Vayedaber

אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מָצִינוּ מוֹתַר חַטָּאת בָּא עוֹלָה וְאֵין מוֹתַר עוֹלָה בָּא חַטָּאת

Traduction

Rabbi Yehoshua said to him: This inference is not valid, as we find that a leftover sin offering, e.g., one bought with money left over from funds dedicated to the acquisition of a sin offering, is brought as a burnt offering, whereas a leftover burnt offering is not brought as a sin offering.

Rachi non traduit

אמר לו רבי יהושע מצינו מותר חטאת בא עולה. כדתניא בתמורה (דף כג:) זה מדרש דרש יהוידע הכהן כל דבר שבא ממותר חטאת וממותר אשם ילקח בהן עולה לקיץ המזבח והיכי דמי מותר חטאת כגון הפריש מעות לחטאתו וניתותרו אי נמי מפריש שתי חטאות לאחריות דקי''ל בתמורה (דף כד.) מתכפר באחת מהן והשניה תרעה:

וּמָה חַטָּאת שֶׁמּוֹתָרָהּ בָּא עוֹלָה שְׁחָטָהּ לְשֵׁם עוֹלָה פְּסוּלָה עוֹלָה שֶׁאֵין מוֹתָרָהּ בָּא חַטָּאת שְׁחָטָהּ לְשֵׁם חַטָּאת אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא פְּסוּלָה

Traduction

And according to Rabbi Eliezer’s logic, one should derive a fortiori: Just as with regard to a sin offering, whose leftover is brought as a burnt offering, nevertheless, if one slaughtered it for the sake of a burnt offering it is unfit, so too, with regard to a burnt offering, whose leftover is not brought as a sin offering, if one slaughtered it for the sake of a sin offering, isn’t it logical that it should be unfit? Yet, the halakha is that a burnt offering slaughtered for the sake of a sin offering is fit.

Rachi non traduit

ומה חטאת שמותרה כו'. ואם ק''ו כזה אתה דורש יש לך לפסול עולה לשם חטאת ומהכא דייק רבה מילתיה לעיל מדלא אהדר ליה רבי אליעזר אנא נמי פסילנא בנשחטין לשם חטאת:

אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לֹא אִם אָמַרְתָּ בְּחַטָּאת שֶׁכֵּן כְּשֵׁרָה לִשְׁמָהּ כָּל הַשָּׁנָה כּוּלָּהּ תֹּאמַר בַּפֶּסַח שֶׁאֵינוֹ כָּשֵׁר לִשְׁמוֹ אֶלָּא בִּזְמַנּוֹ הוֹאִיל וְהוּא פָּסוּל לִשְׁמוֹ דִּין הוּא שֶׁיִּפָּסְלוּ אֲחֵרִים לִשְׁמוֹ

Traduction

Rabbi Eliezer said to him: No, if you said that this is the halakha with regard to a sin offering, that another offering sacrificed for its sake is fit, this is only because a sin offering is fit when sacrificed for its sake all year long. Shall you also say that this is the halakha with regard to a Paschal offering, which is fit when sacrificed for its sake only at its designated time? Since a Paschal offering is unfit when sacrificed for its sake during the rest of the year, it is logical that other offerings should be disqualified when sacrificed for its sake at its designated time.

Rachi non traduit

שכן כשרה לשמה כל השנה. לפיכך עולה הנשחטת לשם חטאת כשרה:

Tossefoth non traduit

אמר ר' אליעזר לא אם אמרת בחטאת. דין הוא שאחרים כשרים לשמו [וקשה] נהי דלא דמי לפסח מ''מ ק''ו איכא וא''כ [תימא] יפסלו נמי מהאי דינא מותר חטאת בא עולה כמו דינא דמותר פסח בא שלמים וי''ל דאעיקר טעמו סמיך כדאיתא בפסחים (דף סב:) וצ''ל דהא לא אם אמרת דקאמר רבי אליעזר לדברי רבי יהושע קאמר אליבא דרבי יוחנן ורבינו תם מצא בספר ישן ברישא דשמעתא רבה אמר באחרים לשם חטאת ומצא ובאחרים בוי''ו ורבה לא בא אלא לפרש דברי רבי יוחנן ור' יוחנן עצמו מודה דבאחרים לשם חטאת פליגי ולא אמר אמרו דבר אחד אלא באחרים לשם פסח:

שִׁמְעוֹן אֲחִי עֲזַרְיָה אוֹמֵר כּוּ'

Traduction

§ The mishna teaches: Shimon, brother of Azarya, says that this is the distinction: With regard to all offerings, if one slaughtered them for the sake of an offering whose sanctity is greater than theirs, they are fit; if one slaughtered them for the sake of an offering whose sanctity is less than theirs, they are unfit.

רַב אָשֵׁי מַתְנֵי מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן וְרַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא מַתְנֵי מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יַנַּאי מַאי טַעְמָא דְּשִׁמְעוֹן אֲחִי עֲזַרְיָה דְּאָמַר קְרָא וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת קָדְשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת אֲשֶׁר יָרִימוּ לַה' בְּמוּרָם מֵהֶן אֵין מִתְחַלְּלִין בְּנָמוּךְ מֵהֶם מִתְחַלְּלִין

Traduction

Rav Ashi teaches in the name of Rabbi Yoḥanan, and Rav Aḥa, son of Rava, teaches the same statement in the name of Rabbi Yannai: What is the reason for the opinion of Shimon, brother of Azarya? It is derived from that which the verse states: ''And they shall not profane the holy things of the children of Israel, which they will set apart [yarimu] unto the Lord'' (Leviticus 22:15). The verse is interpreted not as a prohibition but as a halakhic axiom, teaching that offerings are not profaned, i.e., disqualified, by sacrifice for the sake of offerings whose sanctity is more elevated [muram] than theirs; they are profaned only by sacrifice for the sake of offerings whose sanctity is less than theirs.

Rachi non traduit

ולא יחללו את קדשי. אין (כאן) חילול כשירימו אותם לשם גבוה מהם:

וְהַאי לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא וְהָא מִיבְּעֵי לֵיהּ לִכְדִשְׁמוּאֵל דְּאָמַר שְׁמוּאֵל מִנַּיִן לָאוֹכֵל אֶת הַטֶּבֶל שֶׁהוּא בְּמִיתָה שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת קָדְשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת אֲשֶׁר יָרִימוּ לַה' בַּעֲתִידִים לִתְרוֹם הַכָּתוּב מְדַבֵּר

Traduction

The Gemara asks: And does that verse come to teach this halakha? But isn’t it necessary for Shmuel’s derivation? As Shmuel says: From where is it derived that one who eats untithed produce is liable to be punished with death at the hand of Heaven? As it is stated: ''And they shall not profane the holy things of the children of Israel, which they will set apart unto the Lord.'' The term: ''Will set apart,'' indicates that the verse is speaking of holy items that are to be set apart in the future, i.e., untithed produce, which includes the portion designated for the priest [teruma].

Rachi non traduit

בעתידין לתרום. דהיינו טבל דכתיב ירימו דבר העתיד ומסיים בהא בסנהדרין פרק אלו הן הנשרפין גמר חילול מתרומה דכתיב בה ומתו בו כי יחללוהו:

אִם כֵּן לִכְתּוֹב קְרָא אֲשֶׁר הוּרְמוּ מַאי אֲשֶׁר יָרִימוּ שְׁמַע מִינַּיהּ תַּרְתֵּי

Traduction

The Gemara answers: If so, if the verse taught only one halakha, the halakha of Shimon, brother of Azarya, it should have written: Which they have set apart. What is the reason the verse states: ''Which they will set apart,'' in the future tense? Conclude from it that the verse teaches two halakhot: An offering sacrificed for the sake of an offering of greater sanctity is fit, and consumption of untithed produce is punishable by death at the hand of Heaven.

