְקוּ הַכֹּהֲנִים אֶת הַדָּם מִיָּדָם וְהַלְוִיִּם מַפְשִׁיטִים

Traduction

Rav Ḥisda said to him: The offering remains fit, and a verse supports my ruling: ''And they slaughtered the Paschal offering, and the priests sprinkled the blood, which they received of their hand, and the Levites flayed them'' (II Chronicles 35:11). Apparently, priests are required only for the sprinkling of the blood on the altar and later rites. Just as slaughter may be performed by non-priests, so can the collection and conveying of the blood be performed by them.

Rachi non traduit

ויזרקו הכהנים את הדם מידם. [מידם] של שוחטין משמע ושוחטין זרים נינהו ואשמועינן קרא שהזרים לוקחין אותו מיד המקבל ומוליכין אותו לזרוק:

מֵתִיב רַב שֵׁשֶׁת זָר וְאוֹנֵן

Traduction

Rav Sheshet raises an objection from a baraita: If a non-priest, or an acute mourner,

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source