Vayedaber

Simple Havroutah

Zva'him

Daf 100a

לָא קַשְׁיָא כָּאן שֶׁמֵּת לוֹ מֵת בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר וּקְבָרוֹ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר כָּאן שֶׁמֵּת לוֹ מֵת בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר וּקְבָרוֹ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר

Traduction

It is not difficult. Here, in the baraita where Rabbi Shimon holds an acute mourner may not send a Paschal offering, since acute mourning at night is by Torah law, it is referring to a case where his relative died on the fourteenth day of Nisan and he buried him on the fourteenth itself. There, the ruling in the mishna in tractate Pesaḥim, which teaches that an acute mourner immerses and partakes of the Paschal offering in the evening, since acute mourning at night is by rabbinic law, is referring to a case where his relative died on the thirteenth day of Nisan and he buried him on the fourteenth of Nisan.

Rachi non traduit

לא קשיא. דר''ש אדר''ש הא דקתני הכא אונן לא מייתי פסח כשמת וקברו בי''ד דיום מיתה דאורייתא ותפיס לילו מדאורייתא כדיליף ליה רבי יהודה לקמן והא דקתני לעיל אוכל פסחו בשמת בי''ג וקברו בי''ד דיום קבורה גופיה דרבנן ולא תפיס לילו אלא מדרבנן ורומיא דתרתי מתני' קמייתא משני לה רב מרי אידי ואידי יום קבורה וכאן בפסח וכאן בשאר ימות השנה כדשנינן לה מעיקרא ומאי אבל לא בקדשים אבל לא בקדשים של כל השנה כולה:

מֵת לוֹ מֵת בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר וּקְבָרוֹ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם מִיתָה תּוֹפֵס לֵילוֹ מִדְּאוֹרָיְיתָא מֵת לוֹ מֵת בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר וּקְבָרוֹ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם קְבוּרָה מִדְּרַבָּנַן אֵינוֹ תּוֹפֵס לֵילוֹ אֶלָּא מִדְּרַבָּנַן

Traduction

Rav Mari explains: In a case where his relative died on the fourteenth day of Nisan and he buried him on the fourteenth itself, his acute mourning is due to the day of death and is therefore by Torah law. Consequently, it takes hold of its following night by Torah law, and the mitzva of the Paschal offering does not override it. By contrast, in a case where his relative died on the thirteenth day of Nisan and he buried him on the fourteenth of Nisan, the fourteenth is only the day of burial, and his acute mourning is therefore by rabbinic law. Consequently, it takes hold of its following night only by rabbinic law, and the mitzva of the Paschal offering overrides it.

Rachi non traduit

הכי גרס לא תפיס לילו עמו אלא מדרבנן:

אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְרַב מָרִי וְאֶלָּא הָא דְּקָתָנֵי אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן תֵּדַע שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ אוֹנֵן טוֹבֵל וְאוֹכֵל אֶת פִּסְחוֹ אֲבָל לֹא בַּקֳּדָשִׁים נֵימָא לֵיהּ קָאָמֵינָא לָךְ אֲנָא יוֹם מִיתָה דְּאוֹרָיְיתָא וְאָמְרַתְּ לִי אֶת יוֹם קְבוּרָה דְּרַבָּנַן קַשְׁיָא

Traduction

Rav Ashi said to Rav Mari: But if so, it is difficult to understand that which the baraita teaches: Rabbi Shimon said to Rabbi Yehuda: Know that this so, as the Sages said: An acute mourner immerses on the fourteenth of Nisan and partakes of his Paschal offering in the evening, but he may not partake of other sacrificial meat. According to your explanation of this statement, let Rabbi Yehuda say to Rabbi Shimon that this is no proof: I am telling you a halakha about the day of death, when acute mourning is by Torah law, and you tell me that you have a proof from a mishna that deals with the day of burial, when acute mourning is by rabbinic law. The Gemara concludes: This indeed poses a difficulty for Rav Mari.

