Vayedaber

Simple Havroutah

Zva'him

Daf 101b

וַיִּיטַב בְּעֵינָיו לֹא בּוֹשׁ מֹשֶׁה לוֹמַר לֹא שָׁמַעְתִּי אֶלָּא שָׁמַעְתִּי וְשָׁכַחְתִּי

Traduction

and it was good in his eyes'' (Leviticus 10:20). Moses was not embarrassed and did not attempt to justify himself by saying: I did not hear this halakha until now. Rather, he said: I heard it, and I forgot it.

אִיבְּעִי לְהוּ לְשַׁהוֹיַיהּ וּלְמֵיכְלַהּ בְּאוּרְתָּא טוּמְאָה בְּאוֹנֶס בָּאתָה

Traduction

The Gemara asks: According to this opinion, why was the sin offering burned? They should have delayed its consumption and consumed it that night. The Gemara answers: Ritual impurity came upon this sin offering due to circumstances beyond the priests’ control, and they were forced to burn it.

Rachi non traduit

טומאה באונס. שרצו להשהותה עד הלילה ולאוכלן כולן יחד ונטמאת באונס:

בִּשְׁלָמָא לְרַבָּנַן הַיְינוּ דִּכְתִיב הַיּוֹם אֶלָּא לְרַבִּי נְחֶמְיָה מַאי הַיּוֹם חוֹבַת הַיּוֹם

Traduction

The Gemara asks: Granted, according to the Rabbis, i.e., Rabbi Yehuda and Rabbi Shimon, this is as it is written: ''And if I had consumed the sin offering today, would it have been good in the eyes of the Lord''? The verse indicates that Aaron could have eaten it at night. But according to Rabbi Neḥemya, who holds that Aaron distinguished between the offerings of that particular time and the offerings of all later generations, what did Aaron mean by the word ''today''? The Gemara answers: He meant: And if I had eaten the sin offering of the New Moon, which is today’s obligation, would it have been good in the eyes of the Lord?

Rachi non traduit

בשלמא לרבנן. דאמרי אחד קדשי שעה ואחד קדשי דורות לילה הותר להן ולא יום עד הלילה היו רוצין להשהותה היינו דכתיב ואכלתי חטאת היום אני אונן ואוכל היום חטאת שמא לא שמעת אלא בלילה:

אלא לרבי נחמיה. דאמר מה שהותר להם הותר אפי' ביום כגון קדשי שעה ומה שנאסר נאסר אף בלילה:

מאי ואכלתי חטאת היום. בלילה נמי קדשי דורות הוו אסירי דהאמר מפני אנינות נשרפה ולא המתינו עד הערב ויאכלוה אלמא קסבר אנינות לילה דאורייתא והכי אמר לקמן:

מאי היום חובת היום. כלומר קדשי דורות שהן חובת היום של ר''ח אתה אומר לי לאכול אונן והיינו חטאת היום חטאת הקבוע ליום:

בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי נְחֶמְיָה הַיְינוּ דִּכְתִיב הֵן הַיּוֹם אֶלָּא לְרַבָּנַן מַאי הֵן הַיּוֹם הָכִי קָאָמַר הֵן הִקְרִיבוּ אֲנִי הִקְרַבְתִּי

Traduction

The Gemara asks: Granted, according to Rabbi Neḥemya, this is as it is written: ''Behold, today have they sacrificed their sin offering and their burnt offering before the Lord,'' i.e., they offered it as the obligation of the day. But according to the Rabbis, i.e., Rabbi Yehuda and Rabbi Shimon, what did Aaron mean by the phrase ''behold [hen], today''? The Gemara answers: This is what Aaron is saying: Did they [hen], my sons, sacrifice the offering today, which would have been prohibited to them in acute mourning? No, I sacrificed the offering, and as High Priest, I may perform the service in acute mourning.

