Vayedaber

אָמַר רַב אָשֵׁי: מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמֵימַר מֵעִיקָּרָא דְּדִינָא פִּירְכָא — מָה לְבַעַל מוּם שֶׁכֵּן מוּמוֹ נִיכָּר.

Traduction

Rav Ashi said: One cannot derive the halakha of an animal that copulated with a person and an animal that was the object of bestiality by an a fortiori inference from a blemished animal, because one can say that the refutation of the a fortiori inference is found in the basic case itself, i.e., there is a problem with this comparison: What is notable about a blemished animal? It is notable in that its blemish is conspicuous, and it should perhaps be disqualified for this reason.

Tossefoth non traduit

אמר רב אשי משום דאיכא למימר מעיקרא דדינא פירכא כו'. ובת''כ קא אמר לה ר''ע להאי פירכא מה לבעל מום שכן מומו נגלה והיינו דקאמר הכא שכן מומו ניכר תימה אמאי לא קאמר אתנן ומחיר יוכיח דאין מומו ניכר ואסורין למזבח:

תֹּאמַר בְּרוֹבֵעַ וְנִרְבָּע, שֶׁאֵין מוּמוֹ נִיכָּר, הוֹאִיל וְאֵין מוּמוֹ נִיכָּר יְהֵא כָּשֵׁר לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ — תַּלְמוּד לוֹמַר ''מִן הַבְּהֵמָה'', לְהוֹצִיא רוֹבֵעַ וְנִרְבָּע.

Traduction

Shall you say the same with regard to an animal that copulated with a person and an animal that was the object of bestiality, whose blemish is not conspicuous? Since its blemish is not conspicuous, one can claim that it should be fit for the altar, despite the fact that a transgression was performed with it. Therefore the verse states: ''From the cattle,'' to exclude an animal that copulated with a person and an animal that was the object of bestiality from eligibility to be brought as an offering.

מִן הַבָּקָר — לְהוֹצִיא אֶת הַנֶּעֱבָד, וַהֲלֹא דִין הוּא: וּמָה אֶתְנַן וּמְחִיר שֶׁצִּיפּוּיָין מוּתָּרִין — הֵן אֲסוּרִין, נֶעֱבָד שֶׁצִּיפּוּיוֹ אָסוּר — אֵינוֹ דִּין שֶׁהוּא אָסוּר?

Traduction

§ The Gemara returns to discuss the baraita that interprets the verse: ''You shall bring your offering from the cattle, even from the herd or from the flock'' (Leviticus 1:2). The phrase ''from the herd'' serves to exclude an animal that is worshipped. The Gemara asks: Why is this verse necessary? Could this not be derived through an a fortiori inference: And if an animal given as payment to a prostitute for services rendered or given as payment for the price of a dog, which is more lenient in that their coating, i.e., the decorative part added to the animal, is permitted to be used on the altar, e.g., for fashioning golden plates for the altar, and yet they themselves are prohibited, then with regard to an animal that is worshipped, which is more stringent in that even its coating is prohibited, is it not logical that it itself should be prohibited to the Temple?

Rachi non traduit

ציפוייהן. אם סיככה עליו שום דבר לאחר שנתנו לה מותר הציפוי לבא לבית לעשות ריקועין למזבח דהתורה לא אסרה אלא גם שניהן ולא ציפוייהן:

נעבד שציפוייהן אסור. דכתיב לא תחמוד כסף וזהב עליהם וגו':

נעבד שעשאוהו עבודת כוכבים אינו דין שיהא הוא אסור לגבוה. נהי דלהדיוט לא מיתסר דאין בעלי חיים אסורין כדאמרן טעמא לקמן אבל לגבוה מיהא אסור הואיל וציפויין אסור אפי' בהנאה להדיוט וקרא למה לי:

Tossefoth non traduit

ומה אתנן ומחיר שצפויין מותרין. וה''ה דהוה מצי למעבד ק''ו כדאיתא פרק כל הצלמים (ע''ז מו:) ומה אתנן ומחיר שמותרים בתלוש להדיוט אסורים בבעלי חיים לגבוה נעבד שאסור בתלוש להדיוט אינו דין שאסור בבעלי חיים לגבוה והשתא לא שייך למימר או חילוף כדאמר הכא ובפרק כל הצלמים (גז''ש) לא עבד כי האי ק''ו לאסור אבני הר למזבח דאמר התם ומה אתנן דמותר בתלוש להדיוט אסור במחובר לגבוה נעבד כו' או חילוף ומה אתנן ומחיר שהם אסורין וציפוייהם מותרים והוה מצי למעבד האי ק''ו התם להתיר ציפוי הר אפי' למזבח:

אוֹ חִילּוּף, וּמָה אֶתְנַן וּמְחִיר שֶׁהֵן אֲסוּרִין — צִיפּוּיֵיהֶן מוּתָּרִין, נֶעֱבָד שֶׁמּוּתָּר — יְהֵא צִיפּוּיוֹ מוּתָּר?

Traduction

The Gemara responds: Or perhaps one can reverse this reasoning: And if animals used as payment to a prostitute or as the price of a dog, whose halakhot are stringent, as they themselves are prohibited to be sacrificed on the altar, and yet their coating is permitted, with regard to an animal that is worshipped, whose halakha is more lenient, as it is permitted to be sacrificed upon the altar, since the Torah does not explicitly state that it may not be sacrificed, certainly its coating should be permitted for use in the Temple.

Rachi non traduit

או חילוף. אי לא כתיב קרא איכא לחלופי דינא:

נעבד שהוא מותר. דלא אשכחן דאסור:

Tossefoth non traduit

או חילוף כו'. וא''ת אמאי לא קאמר כל היכא דאיכא למיעבד לקולא ולחומרא עבדינן לחומרא והכי אמר פרק כל הצלמים (ע''ז מו:) וי''ל דגבי בעלי חיים אית לן למיעבד טפי לקולא דאין לנו לאסור בעלי חיים כיון דמצי למעבד ק''ו לקולא:

נעבד שהוא מותר אינו דין שיהא ציפויו מותר. ובפ' השוחט (חולין מ.) אמר התם דתקרובת דנעבד דבעלי חיים אסור דאמר הא דאמר להר הא דאמר לגדא דהר דתקרובתו אסור אלמא דמחמירין טפי בתקרובת דבעלי חיים מצפוי וגבי הר אמר איפכא דציפוי דהר קאמר התם פר' כל הצלמי' (ע''ז מה.) דאסור ותקרובתו מותר כדאמר פרק השוחט (חולין מ.) הא דאמר להר פי' אם שחט לשם הר תקרובתו מותר וי''ל דהא דאמר התם דציפוי דהר דאסור היינו הציפוי שהיה עליו בשעת השתחוואה וכי ה''ג ציפוי דבעלי חיים נמי אסור והא דקאמר הכא מותר היינו בציפוי הבאה לאחר השתחוואה אי נמי לפי המסקנא דאמר הכא דציפוי דנעבד אסור ניחא:

אִם כֵּן בִּיטַּלְתָּ ''לֹא תַחְמוֹד כֶּסֶף וְזָהָב עֲלֵיהֶם וְלָקַחְתָּ לָךְ''!

Traduction

The Gemara rejects this a fortiori inference with the claim that if so, you have nullified the requirement of the verse: ''The graven images of their gods shall you burn with fire; you shall not covet the silver or the gold that is on them, nor take it to you'' (Deuteronomy 7:25). This verse is clearly referring to the coatings of items worshipped, in addition to the idols themselves.

