Vayedaber

Simple Havroutah

Zva'him

Daf 110a

בְּמָנָא מָר סָבַר קְבִיעוּת מָנָא מִילְּתָא הִיא וּמָר סָבַר לָאו מִילְּתָא הִיא

Traduction

by placing them in a vessel. One Sage, Rabbi Eliezer, holds that the designation of a measure of incense larger than an olive-bulk by placing it in a vessel is a significant matter that renders one obligated to burn all the incense that was placed there. Therefore, one who then burned only an olive-bulk of that incense outside the courtyard is exempt. And one Sage, the Rabbis, holds that it is nothing and does not render one obligated to burn all the incense that was placed in the vessel. Therefore, one who then burned an olive-bulk of that incense outside the courtyard is liable.

Rachi non traduit

ורבנן סברי. קביעותא דמנא לאו כלום היא:

אָמַר רָבָא הַשְׁתָּא לְמַאן דְּאָמַר קְבִיעוּתָא דְּמָנָא וְלָא כְּלוּם הוּא קָבַע שִׁשָּׁה לְפַר וּמָשַׁךְ מֵהֶן אַרְבָּעָה וְהִקְרִיבָן בַּחוּץ חַיָּיב שֶׁרְאוּיִין לְאַיִל

Traduction

Rava said: Now, according to the one who says that designation by placing in a vessel is nothing, if one designated in a vessel six log of wine as a libation to accompany the sacrificing of a bull, which is the required amount, and then removed four log from it and brought those four log as a libation outside the courtyard, he would be liable, as a libation of four log of wine is fit for the sacrificing of a ram (see Numbers 28:14).

Rachi non traduit

קבע ששה לוגין. דהוא חצי ההין לנסכי פר ונתנן בכלי ומשך ארבעה מהן והקריבן בחוץ חייב שהרי ראויין בפנים לאיל:

קֶבַע אַרְבָּעָה לְאַיִל וּמָשַׁךְ מֵהֶן שְׁלֹשָׁה וְהִקְרִיבָן בַּחוּץ חַיָּיב שֶׁרְאוּיִין לְכֶבֶשׂ

Traduction

Similarly, if one designated by placing in a vessel four log of wine for a libation to accompany the sacrificing of a ram and then removed three log of wine from it and brought those three log as a libation outside the courtyard, he would be liable, as three log of wine is a fit libation for the sacrificing of a lamb (see Numbers 28:14).

חָסְרוּ כָּל שֶׁהוּא וְהִקְרִיבָן בַּחוּץ פָּטוּר

Traduction

But if those three log were lacking any amount, and one brought them as a libation outside the courtyard, he would be exempt because less than three log of wine is never a fit libation.

Rachi non traduit

פטור. דבציר משלשת לוגין לא חזו בפנים:

רַב אָשֵׁי אָמַר נִיסּוּךְ מֵהַקְטָרָה לָא יָלְפִי רַבָּנַן

Traduction

Rava inferred from the baraita that the Rabbis do not derive the measure for liability for a rite performed in the outer sanctum, i.e., the pouring of a libation, from one performed in the outer sanctum, i.e., the burning of incense. From that he concluded that the Rabbis would certainly not derive the measure for liability for a rite performed in the inner sanctum from a rite performed in the outer sanctum. This refuted Abaye’s claim that the Rabbis derive the measure for liability for burning outside the incense of the inner sanctum from the measure for liability for burning outside the incense of the outer sanctum. Rav Ashi said in defense of Abaye’s opinion: Indeed, as is indicated by the baraita, the Rabbis do not derive the measure for liability for pouring a libation outside the courtyard from the measure for liability for burning incense, which are two different rites performed in the outer sanctum.

