Vayedaber

Simple Havroutah

Zva'him

Daf 115a

פֶּסַח בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה דְּאֵינוֹ כָּשֵׁר לִשְׁמוֹ וְכָשֵׁר שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ פֶּסַח בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה שְׁלָמִים נִינְהוּ

Traduction

the Paschal offering during the rest of the days of the year, i.e., not on the fourteenth of Nisan after midday, when it is fit to be sacrificed, which is not fit if it was sacrificed for its sake, but is fit if it was sacrificed not for its sake. The Gemara responds: The Paschal offering during the rest of the days of the year is considered to be a peace offering, not a Paschal offering that was slaughtered not for its sake.

Rachi non traduit

פסח בשאר ימות השנה. אינו כשר לשמו דתנן שחטו קודם חצות פסול שנאמר בין הערבים:

שלמים הוא. ואין זה אלא לשמו:

Tossefoth non traduit

פסח בשאר ימות השנה שלמים הוא. פי' בקונטרס ואין זה אלא לשמו משמע שרוצה לומר דכיון דשלמים הוא כששוחטו לשם שלמים היינו לשמו וא''ת והלא כששחטו לשם עולה או לשם זבח אחר הוי נמי שלמים כדאמרי' בפ''ק (לעיל זבחים ח:) לכל דשחיט ליה שלמים ליהוי וי''ל דמ''מ כיון דשלמים הוא הרי הוא כשר לשמו ושלא לשמו כגון לשם שלמים ולשם זבח אחר:

לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ יָכוֹל שֶׁאֲנִי מוֹצִיא אַף עוֹלַת מְחוּסַּר זְמַן בִּבְעָלִים וַאֲשַׁם נָזִיר וַאֲשַׁם מְצוֹרָע

Traduction

The Gemara suggests: Let us say that the following baraita supports the opinion of Rabbi Ḥilkiya, who holds that one who slaughters a guilt offering whose time has not yet arrived, outside the courtyard, not for its own sake, is liable: One might have thought that I exclude from the category of those who are liable for slaughtering outside the courtyard even one who slaughters a burnt offering whose time has not yet arrived due to its being premature for its owner, e.g., a woman after childbirth whose term of impurity is not yet finished, and one who slaughters the guilt offering of a nazirite and the guilt offering of a leper before they are fit to sacrifice their offerings.

Rachi non traduit

לימא מסייע ליה. לרב חלקיה:

יכול שאני מוציא. מאל פתח שלא יתחייב בחוץ על עולת מחוסר זמן בבעלים כגון של יולדת ומצורע הואיל ואינה ראויה לבא לפנים למצותה:

ואשם נזיר ואשם מצורע. שיש בה פסול ולקמיה מפרש ואזיל מאי פסולה:

Tossefoth non traduit

מחוסר זמן בבעלים. אעולה דוקא קאי ולא אאינך:

תַּלְמוּד לוֹמַר שׁוֹר מִכָּל מָקוֹם כֶּשֶׂב מִכָּל מָקוֹם עֵז מִכָּל מָקוֹם וְאִילּוּ חַטָּאת שַׁיְּירַהּ

Traduction

To counter this, the verse states with regard to slaughter outside the courtyard: ''Whatever person there be of the house of Israel that slaughters an ox, or lamb, or goat, in the camp, or that slaughters it outside the camp'' (Leviticus 17:3). ''Ox'' indicates in any case of an ox, ''lamb'' indicates in any case of a lamb, and ''goat'' indicates in any case of a goat, that one is liable for slaughtering them outside the courtyard; while a sin offering was omitted from the cases in the baraita where one who slaughters the offering outside the courtyard is liable.