Rachi non traduit

הכי קאמר א''כ ביטלת לא תחמוד כו'. הלכך ליכא למימר או חילוף הואיל ומדינא אתיא דאסור נעבד לגבוה לא צריך קרא דקאמר:

אֲנִי אֲקַיְּימֶנּוּ: ''לֹא תַּחֲמוֹד כֶּסֶף וְזָהָב'' — בְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים, אֲבָל בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים, הוֹאִיל (וְהֵן) [וְהוּא] מוּתָּר — יָכוֹל יְהֵא צִיפּוּי מוּתָּר? תַּלְמוּד לוֹמַר ''מִן הַבָּקָר'' — לְהוֹצִיא אֶת הַנֶּעֱבָד.

Traduction

The Gemara refutes this claim: I shall establish the clause: ''You shall not covet the silver or the gold that is on them,'' as referring to a coating of an entity that is not alive. But with regard to the coating of an entity that is alive, since such entities themselves are permitted to be sacrificed on the altar, one might have thought that even its coating should be permitted. Therefore, the verse states: ''From the herd,'' to exclude an animal that is worshipped. Once it has been derived that a worshipped living creature is prohibited to be sacrificed on the altar, it follows that its coating is also prohibited.

Rachi non traduit

אני אקיימנו כו'. הלכך איכא למימר או חילוף והואיל והוא מותר אפילו לגבוה ציפויין מותר:

ת''ל מן הבקר ולא כל הבקר להוציא את הנעבד. דאסור לגבוה וכיון דאסור לגבוה ציפויין אסור אף להדיוט דקרינא ביה לא תחמוד וגו':

Tossefoth non traduit

תלמוד לומר מן הבקר להוציא הנעבד. פירש רש''י דאסור לגבוה וכיון דאסור לגבוה ציפויו אסור אף להדיוט דקרינא ביה כסף וזהב עליהם לשון רש''י והדין עמו דפי' כן דאין לומר דלפי האי מיעוטא נמי דציפוי מותר להדיוט ולא תחמוד כסף וזהב עליהם מוקמינן ליה בשאין בו רוח חיים אבל בבעלי חיים מותר לגבוה דמדקפריך בסמוך טעמא דמעטיה קרא משמע דפשיטא ליה דאחר דמעטיה קרא כל ציפוי דנעבד אסור בבעלי חיים וכן משמע הסוגיא:

מַתְקֵיף לַהּ רַב חֲנַנְיָא: טַעְמָא דְּמַעֲטֵיהּ קְרָא, הָא לָא מַעֲטֵיהּ קְרָא — צִיפּוּי מוּתָּר? וְהָכְתִיב ''וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם'' — כֹּל הֶעָשׂוּי לִשְׁמָם!

Traduction

Rav Ḥananya objects to this: According to this explanation, the only reason that the coating of an animal that was worshipped is prohibited is that the verse excluded it, from which it may be inferred that if the verse had not excluded it, then the coating would be permitted. But isn’t it written that idolatry must be entirely eradicated: ''And you shall break down their altars, and dash in pieces their pillars, and burn their Asherim with fire; and you shall hew down the graven images of their gods; and you shall destroy their name out of that place'' (Deuteronomy 12:3). This teaches that not only must the idols themselves be destroyed, but also everything made in their name, including their coating, must be destroyed.

הָהוּא לְכַנּוֹת לָהֶם שֵׁם הוּא דַּאֲתָא: לְ''בֵית גַּלְיָא'' קוֹרִין אוֹתוֹ ''בֵּית כַּרְיָא'', ''פְּנֵי מֶלֶךְ'' — ''פְּנֵי כֶלֶב'', ''עֵין כֹּל'' — ''עֵין קוֹץ''.

Traduction

The Gemara answers: That phrase: ''And you shall destroy their name,'' does not teach this halakha. Rather, it comes to teach that one should give a derogatory nickname to idol worship, and not call them by their original names. For example, if idolaters refer to a place of worship as: House of Elevation [beit galya], one calls it: House of Annihilation [beit karya]. If the place is called: Face of the Molekh [penei haMolekh], one calls it: Face of a Dog [penei kelev], and if it is called: All-seeing Eye [ein kol], one calls it: Eye of a Thorn [ein kotz].