Rachi non traduit

רב אשי אמר. לעולם כדתרצה אביי דבהקטרה של פנים בחוץ פליגי ובמילף פנים מחוץ ודקא קשיא לך השתא חוץ מחוץ לא ילפי רבנן כו' לא דמי ניסוך להקטרה דניסוך מהקטרה לא ילפי רבנן ואע''ג דחוץ מחוץ אבל קטרת של פנים מקטרת של היכל ילפי ואע''ג דפנים מחוץ:

אַף עַל גַּב דְּחוּץ מֵחוּץ לָא יָלְפִי הַקְטָרָה מֵהַקְטָרָה יָלְפִי אַף עַל גַּב דְּחוּץ מִפְּנִים

Traduction

Rav Ashi continues: Even though the Rabbis do not derive the halakhot of a rite performed in the outer sanctum from a different rite performed in the outer sanctum, they do derive the measure for liability for burning the incense of the outer sanctum from the identical rite of burning of the incense of the inner sanctum, even though it involves deriving the halakhot of a rite performed in the outer sanctum from one performed in the inner sanctum.

וְכוּלָּן שֶׁחָסְרוּ אִיבַּעְיָא לְהוּ חֶסְרוֹן דְּחוּץ שְׁמֵיהּ חֶסְרוֹן אוֹ לָא שְׁמֵיהּ חֶסְרוֹן

Traduction

§ After enumerating various items that are burned entirely on the altar, the mishna states: And with regard to any of these offerings that were lacking any amount, if one sacrifices it outside the courtyard, he is exempt. Concerning this ruling, a dilemma was raised before the Sages: Is a lack that occurs to an offering outside the courtyard considered a lack in order to exempt one who sacrifices the remainder outside the courtyard? Or is it not considered a lack?

Rachi non traduit

חסרון דחוץ. הוציאן שלימים לחוץ וחסרו לאיבוד:

שמיה חסרון. ואם העלה את המשוייר בחוץ פטור:

או לא שמיה חסרון. וחייב לרבנן כאילו כולו קיים:

מִי אָמְרִינַן כֵּיוָן דִּנְפַק אִיפְּסֵלו לֵהּו מָה לִי חָסֵר מָה לִי יָתֵר אוֹ דִילְמָא יוֹצֵא דְּאִיתֵיהּ בְּעֵינֵיהּ אִין דְּלֵיתֵיהּ בְּעֵינֵיהּ לָא

Traduction

Do we say that once an offering emerges from the courtyard it is in any event disqualified, and yet the Torah deems one liable for offering it there, so what difference is there to me if there is an additional disqualification of being lacking and what difference is there to me if it is still complete? Or perhaps it is only with regard to emerging from the courtyard, where it is still in its original state, that yes, one is liable despite the fact that it was disqualified by emerging from the courtyard, but where it is not in its original state, one would not be liable.

Rachi non traduit

איפסיל ליה. ואפי' הכי מיחייב עליה בחוץ ומה לי יוצא ומה לי חסרון:

אָמַר אַבָּיֵי תָּא שְׁמַע רַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹטֵר עַד שֶׁיַּקְרִיב אֶת כּוּלָּן

Traduction

Abaye said: Come and hear a resolution from the mishna: Rabbi Eliezer deems him exempt unless he sacrifices the whole of any one of these items outside the Temple. It is apparent then that the offering must remain complete.

Rachi non traduit

עד שיקריב כולו. אלמא כוליה בעינן:

אֲמַר לֵיהּ רַבָּה בַּר רַב חָנָן לְאַבָּיֵי מִדְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר פָּשֵׁיט מָר

Traduction

Rabba bar Rav Ḥanan said to Abaye: Can the Master resolve the dilemma from the opinion of Rabbi Eliezer? The Rabbis disagree with Rabbi Eliezer, and hold that one is liable for sacrificing even an olive-bulk, and the dilemma was raised according to their opinion.

