Vayedaber

Simple Havroutah

Zva'him

Daf 107b

תֵּיתֵי מִבֵּינַיָּיא

Traduction

Given that each suggestion has a different refutation, the Gemara suggests: Derive it through a comparison to the common element shared by these two cases. Slaughtering and sprinkling are each just one of the sacrificial rites that are performed with an offering, and yet one is liable for performing them outside the Temple. Since the derivation is based on a comparison to both cases, the refutations offered for each individual case are no longer relevant.

Rachi non traduit

תיתי מבינייא. משחיטה וזריקה דכי פרכת מה לשחיטה שכן פוסלת שלא לשם אוכלין בפסח זריקה תוכיח מה לזריקה שכן זר חייב עליה מיתה שחיטה תוכיח וחזר הדין הצד השוה שבהן שהן עבודה וחייבין עליהן בחוץ אף אני אביא קמיצה וקבלה שהן עבודה ויתחייב עליהן בחוץ:

אִם כֵּן לֹא יֵאָמֵר בִּזְרִיקָה וְתֵיתֵי מִבֵּינַיָּיא

Traduction

The Gemara rejects this: If that were so, and one can derive liability for one rite through a comparison to the common element shared by two other rites, then let the Torah not state that one is liable for sprinkling blood outside the Temple, and instead derive it from the common element shared by slaughtering and offering up outside the Temple.

Rachi non traduit

אם כן. דמייתי מבינייא לחייב בחוץ על עבודות שאינם מפורשות בפרשה ויש להביאן במה הצד לא יאמר בזריקה ותיתי מבינייא משחיטה והעלאה:

וְתֵיתֵי מִשְּׁחִיטָה מָה לִשְׁחִיטָה שֶׁכֵּן נִפְסֶלֶת שֶׁלֹּא לְשֵׁם אוֹכְלִין בַּפֶּסַח תֵּיתֵי מֵהַעֲלָאָה מָה לְהַעֲלָאָה שֶׁכֵּן יֶשְׁנָהּ בַּמִּנְחָה וְתֵיתֵי מִבֵּינַיָּיא

Traduction

The derivation would be as follows: And if you suggest deriving liability for sprinkling from the liability for slaughtering, that could be refuted. What is notable about slaughtering? It is notable in that, with regard to a Paschal offering, if one slaughters it with the intent that it be for the sake of those who cannot eat, it is thereby disqualified. Sprinkling does not share this stringency. And if you suggest deriving liability for sprinkling from the liability for offering up, that could also be refuted. What is notable about offering up? It is notable in that liability for offering up also exists with regard to a meal offering. Sprinkling does not share this stringency. But it should still be possible to derive liability for sprinkling from the common element shared by the two cases. Since the derivation is based on a comparison to both cases, the refutations offered above for each individual case are no longer relevant.

לְהָכִי כְּתִיב קְרָא לְמֵימַר דְּלָא אֲתָא מִבֵּינַיָּיא

Traduction

The Gemara explains: It is for this very reason that a verse is written to teach the liability for sprinkling outside the Temple, to say to you that liability for performing sacrificial rites outside the Temple cannot be derived from the common element shared by two other cases; rather, it must be directly derived from a verse. Accordingly, the Gemara has demonstrated that there is no basis to have assumed that one who takes a handful from a meal offering, or collects blood, outside the Temple is liable.

Rachi non traduit

ה''ג להכי כתבה קרא דלא אתיא מבינייא. למימר דאע''ג דאתיא מבינייא לא תיתי מבינייא:

Tossefoth non traduit

להכי כתביה קרא דלא תיתי מבינייא. תימה על סוגיא זו דבפ' בתרא (דף קטו:) דרשינן אשר יעלה עולה מה העלאה שהיא גמר עבודה אף כל שהיא גמר עבודה למעוטי קומץ ומקבל והיוצק והבולל והפותת והמולח כו':

אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ שָׁחַט וְזָרַק לְדִבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל חַיָּיב אַחַת לְדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא חַיָּיב שְׁתַּיִם