Rachi non traduit

בית גליא. לשון גובה (ל''א) בית כלייא כמו כלוא כליון. ל''א בית כריא בית הכסא לשון כרו שוחה (ירמיהו יח):

וְאֵיפוֹךְ אֲנָא: ''מִן הַבְּהֵמָה'' — לְהוֹצִיא אֶת הַנֶּעֱבָד, ''מִן הַבָּקָר'' — לְהוֹצִיא רוֹבֵעַ וְנִרְבָּע!

Traduction

The baraita teaches that the phrase ''from the cattle'' (Leviticus 1:2) excludes an animal that copulated with a person and an animal that was the object of bestiality from eligibility to be brought as an offering, while the phrase ''from the herd'' excludes an animal worshipped as an object of idolatry. The Gemara asks: But perhaps I can reverse these derivations, as follows: The phrase ''from the cattle'' serves to exclude an animal that was worshipped, and the phrase ''from the herd'' serves to exclude an animal that copulated with a person and an animal that was the object of bestiality.

הָתָם מֵעִנְיָינָא דִּקְרָא, כְּתִיב גַּבֵּי בְּהֵמָה ''וְאִישׁ כִּי יִתֵּן שְׁכָבְתּוֹ בִּבְהֵמָה מוֹת יוּמָת'', גַּבֵּי בָּקָר כְּתִיב ''וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר אוֹכֵל עֵשֶׂב''.

Traduction

The Gemara answers: There, with regard to the phrase ''from the cattle [behema],'' the derivation is based on the context of the verse, as the halakha of an animal that copulated with a person and an animal that was the object of bestiality is written with regard to a domesticated animal: ''And if a man lie with a beast [behema], he shall surely be put to death, and you shall slay the beast. And if a woman approach any beast [behema] and lie down with it, you shall kill the woman, and the beast'' (Leviticus 20:15–16). By contrast, the prohibition of idol worship is written with regard to an animal of the herd: ''They made a calf in Horeb, and worshipped a molten image. Thus they exchanged their glory for the likeness of an ox that eats grass'' (Psalms 106:19–20).

Rachi non traduit

מעניינא דקרא. דאשכחן דברובע נסיב קרא בהמה ובדבר עבודת כוכבים נסיב לשון בקר:

''מִן הַצֹּאן'' — לְהוֹצִיא אֶת הַמּוּקְצֶה, ''וּמִן הַצֹּאן'' — לְהוֹצִיא אֶת הַנּוֹגֵחַ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: אִם נֶאֱמַר רוֹבֵעַ — לָמָּה נֶאֱמַר נוֹגֵחַ? וְאִם נֶאֱמַר נוֹגֵחַ — לָמָּה נֶאֱמַר רוֹבֵעַ?

Traduction

§ The baraita further teaches that the phrase ''from the flock'' (Leviticus 1:2) serves to exclude an animal set aside for idol worship, while the conjunction ''or'' at the beginning of the phrase ''or from the flock'' (Leviticus 1:2) serves to exclude an animal that gored and killed a person. Rabbi Shimon said: If it is stated that an animal that copulated with a person is disqualified as a sacrifice, why is it stated that an animal that gored is disqualified? And if it is stated that an animal that gored is disqualified, why is it stated that an animal that copulated with a person is disqualified? How do the transgressions differ?

Rachi non traduit

מוקצה. שהקצוהו לצורך תקרובת עבודת כוכבים:

את הנוגח. שהמית את האדם בעד אחד דלא מיסתקיל:

אם נאמר רובע. דאסור להקרבה והלא שניהם שוין דאם היו ב' עדים בדבר שניהם נסקלין:

לְפִי שֶׁיֶּשְׁנוֹ בָּרוֹבֵעַ, מָה שֶׁאֵין כֵּן בַּנּוֹגֵחַ. יֵשׁ בָּרוֹבֵעַ, שֶׁהָרוֹבֵעַ עוֹשֶׂה אוֹנֶס כְּרָצוֹן, מַה שֶׁאֵין כֵּן בַּנּוֹגֵחַ.