Rachi non traduit

בשלמא לרבי נחמיה היינו דכתיב הן היום הקריבו. כלומר קרבן זה לחובת היום קרב וקדשי דורות הוא ואני אוכלן אונן בתמיה שמא לא שמעת אלא בשל שעה:

אלא לרבנן. דאמרי שמא לא שמעת אלא בלילה קאמר ליה מאי היא דקאמר ליה הן היום הקריבו:

הכי קאמר ליה. אמרת דילמא באנינות אקריבתיה וכי הן בניי הדיוטות היום הקריבו שום קרבן אני הקרבתי את הכל:

Tossefoth non traduit

בשלמא לרבי נחמיה היינו דכתיב הן היום הקריבו. כלומר קרבן זה לחובת היום קרב וקדשי דורות הוא ואכלתי חטאת היום בתמיה לא שמעת אלא בשל שעה אלא לרבנן דאמרי שמא לא שמעת אלא בלילה קאמר ליה מאי היא דקאמר ליה הן היום הקריבו הכי קאמר ליה אמרת לי דילמא באנינות אקריבתיה וכי הן בניי הדיוטות היום הקריבו שום קרבן אני הקרבתי אותם זו היא גירסת הקונט' ופירושו והשתא לפי זה למ''ד מפני אנינות נשרפה הוי הן היום בניחותא ולמ''ד מפני טומאה הוי בתמיה וקשה דלעיל בריש פ''ב (זבחים דף טז.) משמע איפכא ונראה דגרסינן נמי בהך פירכא בתרייתא בשלמא לרבנן היינו דכתיב הן היום כמו בקמייתא ובתרוייהו פריך לר' נחמיה מדכתיב היום כדמפרש בקונט' בקמייתא ומשני הכי קאמר וכי הן הקריבו אני הקרבתי כל הקרבנות שקרבו היום:

אָמַר מָר (הָיוּ) [הָיָה] לִשְׁלָשְׁתָּן שֶׁיִּשָּׂרְפוּ מַאי שְׁלָשְׁתָּן

Traduction

§ The Gemara continues to analyze the baraita. The Master says: If the sin offering was burned due to acute mourning, then the priests should have burned all three of the sin offerings offered that day. The Gemara asks: What is meant by: All three of the sin offerings?

דְּתַנְיָא וְאֵת שְׂעִיר הַחַטָּאת דָּרֹשׁ דָּרַשׁ מֹשֶׁה שְׂעִיר זוֹ שָׂעִיר נַחְשׁוֹן חַטָּאת זוֹ חַטַּאת שְׁמִינִי דָּרַשׁ שָׂעִיר שֶׁל רֹאשׁ חוֹדֶשׁ

Traduction

The Gemara responds: As it is taught in a baraita: The verse states: ''And Moses diligently inquired for the goat of the sin offering, and behold, it was burned'' (Leviticus 10:16). When the verse states: ''The goat,'' this is referring to the goat of Nahshon, son of Amminadav, the prince of the tribe of Judah, who brought the offering on the first day of the Tabernacle’s inauguration (see Numbers 7:12). When the verse states: ''The sin offering,'' this is referring to the sin offering that the people brought on the eighth day of the inauguration (see Leviticus 9:13). The term ''inquired'' is referring to the goat sacrificed at every New Moon (see Numbers 28:15). The Tabernacle was erected on the New Moon of Nisan (see Exodus 40:17). These are the three goats that were sacrificed that day.

Rachi non traduit

שעיר נחשון. שאותו היום היה ראשון להקרבת נשיאים דתניא בסדר עולם בכ''ג באדר התחילו המלואים וכל שבעת הימים היה משה מעמיד המשכן ומקריב את קרבנותיו בכל בקר ובקר ופרקו ובשמיני העמידו ולא פירקו והוא ראש חדש ניסן ואותו היום נטל עשר עטרות וכו':

חטאת שמיני. שבא חובה לשעה דכתיב קחו שעיר עזים לחטאת:

יָכוֹל שְׁלָשְׁתָּן נִשְׂרְפוּ תַּלְמוּד לוֹמַר וְהִנֵּה שֹׂרָף אֶחָד נִשְׂרַף וְלֹא שְׁלָשְׁתָּן נִשְׂרְפוּ דָּרֹשׁ דָּרַשׁ שְׁתֵּי דְרִישׁוֹת לָמָּה אֲמַר לְהוּ מִפְּנֵי מָה חַטָּאת זוֹ נִשְׂרְפָה וְאֵלּוּ מוּנָּחוֹת וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזֶהוּ כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר וְאֹתָהּ נָתַן לָכֶם לָשֵׂאת אֶת עֲוֹן הָעֵדָה הֱוֵי אוֹמֵר זֶה שָׂעִיר שֶׁל רֹאשׁ חוֹדֶשׁ

