Vayedaber

Simple Havroutah

Zva'him

Daf 114a

בִּשְׁלָמָא רוֹבֵעַ וְנִרְבָּע מַשְׁכַּחַתְּ לֵיהּ דְּאַקְדְּשִׁינְהוּ מֵעִיקָּרָא וַהֲדַר [אִי]רְבַעוּ

Traduction

Granted, with regard to an animal that actively copulated with a person or an animal that was the object of bestiality, you find circumstances in which the exemption for one who slaughters it outside the Temple courtyard cannot be based on the fact that it is not fit to be brought to the entrance of the Tent of Meeting, e.g., a case where one initially consecrated it, at which point it was fit to be brought to the Temple courtyard, and then engaged in bestiality with it. Since it was initially fit to be brought to the Temple courtyard, another verse is needed to exclude it.

Rachi non traduit

בשלמא רובע ונרבע משכחת לה. דאיצטריך למעוטינהו מלהקריב דאקדשינהו והדר נרבעו וכיון דחזו כבר ואידחו ראויים קרינא בהו שנראו כבר ולא מימעטי מאל פתח דאיכא למימר הכי אמר קרא ואל פתח אהל מועד לא הביאו בשנראה לבא ואחר כך שחטו בחוץ חייב אבל שעיר המשתלח לאחר וידוי מימעיט מאל פתח שהרי זה הביאו כשנראה לבא ומשיצא לאחר וידוי לא נראה לבא:

אֶלָּא מוּקְצֶה וְנֶעֱבָד אֵין אָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ בְּקָדָשִׁים קַלִּים וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי דְּאָמַר קָדָשִׁים קַלִּים מָמוֹן בְּעָלִים הוּא

Traduction

But with regard to an animal that was set aside for idol worship or one that was worshipped, this explanation is not tenable, since an animal that was already consecrated would not become disqualified because a person does not render forbidden an item that is not his. The Gemara responds that it is possible to disqualify a consecrated item in the case of offerings of lesser sanctity, such as a peace offering, and in accordance with the opinion of Rabbi Yosei HaGelili, who says: An offering of lesser sanctity is the property of the owner.

Rachi non traduit

אלא מוקצה ונעבד. על כרחך מקמי דאקדשינהו הוו להו מוקצה ונעבד דאי לבתר דאקדשינהו תו לא מיתסרי בהקצאה ועבודה דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו:

דְּתַנְיָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּה' לְרַבּוֹת קֳדָשִׁים קַלִּים שֶׁהֵן מָמוֹנוֹ דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי

Traduction

This is as it is taught in a baraita that the verse states with regard to the obligation to bring a guilt offering for robbery for taking a false oath concerning unlawful possession of the property of another: ''If anyone sin, and commit a trespass against the Lord, and deal falsely with his neighbor in a matter of deposit, or of pledge, or of robbery, or have oppressed his neighbor'' (Leviticus 5:21). The term ''against the Lord'' serves to include one who takes an oath with regard to another’s offerings of lesser sanctity, since they are the property of their owner. This is the statement of Rabbi Yosei HaGelili.

Rachi non traduit

בה'. וכחש בעמיתו דברים שיש בהם לשם ולעמיתו:

לרבות קדשים קלי'. שהכופר בהן ונשבע והודה חייב עליהם אשם גזילות שהן ממון בעלים דקרינא ביה וכחש בעמיתו:

הִלְכָּךְ רוֹבֵעַ וְנִרְבָּע דְּבַר עֶרְוָה מוּקְצֶה וְנֶעֱבָד עֲבוֹדָה זָרָה בְּקָדָשִׁים קַלִּים

Traduction

The Gemara summarizes: Therefore, all of the cases listed in the mishna are cases in which the animal was initially fit to be brought to the entrance of the Tent of Meeting but was subsequently disqualified as an offering. An animal that actively copulated with a person and an animal that was the object of bestiality are disqualified after having been consecrated, due to a matter of forbidden sexual intercourse. An animal that was set aside for idol worship or one that was worshipped as an object of idol worship becomes forbidden after it was consecrated in the case of an offering of lesser sanctity, which according to Rabbi Yosei HaGelili is the property of its owner.