Traduction

Rabbi Shimon explains: It is because there is a stringency pertaining to an animal that copulated with a person that does not pertain to one that gored, and vice versa. Rabbi Shimon elaborates: There is a stringency pertaining to an animal that copulated with a person, as with regard to an animal that copulated with a person, the Torah renders an animal that is a victim of forced copulation like one that acted willfully, which is not so with regard to an animal that gored, which is exempt if others induced it to gore.

Rachi non traduit

נוגח. לא עשה בו אונס כרצון לענין סקילה דתנן (ב''ק דף לט.) שור האיצטדין אינו חייב סקילה שנאמר שור כי יגח ולא שיגיחוהו אחרים:

יֵשׁ בַּנּוֹגֵחַ, שֶׁהַנּוֹגֵחַ מְשַׁלֵּם אֶת הַכּוֹפֶר, מָה שֶׁאֵין כֵּן בָּרוֹבֵעַ. הוּצְרַךְ לוֹמַר רוֹבֵעַ, וְהוּצְרַךְ לוֹמַר נוֹגֵחַ.

Traduction

By contrast, there is a stringency pertaining to an animal that gored, as with regard to an animal that gored, its owner pays a ransom; which is not so with regard to the owner of an animal that copulated with a person. Therefore, the Torah had to state that an animal that copulated with a person is disqualified, and it also had to state that an animal that gored is disqualified.

Rachi non traduit

משלם עליו את הכופר. אע''פ שהשור נסקל:

וְהַאי תַּנָּא מַיְיתֵי לַהּ מֵהָכָא, דְּתַנְיָא: הָרוֹבֵעַ וְהַנִּרְבָּע (וְכוּלָּם) [וְכוּ']. הֵם כְּקָדָשִׁים שֶׁקָּדַם מוּם עוֹבֵר לְהֶקְדֵּשָׁן.

Traduction

§ The baraita teaches that the prohibition of sacrificing an animal that copulated with a person and an animal that was the object of bestiality on the altar is derived from the phrase ''from the cattle.'' The Gemara notes: And this tanna cites that halakha from here, as it is taught in a baraita: With regard to an animal that copulated with a person and an animal that was the object of bestiality that were consecrated, they are considered like sacrificial animals whose temporary blemish preceded their consecration.

Rachi non traduit

והאי תנא מייתי מהכא. דרובע ונרבע אסורין לגבוה:

שרוע וקלוט ל''ג:

Tossefoth non traduit

והאי תנא מייתי לה מהכא דתניא כו'. תימה דהכא משמע דר''ש לית ליה האי דרשא דכי משחתם דהא מפיק ליה לעיל מקרא אחרינא מדאמר אם נאמר נוגח למה נאמר רובע משמע דדריש ליה ממן הבקר ובפרק אין מעמידין (ע''ז כג:) קאמר ר''ש לענין רביעה דפסולה דכתיב כי משחתם בהם מום בם אלמא משמע דדריש ליה ממשחתם וי''ל דהא דקאמר לר''ש לעיל אם נאמר נוגח לדבריו דת''ק קא א''ל דמפיק ליה מן הבקר וליה לא סבירא ליה דדריש ליה מכי משחתם:

וּצְרִיכִין מוּם קָבוּעַ לִפְדּוֹת עֲלֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: ''כִּי מָשְׁחָתָם בָּהֶם מוּם בָּם''.

Traduction

The baraita continues: And animals with a temporary blemish cannot be sacrificed at present, nor can they be redeemed. Rather, they require a permanent blemish for one to redeem them on account of that blemish, as it is stated with regard to the disqualification of blemished animals from the altar: ''Neither from the hand of a foreigner shall you offer the bread of your God of any of these, because their corruption is in them, there is a blemish in them; they shall not be accepted for you'' (Leviticus 22:25).