Rachi non traduit

א''כ. דלכר''ש אחי עזריה לחודיה אתא לכתוב ולא יחללו אשר הורמו מ''ש לשון עתיד דנקט ש''מ למידרש ביה נמי הא:

בָּעֵי רַבִּי זֵירָא כְּשֵׁרִין וְאֵין מְרַצִּין וְכִי פְּלִיג בַּחֲדָא פְּלִיג אוֹ דִלְמָא כְּשֵׁרִין וּמְרַצִּין וּבְתַרְתֵּי פְּלִיגִי

Traduction

Rabbi Zeira raises a dilemma: According to Shimon, brother of Azaria, who says that less sacred offerings sacrificed for the sake of more sacred offerings are fit, perhaps they are fit but do not propitiate God, i.e., they do not fulfill the owner’s obligation, as the Rabbis hold. If so, when Shimon, brother of Azaria, disagrees with the first tanna in the mishna, he disagrees only with regard to one matter, i.e., that more sacred offerings sacrificed for the sake of less sacred ones are disqualified altogether. Alternatively, perhaps Shimon, brother of Azaria, holds that if less sacred offerings are sacrificed for the sake of more sacred offerings they are both fit and propitiate God, and they disagree with the Rabbis about two matters.

Rachi non traduit

בעי רבי זירא. לשום גבוה מהן כשרים דקתני כשרין ואין מרצין קאמר כת''ק ולא פליג אלא בנמוך דקאמר פסולים לגמרי:

ובתרתי פליגי. לשם גבוה מכשיר לגמרי ובנמוך פסיל לגמרי ואילו רבנן בתרוייהו מכשירים ואין מרצין קאמרי:

אָמַר אַבָּיֵי וְאִיתֵּימָא רַבִּי זְרִיקָא תָּא שְׁמַע הַבְּכוֹר וְהַמַּעֲשֵׂר שֶׁשְּׁחָטָן לְשֵׁם שְׁלָמִים כְּשֵׁרִים שְׁלָמִים שֶׁשְּׁחָטָן לְשֵׁם בְּכוֹר אוֹ לְשֵׁם מַעֲשֵׂר פְּסוּלִין

Traduction

Abaye, and some say Rabbi Zerika, said: Come and hear proof that they do not satisfy the owners’ obligation: Shimon, brother of Azarya, elaborated on his opinion in the mishna: A firstborn animal and the animal tithe that one slaughtered for the sake of peace offerings are fit, as the sanctity of peace offerings is greater. Peace offerings that one slaughtered for the sake of a firstborn animal or for the sake of the animal tithe are unfit.

Rachi non traduit

ת''ש. מדקא מפרש מילתיה ונקיט בכור ומעשר דלא לרצויי אתו ש''מ כשרין ואינן מרצין קאמר:

וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ כְּשֵׁרִין וּמְרַצִּין בְּכוֹר בַּר רַיצּוֹיֵי הוּא אֶלָּא כְּשֵׁרִין וְאֵין מְרַצִּין וּמִדְּסֵיפָא כְּשֵׁרִין וְאֵין מְרַצִּין רֵישָׁא נָמֵי כְּשֵׁרִין וְאֵין מְרַצִּין

Traduction

And if it enters your mind that offerings sacrificed for the sake of offerings of greater sanctity are both fit and propitiate God, is a firstborn an offering that propitiates? Sacrificing a firstborn does not serve to propitiate God; rather, conclude that such offerings are fit but do not propitiate. And one can infer that since in the latter clause they are fit but do not propitiate, in the former clause as well, concerning all offerings of lesser sanctity slaughtered for the sake of offerings of the most sacred order, they are fit but do not propitiate.

Rachi non traduit

ומדסיפא. הבכור והמעשר ששחטן לשם שלמים כשרים ואין מרצין רישא קדשים קלים ששחטן לשם קדשי קדשים נמי כשרין ואין מרצין קאמר:

מִידֵּי אִירְיָא הָא כִּדְאִיתַהּ וְהָא כִּדְאִיתַהּ

Traduction

The Gemara responds: Are the cases comparable? This case is as it is, and that case is as it is. Perhaps Shimon, brother of Azarya, holds that offerings of lesser sanctity slaughtered for the sake of offerings of the most sacred order propitiate God, but a firstborn animal and animal tithe slaughtered for the sake of peace offerings do not propitiate God.