Rachi non traduit

מדרבי אליעזר פשיט מר. בתמיה רבי אליעזר אפי' בכולו קיים נמי פטר ואנן לרבנן מיבעי לן דמחייבי בכולו קיים ומודו בשחסר בפנים:

אֲמַר לֵיהּ בְּפֵירוּשׁ שְׁמִיעַ לִי מִינֵּיהּ דְּרַב עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֶלָּא דְּאִיתֵיהּ בְּעֵינֵיהּ אֲבָל בְּחֶסְרוֹן מוֹדוּ לֵיהּ לָאו דַּחֲסַר בַּחוּץ לָא דַּחֲסַר בִּפְנִים

Traduction

Abaye said to him: I heard explicitly from Rav that the Rabbis disagree with Rabbi Eliezer only where the offering is still in its original form, i.e., complete. But where it is lacking, they concede to him that one is not liable. The Gemara attempts to bring a proof from here: Was Rav not referring to a case where it became lacking outside the courtyard? If so, it is evident that even according to the Rabbis a lack that occurs outside is considered a lack. The Gemara rejects this: No, he was referring to a case where it became lacking inside the courtyard. Accordingly, this mishna cannot serve as a proof.

Tossefoth non traduit

אבל בחסרון מודו ליה. ומסיק בחסרו מבפנים ותימה מאי קא משמע לן תנינא לעיל (זבחים דף קט:) וכולן שחסרו כל שהוא כו' וכל הפחות היינו חסרו מבפנים:

תָּא שְׁמַע וְכוּלָּן שֶׁחָסְרוּ וְהִקְרִיבָן בַּחוּץ פָּטוּר לָאו דַּחֲסַר בַּחוּץ לָא דַּחֲסַר בִּפְנִים

Traduction

The Gemara suggests: Come and hear a resolution from the continuation of the mishna: And with regard to any of these offerings that were lacking any amount, if one sacrifices them outside the courtyard, he is exempt. The Gemara attempts to bring a proof from here: Is the mishna not referring to a case where it became lacking outside the courtyard? If so, it is evident that even a lack that occurs outside is considered a lack. The Gemara rejects this: No, it is referring to a case where it became lacking inside the courtyard. Accordingly, this cannot serve as a proof.

הַמַּקְרִיב קָדָשִׁים אַמַּאי וְהָאִיכָּא חֲצִיצָה

Traduction

§ The mishna teaches: One who sacrifices sacrificial meat, which is eaten, and sacrificial portions, i.e., those that are to be burned on the altar, outside the courtyard, is liable for the sacrifice of the sacrificial portions, but not for the meat. The Gemara asks: Why is he liable? If the meat is placed directly on the altar’s fire and then the sacrificial portions are placed upon the meat, isn’t there an interposition between the altar and the sacrificial portions? Since if they were offered in the Temple in that manner, one would not have fulfilled the obligation, one should not be liable if he offers them up in this manner outside the Temple.

Rachi non traduit

והאיכא חציצה. שהבשר אינו ראוי להקטרה חוצץ בין אימורין למערכה ודכוותיה בפנים לאו העלאה היא דרחמנא אמר (ויקרא א':ח') על העצים אשר על האש וקס''ד דמתני' רבי יוסי היא דאמר אינו חייב עד שיעלה לראש המזבח כהקטרת פנים:

אָמַר שְׁמוּאֵל כְּשֶׁהֲפָכָן

Traduction

Shmuel said: The mishna is referring to a case where he turned them over and the sacrificial portions lay directly on the altar’s fire.

Rachi non traduit

כשהפכן. החלבים למטה:

Tossefoth non traduit

אמר שמואל כשהפכן. וכי תימא מאי קמ''ל סד''א דאין דרך הקטרה בכך:

וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֲפִילּוּ תֵּימָא שֶׁלֹּא הֲפָכָן וְהָא מַנִּי רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא דְּאָמַר אֲפִילּוּ הֶעֱלָה עַל הַסֶּלַע חַיָּיב

Traduction

Rabbi Yoḥanan said there is another explanation: You may even say that the mishna is referring to a case where they did not turn them over. And in accordance with whose opinion is this mishna? It is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, who says (108a) that even if one offered it up on a rock he is liable. According to him, it is clear that in order for one to be liable, the mode of offering up performed outside the Temple does not need to entirely parallel the mode of offering up in the Temple.