Rachi non traduit

שור מ''מ כו'. דמצי למימר אשר ישחט במחנה או אשר ישחט מחוץ למחנה ואל פתח וגו' ואנא ידענא דשור או כשב או עז הוא:

ואילו חטאת שייריה. ולא רבייה לחיובא:

בְּמַאי עָסְקִינַן אִילֵימָא בִּזְמַנּוֹ מַאי אִירְיָא אָשָׁם אֲפִילּוּ חַטָּאת נָמֵי אֶלָּא שֶׁלֹּא לִזְמַנּוֹ

Traduction

The Gemara clarifies: What are we dealing with in this baraita when it discusses the guilt offering of a nazirite and the guilt offering of a leper? If we say that it is dealing with a guilt offering that was slaughtered outside the courtyard at its proper time, why state that one is liable specifically for a guilt offering? One would be liable for slaughtering a sin offering outside the courtyard at its time as well. Rather, it is discussing a guilt offering that was slaughtered not at its time, i.e., when the nazirite or leper’s time had not yet arrived.

Rachi non traduit

אי נימא בזמנו. ולשמו:

מאי איריא. אשם דרבייה חטאת נמי מחייב דלא בעי רבוייא ואפילו אשם דהא חזי בפנים:

אלא שלא בזמנו. רבייה לחיובא באשם:

וּבְמַאי אִילֵימָא לִשְׁמוֹ אָשָׁם אַמַּאי חַיָּיב אֶלָּא לָאו שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ לְעוֹלָם בִּזְמַנּוֹ וְשֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ

Traduction

The Gemara explains: And what is the baraita dealing with? If we say that it is dealing with one who slaughtered it for its sake, why would he be liable for a guilt offering that was slaughtered outside the courtyard if it is not fit for sacrifice? Rather, is the baraita not dealing with one who slaughtered it not for its sake, and the baraita states that one would be liable, in accordance with the opinion of Rabbi Ḥilkiya? The Gemara rejects this: Actually, the baraita is dealing with one who slaughtered a guilt offering outside the courtyard at its proper time and not for its sake.

Rachi non traduit

אי לשמו אשם אמאי חייב. והא אינו כשר ליקרב ומתני' תנא פטור ואי משום דראוי לשלא לשמו בפני' הא מחוסר עקיר' וכולהו מודו בו אלא לאו שלא לשמו רבי לחיובא בחוץ כרב חלקיה אלמא דבר שאינו כשר לשמו בפנים כשר לשלא לשמו ומחייב עליה שלא לשמו בחוץ:

ה''ג לעולם בזמנו ושלא לשמו. א''נ ה''ג לעולם בזמנו ותו לא וממילא אשלא לשמו דאוקימנא קאי ושכתבו בספרים ולשמו מפרש טועה כתבו ולפום ריהטא משום דפרכינן לעיל אי נימא בזמנו מאי איריא כו' וקא בעי לשנויי לעולם בזמנו ולשמו ודקא קשיא לך אי הכי חטאת נמי אין ה''נ ותנא אשם והוא הדין לחטאת ולאו מילתא היא דא''כ ר''א מאי בעי הכא מכדי ר''א לענין שלא לשמו אקשיה בפ''ק (לעיל זבחים י:) בפסול אשם שלא לשמו כחטאת אבל לענין לשמו מאי עיקר ומאי טפל איכא תרוייהו כתיבי להכשיר בפנים וחיוב בחוץ ותו ל''ל לרבויי להאי משור וכשב ועז הרי כשר ליקרב וכמצותו בפנים הוא שוחטו בחוץ אלא קא משני לעולם בזמנו ושלא לשמו ואיצטריך לרבוייה משום דשלא לשמו פסול הוא:

וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא דְּאָמַר מַקְּשִׁינַן אָשָׁם לְחַטָּאת

Traduction

And although there is ostensibly no need for an additional verse from which to derive the halakha in this case, as a guilt offering that was slaughtered not for its sake inside the courtyard is fit for sacrifice, the baraita is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer, who says: We juxtapose a guilt offering with a sin offering in the verse: ''As is the sin offering, so is the guilt offering; there is one law for them'' (Leviticus 7:7), from which it may be derived that they have equivalent halakhic status. Therefore, a guilt offering that was slaughtered not for its sake is disqualified, and consequently one might say that one who slaughters a guilt offering not for its sake outside the Temple courtyard is exempt, as it is not fit for sacrifice. Therefore, the derivation from the verse is necessary.