Rachi non traduit

דבר ערוה. וחייל אף על המוקדשים כבר הלכך ממעטי בחוץ מלהקריב קרבן דלאו בני הקרבה נינהו דכתיב (ויקרא כ''ב:כ''ה) כי משחתם בהם וכל מקום שנאמר השחתה אינו אלא דבר ערוה ועבודת כוכבים:

אֶתְנַן וּמְחִיר כִּלְאַיִם יוֹצֵא דּוֹפֶן בִּוְלָדוֹת קָדָשִׁים

Traduction

In the case of an animal that was given as payment to a prostitute or as the price of a dog, or an animal born of a mixture of diverse kinds, or an animal born by caesarean section, none of which could have occured at a time that the animal was fit to be sacrificed, the mishna is referring to the offspring of sacrificial animals that were given as payment to a prostitute or as the price of a dog while in utero. These animals were fit to be brought as a sacrifice while they were still part of a consecrated animal, and only following birth are they considered to be unfit for sacrifice.

Rachi non traduit

נראה לי דה''ג אתנן ומחיר וכלאים ויוצא דופן בולדות קדשים. כלומר הנך דאצרכנו למעוטינהו מלהקריב קרבן ולא נפקי מאל פתח על כרחך בשנראו כבר מיירי לא משכחת אלא בולדות קדשים ואירע להו פסול במעי אמן דנראו לבא אל פתח אהל מועד קודם שנעשו אתנן ומחיר אם בא להקריב את אמן היו הן באין אל פתח דאי בדאקדשינהו לא משכחת לה דאין אתנן ומחיר חל על המוקדשין לפי שאינן שלו ומקרא נפקא לן בתמורה (דף ל:) ואי בדהוו אתנן והדר אקדשינהו מאל פתח נפקי וכן כלאים ויוצא דופן דאי אקדשינהו משנולדו מאל פתח נפקי אלא בולדות קדשים דמעיקרא עם אמן נראו לבא:

Tossefoth non traduit

אתנן ומחיר יוצא דופן וכלאים בוולדות קדשים. אתנן ומחיר לא מיתוקם בקדשים קלים אפילו לרבי יוסי הגלילי דאף על גב דממונו הוי אינו חל עליו כדדרשינן פ' כל האסורין (תמורה ל:) לכל נדר פרט לנדור:

קָסָבַר וַלְדֵי קָדָשִׁים בַּהֲוָיָיתָן הֵן קְדוֹשִׁים

Traduction

Although these offspring are still part of a consecrated animal while in utero, and as such one might say that the status of payment to a prostitute or the price of a dog should not take effect with rgeard to them, the tanna of the mishna holds that with regard to the offspring of sacrificial animals, they are sanctified only as they are from the time of birth, but not in utero. Therefore, they can be disqualified by serving as payment to a prostitute or as the price of a dog.

Rachi non traduit

וקסבר ולדות קדשים בהוייתן הן קדושין. בלידתן מתקדשות הלכך חל אתנן ומחיר עליהן אם נתן לה עובר של מוקדשין באתנן דלא קדיש עד שנולד:

בהוייתן (הן). לשון הוייה נקט בהו משום דמאשר יהיה לך נפקי לן ולדות קדשים ליקרב רק קדשיך אלו התמורות אשר יהיו לך אלו הולדות במסכת תמורה (דף יז:):