Rachi non traduit

הא כדאיתא כו'. כשרין דקתני גבי בכור כשרין למילתייהו קאמר [וכשרים נמי דקתני גבי קדשי קדשים למילתייהו קאמר] ואפי' לרצות לשם חובה:

אֶלָּא מַאי קָא מַשְׁמַע לַן גָּבוֹהַּ וְנָמוּךְ קָא מַשְׁמַע לַן תְּנֵינָא כֵּיצַד קָדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁשְּׁחָטָן לְשֵׁם קֳדָשִׁים קַלִּים כּוּ'

Traduction

The Gemara asks: Rather, what is the latter clause concerning a firstborn and animal tithe teaching us, if not that no offerings of lesser sanctity propitiate God when sacrificed for the sake of offerings of greater sanctity? How is the clause not redundant? Does it teach us an example of offerings of higher sanctity and offerings of lower sanctity? We already learn such an example in the former clause, which teaches: How so? Offerings of the most sacred order that one slaughtered for the sake of offerings of lesser sanctity are unfit; offerings of lesser sanctity slaughtered for the sake of offerings of the most sacred order are fit.

Rachi non traduit

אלא מאי קמשמע לן. האי דנקט הבכור והמעשר אי לאו לגלויי עלה דרישא נקט לה ולמימר דכשרין ואין מרצין קאמר:

גבוה ונמוך קמשמע לן. בתמיה וכי אתא לפרושי לן היכי דמי נמוך לשם גבוה:

תנינא. ברישא דמילתא:

הא נמי תנינא. לקמן בפרק כל התדיר (זבחים דף פט.) דבכור נמוך משלמים:

מַהוּ דְּתֵימָא קָדְשֵׁי קָדָשִׁים וְקָדָשִׁים קַלִּים הוּא דְּאִיכָּא גָּבוֹהַּ וְנָמוּךְ אֲבָל קַלִּים וְקַלִּים לָא

Traduction

The Gemara answers: It is stated lest you say that the halakha of offerings of higher sanctity and offerings of lower sanctity applies only when the difference is between offerings of the most sacred order and offerings of lesser sanctity, but with regard to offerings of lesser sanctity and other offerings of lesser sanctity this halakha does not apply, as they are all considered to possess the same level of sanctity. Therefore the mishna adds the example of a firstborn animal and animal tithe slaughtered for the sake of peace offerings, to clarify that one can distinguish between different offerings of lesser sanctity as well.

הָא נָמֵי תְּנֵינָא שְׁלָמִים קוֹדְמִים אֶת הַבְּכוֹר מִפְּנֵי שֶׁהֵן טְעוּנִין מַתַּן אַרְבַּע וּסְמִיכָה וּנְסָכִים וּתְנוּפַת חָזֶה וָשׁוֹק

Traduction

The Gemara raises an objection to this answer: We already learn this as well, in another mishna (89a): The peace offering precedes sacrifice of the firstborn because the peace offering requires placement of its blood twice so as to be visible on four sides of the altar, placing hands on the head of the offering, libations, and waving of the breast and thigh by the priest and the owner, none of which is required for the firstborn.

Rachi non traduit

שלמים קודמין את הבכור. אם שניהם עומדים לישחט בעזרה ולהקריב:

שהן טעונים מתן ארבע. שתי מתנות שהן ארבע ובכור במתנה אחת כדתנן באיזהו מקומן (לקמן זבחים נו:) סמיכה ונסכים ליתנהו בבכור כדילפינן במנחות בפרק שתי מדות (מנחות דף צ:):

הָא עִיקָּר הָהִיא אַגְּרָרָא נַסְבַהּ

Traduction

The Gemara answers: The primary mention of the distinction is in this mishna; that mishna cites it incidentally, in discussing the order of precedence of offerings.