Rachi non traduit

ור''א היא. דמקיש אשם לחטאת דמיפסיל בשלא לשמו בפנים באשמות דאפ''ה מחייב עלה בחוץ אע''ג דעקר מיניה שם אשם אכתי אי הוה מעייל ליה לפנים הוה כשר למישחטיה סתמא וכשר לשם אשם ועולה לשם חובה דמשום דיבוריה לא מיעקר שמיה מיניה וכל כמה דלא שחטיה ליה בעיקרה קאי סתמא לשמו הלכך כי שחיט ליה ראוי לפנים לשמו היה וה''ה דאחטאת שלא לשמו נמי חייב אלא תנא טפל ואשמעינן אע''ג דכה''ג פסול בפנים מיחייב עליה בחוץ וה''ה לעיקר דמ''ש סוף סוף תרוייהו פסילי שלא לשמן ובת''כ קתני בה בהדיא שלא לשמו וע''כ מוקי לה כר''א דאילו לרבנן לא איצטריך ליה לרבויי דהא כי האי גוונא מתקבלת בפנים היא:

וּתְנָא טָפֵל וְהוּא הַדִּין עִיקָּר

Traduction

And the tanna of the baraita taught: Guilt offering, which, in this context, is secondary to the sin offering, as it is derived from the latter. But the same is true of the primary, i.e., the sin offering: One who slaughters it outside the courtyard not for its sake is liable.

תָּא שְׁמַע יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה עוֹלַת מְחוּסַּר זְמַן בְּגוּפָהּ וְחַטָּאת בֵּין בְּגוּפָהּ בֵּין בִּבְעָלִים

Traduction

The Gemara suggests: Come and hear a baraita in support of Rabbi Ḥilkiya: One might have thought that I include in liability even one who slaughters a burnt offering whose time has not yet arrived because it is intrinsically lacking, i.e., eight days have not yet passed; and one who slaughters a sin offering whose time has not yet arrived, whether because it is intrinsically lacking or because it is premature for the owner.

Rachi non traduit

ת''ש. סייעתא לרב חלקיה ותיובתא דרב הונא:

בגופה. כגון תוך שמונה ללידתה:

יכול שאני מרבה. גרס הכא דרישא דלעיל היא ובתורת כהנים הכי תניא לה אוציא את אלו שאינן מיוחדין לשם ולא אוציא עולה מחוסרת זמן בגופה וחטאת בין בגופה כו' והגרסנין שינו את הלשון וגרסינן הכא יכול שאני מרבה את כו' לפי שהביאוה בלימודא אחרינא וסברי דסיפא דההיא דלעיל היא: יכול שאני מרבה משום מכ''מ אף עולה מחוסר זמן וכו':

וחטאת בין בגופה בין בבעלים. כגון של נזיר ומצורע שלא מלאו ימיהם ואילו אשם נזיר ומצורע מחוסרי זמן בעלים שייריה ולא רבייה לפטורא שמע מינה ס''ל דחייב:

תַּלְמוּד לוֹמַר וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד כֹּל שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָבֹא בְּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֵין חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן וְאִילּוּ אָשָׁם שַׁיְּירֵהּ

Traduction

To counter this, the verse states with regard to one who slaughters outside the courtyard: ''And has not brought it to the entrance of the Tent of Meeting'' (Leviticus 17:4), which teaches that for any sacrifice that is unfit to be brought to the entrance of the Tent of Meeting, one is not liable for slaughtering it outside the courtyard. But a guilt offering whose time has not yet arrived was omitted by the tanna, from which it can be inferred that one who slaughters a guilt offering outside the courtyard is liable.