Traduction

§ The Gemara cited a dispute concerning the source for the liability for sprinkling part of the blood of an offering outside the Temple courtyard. According to Rabbi Yishmael, it is derived from the verse in the passage about slaughtering outside the Temple: ''Blood shall be imputed to that man'' (Leviticus 17:4). According to Rabbi Akiva, it is derived from the verse in the passage about offering up outside the Temple: ''Any man…that offers up a burnt offering or sacrifice'' (Leviticus 17:8). Rabbi Abbahu says: One who slaughtered an offering and sprinkled its blood outside the Temple in a single lapse of awareness, according to the statement of Rabbi Yishmael, is liable to bring one sin offering, as liability for each transgression is derived from the same passage and they are subcategories of the same prohibition. According to the statement of Rabbi Akiva, one is liable to bring two sin offerings, as the liability for each transgression is derived from a different passage and they are considered independent prohibitions.

Rachi non traduit

שחט וזרק בהעלם אחד לר' ישמעאל. דנפקא ליה זריקה מדם שפך בעונש של שחיטה:

אַבָּיֵי אָמַר אֲפִילּוּ [לְדִבְרֵי] רַבִּי עֲקִיבָא אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת דְּאָמַר קְרָא שָׁם תַּעֲשֶׂה הַכָּתוּב עֲשָׂאָן לְכוּלָּן עֲבוֹדָה אַחַת

Traduction

Abaye said: Even according to the statement of Rabbi Akiva, he is liable to bring only one sin offering, as the verse states with regard to performing sacrificial rites outside the Temple courtyard: ''But in the place that the Lord will choose in one of your tribes, there you shall offer up your burnt offerings, and there you shall do all that I command you'' (Deuteronomy 12:14). Since the first part of the verse makes reference to offering up, by inference, the term ''you shall do'' in the second part must be referring to all the other sacrificial rites. Therefore, the verse has regarded all of the sacrificial rites apart from offering up as one rite with regard to the prohibition against performing them outside the Temple courtyard.

Rachi non traduit

אינו חייב אלא אחת. דחד כרת וחד לאו הוא:

לר''ע. נפקא ליה מאו זבח דכתיב (ויקרא יז) גבי העלאה:

זָרַק וְהֶעֱלָה לְדִבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל חַיָּיב שְׁתַּיִם לְדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת

Traduction

Rabbi Abbahu also said: One who sprinkled the blood of an offering and offered it up outside, in a single lapse of awareness, according to the statement of Rabbi Yishmael is liable to bring two sin offerings. According to the statement of Rabbi Akiva, he is liable to bring only one sin offering.

Rachi non traduit

חייב שתים. משום דשמות מוחלקין:

אַבָּיֵי אָמַר אֲפִילּוּ [לְדִבְרֵי] רַבִּי עֲקִיבָא חַיָּיב שְׁתַּיִם לְהָכִי פַּלְגִינְהוּ קְרָא שָׁם תַּעֲלֶה וְשָׁם תַּעֲשֶׂה

Traduction

Abaye said: Even according to the statement of Rabbi Akiva he is liable to bring two sin offerings, as it is for this reason that the verse differentiated between the offering up and the slaughtering, as it states: ''There you shall offer up your burnt offerings, and there you shall do,'' in order to teach that one who performs both is liable for each one.

Rachi non traduit

שם תעלה ושם תעשה. הזכיר העלאה לבדה והשאר כללן בעשיה אחת למימרא דלא מחייב אכולהו אלא חדא:

פלגינהו קרא. הוציא העלאה מכלל שאר עשיות למימרא דמחייב עלה באפי נפשה ואשארא באפי נפשייהו:

שָׁחַט וְזָרַק וְהֶעֱלָה לְדִבְרֵי הַכֹּל חַיָּיב שְׁתַּיִם

Traduction

Finally, Rabbi Abbahu adds the logical conclusion that with regard to one who slaughtered an offering and sprinkled its blood and offered it up outside, in a single lapse of awareness, all agree that he is liable to bring two sin offerings.