Rachi non traduit

הא עיקר. שנשנית תחילה לצורך לאשמועינן גבי פסול שלא לשמו דאיכא בקדשים קלים גבוה ונמוך:

ההיא. דכל התדיר אגררא נסבה ששנה שם את הקודמים זה לזה ונקט נמי האי בהדייהו אע''ג דכבר תנייה הכא:

מַתְנִי' הַפָּסַח שֶׁשְּׁחָטוֹ שַׁחֲרִית בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מַכְשִׁיר כְּאִילּוּ נִשְׁחַט בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר בֶּן בְּתִירָא פּוֹסֵל כְּאִילּוּ נִשְׁחַט בֵּין הָעַרְבַּיִם

Traduction

MISHNA: With regard to the Paschal offering that one slaughtered on the morning of the fourteenth of Nisan, the day when the Paschal offering should be slaughtered in the afternoon, if he did so not for its sake, Rabbi Yehoshua deems it fit as though it were slaughtered on the thirteenth of Nisan. An animal consecrated as a Paschal offering that was slaughtered not at its designated time for the sake of a different offering is fit for sacrifice as a peace offering. Ben Beteira deems it unfit as though it were slaughtered in the afternoon of the fourteenth.

Rachi non traduit

מתני' רבי יהושע מכשיר. דפסח בשאר ימות השנה חשיב ליה:

בן בתירא פוסל. בגמרא מפרש להו:

אָמַר שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי מְקוּבָּל אֲנִי מִפִּי שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם זָקֵן בַּיּוֹם שֶׁהוֹשִׁיבוּ אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בִּישִׁיבָה שֶׁכָּל הַזְּבָחִים הַנֶּאֱכָלִין שֶׁנִּזְבְּחוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן כְּשֵׁרִין אֶלָּא שֶׁלֹּא עָלוּ לַבְּעָלִים מִשּׁוּם חוֹבָה חוּץ מִן הַפֶּסַח וּמִן הַחַטָּאת וְלֹא הוֹסִיף בֶּן עַזַּאי אֶלָּא הָעוֹלָה וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים

Traduction

Shimon ben Azzai said: I received a tradition from seventy-two elders, as the Sanhedrin deliberated and decided on the day that they installed Rabbi Elazar ben Azarya at the head of the yeshiva and ruled that all the slaughtered offerings that are eaten that were slaughtered not for their sake are fit, but these offerings did not satisfy the obligation of the owner, except for the Paschal offering and the sin offering. Based on that version, ben Azzai added to the halakha cited in the first mishna only the burnt offering, which is not eaten, and the Rabbis disagreed and did not concede to him.

Rachi non traduit

שבעים ושנים זקן. בגמרא מפרש אמאי לא תנא זקנים:

כל הזבחים הנאכלין. אבל עולה לא:

לא הוסיף בן עזאי. על דברי חכמים לפסול חוץ מפסח ומחטאת אלא העולה:

גְּמָ' אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא מַכְשִׁיר הָיָה בֶּן בְּתִירָא בְּפֶסַח שֶׁשְּׁחָטוֹ שַׁחֲרִית בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לִשְׁמוֹ דְּכוּלֵּיהּ יוֹמָא זִימְנֵיהּ הוּא

Traduction

GEMARA: Rabbi Elazar says that Rabbi Oshaya says: With regard to a Paschal offering that one slaughtered on the morning of the fourteenth of Nisan for its sake, ben Beteira would deem it fit, as he held that the entire day, not only the afternoon, is its designated time.

Rachi non traduit

גמ' מכשיר היה בן בתירא בפסח ששחטו שחרית לשמו. והוה ליה זמנו לפיכך פסול שלא לשמו כדאמר פסח בזמנו שלא לשמו פסול:

וּמַאי כְּאִילּוּ

Traduction

The Gemara asks: And what is the reason the mishna states that according to ben Beteira, a Paschal offering slaughtered on the morning of the fourteenth is considered as though it were slaughtered in the afternoon? This language seems to indicate that it does not have the same status as a Paschal offering actually slaughtered in the afternoon.