Rachi non traduit

אמינא לך אנינות יום מיתה דאורייתא. דהא מאנינות דאהרן מייתי לה לקמן והתם יום מיתה הואי:

ואת מהדרת יום קבורה. דהוא גופיה מדרבנן והתם מודינא:

אַבָּיֵי אָמַר לָא קַשְׁיָא כָּאן שֶׁמֵּת קוֹדֶם חֲצוֹת כָּאן שֶׁמֵּת לְאַחַר חֲצוֹת קוֹדֶם חֲצוֹת דְּלָא אִיחֲזִי לְפֶסַח חָיְילָא עֲלֵיהּ אֲנִינוּת אַחַר חֲצוֹת דְּאִחֲזִי לְפֶסַח לָא חָיְילָא עֲלֵיהּ אֲנִינוּת

Traduction

Abaye said a different resolution to the contradiction between the statements of Rabbi Shimon: It is not difficult. Here, in the baraita where Rabbi Shimon holds that an acute mourner may not send a Paschal offering, it is referring to a case where his relative died before midday on the fourteenth of Nisan. There, the ruling in the mishna in tractate Pesaḥim, which teaches that an acute mourner immerses and partakes of the Paschal offering in the evening, it is a case where his relative died after midday on the fourteenth of Nisan. When his relative died before midday, in which case he was not ever fit for bringing a Paschal offering since the obligation begins at midday, the status of acute mourning applies to him, and it is prohibited for him to bring a Paschal offering. But if his relative dies after midday, when he is already fit for bringing a Paschal offering, the status of acute mourning does not apply to him with regard to this matter, so he may immerse and partake of the Paschal offering in the evening.

Rachi non traduit

אביי אמר. אידי ואידי ביום מיתה ולעולם אנינות לילה לר''ש דרבנן ודקתני בברייתא פסח אינו בא באנינות כשמת קודם חצות דרחמנא דחייה מהאי קרא דדרשינן כשהוא שלם הוא מביא ולא כשהוא אונן ודקתני בפסחים טובל ואוכל פסחו אלמא מייתי ליה אונן כשמת אחר חצות דקדמה חובת שחיטת פסח לאנינות ותו לא דחיא ליה אנינות מלשלח קרבנו ומיהו על כרחך ש''מ אנינות לילה דרבנן דאי מדאורייתא היא האי לא הוה אכיל נהי דקדמה חובת שחיטה לאנינות אבל חובת אכילה לא קדמה ליה ואכילת פסחים לא מעכבא לאביי אלא משום דאנינות לילה דרבנן והם לא העמידו דבריהם במקום כרת דדילמא ממנע ולא שחיט א''נ כיון דעל כרחך שחטיה לאו אורח ארעא דנימרו ישחטנו ע''מ ליפסל הילכך אוכל פסחו אבל לא שאר קדשים אפי' ליל פסח דהעמידו דבריהם במקום עשה ומתני' דדייקינן אי מזמנו ליה אכיל ביום קבורה כדאמר רב אסי לעיל [דמת בי''ג וקברו בי''ד] אפילו מדרבנן לא תפיס לילו:

וּמְנָא תֵּימְרָא דְּשָׁנֵי לֵיהּ בֵּין קוֹדֶם חֲצוֹת בֵּין לְאַחַר חֲצוֹת דְּתַנְיָא לָהּ יִטַּמָּא מִצְוָה לֹא רָצָה מְטַמְּאִין אוֹתוֹ עַל כָּרְחוֹ וּמַעֲשֶׂה בְּיוֹסֵף הַכֹּהֵן שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ בְּעֶרֶב הַפֶּסַח וְלֹא רָצָה לִיטַּמֵּא וְנִמְנוּ אֶחָיו הַכֹּהֲנִים וְטִימְּאוּהוּ בְּעַל כָּרְחוֹ

Traduction

The Gemara explains: And from where do you say that the halakha is different depending on whether his relative died before midday on the fourteenth of Nisan or whether he died after midday? As it is taught in a baraita: The Torah states with regard to a priest: ''And for his sister a virgin, that is near unto him, that has had no husband, for her may he become impure'' (Leviticus 21:3). From here it is derived that it is a mitzva for a priest to become impure in order to bury his deceased relatives, and if he did not want to do so, others must render him impure against his will. And an incident occurred involving Yosef the priest, where his wife died on Passover eve, and he did not want to become impure, as he wanted to offer the Paschal offering; and his brethren the priests voted and rendered him impure against his will.

Rachi non traduit

דשני לן. מדאורייתא:

וּרְמִינְהִי וּלְאַחוֹתוֹ מָה תַּלְמוּד לוֹמַר הֲרֵי שֶׁהָלַךְ לִשְׁחוֹט אֶת פִּסְחוֹ וְלָמוּל אֶת בְּנוֹ וְשָׁמַע שֶׁמֵּת לוֹ מֵת יָכוֹל יִטַּמֵּא אָמַרְתָּ לֹא יִטַּמֵּא

Traduction

And the Sages raise a contradiction from another baraita: What is the meaning when the verse states with regard to a nazirite: ''He shall not become impure for his father, or for his mother, for his brother, or for his sister when they die; because his consecration unto God is upon his head'' (Numbers 6:7)? If a nazirite went to slaughter his Paschal offering or to circumcise his son, mitzvot for which failure to fulfill them is punishable by karet, and he heard that a relative of his died, one might have thought that he should become impure in order to bury his relative even if this will result in his not bringing the Paschal offering. You rather say, based on this verse, that ''he shall not become impure.''

Rachi non traduit

ורמינהי כו'. מסקנא דמילתיה הוא דבעי לאתויי מגו רומייא ושינויי:

לאחותו מה ת''ל. בנזיר קאי וכיון דכתיב לאביו ולאמו כ''ש לאחותו:

אמרת לא יטמא. רישא דברייתא בנזיר קא מיירי כדתני לה לקמן בשמעתין וה''ק סיפא הרי שהיה נזיר והוא כ''ג והולך לשחוט את פסחו או למול את בנו ושמע שמת לו מת יכול יטמא אמרת לא יטמא אי משום נזיר אי משום כ''ג אי משום פסח וכ''ש הכא דאיתנהו לכולהו:

ולמול את בנו. דמילת זכריו מעכבתו מלאכול פסחו:

Tossefoth non traduit

הרי שהיה הולך לשחוט את פסחו ולמול את בנו כו'. תימה היכי דייק מהכא דשחיטת פסח דוחה טומאת מתו שאני הכא שהוא כ''ג ונזיר וכי תימא אי לאו דבאפי נפשיה דחיא מתו לא היה צריך קרא למת מצוה דדחיא שלשתן דכיון דכ''ג ונזיר נדחים משום מת מצוה בשביל שהולך עדיין לשחוט את פסחו לא מימנע א''א לומר כן דהא לכהן הדיוט ונזיר איצטריך קרא אף על גב דכהן הדיוט לחודיה מיטמא למתו ויש פירושים שמוגה בהם משום הך קשיא דלא מיירי הכא בנזיר אלא בהולך לשחוט פסחו לחודיה ולא יתכן כלל דהיינו ברייתא דמייתי בסמוך דמיירי בכהן ונזיר ונראה דדייק משום דקתני הכא אמרת לא יטמא ובכולהו לא קתני הכי משמע לא יטמא משום שחיטת פסחו ולא גרסינן ת''ל לא יטמא ועוד נראה לדקדק אי שחיטת הפסח לחודה לא דחיא טומאת קרובים ה''ל למתנייה ברישא דהולך לשחוט כו' הרי שהיה כ''ג ונזיר והולך לשחוט כו' כמו כהן הדיוט דתני ברישא דמעיקרא תני הקל יותר כי היכי דתני כהן הדיוט קודם לנזיר ואח''כ כ''ג ונזיר:

יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא לַאֲחוֹתוֹ כָּךְ אֵין מִטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה תַּלְמוּד לוֹמַר וּלְאַחוֹתוֹ לַאֲחוֹתוֹ הוּא דְּאֵינוֹ מִטַּמֵּא אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה

Traduction

One might have thought that just as he may not become impure to bury his sister, so too he may not become impure to bury a corpse with no one to bury it [met mitzva]. The verse states: ''Or for his sister,'' teaching that it is only to bury his sister that he may not become impure, but he does become impure to bury a met mitzva.

Rachi non traduit

לאחותו אין מטמא. אלמא אתיא חובה דפסח ואסרה ליה להיטמא ומביא פסח אונן וקס''ד דתרוייהו קתני אליבא דר' עקיבא דאמר לה יטמא מצוה והילכך לא מיתוקמא הך בתרייתא אלא בשמת לאחר חצות דאתיא חובת פסח ודחיא למצות טומאה וקמייתא במת קודם חצות דאפקעתיה אנינות מפסח:

לָאו שְׁמַע מִינַּהּ כָּאן קוֹדֶם חֲצוֹת כָּאן לְאַחַר חֲצוֹת

Traduction

In the first baraita, contracting impurity from a dead relative is obligatory, and in the second baraita it is forbidden. Do you not learn from this contradiction that there must be a distinction between the cases? Here, in the first baraita concerning a priest, it must be referring to a case where the relative died before midday, so he was obligated to become impure before the obligation for the Paschal offering took effect. There, in the second baraita concerning a nazirite, it must be referring to a case where the relative died after midday. This distinction, between death before and after midday, also applies to acute mourning.