Rachi non traduit

שחט וזרק והעלה לד''ה. בין לר' ישמעאל בין לר''ע חייב שתים לר' ישמעאל כיון דכולם בהעלם [אחד] מחייב בהעלאה חדא דאית לה קרא בהדיא ואשחיטה וזריקה חדא דמחד קרא נפקי ולר''ע אשחיטה מיחייב חדא והעלאה וזריקה חדא ובהא לא פליג אביי אדר' אבהו דלאביי נמי לדברי הכל חייב שתים חדא אהעלאה וחדא אשאר עשיות:

תָּנוּ רַבָּנַן בַּמַּחֲנֶה יָכוֹל הַשּׁוֹחֵט עוֹלָה בַּדָּרוֹם יְהֵא חַיָּיב תַּלְמוּד לוֹמַר אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה

Traduction

§ The Sages taught in a baraita: The verse states: ''Any man of the house of Israel that slaughters an ox, or lamb, or goat, in the camp, or that slaughters it outside the camp'' (Leviticus 17:3). Based on the first part of the verse: ''That slaughters…in the camp,'' one might have thought that one who slaughters a burnt offering in the south of the courtyard, instead of in the north, where it should be slaughtered, will be liable, as he has slaughtered it outside the area in which it should be slaughtered. To counter this, the next part of the verse states: ''That slaughters it outside the camp,'' indicating that liability is incurred only for slaughtering an offering outside the Temple courtyard.

Rachi non traduit

ת''ר או אשר ישחט מחוץ למחנה יכול עד שישחט חוץ לשלש מתנות. ונילף גז''ש מפרים הנשרפים כדילפינן בהרוגי ב''ד בסנהדרין (דף מב:):

יָכוֹל חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת (תַּלְמוּד לוֹמַר אוֹ עֵז בַּמַּחֲנֶה) מִנַּיִן אַף בְּמַחֲנֵה לְוִיָּיה תַּלְמוּד לוֹמַר בַּמַּחֲנֶה

Traduction

The baraita continues: Three concentric areas, so-called camps, arranged according to decreasing level of sanctity, encompassed the Tabernacle and Temple: The camp of the Divine Presence comprised the courtyard of the Tabernacle, and later on, of the Temple. Surrounding that was the Levite camp and then the Israelite camp. If the verse had stated only: ''That slaughters it outside the camp,'' one might have thought that a person would be liable only for slaughtering an offering outside all three of the camps. To dispel this notion, the first part of the verse states: ''That slaughters an ox, or lamb, or goat, in the camp,'' which indicates that liability is incurred even for slaughtering inside these camps. From where is it derived that one is liable even if he slaughters inside the Levite camp? The verse states: ''That slaughters…in the camp,'' which indicates that liability is incurred even for slaughtering inside the three camps.

Rachi non traduit

ת''ל. ברישיה דקרא או עז במחנה:

Tossefoth non traduit

יכול חוץ לשלש מחנות. ונילף גז''ש מפרים הנשרפים כדילפי' בהרוגי ב''ד בפ' נגמר הדין (סנהדרין דף סב:) ואפי' אינה מופנה ילפינן בגילוי מלתא כיון דלא אשכחן מחוץ למחנה אלא חוץ לשלש מחנות:

אִי בַּמַּחֲנֶה יָכוֹל הַשּׁוֹחֵט עוֹלָה בַּדָּרוֹם יְהֵא חַיָּיב תַּלְמוּד לוֹמַר אוֹ אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה

Traduction

If the verse stated only the term ''in the camp,'' which indicates that one is liable even for slaughtering inside the three camps, one might have thought that one who slaughters a burnt offering in the south of the courtyard, which is regarded as being outside of the holier northern section of the courtyard, where such an offering should be slaughtered, will also be liable. To counter this, the verse states: ''Or that slaughters it outside the camp.''