Rachi non traduit

ומאי כאילו. נשחט בין הערבים והאמרת דכולא יומא בין הערבים קרי ליה מדקמכשרת ליה שחרית וקרא כתיב בין הערבים אלמא סבירא ליה בין ערב של אמש לערב של אחריו כדמפרשינן ליה לקמיה דהיינו משעלה השחר שפסק ליל של אמש עד שתשקע החמה ומאי כאילו הא הוא גופיה בין הערבים:

אַיְּידֵי דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ כְּאִילּוּ אָמַר אִיהוּ נָמֵי כְּאִילּוּ

Traduction

The Gemara responds: Since Rabbi Yehoshua says the term: As though it were slaughtered on the thirteenth, ben Beteira also says the term: As though it were slaughtered in the afternoon. But in fact he maintains that there is no difference between a Paschal offering slaughtered on the morning of the fourteenth and one slaughtered in the afternoon.

אִי הָכִי אַדְּמִיפַּלְגִי בְּשֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ לִיפַּלְגוּ בְּלִשְׁמוֹ

Traduction

The Gemara asks: If so, rather than disagreeing in the mishna with regard to a Paschal offering that was slaughtered on the morning of the fourteenth not for its sake, let them disagree with regard to one slaughtered for its sake; ben Beteira holds that it is fit, and Rabbi Yehoshua holds that it is unfit.

Rachi non traduit

ליפלגו בלשמו. ולימא [פסח ששחטו בי''ד שחרית] ר' יהושע פוסל ובן בתירא מכשיר:

Tossefoth non traduit

הג''ה אי איפלוג בלשמן כו'. ותימה השתא נמי דפליגי בשלא לשמן אני יכול לטעות כר''י לבן בתירא שיפסול י''ד לשמו שחרית ולפרש טעמו משום דמקצתו ראוי וי''ל דמזה אינו חושש משום דשום תנא לא מכשיר פסח שחרית אלא זה:

אִי אִיפְּלִגוּ בְּלִשְׁמוֹ הֲוָה אָמֵינָא אֲבָל בְּשֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ מוֹדֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְבֶן בְּתִירָא הוֹאִיל וּמִקְצָתוֹ רָאוּי קָא מַשְׁמַע לַן

Traduction

The Gemara answers: If the mishna were to write only that they disagree with regard to a Paschal offering slaughtered for its sake, I would say: But in a case where it was slaughtered not for its sake, Rabbi Yehoshua concedes to ben Beteira that it is disqualified, even though it was slaughtered in the morning, since at least part of the day, the afternoon, is fit for its sacrifice as a Paschal offering. Therefore, the mishna teaches us that they disagree with regard to this case as well.

Rachi non traduit

אבל בשלא לשמו מודה רבי יהושע. דאע''ג דשחרית לאו זימניה הוא פסול הואיל ומקצתו של יום ראוי לשמו קמ''ל:

וְהָכְתִיב בֵּין הָעַרְבָּיִם

Traduction

The Gemara asks: How can ben Beteira claim that a Paschal offering may be slaughtered in the morning? But isn’t it written: ''And the whole assembly of the congregation of Israel shall slaughter it in the afternoon [bein ha’arbayim]'' (Exodus 12:6)?

Rachi non traduit

והא כתיב בין הערבים. לרבי אושעיא פריך היכי מצי למימר פסח זמנו שחרית:

אָמַר עוּלָּא בְּרֵיהּ דְּרַב עִילַּאי בֵּין שְׁנֵי עֲרָבִים

Traduction

Ulla, son of Rav Ilai, says: Ben Beteira interprets the phrase bein ha’arbayim literally: Between two evenings, i.e., between the eve of the fourteenth and the night after the fourteenth. Accordingly, the Paschal offering may be sacrificed all day long.

Rachi non traduit

בין שני ערבים. מעלות השחר עד שקיעת החמה דהיינו בין סוף ערב דאתמול ותחילת ערב דאורתא:

תָּמִיד דִּכְתִיב בֵּיהּ בֵּין הָעַרְבָּיִם הָכִי נָמֵי דְּכוּלֵּי יוֹמָא כָּשֵׁר

Traduction

The Gemara asks: If so, with regard to the daily offering, concerning which it is written: ''The one lamb you shall offer in the morning, and the other lamb you shall offer bein ha’arbayim'' (Numbers 28:4), is the entire day fit for sacrifice also?

