Vayedaber

Simple Havroutah

Zva'him

Daf 110b

חַיָּיב רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר אַף הַמְנַסֵּךְ מֵי הֶחָג בֶּחָג בַּחוּץ חַיָּיב רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר שְׁיָרֵי הַדָּם (שֶׁהִקְרִיבוּ) [שֶׁהִקְרִיבָן] בַּחוּץ חַיָּיב

Traduction

is liable. Rabbi Elazar says: So too, one who pours as a libation water consecrated for the libation of the festival of Sukkot, during the Festival, outside the courtyard, is liable. Rabbi Neḥemya says: For the remainder of the blood of an offering that was supposed to be poured at the base of the altar and that instead one sacrificed outside the courtyard, one is liable.

Rachi non traduit

חייב. לרבנן דלא בעו כולו מתיר ורבי אלעזר נמי מודה בה כדאמרינן בגמרא:

מי החג. שנתמלאו לשם ניסוך המים בחג הסוכות:

שירי הדם. של חטאות הטעונין שפיכה ליסוד שהקריב בחוץ חייב דקסבר שירים מעכבין הילכך מתקבלים בפנים וזריקה גמורה הן:

גְּמָ' אָמַר רָבָא וּמוֹדֶה רַבִּי אֶלְעָזָר בְּדָמִים

Traduction

GEMARA: Rava says: Rabbi Elazar generally holds that one is liable for sacrificing outside only when he sacrifices a complete offering, but Rabbi Elazar concedes with regard to the sprinkling of the blood of an offering, that one is liable for sprinkling outside even part of the blood, e.g., one sprinkling instead of four. This is clearly the halakha with regard to offerings whose blood is sprinkled on the external altar, as a single sprinkling renders such an offering valid (see 36b), and it can be regarded as a complete offering. Rabbi Elazar concedes that this is the halakha even with regard to offerings whose blood is sprinkled on the inner altar, despite the fact that such offerings are valid only once all the sprinklings have been completed.

Rachi non traduit

גמ' מודה ר' אלעזר בדמים. ואפי' בחטאות הפנימיות דהא בפנים אם נשפך הדם אחר שנתן מתנה אחת מהניא הך דיהבה ומביא פר אחר ומתחיל ממקום שפסק:

Tossefoth non traduit

ומודה רבי אלעזר בדמים. תימה מאי קמ''ל רבא מתניתין היא דהא תנן רבי אלעזר אומר אף המנסך כו' שמע מינה דמודה ברישא וי''ל דסלקא דעתך דרבי אלעזר קאי אהנהו דלעיל ולא אמקצת דמים ועוד י''ל דמתניתין איכא לאוקומי בדמים החיצונים דבמתנה אחת כיפר ואתא רבא לאשמועינן דאפילו בפנימיים דכל מתנות מעכבות אפ''ה מודה ר''א דחייב על מקצת בחוץ דתניא ר''א אומר ממקום שפסק הוא מתחיל ולעיל נמי בפרק בית שמאי (זבחים דף מב.) דאמר והאמר רבא מודה ר''א בדמים גבי חטאות פנימיות מייתי לה:

דְּתַנְיָא רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים מִמָּקוֹם שֶׁפָּסַק הוּא מַתְחִיל

Traduction

The fact that Rabbi Elazar concedes this point is apparent from that which is taught in a mishna (Yoma 60a) with regard to the numerous sprinklings of blood performed in the Holy of Holies, upon the Curtain, and on the inner altar, as part of the Yom Kippur Temple service: If during the sprinklings the blood spills and it is necessary to bring the blood of a second animal in order to complete them, Rabbi Elazar and Rabbi Shimon say: From the place that the High Priest stopped sprinkling the blood of the first animal, there he begins to sprinkle the blood of the second animal; it is unnecessary to repeat any of the sprinklings that have already been performed. From this ruling it is apparent that each sprinkling is considered an independent and complete act of service, and one will be liable for even a single act of sprinkling done outside the Temple.

רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר אַף הַמְנַסֵּךְ מֵי הֶחָג [בֶּחָג] בַּחוּץ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי מְנַחֵם יוֹדְפָאָה רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשִׁטַּת רַבִּי עֲקִיבָא רַבּוֹ אֲמָרָהּ דְּאָמַר נִיסּוּךְ הַמַּיִם דְּאוֹרָיְיתָא דְּתַנְיָא רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר וּנְסָכֶיהָ בִּשְׁנֵי נִיסּוּכִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר אֶחָד נִיסּוּךְ הַמַּיִם וְאֶחָד נִיסּוּךְ הַיַּיִן

Traduction

§ The mishna teaches: Rabbi Elazar says: So too, one who pours as a libation water consecrated for the libation of the festival of Sukkot, during the Festival, outside the courtyard, is liable. Rabbi Yoḥanan said in the name of Rabbi Menaḥem Yodfa’a: Rabbi Elazar said that halakha in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, his teacher, who says: The water libation on Sukkot is a mitzva by Torah law. As it is taught in a baraita that Rabbi Akiva says concerning the verse: ''Beside the daily burnt offering, its meal offering, and its libations'' (Numbers 29:31), the fact that the Torah makes reference to ''libations'' in the plural indicates that the verse is speaking of two types of libations. One is the water libation, which is unique to the festival of Sukkot; and the other one is the wine libation, which always accompanies the daily offering. If the water libation was not a mitzva by Torah law, one would not be liable for pouring it as a libation outside the Temple courtyard.

Rachi non traduit

דתנן כו'. במסכת יומא בהוציאו לו (יומא דף ס.):

יודפאה. דמן יודפת:

ניסוך המים דאורייתא. הילכך בחוץ נמי מיחייב עלה:

אֲמַר לֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן אִי מָה לְהַלָּן שְׁלֹשֶׁת לוּגִּין אַף כָּאן שְׁלֹשֶׁת לוּגִּין וְהָא רַבִּי אֶלְעָזָר מֵי הֶחָג קָאָמַר אִי מָה לְהַלָּן בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה אַף כָּאן בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה [וְרַבִּי אֶלְעָזָר] בֶּחָג קָאָמַר

Traduction

Reish Lakish said to Rabbi Yoḥanan: If Rabbi Elazar derives the mitzva of the water libation through the derivation taught by Rabbi Akiva, according to which both the wine libation and water libation are derived from the same word, then he should hold that just as there, with regard to wine, one is liable only if he pours three log, so too here, with regard to water, one should be liable only if he pours three log. But in the mishna, Rabbi Elazar says simply: Water of the festival of Sukkot, which seems to include any amount. Furthermore, he should hold that just as with regard to pouring a libation of wine outside the Temple, one is liable for pouring a libation during the rest of the days of the year and not only on Sukkot, so too, with regard to pouring a libation of water, one should be liable for pouring a libation during the rest of the days of the year. But in the mishna Rabbi Elazar says that one is liable only if he pours the water libation during the Festival. It is apparent that Rabbi Elazar derived the mitzva of the water libation from a different source.

Rachi non traduit

אמר ליה ריש לקיש. אי רבי אלעזר מההוא קרא יליף ובההוא קרא מים ויין איתקוש אלמא שלשת לוגין בעינן כנסכי יין של עולת התמיד:

והא ר' אלעזר מי החג קאמר. ואפילו פחות משלשת לוגין דאיכא למאן דאמר סוכה (דף מח.) בלוג היה מנסך:

בחג קאמר. בלשון קושיא גרסינן ליה:

Tossefoth non traduit

אי מה להלן בשאר ימות השנה אף כאן בשאר ימות השנה. תימה דהא רבי עקיבא מודה דאין ניסוך המים אלא בחג ויש ספרים דגרסי הסך נסך בשני ניסוכים וההוא קרא בתמיד כתיב וליתא דר' נתן גריס הכי בריש מסכת תענית (דף ג.) ואפילו לרבי נתן נמי לא מישתמיט תנא דלימא ניסוך המים כל השנה כולה ואמר רבינו תם דמצא בספרים ישנים אי מה להלן בשאר ימות החג לא דלרבי עקיבא לא רמזה אלא בששי ואמרינן במסכת תענית (שם) אלא הך דתנן ניסוך המים כל שבעה מני אי רבי עקיבא האמר בששי מזכיר תרי יומי הוו ורבי אלעזר בחג קאמר משמע כל ימות החג ונראה שפיר ליישב גרסת הספרים דאף על גב דאין ניסוך המים אלא בחג מכל מקום חייבין עליו בחוץ כל השנה כדאשכחן בשמעתין למאן דאמר קרבו נסכים במדבר דמחייב בלא כלי שרת אע''ג דאין מתקבל בפנים הואיל ובשעת היתר הבמות קריבים בלא קדושת כלי וכדאמרינן לעיל (זבחים דף קח:) במעלה על גבי הסלע דמשום דהויא הקטרה בבמת יחיד מחייב עליו בחוץ בשעת איסור הבמות ומיהו לא דמי דאין לך מחוסר זמן גדול מזה וכיון דהשתא לא חזו בפנים היכי מיחייב ואמרינן ביומא בריש פרק שני שעירי (יומא דף סב:) שלמים ששחטן בחוץ קודם שיפתחו דלתות ההיכל פטור מ''ט מחוסר פתיחה כמחוסר מעשה דמי וא''ת ומאי שנא נסכים בכלי חול מקבלת דם בכלי חול דאמר רבא לעיל דקבלה בכלי חול לרבי פטור ויש לומר דלא דמי לקבלה בכלי חול בפנים וזרק בחוץ אין לנו לחייב מחמת דכשר בבמה הואיל וכבר נפסל בפנים ולא דמי לנסכים שמקריבין בחוץ בכלי חול דלא נפסלו בפנים:

אִישְׁתְּמִיטְתֵּיהּ הָא דְּאָמַר רַבִּי אַסִּי דְּאָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי נְחוּנְיָא אִישׁ בִּקְעַת בֵּית חוֹרְתָן עֶשֶׂר נְטִיעוֹת עֲרָבָה וְנִיסּוּךְ הַמַּיִם הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי

Traduction

That which Rabbi Asi says escaped him, as Rabbi Asi says that Rabbi Yoḥanan says in the name of Rabbi Neḥunya, a man of the valley of Beit Ḥortan: The halakha of ten saplings, the practice of taking a willow in the Temple during Sukkot, and the obligation to perform the water libation during Sukkot, each of these is a halakha transmitted to Moses from Sinai. According to Rabbi Asi, the mitzva of the water libation is not derived from the same source as the wine libation, and it is possible that there will be differences in the halakhot that apply to them.

Rachi non traduit

אישתמיטתיה. למנחם יודפאה:

הא דא''ר יוחנן כו'. אלמא לכולי עלמא דאורייתא הוא הילכך איכא למ''ד בלוג גמירי לה או אין להם שיעור:

Tossefoth non traduit

אישתמיטתיה כו'. פי' בקונטרס למנחם יודפאה ותימה דהא רבי יוחנן אמרן לתרוייהו ושמא לבתר הכי שמעה רבי יוחנן וי''ל דאישתמיטתיה לריש לקיש דאי הוה שמעה לא היה מקשה כלום דהוי מצי לפרושי בשיטת רבי עקיבא רבו אמרה דאמר ניסוך המים דאורייתא ולאו מטעמיה ולפי זה משמע דאיכא למאן דאמר ניסוך המים דרבנן וזהו תימה דאפילו למאן דאמר (מנחות דף קו.) חולין בעזרה לאו דאורייתא שתקנו חכמים לנסך חולין בעזרה שמא לפי שהוא אז זמן גשמים כדי שיזכרו לפני המקום להתברך במי גשמים וקצת משמע בריש לולב וערבה (סוכה דף מד.) דריש לקיש הוה ידע להא דר' יוחנן דעשר נטיעות ערבה וניסוך המים גבי הא דאמר ריש לקיש התם כהנים בעלי מומין היו נכנסים בין האולם ולמזבח כדי לצאת בערבה ושמא נהי דשמיע ליה ערבה ניסוך המים לא שמיע ליה ומיהו לא יתכן פי' זה לפי' הקונטרס במעילה פרק ולד חטאת (מעילה דף יג:) דתנן התם נתנן לצלוחית מועלין בהן אמר ריש לקיש אין מועלין אלא בשלשת לוגין ורבי יוחנן אמר מועלין בכולן ופריך למימרא דקסבר ריש לקיש יש שיעור למים והא תנן רבי אלעזר אומר אף המנסך מי החג בחוץ חייב ואמר רבי יוחנן משום ר' מנחם יודפאה רבי אלעזר בשיטת רבי עקיבא אמרה דדריש ונסכיה אחד נסכי יין ואחד נסכי מים ואמר ליה ריש לקיש אי מה יין שלשת לוגין אף מים נמי שלשת לוגין מכלל דקסבר ריש לקיש אין שיעור למים ומשני לטעמיה דמנחם יודפאה קאמר ופי' בקונטרס דריש לקיש דאמר יש שיעור למים היינו לטעמיה דמנחם דאמר רבי אלעזר בשיטת רבי עקיבא אבל איהו סבירא ליה כרבי יוחנן רביה דאין שיעור למים ומיהו לא יתכן אותו פי' דמעילה דלמה ליה למימר לטעמא דמנחם יודפאה הוה ליה למימר לטעמיה דרבי עקיבא ורבי אלעזר ור' נתן ונראה לפרש לטעמיה דמנחם יודפאה היינו מה שהקשה אי מה להלן שלשת לוגין דלרבי עקיבא יש שיעור ורבי אלעזר מי החג קאמר אלמא סבירא ליה אין שיעור ולא משום דסבירא ליה כרבי אלעזר דר''ל קסבר יש שיעור אלא לאפוקי ממנחם יודפאה קאתי דאמר רבי אלעזר בשיטת רבי עקיבא:

תָּנוּ רַבָּנַן הַמְנַסֵּךְ שְׁלֹשֶׁת לוּגִּין מַיִם בֶּחָג בַּחוּץ חַיָּיב רַבִּי אֶלְעָזָר (בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן) אוֹמֵר אִם מִלְּאָן לְשֵׁם חַג חַיָּיב

Traduction

§ The Sages taught in a baraita: One who pours as a libation three log of water during the festival of Sukkot outside the courtyard is liable. Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, says: If he filled a service vessel with the three log in order to consecrate them for the sake of the Festival, he is liable.

מַאי בֵּינַיְיהוּ אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק בְּיֵשׁ שִׁיעוּר בְּמַיִם קָמִיפַּלְגִי

Traduction

The Gemara asks: What is the difference between these two opinions? Rav Naḥman bar Yitzḥak said: They disagree with regard to whether there is a precise measure of water that can be consecrated as a libation. The first tanna holds that even if one fills a service vessel with more than three log, the water is thereby consecrated. Therefore, if one then pours at least three log of that water outside the courtyard, he is liable. Rabbi Elazar holds that if one attempts to consecrate more than three log, the consecration of the water is ineffective. Therefore, if one then pours three log of that water as a libation outside the courtyard, he is not liable.

Rachi non traduit

[מאי בינייהו]. במאי קמיפלגי ומאי קא אתי רבי אלעזר למימר:

ביש שיעור למים. דקאמר תנא קמא המנסך שלשת לוגין חייב והוא הדין יותר משלשת לוגין דיש בכלל מאתים מנה ואף על גב דמלינהו בכלי גדול קדשינהו כלי דאין שיעור למי החג למעלה ואתא רבי אלעזר למימר והוא שמילאן לשם חג כדרך מילואן דהיינו שלשת לוגין ותו לא כדתנן (שם) צלוחית של זהב מחזקת שלשת לוגין ממלא מן השילוח אבל אי הוי טפי לא קדשינהו כלי דלא חזו ליה דיש שיעור למים ואין כלי שרת מקדשין אלא הראוי להם:

Tossefoth non traduit

ביש שיעור במים קא מיפלגי. פירש בקונטרס דקאמר תנא קמא המנסך שלשת לוגין חייב והוא הדין יותר מג' לוגין דיש בכלל מאתים מנה ואע''ג דמלינהו בכלי גדול קדשינהו כלי דאין שיעור למי החג למעלה ואתא רבי אלעזר למימר והוא שמלאן לשם חג כדרך מילואן דהיינו שלשת לוגין ותו לא כדתנן צלוחית של זהב מחזקת שלשת לוגין ממלא מן השילוח אבל אי הוו טפי לא קדשינהו כלי דלא חזו ליה דיש שיעור למי החג ואין כלי שרת מקדשין אלא הראויין להן עד כאן לשונו וקשה דהא רבי אלעזר מי החג קאמר לעיל דאין שיעור למים כלל לא למעלה ולא למטה כדמוכחא נמי ההיא דמעילה (שם) ומפרש הר' חיים איפכא דתנא קמא סבר יש שיעור דנקט שלשת לוגין לא פחות ולא יותר ואתא רבי אלעזר למימר והוא שמלאן לשם חג דקבעינהו מנא דרבי אלעזר לטעמיה דאמר לעיל קביעותא דמנא מילתא הוא אבל לא קבעינהו מנא חייב בפחות משלשת לוגין דאין שיעור למים ור' אלעזר לטעמיה דאמר במתני' מי החג:

רַב פָּפָּא אָמַר

Traduction

Rav Pappa said:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source