Traduction

One might have thought that all three of them were burned. Therefore, the verse states: ''And Moses diligently inquired for the goat of the sin offering, and, behold, it was burned,'' to teach that one of the offerings was burned, but not all three of them were burned. The verse states: ''And Moses diligently inquired [darosh darash].'' Why were there two inquiries? Moses said to them: For what reason is this sin offering burned, and secondly, for what reason are those left unburned? The baraita comments: Still, I do not know which of them was burned. When it states with regard to the burned goat: ''And He has given it to you to bear the iniquity of the congregation'' (Leviticus 10:17), you must say: This is the goat of the New Moon, which atones for impurity in the Temple.

Rachi non traduit

שתי דרישות. דרישה לנשרפות דרישה למונחות למה מונחות להמתין לערב ולא נאכלו ביום:

הוי אומר זה שעיר ר''ח. שמכפר על טומאת מקדש וקדשיו כדאמר בשבועות (דף ב.):

ואיני יודע איזו היא. תנא דמתניתא הוא דקמהדר למילתיה:

שַׁפִּיר קָאָמְרִי לֵיהּ רַבִּי נְחֶמְיָה לְטַעְמֵיהּ דְּאָמַר קָדְשֵׁי שָׁעָה לָא פָּסְלָה בְּהוּ אֲנִינוּת

Traduction

The Gemara comments: Rabbi Yehuda and Rabbi Shimon say well to Rabbi Neḥemya; if the sin offering was burned due to acute mourning, then all three goats should have been burned. How would Rabbi Neḥemya respond? The Gemara explains: Rabbi Neḥemya conforms to his line of reasoning, as he says: Acute mourning does not disqualify offerings of a particular time. Therefore, they burned only the New Moon sin offering, which applies to future generations as well.

Rachi non traduit

שפיר קא''ל. לעיל קאי דאמרן לר' נחמיה היה להן לשלשתן שישרפו:

אָמַר מָר הָיָה לוֹ לְאָכְלָהּ לָעֶרֶב שַׁפִּיר קָאָמְרִי לֵיהּ קָסָבַר אֲנִינוּת לַיְלָה דְּאוֹרָיְיתָא

Traduction

The Master says in the baraita: If the sin offering was burned due to acute mourning, why was it burned at all? He should have eaten it in the evening. The Gemara comments: Rabbi Yehuda and Rabbi Shimon say well to Rabbi Neḥemya in posing this difficulty. How would he respond? The Gemara explains: He holds that acute mourning in the evening is by Torah law, and therefore the priests were not permitted to eat it even then.

Rachi non traduit

קסבר לילה דאורייתא. ומהכא נ''ל דמותקראנה אותי כאלה יליף מפני אנינות נשרפה ומדלא אכלוה לערב נפקא ליה אנינות לילה דאורייתא ור' יהודה לדורות אית ליה אנינות לילה דאורייתא אבל לאותו היום הותרה דדריש היום אני היום אסור ולילה מותר כו':

דָּבָר אַחֵר וַהֲלֹא פִּינְחָס הָיָה עִמָּהֶן שַׁפִּיר קָאָמְרִי לֵיהּ סָבַר לַהּ כְּרַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי חֲנִינָא לֹא נִתְכַּהֵן פִּינְחָס עַד שֶׁהֲרָגוֹ לְזִמְרִי דִּכְתִיב וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם

Traduction

Rabbi Yehuda and Rabbi Shimon also stated: Alternatively, wasn’t Pinehas, son of Elazar the priest, with them? He was not an acute mourner. The Gemara comments: Rabbi Yehuda and Rabbi Shimon say well to Rabbi Neḥemya. The Gemara explains: He holds in accordance with the opinion of Rabbi Elazar. As Rabbi Elazar says that Rabbi Ḥanina says: Pinehas did not become a priest until he killed Zimri, who had engaged in intercourse with a Midianite woman (see Numbers 25:6–8). As it is written only after that incident concerning Pinehas: ''And it shall be unto him and to his seed after him the covenant of an everlasting priesthood'' (Numbers 25:13). Before that incident, at the time of the inauguration of the Tabernacle, the only priests were Aaron and his sons.

Rachi non traduit

ברית כהונת עולם. תחת אשר קנא אלמא מכאן ואילך הוא:

רַב אָשֵׁי אָמַר עַד שֶׁשָּׂם שָׁלוֹם בֵּין הַשְּׁבָטִים שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּשְׁמַע פִּינְחָס הַכֹּהֵן וּנְשִׂיאֵי הָעֵדָה וְרָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'

Traduction

Rav Ashi said: Pinehas did not become a priest until he made peace among the tribes at the time of the conquest of Eretz Yisrael, when the tribes east of the Jordan River built their own altar and nearly provoked a civil war. Before this, Pinehas was always referred to as: Son of Elazar the priest, but during this incident he is himself referred to as a priest for the first time, as it is stated: ''And Pinehas the priest, and the princes of the congregation, and the heads of the thousands of Israel that were with him, heard the words that the children of Reuben and the children of Gad and the children of Manasseh spoke, and it pleased them well'' (Joshua 22:30).

Rachi non traduit

ששם שלום בין השבטים. בימי יהושע בשבט בני גד ובני ראובן שבנו את המזבח בעבר הירדן ובקשו שאר שבטים לעלות עליהם לצבא ושלחו את פנחס לדבר עמהם:

וישמע פינחס הכהן. בכל מקום אתה מוצא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן אין כהונה כתובה אלא באלעזר וכאן כתובה בפנחס:

וְאִידַּךְ נָמֵי וְהָכְתִיב וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו כִּי כְתִיב הָהוּא בִּבְרָכָה הוּא דִּכְתִיב

Traduction

The Gemara asks: And for the other Sage, Rav Ashi, as well, isn’t it written: ''And it shall be unto him, and to his seed after him, the covenant of an everlasting priesthood''? Apparently, Pinehas became a priest after he killed Zimri. The Gemara responds: When that verse is written, it is with regard to the blessing that it is written, that his descendants would always be priests. It did not indicate that Pinehas became a priest immediately.

Rachi non traduit

ההוא. קרא התם בברכה כתיב בשרו שלא תפסוק כהונה מזרעו אבל עדיין לא נתכהן:

Tossefoth non traduit

ההוא בברכה הוא דכתיב. שברכו הקב''ה שיהיה כהן ומיד היה יכול להיות כהן אלא שתחילה צריך להלבישו ולמושחו ולחנכו בחביתין כדין הדיוטות המתחנכים בחביתין כדאמרינן בסוף התכלת (מנחות דף נא:) אבל שמא לא נתרצו לו כל ישראל באותה שעה מפני שהרג נשיא שבט עד ששם שלום בין השבטים בימי יהושע ואז נתרצו לו והלבישוהו [ומשחוהו] וחנכוהו בחביתין:

וְאִידַּךְ נָמֵי הָא כְּתִיב וַיִּשְׁמַע פִּינְחָס הַכֹּהֵן הָהוּא לְיַחֵס זַרְעוֹ אַחֲרָיו

Traduction

The Gemara asks: And for the other Sages as well, who hold that Pinehas became a priest immediately after he killed Zimri, isn’t it written: ''And Pinehas the priest…heard''? Apparently he became a priest only after the conquest of Eretz Yisrael. The Gemara answers: That verse serves to entitle his descendants after him, that they would continue as High Priests through his merit.

Rachi non traduit

לייחס זרעו אחריו. [מימי משה נתכהן וכששם שלום נתייחס ליקרא כהן ולייחס זרעו במעלות כהונה להיותם כהנים גדולים שלא הי' כהנים גדולים אלא מפנחס]:

Tossefoth non traduit

ואידך נמי הכתיב וישמע פנחס הכהן ההוא לייחס זרעו אחריו. פי' מימי משה נתכהן וכששם שלום נתייחס ליקרא כהן ולייחס זרעו במעלות כהונה להיותם כהנים גדולים שכן מצינו בדברי הימים (א' ה') שלא היו כהנים גדולים אלא מפנחס ובספרי מפיק ליה מאת בריתי שלום שעמדו ממנו שמונים כהנים בבית ראשון ושלש מאות בבית שני וכולם נמנו בספרי:

אָמַר רַב מֹשֶׁה רַבֵּינוּ כֹּהֵן גָּדוֹל וְחוֹלֵק בְּקָדְשֵׁי שָׁמַיִם הָיָה שֶׁנֶּאֱמַר מֵאֵיל הַמִּלֻּאִים לְמֹשֶׁה הָיָה לְמָנָה

Traduction

§ Rav says: Moses, our teacher, was a High Priest and would receive a share of offerings consecrated to Heaven, as it is stated: ''And Moses took the breast, and waved it for a wave offering before the Lord; it was Moses’ portion of the ram of inauguration, as the Lord commanded Moses'' (Leviticus 8:29).

Rachi non traduit

למשה היה למנה. לשון חלוקה בכהנים:

מֵיתִיבִי וַהֲלֹא פִּינְחָס הָיָה עִמָּהֶן וְאִם אִיתָא לֵימָא וַהֲלֹא מֹשֶׁה רַבֵּינוּ הָיָה עִמָּהֶן דִּילְמָא שָׁאנֵי מֹשֶׁה דִּטְרִיד בִּשְׁכִינָה דְּאָמַר מָר מֹשֶׁה בְּהַשְׁכָּמָה עָלָה וּבְהַשְׁכָּמָה יָרַד

Traduction

The Gemara raises an objection: In the baraita, Rabbi Yehuda and Rabbi Shimon claim that acute mourning was not the reason the sin offering was burned by asking: Wasn’t Pinehas with them? And if it is so that Moses could partake of sacrificial meat, let them say: Wasn’t Moses, our teacher, with them? The Gemara responds: Perhaps Moses is different, since as a prophet, he was preoccupied with the Divine Presence, and was not available. As the Master says: Moses ascended Mount Sinai early in the morning, and he descended early in the morning.

Rachi non traduit

טריד בשכינה. ולא היה עסוק באכילת קדשים שהדבור טורדו להיות תמיד בהר מבקר ועד ערב:

בהשכמה עלה. להר בימי מתן תורה כשהיה עולה ויורד לקדש את העם ולהשיב את דברי העם אל ה' בפרק רבי עקיבא במסכת שבת (דף פו.) אלמא טרוד היה:

מֵיתִיבִי לֶחֶם אֱלֹהָיו מִקָּדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים וּמִן הַקֳּדָשִׁים יֹאכֵל אִם נֶאֶמְרוּ קָדְשֵׁי קָדָשִׁים לָמָּה נֶאֶמְר[וּ] קָדָשִׁים קַלִּים וְאִם נֶאֶמְרוּ קָדָשִׁים קַלִּים לָמָּה נֶאֶמְר[וּ] קָדְשֵׁי קָדָשִׁים

Traduction

The Gemara raises an objection to Rav’s statement from another baraita: The verse states with regard to a blemished priest: ''He may eat the bread of his God, both of the most sacred, and of the sacred'' (Leviticus 21:22). If offerings of the most sacred order are stated, that a blemished priest may eat them, then why are offerings of lesser sanctity also stated? And if offerings of lesser sanctity are stated, why are offerings of the most sacred order stated?

Rachi non traduit

לחם אלהיו וגו'. בבעל מום כתיב להתירו בקדשים:

אִילּוּ לֹא נֶאֶמְר[וּ] קָדָשִׁים קַלִּים הָיִיתִי אוֹמֵר קָדְשֵׁי קָדָשִׁים הוּא דְּאוֹכֵל שֶׁהֲרֵי הוּתְּרוּ לְזָר וְלָהֶן קָדָשִׁים קַלִּים לֹא יֹאכַל וְאִילּוּ לֹא נֶאֶמְרוּ קָדְשֵׁי קָדָשִׁים הָיִיתִי אוֹמֵר בְּקָדָשִׁים קַלִּים יְהֵא אוֹכֵל שֶׁהֵן קַלִּים בְּקָדְשֵׁי קֳדָשִׁים לֹא יְהֵא אוֹכֵל לְכָךְ נֶאֶמְרוּ קָדְשֵׁי קָדָשִׁים וּלְכָךְ נֶאֶמְר[וּ] קָדָשִׁים קַלִּים