Rachi non traduit

אי במחנה יכול אף במחנה שכינה. אלא ששינה מקום שחיטתו כגון שחט עולה בדרום יהא חייב:

ת''ל מחוץ למחנה. דמשמע חוץ לשלש מחנות:

מָה חוּץ לַמַּחֲנֶה מְיוּחָד שֶׁאֵין רָאוּי לִשְׁחִיטַת קָדָשִׁים וְלִשְׁחִיטַת כָּל זֶבַח יָצָא דָּרוֹם שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רָאוּי לִשְׁחִיטַת קָדְשֵׁי קָדָשִׁים רָאוּי לִשְׁחִיטַת קָדָשִׁים קַלִּים

Traduction

This indicates that just as the phrase ''outside the camp'' is distinctive in that it is referring to an area that is not fit for slaughtering offerings of the most sacred order or for slaughtering any other type of offering, so too, the term ''in the camp'' is referring to an area unfit for the slaughter of any offering. This excludes the south of the courtyard, as even though it is an area that is not fit for slaughtering offerings of the most sacred order, it is fit for slaughtering offerings of lesser sanctity. Therefore, no liability is incurred for slaughtering an offering in the south of the courtyard, even if it should have been slaughtered in the north.

Rachi non traduit

מה להלן. מיוחד שאינו ראוי לשחיטת שום זבח אף במחנה כגון במחנה לויה שאינו ראוי לשחיטה לשום זבח:

אָמַר עוּלָּא הַשּׁוֹחֵט עַל גַּגּוֹ שֶׁל הֵיכָל חַיָּיב הוֹאִיל וְאֵין רָאוּי לִשְׁחִיטַת כָּל זֶבַח מַתְקֵיף לַהּ רָבָא אִם כֵּן נִיכְתּוֹב קְרָא (אֶל) מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְלָא בָּעֵי אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לְמָה לִי לָאו לְמַעוֹטֵי גַּגּוֹ

Traduction

Based on this baraita, Ulla says: One who slaughters an offering on the roof of the Sanctuary is liable for slaughtering outside the Temple courtyard, since the roof is an area that is not fit for the slaughter of any offering. Rava objects to this: If so, let the verse write only: ''Or that slaughters it outside the camp,'' and it would not be necessary to write: ''And he did not bring it to the entrance of the Tent of Meeting'' (Leviticus 17:4). Why do I need the verse to also write: ''And he did not bring it to the entrance of the Tent of Meeting''? Is it not to exclude the roof of the Sanctuary, as in the Temple the Sanctuary corresponded to the Tent of Meeting? Although the roof is an area that is not fit for slaughtering any offering, one should not be liable for slaughtering there since the offering was nevertheless brought to the Tent of Meeting.

Rachi non traduit

נכתוב קרא במחנה ואל מחוץ למחנה. חוץ למעוטי עולה בדרום ובמחנה לפרושי דלא בעינן חוץ לשלש מחנות ואל פתח אהל מועד לא הביאו למה לי:

לאו למעוטי גגו של היכל. דהכי משמע שלא הביאו לפתח אהל מועד יצא זה שהביאו לעזרה:

Tossefoth non traduit

ולא בעי אל פתח אהל מועד. אע''ג דאיצטריך לקמן (זבחים דף קיג:) למעוטי רובע ונרבע ופרת חטאת וקדשי בדק הבית טובא פתח אהל מועד כתיבי:

וּלְרָבָא אִם כֵּן נִכְתּוֹב אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד בַּמַּחֲנֶה (וְאֶל) מִחוּץ לַמַּחֲנֶה לְמָה לִי לָאו לְאֵתוֹיֵי גַּגּוֹ

Traduction

The Gemara questions Rava’s claim: But according to Rava, if that is so and one is exempt if he slaughtered on the roof of the Sanctuary as ultimately the offering was brought to the Tent of Meeting, then let the verse write only: ''And he did not bring it to the entrance of the Tent of Meeting.'' Why do I need the verse to also write ''in the camp'' and ''outside the camp''? Is it not that the term ''in the camp'' indicates that there is a case where one is liable even when slaughtering inside the courtyard, which serves to include liability for slaughtering on the roof of the Sanctuary? According to this, the term ''outside the camp'' would then be necessary to exclude liability for slaughtering a burnt offering in the south of the courtyard.