מִמַּאי דִּילְמָא לְעוֹלָם אֵימָא לְךָ אִידֵּי וְאִידֵּי אַחַר חֲצוֹת וְהָא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְהָא רַבִּי עֲקִיבָא דְּתַנְיָא לָהּ יִטַּמָּא רְשׁוּת דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר חוֹבָה

Traduction

The Gemara rejects this explanation: From where do you infer that this is the resolution to the contradiction? Actually, perhaps I will say to you: Both this baraita and that baraita are discussing deaths that occurred after midday. And this baraita, about a nazirite, is in accordance with the opinion of Rabbi Yishmael, and that baraita, about Yosef the priest, is in accordance with the opinion of Rabbi Akiva. As it is taught in a baraita: The Torah states with regard to a priest: ''And for his sister a virgin, that is near unto him, that has had no husband, for her may he become impure'' (Leviticus 21:3). This is optional, i.e., a priest is not obligated to become impure to bury his sister; this is the statement of Rabbi Yishmael. Rabbi Akiva says: It is mandatory.

Rachi non traduit

וממאי. דטעמא דקמייתא משום דקדמה אנינות הוא דתוקמא לר''ש דאמר לעיל אין מביא פסח אונן במת קודם חצות וכר''ע:

דילמא. טעם דר''ע לאו משום קודם חצות הוא והיכא דלא איטמי במת ואפילו קודם חצות בעי למעבד פסח והכא משום דאיטמי הוא ואפילו מת לאחר חצות נמי קאמר ר' עקיבא יטמא משום דקסבר לה יטמא מצוה ואין לה תשלומין הילכך מטמאינן ליה וממילא אזל ליה כרת דה''ל טמא ופסח יש לו תשלומין בשני והך דקתני לא יטמא רבי ישמעאל היא דאמר רשות הילכך לא תדחייה מצות פסח בשביל רשות דטומאה ולעולם בין לרבי ישמעאל בין לר''ע אונן שלא נטמא מביא פסחו ואפילו מת קודם חצות דטעם דהכא לאו משום אנינות הוא:

Tossefoth non traduit

הא רבי ישמעאל הא ר''ע. פי' בקונטרס ואפילו מת לאחר חצות נמי קאמר ר''ע יטמא משום דקסבר לה יטמא מצוה ואין לה תשלומין הילכך מטמאינן ליה וממילא אזל ליה כרת דה''ל טמא דפסח יש לו תשלומין בשני ולא דמי לעשה דהשלמה דאתי עשה דפסח ודחי ליה כדאמר בריש תמיד נשחט (פסחים דף נט ושם.) אע''פ שיש לו תשלומין בשני:

לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ דְּרֵישָׁא דְּהָהִיא רַבִּי עֲקִיבָא קָתָנֵי לַהּ דְּתַנְיָא רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר נֶפֶשׁ אֵלּוּ הַקְּרוֹבִים מֵת אֵלּוּ הָרְחוֹקִים

Traduction

The Gemara responds: This should not enter your mind, because it is Rabbi Akiva who teaches the first clause of the baraita about a nazirite. As it is taught in the full version of that baraita: The Torah states: ''All the days that he consecrates himself unto the Lord he shall not come near to a dead body. He shall not become impure for his father, or for his mother, for his brother, or for his sister when they die; because his consecration unto God is upon his head'' (Numbers 6:7). Rabbi Akiva says: The term ''body [nefesh]'' is referring to relatives. The term ''dead [met]'' is referring to non-relatives.

Rachi non traduit

דרישא. דההיא דנזיר ר''ע קתני לה דאומר מצוה הילכך לא מיתרצי אלא משום טעמא דקודם חצות ואחר חצות היכא דמת קודם חצות קדמה לה חובת טומאה לפסח וטמא והוא הדין לאנינות דהא קדמה והיכא דמת לאחר חצות קדמה חובת פסח ומפקע לחובת טומאה והוא הדין לאנינות:

נפש. בנזיר כתיב כל ימי הזירו לה' על נפש מת לא יבא וסמיך ליה לאביו ולאמו וגו' וכוליה קרא יתירא הוא דהא כתיב ליה קרובים ורחוקים:

נפש אלו הקרובים. לאו ממשמעותא היא דתיקשה לך אם כן למה נאמרו רחוקים דאי לא כתיב תרתי קראי הוה מוקמינן ליה ברחוקים אבל השתא דאיכתיבא תרי קראי נפש קרובים משמע שהן כנפשו:

Tossefoth non traduit

נפש אלו הקרובים מת אלו הרחוקים. בנזיר בפ' כ''ג (דף מח:) גרס איפכא ועיקר ועושה שם [חדא] דרשא מלאביו ולאמו:

לְאָבִיו אֵינוֹ מִטַּמֵּא אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה לְאִמּוֹ הָיָה כֹּהֵן וְהוּא נָזִיר לְאִמּוֹ הוּא דְּאֵינוֹ מִטַּמֵּא אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה לְאָחִיו שֶׁאִם הָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל וְהוּא נָזִיר לְאָחִיו הוּא דְּאֵינוֹ מִטַּמֵּא אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה

Traduction

The verse specifies: ''For his father,'' even though his father is included among his relatives, to teach that he may not become impure to bury his father, but he does become impure to bury a met mitzva. The verse states: ''For his mother,'' to teach that even if he was a priest and he was a nazirite, and therefore doubly prohibited from becoming impure, nevertheless, he may not become impure to bury his mother but he does become impure to bury a met mitzva. The verse states: ''For his brother,'' to teach that even if he was a High Priest, who may not become impure even for his relatives, and he was also a nazirite, nevertheless, he may not become impure to bury his brother but he does become impure to bury a met mitzva.

Rachi non traduit

לאביו. מה ת''ל אם ללמד שלא יטמא לו הרי פירש קרובים ורחוקים אלא בא לפרט את מי אסר את הקרובים אבל לא מת מצוה:

לאמו. מה תלמוד לומר אם לאסור הרי למדנו אם להתיר מת מצוה הרי למדנו אלא לא הוצרך לנזיר לבדו אלא ללמדך שאם היתה בו עוד קדושה אחרת כגון שהיה כהן ונזיר התרתי לך בו מת מצוה ממיעוט דלאמו דרשינן לאמו לא יטמא אבל מיטמא הוא למ''מ וכן כולם:

וְלַאֲחוֹתוֹ מָה תַּלְמוּד לוֹמַר הֲרֵי שֶׁהָלַךְ לִשְׁחוֹט אֶת פִּסְחוֹ וְלָמוּל אֶת בְּנוֹ וְשָׁמַע שֶׁמֵּת לוֹ מֵת יָכוֹל יִטַּמֵּא אָמַרְתָּ לֹא יִטַּמֵּא יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁאֵין מִטַּמֵּא לַאֲחוֹתוֹ כָּךְ אֵינוֹ מִטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה תַּלְמוּד לוֹמַר וּלְאַחוֹתוֹ לַאֲחוֹתוֹ לֹא יִטַּמֵּא אֲבָל (יִטַּמֵּא) [מְטַמֵּא] הוּא לְמֵת מִצְוָה

Traduction

What is the meaning when the verse states: ''Or for his sister''? If a nazirite went to slaughter his Paschal offering or to circumcise his son, and he heard that a relative of his died, one might have thought that he should become impure. You rather say that he may not become impure. One might have thought that just as he may not become impure to bury his sister, so too he may not become impure to bury a met mitzva. The verse states: ''Or for his sister,'' to teach that he may not become impure to bury his sister but he does become impure to bury a met mitzva. Consequently, the statement of the baraita concerning a nazirite represents the opinion of Rabbi Akiva.

Rachi non traduit

הרי שהלך לשחוט את פסחו. זה שהיה כ''ג ונזיר וניתוסף בו עוד דבר אחר המעכבו מליטמא שהיה צריך לשחוט את פסחו אף זה לאחותו פטרתי לך בו אבל מיטמא הוא למת מצוה דאם אינו ענין לנזיר לבדו תנהו ענין למי שיש בו כל אלו:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source