בְּמַאי עָסְקִינַן אִילֵימָא לִשְׁמוֹ אָשָׁם נָמֵי לִיפְטְרֵיהּ אֶלָּא לָאו שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ

Traduction

The Gemara asks: What are we dealing with? If we say that the baraita is dealing with a case where one slaughtered a sin offering whose time has not yet arrived, outside the courtyard for its sake, then one who slaughters a guilt offering should also be exempt, as it is an offering whose time has not yet arrived. Rather, is it not dealing with a case of one who slaughtered a sin offering whose time has not yet arrived, outside the courtyard not for its sake? In this case, one would be exempt for slaughtering it outside the courtyard, as if it is slaughtered inside the courtyard not for its sake it is disqualified. But in the case of a guilt offering whose time has not yet arrived one would be liable, since it is fit for sacrifice, in accordance with the opinion of Rabbi Ḥilkiya.

Rachi non traduit

ובמאי אי נימא בלשמו אשם נמי ניפטריה. דהא לא חזי:

אלא שלא לשמו. הלכך חטאת פטור דלא חזי לפנים ואשם חייב דחזי לפנים ואף על גב דאין ראוי לשמו והיינו כרב חלקיה ודלא כרב הונא:

לְעוֹלָם שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא דְּמַקֵּישׁ אָשָׁם לְחַטָּאת תְּנָא עִיקָּר וְכָל שֶׁכֵּן לְטָפֵל

Traduction

The Gemara responds: Actually, the baraita is dealing with one who slaughtered a sin offering whose time has not yet arrived, outside the courtyard not for its sake. And nevertheless, it may not be inferred that in the case of a guilt offering one would be liable, as this baraita may be in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer, who juxtaposes a guilt offering with a sin offering; and one who slaughters a guilt offering is also exempt. The tanna of the baraita omitted mention of a guilt offering because he taught: Sin offering, which is the primary case of the disqualification of an offering slaughtered not for its sake, and all the more so it applies to the secondary case, i.e., the guilt offering.

Rachi non traduit

ה''ג הא מני ר''א היא כו' ולא גרסינן לעולם בלשמו:

הא מני ר''א היא. כלומר ודאי בשלא לשמו היא כדקאמרת הלכך חטאת פטור דלא חזי בפנים לא בלשמו ולא בשלא לשמו דמחוסר זמן הוא ואשם נמי פטור דלא חזי לפנים לשמו במחוסר זמן ולא לשלא לשמו דר''א קאמר דפסול באשם שלא לשמו והאי דשייריה לאשם לאו דס''ל דחייב אלא כיון דחד טעמא הוא משום דתרוייהו פסולין שלא לשמו בפנים הוא תנא עיקר חטאת דפטור וכ''ש טפל אשם והאי כ''ש גמגום ודוחקיה דרב הונא לאוקמיה כר''א משום סיפא דעל כרחיך כרבי אליעזר מיתוקמא כדפרישנא לעיל ועוד משום דלרבנן לא ילפינן אשם מחטאת ליכא למימר תנא האי והוא הדין להאי ואף על גב דלרבנן נמי קאמר דפטור דאין לך דבר שאינו כשר לשמו וכשר שלא לשמו לא מצי לאוקומא כרבנן דא''כ נשמעינן אשם דפטור דנשמעינן בה תרתי וכ''ש חטאת:

תָּא שְׁמַע דְּכִי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר תָּנָא דְּבֵי רַבִּי לֵיוַאי יָכוֹל שֶׁאֲנִי מוֹצִיא אַף עוֹלַת מְחוּסַּר זְמַן בִּבְעָלִים אֲשַׁם נָזִיר וַאֲשַׁם מְצוֹרָע מִנַּיִן וְנָסֵיב לְהוּ תַּלְמוּדָא לְחִיּוּבָא וְלָא יָדַעְנָא מַאי הִיא

Traduction

The Gemara suggests: Come and hear another proof for the opinion of Rabbi Ḥilkiya, as when Rav Dimi came to Babylonia from Eretz Yisrael he said that the school of Rabbi Livai taught a baraita: One might have thought that I exclude from the category of those who are liable for slaughtering offerings outside the Temple courtyard even one who slaughters a burnt offering whose time has not yet arrived due to its being premature for its owner, or who slaughters a guilt offering of a nazirite or the guilt offering of a leper whose time has not yet arrived due to its being premature for its owner. From where is it derived that one is liable for doing so? Rav Dimi added: And the Sages brought a derivation from a verse to prove that one is liable, but I do not know what the derivation is.