Traduction

The baraita answers: Had offerings of lesser sanctity not been stated, I would have said: It is only offerings of the most sacred order that a blemished priest may eat, as they were permitted both to a non-priest and to the priests, but a blemished priest may not eat offerings of lesser sanctity, which were not permitted to non-priests. And had offerings of the most sacred order not been stated, I would have said: A blemished priest may eat offerings of lesser sanctity, as they are of lesser sanctity, but he may not eat of offerings of the most sacred order, as they are of higher sanctity. Therefore, offerings of the most sacred order are stated, and therefore, offerings of lesser sanctity are stated.

Rachi non traduit

שהרי הותרו לזר ולהן. קא ס''ד הותר לזה במשה קאמר שאכל חזה ושוק של איל המילואים וקדשי קדשים היה כדכתיב ביה בשלו את הבשר פתח אהל מועד ושם תאכלו אותו ולא נאכל אלא ליום ולילה דכתיב ואם יותר וגו':

בקדשים קלים. בחזה ושוק של שלמי יחיד לא יחלוק עם אחיו שלא מצינו זר ופסול חולק בהן:

קָתָנֵי מִיהָא שֶׁהֲרֵי הוּתְּרוּ לְזָר וְלָהֶן לָאו מֹשֶׁה אָמַר רַב שֵׁשֶׁת לָא בְּבָמָה לְזָר וּכְדִבְרֵי הָאוֹמֵר יֵשׁ מִנְחָה בְּבָמָה

Traduction

The Gemara explains the objection: In any event, the baraita teaches: As they were permitted both to a non-priest and to the priests. What non-priest is permitted to eat offerings of the most sacred order? Is this not referring to Moses? This indicates that Moses was not considered a High Priest, contrary to Rav’s statement. Rav Sheshet said: No, this is referring to a non-priest sacrificing on a private altar. Once the Jewish people entered Eretz Yisrael, it was permitted for a time for them to build private altars, on which even non-priests could serve. And although only offerings of lesser sanctity were offered on private altars, this baraita is in accordance with the statement of the Sage who says: There is a meal offering that may be offered on a private altar. Meal offerings are of the most sacred order.

Rachi non traduit

לאו משה. דהא לאו זר אוכל בקדשים אלא במילואים:

לא בבמה קאמר. דהותרו לזר וכדברי האומר בפרק אחרון (דף קיג.) יש מנחה בבמה קטנה ומנחה קדשי קדשים היא ואוכלין שיריה זרים שהיו עובדים בבמה קטנה שהזר עובד שם כדאמר בפרק בתרא אבל קדשים קלים לא יאכל בחזה ושוק של כהנים שהרי לא הותרו לזר דלא אשכחן זר חולק במורם משלמי יחיד דאילו במקדש נאכל לכהנים ובבמה קטנה לא היה חזה ושוק כדתניא בפרק בתרא חזה ושוק בבמה גדולה ואין חזה ושוק בבמה קטנה והאי דבעי למינקט כדברי האומר יש מנחה בבמה דאי אין מנחה בבמה אין לך עוד קדשי קדשים נאכלין בבמה דאילו חטאת ואשם בבמה לא קרבי דתנן מגילה (דף ט:) כל שאין נידר ונידב אין קרב בבמה אין לך נדר ונדבה בקדשי קדשים אלא עולה ומנחה:

מֵיתִיבִי מִרְיָם מִי הִסְגִּירָהּ אִם תֹּאמַר מֹשֶׁה הִסְגִּירָהּ מֹשֶׁה זָר הוּא

Traduction

The Gemara raises an objection to Rav’s statement: When Miriam became a leper (see Numbers 12:10), who diagnosed and quarantined her? If you say that Moses quarantined her, that is difficult, as Moses was a non-priest,

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source