רַב אָמַר מִין בְּמִינוֹ אֵינוֹ חוֹצֵץ

Traduction

Rav said there is another explanation: Even in the Temple, burning the sacrificial meat and sacrificial portions in this manner would be valid as both items are from the same animal, and a substance in contact with the same type of substance does not interpose.

Tossefoth non traduit

מין במינו אינו חוצץ. והא דאמרינן לעיל (זבחים דף טו:) גבי רגל חבירו פסול אין דרך שירות בכך:

מַתְנִי' מִנְחָה שֶׁלֹּא נִקְמְצָה וְהִקְרִיבָהּ בַּחוּץ פָּטוּר קְמָצָהּ וְחָזַר קוּמְצָהּ לְתוֹכָהּ וְהִקְרִיבוֹ בַּחוּץ חַיָּיב

Traduction

MISHNA: If there is a meal offering from which a handful was not removed, and one sacrificed it outside the Temple courtyard, he is exempt from liability, because until the handful is actually removed it is not fit to be burned on the altar inside the Temple. But if a priest took a handful from it and then returned its handful into the remainder of the meal offering, and one sacrificed the entire mixture outside the courtyard, he is liable, as once the handful has been removed it is fit to be burned on the altar inside the Temple, and one is liable for offering it up outside even though it is mixed into the remainder.

Rachi non traduit

מתני' מנחה שלא נקמצה. לא חזי לפנים הילכך המקריבה בחוץ פטור:

קמצה וחזר קומצה לתוכה והקריבה בחוץ חייב. שכיוצא בה בפנים כשירה כדתנן בהקומץ (מנחות דף כג.) נתערב קומצה בשיריה לא יקטיר ואם הקטיר עלתה לבעלים:

גְּמָ' וְאַמַּאי (לִיבַטְּלִי) [לִיבַטְּלוּ] שִׁירַיִם לְקוֹמֶץ

Traduction

GEMARA: The Gemara asks about the final clause: But why is he liable? Let the remainder of the meal offering, which is certainly the majority of the mixture, nullify the handful.

Rachi non traduit

גמ' וניבטלי שירים לקומץ. ברובא והוי כמאן דליתיה ולא ניחייב עליה ובמנחות (דף כג:) נמי פרכינן לה גבי הקטרת פנים:

אָמַר רַבִּי זֵירָא נֶאֶמְרָה הַקְטָרָה בַּקּוֹמֶץ וְנֶאֶמְרָה הַקְטָרָה בַּשִּׁירַיִם מָה הַקְטָרַת קוֹמֶץ אֵין קוֹמֶץ מְבַטֵּל חֲבֵירוֹ אַף הַקְטָרַת שִׁירַיִם אֵין שִׁירַיִם מְבַטְּלִין קוֹמֶץ

Traduction

Rabbi Zeira said: A term of burning is stated with regard to the handful removed from the meal offering, and a term of burning is stated with regard to the remainder of the meal offering. With regard to the handful, referred to by the Torah as ''the memorial part,'' it is written: ''And the priest shall burn the memorial part upon the altar'' (Leviticus 2:2), and with regard to the remainder of the meal offering it is written: ''Do not burn it as a fire to the Lord'' (Leviticus 2:11). This provides a verbal analogy that teaches that just as with regard to the burning of the handful, if two handfuls are mixed together one handful does not nullify another, so too, with regard to the burning of the remainder, if the remainder and the handful are mixed together, the remainder does not nullify the handful.

Rachi non traduit

נאמר הקטרה בקומץ. וקמץ והקטיר (ויקרא ב):

ונאמר הקטרה בשירים. לא תקטירו ממנו אשה לה' (שם) כל שממנו לאשים הרי הוא בבל תקטירו דהיינו שירים:

אין קומץ מבטל קומץ. ואפי' רבה עליו כדאמרינן בהקומץ רבה (מנחות דף כב.) ולקח מדם הפר ומדם השעיר הדבר ידוע שדם הפר מרובה מדם השעיר מכאן לעולין שאין מבטלין זה את זה:

מַתְנִי' הַקּוֹמֶץ וְהַלְּבוֹנָה שֶׁהִקְרִיב אֶת אֶחָד מֵהֶן בַּחוּץ חַיָּיב רַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹטֵר עַד שֶׁיַּקְרִיב אֶת הַשֵּׁנִי אֶחָד בִּפְנִים וְאֶחָד בַּחוּץ חַיָּיב

Traduction

MISHNA: The burning of both the handful and the frankincense permits the consumption of the remainder of the meal offering by the priests. With regard to the handful and the frankincense, in a case where one sacrificed only one of them outside the Temple courtyard, he is liable. Rabbi Eliezer exempts from liability one who burns only one of them until he also sacrifices the second. Since the remainder of the meal offering becomes permitted only once both have been burned, he considers each one alone to be an incomplete offering, and he holds one is not liable for sacrificing only one of them. Rabbi Eliezer concedes that if one sacrificed one inside the courtyard and one outside the courtyard, he is liable.

Rachi non traduit

מתני' הקומץ והלבונה. של מנחת נדבה שניהם מתירין את שיריה לאכילה הילכך רבי אליעזר פוטר דבעי הקטרת כל המתיר:

אחד בפנים. תחילה ואחר כך השני בחוץ:

שְׁנֵי בְּזִיכֵי לְבוֹנָה שֶׁהִקְרִיב אֶת אֶחָד מֵהֶם בַּחוּץ חַיָּיב רַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹטֵר עַד שֶׁיַּקְרִיב אֶת הַשֵּׁנִי אֶחָד בִּפְנִים וְאֶחָד בַּחוּץ חַיָּיב

Traduction

The burning of two bowls of frankincense permits the consumption of the shewbread. With regard to the two bowls of frankincense, in a case where one sacrificed only one of them outside the courtyard, he is liable. Rabbi Eliezer exempts from liability one who burns only one of them until he also sacrifices the second, since the shewbread becomes permitted only once both bowls of frankincense are burned. Rabbi Eliezer concedes that if one sacrificed one inside the courtyard and one outside the courtyard, he is liable.

Rachi non traduit

חייב. שזה גמר ובו הכל תלוי:

בזיכי לבונה. מתירין לחם הפנים דכתיב (ויקרא כ''ד:ז') והיתה ללחם לאזכרה ואמרינן נאמר כאן אזכרה ונאמר להלן אזכרה מה להלן קומץ מתיר את השירים אף הלבונה מתרת את הלחם ובשירי מנחה כתיב (ויקרא ו':ט') יאכלו אהרן ובניו קדש קדשים מאשי ה' אין לנו אלא לאחר מתנות האשים:

גְּמָ' בָּעֵי רַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא קוֹמֶץ מַהוּ שֶׁיַּתִּיר כְּנֶגְדּוֹ בַּשִּׁירַיִם מִישְׁרָא שָׁרֵי אוֹ [אִ]קְּלוֹשֵׁי מִיקְּלֵשׁ

Traduction

GEMARA: The mishna is based on the fact that it is permitted for the priests to consume the remainder of the meal offering only once both the handful and the frankincense have been burned. With regard to this, Rabbi Yitzḥak Nappaḥa raises a dilemma: If one burned the handful but not the frankincense, what is the halakha with regard to whether this will permit the consumption of the corresponding half of the remainder? Since the burning of both the handful and the frankincense permits the entire remainder, it seems that each one of them affects half of the remainder. Accordingly, it is unclear whether burning one of them will entirely permit half of the remainder, or whether it will merely weaken the prohibition concerning the remainder, and it will still be prohibited to eat any of it.