Rachi non traduit

ת''ש דכי אתא רב דימי כו' ואילו חטאת שיירא ובמאי כו'. כדאותיבנא בקמייתא:

מַאי תַּלְמוּדָא אָמַר רָבִינָא שׁוֹר מִכָּל מָקוֹם כֶּשֶׂב מִכָּל מָקוֹם עֵז מִכָּל מָקוֹם הָא מַאי רוּמְיָא כִּדְאָמְרַתְּ

Traduction

The Gemara clarifies: What is the biblical derivation? Ravina said that it is derived from the verse cited above with regard to offerings that are slaughtered outside the courtyard, where ''ox'' indicates in any case of an ox, ''lamb'' indicates in any case of a lamb, and ''goat'' indicates in any case of a goat. This supports the opinion of Rabbi Ḥilkiya, as the baraita is discussing a guilt offering whose time has not yet arrived that is slaughtered not for its sake, and contradicts the opinion of Rav Huna. The Gemara asks: What contradiction is this? It can be resolved as you stated earlier: That the baraita is dealing with a guilt offering that was slaughtered not for its sake at the proper time, and is accordance with the opinion of Rabbi Eliezer.

Rachi non traduit

ומאי קושיא. לסיועה לרב חלקיה דלמא ה''נ כדאמרינן דבזמנו קאי כדאוקמא בקמייתא לעיל ור''א היא:

אָמַר רַב נַחְמָן מִשּׁוּם [דְּרָמֵי] דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי לֵיוַאי אַדְּתָנֵי לֵוִי אֲשַׁם נָזִיר וַאֲשַׁם מְצוֹרָע שֶׁשְּׁחָטָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן כְּשֵׁירִין וְלֹא עָלוּ לַבְּעָלִים לְשׁוּם חוֹבָה

Traduction

Rav Naḥman said that according to the opinion of Rav Dimi, the baraita cannot be interpreted as dealing with a guilt offering that was slaughtered at its proper time, because he raises a contradiction between the baraita that the school of Rabbi Livai taught and a baraita that Levi taught: The guilt offering of a nazirite and the guilt offering of a leper that one slaughtered not for their sakes are fit, but they do not satisfy the obligation of the owner.

Rachi non traduit

אמר ר''נ בר יצחק. לא מצי לאוקומי להא בזמנו משום דרב דימי קשיא ליה דתני (ליה) בר ליואי אדתני לוי שחטן מחוסר זמן בבעלים פסולין ובחוץ נמי נפטר:

שְׁחָטָן מְחוּסַּר זְמַן בִּבְעָלִים אוֹ שֶׁהָיוּ בְנֵי שְׁתֵּי שָׁנִים וּשְׁחָטָן פְּסוּלִין

Traduction

If one slaughtered them in a case where the offering was premature due to its owner, or if the lambs were in their second year when one slaughtered them, and not in their first year as required, they are disqualified, and one who slaughters them outside the Temple courtyard is not liable. This contradicts the baraita taught by the school of Rabbi Livai.

Tossefoth non traduit

או שהיו בני שתי שנים ושחטן פסולין. הך ברייתא איתא בפ' התכלת (מנחות מח:) והכא והתם קתני פסולין ועוד תניא התם באידך ברייתא פסולין ותעובר צורתן ויצאו לבית השריפה ותימה דבתמורה בפ' אלו קדשים (תמורה דף יט:) תניא אשם בן שנה והביאו בן שתים בן שתים והביאו בן שנה כשרים ולא עלו לשם בעלים לשם חובה ר''ש אומר כל עצמן אינן קדושים וי''ל דכאן לשמו כאן שלא לשמו כדמשני הכא ומיהו קשה דא''כ קשיא לרב הונא הא איכא האי דפסול לשמו וכשר שלא לשמו ועוד דאי בשלא לשמו מיירי בתמורה ל''ל למיתני ולא עלו לשם חובה הא אפי' במצותו נמי דכיון דשלא לשמו הוא אין עולה לשם חובה:

וּמְשַׁנֵּי רַב דִּימִי לָא קַשְׁיָא כָּאן לִשְׁמוֹ כָּאן שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ

Traduction

And Rav Dimi answers: This is not difficult. Here, in the baraita that states that one who slaughters outside the courtyard is exempt, it is referring to a case where the animal whose time has not yet arrived was slaughtered for its sake; there, in the baraita that teaches that one who slaughters outside the courtyard is liable, it is referring to a case where the offering was slaughtered not for its sake.

Rachi non traduit

ומשני ליה רב דימי. הא דתני חייב שלא לשמו והא דתני פסולין ודכוותיה בחוץ פטור בששחטן לשמו ומדקשיא ליה דתני לוי אבר ליואי ש''מ שמיע ליה לרב דימי דמתני' דבר ליואי נמי במחוסר זמן וקאמר חייב ואע''ג דאינו ראוי לשמו בפנים ראוי לשלא לשמו וסייעתא לרב חלקיה:

רַב אָשֵׁי רָמֵי מַתְנִיתִין אַבָּרַיְיתָא וּמְשַׁנֵּי כָּאן לִשְׁמוֹ וְכָאן שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ

Traduction

Likewise, Rav Ashi raises a contradiction between the mishna, which teaches that one who slaughters a guilt offering whose time has not yet arrived outside the courtyard is exempt, and the baraita, which teaches that one who does so is liable. And Rav Ashi answers: Here, the mishna that teaches that one is exempt is referring to a case where the offering was slaughtered for its sake. And there, the baraita that teaches that one is liable is referring to a case where the offering was slaughtered not for its sake, in accordance with the opinion of Rabbi Ḥilkiya.

Rachi non traduit

רב אשי רמי מתני'. דקתני לשמו פטור אברייתא קמייתא דתניא לעיל חייב:

ומשני מתני' לשמו וברייתא שלא לשמו. כרב חלקיה:

לֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתֵּיהּ דְּרַב הוּנָא

Traduction

The Gemara says: If so, shall we say that this is a conclusive refutation of the opinion of Rav Huna, who holds that one who slaughters a guilt offering whose time has not yet arrived not for its sake outside the courtyard is exempt?

Rachi non traduit

נימא תהוי תיובתיה דרב הונא. מדכי אתא רב דימי כדאמרן דליכא לאוקומא בזמנו מדקשיא ליה תני לוי אדתני בר ליואי:

אָמַר לְךָ רַב הוּנָא הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן כְּגוֹן שֶׁהִפְרִישׁ שְׁתֵּי אֲשָׁמוֹת לְאַחְרָיוּת דְּחַד מִינַּיְיהוּ מֵעִיקָּרָא עוֹלָה הִיא

Traduction

The Gemara replies that Rav Huna could have said to you: What are we dealing with here, in the baraita that deems one liable for a guilt offering that was slaughtered not for its sake? We are dealing with a case where one separated two guilt offerings as a guarantee, so that atonement would be achieved through the sacrifice of the second if the first was lost, but before the proper time arrived he slaughtered one of them as a burnt offering rather than as a guilt offering. In this case there would be liability for slaughtering outside the courtyard, as is the case with one who slaughters a burnt offering outside the courtyard, since one of them, i.e., the one that will not effect atonement, is a burnt offering from the outset.

Rachi non traduit

הכא במאי עסקינן. דמחוסר זמן חייב בשלא לשמו:

כגון שהפריש שני אשמות לאחריות. שאם יאבד האחד יתכפר בשני ושחט אחד מהם בחוץ קודם זמנו לשם עולה דהאי כיון דסופו לרעייה קאי דאשם שכיפרו בעליו רועה ודמיו לקיץ המזבח שהיא עולה חזי לדוכתיה בפנים אי שחיט לגופיה לעולה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source