הָתָם מִדִּכְתִיב אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר מִכְּלָל דְּבֵין הָעַרְבָּיִם בֵּין הָעַרְבַּיִם מַמָּשׁ

Traduction

The Gemara answers: There, since it is written: ''The one lamb you shall offer in the morning,'' by inference, the term bein ha’arbayim is referring to the actual afternoon.

אֵימָא חַד בַּבֹּקֶר אִידַּךְ כּוּלֵּיהּ יוֹמָא

Traduction

The Gemara counters: Say that one of the lambs should be sacrificed in the morning, and the other one can be sacrificed all day. Why is it evident from the requirement that one be sacrificed in the morning that the other must sacrificed in the afternoon?

Rachi non traduit

ואימא חד בבקר. את הראשון לא ישהא יותר מחצות והשני כל היום זמנו רצה שחרית רצה ערבית כדכתיב בין הערבים דמפרשת ליה כל יומא:

אֶחָד בַּבֹּקֶר וְלֹא שְׁנַיִם בַּבֹּקֶר

Traduction

The Gemara answers: The clause ''One lamb you shall offer in the morning'' indicates that two lambs are not sacrificed in the morning; the other must perforce be sacrificed in the afternoon.

Rachi non traduit

ולא שנים בבקר. הלכך על כרחך צריך להשהות השני עד הערב:

Tossefoth non traduit

הג''ה אחד בבקר ולא שנים בבקר. בעלמא דרשינן אחד מן המיוחד שבעדרו (מגילה דף כח.):

נֵרוֹת דִּכְתִיב בֵּין הָעַרְבַּיִם הָכִי נָמֵי דְּכוּלֵּי יוֹמָא כָּשֵׁר

Traduction

The Gemara asks: With regard to the lamps of the Candelabrum, one should say the same, as it is written: ''And when Aaron lights the lamps bein ha’arbayim'' (Exodus 30:8). Is the entire day fit for lighting also, according to the opinion of ben Beteira?

שָׁאנֵי הָתָם דִּכְתִיב מֵעֶרֶב וְעַד בֹּקֶר וְתַנְיָא מֵעֶרֶב וְעַד בֹּקֶר תֵּן לָהּ מִדָּתָהּ שֶׁתְּהֵא דּוֹלֶקֶת וְהוֹלֶכֶת מֵעֶרֶב וְעַד בֹּקֶר דָּבָר אַחֵר אֵין לְךָ עֲבוֹדָה כְּשֵׁרָה מֵעֶרֶב וְעַד בֹּקֶר אֶלָּא זוֹ בִּלְבַד

Traduction

The Gemara answers: There it is different, as it is written: ''To burn from evening to morning'' (Exodus 27:21). And it is taught in a baraita: The phrase ''from evening to morning'' indicates that you must allocate the Candelabrum its measure of oil so that it will burn from evening until morning. Alternatively, the same verse can be interpreted as follows: Only this rite is valid from evening until morning, since all other rites must be performed during the day. Therefore, the Candelabrum is lit only at the end of the day.

Rachi non traduit

מדתה. חצי לוג לכל נר ונר כך שיערו חכמים לילי תקופת טבת שלא תכבה כל הלילה ובתמוז ובניסן ובתשרי אם תדליק שליש היום לא איכפת לן:

אין לך עבודה. מעבודות שהן אמורות ביום כגון עבודות הדם וקמצו וקטרת שכשרין מהדלקת נרות ואילך שזו מאוחרת לכולן:

קְטוֹרֶת דִּכְתִיב בָּהּ בֵּין הָעַרְבָּיִם הָכִי נָמֵי דְּכוּלֵּי יוֹמָא כָּשֵׁר

Traduction

The Gemara asks: With regard to the incense, one should say likewise, as it is written with regard to it: ''Bein ha’arbayim he shall burn it'' (Exodus 30:8). Is the entire day also fit for burning the incense according to the opinion of ben Beteira?

שָׁאנֵי קְטֹרֶת

Traduction

The Gemara answers: The incense is different,