Rachi non traduit

גמ' מהו שיתיר כנגדו בשירים. הקטיר קומץ לבדו על מנת להתיר חצי השירים ובוררן לחלקן:

מהו. לאוכלן:

מישרא שרי. פלגא לגמרי:

או אקלושי מקליש. לאיסורא דכולהו שירים וקומץ ולבונה תרוייהו אכולהו שיריים דמו וכי מקטיר לחד מקליש ליה איסורייהו ומיהו לא אישתרי מידי מינייהו לגמרי:

Tossefoth non traduit

קומץ מהו שיתיר כנגדו בשירים. פירש בקונטרס דהקטיר קומץ לבדו על מנת להתיר חצי השירים ובוררן לחלקן מהו לאוכלן מישרא שרי פלגא לגמרי או אקלושי מקלש לאיסורא דכולהו שירים וקומץ ולבונה תרוייהו אכולהו שירים דמו וכי מקטיר חד איקליש ליה איסורייהו ומיהו לא אישתרי מידי מינייהו לגמרי עכ''ל והא דתנן בהקומץ רבה (מנחות דף כז.) הקומץ והלבונה מעכבין זה את זה היינו דבעי שיהו שניהם דלא לייתי מנחה בלא לבונה ובעי קמיצה ומכל מקום תימה דאפילו למאן דאמר מישרא שרי לה היאך מתברר חלקו של קומץ ונראה לפרש דלאו לאשתרויי באכילה קאמר אלא דאי משרא שרי פלגא אידך פלגא באיסור' קיימא ואי אכיל לה לקי כמו אוכל בשר חטאת ואשם קודם זריקה ואי איקלושי מקליש לכולה מנחה לא לקי כלל אי נמי לענין מעילה וכי האי גוונא בנדרים בפרק נערה (נדרים דף סח.) בעל מיגז גייז או אקלושי מיקליש כגון דנדרה מן תרין זיתין ושמע ארוס והפר לה ואכלתינון אי אמר מיגז גייז לקיא אי אמר מקלש קליש איסורא בעלמא הוא:

אַלִּיבָּא דְּמַאן אִי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי מֵאִיר דְּאָמַר מְפַגְּלִין בַּחֲצִי מַתִּיר מִישְׁרֵא שָׁרֵי

Traduction

The Gemara asks: In accordance with whose opinion did Rabbi Yitzḥak Nappaḥa raise this dilemma? If it is in accordance with the opinion of Rabbi Meir, who says: One can render an offering piggul by having piggul intention during half of two acts that together permit the offering for consumption, i.e., during either one of them, then it should be obvious that the offering of the handful alone should entirely permit half of the remainder. The fact that Rabbi Meir holds that intention during just one of the acts can render the offering piggul demonstrates that he holds that each act alone has the power to permit part of the offering. It is apparent, then, the dilemma was not raised according to Rabbi Meir’s opinion.

Rachi non traduit

פלוגתא דרבי מאיר ורבנן במנחות בהקומץ זוטא (דף טז.):

מפגלין בחצי מתיר. פיגל בקומץ או בלבונה שהקטיר קומץ ע''מ לאכול זית מן השירים חוץ לזמנו פיגול:

מישרא שרי. דאי כי מקטיר ליה בשתיקה לא שרי כזית מינייהו לגמרי היכי הויא מחשבה בההוא זית הא דומיא דזריקה בעינן דשרי לגמרי:

אִי אַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן דְּאָמְרִי אֵין מְפַגְּלִין בַּחֲצִי מַתִּיר לָא מִישְׁרָא שָׁרֵי וְלָא [אִקְּלוֹשֵׁי] מִקְּלֵשׁ

Traduction

If it is in accordance with the opinion of the Rabbis, who say: One cannot render an offering piggul by having piggul intention during half of two acts that together permit the offering for consumption; rather, one must have piggul intention during both acts, then it is evident that neither act alone has the power to affect the offering, and so the burning of the handful alone should neither permit any of the remainder nor weaken the prohibition that applies to it. It is apparent, then, the dilemma was not raised according to the Rabbis’ opinion.

Rachi non traduit

לא מישרא שרי כו'. כלומר דילמא לא הא ולא הא והיכי פשיטא ליה לר' יצחק נפחא דאו הא או הא עביד:

אֶלָּא אַלִּיבָּא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר כְּרַבָּנַן סְבִירָא לֵיהּ דְּאָמַר אֵין מְפַגְּלִין בַּחֲצִי מַתִּיר

Traduction

Rather, the dilemma was raised in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer as taught in the mishna. Rabbi Eliezer rules that one who sacrifices outside only the handful or the frankincense is not liable. Evidently, he holds that neither of these alone can permit the consumption of the meal offering. The Gemara rejects this suggestion as well: Rabbi Eliezer holds in accordance with the opinion of the Rabbis, who say: One cannot render an offering piggul by having piggul intention during half of two acts that together permit the offering for consumption. Accordingly, he would hold that the offering of only the handful neither permits any of the remainder, nor weakens the prohibition concerning it, and it would not make sense to raise the dilemma according to him.

Rachi non traduit

אלא אליבא דר''א. קמיבעיא דאמר לא מחייב עלה לחודיה בחוץ ומשום הכי מספקא ליה לרבי יצחק דילמא שרי:

ר''א כרבנן ס''ל. ולא שריא ולא מיקלש לשון קושיא הוא אמאי פשיטא ליה אליביה דאו הא או הא והא ר''א מדקאמר לאו הקטרה הוא כרבנן דפליגי עליה דר''מ סבירא ליה:

Tossefoth non traduit

ואי אליבא דר''מ דאמר מפגלין בחצי מתיר. הך סוגיא דלא כריש לקיש דאמר לעיל בפרק בית שמאי (זבחים דף מא:) טעמא דרבי מאיר משום דכל העושה על דעתו ראשונה הוא עושה וצ''ע אי שחט סימן אחד וקבל אחד דמו וזרקו כיון דחשיב חצי מתיר אי אמרינן מישרא שרי ומיהו הא פשיטא אי לא גמר אחר כך שחיטתו לא שרי:

אֶלָּא אַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן דְּהָכָא מַאי מִישְׁרָא שָׁרֵי אוֹ (קָלֵישׁ) [אִקְּלוֹשֵׁי]

Traduction

Rather, it must be that the dilemma was raised in accordance with the opinion of the Rabbis that is taught here in the mishna. They hold that one is liable even for sacrificing outside only the handful or only the frankincense. Evidently, they hold that each one alone has the power to affect the status of the remainder. Accordingly, Rabbi Yitzḥak Nappaḥa asked concerning a case where one of them is burned on the altar in the Temple, what is the halakha? Does it entirely permit half of the remainder, or does it weaken the prohibition concerning the entire remainder?

Rachi non traduit

אלא אליבא דרבנן דהכא. דמחייבי אחד מינייהו אלמא הקטרה היא בפנים וקא מיבעי ליה למאי הילכתא הויא הקטרה למישרי פלגא או לאקלושי והכא ליכא למיפשט מדמחייבי עלה בחוץ ש''מ מישרא שרי דאי נמי לאקלושי אתיא הויא הקטרה לחיובי בחוץ עלה:

תֵּיקוּ

Traduction

The Gemara concludes: The dilemma shall stand unresolved.

מַתְנִי' הַזּוֹרֵק מִקְצָת דָּם בַּחוּץ

Traduction

MISHNA: One who sprinkles part of the blood of an offering, e.g., one sprinkling instead of four, outside the Temple courtyard

Rachi non traduit

מתני' הזורק מקצת דמים. כגון מתנה אחת ואפילו מחטאות הפנימיות שכל מתנותיהן מעכבות:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source