Rachi non traduit

ופרכינן ולרבא. דפטר אגגו דמשמע כל חללה של עזרה קרי אל פתח:

ניכתוב אל פתח. למעוטי גגו ולמעוטי עולה בדרום שהרי באו אל פתח וממילא משתמע חיובא במחנה לויה שלא הביאו אל פתח:

מחוץ למחנה ובמחנה ל''ל לאו לאיתויי גגו. אתא במחנה והדר אתא מחוץ דלא תימא מבמחנה איתרבי נמי שוחט עולה בדרום ת''ל מחוץ למידרש דבעינן מקום שאינו ראוי לשחיטת שום זבח ואל פתח איצטריך לדרשא אחריתי הראוי לפתח אהל מועד חייבין עליו בחוץ יצאו פרת חטאת וקדשי בדק הבית:

(לאו) לאיתויי [כולה] בפנים כו'. לעולם גג היכל לא מיחייב דלא קרינא ביה ואל פתח אהל מועד לא הביאו שהרי הביאו אלא לאיתויי היא בפנים וצוארה בחוץ דלא תימא פתח אהל מועד היא לכך נאמר במחנה לאיתויי לחיובא והדר אתא מחוץ דלא תרבי מבמחנה שוחט עולה בדרום ומהו אל פתח אהל מועד לא הביאו שלא הביאו כדרך הבאת קדשי קדשים בצפון תלמוד לומר מחוץ דלא חייב אלא משום חוץ דאינו ראוי לשום זבח יצא זה ואתא אל פתח למעוטי גגו דלא תרבייה כדקאמרת שהוא מקום שאינו ראוי לשחיטת כל זבח דכיון דאשמעינן מחוץ דעולה בדרום פטור שמע מינה אל פתח אהל מועד לא אכדרך הבאתו קפיד אלא אהבאה כל דהו ובלבד שיהא כולו לתוך חלל העזרה:

Tossefoth non traduit

ה''ג ולרבא נכתוב רחמנא ואל פתח אהל מועד מחוץ למחנה ובמחנה למה לי. וקא קשיא ליה לרבא ל''ל דכתב רחמנא כלל מחוץ למחנה ובמחנה וכן פי' הקונט':

אָמַר רַב מָרִי לְאֵיתוֹיֵי כּוּלָּהּ בִּפְנִים וְצַוָּארָהּ בַּחוּץ

Traduction

Rav Mari said in defense of Rava: No, the term ''in the camp'' is written to include liability for slaughtering an offering in a case where its body is entirely inside the courtyard but its neck is outside the courtyard.

[צַוָּארָהּ] בַּחוּץ פְּשִׁיטָא אַמַּאי קָפֵיד רַחֲמָנָא אַשְּׁחִיטָה וּשְׁחִיטָה בַּחוּץ הִיא אֶלָּא לְאֵיתוֹיֵי כּוּלָּהּ בַּחוּץ וְצַוָּארָהּ בִּפְנִים

Traduction

The Gemara modifies Rav Mari’s statement: If its neck is outside the courtyard, it is obvious that one is liable, as about what is the Merciful One particular? The Merciful One is particular about the slaughter. And in this case, the slaughter is done out-side the courtyard. Rather, say instead that the term ''in the camp'' is written to include liability for slaughtering an offering where its body is entirely outside the courtyard but its neck is inside the courtyard.

Rachi non traduit

שחיטה בחוץ היא. והרי לא הביאו לבית השחיטה אל פתח ומאל פתח נפקא:

אִיתְּמַר הַמַּעֲלֶה בִּזְמַן הַזֶּה רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר חַיָּיב רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר פָּטוּר

Traduction

§ An amoraic dispute was stated with regard to one who offers up an offering outside the courtyard today, when there is no Temple: Rabbi Yoḥanan says: He is liable. Reish Lakish says: He is exempt.

Rachi non traduit

המעלה בזמן הזה. בחוץ:

Tossefoth non traduit

המעלה בזמן הזה. לעיל פירשתי בריש קדשי קדשים (זבחים דף ס.) גבי מזבח שנפגם ופירשתי מ''ט [נקט] הכא המעלה ולא נקט השוחט:

ריש לקיש אמר פטור קדושה ראשונה כו'. תימה דלא פריך עליה מהנך משניות דפריך בפ''ק דמגילה (דף י.) אר' יצחק דאמר שמעתי שמקריבין בבית חוניו:

רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר חַיָּיב קְדוּשָּׁה רִאשׁוֹנָה קִידְּשָׁה לִשְׁעָתָהּ וְקִידְּשָׁה לֶעָתִיד לָבֹא רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר פָּטוּר קְדוּשָּׁה רִאשׁוֹנָה קִידְּשָׁה לִשְׁעָתָהּ וְלֹא קִידְּשָׁה לֶעָתִיד לָבֹא

Traduction

The Gemara elaborates: Rabbi Yoḥanan says that he is liable, as he holds that the initial consecration of the Temple sanctified it for its time and sanctified it forever, and the location of the Temple remains sacred even after the Temple was destroyed. Accordingly, it is still possible now to build an altar there and bring offerings upon it; therefore, one is liable if he instead offers up an offering outside the Temple courtyard area. Reish Lakish says that he is exempt, as he holds that the initial consecration of the Temple sanctified it for its time but did not sanctify it forever. Accordingly, one can no longer bring offerings there; therefore, one is not liable for offering up outside that area.

Rachi non traduit

וקידשה לעתיד לבא. והויא לה ירושלים בית הבחירה ושעת איסור הבמות היא:

נֵימָא דְּבִפְלוּגְתָּא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ קָמִיפַּלְגִי דִּתְנַן אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר כְּשֶׁהָיוּ בּוֹנִין בַּהֵיכָל הָיוּ עוֹשִׂים קְלָעִים בַּהֵיכָל קְלָעִים בָּעֲזָרוֹת אֶלָּא שֶׁבַּהֵיכָל בּוֹנִין מִבַּחוּץ וּבָעֲזָרָה בּוֹנִין מִבִּפְנִים

Traduction

The Gemara suggests: Let us say that Rabbi Yoḥanan and Reish Lakish disagree with regard to the issue that is the subject of the dispute between Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua, as we learned in a mishna (Eduyyot 8:6): Rabbi Eliezer said: I heard that when they were building the Sanctuary in the Second Temple, they would fashion temporary curtains for the Sanctuary and temporary curtains for the courtyards to serve as partitions until the construction of the stone walls was completed. The difference was only that in the Sanctuary, the workers built the walls outside the curtains, without entering, and in the courtyards, the workers built the walls within the curtains.

Rachi non traduit

כשהיו בונין בהיכל. בימי עזרא:

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שָׁמַעְתִּי שֶׁהָיוּ מַקְרִיבִין אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בַּיִת וְאוֹכְלִים קָדְשֵׁי קָדָשִׁים אַף עַל פִּי שֶׁאֵין קְלָעִים קָדָשִׁים קַלִּים וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי אַף עַל פִּי שֶׁאֵין חוֹמָה מִפְּנֵי שֶׁקְּדוּשָּׁה רִאשׁוֹנָה קִידְּשָׁה לִשְׁעָתָהּ וְקִידְּשָׁה לֶעָתִיד לָבֹא

Traduction

The mishna continues: Rabbi Yehoshua said: I heard that one sacrifices offerings on the altar even if there is no Temple, and one partakes of offerings of the most sacred order in the Temple courtyard even if there are no curtains, and one partakes of offerings of lesser sanctity and second-tithe produce in Jerusalem even if there is no wall surrounding the city. This is due to the fact that the initial consecration sanctified the Temple and Jerusalem for their time and also sanctified them forever.

לָאו מִכְּלָל דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר לֹא קִידְּשָׁה

Traduction

The Gemara concludes: From the fact that Rabbi Yehoshua based his opinion on the principle that the initial consecration sanctified the Temple and Jerusalem forever, can one not learn by inference that Rabbi Eliezer maintains that it did not sanctify them for-ever? The dispute between Rabbi Yoḥanan and Reish Lakish would then directly parallel the dispute between Rabbi Yehoshua and Rabbi Eliezer.