מַאי תַּלְמוּדָא? חַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא, וְהָכִי קָתָנֵי: מִנַּיִן שֶׁהֵן אֲסוּרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר ''כִּי מָשְׁחָתָם בָּהֶם מוּם בָּם'', וְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר 'הַשְׁחָתָה' — אֵינוֹ אֶלָּא דְּבַר עֶרְוָה וַעֲבוֹדָה זָרָה.

Traduction

The Gemara asks: What is the biblical derivation here? How is this verse relevant to an animal that copulated with a person and an animal that was the object of bestiality? The Gemara answers that the baraita is incomplete and this is what it is teaching: From where is it derived that an animal that copulated with a person and an animal that was the object of bestiality are prohibited to be sacrificed? The verse states: ''Because their corruption is in them, there is a blemish in them,'' and the school of Rabbi Yishmael taught a principle with regard to the derivation of verses: Anywhere that the term corruption is stated, it is a reference only to a matter of sexual immorality and idol worship.

Rachi non traduit

שהן אסורין. להקרבה:

רובע ונרבע דבר ערוה. מוקצה ונעבד דבר עבודת כוכבים:

דְּבַר עֶרְוָה — דִּכְתִיב ''כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂרוְגוֹ''', עֲבוֹדָה זָרָה — דִּכְתִיב ''פֶּן תַּשְׁחִיתוּן וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כָּל סָמֶל'', כָּל שֶׁהַמּוּם פּוֹסֵל בָּהֶן — דְּבַר עֶרְוָה וַעֲבוֹדָה זָרָה פּוֹסְלִין בָּהֶן.

Traduction

Corruption refers to a matter of sexual immorality, as it is written with regard to the generation of the flood, which was steeped in sexual immorality: ''And God saw the earth, and, behold, it was corrupt; for all flesh had corrupted its way upon the earth'' (Genesis 6:12). Corruption also refers to idol worship, as it is written: ''Lest you deal corruptly, and make you a graven image even the form of any figure'' (Deuteronomy 4:16). Since the term corruption is also used with regard to blemished animals, the following may be derived: In any case in which a blemish disqualifies an animal from the altar, a matter of sexual immorality, such as an animal that copulated with a person or an animal that was the object of bestiality, or their use as an object of idol worship, also disqualifies them.

Tossefoth non traduit

כל שהמום פוסל בו דבר ערוה ועבודת כוכבים פוסלין בו. צריך עיון מאי קאמר הא דרשינן שפיר רובע ונרבע מכי משחתם:

וְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, ''מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן'' מַאי דָרֵישׁ בְּהוּ? מִיבְּעֵי לֵיהּ פְּרָט לְחוֹלֶה, זָקֵן, וּמְזוֹהָם.

Traduction

The Gemara asks: And according to the tanna of the school of Rabbi Yishmael, who says that the disqualifications of an animal that copulated with a person and an animal that was the object of bestiality, the set-aside, and the worshipped animal, are derived from the case of blemished animals, what does he derive from the verse: ''From the cattle, even from the herd or from the flock'' (Leviticus 1:2), which is the source of these disqualifications according to the earlier baraita? The Gemara answers that he requires these three terms to exclude sick, old, and filthy animals, which may not be sacrificed.

Rachi non traduit

מזוהם. שמוציא זיעה ומסריח:

וְתַנָּא קַמָּא, דְּאַפְּקִינְהוּ לְהָנֵי קְרָאֵי לְרוֹבֵעַ וְנִרְבָּע, חוֹלֶה, זָקֵן, וּמְזוֹהָם מְנָא לֵיהּ? נָפְקָא לֵיהּ ''מִן הַצֹּאן, מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים''. וּלְתַנָּא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אוֹרְחֵיהּ דִּקְרָא לְאִישְׁתַּעוֹיֵי הָכִי.

Traduction

The Gemara asks: And the first tanna, who derives from these verses the halakha of an animal that copulated with a person and an animal that was the object of bestiality, from where does he derive the ruling that sick, the old, and filthy are disqualified from being sacrificed on the altar? The Gemara answers: He derives it from the verse: ''And if his offering be of the flock, whether of the sheep or of the goats'' (see Leviticus 1:10). The Gemara comments: And according to the tanna of the school of Rabbi Yishmael, that these halakhot are not derived from that verse, it is because it is the manner of the verse to say this, i.e., to state the general category of flock before specifying sheep and goats.