Tossefoth non traduit

וקסבר ולדות קדשים בהוייתן הן קדושים. וא''ת למה לי קרא למעוטי הלא חולין גמורים נינהו ודינם כשאר חולין לישחט בחוץ דאפילו פדיון לא בעו דאין קדושה חלה עליהן כלל כדמוכח בתמורה בפרק כיצד מערימין (תמורה דף כד:) דתנן אם זכר עולה ואם נקבה זבחי שלמים ופריך בגמ' ל''ל למימר אם נקבה זבחי שלמים נקבה מי קדשה בבכורה ומשני סיפא אתאן לבהמה דהקדש וקתני סיפא ילדה טומטום או אנדרוגינוס רשב''ג אומר אין קדושה חלה עליהן ומפרש בגמ' משום דסבר בהוייתן הן קדושים ואין קדושה חלה בדבר שאין ראוי ליקרב א''כ הכא נמי לא חיילא אאתנן ומחיר וכלאים ויוצא דופן וי''ל דהא דאמר רשב''ג אין קדושה חלה עליהן היינו קדושת הגוף (לפדות) וליאסר בגיזה ועבודה אבל קדושת דמים איכא ליפדות שלא במום ולכך בעי האי קרא דלא ממעטי מפתח אהל מועד בקדשי בדק הבית ולמאן דאמר במעי אמן הן קדושים אפילו קדושת הגוף נחתא עלייהו דתפסתינהו קדושה דאימיה וא''ת למאן דאמר בהוייתן נמי נימא מיגו דנחתא להן קדושת דמים נחתא להן קדושת הגוף כדאמר בתמורה בפרק אלו קדשים (תמורה דף יט:
ושם) גבי מפריש נקבה לאשם ודוחק לומר רשב''ג סבר לה כרבי שמעון דלית ליה מיגו דאמר תמכר שלא במום ועוד דאי כרבי שמעון אפילו סבר במעי אמן קדושים לא חיילא עליה קדושת הגוף כדמפרש התם רבי שמעון לטעמיה דאמר כל מידי דלא חזי לגופיה לא נחתא ליה קדושת הגוף וגם אין לפרש דשאני מפריש נקבה דחזי לשאר קרבנות ושייך מגו טפי דהא אפילו בטרפה אשכחן דאמרינן מגו בסוף יש בקרבנות (תמורה דף יז.) וה לפרש דהכא מיירי כגון דלאחר שנעשו אתנן ומחיר הקדישן או בעודן במעי אמן או אחר שנולדו דכיון שהקדישן בפירוש חיילא עלייהו קדושה וא''ת ולוקמה נמי הכא כמ''ד במעי אמן הן קדושים וכגון שהקדיש בהמה מעוברת ושייר העובר כר' יוחנן דאמר בפ' כיצד מערימין (תמורה כה.) אם שייר משוייר ועשה העובר אתנן ומחיר ואחר כך הקדישן ואע''ג דרבי יוחנן איתותב התם הא לבסוף מסיק כתנאי ועוד מצי לאוקומה בבהמה של חולין מעוברת ועשה העובר אתנן ומחיר ואחר כך הקדישה וי''ל דניחא ליה לאוקומה בפשיטות כמאן דאמר בהוייתן הן קדושים והקדישן ואח''כ נתעברה ואם תאמר בההיא דכיצד מערימין (ג''ז שם) דדייק ארשב''ג דסבר בהוייתן הן קדושין מרישא נמי הוה מצי למידק הכי דאם נקבה זבחי שלמים דאוקימנא בבהמה דהקדש ואי במעי אמן הן קדושות לא היה יכול להפקיע קדושת הולד ויש לומר דנטר עד סיפא ומפרש לה וה''ה לרישא ואם תאמר בסוף בהמה המקשה (חולין עז.) דתנן המבכרת שהפילה שיליא ישליכנה לכלבים ובמוקדשין תקבר ומפרש בגמ' (שם:) משום דרובא בר מיקדש היא על כרחך מדקאמר תקבר קסבר במעי אמן הן קדושין דאי בהוייתן אמאי תקבר הא לא חיילא קדושה אלא בחזי להקרבה כדפריש ואם כן כולה בר מיקדש היא ואמאי נקט רובא דאפי' אכלאים ונדמה תפשה קדושת אימיה אי במעי אמן הן קדושים כדאשכחן בתמורה בסוף יש בקרבנות (תמורה דף יז.) דאמרינן גבי כלאים טומטום ואנדרוגינוס דאי אתה מוצא אלא בולדות קדשים ולכל הפחות אתיא כמאן דאמר במעי אמן הן קדושים ויש לומר דנקט רובא ולא כולה משום דאיכא דמות יונה או קלוט לר' שמעון דכיון דלא מישתרי באכילה לא מיסתבר דתפשינהו קדושת אמן אף על גב דבמעי אמן הן קדושין:

בַּעֲלֵי מוּמִין וְכוּ' אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ וְכוּ'

Traduction

§ The mishna cites a disagreement between the Rabbis and Rabbi Shimon with regard to temporarily blemished animals: Rabbi Shimon holds that one who sacrifices them outside the Temple courtyard violates a prohibition, as they will be fit for sacrifice after the passage of time, whereas the Rabbis hold that one is exempt. The mishna cites two similar disagreements: With regard to doves whose time of fitness has not yet arrived that are slaughtered outside the Temple courtyard, and with regard to one who slaughters an animal itself and its offspring on one day, where the latter, which is not fit for being sacrificed until the next day, is slaughtered outside the Temple courtyard.

וּצְרִיכִי דְּאִי תְּנָא בַּעֲלֵי מוּמִין מִשּׁוּם דִּמְאִיסִי אֲבָל תּוֹרִין דְּלָא מְאִיסִי אֵימָא לָא דְּמוֹדוּ לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן

Traduction

The Gemara comments: And all of these cases are necessary. As, if the mishna had taught the disagreement only in the case of temporarily blemished animals, one would think that the Rabbis deem exempt one who sacrifices outside the Temple courtyard only in that case, because they are repulsive; but with regard to doves whose time of fitness has not yet arrived, which are not repulsive and which will be fit when their time arrives, I will say that this is not the halakha, and that the Rabbis concede to Rabbi Shimon that one does violate a prohibition.

Rachi non traduit

וצריכי. הנך תלת פלוגתא דר' שמעון ורבנן במתני':

משום דמאיסי. בעודן במומן פטרי רבנן בחוץ דלא מתקבלין בפנים:

מודו ליה. דהואיל וחזו לאחר זמן קאי בלא תעשה: ובני יונה לא גרסינן:

וְאִי תְּנָא תּוֹרִין מִשּׁוּם דְּלָא [אִי]חֲזוֹ וְאִידְּחוֹ אֲבָל בַּעֲלֵי מוּמִין דְּאִיחֲזוֹ וְאִידְּחוֹ אֵימָא לָא דְּמוֹדֵה לְהוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן לְרַבָּנַן

Traduction

And if the mishna had taught the disagreement only in the case of doves whose time of fitness has not yet arrived, one could say that it is only in this case that Rabbi Shimon holds that one who sacrifices them outside violates a prohibition, because they are not defined as: Fit for sacrifice and rejected; their time of fitness simply has not arrived. But with regard to temporarily blemished animals, which were fit for sacrifice and then disqualified, I will say that this is not the halakha, as Rabbi Shimon concedes to the Rabbis that one who sacrifices them outside the Temple courtyard does not violate a prohibition, since they are not fit to be sacrificed as offerings.

Rachi non traduit

דאיחזו ואידחו. אימא אע''ג דכי עבר מומן ירצו השתא מיהא דחויין נינהו ונפטר בחוץ:

וְאִי תְּנָא הָנֵי תַּרְתֵּי מִשּׁוּם דִּפְסוּלָא דְּגוּפַיְיהוּ אֲבָל אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ דִּפְסוּלָא מֵעָלְמָא קָאָתֵי לַהּ אֵימָא מוֹדוּ לֵיהּ רַבָּנַן לְרַבִּי שִׁמְעוֹן צְרִיכָא

Traduction

And if the mishna had taught only these two cases, i.e., temporarily blemished animals and doves whose time of fitness has not yet arrived, I would say that the Rabbis hold that one who slaughters them outside the Temple courtyard is not liable because their disqualification is inherent. But in the case of the animal itself and its offspring, where the disqualification comes to the offspring from an external factor, i.e., that its parent was slaughtered that day, I will say that the Rabbis concede to Rabbi Shimon that one who slaughters an animal and its offspring outside the Temple courtyard does violate the prohibition. Therefore, it is necessary for the mishna to teach the disagreement in each case.

Tossefoth non traduit

משום דפסולא דגופייהו. בכל דוכתי משמע דפסול הגוף חמיר מפסולא דאתי מעלמא כדאמרינן בפרק קמא (לעיל זבחים דף ד.) מה לשינוי קודש שכן פסולו בגופו ובפסחים בסוף אלו דברים (פסחים דף עג:) נמי אמרינן כל שפסולו בגופו ישרף מיד דהא דמשמע הכא איפכא לאו משום דפסול הגוף קיל אלא הכי קאמר דמום עובר ותורין שלא הגיע זמנן הפסול תלוי בגופו ואם היה מום עובר מיד והתורים גדילין לאלתר היו ראויין אבל אותו ואת בנו אין הפסול תלוי בגופו שיועיל לו שום תיקון דלכולי יומא לא חזי:

שֶׁהָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן

Traduction

§ The mishna teaches that Rabbi Shimon says: In the case of any sacrificial animal that is fit to be sacrificed after the passage of time, if one sacrificed it outside the courtyard, he is in violation of a prohibition but there is no liability for karet. Rabbi Shimon did not specify what prohibition is violated. The Gemara therefore asks: What is the reasoning of Rabbi Shimon?

אָמַר רַבִּי אִילְעָא אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמַר קְרָא לֹא תַעֲשׂוּן כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עוֹשִׂים פֹּה הַיּוֹם אֲמַר לְהוּ מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל כִּי עָיְילִיתוּ לָאָרֶץ יְשָׁרוֹת תַּקְרִיבוּ חוֹבוֹת לֹא תַּקְרִיבוּ

Traduction

Rabbi Ile’a says that Reish Lakish says that the verse states: ''You shall not do all that we do here this day, every man whatsoever is right in his own eyes. For you have not as yet come to the rest and to the inheritance, which the Lord your God gives you'' (Deuteronomy 12:8–9). Moses said the following to the Jewish people: When you enter Eretz Yisrael, upright offerings, i.e., offerings that one believes are proper to bring due to one’s own generosity, such as vow offerings and gift offerings, you may sacrifice, but obligatory offerings you may not sacrifice, even in the Tabernacle in Gilgal, until you arrive at ''the rest,'' i.e., Shiloh, at which point you may sacrifice them.

Rachi non traduit

לא תעשון כן. בספרי דריש ליה בתחילת ביאת הארץ היום אנו מטלטלין את המשכן ואנו אסורין בבמה ואין אנו מקריבין אלא במשכן לפיכך כל הקרבנות כשרים להקריב משנבוא לארץ י''ד שנים של כיבוש וחילוק אנו מותרין בבמה ושם לא תעשון ככל אשר אנחנו עושים פה להקריב חובות ומה אנו מותרין בה איש כל הישר בעיניו נדרים ונדבות שאינן חובה עליו אלא שישרו בעיניו להתנדב כי לא באתם עד עתה וגו' עד שתבאו אל המנוחה לשילה שאע''פ שנכנסתם לארץ בעברכם את הירדן עדיין לא באתם אל המנוחה:

כי עייליתו לארץ. י''ד שנים שתכבשו ותחלקו:

ישרות תקריבו. נדרים ונדבות הקרב בבמת ציבור:

חובות לא תקריבו. איש איש שבכם לא יקריב שום חובה ואפילו בבמת ציבור עד שתבאו אל המנוחה ותקריבום אלמא חובות דגלגל מחוסרי זמן הם עד כי יבא שילה ויקריבום שם וקאמר רחמנא לא תעשון אותם בגלגל ומשמע בין בבמת ציבור בין בבמת יחיד אלמא מחוסר זמן בבמה בלא תעשה:

וְגִלְגָּל לְגַבֵּי שִׁילֹה מְחוּסַּר זְמַן הוּא וְקָאָמַר לְהוּ מֹשֶׁה לֹא תַעֲשׂוּן

Traduction

And since obligatory offerings during the period of Gilgal, in relation to the period of Shiloh, are considered offerings whose time has not yet arrived, and Moses said to the Jewish people concerning them: ''You shall not do,'' during that period, it follows that one who sacrifices an offering whose time has not yet arrived is in violation of the prohibition: ''You shall not do.''

אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה לְרַבִּי זֵירָא אִי הָכִי

Traduction

Rabbi Yirmeya said to Rabbi Zeira: Therefore, it is prohibited to sacrifice offerings whose time has not yet arrived, even if they are sacrificed in the Tabernacle as was the case in Gilgal. If so, anyone who sacrifices an offering whose time has not yet arrived, even if he sacrifices it inside the Temple courtyard,

Rachi non traduit

אי הכי. דהנך דגלגל מחוסרי זמן קרית להו:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source