Rachi non traduit

לאו מכלל דר' אליעזר סבר לא קידשה. הלכך עושין קלעים במקום חומה וחזרו וקדשו בקידוש המפורש במסכת שבועות (דף יד.):

אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי מִמַּאי דִּלְמָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא קְדוּשָּׁה רִאשׁוֹנָה קִידְּשָׁה לִשְׁעָתָהּ וְקִידְּשָׁה לֶעָתִיד לָבֹא וּמָר מַאי דִּשְׁמִיעַ לֵיהּ קָאָמַר וּמָר מַאי דִּשְׁמִיעַ לֵיהּ קָאָמַר וְכִי תֵּימָא קְלָעִים לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְמָה לִי לִצְנִיעוּתָא בְּעָלְמָא

Traduction

Ravina said to Rav Ashi: From where do you draw this inference? Perhaps everyone maintains that the initial consecration sanctified the Temple and Jerusalem for their time and also sanctified them forever. And one Sage, Rabbi Eliezer, stated that tradition, which he heard from his teachers, and one Sage, Rabbi Yehoshua, stated that tradition, which he heard from his teachers, and there is no dispute between them. And if you would say: Why do I need curtains at all according to Rabbi Eliezer? The original sanctity remained when Jerusalem was not surrounded by walls, and similarly, the presence or absence of curtains is irrelevant to the sanctity of the Temple area as well. The Gemara answers: The curtains were established merely for seclusion, as it would have been unbecoming for the activity in this most sacred venue to have been visible to all.

אִיתְּמַר הַמַּעֲלֶה וְאֵין בּוֹ כְּזַיִת וְעֶצֶם מַשְׁלִימוֹ לִכְזַיִת רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר חַיָּיב רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר פָּטוּר

Traduction

§ An amoraic dispute was stated with regard to one who offers up outside the Temple a limb of an offering and it does not have on it an olive-bulk of flesh, but the bone completes the measure to make an olive-bulk. Rabbi Yoḥanan says: He is liable. Reish Lakish says: He is exempt.

Rachi non traduit

עצם. אין מצוה להעלותו אם פירש כדאמרן בפרק המזבח מקדש (לעיל זבחים דף פה:):

רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר חַיָּיב חִיבּוּרֵי עוֹלִין כְּעוֹלִין דָּמֵי רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר פָּטוּר חִיבּוּרֵי עוֹלִין לָאו כְּעוֹלִין דָּמוּ

Traduction

The Gemara elaborates: Rabbi Yoḥanan says that he is liable, as he holds that an item attached to flesh that must be offered up on the altar, e.g., a bone attached to sacrificial flesh, is also regarded as an item that must be offered up on the altar. Even though if it were to become detached, there would be no requirement to offer it up, nevertheless, as long as it is attached it is considered part of the flesh and it contributes to the required measure of an olive-bulk. Reish Lakish says that he is exempt, as he holds that an item attached to flesh that must be offered up on the altar is not regarded as an item that must be offered up on the altar.

Tossefoth non traduit

רבי יוחנן אמר חייב חיבורי עולין כעולין דמו. וא''ת למה לי חיבורי הא שמעינן ליה לר' יוחנן דאמר בפ' הקומץ רבה (מנחות דף כו:) יש הקטרה בפחות מכזית וכיון דחשיב הקטרה בפנים מחייב בחוץ כדאמר לקמן (זבחים דף קח:) גבי מוקטרי פנים שחסרו דחייבין עליהם בחוץ כיון דבפנים הויא הקטרה דמהדרינן פוקעין וי''ל הא דחשיב ליה לר' יוחנן הקטרה היינו לענין מקטיר לחצאין שמשלים אח''כ ואע''ג דבפרק כל המנחות באות מצה (מנחות דף נח.) חשיב ליה הקטרה גבי שאור ודבש דאמרי' יש קומץ פחות משני זיתים ויש הקטרה פחות מכזית שאני התם דכתיב קרא ועוד דבשחוטי חוץ מיפטר טפי כדדרשינן הכא על השלם הוא חייב ואינו חייב על החסר ועוד דהא איתקש מחשבות זו לזו אכילת מזבח לאכילת אדם ומדחשב על מנת להקטיר חוץ למקומו לא מיפסלא בפחות מכזית ש''מ דמקטיר בחוץ לא מחייב בפחות מכזית:

בָּעֵי רָבָא הַמַּעֲלֶה

Traduction

Rava raises a dilemma: With regard to one who offers up outside the Temple courtyard

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source