Rachi non traduit

מן הכבשים וגו'. קרא אחרינא אם מן הצאן קרבנו מן הכבשים או מן העזים לעולה:

אֵיזֶהוּ מוּקְצֶה לַעֲבוֹדָה זָרָה וְכוּ'. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אֵין אָסוּר אֶלָּא מוּקְצֶה לְשֶׁבַע שְׁנַיִם.

Traduction

§ The mishna teaches: Which is the animal that is set-aside? It is an animal that is set aside for idol worship. Reish Lakish says: Only an animal that has been set aside for seven years is prohibited to be sacrificed on the altar, i.e., one that is set aside to be used for idol worship at the end of seven years.

Rachi non traduit

לשבעה שנים. שהוקצה עד לז' שנים ובסוף ז' שנים יקריבוהו לעבודת כוכבים דהכי הוי מוקצה:

שֶׁנֶּאֱמַר: ''וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֹּאמֶר [לוֹ ה'] קַח אֶת פַּר הַשּׁוֹר אֲשֶׁר לְאָבִיךָ וּפַר הַשֵּׁנִי שֶׁבַע שָׁנִים''.

Traduction

As it is stated with regard to Gideon: ''And it came to pass the same night, that the Lord said to him: Take your father’s bullock, and the second bullock of seven years, and throw down the altar of Baal that your father has, and cut down the Asherah that is by it; and build an altar to the Lord your God…and take the second bullock, and sacrifice a burnt offering with the wood of the Asherah that you shall cut down'' (Judges 6:25–26). This indicates that it was common practice to prepare a bullock for seven years as an object of idol worship.

Rachi non traduit

ופר בן שבע שנים. שפיטמוהו שבע שנים אלמא הכי אורחייהו למעבד:

וְהָתָם מוּקְצֶה בִּלְחוּד הֲוָה? נֶעֱבָד נָמֵי הֲוָה! אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: מוּקְצֶה לַעֲבוֹד, וְלֹא עֲבָדוּהוּ. רָבָא אָמַר: לְעוֹלָם עֲבָדוּהוּ, וְחִידּוּשׁ הוּא, כִּדְרַבִּי אַבָּא בַּר כָּהֲנָא, דְּאָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כָּהֲנָא: שְׁמֹנָה דְּבָרִים הִתִּירוּ בְּאוֹתוֹ לַיְלָה — חוּץ, וְלַיְלָה, וְזָרוּת,

Traduction

The Gemara asks: And there, was that bullock prohibited merely as set-aside? It was also actually worshipped. Rav Aḥa bar Ya’akov says: This bullock was set aside to be worshipped, but in practice, they did not worship it. Rava says: Actually, they did worship it, and therefore it should have been prohibited as idolatry. But this case is a novelty, in accordance with a statement of Rabbi Abba bar Kahana. As Rabbi Abba bar Kahana says: Eight prohibited matters were permitted to Gideon on that night when he destroyed his father’s idolatry (see Judges, chapter 6): The prohibition against slaughtering sacrificial animals outside the Tabernacle; and the prohibition against sacrificing offerings at night; and the prohibition of non-priests performing the service, as Gideon was not a priest;

Rachi non traduit

נעבד נמי הוה. לא ידענא מהיכן נפקא:

ל''א אין איסור מוקצה אלא ז' שנים. ומז' שנים ואילך לא הוי מוקצה דתו לא מקרבי ליה דכתיב ופר שני שבע שנים אלמא דמשום דחלפין עליה ז' שנים אישתרי:

לעולם עבדוהו. אלא מההוא לא גמרי מידי דחידוש הוא:

חוץ. שחוטי חוץ:

ובלילה הקריב. דהכי כתיב ויעש לילה: